ואם הכאב, שבאמת גדול, כי זה נורא, אני חושבת שאת שופטת את מחשבותיך בחומרה יתרה
שמירת נגיעה היא כמו קצת כמו איסור חמץ בפסח
חמץ מותר בכל השנה אבל אסור בפסח באיסור כרת חמור של בל יראה ובל ימצא
וגם בפסח עדיף לחשוב שמצה היא טעימה ולא לחשוב על חמץ,
(ואם בטעות אוכלים חמץ כמובן שצריך להתחרט ולא לרצות יותר, כי זה חמור)
אבל הגיוני ובסדר להתגעגע תוך כדי הפסח לבורקס או פיתה, כי בשאר הזמן זה מותר.
גם איסור נגיעה הוא איסור לזמנים ואנשים מסויימים, אבל במקרה מסויים (עם הבעל בטהרה) מותר לכתחילה.
הגיוני וטבעי לרצות את זה, ה' לא סתם ברא בנו את היצר הזה ואת הרצון הזה, כדי שנוכל לבנות בית קדוש.
אם את מתחרטת ותעשי עכשיו את ההשתדלות להמנע מהאיסור להבא (ונשמע מדבריך שכן),
אז זה בסדר לרצות שזה יהיה, רק חשוב לרצות שזה יהיה מתוך היתר ולא מתוך איסור.
מאחלת לך למצוא בקרוב!

