אותו דבר בדיוק אמרת לגבי הנשים ה'חרדיות'. לא משנה שנם הורסות את החברה החרדית מבפנים. אם הם קוראות לעצמם חרדיות - הם חרדיות וככה כולם חייבים לקרוא להם.
אכן, הטירוף שאתה דוגל בו ניצח.
הציונות, הלאומיות - שזה ב-א-מ-ת מה שמבדיל בין השניים - הרי שהמשפט שכתבת הוא די שגוי - אין פה ,ניסיון להגיד אני חלק..בל לא כפוף" - יש פה אישה, שמגדירה את עצמה שומרת תורה ומצוות לגמרי, והולכת לכנסת, אבל היא לא ציונית ולא לאומית, ועל כן מגדירה עצמה חרדית.
דווקאי הביטוי חרדי לאומי מבחינתי הוא אסון מוחלט, כי הוא יוצר כאילו אמירה שההבדל בין חרדים לדתיים הוא יותר מאשר רק בהשקפה הציונית, ולכן צריך ליצור עוד תת מגזר ביניים. זה פשוט אסון בעיניי. דתי מחוייב למצוות בדיוק כמו חרדי וחרדי לא מחוייב ליותר מצוות או יותר למצוות מאשר כל דתי לאומי שהוא.
ולכן בהחלט יש הבדל גדול מאוד בין בת חרדיה שרוצה ללכת לכנסת, לבין מישהו שאומר "זה שיש לי איברי רבייה של בנים לא אומר שאני בן" - חבוב, זה כן אומר שאתה בן. תקרא לזה אלוקים, תקרא לזה הטבע אם אתה אתאיסט - נקבע לך איברי רבייה של גברים ולכן אתה גבר.
יש בהלכה כמובן גם מציאות של אדם "מוטציה", שיש לו איברי רבייה של גברים ונשים - אנדרוגינוס (כיום כמעט שלא קיים בגלל הרפואה המפותחת), וגם מציאות של אדם מוטציה שאין לו איברי רבייה לא של זכר ולא של נקבה - טומטום. אבל אדם שנולד עם איברי רבייה של גבר בלבד, גם אם הוא מאוד מרגיש "אישה" ו"נפש של אישה שכלואה בגוף של גבר" - עם כל הכבוד, זה לא משנה הלכתית, הוא עדיין גבר...
ברור שיש הבדל בסגנון הדתי בין חרדים לבין דת"ל
וברור שיש מגזר כזה חרדים - לאומיים
ואם זה מעצבן אותך כל כך ... אז תנסה להבין למה
את חושבת ככה ולמה את רוצה להציג את זה כאילו חרדים הם יותר דתיים מדתיים לאומיים.
אין הבדל ברמת הדת בין "חרדים" ל"שתיים לאומיים" - שניהם מחוייבים לתורה ולמצוות ב-די-ו-ק באותה רמה.
אם יש אדם שלא מקפיד בתורה ובמצוות - זה לא משנה מאיפה הוא , הוא יכול להיות מהמגזר שמכנה את עצמו "חרדי" או מהמגזר שמכנה את עצמו "דתי לאומי" או מהמגזר שמכנה את עצמו "חילוני".
ההבדל האמיתי היחיד בין דתיים לאומיים לחרדים הוא עניין הלאומיות.
ואם זה מעצבן אותך כל כך שזה ההבדל האמיתי היחיד... אז תנסי להבין למה.
כל פרשנות אחרת היא על אחריות הקורא בלבד
לחרדים ספרדים, לחב"ד לברסלב, ל"חרדים מודרניים".
אני לא דיברתי על "סגנון". זה לא העניין. אני דיברתי רק על ההגדרה עצמה שנהוג לייחס לר-מ-ת הדתיות, ואת יודעת את זה היטב - נהוג להגיד כאילו חרדי הוא יותר דתי מדתי לאומי - ועל זה אני צועק ויוצא. חרדי שונה מדתי לאומי בקטע של הלאומי. קטע של סגנון - ובכן, אפילו בתוך משפחה אחת שכולם תחת הגדרה אחת, יכולים להיות סגנונות שונים, וכמו שכתבתי למעלה - גם בתוך החרדים ואפילו בתוך רק החסידים או רק הליטאים או רק החרדים הספרדים, ואפילו בתוך חב"ד עצמה, וברסלב עצמה וכו' וכו' - יש "סגנונות" שונים.
בגלל שמה שנהוג להבדיל בין דתיים לחרדים הוא כמו שכתבתי למעלה, ב"רמת" הדתיות, ולא כמו מה שאת אומרת עכשיו שהתכוונת רק ב"סגנון" - אז הייתי סבור בתחילה שאת מדברת על הרמה.
ברגע שאת אומרת שאת לא מדברת על הרמה, אז מה שאמרתי בכלל לא קשור למה שאת אמרת, ולכן אין אפילו טעם למה שכתבת"זו אמונה תפלה", כיוון שאת דיברת על משהו שאני לא דיברתי עליו.
כל טוב.
ההדבל ביני לבינן קטן ביותר
הן מדברות עם הילדים ביידיש מכסות את הראש במטפחת אבל בהשקפות בדעות ובעבודת ד' אני ממש לא רואה הבדלים כנ"ל לגבי חברות ספרדיות
יש דגשים אחרים אולי הרבנים אחרים אבל התכלס הוא אותו דבר
אני יכולה לדבר איתה בלי סוף ממש אין הבדלים ביננו
אם כבר תשאל מה חרדי ב "חרדים מודרניים" כמובן אני מדברת על רמה מסויימת של מודרניות
יש אנשים עובדים שהם חרדים לכל דבר ויש אנשים עם כיפה שחורה שהם דתיים בקושי
לא הכיפה היא המדד ולא האברכות היא המדד אלא הערך שהוא נותן לכל דבר מהם
יש לי גם חברה דת"ל . היא מדהימה. באמת. יר"ש באמת והבנים שלה בישיבות הכי טובות שיש
אבל הסולם עדיפויות שלנו שונה לגמרי משלי ויש לנו התנגשויות עקרוניות, מה שאין לי עם שום חברה חרדית
ולא. זה ממש לא רק ציונות. זה יחס שונה לגמרי לגבי לימוד תורה (והיא מעריכה זה לא שלא. בעלה ת"ח )
יחס אחר לגמרי לגבי חומרות יחס אחר לגמרי לגבי תורה ועבודה יחס שונה לרבנים ועוד כל מיני הבדלים
אני בכלל לא חושבת שאני יותר ממנה. היא אדם מדהים שאני מעריכה ביותר. אבל יש הבדלים ועוד איך שיש
מדתי לאומי, לחרדי? כלומר - אדם שמחליט לעשות שינוי, מתי הוא "יוגדר" כחרדי כמו החרדים היום 0ולא נניח כמו מה שנקרא היום "חרדים לאומים), ומתי הוא יוגדר שעבר מחרדי ל"דתי לאומי"? אם הוא "מחפף" במצוות אז זה המדד להגיד שהוא לא חרדי אלא דתי לאומי? דתי לאומי שלא שומע שירת נשים ושאשתו הולכת עם פאה של אשכנזיות והילדים שלו קוראים רק ספרים של סופרים חרדים - אז זה הופך אותו מדתי לאומי לחרדי?
בוודאי שלו. המעבר בין ההגדרות, כמובן, נעשה אם יש לאומיות או אין לאומיות.
אין יחס שונה ללימוד תורה. לימוד תורה זה דבר חשוב מאוד גם לחרדים וגם לדתיים לאומיים. האמירה כאילו רק מי שמאמין בלימוד תורה כל היום ולהיות אברכים הוא חרדי, כמובן מוטעית מהיסוד. בעבר כמעט שלא הייתה מציאות כזאת של לשבת וללמוד כל החיים, וזאת מציאות מעוותת לגמרי. חברה לא יכולה להתקיים במציאות של חברת לומדים בלבד. גם בעם ישראל כשהיה זבולון וישכר - זה היה רק חלק קטן מאוד מהחברה, והיה הסכם חתום וכתוב מראש בין השבטים,.
מבטיח לך שאם מדינת ישראל לא הייתה נותנת שקל אחד לחרדים שלומדים, אפילו אם לא הייתה מחייבת בכלל צבא, אלא אפשר בגיל 18 לצאת לעבוד - אבל אין ש-ו-ם מימון מהמדינה ללימוד תורה - מבטיח לך שאחוזי הלומדים היו קטנים בצורה מדהימה למדי.
ככה שזה קצת עיוות לנסות להגיד שההבדל בין דתיים לאומיים לחרדים הוא ביחס ללימוד תורה.
בנוגע לחומרות - זה כבר לא קשור לרמת דתיות אלא לרבנים. ולדעות הלכתיות. "חומרות" ו"קולות" היו כבר לפני מאתיים שנה הרבה לפני שהיה מושגים של חרדים ודתיים לאומיים.
ובכלל - ממתי מי שיותר "מחמיר" הוא "יותר דתי"? החמרה זה לא אומר שזה עושה אותי יותר דתי. יש הלכה שאני צריך לשמור. מיש רוצה להחמיר יותר, והרב אומר לו שזה נכנס בגדר הנורמאלי והמותר (כי למשל, יש כמובן "החמרות" שהם כבר גורמים למעשה לעבור על ההלכה בפועל ולחילול ה' מוחלט) - סבבה, אין לי שום בעיה עם זה, אבל שינסה להגיד שהוא יותר דתי ממני? מה פתאום, לא שייך בכלל בכלל בכלל.
תורה ועבודה - כמו שכתבתי למעלה, המציאות המעוותת שצריך רק ללמוד נוצרה רק בעשרות שנים האחרונות. תראי לי כמה אנשים לפני מאתיים שנה כל היום רק למדו תורה, עד, נניח, גיל 45-50?
אני אחסוך ממך: הם היו בודדים. בודדים ממש. וזה כשעדיין לא היו דתיים לאומיים או חרדים.
בקיצור - כל ההבדלים שהבאת, לא קשורים בכלל לרמת הדתיות ורק ממחישים את המציאות העגומה שאנשים מייחסים לשינויים כאלו ואחרים, מימד "דתי יותר" ו"Sתי פחות".
סלחי לי, חרדי שיושב ולומד תורה כל היום בכולל, לא יותר שומר תורה ומצוות מאיש הייטק דתי שנושא ונותן באמונה, גומל חסדים, וקובע עיתים לתורה. כל אדם חייב לקבוע עיתים לתורה, זה החובה - החובה היא לא לקבוע 110 שעות ביום לתורה. יותר מזה, מי שעל ידי כך שלומד תורה כל היום מגיע הוא ומשפחתו לחרפת רעב כמעט, ולא יכול לממן את עצמו ונזקק לעזרה של ארגוני חסד - לדעת רבנים רבים מאוד הוא עובר עבירות דאורייתא, והוא ח-י-י-ב לצאת לעבוד.
המציאות העגמומית שבו משפחות מרגישות שזה לגיטימי ללמוד תורה כל היום ובערב ללכת לארגון חסד שיביא מצרכי מזון בסיסיים - היא פשוט זועקת לשמיים. מי התיר לך להפקיר את המשפחה שלך???התורה היא תורת חיים! תורת חיים! קודם כל תעבוד ותשיג מספיק כסף למחייה למשפחתך, לא חייב ברווח, אלא בכמה שאתה חושב שמספיק, בשביל שלא תזדקק כלל וכלל לעזרה מארגוני חסד, ורק לאחר מכן, ביתר הזמן שלך, תלך ללמוד.
מצטער, כאשר אני רואה אדם שמגיע לאסוף כסף, נניח, לחתונת ביתו, או אפיו למשפחתו, אני קודם כל אשאל אותו וארצה לבדוק שהוא אדם עובד. אם הוא יגיד לי שהוא יושב כל היום בכולל - אסרב לתת לו שקל, ואנסה לשכנע את כל הסובבים לא לתת לו אגורה. שילך לעבוד, שירוויח את לחמו ואת לחם משפחתו, ורק לאחר מכן אם אין לו מספיק כסף, שילך לאסוף כסף.
איפה שמעת שאמרתי מה יותר טוב?! מה יותר דתי?! את מי אלוקים אוהב יותר?!
לא אמרתי שוב דבר מכל אלה .
טענתי שיש הבדלים נוספים בין דת"ל לחרדי וזה לא רק ארץ ישראל
לא אמרתי שמי שיותר מחמיר הוא יותר דתי,
לא אמרתי שמי שעובד הוא פחות דתי
אמרתי שיש הבדלים. בוודאי שיש הבדלים.
ועל היחס ללימוד תורה בוודאי שיש הבדל -
אתם טוענים שאסור למוד תורה מתוך דחק אנחנו טוענים שזו מצוה
אלו ואלו שיטות ביהדות וכל אחד יש לו את המקורות שלו
גם בקרב החרדים ממש אבל ממש לא כולם אברכים
אבל אצלינו הם לעולם היו וישארו העילית לא קבצנים ונצלנים אלא העילית שבעילית קודש הקודשים
את כל הציבור הדתי לאומי, ואת ההשקפות של כל תתי המגזרים שבציבור
(אפילו בציבור התורני יש הבדל ענק בהשקפה בין הר המור להר ברכה לדוגמה)
ולא כדאי לדבר על ציבור שאת לא מבינה בו..
גם ותן טל אני מניחה לא מכיר את כל החרדים ותתי המגזרים שלהם
אני מניחה וחושבת שאני מדברת על המיינסטרים החרדי מול המיינסטרים הדת"ל-
שהוא לא תורני ככל הידוע לי
אדרבא אם טעיתי למדו אותי ,
מרב.כי אני גדלתי וממשיכה לחיות במקום מאוד תורני. ומאוד מיינסטרימי.
ותמיד יש לפה ולשם.
אני מסכימה איתך ל-ג-מ-ר-י, דווקא כי אני מכירה את שני סוגי החיים- החרדי (משפחה ענפה) והדת"ל (משפחה קרובה, ציבור שאני משתייכת אליו).
יש הבדל ע-נ-ק בין החרדים לבין הדת"ל ולא רק בציונות.
דודים שלי חרדים לגמרי. לא לאומיים ולא בטיח. בית יעקב. הבנים נחשבים לעילויים ב'חברון', ולא רק נחשבים אלא באמת כאלה. באמת, משפחה חרדיה מקסימה.
וציונית.
לא לאומית! ציונית!!!
התורה חשובה להם יותר מהכל (גם לי! אבל רגע..), והבנים ילמדו נון-סטופ אלא אם יהיה קושי כלכלי ואז יצאו לעבוד כמלמד בחיידר או באיזושי עבודה דומה, עם משכורת חביבה יותר ממלגת אברכים ועם שעות עבודה גמישות יחסית.
הבנות ימשיכו ללמוד בבית יעקב וללכת ל'בתיה'. רובן הגדול לומד מחשבים ואלו שלא- שכחתי כרגע מה הן לומדות בשלוחה החרדית של אונו.
ועוד ועוד ועוד...
אצלנו, המשפחה הדתית- הבעל קובע עיתים לתורה. לא עוסק בה כל היום חוץ מכמה יחידי סגולה שבאמת מסוגלים לזה (טוב, אבאשלי מלמד תושב"ע, דוד שלי רב צבאי.. אז כן קצת עוסקים בזה כל היום
)
שני ההורים יוצאים לעבוד *מלכתחילה*, לא מצטמצמים כי "העיקר זה התורה" אלא משתדלים לחיות את התורה ואת החיים ביחד. בלי לוותר על תענוגות ובלי לוותר על התורה.
יש דוסים רצח גם במגזר שלנו (הר המור, מרכז, ישיבת ביתאל *עניין של 'רמה דתית'. לא של השקפה ציונית!*) ואותם אני מגדירה (אני אישית, ואבאשלי החרד"לניק שלמד ועובד בישיבת ביתאל) כחרד"לניקים-
כי כן יש לדת"ל מקום כלשהו של להקל לעצמך. בתוך גבולות ההלכה!! אבל ללכת על הקולות.
אני הולכת עם בגדים בדיוק על התפר. עד הברך (טוב, זה אני משתדלת שלא כי בעלי לא רוצה. קשה רצח), עד המרפק בדיוק, עד העצמות בדיוק. המטפחת מכסה את כל השיער אבל אם קצת יחליק אחורה- כל עוד זה לא יפול אני לא אסדר שלא יראו יותר משתי אצבעות (בע. ואז אני נראית קרחת
)
וזה לא "אני". זה מגזר שלם שגר בבית אל, בירושלים, בעפרה של פעם, בעלי, בשילה, באלון מורה, בקדומים.. לא מדברת איתכם על המגזר השלם של המרכז- גבעת שמואל-הרצליה-רעננה. אלא על אלה שכביכול 'מייצגים' את הדת"ל בהרבה מקומות, חוץ מהתקשורת.
דת"ל- יש שאוכלים בד"ץ מהדרין בהכשר הרב לנדא בלבד,
ויש שאוכלים רבנות, א. חלב נוכרי, ושומרים 3 שעות ולא כי הם ייקים.
תמצא חרדי אמיתי- לא שבבניק- שמתפשר על כשרות והעיקר שזה כשר.
אין. הם לא קיימים.
את חושבת ככה ולמה את רוצה להציג את זה כאילו חרדים הם יותר דתיים מדתיים לאומיים.
אין הבדל ברמת הדת בין "חרדים" ל"שתיים לאומיים" - שניהם מחוייבים לתורה ולמצוות ב-די-ו-ק באותה רמה.
אם יש אדם שלא מקפיד בתורה ובמצוות - זה לא משנה מאיפה הוא , הוא יכול להיות מהמגזר שמכנה את עצמו "חרדי" או מהמגזר שמכנה את עצמו "דתי לאומי" או מהמגזר שמכנה את עצמו "חילוני".
ההבדל האמיתי היחיד בין דתיים לאומיים לחרדים הוא עניין הלאומיות.
ואם זה מעצבן אותך כל כך שזה ההבדל האמיתי היחיד... אז תנסי להבין למה.
הציונות, הלאומיות - שזה ב-א-מ-ת מה שמבדיל בין השניים - הרי שהמשפט שכתבת הוא די שגוי - אין פה ,ניסיון להגיד אני חלק..בל לא כפוף" - יש פה אישה, שמגדירה את עצמה שומרת תורה ומצוות לגמרי, והולכת לכנסת, אבל היא לא ציונית ולא לאומית, ועל כן מגדירה עצמה חרדית.
דווקאי הביטוי חרדי לאומי מבחינתי הוא אסון מוחלט, כי הוא יוצר כאילו אמירה שההבדל בין חרדים לדתיים הוא יותר מאשר רק בהשקפה הציונית, ולכן צריך ליצור עוד תת מגזר ביניים. זה פשוט אסון בעיניי. דתי מחוייב למצוות בדיוק כמו חרדי וחרדי לא מחוייב ליותר מצוות או יותר למצוות מאשר כל דתי לאומי שהוא.
ולכן בהחלט יש הבדל גדול מאוד בין בת חרדיה שרוצה ללכת לכנסת, לבין מישהו שאומר "זה שיש לי איברי רבייה של בנים לא אומר שאני בן" - חבוב, זה כן אומר שאתה בן. תקרא לזה אלוקים, תקרא לזה הטבע אם אתה אתאיסט - נקבע לך איברי רבייה של גברים ולכן אתה גבר.
יש בהלכה כמובן גם מציאות של אדם "מוטציה", שיש לו איברי רבייה של גברים ונשים - אנדרוגינוס (כיום כמעט שלא קיים בגלל הרפואה המפותחת), וגם מציאות של אדם מוטציה שאין לו איברי רבייה לא של זכר ולא של נקבה - טומטום. אבל אדם שנולד עם איברי רבייה של גבר בלבד, גם אם הוא מאוד מרגיש "אישה" ו"נפש של אישה שכלואה בגוף של גבר" - עם כל הכבוד, זה לא משנה הלכתית, הוא עדיין גבר...
אתה לא רוצה להגדיר את עצמך חרדי כי זה "הגדרה" שלכאורה כבר "נתפסה" לנישה מסויימת - אבל בכללי, כל ההגדרות האלו הן שגויות.
דבר נוסף, ניתן אם רוצים לחלק את הדתיים לאומיים עצמם, בתוך קטגוריית הלאומיות, לשני סוגי לאומיות אוז באמת זה יסתדר לך - דתי לואמי-ציוני, ודתי לאומי-לא ציוני. כלומר, שיש לאומיות שהיא גם ציונית, כלומר מחוברת לציונות ולמדינת ישראל, ויש לאומיות בלי ציונות - אבל שעדיין היא נבדלת מהחרדיות. בגדול, אם נפשט את החרדיות - גאולה בדרך ניסית, לא הייתה סיבה אמיתית לעלות לארץ כדי "לקדם את הגאולה" תפיסה גלותית שהייתה לפני התפיסה שהגאולה מתחילה מתוכנו בצעדים מעשיים בנוסף לתפילה שתמיד הייתה... - צעדים מעשיים, זה הלאומיים, בין אם הם ציוניים ובין אם לא. חרדי בהגדרתו, הוא לא לאומי. הוא נמצא בארץ, נכון, אבל בגלל הנוחות של העניין, ובגלל שהוא אוהב את הקדושה של הארץ אולי, אבל זה לא בגלל שהוא חושב שזה מה שקידם את המשיח... וצריך לסייג, שכיום יש חרדים שהם כבר באמת על הגבול, ומתקרבים ללאומיות.
אבל אני מדגיש שכאן ממש פישטתי את התפיסות ויש הרבה מה להעמיק בהשקפות - שהן יסוד ההבדל בין שתי השיטות. לא רמת הדת.
אם הוא משתמש בהגדרות, מה ההבדל האמיתי בין ההגדרות ולא "המדומיין".
ולא מדובר פה ב"סולם ערכים/תפיסות שיצרתי", אלא בהורדת ההגדרות לבסיס ממנו הן נוצרו - למעשה, ההגדרה חרדי לא הייתה קיימת באופן מעשי לפני שהדתיים לאומיים נוצרו. לא היה דבר כזה "חרדי", אלא היה שומר מצוות או לא שומר מצוות - מסכים איתי? ההגדרה "חרדי", נוצרה באופן טבעי כאשר הדתיים לאומיים התפלגו משאר שומרי המצוות, עוד בחו"ל, ועלו לארץ/חינכו ללאומיות (וגם ציוניות, לפחות חלקם) - בעוד אחיהם שומרי המצוות לא חינכו ללאומיות הזאת ולא חשבו שיש אידיאל עליון לעלות לארץ, עד שהמשיח יגיע - וזה מה שיצר בפועל את שתי ההגדרות, החילוק בהשקה בין לאומיות לאי-לאומיות. אתה לא מסכים עם ההבדל ההיסטורי הזה? אתה חולק ואומר שזה לא מה שההיסטוריה יצרה?
חשבתי שכולם יודעים את זה ושזה דבר פשוט...ההגדרה חרדי לא נוצרה כדי לסמן אדם חזק יותר דתית, אלא בגלל ששומרי המצוות הלאומיים בידלו אותם משאר שומרי המצוות הלא לאומיים.
ולכן אין קשר בין זה לבין טענה שמדובר בהגדרה דתית. בנוסף, אותו אחד למעלה שדן איתי בזה, מראש כתב בתוך הדיון המקורי שהוא לא מדבר בקטע הדתי אלא בתפיסה הסוציולוגית - אז התפיסה הסוציולוגית מראש מעולם לא כיוונה לרמת הדתיות, בדיוק כמו שאמרתי, אלא לחלוקה בעניין ההשקפה. לא משהו שיצרתי בכלל בכלל.
אבל היחס למדינה הוא לא מקור ההבדל, אלא תוצאה מההבדל המהותי בגישה השונה לדת.
החרדים נוקטים בגישת שחור-לבן. טוב -רע, שומר מצוות - כופר. מזה נובעים קודים נוקשים של לבוש ומנהגים, התבדלות.
הציונות הדתית דוגלת בלשלב, ובלערבב.. היא לא רואה בעולם החילוני סכנה.
אז ההבדל הוא כן דתי, וממנו ההבדל הלאומי.
מבחינת הרמה הדתית - בשתי הגישות יש יתרונות וחסרונות.
עם השנים, מסיבות מגוונות. ההבדל הוא ל-א דתי, ולא עניין של שחור לבן-אפור. אלא, שבגלל שהדתיים לאומיים באמת מרגישים שצריך ציונות ולאומיות, וכיוון שחלק גדול מאוד מהציונות והלאומיות נבנה והתחיל וקיים היום על ידי חילונים, ברור לדתיים לאומיים שאנחנו חלק מהחברה, במובן הלאומי, וצריכים להיות חלק ממנה.
זה לא אומר שאם חילונים שומעים שירת נשים, אנחנו צריכים לשמוע.
זה לא אומר שאם חילונים עושים ככה וככה, אז גם הדתיים הלאומיים צריכים להתערבב ולעשות אותו דבר.
זה כן אומר שאני משרת בצבא כי אני יודע שזה קודש, זה נצרך, אני חלק מהמדינה, אני שומר על עצמי חזק בצבא, אפילו אם אני לא מרומם אחרים - כי זה לא מטרת הצבא - אבל אני כן נמצא בתוך הצבא (אני לא מדבר עלי אישית אלא על דמות הציוני דתי...) עם חילונים. מה שהחרדים, כמעט שלא... וזה דוגמא אחת מיני רבות.
בהחלט הציונות הדתית י-ו-ד-ע-ת שיש סכנה בעולם החילוני ושאפשר ליפול בקלות - להגיד שהיא לא רואה בעולם החילוני סכנה יכולה להגיד רק מי שלא חיה בתוך הציונות הדתית, כנראה.
בקיצור, את עבד בדיוק בשיטה ההפוכה, את הסתכלת על הצד הדתי והשתכנעת שממנו הגיע הקטע הלאומי - וזה ממש לא נכון. זה מעולם לא היה ההבדל, בטח שלא העיקרי והבסיסי. ההבדל העיקרי כמו שכתבתי התחיל בכך שהייתה לאומיות, של דתיים (אגב, גם תלמידי בעש"ט היו בזמנם לאומיים...) ואז באופן טבעי זזה הרחיק אותם מאחיהם - שרובם נשארו אז בחו"ל - שלא הרגישו שצריך לאומיות, והפכו ל"חרדים". או אם נגדיר את זה אחרת - גם הציונים דתיים לפני מאה וחמישים שנה היו מה שנקרא היום "חרדים", ואז התחילו להיות לאומיים...
יודעת מה? אם מראש היו קוראים לשתי הקבוצות מבחינה לשונית: "חרדים, ו"חרדים לאומיים", אולי היה קל הרבה יותר לכולם להבין שההבדל היחיד הוא הקטע הלאומי. זה ששינו את הסמנטיקה ל"דתי" מול "חרדי" גורמת לאנשים לטעות ולחשוב שזה אומר משהו על הדת.
דבר אחרון, צריך להדגיש - הבדלים בפסיקת הלכה הם ל-א ירידה ב"רמת הדתיות". אם ניתן דוגמא, גם הרב עובדיה שמע זמרת אישה שלא ראה את תמונתה - דבר שהיום יש דתיים לאומיים שאפילו את זה לא שומעים - האם הם יותר "חרדים" מהרב עובדיה? וכן עוד ועוד דוגמאות שמבהירות שפסיקת הלכה שונה, אפילו על ידי רבנים גדולים "נועזים", זה לא אומר שמי שהולך לפיהם הוא פחות דתי.
באיזשהו מקום אמרת שההגדרה של החרדים נוצרה בהשוואה לציונות הדתית.
זה לא נכון. הזרם החרדי התהווה במקביל לתנועת ההשכלה, כשהרצל עוד היה בשמיים..
מאוחר יותר השיטה החרדית של ההתבדלות פעלה גם נגד הציונות.
ולכן המקור של ההתנגדות למדינה ע"י החרדים הוא שם, מטעמי דת, ולא רק התנגדות לעצם הרעיון של הקמת מדינה. אם היתה קמה מדינת הלכה לא נראה לי שהיו מתנגדים.
הרעיון שעומד בבסיס חלק מהציונות הדתית שרואה קדושה במדינה ובצבא על אף החילוניות - גם הוא רעיון דתי. וממנו מסתעפת גם השיטה הדתית של לפעול ולהשפיע דרך שילוב ולא דרך הסתגרות.
ולכן שוב - השיטה הדתית השונה היא מה שמבדיל בין דתיים לחרדים.
אז יכול להיות שלולי המדינה לא היתה ציונות דתית, אבל חרדים תמיד היו ויהיו.
דיוק לגבי העולם החילוני - חרדים רואים בו סכנה. דתיים רואים בו מורכבות.
הדתיים לאומיים קמו כאשר הם פשוט התפצלו ממה שקוראים לו חרדים (היום או אז, זה לא משנה - הדתיים לאומיים היו חרדים בדיוק אותו דבר...) - ועלו לארץ.
היו רבנים שעודדו את העלייה והיו רבנים שהתנגדו לזה בתוקף.
מי שעלה לארץ בתור תנועה דתית ולא חילונית, מתוך רגשות לאומיים, ועם רצון להקים פה מחדש את הלאום, להביא לימות המשיח - עם הזמן פשוט הקימו את המזרחי, הפועל המזרחי, וככה קמו להם "התיים הלאומיים".
מי המציא ראשון את השם הזה, אני באמת לא יודע, אולי פעם אבצע מחקר מעמיק בהיסטוריה של המגזרים השונים ואדע גם להגיד לך את הזמן המדוייק ואת המקום ממנו התחיל השם עצמו "דתי לאומי" (ואם מישהו כאן יודע אז שיגיד).
ברור שההתנגדות של החרדים למדינה היא מטעמי דת, לרגע לא טענתי אחרת - אבל מטעמי דת בענייני השקפה, כלומר - שבגלל שמבחינתם כעת לא הגיע זמן המשיח, ואסור לדחוק את הקץ, אז ההשקפה אסור לה להיות ציונית וחייבים להיות בארץ (בואי לא ניכנס לזה יותר מדי אבל סיכוי גדול שהשואה הייתה אחת המכות החזקות שפשוט הכריחו כמויות של חרדים לעלות לארץ.
אלו שלא עלו, עברו מעבר לים לארה"ב והקימו שם את המרכזים החרדיים הגדולים...).. אבל בסופו של דבר זה אומר שההבדל בין הדתיים לחרדים היה בענייני השקפה והאם הגיע הזמן לקץ או לא. לא בדברים אחרים (כלומר - בהלכות שבת הם לא חלקו מחלוקת מהותית. גם לא בהלכות כשרות, "בד"ץ" זה עניין אחר שלא ניכנס אליו עכשיו, גם ברוב מוחלט של השולחן ערוך, לא אמור להיות הבדל מהותי בין הדתיים לחרדים. אין "תורה לחרדים" ו"תורה לדתיים לאומיים". ).
כלומר - הכל התחיל ממה שקוראים לו היום חרדים, והדתיים לאומיים התפצלו ממנו כאשר התחילו לתפוס בגישה הלאומית. לכן ההבדל בין הדתיים הלאומיים לחרדים בעקרון מתמצה בקטע הלאומי. זה שיש אנשים משני הצדדים שמנסים לקחת את זה ברמה הדתית לעוד מקומות, זה לא בעיה שלי.
לגבי העולם החילוני -"מורכבות" "סכנה", זה משחקי מילים, ואפשר את שניהם לטעון על שני המגזרים החילונות והדברים הלא בריאים בה הם סכנה. נקודה. סכנה שבמציאות בה חיים היום שכולם בתוך כולם, ואפילו במאה שערים יש חילונים שהולכים ומסתובבים ואף אחד לא יכול לעצור בת מללכת במדרכה כזאת או אחרת, וברוב האוטובוסים אי אפשר להפריד - אז גם לחרדים יש הבנה שמדובר במורכבות שצריך להתמודד איתה. גם הם עובדים במקומות עם חילונים, מוכרים, קונים, חיים באינטראקציה עם העולם החילוני והדתי לאומי - ומשתדלים לשמור על אורחות חייהם שלהם ושל ילדיהם.
כל טוב.
תסלח לי, קשה לי לעקוב..
ואני לא חושבת שהבעיה אצלי..
דבר שלא אמרתי, אז בהחלט יתכן שבסיכום גם מדברי השתמע שאת אמרת דבר שלא אמרת.
בסופו של יום, לסיכום - הדתיים הלאומיים התפצלו מהחרדים על הרקע הלאומי, לא על רקע מצוות אחרות, ולא על רקע ירידה ב"איכות" שמירת המצוות.
החרדים התפצלו מהציונות על רקע דתי, הדת"ל המשיכו
ומה "התחיל" קודם ובאיזה שלב זה ממש נחשב ציונות ומתי זה עדיין היה רק לאומיות. קיצור אני לא חוקר היסטוריה ולא יכול לתת תשובבה מדויקת ככה שיתכן שהפיצול היה מכאן לכאן וייתכן שהוך. העיקרון זה מה שחשוב - היה פיצול על רקע ההשקפות הציוניות לאומיות. מי התפצל ממי זה פחות קריטי לצורך הדיון.
הרבה רבנים חרדים תמכו בהתחלה בציונות ומשקבלה את צביונה החילוני פרשו ממנה
יגדיר את עצמו? האם קבוצה יכולה להחליט לגבי הפרט?
ובכלל, מה זה "הקבוצה"? הרי את ה"חילונים" אתה נראה לי לא לוקח כ"קבוצה" שאם חילונים יטענו שזה וזה הוא לא חלק מהם - זה לא קשור בכלל, אין מישהו ש"מחליט".
עם כל הכבוד לרבנים כאלו ואחרים, אפילו רבנים לא יכולים להחליט האם כזה או אחר הוא "חלק מהחרדים" או לא. כי לא מדובר, כמו שהבהרתי, בהגדרה לגבי מידת שמירת המצוות, זה הגדרה אחרת, סוציולוגית השקפתית. אם אדם יודע שהוא שומר תורה ומצוות באופן מלא, ויודע שאין לו את ההשקפות הלאומיות שיש לדתיים הלאומיים - מה זה פתאום ש"החרדים מחליטים שהוא לא חלק מהם"? מי זה "החרדים"? אם רב אחד מחליט שפלוני לא חרדי ורב אלמוני מחליט שהוא כן חרדי?
לגבי הציונות הדתית,, חשוב לי להבהיר שאני לא מגדיר אותך אלא אתה מגדיר את עצמך. אם אתה לא מגדיר את עצמך ציוני, אז כמובן, אתה לא בציונות הדתית, פשוט אתה לא ציוני... אתה דתי, שומר תורה ומצוות, בדיוק כמוני וכמו החרדים, אבל לא ציוני - אז אם אתה כן לאומי ולא בתפיסה חרדית, אתה יכול להמציא לעצמך הגדרה סוציולוגית השקפתית חדשה, בכיף...
לגבי השמרנות שלי - ייתכן. אני פשוט "עובד לפי הכללים". לא מעניין אותי "מה אנשים אומרים" אלא אני מסתכל על השורש האמיתי של הדבר ועל פיו עובד - וכמו שכבר כתבתי המון פעמים, השורש האמיתי של ההגדרות הנ"ל הוא הבדל השקפתי ולא דתי.
כל טוב 
ממך לדון תיאורטית ולא להיכנס למקרה ספציפי שקיים כעת???
גם הרב אמנון יצחק לא נכנס לכנסת האחרונה, גם הרב אמסלם - האם זה אומר שהם לא חרדים? שטות מוחלטת, לדעתי...מוחלטת ממש. "התשובה", כאילו שכמות מצביעים זה "תשובה".
ניכר שבכלל לא הבנת את מה שכתבתי. אני כותב שזה לא קשור למה שאדם כזה או אחר מגדיר את השני אלא בפועל למה ששורש העניין, ואתה בכוח כל פעם מנסה לדחוף למקרה ספציפי. אני מתחיל לחשוד שפשוט זה האינטרס הראשוני שלך ולכן בכלל אתה נכנס לדיונים האלו, נטו כדי "להיכנס" ב"קבוצת הנשים" הזאת, ושאין עניינך באמת לדון בשורש העניין, כי אתה פשוט לא מתאפק ולא מסוגל לדון בשורש, וכל הזמן חוזר לעניין ספציפי שהתחננתי בפניך שתעזוב כי אני לא דן באנשים ספציפיים, לא רוצה את זה, לא מוכן לזה.
בבקשה, אני מבקש שלפחות כתגובות לדברים שאני כותב, לא תתייחס לאנשים ספציפיים ושלא תנסה באמצעות הפלטפורמה של ההודעות שלה להכפיש ולהשחיר פניהם של אנשים ספציפיים - זה לא נעים.
תודה.
הם גוף אחיד?
הרב עובדיה לא הרשה לרב אמסלם לרוץ, רבנים אחרים כן הרשו לו לרוץ לבד.
אלי ישי - הרב שלום כהן לא רוצה שהוא ירוץ לבד, הרב מאזוז כן רוצה.
אז מה? איך קובעים מה "בניגוד לדעת הרבנים" ומה לא "בניגוד לדעת הרבנים"?
ואם היא לוקחת רב מסויים בציבור החרדי שעל פיו היא הולכת והוא אומר לה שמותר לה הלכתית לרוץ - מי אתה שתקבע שהרב הזה לא יכול לקבוע שמותר לה לרוץ, ומי שמחליט זה "הרבנים האחרים"?
אני לא דן כעת בהגדרות של אותם אלו שהזכרתי למעלה כי באמת אני לא המגדיר, אלא זה רק כדי להזכיר לך שבסופו של יום אין דבר כזה "דעת תורה" מוחלטת אחת ויחידה - כמו הבדיחה היהדועה שבמקום שבו יש שני יהודים, יש שלוש דעות...
ואם תנסה כעת לכמת ולהגיד שרב כזה יכול לקבוע על רב כזה, וכו' - אתה נכנס לתסבוכת שמאוד קשה לצאת ממנה אז עדיף שפשוט תעזוב את זה ולא תנסה להחליט שרב מסויים מחליט על רב אחר.
אם אפילו הרב עובדיה לא יכול למנוע מאנשים אחרים לרוץ - אני בספק אם יכול בכלל להיות היום רב שאפשר להגיד שהוא הקובע המוחלט.
ולהגיד שמישהי רצה כשאין שום שום שום רב ודעה הלכתית שאומרת שזה מותר לה, זה, כמובן, לא נכון...
אבל בגדול- יש את גדולי ומנהיגי הדור שהם אחראיים על הנציגות בכנסת ועל ההחלטות שלהם
אכן אחרי שמנהיג גדול נפטר יש חלל עד שמתייצבת מנהיגות חדשה
בקטע הדתי של ההגדרה אלא הסוציולוגי, אבל כשניסיתי להעמיק טיפה יותר בקטע של ההגדרה פתאום עשית פנייה לאחור וחזרת לדבר על הקטע הדתי של ההגדרה, ממש לא הסוציולוגי, אבל ניסית לאחוז בחבל משתי קצותיו. וזה לא התאים לי. כי אם אתה דן בקטע הדתי - אז חד וחלק המינוחים שמקובלים היום הם לא הגדרות נכונות ולא מגדירים מי שומר ומצוות ומי לא. ואם זה הגדרות סוציולוגיות, אז תנתק את זה ל-ג-מ-ר--י מהשאלה האם מי שאוחז בהגדרה כזאת או אחרת שומר מצוות או לא - כי אתה טוען שזה לא קשור לדת.
קיצור, אתה מעוות כאן הרבה דברים ביחד, ובעיקר, מנסה "לתפוס" את כל ההגדרות גם יחד.
אמרתי לך בדיוק איך מגדירים שמירת מצוות, וזה לא על ידי המינוחים דתי-חרדי-חילוני.
אגב, כמדומני שהסכמת איתי גם שכיוון שיש דעות שמתירות לאישה הלכתית להיות חברת כנסת, הרי שבת מכל מגזר שהוא שתסתמך על הדעה הזאת ותלך להיות חברת כנסת לא תוכל להיקרא שאינה שומרת מצוות אז מה קרה פתאום?
אמרתי לך מראש שאני מוכן לדון איתך על דיוני הגדרות מציאות - אבל אתה בחרת לדון לא על הגדרות מציאות, אלא על הגדרות סוציולוגיות שקשורות ל"תפיסות" מלכתחילה.
הגדרה של גבר ואישה היא הגדרה של מציאות, בדיוק כמו שההגדרה של "רואה עצמו מחוייב לשמור תורה ומצוות ומשתדל לשמור הכל" ושל "לא רואה עצמו מחוייב לשמור תורה ומצוות, ושומר רק מה שהוא רוצה" - זה גם הגדרה של מציאות, בניגוד להגדרות כמו חילוני/חרדי/דתי לאומי שזה הגדרה של תפיסות, ואז זה כבר לא דבר של מציאות מוגדרת אלא דבר גמיש כי תלוי באדם.
גבר-אישה - זה מציאות של מין. יש מין זכרי ויש מין נקבי. גם בעולם החי והצומח, וגם בעולם האדם - ולכן אין מקום בכלל להשוות.
להגדיר את מה שאני אמרתי בתור "טירוף שאני דוגל בו" זה אומר שאו שלא הבנת בכלל את כל מה שטענתי אז, או שאתה בכוונה מנסה להציג בצורה לא נכונה את דבריי. בכל מקרה, הנה כאן אני מסביר לקוראים ומגן על עמדתי.
"הן הורסות את החברה החרדית בפנים" - סורי, לא דיברתי על אף דבר קיים - אתה זה שהתעקשת לגרור את זה שוב ושוב למשהו שאתה מכיר כבר עכשיו ומתעקש להתייחס רק אליו. אני שוב ושוב דרשתי שאנחנו ל-אא נדבר על ש-ו-ם מקרה ספציפי, כי זה לא העניין. ולכן הטענה "שהורסות.." - לא תקפה ולא קשורה, לא מדובר כאן על משהו שקיים, ולכן אתה לא יכול לטעון מראש ש"הן הורסות". אנחנו דנים בתיאוריה, ובתיאוריה אם אתה טוען שמישהי שתעשה את זה בעתיד - לא מישהי שאתה מכיר עכשיו - זה יהרוס את הציבור החרדי, אז אני אגיד לך הפוך, שזה מה שיקדם את הציבור החרדי (בדיוק כמו שלפני חמש/שש שנים היו יכולים יפה מאוד להגיד שחרדי שיעז לצאת לעבוד/שיעז שיהיה לו אינטרנט לעבודה בבית - זה הורס את החברה החרדית - אז אני, מצטער, לא חושב ככה וחושב שהדברים האלו מקדמים את החרדים ועוזרים להם צעד אחרי צעד, יחד עם השמירה על התורה והמצוות, לסגור פערים לא בריאים שקיימים היום בחברה בישראל.
לסיכום - אני לא דוגל בכך שאישה תוכל לקרוא לעצמה גבר, אפילו לא אם היא עשתה ניתוח לשינוי מין - כיוון שאין מושג כזה בהלכה כמובן - וקל וחומר לא אם היא רק סתם רוצה להיקרא גבר. אני נגד זה וזה נשמע לי מטורף ולא מתאים בדיוק כמו שאתה חשוב שזה לא מתאים.
אבל אין קשר בין זה לבין מה שאני אמרתי בקשר לחרדיות ולכנסת.
אגב - מי ש"החליט" את זה בנתיים, לגבי מה שאתה אמרת, לפי מה שהבנתי, זה רק היועץ המשפטי לממשלה. אבל ייתכן שהממשלה עצמה לא תקבל את זה. נראה... ובעיקר, נראה מה תהיה הממשלה אחרי הבחירות הקרובות, זה עשוי מאוד להשפיע על כל הרעיונות המשוגעים האלו.
אני מודה שכרגע עדיין אין בשטח אישה חרדית *לוחמת חופש* שהציבור החרדי המייסטרימי הקלאסי יכול באמת להרגיש שהיא מייצגת אותו.
ולכן יש משהו בטענה שלך.
אבל אני מאמינה שהדבר יכול להשתנות,
ועצם העובדה שזה עלה בכלל לשיח - זאת כבר התחלה של השינוי.
אין מניעה שזה לא יקרה. כשתבוא האישה המתאימה אתה תראה שההתנגדויות יפלו מאליהן.
רבקה רביץ היא דוגמה לחרדית שהצליחה להתברג גבוה. אם היא היתה נכנסת לרשימה חרדית זה היה מרגיש לרוב החרדים בסדר גמור. כמעט טבעי..
לגבי ראיונות לתקשורת וכאלה - הנה יפה דרעי מתראיינת כל הזמן ומצטלמת לעיתונים בלי להיות חברת כנסת.
אין שום סיבה שבתור חברת כנסת זה יהיה פחות צנוע.

חיה רוזלמה שנביא את הארץ שלנו שלנו שההורים שלנו עלו אליה במסירות נפש וותרו על כל מנעמי חו"ל בשביל קדושתה
לאנשים שכל המטרה שלהם בחיים זה להרוג אותנו?!
וחוץ מזה שאני בעצמי גרה בשטחי כיבוש רח"ל אוי ואבוי לדור שככה עלתה בימיו
וחוץ מזה אני פרקטית- אם ירושלים תהפך להיות צמודות גדר עם טווח טילים של 5 שניות,
ות"א תהיה בטווח 15 שניות- לאן נלך?!

מפלגה חרדית עם יצוג של מינימאוס שבעד התנחלויות. איך זה ?! חחח
יש כאן ניסיון להשוות בין שני נושאים משני עולמות אחרים לגמרי וכללי חשיבה אחרים לגמרי...
כמעט כמו להשוות בין חכמה לאבן.
היא אשרה אותי במליון אחוז
העולם מורכב מעט יותר ממה שאנחנו נהנים כ"כ לדמיין
והסביר יפה איך אסור להיות אברך ובשביל מה צריך חומרות
תקרא לזה איך שאתה רוצה - אדם כזה מודה שיש הבדלים בין חרדי לדת"ל
שוב - הדיון הוא לא מי יותר טוב יותר צדיק אנחנו לא יודעים ואנחנו לא אלוקים וכל אדם נמדד לעצמו
הנידון : האם ההבדל בין חרדים לדת"ל הוא רק ציונות או שיש גם הבדלים בגישה הדתית,
ונגזרת השאלה האם קיים מגזר חרד"ל שהוא שילוב של סגנון דתיות חרדי אבל כולל גם ציונות
יש טוענים שאין הבדל דתי בין חרדי לדת"ל ומהיות שככה איך יכול להיות שיש מגזר חרד"ל זה סתם בלוף
ברמה המעשית- חרד"ל זה מגזר שקיים גם קיים
ההבדל ביחס כלפי אברכות קיים גם קיים , זו שאלה רעיונית שהרימה כאן שרשוריפלצת רבים רבים
ומי שאומר שאסור להיות אברך - רק מוכיח שצדקתי ויש הבדלי גישה
אני בכלל לא נכנסתי לנושא הזה. אני חושבת שבלי קשר לוויכוח אין פה שום אפשרות להשוואה.
חשבתי שאת מתכוונת להשואה /הבדלה בין שתי המגזרים
חיה רוזאחרונההעיקר שבסוף הובן
אצהיר שאני אשה, ואז אצהיר שאני דתיה, גדולללל!
מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.
סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם
כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)
כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.
המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).
אל תתקמצנו על מטריות.
אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח
החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.
אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?
כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.
ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.
לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.
בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.
אם איחרת ביותר מרבע שעה
וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.
סתם מעלה פה נושא..
תגידו יש פה עוד מישהו
שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות
עם בעלי חיים וגילה סודות?
למשל עם כבשים..
איך החייה הזו מתפקדת
ומתנהגת כחלק מעדר
כל מיני תכניקות וטריקים?
כבר כמה שנים טובות
אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים
תשאל את גיפיטי
תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות
(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)
מה הקוד לשער...
סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה
זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים
צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן
נגיד כבשים,
זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)
שהולכת כעדר,
לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים
יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן
בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)
כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד
ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים
אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,
לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו
כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה
לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה
אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח
גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי
גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה
אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים
שצריך לשמור מהם דיסטנס?
שלא ייתפסו אומץ?
מהכבשים?
אממ...
גם אבל בגדול נראה
שבנוסף לידע..
יש גם את הצד המנטאלי
שזה רק מי שנמצא יודע
לכן זה סוד
כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,
אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.
כילו בשלב מסויים אתה
מתבונן ואומר לעצמך..
אוקיי אני גם כזה?
זאת הייתה כוונת המשורר?
מסתבר שיש פה לא
מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש
סודות בחווה נאמר זאת כך
אולי זה סוד של כל הרועים
ביחד
כולם פה חאפרים
קשוט עצמך תחילה ירקרק
אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....
אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,
אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,
אז לאט לאט לומדים את הסודות
זה כל עדר והסוד שלו,
כל עדר ואיך שרועים אותו
אין נוסחה
עד שאתה הופך להיות חלק מעדר
אני חושב אבל
שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב
ואפשר לעשות יותר טוב
ככה גם בעבודה הזו
יכול להיות רועה שכל הזמן
ינסה ליצור "שליטה"
והוא לא טפס את הנקודה של
שליטה מתוך רוגע
זה בדיוק מה שבאתי לומר.
אתה לומד לשלוט בנחת
אתה לומד אותם
הם לומדות אותך
שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר
שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה
אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע
עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈
מבולבלת מאדדדדכלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).
המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ?? 
(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).
לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.
זה נראה לי רק יגביר לי
למה לא כל יום שבת?
סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה
מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים
לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה
אהובה....זה מרגיע.
,
בערב
אז אפשר לומר שכן.
בימי דוד המלך הייתה שכינה
הייתה נבואה
היה מלך צדיק
אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת
זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.
אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.
בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.
היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.
החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.
מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.
גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.
מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.
בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה
ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?
וואי יצא לי עין רעה...
ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.
לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)
אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין
שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים
מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -
בשלום.
(לזכור שנוהגים שם משמאל).
מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.
מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן
מה זה בשבילך החלום?
משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?
או בית מקדש
מעניין אותי
אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.
לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים
אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.
אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.
לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂
בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה
אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?
אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו
נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...
ובסדר אפשר גם להתנדב קצת
אבל עדיין...
לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן
ו...
מבאס קצת לחיות ככה
לא?
אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.
מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם
ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.
את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…
והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה
שואף ליותר בע"ה
יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.
אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.
למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.
או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.
חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.
הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.
או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה
היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות
שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,
קשה לי לעצור את עצמי.
אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.
תודה רבה לכם!
לבנות - מותר.
שלי.
זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.
הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.
רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות
מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!
ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.
שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"
שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.
מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :
אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.
נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.
והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.
בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.
וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.
היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.
והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.
בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.
משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.
אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!
אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!
טרף בקלפי ושלשל מעטפה.
ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.
אמת מה נהדר היה בוחר גדול.
אשרי העם שככה לו.
לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.
מעתיק ושולח הלאה 
ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית
הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם
אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.
האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?
אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות
יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")
מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?
איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?
אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל
עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?
אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.
ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס
ארץ השוקולדב. איך 1,050 שנה?
תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.
מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)
מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.
אנחנו בשנה ה79 למדינה.
סך הכל 630 שנה.
אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.
צדקיהו מלך בממלכה יהודית
והיא לא עצמאות.
כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.
ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.
מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".
ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.
ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.
ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"
ב. על מגילת תענית שמעת?
היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.
ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.
ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?
ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)
ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"
ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".
א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים
ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים
ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.
א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון
ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.
מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.
מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.
מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.
לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה
ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.
בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)
בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון
הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.
מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,
ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?
מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.
אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).
כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.
ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.
איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים
לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה
על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.
כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.
בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.
העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם
ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.
קעלעברימבארבחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?
כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה
לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם
לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....
בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו
כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם
כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות
רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה
ומתוסכלת.
דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם
אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....
זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי
אבל משהו, משהו....בכל זאת.
היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.
ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.
הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.
יום לאלפי אנשים.
יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.
הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.
ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.
כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.
מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.
מוצר בגודל של כפתור גדול.
שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.
מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.
העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני
רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.
מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה
להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.
זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...
לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש
לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)
כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור
לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...
אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי
להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי
מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין
וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,
וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון
של הבידוק הראשון...
מעניין מי יהיה.
בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים
בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....
או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....
הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!
חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!
אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.
מסביר את האובדן שלו…
כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.
אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.
עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)
הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה
אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת
רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.
עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.
מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים
מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.
הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי
פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט
שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות
להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.
הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...
אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150
בבוקר בטיסה ל.......?
שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?
סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...
תודה!
בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.
מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).
הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.
מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד
1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.
2. Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).
3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air
במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:
• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.
• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.
• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations
4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.
5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון עקיפת בעיית השירות הטלפוני חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:
• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.
• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.
• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.
6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות
זכויות נוסעים לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.
7. Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"
⚠️
IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.
בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.
בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.
הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:
1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.
2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.
3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.
החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?
כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.
באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!
אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך
מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.
הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.
מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....
עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא
בלרנקה. אשאל את הAI.
חן חן.
תודה רבה על העדכון המשמח
לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...
(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר
על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)
אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה
לי ברירה רק להיזרק על השם;
הם לא מבטאים את המילים באנגלית
(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא
אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת
כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה
יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....
נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,
מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות
ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.
ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי
בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -
המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן
כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...
בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר
קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני
זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ
הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...
לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...
טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה
המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -
משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,
אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.
אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של
עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי
בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...
שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....
בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק
התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם
אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...
לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת
בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט
ואין מסגדים!
רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך
רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)
באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט
(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,
והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת
כל פעם לכביש...
הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי
שיהיה לך מה ללבוש....
!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,
ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר
מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי
נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...
כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי
לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -
לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות
כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!
שבוע טוב!