מדתי לאומי, לחרדי? כלומר - אדם שמחליט לעשות שינוי, מתי הוא "יוגדר" כחרדי כמו החרדים היום 0ולא נניח כמו מה שנקרא היום "חרדים לאומים), ומתי הוא יוגדר שעבר מחרדי ל"דתי לאומי"? אם הוא "מחפף" במצוות אז זה המדד להגיד שהוא לא חרדי אלא דתי לאומי? דתי לאומי שלא שומע שירת נשים ושאשתו הולכת עם פאה של אשכנזיות והילדים שלו קוראים רק ספרים של סופרים חרדים - אז זה הופך אותו מדתי לאומי לחרדי?
בוודאי שלו. המעבר בין ההגדרות, כמובן, נעשה אם יש לאומיות או אין לאומיות.
אין יחס שונה ללימוד תורה. לימוד תורה זה דבר חשוב מאוד גם לחרדים וגם לדתיים לאומיים. האמירה כאילו רק מי שמאמין בלימוד תורה כל היום ולהיות אברכים הוא חרדי, כמובן מוטעית מהיסוד. בעבר כמעט שלא הייתה מציאות כזאת של לשבת וללמוד כל החיים, וזאת מציאות מעוותת לגמרי. חברה לא יכולה להתקיים במציאות של חברת לומדים בלבד. גם בעם ישראל כשהיה זבולון וישכר - זה היה רק חלק קטן מאוד מהחברה, והיה הסכם חתום וכתוב מראש בין השבטים,.
מבטיח לך שאם מדינת ישראל לא הייתה נותנת שקל אחד לחרדים שלומדים, אפילו אם לא הייתה מחייבת בכלל צבא, אלא אפשר בגיל 18 לצאת לעבוד - אבל אין ש-ו-ם מימון מהמדינה ללימוד תורה - מבטיח לך שאחוזי הלומדים היו קטנים בצורה מדהימה למדי.
ככה שזה קצת עיוות לנסות להגיד שההבדל בין דתיים לאומיים לחרדים הוא ביחס ללימוד תורה.
בנוגע לחומרות - זה כבר לא קשור לרמת דתיות אלא לרבנים. ולדעות הלכתיות. "חומרות" ו"קולות" היו כבר לפני מאתיים שנה הרבה לפני שהיה מושגים של חרדים ודתיים לאומיים.
ובכלל - ממתי מי שיותר "מחמיר" הוא "יותר דתי"? החמרה זה לא אומר שזה עושה אותי יותר דתי. יש הלכה שאני צריך לשמור. מיש רוצה להחמיר יותר, והרב אומר לו שזה נכנס בגדר הנורמאלי והמותר (כי למשל, יש כמובן "החמרות" שהם כבר גורמים למעשה לעבור על ההלכה בפועל ולחילול ה' מוחלט) - סבבה, אין לי שום בעיה עם זה, אבל שינסה להגיד שהוא יותר דתי ממני? מה פתאום, לא שייך בכלל בכלל בכלל.
תורה ועבודה - כמו שכתבתי למעלה, המציאות המעוותת שצריך רק ללמוד נוצרה רק בעשרות שנים האחרונות. תראי לי כמה אנשים לפני מאתיים שנה כל היום רק למדו תורה, עד, נניח, גיל 45-50?
אני אחסוך ממך: הם היו בודדים. בודדים ממש. וזה כשעדיין לא היו דתיים לאומיים או חרדים.
בקיצור - כל ההבדלים שהבאת, לא קשורים בכלל לרמת הדתיות ורק ממחישים את המציאות העגומה שאנשים מייחסים לשינויים כאלו ואחרים, מימד "דתי יותר" ו"Sתי פחות".
סלחי לי, חרדי שיושב ולומד תורה כל היום בכולל, לא יותר שומר תורה ומצוות מאיש הייטק דתי שנושא ונותן באמונה, גומל חסדים, וקובע עיתים לתורה. כל אדם חייב לקבוע עיתים לתורה, זה החובה - החובה היא לא לקבוע 110 שעות ביום לתורה. יותר מזה, מי שעל ידי כך שלומד תורה כל היום מגיע הוא ומשפחתו לחרפת רעב כמעט, ולא יכול לממן את עצמו ונזקק לעזרה של ארגוני חסד - לדעת רבנים רבים מאוד הוא עובר עבירות דאורייתא, והוא ח-י-י-ב לצאת לעבוד.
המציאות העגמומית שבו משפחות מרגישות שזה לגיטימי ללמוד תורה כל היום ובערב ללכת לארגון חסד שיביא מצרכי מזון בסיסיים - היא פשוט זועקת לשמיים. מי התיר לך להפקיר את המשפחה שלך???התורה היא תורת חיים! תורת חיים! קודם כל תעבוד ותשיג מספיק כסף למחייה למשפחתך, לא חייב ברווח, אלא בכמה שאתה חושב שמספיק, בשביל שלא תזדקק כלל וכלל לעזרה מארגוני חסד, ורק לאחר מכן, ביתר הזמן שלך, תלך ללמוד.
מצטער, כאשר אני רואה אדם שמגיע לאסוף כסף, נניח, לחתונת ביתו, או אפיו למשפחתו, אני קודם כל אשאל אותו וארצה לבדוק שהוא אדם עובד. אם הוא יגיד לי שהוא יושב כל היום בכולל - אסרב לתת לו שקל, ואנסה לשכנע את כל הסובבים לא לתת לו אגורה. שילך לעבוד, שירוויח את לחמו ואת לחם משפחתו, ורק לאחר מכן אם אין לו מספיק כסף, שילך לאסוף כסף.
) 
ברור שבכך יש איסור חמור