כְּשֶׁרָאָה ה' יִתְבָּרַךְ חֹזֶק לְבָבָם - שֶׁאֵינָם מַנִּיחִים עֲבוֹדָתָם בְּשׁוּם בִּלְבּוּל שֶׁבָּעוֹלָם,
אֲזַי חָמַל עֲלֵיהֶם וּבָקַע הַיָּם מִפְּנֵיהֶם "וַיָּבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה",
כִּי כֵן הַדָּבָר - כְּשֶׁמִּתְחַזְּקִים בְּהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לֵילֵךְ דַּרְכּוֹ בִּתְפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ,
וְלִבְלִי לְהַבִּיט לְאַחֲרָיו וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל אַחֲרֵיהֶם [המחשבות והבלבולים] כְּלָל,
אֲזַי פִּתְאֹם הֵם נִתְבַּטְּלִים לְגַמְרֵי מַמָּשׁ - כְּמוֹ הַיָּם שֶׁנִּתְבַּטֵּל לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִתְהַפֵּךְ לְיַבָּשָׁה.
(ליקוטי הלכות, שילוח הקן ד', אות ז')
