ברוך ה' יום שני י"ג בשבט התשע"ה
ערב טוב. ברשות מרן ראש הישיבה מרן הגאון הנאמן הרב מאיר מזוז שליט"א, ברשות הרבנים, ברשות ר' אלי ישי היקר, ראש התנועה. יאריך ה' ימיו ושנותיו, יצליח כל מעשיו. וכן כל חברי הכנסת שבעזרת ה' כולם יכנסו, שגם מי שלא נמצא פה גם הוא יכנס. ברשות הקהל הקדוש. אני מאוד מתרגש להיות במעמד הזה. שנים רבות, שנים רבות חיכיתי והתפללתי לה' יתברך שנזכה למהלך הזה שמתחיל לקרות. הענין כאן הוא בעיקר רוחני, לא פוליטי. גם פוליטי אבל בעיקר הוא מהלך רוחני. נוצרת פה בעצם תנועה חשובה, דרך ציבורית חשובה שהיא צריכה להוביל את עם ישראל. זה לא מקבץ של כל מיני בלוקים טכניים. באמת יש פה בשורה חשובה שמי יודע כמה זמן עם ישראל חיכה לה. ומי יודע מה הקב"ה צופה ומייעד לה במהלך גאולתנו. זה לא רק בשורה של אחדות. ודאי שאחדות היא דבר נפלא מאין כמותו. כל כך חיכינו לו וכל כך נקרע ליבנו לראות שיש כל כך הרבה פילוגים, ואנחנו זוכים לראות פה למהלך שבא לחבר בין מחנות. חרדים, לאומיים, ספרדיים ואשכנזיים, חוזרים בתשובה ודתיים מבית שחוברים. היא מושתתת ומתאפשרת בגלל תנועה פנימית ועמוקה עוד יותר שהיא הבשורה שמאוד מאוד ציפינו לה, ומאוד מאוד עם ישראל מייחל לה.
הייתי רוצה קצת לעמוד על הנקודה הזאת, כדי להבין מה מאפשר ממילא את נקודת האחדות הזו. בעצם – לאן פנינו מועדות. התורה היא תורת חיים. היא המקור היחיד והאמיתי לכל הערכים, לכל הנורמות, לכל הדמויות הנערצות. לימוד התורה הקדושה זה הייסוד לכל. מזה בעצם מתחיל הכל. הכל חייב להיות מיוסד רק על התורה.
אבל התורה לא נשארת רק בבית המדרש. הייעוד של התורה בונה את כל החיים. במידות, בארץ ישראל בחברה, בצבא, בהתיישבות, דאגה לחלשים, אקדמיה, תקשורת – הכל. כל העניין של התורה זה לצאת ממה שהיא ולהתפשט לתוך המציאות ולבנות את כל המציאות על פיה. זה לא שגם לומדים תורה, וגם חוץ מזה יש חיים חילוניים, שבייסוד שלהם הם בעצם שווים ובעצם אין הבדל. אפשר להיות "אחים" של, ולהרגיש שאין שום שוני.
ויש שוני מהותי בין החיים שיונקים ומעוצבים מתוך התורה לחיים שהם נפרדים מהתורה. כל החיים נראים אחרת כשהם חיים שיש בהם יראת שמים, והשילוב הזה הוא לא סתם בין תורה לבין החיים. יש דרכים, יש כיוונים שהם באים בשם התורה וזה העניין היחיד שלהם. ויש כאלה שהם באים בשם החיים, הם רוצים שיהיה פה חיים טובים. ויש כאלה שמוכנים לשלב: שיהיה גם תורה וגם, חוץ מזה, שיהיה את החיים החילוניים. אבל הנקודה הזאת שיש תורה שהיא היחידה, שהיא המפתח לכל החיים ומתוך התורה בונים את החיים – זאת בשורה שהיא לא היתה ברורה ומוגדרת, וזה הייסוד שמאפשר את החיבור הזה. זה סימן דרך לרבים שמחפשים אותה. הרבה מחפשים את הנוסחה הזאת, שמצד אחד הכל הכל נובע אך ורק מתוך התורה, אבל מצד שני – לא להשאר רק בתוך התורה, לחיות את החיים מתוך התורה.
ובמיוחד החוזרים בתשובה. אחד המחנות המשמעותיים ביותר שיש היום זה מחנה החוזרים בתשובה, שהולך וגדל, ברוך ה', מיום ליום. מאות אלפים שהולכים ומצטרפים לתורה הקדושה, ליהדות, שזה בעצם המפתח לכל הגאולה. הציבור הזה מחפש את הנוסחה הזאת, ובעצם הוא עוד לא מוצא אותה, הוא עוד לא מצא את זה עדיין.
המציאות שבאמת יש נאמנות מוחלטת לתורה ומצד שני התורה מכילה את כל החיים, זה דבר שעוד לא כל כך קיים, ואחת הבשורות החשובות של התנועה הרוחנית הזאת זה שהיא מהווה תמרור והובלה לזה. יש לנו כאן את הרב עייש שהוא יהיה הנציג והמוביל של מחנה זה, שבעזרת ה' ילך ויגדל ויתעצם מאוד, וכל מיני מתחזקים למיניהם והרבה מאוד אנשים שהם קשורים לתורה, ציבור דתי לאומי שרוצה להיות קשור לתורה ומצד שני רוצה לחיות את החיים מתוך התורה. והרבה חרדים שמרגישים את הצורך הזה לחיות את התורה ומתוך זה לחיות חיים מלאים ושלמים.
בשביל לבנות תנועה כזאת, זרם כזה שיוביל את עם ישראל עם הדבר האמיתי הזה – זה חייב להיות כפוף רק על ידי תלמידי חכמים. אי אפשר ליצור יהדות אחרת שלא בנויה על ידי תלמידי חכמים. יש כאלה שמנסים ליצור ההנהגה שאינה מושתתת על הנהגה של תורה, זה ליצור בעצם יהדות אחרת שהיא לא היהדות.
והחשיבות הגדולה שלנו להיות מחוברים לעולם התורה, להיות קשורים לעולם התורה, אי אפשר להתנתק מעולם התורה. אי אפשר להיות מבודלים מעולם התורה שממשיך את התורה מדור לדור מקדמת דנא כשאנחנו זוכים לתחילתו של מהלך של גאולה, שלהיות מנותקים מעולם התורה הזה.
ואנחנו צריכים לדעת שבשביל זה אנחנו צריכים להיות מבוססים אך ורק על ערכים של תורה, נורמות של תורה, דמויות של תורה. צריך להתבדל. כן, צריך להתבדל מהתרבות החילונית, מהנורמות החילוניות. לבנות את החיים אך ורק מתוך התורה.
אם לא בונים את זה בדיוק לפי הנוסחה הזאת, יכול להיות סחף גדול בענייני הלכה, ורואים את זה לצערנו הרב. פתאום כל מיני עניינים של גיור שממש פושטים את הרגל, וכל מיני נורמות של צניעות שהולכים ומתדרדרים בקיומה של תורה. למה? כי יש חיים שמאיימים על התורה, ומחליטים מה רוצים שיהיה יותר: פעם יותר תורה ופעם יותר חיים. ובדרך כלל החיים כובשים את התורה ובעצם מנמיכים את קומתה. והדרך שלנו, קודם כל לגבינו, שנהיה מכוונים לנקודה הזאת. לא רק שלא יהיה לנו סחף – נוכל למשוך ולגרום שהרבה הרבה אנשים ימשכו לדרך שלנו.
החוזה הקדוש מלובלין אומר 'אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם, עוז לו בך זה בלשון יחיד, מסילות זה בלשון רבים. אם אנחנו מתעצמים בעוז שלנו בתורה – זה דבר שיוצר מסילות בלבבות של כל עם ישראל. אם אנחנו מתפשרים על העוז הזה חושבים שנשפיע על עם ישראל דרך זה שנמסמס את העוז של התורה ונתפשר, וכך נוכל להתקשר לחילוניות – אז לא יהיה עוז, ולא יהיה את מסילות בלבבם.
השאלה היא מי אנחנו. אנחנו יכולים להשפיע על חילוניים, אבל שהמפלגה תהיה חילונית, שבשאלה "מי אנחנו" מתערבב לנו עם אנחנו דתיים וחילוניים – אין פה עוז, ואם אין פה עוז לא יהיה מסילות בלבבם.
אנחנו צריכים לשאוף לכך שהדרך הזאת שכרגע יוצאת לדרך, באמת תוביל גם כן. זו משימה שמוטלת עלינו. יש צורך עצום שקיים היום בדור הזה שלא מתקיים כרגע, כל עוד אנחנו לא עובדים לפי הנוסחה הזו.
החוזרים בתשובה, כל כך בולט החוסר שלהם במוסדות, כל כך הרבה לא נלקטים בעולם תורה. כל כך הרבה נושרים יש בקרב החוזרים שבתשובה, אין דור המשך בגלל שאנחנו לא נערכים ולא בונים להם מוסדות שיוכלו להכיל אותם לפי הנוסחה שמתאימה להם. אנחנו צריכים לטפל בהם, להבין שזה חלק מהנהגה של תורה והאחריות של הציבור, שאמורה לקחת את האחריות על העניין הזה.
עדתיות – כשמסתכלים על זה, היום זה קיים לא מהרצון לשמור עם ישראל. יש את העדה הזו ואת העדה הזו, זה טוב שכל אחד יהיה את העדה שלו ואת היכולת שלו לשמור על מנהגיו, אבל כולנו בני איש אחד אנחנו.
גם המאבק הגדול על ארץ ישראל הוא פועל יוצא מההבנה הזו שהתורה צריכה לצאת ולא רק להיות סגורה בהיכלי השן של הישיבות.
באמת כולם עכשיו משוועים לנוסחה הזו. זכינו זכות עצומה וגדולה שמרן הרב הנאמן הרב מאזוז שליט"א, נטל על עצמו במסירות גדולה מאוד את עול ההנהגה של הדרך החשובה הזו. תלמיד חכם עצום מאין כמוהו, מעיין עצום, פוסק עצום. שאנחנו זוכים ברוך ה' בישיבתנו הקדושה לומדים בדיוק אותו דבר. אנחנו מאוד מתאימים וזהים בדרך הלימוד הטוניסאית, אנחנו עוסקים כל כך הרבה בספרים של אחד מגדולי תלמידיו הקדושים: הרב משה לוי זצוק"ל.
עניין ה"אליבא דהלכתא", שהרב כל כך מכוון לו, הוא בעצם הניף את הדגל החשוב הזה והמשיך את מסורת אבותיו – זה החיבור של התורה עם החיים, שלא רק לומדים את התורה והיא נשארת בישיבה. כל סוגיה שלומדים מחברים אותה למציאות. באמת הוא בנם של קדושים שהמשיך את המסורת והעמיד דור אדיר של תלמידי חכמים. ממש מדהים, גדולי ישראל תלמידיו שמכהנים בכל כך הרבה מקומות.
כמה שהוא ליווה אותנו בעניין של גוש קטיף, אני זוכר הרבה שיחות עם הרב לפני הגירוש ואחרי הגירוש ובענווה ובמאור פנים, בדאגה עצומה. אנחנו זוכים זכות גדולה.
אני רוצה להגיד, הרב מזוז שליט"א סיפר שמרן הרב עובדיה זצ"ל נגלה אליו בחלום וחיבק אותו ונישק אותו, יש דיבור מופלא מאוד של האדמו"ר מלעלוב, ר' משה מרדכי מלעלוב שהוא אומר בשם צדיקים קדושים במסורת מהחוזה הקדוש מלובלין. לסטרא אחרא יש לו אפשרות בחלום לבלבל את האנשים, בכל מיני דרכים, אבל אין לו אפשרות להתחפש לצדיק. אם חולמים על צדיק, זה לא מהסטרא אחרא.
אני מכיר עוד אדם אחד שחפץ בעילום שמו שחלם בדיוק את אותו החלום. אם זה חלום כזה, זה אמת וזה אומר שמרן הרב עובדיה זצ"ל מחבק את הרב ואומר שהוא עושה את הדבר הנכון.
אנחנו זוכים באמת, גם זכות גדולה ומיוחדת שר' אלי ישי מנהיג את התנועה. שמעתי שהרב עובדיה אמר 'מי בראש בן ישי בראש' בן בגימטריא 'אליהו', אליהו ישי בראש.
אנחנו זוכים שהענווה שלו תנהיג. הנהגה חייבת להתחיל מנקודה של ענווה, ר' אלי היקר מצטיין בתכונה הזאת, ובאמת, יושרה ונאמנות והתבטלות מוחלטת לגדולי תורה. זה אמיתי אצל ר' אלי. זה באמת, הוא רוצה להיות מבוטל לגמרי לדעת תורה. מתוך זה הוא פועל, בלי שום משחקים. אצלו מאן מלכי רבנן. הוא מבוטל לזה באמת, וככה באכפתיות ודאגה אינסופיים לבניין התורה, ראינו את זה גם בשעות מבחן כשהוא דאג בצורה מדהימה לבניין התורה ולצרכים החברתיים, לארץ ישראל. זוכר איך שעמדנו ביחד בכל המהלך שהיה לפני הגירוש, איך זכיתי להיות הרבה במחיצתו של מרן הרב עובדיה. וממש הרגשנו את זה כל הזמן, איך שהוא הולך יד ביד יחד אתנו, כל מה שרק אפשר וניסה לעשות ולהציל ולעזור.
אני רוצה לומר כסיום לדברי כיוון שזה דרך של תורה שהיא כל כך חשובה לעם ישראל וזה ממש המפתח לגאולתם של ישראל – אנחנו חייבים את הנוסחה הזאת, את האחדות הזו שהיא אמורה להוביל את כל המהלך קדימה. כולנו צריכים להירתם לזה במסירות נפש. אנחנו לא בונים מפלגה. בונים עכשיו מחנה גדול בישראל שאמור להוביל את עם ישראל. כולנו צריכים להירתם לזה במסירות נפש. "מאי שנא ראשונים דמתרחיש להו ניסא? דמסרי נפשייהו על קדושת השם" רוצים לקדש שמו באהבה. לא רוצים רק שהנציגים האלה יכנסו לכנסת, רוצים הרבה מעבר לזה, רוצים לקדש שמו באהבה! יהי רצון שה' יזכה אותנו לקדש את שמו הגדול ונכין את עמוד האש הזה שילך לפני המחנה ושנזכה שהקב"ה יברך את מעשה ידינו ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.
.