בְּכָל יוֹם וָיוֹם שׁוֹלֵחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשׁוּעוֹת חֲדָשׁוֹת לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מֵהַסִּטְרָא אַחְרָא הַמִּתְגַּבֶּרֶת עָלָיו בְּכָל יוֹם,
וְזֶה בְּחִינַת "בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתו",ֹ
וְכֵן בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֵה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים "וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ" וְכוּ',
וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל "בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ'",
נִמְצָא - שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשִׂים עִם הָאָדָם עִנְיָנִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזְרוֹ וּמוֹשִׁיעוֹ בְּכָל יוֹם.
עַל-כֵּן אֵין לְהָאָדָם לְבַלְבֵּל אֶת עַצְמוֹ כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ,
כִּי מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה גְּדוֹלָה הַיְּשׁוּעָה הַחֲדָשָׁה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לוֹ הַיּוֹם? - אִם יִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ.
(מְשִׁיבַת נָפֶשׁ סב: ליקוטי הלכות - בשר בחלב, הלכה ד, אות יד)
