הרי לך תשובה מעניינת של רבי משה ב"ר יוסף טיראני בעל שו"ת מבי"ט (ח"ג ס"ח): 

"ראינו אנשים חכמים וידועים וכשרים אשר הם נפרשים ממנו ממאכלינו וממשתינו וכליהם מכלים שונים ועושים במה לעצמם ובסעודה של מצווה אינם רוצים להזדמן אפילו לקרוביהם,מבשרם לא יאכלו  ואחר כל ירוק ידרשו, ואין אוכלים מבהמה שהורו בה חכמים להתיר.ויש בזה חילול התורה בפני האומות כי חושבים אותנו כשתי תורות.על כן יצאתי לפניהם לשחר פניהם אל יהיו חסידים ודי להם מה שאסרה תורה ומפני שהיה נמשך מחומרות אלו מחלוקת בסעודות של מצווה ובין איש ואשתו"

משתי בחינות.

א. אין כאן עניין של פגיעה, כי הם לא יודעים למה היא לא באה, וכל ההתלבטות היא לפני מעשה.

ב. האם אתה יודע בדיוק על מה היא מקפידה ועל מה הם מקפידים, שאתה בטוח כל כך שכל חומרותיה הם דברים מעבר למה שאסרה התורה (או חכמים)? מתוך היכרות די מעמיקה עם עולם הכשרות, אני יכול להניח שדווקא ההיפך הוא הנכון.

התעכבתי "קצת" בתגובה, אבל נראה לי שעדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.

א. בוודאי שכן יש כאן עניין של פגיעה, כמו שהיא מתארת "הם מאד רוצים שאבוא, והזמינו כבר פעמים רבות, אך בינתיים התחמקתי." אפשר להתחמק פעם או פעמיים, אבל יש גבול לכמה שאפשר להתחמק בלי שהעניין הזה יעלה, וכשזה יעלה סביר להניח שהם יפגעו.

ב. דברי המבי"ט קשורים ועוד איך, כי מעבר לפרטים של מה היא מקפידה או מה הם מקפידים, יש כאן קביעה ערכית, לא טריוויאלית ולא מקובלת במציאות של היום לצערנו, שבדילמה שבין חסידות במצוות שבין אדם למקום לבין חסידות במצוות שבין אדם לחברו יש להעדיף את האופציה האחרונה. יש כאן קביעה ערכית שלא נכון שחסידות במצוות שבין אדם למקום יגרמו לריחוק בעם ישראל.

במקרה הנדון, סביר לחלוטין להניח שאם הם היו מתוודעים לכך שהיא נמנעת מלאכול אצלם משיקולי כשרות, שזה היה גורם לריחוק ולפירוד אם לא למחלוקת. 

אגב, שהתעכבתי ראיתי פירוש מעניין של הרב אברהם בלס על המשנה בפסחים פ"ג ה"ז והירושלמי שעליה, שקשורים במידה מסוימת לענייננו:

תלמוד ירושלמי פסחים ג, ז

"מתני' ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו יחזור ואם לא יבטל בלבו להציל מיד הגייס ומיד הנהר ומן הדליקה ומן המפולת יבטל בלבו ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד: גמ' א"ר יוסה בי ר' בון בוא וראה מה גדול הוא השלום שהוקש לשני דברי' שחייבין עליהן כרת מילת בנו ושחיטת פסחו".

 אדם יגיד לחמו אני מצטער שאיני יכול להישאר אצלך בליל הסדר שכן שכחתי כמה בקבוקי בירה בביתי ואני חייב לבערם (ואין באפשרותי ליסוע ולחזור) יגיד לו חמיו אנחנו מכירים אותך עם הסיפורים שלך. תגיד שלא נאה לך לאכול אצלנו. הלכידות המשפחתית היא כה חשובה שבמקרה זה חז"ל ויתרו על תקנתם לביעור החמץ.

א. לכשיהיה עניין של פגיעה - יש לדון עליו ככזה. לא צריך להמציא מציאויות. יש הרבה סיבות להתחמק, ובכלל לא פשוט שזה יעלה.

ב. הקביעה הערכית נכונה עקרונית, אבל ממש לא באופן גורף. יש לנו מקור מפורש שחז"ל הקילו בביעור חמץ דרבנן לדברים שונים, וביניהם גם השלום. אולם האם כל איסורי דרבנן הותרו? האם מותר לאכול עוף בחלב כדי לא לפגוע?

אתן לך דוגמא אקטואלית: לפי פסיקת מורי ורבי - היתר מכירה לא מועיל כלל ועיקר, וירקות היתר מכירה שנזרעו בשביעית אסורים באיסור גמור של ספיחין. אם יש ספק אם מדובר בהיתר מכירה - במקום של שעת דחק גדולה ופגיעה - מקילים. אבל אם מדובר בהיתר מכירה ודאי - אין עצה ואין תבונה. מבחינתנו זה איסור דרבנן גמור, בדיוק כמו עוף שבושל בחלב.

אגב, לגבי פירושו של הרב בלס, במחכ"ת, לא חייבים להגיע לידי כך שהחם חושד בחתן שהוא משקר. עצם ההברזה יוצרת עגמת נפש וסכסוך, גם אם התירוץ אמיתי לחלוטין ואין שום חשד.

יש דעות לכאן ולכאן,

ולעיתים הקפדה יתירה על כשרות עלולה לטמון בחובה מעשים והתנהגויות שאינם לרצון ה' וד"ל,

ויצא שכרו בהפסדו

1. אני לא אפגע בהם אם אני לא אבוא, יש לי המון סיבות למה לא לבא.

הם לא אמורים לדעת שזה בגלל הכשרות.

2. בכוונה לא פרטתי בקשר לרמת הכשרות, כי לא זה האישיו פה. ואני לא רוצה לפתוח דיון מה כשרות מספיקה ומה לא.

הם אוכלים כשרות ברמה שאני לא מסוגלת לאכול.

לבוא לקפה וכזה- כן, אבל סעודת שבת זה כולל בשר וכו'....

אבל... ?

מה בכל זאת ...?

אתן לך דוגמא משלי-

אני לא אוכלת חלב נוכרי, והם כן. (זה אמנם לא בסעודות שבת, אבל זאת רק דוגמא...)

ככה ההורים שלי....

וזה חשוב לי להמשיך להקפיד על הכשרות.

בעלי, בעלי, אייכה?

לפני שאני שואלת רב,

כי יש לי הרגשה שהתשובה שלו תהיה בסגנון של מה ש @מושיקו כתב.

לא הייתי שואלת. נכון?

1. אני רוצה לנסוע אליהם לשבת.

2. אני רוצה להמשיך להקפיד על רמת הכשרות.

3. אני רוצה לשמוע את כל מה שיש לכם להגיד לי בנושא.

זה מה אני רוצה...

די''מ. עניתי לי יפה ואני מודה לך מאד!

וגם תודה ליוני על התשובה העניינית והמעשית.

קשה להשיג חלב נוכרי אמיתי בארץ..

נדירים הדברים שהם "חלב נכרי" ממש.

בעיקר ממתקים מחו"ל

יש המון חומרי גלם שלא עונים להגדרת אבקת חלב, והם נמצאים כמעט תמיד, ובכל זאת כותבים את הכיתוב המטעה "לאוכלי אבקת חלב נוכרי. ב"ה באמת עובדים לשנות גם את הכיתוב ל"רכיבי חלב נוכרי" או "אבקת רכיבי חלב נוכרי", אבל בהרבה דברים זה לא נכון.

קח למשל את וורטרס אורגינל. כתוב עליו לאוכלי אבקת חלב נוכרי. ברכיבים יש חמאה. אתה לא באמת חושב שהחמאה היא חמאת ישראל, נכון? וכך בכמעט כל דבר. אבקת מי גבינה נידונת כגבינה, חלבוני חלב שונים שאינם בדין אבקה עוד.

הרה"ר אוסרת ייבוא של חלב ניגר. זה נכון. אבל רכיבים שונים שדינם כחלב ניגר - יש הרבה.

זה ודאי או קרוב לוודאי. תביט ברשימת הרכיבים. אם כתוב "חלבוני חלב" או "מרכיבי חלב" וכדו' - קרוב לודאי שזה מגוון חומרים.

אגב, גם בספק דרבנן, אם ניתן בקלות להחמיר - מחמירים

האם ראית את שתי תשובותיו בנושא?

לגבי ספק דרבנן - שמעתי זאת ממו"ר הרב טל. מה המקור לכך? לא יודע.

אני בגישה של לסמוך על אחרים אלא אם יש לי חשש סביר מאד שזה ממש לא עומד בשום סטנדרט אפשרי

לבקש שילכו לקראתכם ויתאימו את עצמם אליכם.

אבל זה בעייתי,

א.כי הרבה אנשים עשויים להפגע מזה.

ב. כי עם כל הרצון הטוב, לא תמיד התוצאה הסופית תעמוד בדרישה של הכשרות, אצל אנשים שלא רגילים לזה.

אבל יש מקרים שזה כן יכול להתאים בכל זאת. [יש אנשים שמקבלים בצורה טובה בקשות כאלה].

בכל מקרה אם מישהו אוכל רק מהדרין, ברור שכשאארח אותו- אשתמש במוצרים ובכשרות שהוא אוכל, נשמע הגיוני...

האמת יצאתי הרבה פעמיים מורעבת מאירועים[חתונות] ואירוחים,... ואני עוד בעד מיעוט אוכל, ועדיין זה היה ברמת הלחפש פיצייריה אח"כ

אז אני יכולה להבין...

כי לא רצה לפגוע במארחיו.

"בן אדם לחברו" קודם להחמרות.

מאיפה אני יודעת? הרמב"ם היומי של היום...

עזרתם לי לעשות סדר בראש ולהבין מה הכי חשוב לי ומה באמת אני רוצה.

אז בברור מול איש הלכה - מסתבר שגם אם בשבילי המארחים יקנו בשר חלק  וירקות שמיטה לחומרא וכו',

עדיין יהיו כל מיני ''בעיות'' של כשרות, כגון  עם הכלים וכד'.

ובגלל שעניין הכשרות חשוב לי ביותר, והוא שווה את הפסד ההנאה בהתארחות, החלטתי לוותר על הנסיעה לשבת.

וביחוד שלא ייגרם פה מצב שהם יפגעו ממני, כפי שכתבתי למעלה.

חיזקו אותי דבריו של מושיקו שאמר שאין עניין לוותר על הקפדות,

ושלמרות שזה מעצבן, זה המחיר לרמה מסויימת שמתחייבים עליה.

ובתכלס - עלה בי רעיון לצאת איתם לטיול בחוה''מ פסח, 

1. בפסח יותר מקובל שלכל אחד יש ''עניינים'' במאכלים.

2. כיון שנהיה בחוץ -אוכל להביא אוכל של עצמי.

ואני רוצה להדגיש- שאלו אנשים יראי שמיים ומיוחדים במעש''ט ובמידות, רק שהכשרות שלהם לא מספקת אותי באופן אישי.

ושוב תודה לכולכם!!!

אני לא סוברת שום דבר, זה מה שאמרו לי.

ואני לא פרטנרית להתעמת איתה בענייני הלכה....

בגדול -

כלי שבישלו בו בשר ברמת כשרות שאני לא אוכלת, אני לא יכולה לאכול ממנו אם לא עבר הכשרה.

אבל בבקשה אני לא רוצה להיכנס יותר מזה.

אשכנזיה.

אאל"ט

בחורה ספרדיה מדברת בספרדית,

בחורה איטלקיה מדברת באיטלקית,

בחורה תימניה מדברת בתימנית,

ובחורה חרדיה מדברת ב''חדרי חרדים'...

לא חרדיה ולא חרדית, רק חרדה להנהגות (הלכות?) מבית אבא.

מממ... בחורה מרוקאיה? לוביה? שבדיה?

יוהו.. הסתבכתי...

יש פה בפורום יועצת לשונית. לא זוכרת מי זאת.  מישהו???

זכור לי ש @כתר הרימון מבינה בשטויות האלה.

אם זה כשרות מהדרין באותה רמה למרות שאת לא אוכלת אין בעיה לאכול  בשר שבושל

למרות שאני מאמין שזה לא המקרה כאן

אבל כדי שלא יראה שאני צוחקת סתם השארתי 2

חח..חכה עם התיוג..יחזור לך
ואם זה מפריע לך, תאמר, אני אמחק

@די"מ 

אבל גם אתה תודה שלשיטתם הם אוכלים כשר, ובניגוד אליך לא יענשו אם ימשיכו לאכול את אותם המאכלים,

נכון?

לא תענה אמן אחר ברכתם? ברור שכן

ולכן לא לגמרי ברור לי למה גם הכלים נפסלים

מה לא ברור בזה שיש אנשים המקפידים על עצמם בהלכות???

אדם מקפיד על רמת כשרות כלשהיא ולא מתפשר בפחות.  מבחינתו פחות - זה לא כשר בשבילו. (לא מטעם ההלכה , אלא מתוקף החלטתו האישית)

וגם הכלים שבישלו בהם בכשרות שהוא לא אוכל - הם לא כשרים בשבילו.  

המאכלים עדיין כשרים. האוכל אותם אוכל כשר. מצוה חשובה לענות אמן על הברכות. ואף אחד לא ''יענש''.

את לא חייבת ללכת אם את לא רוצה,

אבל להגיד שהכלים בעייתים?!

יש הפרש בין שתי האימרות..

והכלים בעייתים בשבילו. כי הוא החליט שהוא מקפיד יותר.

בפרוש כתבתי שהמאכלים (וגם הכלים) עדיין כשרים,

רק לא בשבילו כי הוא החליט שהכשרות הזאת לא מספקת אותו.

סלחו לי, אך האנשים שמגיבים נגד, ויוצאים נגד המהדרים, לפי דעתי זה נובע מנחיתות.

ואני בעד להדר

אבל---

אם יש משהו שאת מחליטה להמנע מלאכול/ לאכול אותו בגרסה מסוימת- זה בסדר וזה דבר אחד

אבל אם יש משהו שנוגד את ההלכה, ואת אומרת שלדעתך הסתירה הזו דווקא נכונה- זו כבר תורה חדשה

אבל לא משנה. 

כי זה נראה לי ויכוח מיותר.

טרף, זה סותר את ההלכה.

ואם את אומרת שהסתירה הזו היא נכונה- זו כבר תורה חדשה.

זה שונה מלהחליט להמנע מלאכול משהו, או לאכול אותו באופן קצת שונה

בכלל לא דברתי מצד אלה המקפידים

אבל לא משנה. הוא כבר הבין וענה

תראה מה נהיה ממה שהגבתי לך. 

לא יענשו - זה מוסכם. אבל בכלל לא ברור למה.

אופציה א' - כי הם נחשבים לאנוסים ולכן לא יענשו.

אופציה ב' - זה לא נחשב שעברו בכלל עבירה.

יש הרבה נפ"מ בין שתי האופציות.

אם הרב שלהם הורה להם כך, בהנחה שאותו רב בקיא ופוסק כמובן ולא רק "בעל סמיכה",

אזי לכאורה אפילו אם אותו רב בדעת מיעוט ולא מכריע כעיקר הדין - שומעי לקחו ותלמידיו מחוייבים לו וודאי לא יענשו אם ינהגו כפסיקתו. ויש לא מעט דוגמאות לכך, החל מר' יוסי הגלילי שהתיר בשר עוף בחלב ועד רבנים מובהקים בני זממנו שמקילים במקומות שנהגו להחמיר (דיני נידה שונים, קטניות לאשכנזים וכד') וכלה בעדות מסויימות שלא קבלו הכרעת רוב העולם ההלכתי עליהן.

אבל זה עדיין  לא פותר את השאלה, האם נחשב שקיימו את המצווה או לא.

לי נראה פשוט שהם קיימו את המצווה,

מעולם לא שמתי אחרת,

ואני חייב לציין שהפתעת אותי שיש סוברים שמי שלא נהג כשורת הדין הכללית בעדה שלו אלא פסק על פי רבו מובהק אחרת- יתכן שלא קיים את המצווה.

נקודת הייחוס היא האמת ההלכתית, לא העדה.

ודאי שצד אחד טועה ואנוס, בעוד הצד השני צודק?

כך רבם פסק להם או קבלו ממסורת אבותם ואין לאף יהודי זכות להתרעם על כך.

כלומר: הם היו בסדר לגמרי מצד ההתנהגות שלהם. לא היה אפשר לצפות מהם לנהוג אחרת. אבל זה עוד לא אומר שהמצווה התקיימה.

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94_%D7%96

אז כשיש סנהדרין רבי אליעזר פוסק לעצמו דבר אחד ולבן שלו דבר אחר כי אין ההלכה היא דבר מקומי ותלוי שיקול דעת לכל אדם לפי כללי הפסיקה, אבל כשאין סנהדרין יש רק אמת אחת והיא שלך?

לא בכל סוגיא נמנים ומכריעים הלכה.

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A0%D7%98_%D7%91 - ההלכה היא קביעות שלנו

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%98_%D7%91 ההלכה מתפתחת

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%90_%D7%93 קבלת ההלכה של האחר גם אם זה נוגע לדינים קריטיים 

אם צריך עוד יש בכמויות..

ראה את כל הדיון בגמרא אם ב"ש עשו כדבריהם או לא.

בכל מקרה, לא נמנעו מלשאת, אבל הודיעו להן, שלא ישאו צרת הבת.

אם זה לא שזה חשש ל-טריפות ממש... השעה האישית שלי היא שאם אני נמצא אצל מישהו אני לא אעליב אותו ויאכל

זה לא להקל בכשרות-זה להחמיר בבין אדם לחברו

ואם לא להגיע מראש... זה תלוי בכמה הם יפגעו... (רק מביע דעה אישית!! שכל אחד יעשה מה בראש שלו)

א. יש הרבה פעמים חוסר הבנה במושג "עיקר הדין". עיקר הדין זו לא הדעה המקילה ביותר שקיימת בנידון מסויים ושמקובלת בהלכה, אלא דבר שמשתנה לפי שיטת הפסיקה והפוסק שאדם מקבל על עצמו. כלומר: אם לפי הפוסק שלי ג'לטין מחיות טמאות אסור באכילה מעיקר הדין - אז מבחינתי זה אסור לגמרי. ולא משנה שיש כאלו שמקילים בזה. אמנם אם הפוסק שלי סובר שיש להחמיר בג'לטין רק בתורת חומרא - אז באמת היחס הוא שונה, ובמקום שיש חשש פגיעה וכדו' - אפשר להקל.

ב. תחום הכשרות בתעשיית המזון כיום סבוך ומורכב מאוד. רבים מהמקילים בכל מיני כשרויות מפוקפקות, עושים זאת בעיקר מבורות ותמימות.

מתחקר את המשגיח, ולפי זה עושה הערכת מצב.

כאילו מה אתה מפחד שבישלו בסירים שאוסר את האוכל עכשיו?

(הרב טל אומר שצריך חלק?)

שהוא אדם רציני ויודע את העבודה שלו. זה בסיס שבלעדיו אני לא מכניס לפה יותר מחלה (אחרי שהפרשתי חלה) וחומוס (לא בשמיטה).

אחרי זה מברר מצב הגויים במטבח, בשרים, ירקות עלים, חו"ג, מאפים, מעשרות, שמיטה וכו'.

אכן מצריך חלק.

דווקא לעניין בליעה בכלים אני לא חושש כ"כ, מצד העניין ההלכתי, אבל גם טכני - בד"כ מה שהיה אתמול יהיה גם היום. ואם הביאו במיוחד מחפוד וכדו' - אז הם באים עם הכלים שלהם או עושים הכשרה.

ובאמת?

הוא מצריך חלק?

(לא בהכשרים..אם אני ישחט ויצא לא חלק וישאל את הרב טל הוא יגיד לא לאכול?)

בעניין החלק - אכן. הוא מחמיר בזה לגמרי.

כי אני הבנתי שכל הסיבה שהשו"ע פוסק ככה זה כי הרמב"ם פוסק ככה והרמב"ם גם אומר שמהגמרא נראה שמותר אך הוא לא מכיר אף קהילה שנוהגת ככה אז זה מנהג שפשט בכל ישראל.אך כיום אנחנו יודעים שבכל קהילות אשכנז נהגו ככה ולכן מותר.

ככה שמעתי ממישהו אמין בשם בנו שלכן פוסק שמותר לא חלק.

אני ממש לא בקי ולא למדתי את הסוגיא.

אבל נשמע לי מוזר לומר שבזמן הרמב"ם הקילו בזה באשכנז והוא לא ידע מכך. הרי היו לו התכתבויות רבות עם חכמי לוניל, והם שאלו אותו על משנה תורה.

אם המטבח פרוץ ברמה שרמ"א זה לא רמ"א וכדו' - ברור שהם יכשירו.

מתוך החוזה שלהם להשגחה על אירוע:

מפקחי "כושרות" יחליטו בהתאם לשיקול דעתם, האם יש צורך בהכשרה של המטבח. הכשרת המטבח תתבצע בצמוד לאירוע ע"י מפקחי "כושרות" ובתיאום עימם.

אם כי אין לי מושג מה הם עושים בשמיטה. אם אהיה באירוע שלהם - אשאל את המשגיח ספציפית על השמיטה.

יתכן שמכירים את האולם הספציפי.

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש