הרי לך תשובה מעניינת של רבי משה ב"ר יוסף טיראני בעל שו"ת מבי"ט (ח"ג ס"ח): 

"ראינו אנשים חכמים וידועים וכשרים אשר הם נפרשים ממנו ממאכלינו וממשתינו וכליהם מכלים שונים ועושים במה לעצמם ובסעודה של מצווה אינם רוצים להזדמן אפילו לקרוביהם,מבשרם לא יאכלו  ואחר כל ירוק ידרשו, ואין אוכלים מבהמה שהורו בה חכמים להתיר.ויש בזה חילול התורה בפני האומות כי חושבים אותנו כשתי תורות.על כן יצאתי לפניהם לשחר פניהם אל יהיו חסידים ודי להם מה שאסרה תורה ומפני שהיה נמשך מחומרות אלו מחלוקת בסעודות של מצווה ובין איש ואשתו"

משתי בחינות.

א. אין כאן עניין של פגיעה, כי הם לא יודעים למה היא לא באה, וכל ההתלבטות היא לפני מעשה.

ב. האם אתה יודע בדיוק על מה היא מקפידה ועל מה הם מקפידים, שאתה בטוח כל כך שכל חומרותיה הם דברים מעבר למה שאסרה התורה (או חכמים)? מתוך היכרות די מעמיקה עם עולם הכשרות, אני יכול להניח שדווקא ההיפך הוא הנכון.

התעכבתי "קצת" בתגובה, אבל נראה לי שעדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.

א. בוודאי שכן יש כאן עניין של פגיעה, כמו שהיא מתארת "הם מאד רוצים שאבוא, והזמינו כבר פעמים רבות, אך בינתיים התחמקתי." אפשר להתחמק פעם או פעמיים, אבל יש גבול לכמה שאפשר להתחמק בלי שהעניין הזה יעלה, וכשזה יעלה סביר להניח שהם יפגעו.

ב. דברי המבי"ט קשורים ועוד איך, כי מעבר לפרטים של מה היא מקפידה או מה הם מקפידים, יש כאן קביעה ערכית, לא טריוויאלית ולא מקובלת במציאות של היום לצערנו, שבדילמה שבין חסידות במצוות שבין אדם למקום לבין חסידות במצוות שבין אדם לחברו יש להעדיף את האופציה האחרונה. יש כאן קביעה ערכית שלא נכון שחסידות במצוות שבין אדם למקום יגרמו לריחוק בעם ישראל.

במקרה הנדון, סביר לחלוטין להניח שאם הם היו מתוודעים לכך שהיא נמנעת מלאכול אצלם משיקולי כשרות, שזה היה גורם לריחוק ולפירוד אם לא למחלוקת. 

אגב, שהתעכבתי ראיתי פירוש מעניין של הרב אברהם בלס על המשנה בפסחים פ"ג ה"ז והירושלמי שעליה, שקשורים במידה מסוימת לענייננו:

תלמוד ירושלמי פסחים ג, ז

"מתני' ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו יחזור ואם לא יבטל בלבו להציל מיד הגייס ומיד הנהר ומן הדליקה ומן המפולת יבטל בלבו ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד: גמ' א"ר יוסה בי ר' בון בוא וראה מה גדול הוא השלום שהוקש לשני דברי' שחייבין עליהן כרת מילת בנו ושחיטת פסחו".

 אדם יגיד לחמו אני מצטער שאיני יכול להישאר אצלך בליל הסדר שכן שכחתי כמה בקבוקי בירה בביתי ואני חייב לבערם (ואין באפשרותי ליסוע ולחזור) יגיד לו חמיו אנחנו מכירים אותך עם הסיפורים שלך. תגיד שלא נאה לך לאכול אצלנו. הלכידות המשפחתית היא כה חשובה שבמקרה זה חז"ל ויתרו על תקנתם לביעור החמץ.

א. לכשיהיה עניין של פגיעה - יש לדון עליו ככזה. לא צריך להמציא מציאויות. יש הרבה סיבות להתחמק, ובכלל לא פשוט שזה יעלה.

ב. הקביעה הערכית נכונה עקרונית, אבל ממש לא באופן גורף. יש לנו מקור מפורש שחז"ל הקילו בביעור חמץ דרבנן לדברים שונים, וביניהם גם השלום. אולם האם כל איסורי דרבנן הותרו? האם מותר לאכול עוף בחלב כדי לא לפגוע?

אתן לך דוגמא אקטואלית: לפי פסיקת מורי ורבי - היתר מכירה לא מועיל כלל ועיקר, וירקות היתר מכירה שנזרעו בשביעית אסורים באיסור גמור של ספיחין. אם יש ספק אם מדובר בהיתר מכירה - במקום של שעת דחק גדולה ופגיעה - מקילים. אבל אם מדובר בהיתר מכירה ודאי - אין עצה ואין תבונה. מבחינתנו זה איסור דרבנן גמור, בדיוק כמו עוף שבושל בחלב.

אגב, לגבי פירושו של הרב בלס, במחכ"ת, לא חייבים להגיע לידי כך שהחם חושד בחתן שהוא משקר. עצם ההברזה יוצרת עגמת נפש וסכסוך, גם אם התירוץ אמיתי לחלוטין ואין שום חשד.

יש דעות לכאן ולכאן,

ולעיתים הקפדה יתירה על כשרות עלולה לטמון בחובה מעשים והתנהגויות שאינם לרצון ה' וד"ל,

ויצא שכרו בהפסדו

1. אני לא אפגע בהם אם אני לא אבוא, יש לי המון סיבות למה לא לבא.

הם לא אמורים לדעת שזה בגלל הכשרות.

2. בכוונה לא פרטתי בקשר לרמת הכשרות, כי לא זה האישיו פה. ואני לא רוצה לפתוח דיון מה כשרות מספיקה ומה לא.

הם אוכלים כשרות ברמה שאני לא מסוגלת לאכול.

לבוא לקפה וכזה- כן, אבל סעודת שבת זה כולל בשר וכו'....

אבל... ?

מה בכל זאת ...?

אתן לך דוגמא משלי-

אני לא אוכלת חלב נוכרי, והם כן. (זה אמנם לא בסעודות שבת, אבל זאת רק דוגמא...)

ככה ההורים שלי....

וזה חשוב לי להמשיך להקפיד על הכשרות.

בעלי, בעלי, אייכה?

לפני שאני שואלת רב,

כי יש לי הרגשה שהתשובה שלו תהיה בסגנון של מה ש @מושיקו כתב.

לא הייתי שואלת. נכון?

1. אני רוצה לנסוע אליהם לשבת.

2. אני רוצה להמשיך להקפיד על רמת הכשרות.

3. אני רוצה לשמוע את כל מה שיש לכם להגיד לי בנושא.

זה מה אני רוצה...

די''מ. עניתי לי יפה ואני מודה לך מאד!

וגם תודה ליוני על התשובה העניינית והמעשית.

קשה להשיג חלב נוכרי אמיתי בארץ..

נדירים הדברים שהם "חלב נכרי" ממש.

בעיקר ממתקים מחו"ל

יש המון חומרי גלם שלא עונים להגדרת אבקת חלב, והם נמצאים כמעט תמיד, ובכל זאת כותבים את הכיתוב המטעה "לאוכלי אבקת חלב נוכרי. ב"ה באמת עובדים לשנות גם את הכיתוב ל"רכיבי חלב נוכרי" או "אבקת רכיבי חלב נוכרי", אבל בהרבה דברים זה לא נכון.

קח למשל את וורטרס אורגינל. כתוב עליו לאוכלי אבקת חלב נוכרי. ברכיבים יש חמאה. אתה לא באמת חושב שהחמאה היא חמאת ישראל, נכון? וכך בכמעט כל דבר. אבקת מי גבינה נידונת כגבינה, חלבוני חלב שונים שאינם בדין אבקה עוד.

הרה"ר אוסרת ייבוא של חלב ניגר. זה נכון. אבל רכיבים שונים שדינם כחלב ניגר - יש הרבה.

זה ודאי או קרוב לוודאי. תביט ברשימת הרכיבים. אם כתוב "חלבוני חלב" או "מרכיבי חלב" וכדו' - קרוב לודאי שזה מגוון חומרים.

אגב, גם בספק דרבנן, אם ניתן בקלות להחמיר - מחמירים

האם ראית את שתי תשובותיו בנושא?

לגבי ספק דרבנן - שמעתי זאת ממו"ר הרב טל. מה המקור לכך? לא יודע.

אני בגישה של לסמוך על אחרים אלא אם יש לי חשש סביר מאד שזה ממש לא עומד בשום סטנדרט אפשרי

לבקש שילכו לקראתכם ויתאימו את עצמם אליכם.

אבל זה בעייתי,

א.כי הרבה אנשים עשויים להפגע מזה.

ב. כי עם כל הרצון הטוב, לא תמיד התוצאה הסופית תעמוד בדרישה של הכשרות, אצל אנשים שלא רגילים לזה.

אבל יש מקרים שזה כן יכול להתאים בכל זאת. [יש אנשים שמקבלים בצורה טובה בקשות כאלה].

בכל מקרה אם מישהו אוכל רק מהדרין, ברור שכשאארח אותו- אשתמש במוצרים ובכשרות שהוא אוכל, נשמע הגיוני...

האמת יצאתי הרבה פעמיים מורעבת מאירועים[חתונות] ואירוחים,... ואני עוד בעד מיעוט אוכל, ועדיין זה היה ברמת הלחפש פיצייריה אח"כ

אז אני יכולה להבין...

כי לא רצה לפגוע במארחיו.

"בן אדם לחברו" קודם להחמרות.

מאיפה אני יודעת? הרמב"ם היומי של היום...

עזרתם לי לעשות סדר בראש ולהבין מה הכי חשוב לי ומה באמת אני רוצה.

אז בברור מול איש הלכה - מסתבר שגם אם בשבילי המארחים יקנו בשר חלק  וירקות שמיטה לחומרא וכו',

עדיין יהיו כל מיני ''בעיות'' של כשרות, כגון  עם הכלים וכד'.

ובגלל שעניין הכשרות חשוב לי ביותר, והוא שווה את הפסד ההנאה בהתארחות, החלטתי לוותר על הנסיעה לשבת.

וביחוד שלא ייגרם פה מצב שהם יפגעו ממני, כפי שכתבתי למעלה.

חיזקו אותי דבריו של מושיקו שאמר שאין עניין לוותר על הקפדות,

ושלמרות שזה מעצבן, זה המחיר לרמה מסויימת שמתחייבים עליה.

ובתכלס - עלה בי רעיון לצאת איתם לטיול בחוה''מ פסח, 

1. בפסח יותר מקובל שלכל אחד יש ''עניינים'' במאכלים.

2. כיון שנהיה בחוץ -אוכל להביא אוכל של עצמי.

ואני רוצה להדגיש- שאלו אנשים יראי שמיים ומיוחדים במעש''ט ובמידות, רק שהכשרות שלהם לא מספקת אותי באופן אישי.

ושוב תודה לכולכם!!!

אני לא סוברת שום דבר, זה מה שאמרו לי.

ואני לא פרטנרית להתעמת איתה בענייני הלכה....

בגדול -

כלי שבישלו בו בשר ברמת כשרות שאני לא אוכלת, אני לא יכולה לאכול ממנו אם לא עבר הכשרה.

אבל בבקשה אני לא רוצה להיכנס יותר מזה.

אשכנזיה.

אאל"ט

בחורה ספרדיה מדברת בספרדית,

בחורה איטלקיה מדברת באיטלקית,

בחורה תימניה מדברת בתימנית,

ובחורה חרדיה מדברת ב''חדרי חרדים'...

לא חרדיה ולא חרדית, רק חרדה להנהגות (הלכות?) מבית אבא.

מממ... בחורה מרוקאיה? לוביה? שבדיה?

יוהו.. הסתבכתי...

יש פה בפורום יועצת לשונית. לא זוכרת מי זאת.  מישהו???

זכור לי ש @כתר הרימון מבינה בשטויות האלה.

אם זה כשרות מהדרין באותה רמה למרות שאת לא אוכלת אין בעיה לאכול  בשר שבושל

למרות שאני מאמין שזה לא המקרה כאן

אבל כדי שלא יראה שאני צוחקת סתם השארתי 2

חח..חכה עם התיוג..יחזור לך
ואם זה מפריע לך, תאמר, אני אמחק

@די"מ 

אבל גם אתה תודה שלשיטתם הם אוכלים כשר, ובניגוד אליך לא יענשו אם ימשיכו לאכול את אותם המאכלים,

נכון?

לא תענה אמן אחר ברכתם? ברור שכן

ולכן לא לגמרי ברור לי למה גם הכלים נפסלים

מה לא ברור בזה שיש אנשים המקפידים על עצמם בהלכות???

אדם מקפיד על רמת כשרות כלשהיא ולא מתפשר בפחות.  מבחינתו פחות - זה לא כשר בשבילו. (לא מטעם ההלכה , אלא מתוקף החלטתו האישית)

וגם הכלים שבישלו בהם בכשרות שהוא לא אוכל - הם לא כשרים בשבילו.  

המאכלים עדיין כשרים. האוכל אותם אוכל כשר. מצוה חשובה לענות אמן על הברכות. ואף אחד לא ''יענש''.

את לא חייבת ללכת אם את לא רוצה,

אבל להגיד שהכלים בעייתים?!

יש הפרש בין שתי האימרות..

והכלים בעייתים בשבילו. כי הוא החליט שהוא מקפיד יותר.

בפרוש כתבתי שהמאכלים (וגם הכלים) עדיין כשרים,

רק לא בשבילו כי הוא החליט שהכשרות הזאת לא מספקת אותו.

סלחו לי, אך האנשים שמגיבים נגד, ויוצאים נגד המהדרים, לפי דעתי זה נובע מנחיתות.

ואני בעד להדר

אבל---

אם יש משהו שאת מחליטה להמנע מלאכול/ לאכול אותו בגרסה מסוימת- זה בסדר וזה דבר אחד

אבל אם יש משהו שנוגד את ההלכה, ואת אומרת שלדעתך הסתירה הזו דווקא נכונה- זו כבר תורה חדשה

אבל לא משנה. 

כי זה נראה לי ויכוח מיותר.

טרף, זה סותר את ההלכה.

ואם את אומרת שהסתירה הזו היא נכונה- זו כבר תורה חדשה.

זה שונה מלהחליט להמנע מלאכול משהו, או לאכול אותו באופן קצת שונה

בכלל לא דברתי מצד אלה המקפידים

אבל לא משנה. הוא כבר הבין וענה

תראה מה נהיה ממה שהגבתי לך. 

לא יענשו - זה מוסכם. אבל בכלל לא ברור למה.

אופציה א' - כי הם נחשבים לאנוסים ולכן לא יענשו.

אופציה ב' - זה לא נחשב שעברו בכלל עבירה.

יש הרבה נפ"מ בין שתי האופציות.

אם הרב שלהם הורה להם כך, בהנחה שאותו רב בקיא ופוסק כמובן ולא רק "בעל סמיכה",

אזי לכאורה אפילו אם אותו רב בדעת מיעוט ולא מכריע כעיקר הדין - שומעי לקחו ותלמידיו מחוייבים לו וודאי לא יענשו אם ינהגו כפסיקתו. ויש לא מעט דוגמאות לכך, החל מר' יוסי הגלילי שהתיר בשר עוף בחלב ועד רבנים מובהקים בני זממנו שמקילים במקומות שנהגו להחמיר (דיני נידה שונים, קטניות לאשכנזים וכד') וכלה בעדות מסויימות שלא קבלו הכרעת רוב העולם ההלכתי עליהן.

אבל זה עדיין  לא פותר את השאלה, האם נחשב שקיימו את המצווה או לא.

לי נראה פשוט שהם קיימו את המצווה,

מעולם לא שמתי אחרת,

ואני חייב לציין שהפתעת אותי שיש סוברים שמי שלא נהג כשורת הדין הכללית בעדה שלו אלא פסק על פי רבו מובהק אחרת- יתכן שלא קיים את המצווה.

נקודת הייחוס היא האמת ההלכתית, לא העדה.

ודאי שצד אחד טועה ואנוס, בעוד הצד השני צודק?

כך רבם פסק להם או קבלו ממסורת אבותם ואין לאף יהודי זכות להתרעם על כך.

כלומר: הם היו בסדר לגמרי מצד ההתנהגות שלהם. לא היה אפשר לצפות מהם לנהוג אחרת. אבל זה עוד לא אומר שהמצווה התקיימה.

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94_%D7%96

אז כשיש סנהדרין רבי אליעזר פוסק לעצמו דבר אחד ולבן שלו דבר אחר כי אין ההלכה היא דבר מקומי ותלוי שיקול דעת לכל אדם לפי כללי הפסיקה, אבל כשאין סנהדרין יש רק אמת אחת והיא שלך?

לא בכל סוגיא נמנים ומכריעים הלכה.

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A0%D7%98_%D7%91 - ההלכה היא קביעות שלנו

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%98_%D7%91 ההלכה מתפתחת

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%90_%D7%93 קבלת ההלכה של האחר גם אם זה נוגע לדינים קריטיים 

אם צריך עוד יש בכמויות..

ראה את כל הדיון בגמרא אם ב"ש עשו כדבריהם או לא.

בכל מקרה, לא נמנעו מלשאת, אבל הודיעו להן, שלא ישאו צרת הבת.

אם זה לא שזה חשש ל-טריפות ממש... השעה האישית שלי היא שאם אני נמצא אצל מישהו אני לא אעליב אותו ויאכל

זה לא להקל בכשרות-זה להחמיר בבין אדם לחברו

ואם לא להגיע מראש... זה תלוי בכמה הם יפגעו... (רק מביע דעה אישית!! שכל אחד יעשה מה בראש שלו)

א. יש הרבה פעמים חוסר הבנה במושג "עיקר הדין". עיקר הדין זו לא הדעה המקילה ביותר שקיימת בנידון מסויים ושמקובלת בהלכה, אלא דבר שמשתנה לפי שיטת הפסיקה והפוסק שאדם מקבל על עצמו. כלומר: אם לפי הפוסק שלי ג'לטין מחיות טמאות אסור באכילה מעיקר הדין - אז מבחינתי זה אסור לגמרי. ולא משנה שיש כאלו שמקילים בזה. אמנם אם הפוסק שלי סובר שיש להחמיר בג'לטין רק בתורת חומרא - אז באמת היחס הוא שונה, ובמקום שיש חשש פגיעה וכדו' - אפשר להקל.

ב. תחום הכשרות בתעשיית המזון כיום סבוך ומורכב מאוד. רבים מהמקילים בכל מיני כשרויות מפוקפקות, עושים זאת בעיקר מבורות ותמימות.

מתחקר את המשגיח, ולפי זה עושה הערכת מצב.

כאילו מה אתה מפחד שבישלו בסירים שאוסר את האוכל עכשיו?

(הרב טל אומר שצריך חלק?)

שהוא אדם רציני ויודע את העבודה שלו. זה בסיס שבלעדיו אני לא מכניס לפה יותר מחלה (אחרי שהפרשתי חלה) וחומוס (לא בשמיטה).

אחרי זה מברר מצב הגויים במטבח, בשרים, ירקות עלים, חו"ג, מאפים, מעשרות, שמיטה וכו'.

אכן מצריך חלק.

דווקא לעניין בליעה בכלים אני לא חושש כ"כ, מצד העניין ההלכתי, אבל גם טכני - בד"כ מה שהיה אתמול יהיה גם היום. ואם הביאו במיוחד מחפוד וכדו' - אז הם באים עם הכלים שלהם או עושים הכשרה.

ובאמת?

הוא מצריך חלק?

(לא בהכשרים..אם אני ישחט ויצא לא חלק וישאל את הרב טל הוא יגיד לא לאכול?)

בעניין החלק - אכן. הוא מחמיר בזה לגמרי.

כי אני הבנתי שכל הסיבה שהשו"ע פוסק ככה זה כי הרמב"ם פוסק ככה והרמב"ם גם אומר שמהגמרא נראה שמותר אך הוא לא מכיר אף קהילה שנוהגת ככה אז זה מנהג שפשט בכל ישראל.אך כיום אנחנו יודעים שבכל קהילות אשכנז נהגו ככה ולכן מותר.

ככה שמעתי ממישהו אמין בשם בנו שלכן פוסק שמותר לא חלק.

אני ממש לא בקי ולא למדתי את הסוגיא.

אבל נשמע לי מוזר לומר שבזמן הרמב"ם הקילו בזה באשכנז והוא לא ידע מכך. הרי היו לו התכתבויות רבות עם חכמי לוניל, והם שאלו אותו על משנה תורה.

אם המטבח פרוץ ברמה שרמ"א זה לא רמ"א וכדו' - ברור שהם יכשירו.

מתוך החוזה שלהם להשגחה על אירוע:

מפקחי "כושרות" יחליטו בהתאם לשיקול דעתם, האם יש צורך בהכשרה של המטבח. הכשרת המטבח תתבצע בצמוד לאירוע ע"י מפקחי "כושרות" ובתיאום עימם.

אם כי אין לי מושג מה הם עושים בשמיטה. אם אהיה באירוע שלהם - אשאל את המשגיח ספציפית על השמיטה.

יתכן שמכירים את האולם הספציפי.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל