(קלמן ניסח זאת יותר טוב, אבל לא יודע למצוא עכשיו)
פוליטיקאים רבים לאורך השנים, לא עמדו בכל הבטחותיהם חלקם מחוסר יכולת, חלק מחוסר רצון לעמוד בדברים וחלק בוודאי הבטיחו גם דברים שבזמן ההבטחה עצמה ידעו שלא יעמדו בה. אבל המצביעים ידעו למה ולמי הם מצביעים.
מי שמצביע לנתניהו (אני לא!), יודע למי הוא מצביע ויודע על איזה ספקטרום ינוע הביצוע. כמובן, תמיד האופוזיציה תתקוף אותו על פער א', ב', ג' מהבטחותיו, אבל אם תשאל את מצביעיו אם הם רומו - רובם המוחלט יגיד שלא.
לעומת זאת בנט של עד הקמת ממשלת השיסוי - באמת היה מימין לנתניהו. ככה הוא הוביל, ככה הוא התנהל.
* זה שהוא הקים ממשלה שתלויה באחים המוסלמים, אחרי שאמר שזה 'מטורף', זו הפרת הבטחה. אבל, זה שהוא הקים ממשלה שתלויה באחים המוסלמים, כשמצביעיו הצביעו לו בידיעה ברורה שבזה הם חוסמים את הסיכון לממשלה הזאת - כאן גניבת הקולות.
*זה שהוא נתן ללפיד להיות רה"מ ברוטציה ולהפקיר את שדות הגז לחיזבאלה - זו הפרת הבטחה. זה שהוא הקים ממשלת שמאל על כל המשתמע מכך, כשמצביעיו היו משוכנעים שהוא זה שלא יעשה זאת - זו גניבת קולות.
*זה שמתן כהנא ישב עם מרץ אחרי שהתחייב שלא יעשה זאת - זו הפרת הבטחה. זה שמצביעיו האמינו שהסבירות שהיא יחלץ את מרצ מ21 שנות ייבוש באופוזיציה, סבירות כמו שהוא יהיה רקדן בלהקת בת שבע - זו גניבת קולות.
אפשר להמשיך עם רשימה ארוכה לגבי בנט עצמו ולגבי כל החבר'ה שם.