ככה אי אפשר להמשיך.

בקואליציית 61 כוחו הפוליטי של כל חבר כנסת גדול בפועל יותר מכוחו של ראש הממשלה. כך למשל סמוטריץ או אורן חזן, או כל אחד אחר יכולים לשלוח הביתה את ראש הממשלה אך מנגד ראש הממשלה לא יכול להפעיל שום סקנציה נגדם.

בשיטה הקיימת כל ממזר הוא מלך, ואם ראש הממשלה רוצה להנות במשהו מניצחונו המוחץ בבחירות הוא צריך לשלם מחיר כל כך יקר לשותפים לכאורה וסופו של יום שנשאר עם צלחת ריקה בבואו לחלק ממנה לאנשיו הוא.

לפני שמגבילים את כוחו של בג"ץ צריך להגביל את כוחן של המפלגות הקטנות, שזה בעצם לחזק את כוחן של המפלגות הגדולות בבואן להרכיב קואליציה. 

הכי פשוט שהמפלגה הגדולה ביותר תקבל 61 מנדטים מתוך ה- 120 מנדטים וכל שאר המפלגות יתחלקו ב- 59 המנדטים באופן יחסי למספר הקולות שהביאה כל אחת מהן בקלפי. שיטת ביניים יכולה להיות 50 מנדטים למפלגה הגדולה, ועדיין יחסרו לה 11 מנדטים אותם אפשר יהיה לגייס מכל הממעיט במחיר ההצטרפות.

הפרסה הגדולה ביותר היא שחוקי היסוד הם כחומר ביד המפלגות הקטנות ומעוצבים מפעם לפעם בהתאם לכוחן הסגולי וכושר הסחיטה, שמשתנים ממערכת בחירות אחת לשניה. ההגיון הבריא אומר שארבע שותפות קטנות בקואליציה, כמו במקרה הנוכחי, יחלקו ביחד בין ששה לשבעה תיקים קטנים ובינוניים. 

מעוולות השיטה הקיימת נסתפק כאן במקרה ליברמן שהובטחו לו תיקי החוץ והקליטה וראשות ועדה חשובה ועדיין לא הספיק לו. הוא נשאר בחוץ, וממתין להצעות טובות יותר, רוטציה בראשות הממשלה היא רק אחת מהן. הוא נשאר בחוץ לא בלי להעצים בהתאמה את כושר הסחיטה של מפלגה אחרת שעשתה בו שימוש ציני, והמבין יבין. 

במדינה שפויה ליברמן כמשל (ששה מנדטים) היה מנוע חוקית אפילו לחשוב על יותר ממשרד הקליטה לצד משרד הנגב והגליל.    

וממילא הציבור יעבור אל המפלגות הגדולות וסופו של יום שנקבל שתיים- שלוש מפלגות גדולות, כמו במדינות נורמליות וסופר דמוקרטיות.

יתכבדו המפלגות הקטנות להתמזג עם הגדולות ולהשפיע מבפנים. 

ובינתיים הסיכוי שבבחירות הבאות אצביע למפלגה קטנה הולך ונמוג. 

שמובלים ע"י אחת הקבוצות, שהצליחה להשיג בסיטואציה מסויימת קצת יותר כח מקבוצות אחרות.

הממשלה צריכה לעשות (בעיניי) שני דברים:

ביטחון פנים

ביטחון חוץ

את אלו גם ממשלת מעבר יכולה לעשות.

כל השאר עדיף שלא יתקיים.

כי למעשה אנחנו נמצאים במצב של תיקו לימין ולשמאל עם סטייה קל מאד לימין שחש קולות צפים (כגון כחלון ולפיד ודומיהם) לכן נראה לי שהזמן יעשה את שלו וינדדו כמה מנדטים נופים לימין ואז תהיה יציבות.

 ממשלת אחדות זה הפתרון הגרוע ביותר כי זו פצצה מתקתקת. (הממשלה הקודמת הייתה כזו).

נ.ב. ההיסטוריה מעידה שממשלה של 61 החזיקה יותר ממשלות אחרות יותר גדולות (של שבעים ויותר) אז אני מנסה להיות אופטימי...

כמו שכבר אמרתי כל מדינה בסופו של דבר מייצרת לעצמה ומתאימה לעצמה את סוג המשטר אותה בחרה לעצמה כך שאין בעולם שני משטרים דמוקרטים זהים, לכן כמובן כשאדם מנסה לחשב לעצמו מה השיטה שלטעמו נכונה יכול ואף רצוי מצידו להשתמש בכמה שיטות ולהרכיב מהם שיטה מסוימת שתתאים כמה שיותר למבנה האנושי של המדינה.

נתחיל בבת בריתנו הגדולה- המשטר הפדרלי- ארה"ב.

צריך להקדים ולהזכיר שארצות הברית זה אוסף של מדינות, טריטוריות ומדינות חסות.

הסמכויות מתחלקות בין המדינה עצמה לבין המשטר הפדרלי(חינוך, רווחה, תחבורה, תשתיות לרוב נמצא תחת אחריות המדינה, סחר חוץ, מדיניות צבאית, מדיניות בינלאומית בידי המשטר הפדרלי).

מבנה השלטון מורכב כמו ברוב הדמוקרטיות משלושת זרועות השלטון, מחוקקת מבצעת ושופטת עם העקרונות של איזונים ובלמים.

הרשות הראשונה בחוקה האמרקאית זו המחוקקת- הקונגרס שמורכב משני בתים, בית המחוקקים והסנאט.

הסנאט מורכב משני נציגים מכל מדינה בלי קשר לגודלה היחסי, בית הנבחרים מורכב מנציגים לפי גודלה היחסי של המדינה.

כיום נציגי המדינות בסנאט ובבית המחוקקים נבחרים בחירה ישירה ע"י תושבי אותה מדינה(בעבר נציגי הסנאט נבחרו ע"י בית המחוקקים של כל מדינה).

סמכויות הקונגרס הם סחר בין מדינות ובין לאומי, הקונגרס הוא היחיד שיכול להכריז מלחמה, הטלה וגבית מיסים וגיוס הלוואות למדינה.

הרשות המבצעת- הנשיא.

הנשיא בארצות הברית מופקד על כל הזרוע הביצועית ואחראי על כל רשויות השלטון(כ4 מיליון בני אדם עובדים תחתיו) הוא המפקד העליון של הצבא והוא אחראי על הדפלומטיה(ארצות הברית כמעצמה הדיפלומטיה זה המרכיב כימעט הכי חשוב שלה).

בנוסף הוא יכול להטיל וטו על חוקים בקונגרס ככה שיצטרכו לחזור בחזרה להצבעה חוזרת(איזונים ובלמים בין המבצעת והמחוקקת).

והוא ממנה שופטים פדרליים(אם אני לא טועה סוג של שופטי חוקה) ושופטי עליון(איזונים ובלמים בין המבצעת למחוקקת).

הרשות השופטת- בית המשפט הפדרלי והעליון.

בית המשפט הפדרלי עוסק בעיקר בענייני שבין רשויות השלטון למישהו הוא כנתבעים או כתובעים(דומה לבג"ץ שלנו) תחתיו קיימים בתי משפט לעירעורים ותחתיהם בתי משפט מחוזיים פדרלים כולם עוסקים בבעיות בין הממשל לאנשים/גופים אחרים.

בית המשפט העליון נמצא מעל הפדרלי הוא הגוף האחרון בסדרה ובנוסף הוא זה ששופט גם בין מדינות רשאי לפרש חוקים ולבטל במקרים שהם סותרים את החוקה.

המבנה האמריקאי בשלמות ממש לא מתאים למבנה שלנו מדינה קטנה בלי מדינות בת ובלי מדינות חסות וטרטוריות.

שוב המטרה זה לשאוב מפה רעיונות ומחשבות.

כרגע אני מעלה עד פה בהמשך אני יערוך ויוסיף עוד כמה משטרים מהעולם(ניתן להגיב, כמנהל אני תמיד יכול לערוך)

רק ג'ובים עוד ועוד.

זרח וורהפטיג מתהפך בקברו.

(לא פותח ישראל היום, אבל קפץ לי):

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/19671662&ved=2ahUKEwiz6rvgjYqSAxVt3wIHHSerJV8QFnoECCgQAQ&sqi=2&usg=AOvVaw2od0jDvOtjPmDJRcN9uARl

היא מובילה את החינוך היהודי - תשאל כל ראש ישיבה בציבור (שמעתי באוזני מכמה וכמה), כל ראש אולפנה, כל מנהל בית ספר.

היא מובילה את יישוב ארץ ישראל - בזמן שאתה מקשקש על אנטנות, יהודה אליהו מקים עוד ארבע חוות.

היא מובילה את שמירת שבת - כולל קידום הכלכלה על ידי לדוגמא פתיחת הבורסה עד שעתיים לפני שבת.

היא מובילה ואתה באובססיה וכפיות טובה מקשקש כאן בפורום. בהצלחה.

וחוזרים הביתה במקרה הטוב כעבור 4 שעות

בשעת ברכת המזון בכל בית יהודי.

"יהדות ליברלית".

הרב קוק מתהפך בקברו.

אני לא מבין גדול בבורסה, אבל ככל הידוע לי כמעט כל המסחר היום הוא ווירטואלי, זה לא שבשביל לקנות/למכור מניות צריך להגיע פיזית.

נשמח לתגובת המבינים:

@משה

@אריק מהדרום

@פשוט אני..

@איתן גיל, תתאמץ לבסס את ההשמצות המגוכחות שלך, לפחות על איזשהו רקע מציאותי...

לפעם אחת- לפחות.

במקום לקשקש...

וכך זה עובד: עמך ישראל שקונה ומוכר מניות בסכומים קטנים, נותן הוראות דיגיטליות לנציג שלו בבנק או בבית ההשקעות.

ואפילו אין לו דריסת רגל בבורסה.

ויש את הסוחרים והמשקיעים הבינוניים והכבדים שנפגשים בבורסה וסוגרים עסקאות/ קומבינות בארבע או בשש או בשמונה עיניים.

כמו עם סיעת הציונות הדתית בכנסת.

שאל את סמוטריץ', הוא מבין בזה.

כמה וכמה ענו לך שאנשים לא צריכים להגיע פיזית.

אם אתה מדבר על פגישות שמתקימות ב'מתחם הבורסה', הן יכולות להתקיים בכל מקום אחר.

(וכפי שענו לך, מגיעים מרמת גן לחיפה בהרבה פחות זמן)

ספר לנו ממקור ראשון איך זה עובד.

קרא שוב מה שכתבתי קודם.

בכ"מ המסחר נגמר בשעה שתיים, ככה שאין סיבה שלא יספיקו לחזור הביתה לשבת.

למה נסיעה מתל אביב לחיפה אמורה לקחת 4 שעות?

למה אמורים להיות שם עובדים מחיפה?

וב-4 שעות מגיעים לאילת, לא לחיפה

מעניין. צריך לבדוק את זה יותר.

בס"ד

יש חשש. אין אידיקציות.

בתגובה אולי הם יתקפו אותנו, אבל כנראה שבעיקר בסיסים של ארה"ב. ואולי הם יפחדו לתקוף בחזרה כדי לא לתת לנו או לטראמפ תירוץ לתקוף יותר חזק.

חוץ מזה יש חשש שכשהשלטון שם ירגיש שזה הסוף, הוא ינסה כלפינו בחינת 'תמות נפשי עם יהודים'.

צריך להיות מוכנים, אך לא להכנס לפניקה. ד' איתנו, עם ישראל חי קיים ועומד על נפשו.

מנגד, בצלאל לא מבין.

ולכן מקומו באופזיציה

כי משם מבינים...

צריכה אבחון מקצועי.

אתה יודע טוב מאוד, שהסיבה שהחוק עוד לא עבר היא, שהמקסימום שהליכוד יכול לתת, נמוך בהרבה מהמינימום שהחרדים מוכנים לקבל וממילא גם חוק שיעבור, הוא רק קניית זמן עד שבג"ץ יפסול אותו. אבל משום מה אתה מתגולל על בצלאל.

השבוע היה נראה שהחרדים קיבלו סוף סוף קצת שכל והודיעו שיאפשרו לקואליציה להעביר את החוקים שנוגעים לתיקון מערכת המשפט. אם לפני שלוש שנים הם היו מבינים שזה צריך להיות על ראש שמחתם - כל שאר המורכבויות, שלהם ושל כל עם ישראל, היו הרבה יותר פשוטות. 

היה מגיש לחרדים דף ריק- חתום בחתימת ידו, ואומר להם: בסוגית חוק גיוס תכתבו מה שאתם רוצים.

אם הקפלניסטים יתקפו, הוא יענה להם: למדתי מכם.

באותו עניין, כדאי שיתעסק במה שציונות דתית צריכה להתעסק באמת:

נכון- יידישקייט.

או שיחבור עם קבוצתו לליכוד במקום לשרוף 3.5 מנדטים לימין.

במהות - בני גנץ יכול להסכים ל'חלוקת עבודה', ניתן לחרדים לעסוק ביידשקייט של גלות - ד"א של הלכה בלבד (ונעצום עיניים מאלפי בטלנים שבמקרה הטוב עובדים בשחור ובמקרה המצוי מלסטמים את הציבור או מפגינים באלימות) ושהחרדים יתנו לבני גנץ לנהל את המדינה.

(ואז יום אחד נתניהו והחרדים מגלים שאחרי שניסו שנים לתת לאהרון ברק וכנופייתו שקט תעשייתי, זה מתהפך הכי חזק עליהם)

התורה שלנו, הרבה יותר גדולה וכוללת את ארץ ישראל, את המלחמה עליה, את הצורך והחיוב ההלכתי להחזיק בארץ כלכלה מפותחת כדברי החתם סופר ועוד תחומים רבים שמשום מה לשיטתך אינם 'יידישקייט'.

לא זו אף זו, סיכויו העתידיים להיות ראש ממשלה הם פחות או יותר כמו סיכויו של בצלאל...

כך או אחרת, נבצר מבינתי להבין איזה תועלת עניינית תצמח לציונות הדתית מריצה עצמאית לכנסת ברקע הסקרים הלא מחמיאים בלשון המעטה.

לצד זה, אם בצלאל יחבור לליכוד בתמורה לתיק התקשורת הוא יציף את יו"ש באנטנות, ללא הגבלה כמובן.

הוא היה ראש ממשלה.

מציע לכם בדוברות הליכוד לטפל בבעיות הפנימיות במפלגה שלכם, ולא להפריע למי שכרגע מציל את מדינת ישראל מאסון המדינה הפלסטינית.

שאורחות חייו לא עולים בקנה אחד עם דת משה וישראל.

הוא שותף טוב בשביל גפני, דרעי, וסמוטריץ' כמובן, אבל לא בשבילי.

אני כן יודע שמשום מה את עסוק באובססיה, בהשמצת אחד הנציגים הכי מוצלחים של הורדת התורה הגואלת למציאות הפוליטית הממשית מאז קום המדינה.

כזוג, שאפילו אבי מעוז בסדר עם קריאה לאוחנה ובו זוגו בכל טקס רשמי, יותר מכל מה שהורביץ עשה.

כי זה הרבה יותר קיצוני תפיסתית מהמקום של בנט בצד המדיני והכנסת רע"מ לקואליציה.

כשהתורה מגדירה את אורחות חייו במילה: תועבה- איך אפשר לא להזדעזע.

זה לא נאמר על אח ואחות, בן ואימו, וכו'.

דומה שכתבתי את זה כאן מתי שהוא, אבל אתה וחבריך מתלהבים מכמה אנטנות ביו"ש, ונרדמים בשמירה.

על אלה אני בוכיה.

הנושא הזה לדבריך הוא קו אדום, שבו צריך לאמץ את עמדת 'העדה החרדית'/'נטורי קרתא' ולנתק קשרים?

איני יודע לפי מה קבעת את המדרג. לענ"ד מתוך עיון במקורות, הרבה יותר צריך להסביר איך משתפים פעולה בכלל ובוודאי ממנים עלינו לתפקידי הנהגה - מחללי שבת בפרהסיא.

לענ"ד הכרעת רבותינו (שאחרי כל ההתפתלויות בנושא, גם הציבוריות החרדית ברובה קיבלה דה-פקטו, אם לא דה-יורו) שכשלא מדובר על "יחידים הפורשים מדרכי ציבור", אלא על נורמות ש(לצערינו הרב ולחולשתינו בתורה ומצוות )התקבלו בציבור - משתפים פעולה עם עם ישראל במקום שהוא נמצא. זה נכון בנושא הזה כמו שזה נכון על מחללי שבת ונואפים עם אשת איש.

העניינים על נתניהו ידועים ומפורסמים ולפחות בחלקם הוא הודה בפומבי. גם על כמה וכמה מקודמיו הדברים ידועים ומפורסמים ולכן איני רואה בנתניהו מקרה חריג לצערינו הרב.

האיש הספציפי לא מעניין בדיון הזה.

מה שרלוונטי הוא שההחלטה מאז שהרב מוהוליבר הסכים לפעול עם פינסקר ב'חובבי ציון', מה שהרחיק לא מעט מיראי ד' שהיו עד אז בעניין ובהמשך ההחלטה של הרב ריינס להצטרף להסתדרות הציונית, למרות שראשיה היו רחוקים מתורה ומצוות - היא שאנחנו פועלים לטובת עם ישראל ואר"י עם מי שיהיה, אפילו שאורחות חייו המוצהרים רחוקים מתורה ומצוות.

גם אגודת ישראל, שרשמית קמה על רקע ההיבדלות מהציונות - אחרי השואה החליטה לשתף פעולה עם החילונים (הפיצול בין 'אגודת ישראל' לבין 'העדה החרדית', היה על רקע זה שבלוי החליט להצטרף לוועד הלאומי).

עם כל הצער שבדבר, איני רואה את ההבדל בין מחללי שבת, נואפים עם נשות איש או כאשת איש לבין אמיר אוחנה.

Null