מעבר לשימוש בחשמל, ישנו איסור כתיבה בשבת, וגם כתיבה שאינה של קיימא אסורה [מדרבנן].

לכתיבה לעניין מחיקת השם אינה מחויבת מכמה סיבות.

א. בשבת יש תולדות.

(ב. האם יש מחיקת השם בכתב שאינו של קיימא?)

ג. לעניין מחיקת השם יש עוד סברות של כוונה לקדש.

ב. שבט הלוי, שנוקט שכתיבה במחשב אסורה בשבת מדאורייתא [ולא כמו שחלק מהפוסקים סוברים שזה דרבנן] מסתפק לעניין חול המועד. - "ולענין חוה"מ אולי יש לצדד קצת בכתיבה כנ"ל כיון דיסוד מלאכת חוה"מ הוא טירחת המלאכה כידוע לא כלל מלאכת מחשבת".

ג. כמדומני שגם את זה יש אוסרים.

ד. איני יודע מה דינה של כתיבה שאינה מתקיימת בחול המועד.

וראה עוד בעניין איסור כתיבה במחשב בשבת, ובהבדל בינו לעניין מחיקת השם במאמרו של הרב ברנד - http://www.rabbibrand.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1263606&kw=%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA

[שגם הוא נוקט שזה דאורייתא].

אני לא הולך להתווכח אבל בא נאמר שאין לה כרת

זה לא שזה לא דיון חשוב ומעניין, אך ברור לגמרי שיש כאן פספוס של הנקודה, כי הרי כל הנושא המדובר הוא שאלה חינוכית גבי ילדה שחווה התדרדרות רוחנית, והנה שוב אנחנו נופלים לדיונים שחשובים מאד אבל לא קשורים לחינוך הילדה... 

באמת אני בעד שתמשיכו דיון הלכתי כזה. אבל לא כאן. 

תלוי למשל אם מי שכותב להנאתו בפורומים נחשב כצורך המועד.

ב. לא הבנתי מה רצית, כביסה אסורה בחוה"מ כגזירה בפני עצמה, וגפרורים זה על יו"ט ולא על חוה"מ.

ג. כולם לא מסכימים איתך, גם מי שהתיר מחיקת שם במחשב  וכתיבה במחשב בחוה"מ

ד. זה לא נכון עובדתית, וגם אני חושב שאתה מסתכל על מלאכות שבת בצורה שגוייה, ובדיוק לכן צריכים להכריע בשאלות כאלה ת"ח שלמדו בעיון את כל סוגיות שבת, ויכולים להבין יותר טוב איזה דמיון של דברים משייך אותם למלאכה, כאב או כתולדה, ואיזה.

כך שאני לא כ"כ מבין את הראיה שאתה מביא.  [למרות שהיה מקום לדון שהרי סוף סוף האדם נהנה מזה  במועד.]

ב. לא ראיתי שמחמירים בגפרורים בחוה"מ.

ג. ראית מי שכותב שאין איסור כתיבה אפילו מדרבנן במחשב? אני הבאתי שני רבנים [אחד מהם מגדולי הדור] שאומרים שזה מלאכה דאורייתא, וזכור לי שאחרים אומרים שזה דרבנן.

ד. אין פנס שזז במחשב/פלאפון שלך, ראה בערכים הרלוונטים בויקיפדיה.

[איני יכול להמשיך כרגע את הדיון].

ממש לא הבנתי מה אתה רוצה, ולכן חשבתי שאולי בטעות אתה מערבב בין יו"ט לחול המועד.

עדיין אני ממש לא מבין.

אסור להדליק אש מגפרורים ביו"ט משום נולד, מה זה קשור לכתיבה במחשב בשבת?

בקשה תפתחו שירשור חדש לגבי זה....

אני פשוט קופצת כל פעם שמישו כותב בשירשור ובסוף מתברר שזה בכלל לא קשור...

וזה מבאס... אז לא בקטע רע פשוט פתחו עוד שירשור

מה שהרב וואזנר כותב לגבי טרחה, זה על חוה"מ.

לא על יו"ט.

כל הרעיון של מה שהוא כותב על טרחה, זה לחלק בין שבת [והוא הדין יו"ט], לבין חול המועד.

תעשו מה שבא לכם

שהיא אסורה משום נולד.

[נדמה שבשער הציון שם כתוב שזה מהרמב"ם, לא בדקתי].

לא יודע מה בדיוק הרב משאש סבר.

"מאי טעמא - משום דקא מוליד ביום טוב"

[ובאמת גם שער הציון לא ציין לרמב"ם, אלא לגמרא].

בעבר היו שסברו שאין בהדלקת גפרורים ביו"ט הולדת דבר חדש, משום שהאש טמונה בגפרור.

פוסקים שאחריהם התייחסו לדבריהם כאל טעות בהבנת המציאות.

העלנו את הנושא של כתיבה במחשב בשבת, מצד מלאכת כותב [מבלי להכנס לדיון על חשמל בשבת].

הבאת ראיות משני נושאים, חשובים שלעצמם - שיש לגביהם מחלוקת בכתיבה במחשב, אבל המנהג להקל- מחיקת השם, וכתיבה בחוה"מ.

טענתי שזה לא קשור, כיוון שאפשר להקל בהם, ועדיין לומר שכתיבה במחשב בשבת היא מלאכת כותב, או כתיבה שאינה של קיימא שאסורה מדרבנן.
נראה לי שהסכמת שאי אפשר להוכיח מאותם נושאים, אבל לגופם של דברים נשארת בדעתך.
משלב זה, הדיון עליהם לא נדרש לנושא.

קודם כל, על פי הבנתי הנושא המעשי כרגע הוא מסכי LCD.
לא כל הפוסקים שאני מזכיר התייחסו לסוג הזה של המסך, לא בטוח שיהיה הבדל.

למרות ההסכמה בין פוסקי דורנו שישנו איסור של הפעלת מכשירים חשמליים בשבת, ישנו דיון גם על מלאכת כותב בכתיבה במסך [בין השאר, כיוון שזה נוגע לשאלה של סדרי עדיפויות בכתיבה בפיקוח נפש, ועוד]

ממה שראיתי - 

דעת הרב וואזנר והרב קרליץ שזו כתיבה דאורייתא [אולי בהסתייגות שבהמשך].

דעת הרב אלישיב שזה ספק דאורייתא, אבל אם זה משהו שהכתב ימחק בגלל שהבטריה תגמר [איני יודע תוך כמה זמן], אז זה הופך את לא של קיימא, וכתיבה שאינה של קיימא אסורה רק מדרבנן. [ייתכן שגם הרב וואזנר והרב קרליץ יודו במצב כזה, זו לא כתיבה דאורייתא אלא כתיבה דרבנן].

דעת הרב עובדיה שזהו איסור דרבנן.

הרב שלמה זלמן אוירבאך סובר שאין בזה איסור דאורייתא [ולא מפורש בדבריו האם זהו איסור דרבנן], למעשה הוא ודאי לא התיר, אבל אולי בגלל סיבות אחרות.

ומשהו אחר שראיתי, שהרב שלמה זלמן אוירבך כתב שאין איסור מחיקת השם במחשב, אבל בכל אופן לא לעשות את זה כי "מכוער הדבר". אני חושב שזה בערך מה שהרבה נוהגים למעשה. [ולכן לא ימנעו למשל מגלילת מסך שיש עליו שם השם, אבל לא ימחקו בdelete., גם פרויקט השו"ת לא כותבים את שם הוי-ה, מפריע לאנשים שמישהו כותב את שם השם בפורומים, אבל הם לא ימנעו להזיז את שם השם מהמסך.]

לדעתי, ראוי לכבד את התחושה הזו בכתיבה בפורומים, גם אם הכותב לא שותף לה.

ולגבי כתיבה במחשב בחוה"מ, ראוי שאברר לעצמי את הנקודה הזו קצת יותר עד חוה"מ הבא.

[אף על פי שבשבת זו הלכה פשוטה שהיא אסורה מדרבנן]. כך שיש מה לחלק ביניהם.

אל תפסקו הלכה בפורום, זה לא המקום. רוב האנשים פה עוד לא הוציאו תעודת רבנות..

הפורום הזה יכול מקסימום להוות מקום להתייעצות. לא לפסיקה. ליל"ט!

אני לא מתכוון לפסוק, ולא רוצה שיסמכו עלי למעשה.

[אני בעיקר רוצה שלא יסמכו למעשה על כותבים אחרים, שכותבים ההיפך..]

בפורומים...

כך שכדאי להזהר במה שכותבים.

יש את העיניין של עובדין דחול. לא נעשה דברים כי הם מחללים את קדושת השבת בהיותה יום מנוחה-יום השבת.

אפשר, תאורטית, לדבר על שער הדולר בשבת. אבל זה אסור משום עובדין דחול.

אפשר גם לדבר על מכירים, מכוניות ואפילו לעשות 'על האש' באמצע חג השבועות וגם בר"ה- אבל זה לא מתאים.

זה עובדין דחול.

וחז"ל אסרו זאת משום שבות.

ולכן- גם השימוש בפלאפון בשבת הוא עובדין דחול ממש ואסור. מבלי לקחת בחשבון את כל שאר האיסורים.

וכן- זה גם תקף לגבי יו"ט.

נראה למישהו כאן שלהשתמש בפלאפון, לעלות לאתרים, לראות סרטים ולשמוע רדיו בשבת/יו"ט זה לעיניין?

זה מתאים לקדושת השבת? לקדושת יו"ט?

בשום פנים ואופן לא.

ולא אני אומרת את זה אלא כל הרבנים אמרו את זה. והיטיב פה @אדם כל שהוא להביא את המקורות הנכונים לכך.

וגם מי שהתיר להשאיר את הטלוויזיה דלוקה על שעון שבת בשבת עשה זאת בדיעבד משום פיקוח נפש (שאם לא הרוב באמריקה היו נכשלים והיו מדליקים ב-שבת את הטלוויזיה) וגם אמר שזה לא מתאים לשבת ושברגע שיהודי מרגיש שהוא יכול להתגבר על עצמו ולא לראות בשבת אז אסור לו בשום פנים ואופן להשתמש בהיתר הזה. ושזה ממש עובדין דחול ולא מתאים לקדושת השבת.

יש רבנים שמתירים להשתמש ביו"ט? יכול להיות.

האם זה כבוד יו"ט להשתמש בפלאפון?- ממש לא. 

שבת ויו"ט הם ימים מיוחדים בשנה שנועדו להתקרב יותר אל ה'.

ידוע המשל של המגיד מדובנה על אותו קבצן שהגיע לעיר אחת כדי לקבץ נדבות ע"מ לפרנס את משפחתו. בדרכו הוא פוגש את חבר שלו העשיר שעזב את העיירה והתגעגע לחברים שלו שעזבם. העשיר מכניס את הקבצן לביתו ומבטיח לתת לו את כל הכסף שהוא היה מרוויח באותו יום, בתנאי שהקבצן ישב איתו ויספר לו איך הולך בעיירה אותו עזב. הקבצן מודה על העזרה. מייד כשהוא נכנס לסלון הוא מפהק ומבקש מבעל הבית לתת לו אוכל לאכול ומיטה לישון כי הוא עייף ואין לו כוח לדבר עם העשיר...

העשיר מתקומם ואומר: "אני הבאתי לך את כל הכסף כדי שאתה תשב ותדבר איתי, לא שתלך לאיזה חדר ותרדם. את זה אתה יכול לעשות גם ביום רגיל. אבל לא ביום שאני פיניתי עבורך כדי שתהיה איתי!!".

אותו דבר הקב"ה אומר לעמ"י: אני סידרתי לכם את יום השבת. הוא יום שאתם לא אמורים להיות עסוקים בטרדותיכם. ואפילו כל ההוצאות עלי. כנ"ל גם יו"ט. ואז, במקום לשבת וללמוד תורה או לעשות כל דבר אחר שמכבד את אותו היום- אנו רוצים לחלל אותו ולהתעסק באפליקציות כל היום? באמת?

לכן הקב"ה נתן לנו את המתנה הכי יקרה שיש לו בבית גנזיו? לכן הוא נתן לנו את השבת?

לכן הוא נתן לנו את החגים? את המועדים? 

זו שאלה רטורית. שכל אחד יענה לעצמו.

אני כרגע לא זוכר איזה.

והתשובה של הרב שלוש מופיע בסיפרו חמדה גנוזה, נראה לי שאלה ו'.

הוא אמר, לפי הודאתך - שרק בדברים שבאמת לצורך יו"Y הוא ישתמש בחשמל, לא סתם "כאוות נפשו".

אז אם אתה כבר אומר, תהיה הגון ותפרט גם את הסייגים האלו שהוא אמר, שהבאת בשיחה האישית איתי דאז...

משנה ברורה סי' תקיא, [מויקיטקסט].

(א) מותר לעשות מדורה - דאף דכתיב בתורה אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם קי"ל דמתוך שהותרה הבערה לצורך אוכל נפש הותר אף שלא לצורך אוכל נפש ובלבד שיהא שוה לכל נפש וצורך יו"ט וי"א דכל מידי דהנאת הגוף בכלל אך אשר יאכל לכל נפש הוא ורק שיהא שוה לכל נפש:

[וגם אם הוא משתמש בחשמל ביו"ט, זה לא אומר שיתיר גם מחשב, כי אולי בזה הוא יסכים שיש איסור של כתיבה, לפחות מדרבנן].

אני מבין ש"להסמך עליו", פירושו שאתה לוקח את מה שחופף בין מה שהוא אומר למה שאתה חושב, ומקל בו.

למרות שהסיבות הם לגמרי שונות.

ואגב, הוא אומר את כי הוא סובר שכל החשמל, גם בלי חוט להט הוא אש, ולכן נורת להט היא אש, אבל לא אש חדשה?

[אם כן, המסקנות לעניין חשמל בשבת צריכות להיות כדיעה המחמירה ביותר].

[נראה לי שזה בערך מה שהרב אשר ויס אומר].

לחכמי ישראל היתה אינטואיציה נכונה, שהפעלת חשמל היא מלאכה, או קרובה למלאכה ואסורה לפחות מדרבנן.

הם חיפשו את הגדר ההלכתי שבו זה נכנס.

מאחר שהגדרת מלאכה אינה רק לפי הדמיון לאב מלאכה ספציפי, אלא גם ע"פ היות הדבר דומה למלאכה בכללי [יש לרעיון הזה מקור בירושלמי], האינטואציה שלהם צדקה.

כי המסקנה האחרונה, שבאמת ישנה הגדרה הלכתית כזו שעל פיה מגדירים מלאכות. [וכפי שהביאו מקור מהירושלמי].

ב. זה משהו אחר - אם אני מגיע למסקנה למשל שמי ששובר חלון של חבר שלו, לא צריך לשלם, כי ערך הדירה לא ירד. [שמין בית סאה באותה שדה..], אני חושב שכנראה קיימת ההגדרה ההלכתית שמחייבת אותו לשלם, ומנסה למצוא אותה.

אם פוסק שרואה משהו שנראה לו ברור שהוא מלאכה בשבת, הוא מחפש את ההגדרה ההלכתית שבתוכה זה נכנס.

ברור שיש מגבלות לכלי הזה -

הראשונה, שזו אינטואציה שנובעת מאדם בעל שכל ישר ותורה, ולא משכל עקום, ולא מתרבות זרה או נגיעות.

השנייה, התוצאה הסופית ביחס לכללים ההלכתיים.

ובכלל במרחב עולם ההלכה. שדרדקי כמוך שלא גמר את הש"ס אפילו פעם אחת בחייו, ולא יודע את השולחן ערוך על נושאי כליו ישר והפוך, מגיע ואומר לרב עובדיה, לרב שלמה זלמן אוירבך, לרב קנייבסקי, לרב דרורי, לרב דרוקמן, לרב אליהו, לרב וואזנר, לרב אליישיב, ועוד ועוד והיד נטויה - שכ-ו-ל-ם, כולם מלבדך ומלבד הרב שלך, לא מבינים, ו"הם מפחדים", והפסיקה שלהם לא נובעת ממקור באמת הלכתי - זה, לעניות דעתי, זלזול חמור מאוד ברבנים.

העזות פנים הזאת מול גדולי וחשובי פוסקי הדור לטעון שמה שאתה מבין מהמעט מאוד מאוד מאוד שלמדת והצלחת בשכלך הדל להבין בגילך הדל (ואתה יודע מעט מאוד מאוד מאוד. אתה לא מתקרב גם לא לעשירית ולא למאית מהידע בהלכות שבת של אותם גדולי דור, ואני חותם לך על זה) - "שווה" יותר מכל התורה שהם למדו ולימדו ופסקו במשך עשרות שנים, ושחס וחלילה אם הם אוסרים חשמל הם "רפורמים" - תגיד,ה שתגעת לגמרי??? התחרפנת על כל השכל?? ואני שואל רציני עכשיו...

הגעת למדרגה, לצערי, שבה אתה כבר לא חושש לכבודם של רבנים - וזה בעיה חמורה מאוד שהיא בוודאי איסור, אפילו אם לדעתך חשמל זה לא איסור. 

בן אדם צריך לחשוב קצת לפני שהוא כותב ומבטא דברים בפה/במקלדת, כי אחרי זה כבוד תלמידי חכמים לא מחול כזה מהר. 

אתה מחשיב את עצמך מספיק גדול כדי לפסוק ישירות מהגמרא? באמת? 

שאלה אחת - גמרת לפחות פעם אחת את כל הש"ס בעיון, ישר והפוך, בעומק וברוחב? יש לך ראייה מקיפה של כל עולם הגמרא ההלכה, הראשונים והאחרונים, שאתה מסוגל כזאת בקלות "להכריע" ש"נשמע מפשט הגמרא ככה.."?

והאם אתה חושב שכל מה שא-ת-ה, הדל והקטן, יודע - הרב אלישיב והרב וואזנר והרב אליהו והרב עובדיה לא ידעו כשההורים שלך עוד לא תיכננו אותך אפילו? באמת???

לדעתי אתה צריך מאוד להיזהר. מה שאתה חושב בתוך עצמך זה משהו אחד, כשאתה מוציא את זה החוצה - זה יכול נטו להתפרש כביזיון תלמידי חכמים ואז לא הרווחת לא אתה ולא אף אחד כאן, כלום. 

עזות המצח של תלמידים קטנים יכולה לעיתים לעלות להם גם בגן עדן שלהם, ולכן צריך להיזהר. יותר מזה - גם מה שרב מסוים יכול לחלוק ולהתבטא בחריפות נגד דעתו של רב אחר - אין זה אומר אוטומטית שגם לך מותר להתבטא בחריפות נגד הרב (הגדול בפני עצמו ובלי קשר לסוגיה ספציפית) הזה. 

קודם תלמד קצת ענווה, קצת התבטלות לגדולים ממך, קצת הבנה שבפועל אתה מנסה היום למצוא היתרים דחוקים לדברים שלא שיערום אבותינו, ו99.9999 אחוז מפוסקי ההלכה אוסרים באיסור מוחלט  (כן...לעניין חשמל ביו"Y זה אפילו לא כעניין עלייה להר הבית, סתם דוגמא קטנה) - וזה, במחילה, יכול לגרום חילול ה' גדול. 

אתה מסוגל בכלל להבין את עומק העניין למשל של מראית עין, סתם דוגמא? אדם חילוני רואה שכתבת בפורום בתוך ראש השנה, מה הוא אמור להבין מזה? מחר הוא יבוא להדליק את הפלאפון בחג, או להדליק כל דבר אחר, להדליק אש, לחתוך, לעבור איסורי דאורייתא - כי יגיד, מה אתם רוצים, גם אם אני רוצה לשמור קצת על המצוות, אני יודע שהדתיים גם עושים את זה...

וזה לא רק עניין של מראית עין, זה הרבה יותר מזה אבל זה רק עוד נקודה שחשוב היה לי לגעת בה.

בקיצור, זהירות, זהירות, ועוד פעם זהירות. לעצמך בתוך הבית שלך בשקט אם תפסוק דבר מסוים שאתה היחיד שפוסק, לא אגיד לך כלום, אין בי הכוח להגיד לך - אבל כאשר אתה יוצא לבחוץ עם אמירות שאתה לא באמת יכול לבסס על פוסקים ועל הנהגות שמתרחשות בימינו בפועל (כן! גם עניין הפלאפון והמחשב ביו"Y - אתה בעצמך הודית שהרב שלוש פסק שאסור, אבל מראש כששאלו אותך על פי מה אתה פוסק בכלל שמותר, הבאת אותו עצמו! אל תברח מזה! אז אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו, גם להביא אותו כדוגמא וגם להגיד שלמעשה את ה "לא הולך לפיו". אז אין אף אחד היום שאתה יכול ללכת לפיו).

אעצור כאן, נראה לי הבהרתי מספיק את הנקודות שלי.

בטענות המהותיות שהעלתי. דווקא הטענה על מראית עין הייתה די צדדית, כי עיקר העניין שלי לא היה להתחיל להתפלפל הלכתית, וזה גם הבעיה שלך - שאתה חושב שיש לך מסוגלות בכלל באמת להתפלפל הלכתית עם הרב עובדיה והרב וואזנר.
אני רוצה שתחתום לי שאתה מכיר את כל מה שהרב עובדיה, הרב וואזנר, הרב אליישיב, הרב אליהו, וכו' וכו' - כתבו על עניין חשמל בשבת וביום טוב - ואחרי זה, אחרי שלפחות את כל מה שהם כתבו אתה תחתום לי שקראת, רק אז אוכל אולי יפה להתייחס ברצינות למה שאתה אומר.
אתה לא יודע בכלל את הפסקים שלהם, אתה מסתמך על נקודות שאתה משער שהם מתייחסים אליהם, מעולם לא התעמקת בכל כתבי כל הגדולים כדי שתוכל להעמיד את עצמך בחציפות מולם...
בקיצור - טענת מראית העין הייתה צדדית ורק כדוגמא כקטנה, עיקר העניין הוא הכבוד לחכמים והניסיון הבוטה שלך להראות זלזול מופגן בהם על גבי הפורום, כאילו זה "קול". אז זהו, שלא...
ואם תגיד שזה "ססמאות", סבבה, פיספסת את כל הנקודה, ועל אותה דרך אוכל לטעון שכל השטויות שאתה מגבב הן גם "ססמאות ריקות". 

כל הדיון שלי הוא לא אישי ולא מנסה אישית "להיכנס" דווקא בך, אלא בכל הגישה הזאת שמנכסת את כל החוכמה *אלי*, ואז כדי להוכיח את עצמי אני מנמיך את כל גדולי העולם, כאילו זה תורה בגובה הפופיק שלי, אפילו לא של הרבנים...מצטער- אני לא קונה את זה. עם כל הניסיון שלך להראות ידע בהלכה - אתה בטח לא פוסק הלכה, ובטח שאין לך פיפס של אפשרות להצהיר פה ציבורית שמי שאוסר חשמל בשבת/ביו"ט, הוא רפורמי - אין גבול? בטח שאין לך פיפס של אפשרות להצהיר כאן על גבי הפורום שמותר הלכתית להשתמש בחשמל - זה רק מראה את הנלעגות של הטענה הזאת, כאילו - אדם אחד, נער קטן, טוען שזה מותר, אז ברור שזה מותר... הרב עובדיה? הרב וואזנר? הרב אליהו? חחח...הם לא מבינים כלום, הם מ-פ-ח-ד-י-ם.

די, נו, באמת...

חבל, חבל...

וזה בסדר, סיסמאות, סיסמאות, שמענו...

בלי סנהדרין.

דוגמא ראשונה - חרם דרבנו גרשום.

דוגמא שנייה [לדעתו החריגה מאוד הרב טל]- חשמל בשבת.

לכאורה יש עוד כמה וכמה דוגמאות שמופיעות בתלמוד, אבל אין מקורם בסנהדרין.

יעויין בספר אדר היקר פרק ד, ובספר דרשות בית ישי סימן טו, ביסוד של קבלת האומה.

[באמת מומלץ מאוד לעיין שם].

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות