כך אמר פעם מישהו חכם שהיכרתי, והסביר:
וכל כך למה,
מפני שנצטוונו להרחיק מן השקר, ומן הדומה לו.
ואדם שקם בבוקר ואומר בוקר טוב, הרי הוא כנביא המתנבא לשווא, ועל פי רוב גם לשקר.
על כן תיקנו שלא יהא אדם אומר בוקר טוב עד שיכלה בוקרו בטובה.
לכן מן החצות ואילך אומר בוקר טוב עד שיכלו צהריו, וכשישכים בבוקר יאמר לילה טוב, וכן הלאה.
ומאוד יזהר אדם שלא יאמר בוקר טוב אלא אם כן היה הבוקר באמת טוב,
וחסידים הראשונים היו מוסיפים בלחש בין בוקר לטוב, וכך היו אומרים: "בוקר (בלחש: ו סיוון בתמ"ח) טוב", לפי שאין טוב אלא תורה, ובבוקר זה ניתנה תורה.
והמחמירים נהגו שלא לומר תיבת טוב כלל, אלא לומר "בוקר" בלבד.
אז: בוקר טוב שיהיה. 
בוקר זה מעולה!
