מכתב לציבור הדת"ל


העצרת שהתרחשה הערב ובעצם כל ה"קמפיין" להשבת החטופים, העלו בגרוני תחושת קבס.
האמירות של אימו של נפתלי פרנקל והכרת התודה שלה כלפי אבו מאזן השאירו אותי מזועזע. 
"ילדים הם מחוץ למשחק!" כך היא אמרה. האומנם? המערכה שלנו מול אוייבינו היא "משחק"? ואבו מאזן, שחותר להקמת מדינה פלסטינית ונישול יהודים מעל אדמתם, ראוי ל"הערכה"? 
ו"מבוגרים" זה בסדר שהאוייב הורג או חוטף? זה כן חלק מה"משחק"?
כמובן שאין לשפוט אותה שצערה ויגונה וודאי גדול, אך האמירות אינן רק אמירות שלה, הן מצביעות על הלך רוח בציבור הדתי. 

אמנם הזדעזעתי מהאמירות, אך לא הופתעתי מהתפיסה המעוותת של הציבור הדת"ל אליה שמתי לב מיום החטיפה או אם לומר את האמת, הרבה לפני, בשנים האחרונות. התפיסה לפיה הכל הוא "משחק פוליטי". אמנם התפיסה הזאת לא נולדה אתמול ולמעשה, היא אף זקנה ממני, אך נראה שהיא צוברת תאוצת-יתר בשנים האחרונות. 

כבר בשמעי על אירוע החטיפה, חלפו במוחי מחשבות על מה שאירע לפני כ5 חודשים בכפר קוצרא. למי שלא זוכר, קבוצת יהודים נלכדה ע"י שיתוף פעולה של הערבים וצה"ל במבנה בכפר ג'אלוד שסמוך ליישוב אחיה ובוצע בהם לינץ'. 
התקשורת חגגה, כצפוי. וכך גם המשטרה וצה"ל. אבל מי שהכי שמח לאיד, היו אנשי הציונות הדתית. שמענו עשרות גינויים על אחינו שנחלצו בעור שיניהם ממלתעות האוייב, על אלו שצעקו גם כשהמוות עמד נגד עיניהם שמתנהלת פה מלחמה מול האוייב הערבי. 

כבר מספר שנים שהמערכות ובכללם צה"ל "הקדוש" מנסות למכור לנו שקט מדומה. כבר שנים שמדיניות ההכלה של צה"ל מכילה את מלחמתם של הערבים בנו על גופותינו, למען השקט המדומה. בכל פעם שיהודי נפגע, מוכרים לכם סיפורים על עשרות פיגועים אותם צה"ל מנע ועל כך שצה"ל מצליח לשמור על שקט יחסי. ואילו כאשר ישנו 'תג-מחיר' יהודי, ישר קופצים לומר שזה מסיט את צה"ל ממשימתו העיקרית, כאילו שמי שעושה תג מחיר אחראי לסדר העדיפויות המעוות של צה"ל. 
ההתייחסות לפיגועים הייתה כהתייחסות לפגעי טבע. התייחסו לערבים כילדים שסרחו ולא כאוייב. 
אתם בלעתם הכל.
אף פעם לא תהיתם לעצמכם מדוע התגי מחיר כל כך מאיימים על צה"ל בהשוואה לטרור הערבי? זה מפני שתג מחיר אומר בפרצוף של כולנו, את מה שצה"ל מנסה להסתיר ממנו כבר שנים. את הטרור הערבי צה"ל מצליח להשתיק, למכור לכם שישנו 'שקט-יחסי' (יחסי למה?) וכו'. אבל את מה שאומר התג-מחיר קצת קשה להשתיק, אחרי הכל זה כתוב שחור על גבי לבן. 

ואנחנו? אנחנו ניסינו לעמוד כחומה בצורה המגינה עליכם. חטפנו ממכם את כל הגינויים. אלא שהלגיטימציה שהענקתם למערכת במלחמה נגדנו, היא זאת ששברה בסוף את החומה. ועכשיו? עכשיו אתם מרגישים על בשרכם את המלחמה ובכל זאת, אתם בוחרים להמשיך בעצימת העיניים. ניתן היה לצפות כי עכשיו אולי סוף סוף תבינו, אך כמו שניבא הנביא ישעיהו:"שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו" (ישעיהו ו') לא למדתם כלום מהמציאות שטפחה על פניכם.. "ילדים הם מחוץ למשחק" זו אמירה של מי שלא הבין שמתנהלת פה מלחמה. של מי שלא הבין שכמה שהאוייב רואה שכואב לנו ככה הוא שמח יותר ומחלק סוכריות לילדים ברמאללה. לא למדתם מדוד המלך "אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים" (שמואל ב' א') החצנתם את הכאב שלנו ובכך חיזקתם את האוייב.


בכלל, כל הקמפיין שלכם מדבר על ה"אסון" האישי שקרה לכם  ל"בנים" שלכם כאילו איזה אסון טבע בלע אותם. מילה אחת לא שמענו על ה"אוייב" שגרם ל"אסון". על המערכה שמתחוללת פה על ארצינו וקיומנו. חיילי צבא בית דוד היו מגרשים את נשיהם לפני מלחמות כדי לשכוח מה"מאבק" הפרטי ולהתרכז המלחמה הכללית.

 אז לא, איננו שותפים למאבק שכזה. אנחנו נמשיך לזעוק שיש כאן מלחמה עם עם שלם, מלחמה על זכותינו על הארץ. מי יודע? אולי יום אחד תתעוררו.

נכתב שנה שעברה לפני מציאת הגופות, לא אני כתבתי.

די"מ מותר לפרסם מי כתב?

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...