בדיוק כמוני וכמוך אגב

‏מקורבי פולארד ועורכי דינו לשרים ופוליטקאים: המנעו מדיבורים והצהרות בעניינו-זה מקשה על סיכוי לקבל הקלות אחרי שיצא מהכלא. בקיצור די לחבק.

אגב זה מה שהמדינה עשתה ליהודי רוסיה, הזיקה להם על ידי ההפגנות 'למענם'

אנחנו מסתכלים על נפילת מסך הברזל..

גם חלק מהמלחמה בשואה הרגה יהודים, אולי באמת היה כדאי לא להילחם בשואה.

והוא אמר שהם הזיקו מאשר הועילו

האם יתכן מצב שתסכים להודות שהרבי טעה?

זה לולם לא יהיה דיון ענייני,

כאשר אינך יכול לסגת טפח מדבריו זצ"ל

יש גם צדדים חיוביים בלי סוף =)

במאסר עולם שנקבע בקטע הזה ל30 שנים. כעת כדי להאריך את המאסר שלו הם צריכים לוליינות משפטית לא קטנה שלא בטוח שהעם האמריקאי ייתן לה להתרחש כי היא יכולה להיות תקדים משפטי. למעשה, בחוק הנוקשה האמרריקאי ייתכן שכדי לכלוא אותו שוב הם יצטרכו לעשות לו משפט חוזר - ולמיטב ידיעתי זה בלתי אפשרי בחוק האמריקאי כי אדם לא יכול להישפט פעמיים על אותה עבירה.

במילים אחרות - האמריקאים לא "נחמדים" כאן אלא פשוט סוג של יקים - הם קבעו שהמאסר שלו יהיה ל30 שנה, אז המאסר שלו ל30 שנה. אין שום עילה להמשיך במאסר, הוא לא התפרע וכו'...

אבל נכון גם שהשיחרור שלו לא ניבע מעקשנות של מנהיגי ישראל, מה נעשה...

והיצמדות ל"מה שנכתב".

בעונש המקורי נכתב מאסר עולם שנקצב אז ל30 שנה. למעשה, כבר מאז נכתב מועד השיחרור שלו לעוד 30 שנה... זה לא משהו חדש...

אז זה מה שהם עושים. 30 שנה זה 30 שנה.

ושיודגש - בטח שאני לא בא לסנגר על הממשל האמריקאי שהתאכזר לפולארד. אני רק מסביר מנקודת מבטם את העניין... אני כמובן חושב שהם התנהגו בצורה מכפירה וחסרת פרופורציות למרגלים אחרים ממדינות אויב...

תראה איזה גדול האיש הזה ששוב ושוב לא מתייאש ומאמין בעם שלו..וכן, אני מקווה מאוד שברגע שיוכל יעלה לארץ ויקבל חיבוק כזה ענק מהעם שאוהב אותו. ומודה לו על עזרתו החיונית לעם שלנו...

שנה והתאכזרה אליו כאחרון הטרוריסטים?

זה גם ארץ ישראל. ולא"י יש חשיבות יהודית-היסטורית שלא קשורה לממשלה.

נראה שפיספתם משהו, אסור לפולארד לעלות לארץ 5 שנים אחרי שיוצא לחופשי. אובמה היחיד שיוכל להקדים- והוא כבר אמר שאיננו מתכוון להתערב. לצערי הרב לא כ"כ בקרוב יוכל פולארד להחליט האם לעלות לארץ או לא.

ייתכן שיהיו מועמדים לנשיאות שכדי להתחבב על הקהל היהודי יצהירו שהם יתנו לפולארד לעלות לארץ... וגם אם לא, ייתכן שהנשיא/ה הבאם יהיו קצת שונים מאובמה בנושא הספציפי הזה ויתנו לו...

לא משנה מה יקרה בפועל. אם ישחררו אותו מוקדם או לא.

מה שבטוח- כל רגע שהוא מתמהמה מחוץ לכלא הוא ייודע יותר ויותר לכשלים בציבור הישראלי ועל המאמצים שמדינת ישראל ל-א עשתה עבור שיחרורו והוא יירתע עוד יותר מלעלות לארץ.

אבל בכל מקרה- לעלות או לא לישראל זו שאלה של מסורת.

כי אני יכולה להעיד שלכל אחד בכל מגזר בציבור הישראלי יש חשבון לסגור עם הממשלה- אבל בכל זאת הם נשארים פה.

ולמה?

לא כי יותר יקר לקנות פה מילקי. אלא בגלל שזו הארץ שלנו.

וכל יהודי, במיוחד אחרי שהוא הרגיש כלוא ומבודד לשנים ארוכות- יירצה לחזור הביתה- לארץ.

מאוד בארץ ממש כמו גיבור.

הוא יגיע לפה והתקשורת תשחיר את פניו

מה הוא צריך את זה

כשהוא נשאר עדיין תקוע באמריקה שלא ברצונו, גם אם כאדם חופשי,

עוד תישאר כלפיו פה קצת סימפטיה

למה  שלא  ירצה  לעלות אחרי  30  שנה  בכלא   האמריקני  בתך  שירצה  לעלות

להגיד שהמדינה בגדה בנו בגירוש זה גם טעות.
ראש הממשלה מעל בציבור, אבל לא המדינה.

אל תאשימו ת'מדינה צאשימו ת'אשמים.

ארץ ישראל היא ארץ טובה, ועם ישראל הוא עם מעולה וההנהגה הרבה יותר מצליחה ממהנהגה שתקופת קום המדינה
לא הכל שחור =)

כן, יכול להיות שהיא לא עשתה ככל יכולתה במשל 30 שנים להוציא אותו ברצף, אבל זה לא אומר שלא ניסו.
חחח אםילו העו"ד שלו מסר שפולארד מוסר תודה לכל מי שפעל בעבורו ובמיוחד לביבי שפעל יותר מכל ראש ממשלה אחר לשחרורו.

מה שאמרת הוא כמו להגיד שארה"ב מממנת 50% מתקציב המדינה ובלעדיהם נקרוס, זה טעות חמורה על גבול השקר

קיצר אחי, אני פשוט לא מסכים עם פתיחת הדיון =)

תיסלאם

המדינה היא אחלה גם מצד ההנהגה.
אני לא אומר שאין דפקות (אתמול הייתה אחת רצינית)

אבל חשבת על זה שבמשך 30 שנה המדינה לא התייאשה מלשחרר אותוח?

תראה לי מדינה שאחרי שנה תמשיך לנסות. !30! שנה. כל מדינה אחרת הייתה שוכחת ממנו מזמן.

פה במשך כל השלושים שנה קמו מחאות נשלחו מכתבים ונעשו מאמצים שאנחנו אפילו לא מודעים אליהם
           ( לא שמעתי שביב לחץ על ארה"ב לשחרר את פולארד אבל לו פולארד מודה)

.לא הייתה חוזר לפה אפילו אם זו לא הייתה ארץ הקודש?

תן קישור לכתבה אחת בה נשיא או ר"מ מגיש בקשה רישמית לחון אותו

הנשיאים - מי זה היה קלינטון/בוש? לא זוכר.. אבל זה היה בקדנציה הראשונה של ביבי. זה היה בעקבות איזה הסכם כלשהו. בסוף הנשיא בצורה ערמומית ושפלה חזר בו ברגע האחרון, וסירב לשחרר.

אין לי קישור עכשיו אבל תחפש בויקיפדיה על פולארד אני בטוח שתמצא את זה...

מדינת ישראל מעולם לא עמדה באופן רשמי מאחורי פולארד (ובעני זה חרפה אחרי שהיא הסגירה אותו)

רוה"מ שמקבל הבטחה רשמית מנשיא ארצות הברית במסגרת איזה הסכם כלשהו שגם פולארד ישוחרר - זה לא רשמי? אם זה לא רשמי אז מה זה כן?

(או כח"כ) היל"ת הוא מעולם לא פנה רשמית כרה"מ בבקשה כזו

מתוך הויקיפדיה:

יצחק רבין היה ראש הממשלה הראשון הישראלי שניסה להביא לשחרורו של פולארד וביקש בשנת 1995 מנשיא ארצות הברית ביל קלינטון לחון אותו. מכתב של שבעה מזכירי הגנה לשעבר, בהם דונלד רמספלד, דיק צ'ייני, ג'יימס שלזינגר וקספר ויינברגר וכן התנגדות שרת החוץ מדליין אולברייט הרתיעו אותו מלהעניק לו חנינה‏^[14].

קלינטון התבקש שוב לחון את פולארד על ידי בנימין נתניהו, כחלק מהמשא ומתן על ההסכם שנחתם בינו לבין יאסר ערפאת בוועידת ואי. כאשר נודע הדבר לראש ה-CIA, ג'ורג' טנט, הוא איים להתפטר מתפקידו וקלינטון נסוג פעם נוספת מכוונתו לחון אותו.

אציין שגם בתקופתו של שרון חתמו מרבית חברי הכנסת כולל שרון עצמו כראש ממשלה, על עצומה לנשיא ארצות הברית הקוראת לחון את פולארד. אבל, במקרה זה, שרון נמנע בסוף מלהעביר את העצומה לנשיא...

משמע- כולם+- ניסו לעזור, וביבי הצליח.

חוץ מזה, לא על כל המאמצים נכתב ספר. כל עוד פולארד לא משתחרר למה שיכתבו על זה?
זה אומר שיכול להיותר שהיו יותר מ6 מליון נסיונות להוציא אותו ולא שמענו על זה כלום

אל תוציא את עצמך מהכלל, כי אנחנו לא רוצים לאבד אחד כמוך.

(המדינה היא גם שלך)

אתה מוצאי את עצמך מהמדינה, וזה חבל.

אלא אם התכוונת ל' באיזה מובן אני נשמע כמו בנאדם אחלה' 
ואז אני הענה בתשובה הלא עוזרת- בגדול =)

באיזה מובן היא שלי?

ות'אמת, אני לא יודע לענות עליה יותר מדי.
מה שכן, אתה יודע-הרי אמרת שהיא שלי =)

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.