מה זה עושה לך שאתה בועט במחבל?

מרגיש גדול? טוב לך עכשיו?

זה שכוחות הביטחון ואזרחים חמושים צריכים לחסל את המחבל לא אומר שכל אדם צריך לתרום יריקה או בעיטה!

מסכנים המחבלים שמקבלים יריקות. אכן נורא...

אכן, מדינת ישראל אינה מדינת הלכה, ולכן אי אפשר לקיים את המוסר האמיתי בהרבה תחומים. אנחנו מנסים בכל זאת להישאר שפויים ולא להפוך לבהמות שמרחמות על הגרועים שבאויבנו. אם לא במעשה לפחות בגישה כללית.

אין גבול לרמת הביזיון שלך!

אני לא מוכן לנהל דיון אם יצור כ"כ לא אנושי כמוך!

בד"כ גם יותר מזה.

אמירה שהתורה אינה מקור המוסר שלנו, למרות שהתורה עצמה מלמדת מוסר באופן מובהק וישיר - היא בעצם פקפוק בתורה מן השמיים בעקיפין, ברמה כזו או אחרת. גם אם תוסיף עוד אלף סימני קריאה וקללות זה לא ישנה את האמת הפשוטה הזו.

אם אתה רוצה להאריך ימים בפורומים כדאי לך למתן את צורת הביטוי שלך כלפי חברי הפורום, אחרת תמצא את עצמך חסום.

קשור ל"רבנים"..

ואל תפחד... גם החיילים לא מפחדים - ואדרבה, צריך להוסיף גבורה.

יש תזוזה לטובה - אחרי שנים של "נכות" אחרי אוסלו, פתאום מבינים שערבי שבא לפגע, פשוט יורים בו.

תמיד אפשר יותר, אבל ב"ה, כבר עושים משהו.

[נסעתי אתמול, ברכב לא ממוגן, בכבישים שבד"כ שורצים מכוניות ערביות. ב"ה, בקושי מישהו מהם היה על הכביש..]

קודם כל, לא משנה כמה ניסיונות פיגוע יש. מספיק שכמעט כל יום נרצח יהודי או נפצע קשה.

החיילים מפחדים מאוד, ע"ע בריחתם בבאר שבע והבריחה בקרית ארבע, לא מקבלים גיבוי,

וגם כשהאזרחים עושים את תפקיד כוחות הביטחון - במקום לקבל צל"ש על כך הם 'זוכים' ללינץ'

תקשורתי פרוע, שוב ע"ע הפיגוע בבאר שבע. שום זכויות לא נשללות ממחבלים, מדובר רק בדיבורים.

למעט בית אחד שאולי נהרסו בו כמה קירות, וגם זה אני בספק, לא שמעתי על שום צעד כלשהוא נגד

מחבלים.

מבחינתם, מה שהיה אתמול בקרית ארבע היה תאונה ולא פיגוע.

שיפלותם של רבים מהחיילים חסרת גבולות, ע"ע במקרה הנורא הזה:

http://www.kipa.co.il/now/64904.html

והם יתנו דין שמים על שלא מחו. זה גם כתוב איפשהו רק שכרגע לא עולה במוחי ההקשר/ פסוק המדויק...

"יתנו דין שמיים"..

ו"על עלבון הבית העלוב", אומר האור החיים הקדוש. לא "הרב קוק". אלא שהרצי"ה ציטט זאת בכרוזו במפורסם.

והוא מבאר שזה על שלא עוררו עם ישראל לשוב לה', כדי שישיבם לארץ הקודש. "ועל זה עתידים ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יתבע ה' עלבון הבית העלוב" (ויקרא כ"ה כ"ה).

וזה לא שייך לנושא הזה, ולא למה שעליו כתבת.

אבל דעי, שהרב קוק היה נהיה אש-להבה על ארבעה דברים. אחד מהם הוא כבוד ת"ח... (וגם כבוד הארץ, פירודים בעם ה', וחילול השם, ר"ל).

ולא ביזיתי כבודם

עמישראל נבטח!

ארצישראל בוערת!

וע"כ רב, שתורה אמורה להיות כתר לראשו,

וממנו אמור העם לינוק

צריך לעורר ולמחות

רב הוא מנחה דרך- דרך התורה, וע"כ עליו להרים אותה על נס ולעורר את העם כולו להדבק בדרך זו

אלו דברים פשוטים..

בוודאי שהרבה מאד רבנים, עוסקים חלק חשוב מזמנם בלהרים את התורה על נס, ולעורר את הציבור לדבוק בה ובדרכה. זה לא בא ע"י "צעקות" חד פעמיות, אלא עבודה ממושכת ומתמדת.

ואי אפשר שכל אחד יגיד ל"רבנים" איך הם צריכים לפעול. אם "לעורר ולמחות" באופן זה או באופן אחר.

למה רוצים שרב יאמר? כי מניחים שהוא יודע יותר, חי את הדברים. אז צריך גם לסמוך שיש לו שיקול דעת איך ומתי ומה לומר.

זה בדיוק לב העניין.
וכשעלבון הבית הארץ והעם זועק
הם אמורים למחות!
הם מנחי הדרך שלנו. ולכן מהם מצפים.

לרב יש תפקיד גם של מוכיח בשער,

הוא לא רק דמות מלטפת ואבהית
נכון שיש לנו נטיה לייפות הכל ולומר תמיד טובה,
אך לפעמים יש גם להכיר במציאות הכואבת ולהודות בה.
אני לא מחדשת אלא מתארת מציאות תמידית
הדממה הכואבת הזו היא לא נורמטיבית והעם תוהה ושואל היכן הם וקולם?!

אבל זו אמירה ריקה.

מה זה "הרבנים". כמה רבנים את מכירה אישית. כמה מהם את נמצאת על ידם ושומעת מה הם אומרים. מה אומרים לתלמידיהם.

רב, זה לא כתב תקשורת. ורב מחליט בעצמו מה לומר ולמי לומר. מתי עדיף לפרסם זעקה (שגם זה נעשה מפעם לפעם) ומתי הדרך להרבות בלימוד האמת, כדי ליצור שיפור ועליה לטווח ארוך.

אם רב הוא "מנחה הדרך", אז לא אומרים לו מה הוא צריך לומר. אחרת את היא "מנחת הדרך" שלו...

אפשר לגשת, לשאול בענוה, מדוע אומרים ככה, ומדוע לא אומרים ככה - ולשמוע שיקול דעת. לפעמים, אפשר לתת רעיונות גם לרבנים.

הנטיה היא לא "לייפות את המציאות", אלא לראות אותה בצדדיה השונים, שמרכיבים אותה.  ולא רק לצעוק על מה שכואב, בצדק, בכל מיני דברים - ולחשוב שגם "הרבנים" יועילו בדיוק אם יפעלו ככל אחד מאיתנו.

"הרבנים" אינם בדממה. ואם הם היו עסוקים בעיקר במה שאת מבקשת, כבר אף אחד אכן לא היה שומע. פשוט היו מתרגלים שהם "צועקים".. יש מקומות שזו הנורמה, ואכן "מתרגלים"...

ואף אחד מאיתנו לא מייצג את "העם".. בעם יש הרבה מחשבות ודעות מה לפעול ואיך לפעול.

הנכון הוא שצריך להיות איכפת מאד מכבוד העם, הארץ, הבית הגדול והקדוש, ושם שמיים. איך למחות/לפעול/ללמד - כל אחד יכול לחשוב ולהביע דעה, וצריך לסמוך על ת"ח אמיתיים, שאיכפת להם לא פחות, וגם להם יש מחשבות ושיקולים מה, מתי ואיך.

ב. לא עלה בדעתי לשניה "לזלזל ולעקוץ".. ח"ו. פשוט הגבתי כסדר דברייך, בכוונה עניינית לגמרי (לדוגמה, שרב אינו "כתב תקשורת" ולכן אין לצפות שדעותיו יישמעו דווקא כמו ששומעים דברים שמפרסמים הרבה בתקשורת וכד'). אם נפגעת ממשהו - לא היתה שמץ כוונה, והתנצלותי על הרגשתך אם היתה כך. למשל, כשכתבתי על מקומות שהתרגלו לצעוק - ברור שלא התכוונתי אלייך, אחרת לא הייתי כותב.  זה היה הסבר למה שאמרתי שאם הרבנים "יצעקו" כל הזמן, לא יתייחסו אליהם כ"כ. ואמרתי שיש מקומות/חוגים מסויימים שאכן רגילים שם לפרסם כל הזמן "קול קורא" בזעקות בשם רבנים, על על מיני דברים - ולפעמים זה גורם ל"התקהות".

ג. מה שכתבתי שצריך להכיר את הרבנים, היה כי אם אומרים, "הרבנים לא אומרים דבר לא בזמן זה ולא בזמן אחר" - שזה משפט מאד חמור ומכליל, כלפי ת"ח שמחוייבים בכבודם, אז מגיבים על זה, שכדי לדעת אם הרבנים אומרים ומה, צריך להכירם מקרוב, כי אולי הם בוחרים לומר לתלמידיהם וחושבים שכך ישפיעו יותר. כבר ציינתי, רב אינו עובד עם כלי תקשורת לרוב.

ואם מכלילים, אז צריך להכיר את רובם לפחות. אחרת זה לא נכון ולא צודק לומר" הרבנים"..

אולי תפנה גם לעוד כמה רבני ערים ותשמע מהם.

לדעתי, אין להם הרבה מה לעשות..

העם ברובו מאוחד ורוצה שהטרור יפסק (כתבת- 'בכל מחיר', לא יודעת על איזה מחיר אתה מדבר.. )

אבל כנראה זה צריך להתקבל מהממשלה, היא לבסוף הקובעת 

וברור שאני מבינה אותך, על מה אתה מדבר. למזלי עוד לא הרגשתי את הסכין בגוף, אבל ברור שמפחיד.

אז כנראה הם הגיעו למסקנה שהפגנות לא יעזרו.

אולי צריך לעורר את הנציגים שלנו בממשלה. שם נמצא הכח

אתה כל פעם אומר על הרבנים, אבל הם לא הכתובת.

ומה אתה רוצה שלא נמשיך בשגרה שלנו? לא נלך לעבודה, ללימודים? לא נחיה?

אין הרבה ברירות..

אולי זה יעורר את הממשלה לפעול ביותר תקיפות.

(צריך למצוא פתרון סופי לעניין הזה) 

ובאמת לא בטוח שכל הרבנים ירצו לשלוח את התלמידים שלהם.

אבל בשביל לחשוב שזה יעזור צריך שיהיה אמון בממשלה?

אני מכירה רבנים מציבור מאוד מסויים שיכולים לענות על הדרישה שלך.

לצערנו לא כל הרבנים רואים עין בעין עם הדרישה לעצור את הטרור בכל מחיר.

ל"בכל מחיר" יש מחיר גבוה - גם הלכתי (הר הבית) שלא כולם מסכימים שצריך לשלם.

אתה צודק בהרבה ממה שכתבת, ואני מזדהה מאוד עם הזעקה והכאב והדחיפות שבדבר.

הלוואי שהיתה הסכמה. היה יכול להיות להסכמה ודרישה כללית כוח אדיר.

והעם - העם לא אדיש, הוא לא מספיק מכוון (בשורוק) לא מספיק ממוקד, אבל הוא הולך ומבין.

וצריך להתפלל בעיקר על העם - שכמה שיותר מאיתנו נזכה להתכוונן ולהתמקד.

אחרים.

גם ביבי חושב שהוא עושה את המקסימום מבחינתו.

כדי שתהיה דחיפה לעלות בראש רבים ולזעוק לפעולה, מעבר לעצרת זעקה ותפילה בכותל, צריך שתהיה הסכמה על דרך הפעולה, שיהיה לרבים רבים ברור בדיוק לאן הם מכוונים.

ואת זה לצערנו אין (עדיין?).

לקח לנו כ"כ הרבה זמן לקלוט ש:"שקר הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט".

לדעתי רבנים לא כ"כ יכולים להועיל בשלב הזה.

הם (חלקם) הביעו את דעתם בנושא- גזר דין מוות למחבלים. (במקרה הטוב).

לדעתי מה שצריך עכשיו זה אחדות.

העם מגבה את הממשלה (מבפנים) וכך הממשלה תוכל לגבות את העם. (בתקשורת העולמית).

ברגע שכולם יעמדו כגוש אחד מול הערבים- הם יירתעו. דווקא הפילוג הוא זה שמשמן את המדורה שלהם.

וכבר ראינו בזה דוגמאות רבות.

כשעמ"י עמדו כעם אחד -צדיקים עם רשעים- הם הצליחו להגיע לדרגה הגבוה ביותר- מתן תורה.

אך בחורבן הבית -התפלגות העם והריבים מבפנים בסופו של דבר הביא את המוות הנוראי ואת החורבן.

שש נשים לא מסכים ביבי לאשר תוכניות בנייה במעלה אדומים. הבנאדם פחדן עלוב,

ובגללו יהודים נרצחים ומותקפים ברחובות כל הזמן. אין שום סיבה לגבות ממשלה כזו.

שום כלום לא יקרה אם איש אחד יתנגד לממשלה.

אף אחד לא צריך להסכים עם ההתנהלות הפחדנית של נתניהו ביו"ש או עם מדיניותו.

אך הדבר הכי גרוע זה להקרין לעולם מבחוץ את החילוקי דעות הפנימיים.

בסופו של דבר הערבים והמסיטים למיניהם נתלים על הדברים הללו ומשתמשים בפילוג בכדי לקדם את האג'נדה שלהם.

כמובן שא"א לשכוח את אירגוני השמאל למיניהם: "שלום עכשיו" וכו' המפיצים חומר שבסופו של דבר חוזר אלינו כבמורנג בפנים.

נראה שעושים השתדלות בסיסית, אח"כ נדבר על "שקר הסוס לתשועה"

וכמובן אחדות, ולהרבות זכויות, ולהרבות לימוד תורה.

גם לקום לעזרת ישראל מיד צר זה להרבות זכויות. את זה עושים עם הסוס...

כדאי לתת גב למדינה.

לקשקש השמצות על מדינת ישראל בפורום הפתוח לא בידיוק מועיל לכלום.

אני נותנת את כל הגב למדינה ללכת מחיל אל חיל ולהוסיף כוח.

יש כאן משתמש ש: או שנמחק מהמערכת או שנמחקו הודעותיו בהקשר לשירשור הספיציפי הזה.

עייני למעלה בשלושת התגובות שכיביכול הגבתי לעצמי.

פשוט היו הודעות באמצע שנמחקו.

מסכימה איתך כל מילה, אנחנו פוחדים מאוד ושיהיה באמת כפרה לכל עם ישראל. 

אבל כמו שכתבת גם רה"מ פוחד וגם החיילים. מה הם יכולים לעשות? 

בן אדם היום הוא כאן מחר הוא שם. 

וזה למה? 

בורא עולם הביא אותנו למצב קשה שאין לנו שליטה עליו בשביל שנצעק אליו!!!!!!!!!!!!

רק השם יכול לגאול אותנו!!!!!!! שנקרא לו שנבין שאין עוד מלבדו!!!

שנגיד לו את כל מה שכתבת "אין לנו כוח , אי אפשר ככה רוצים גאולה אמיתית 

כשנבין שהשורש של כל הבעיות במדינה הזאת זה בגלל שאנחנו לא עושים רצונו של ה' ולא מקיימים את מצוותיו אז רק נתחיל להבין איפה אנחנו, לעומת איפה שאנחנו צריכים באמת להיות.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה