אתה דיברת עם הרבנים? אתה יודע על מה הם דנו? (אני, אגב, כן דיברתי עם חלקם...!)
איך אתה מוציא לעז כזה נורא שגדולי התורה שלנו עשו דבר נורא ואיום לאדם בלי לדון על עצם העובדות?!
סליחה שאני אומר בחריפות - אבל דבריך מזכירים עולם מושגים של ילד מתבגר, לא של גדולי תורה!
אם יש דבר שהוא א'-ב' של רב - זה עדינות נפש, זה 'בין אדם לחברו', זה 'ואהבת לרעך כמוך'.
הפכת את גדולי התורה שלנו לילדים קטנים עם סברות קרש, שלא חושבים על סברא שילד בכיתה ו' יכול לחשוב עליה...
מציע לך להיפגש פעם עם גדולי התורה שלנו, עם עוצמת התורה שלהם, עם הרגישות שלהם, עם הרצינות שלהם,
רק כדי שתבין עד כמה מה שכתבת הוא פשוט... אנסח באופן עדין - לא רלוונטי!
וברמה המעשית. אם אתה מפקפק ברבניך שהם עוברים (בשוגג) על איסורי דאורייתא של בין אדם לחברו -
איך תסמוך עליהם שהם לא עוברים (בשוגג) על איסורי דאורייתא אחרים, וגורמים לך לעבור עליהם גם כן?
הלכות שבת, כשרות, טהרת המשפחה, איסור והיתר, ממונות, וכו' וכו'...
צריך בודאי שכל ישר וביקורתיות, אבל צריך גם אמונת חכמים.
בלי אמונת חכמים - אין תורה שבע"פ, וממילא - אין תורה.