תבין שזאת הולכת להיות אשתך ואם ילדיך- תחשוב אם מתאים לך להסתובב עם אחת שלבושה ככה או שהיא תהיה מודל לחיקוי לילדים שלך  (אני למשל ממש אתפדח לצאת עם מישהו עם "כיפה שקל"...וכן, יודעת שהיה על זה דיון לא מזמן ;).

וכמו שכתבו מעליי- אם היא מחוברת..והתורה היא חלק מרכזי מחייה--- נשמע מוכר- אני לא אומרת---יש כאלה אבל זה קצת עקום...כמו אחד שיחשיב את עצמו לדוס אבל לא ישמור נגיעה ...

אולי כדאי לברר עם מישהו שמכיר אותה ויכול לשפוך קצת אור על העניין

בהצלחה!

עד קרוב לכף הרגל. זה ברור במשנה במסכת אהלות, גמרא בברכות , גמרא במסכת שבת. רש"י במנחות , רבי עקיבא איגר, שולחן ערוך הרב, הרב ואזנר, הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר , הרב מרדכי אליהו בדרכי טהרה, ועוד .

לכן חצאית "עד הברך" זה לא הלכה, אלא נגד ההלכה לכמעט כל הפוסקים, וזו קולא מאד מאד מאד גדולה ובעייתית. 

בנוסף שזה גרם שהיום בציבור מסויים התצאית אפילו לא מגיעה לברך. 

ברור לי שאם היו מראים לחפץ חיים את המקורות האלה , הוא היה מייד חוזר בו. רואים גם שפוסקים שחיו אחריו כתבו שזו טעות: הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה, הרב אויירבך, הרב ואזנר ,הרב בנימין זילבר.   

בלתי אפשרי לסמוך על פסק שהוא נגד כל המקורות . אני הקטן למדתי את העניין , וזה ברור בתנ"ך , משנה במסכת אהלות, גמרות וראשונים שהשוק הוא מתחת לברך , ועילו כתבה הגמרא שיש לכסותו.    לא יתכן כלל שהמ"ב יחלוק על רש"י , רמב"ם , שלוחן ערוך הרב ועוד. ..   אין בזה שום הגיון למי שמכיר לעומק את המשנה ברורה.  

אלא הבנה מוטעית במשנה ברורה.

ממש נכונה.
אז די עם זה.
יש דרכים להגיד דברים.
ואם תבדוק
תגלה הרבה פנים בסוגיה של צניעות הלבוש.

ועצם העיסוק הגלוי ברמת בגרביים- חצאית
יש בזה משהו מעצבן ולא נכון. לפחות לא כאן.

"לצפצף על דברי חזל" זה חזק מדי . אני מכירה בחורה צעירה שפשוט מאד חם לה . בחורף היא מסתובבת עם סנדלים וחולצה קצרה . יש מקום לצניעות חיצונית , אבל לא תמיד היא מעידה על צניעות פנימית. 

במיוחד למי שלובשות חולצית בסיס ועוד חולצה, ולמי שלובשים גופיה, ציצית צמר וחולצה מעל.

לרובנו היה יותר נעים להסתובב בקיץ עם מכנסיים קצרות וחולצות טריקו קצרות ומאווררות.

שאני אספר לך איך היה להיות בהריון חודש תשיעי ביולי אוגוסט של הקיץ האחרון?

ועם כל החום והקושי- יש הלכות צניעות וצריך להקפיד עליהן. הן מאוד מאוד חשובות.

ובקטן - יש דעה של המשנ"ב שהשוק שצריך להיות מכוסה זה מעל המרפק ויש בנות שלובשות ככה לכתחילה מתוך הבנה שזו ההלכה. רוב הפוסקים לא סוברים ככה, ובגלל זה גם לא מצוי כמעט שבנות עושות ככה מתוך הבנה שזו ההלכה (לפחות כפי הידוע לי...). בעניין הזה - בסוף אם הפוסקים שלך לא סוברים ככה, אז מן הסתם אם תחליטו להתחתן היא תשנה את הלבוש, ואם לא, אז לפחות יש לה על מי לסמוך במידה ותסכים לוותר לה על זה.

חוץ מזה, אני באמת מאמין שהלבוש מקרין מה האדם מרגיש. גם אני בתור גבר מתלבש לפי הרגשה - אמנם זה מתבטא באם אני אלבש חולצת טריקו חלקה פשוטה או חולצת פולו חלקה של פוקס (זו החולצה הכי יפה שיש לי חוץ מאלה שלשבת, וגם הן כולן לבנות(: ), אבל עדיין גם את זה מתאימים לפי סיטואציות מסויימות. לכן, אם מישהי לובשת חולצה עם שרוולים קצרים (או אפילו ארוכים יחסית מעל המרפק) זה מראה לרוב מה המעמד הנפשי שלה וכמה היא מקפידה על הלכות צניעות, וכן, גם כמה היא צנועה מבחינה נפשית או מבחינת אופי.

אבל מעבר לכל זה צריך להתייחס למה שהיא שואפת להגיע אליו, וזה גם תלוי בך - אם היא שואפת להגיע למדרגה נפשית שהיא לבושה למשל בחצאיות מטאטא ושרוולים שהם גם כפפה, אתה צריך לחשוב אם מתאים לך שהיא תתקדם תוך כדי הקשר והחיים, או שאתה מחפש מישהי שהיא כבר שם, וכנ"ל אם הלבוש הנוכחי שלה מבטא את השאיפה אליה היא רוצה להגיע (רמז, אף אחד לא מושלם ולכל אחד יש לאן להתקדם).

חשוב לציין שכל זה נכון גם לבנים וגם לבנות. יש בנים שהמראה חיצוני של עצמם כן חשוב להם, ובגלל זה לפעמים הם לובשים מכנס קצר או כיפה יותר קטנה. אבל זה לא מעיד שום דבר כמעט על השאיפה הרוחנית שלהם. נכון שכרגע מידת הצניעות שלהם (בעניין המכנסיים למשל) צריכה להיבנות עוד, אבל זה לא אומר שהם לא שואפים להגיע לשם. כנ"ל לגבי הכיפה, רק לא מצד צניעות, וגם את זה בנות צריכות לקחת בחשבון. בסוף יש הלכות צניעות שחלות גם על גבר, רק מסיבות טכניות ובעיקר נפשיות (של רוב העם לדעתי, פשוט לפי מה שמספרים יצר העריות אצל גברים חזק הרבה יותר מאצל נשים) הן לא נכתבו בצורה מסודרת (לפי מה שידוע לי...), וצריך שמישהו יאזור כוח ויכולת לעשות זאת.

(לפחות עפ"י המשנה ברורה והגמרא)

אח"כ כל בנ"א עושה מה שמתאים לו.

חשוב לבדוק מהם עומד מאחורי הלבוש ולא סתם להעלות השערות. (שרובן חוטאות לאמת).

אם אחרי שיחה עם הבחורה מתקבלת תמונה ברורה של: או- חוסר מודעות להלכה. אז הפיתרון מאוד פשוט.

ואם מדובר ב- חוסר התעניינות בהלכה. כל בחור צריך לחשוב אם זה מתאים לו. (יענו החוסר ביר"ש נוגע בתחומים רבים בחיים).

וכמובן שיש מאה ואחת דרגות ביניים.

בד"כ שבחורה הולכת עם מכנסיים ואומרת שהיא דתיה אז היא בד"כ שומרת שבת, יכול להיות שמידי פעם היא הולכת\שומעת שיעורי תורה אבל לא מעבר לזה.

יכול להיות מקרה שהיא אכן רוצה להתחזק והיא מעוניינת ללכת יותר בצניעות אבל רק שיקולים כמו חברה שהיא נמצאת בה מונעים ממנה ללבוש חצאית וללבוש בגדים יותר צנועים, צריך לברר את זה איתה בד"כ בחורה שהולכת עם מכנסיים או לבוש לא צנוע גם לא תרצה ללכת עם כיסוי ראש.

לשאלתך. צריך לשים לב, זה אומר משהו על מידת הרצון שלה להקים בית שהתורה חלק מרכזי בחייה אבל צריך לברר איתה.

ללכת עם מכנסיים? כי זה צנוע? כי לא חייב? יש רב שאומר שזה בסדר?

יש חצאיות עד הברך צנועות וחולצות עם שרוולים קצרים(תלוי כמובן עד כמה קצרים..) גם צנועות

אז זה תלוי מה בדיוק אתה חושב שצנוע ומה לא..

אם ממש צורם לך מה שהיא לובשת אז תנסה לגשש אם היא מוכנה לשמוע על שינויים בלבוש ותראה איך היא מקבלת את זה.

אם יש התנגדות אז כנראה לא מתאימה לך.

זה הכל תלוי אם תיהיו מוכנים ללכת אחד לקראת השניה...

לסיום- לדעתי אין מה לפסול על זה.

ברגש, ולא ע"פ ההלכה . חצאית עד הברך, גם אם הרגש שלך אומר שזה צנוע - זה לא.  בנות גם לא יודעות שזה מכשיל בנים , כי הן לא היו בן, לפחות בגילגול הזה. 

מה את חושבת להעלם מהשטח ופתאום לחזור בלי להגיד שלום?

והכי חשוב שאת כותבת בעברית

העיקר שהכל בסדר

היא כותבת בעברית !!

...כן אבל כבר הרסת את הקטע..

לא משנה אחי..קיצור הוא רומזת לך ..נראלי אחמ

יאלה ביי

וזה לא נכון להצדיק רק את החצאית הארוכה, שזה יהיה המדד לצדיקות ואם היא עם קצר (אחרי הברך) אז היא לא בסדר.. זה מה שרציתי להגיד.

יש סתירה מובנית בדבריך.

הלבוש  החרדי מגיע ממקורות ראשונים ואחרונים.

ההשוואה של צניעות= כיעור, אינה נכונה כלל.

אם היו מקפידים באולפנות על הלבוש כמו בסמינרים, ומאידך היו מסבירים שצניעות זה לא ללבוש שמלה רחבה כמו אווהל, ואפשר ללבוש צנוע ויפה ומחויט, היה מצב הרוחני של המגזר גבוה פי כמה.

כשמתלבשים דווקא צנוע יותר מההלכה, כשמחמירים יותר ממה שצריך, הרי שזה יגרור כיוון הפוך.

למה במגזר שלנו יש הרבה שהולכות עם כיסוי ראש חלקיף אם בכלל?

במגזר החרדי זה אפילו לא שאלה.  או מטפחת יפה או כובע מגונדר או פאה.

כשאני ואשתי מדריכים חתנים וכלות לפני חתונה ונוגעים בשאלת כיסוי הראש, לא פעם הבחורה מתנגדת בגלל שהמראה שלה נראה נורא ו"חבל על השיער היפה שלי".   אני מראה להם תשובות מהראשונים ומהאחרונים שאישה יכולה לחבוש פאה שנראית כמו השיער שלה.  אחת כזו שחשוב לה המראה, לא צריכה להרגיש שהיא מוותרת על משהו. היא מכסה את ראשה בכיסוי ראש יפה, ולא מוותרת על המצווה הזו.

לא פעם נשים יוצאות מהתפיסה הזו שפאה= חרדי.

אנחנו משפחה מתנחלת, חרד"לית, אומרים הלל ביום העצמאות, ואני חובש כיפה  סרוגה ועם זה אני מתפלל בהברה אשכנזית (ממשיך מנהגי אבות) ואשתי חובשת פאה.

מוזר?

נכון!

אבל אנחנו שלמים במה שאנחנו.

תמיד הערצתי את הדתיות לאומיות התורניות שהיו נראות ממש צנועות בעיני. בעיקר הפשטות שהיתה להם בלבוש. תמיד נחרדתי מהחתונות בציבור החרדי - המלמלות והפאר(כמובן לא כולם אבל זה סגנון שמאד שולט)

לא הצלחתי להבין מה צנוע בחצאיות של הסמינרים שהם עד טיפונת אחרי הברך ועם כל טיפת רוח מתחילות להתעופף (מכירה כמה סמינרים רציניים ששם מחייבים שהחצאית תהיה 3לושת רבעי וזה משהו אחר).

והפאות של היום- זה צנוע? שלא נדבר על זה שלספרדיות זה בכלל אסור לגמרי..

וכן לטעמי השקעה עצמית גדולה מידי בעיניי זה לא צנוע..

אולי משהו לא לכתחילה ..

הרב מוצפי, הרב חיים קנייבסקי, הרב אליישיב, הרב עובדיה ועוד פוסקים... אומרים שהפיאות של היום אסורות בהחלט ולא על זה דברו המתירים. 

גם ההיתר שמביאים בשם הרבי מליובאוויץ' לגבי פאה... כבר יצא לי לעיין בכל המכתבים שלו שמדברים על פאה

ואין שום ראיה משם לפאה של דורנו... להפך אני יכול להוכיח בפירוש שהוא דיבר דווקא על פאה שלא ניכרת

(מי אמר לך שאני לומד משלטי רחוב ולא מספרים או מת"ח?)

וזה שיש נכדות של הרב עובדיה עם פיאות לא אומר לי כלום... לכל אדם יש בחירה.

גם השוואה בין צניעות בדיבור לצניעות בלבוש אינה ראיה לכלום!

מה שאפשר לקיים מקיימים ומה שעדיין קשה מתפללים שנצליח, 

ולכל אדם יש משהו שקשה לו לקיים ומשהו שיותר קל.

זה מזכיר לי את הטענה החילונית לא לקיים מצוות... "דרך ארץ קדמה לתורה" 

תשאל מישהו ברחוב למה אתה לא מקיים מצוות?  ישר הוא יקפוץ ויאמר "הלואי שנקפיד על בין אדם לחבירו"

אבל אתה והוא יודעים שזה תירוץ עלוב.  

אל תביאי דוגמא של איזה רב שכונה שמתיר. כל גדולי הדור אוסרים ואנחנו יודעים ומבינים בדיוק לאיזה פאה הם מתכוונים.

רוצה בירורים אובייקטיביים? תקני פאה ולכי לשאול רב בר סמכא מה דעתו עליה.

אשמח שתיתן לי מקור של ת"ח שכותב כך. כי גם הפוסקים שאני מכירה שמתירים, מתירים סוג מסויים של פיאות.

אגב, אני מכירה כמה כאלו שבאמת גזרו את השיער שלהם לפני החתונה ושמו אותו בתור פיאה, באמת שלא הצלחתי להבין מה עיניינה.. רק לסמן וי?

אין שום רב כיום שמתיר פאה. לפחות לא כמו הפאה של היום.

שאני רואה אישה עם כיסוי ראש אני לא מעיז אפילו להסתכל עליה, שאני רואה אישה עם פאה מאיפה לי לדעת שיש לה פאה?!

גם אחרי 16 שנות נישואים אפשר וכדאי לחזור בתשובה

וברור שיש נשים בלי כיסוי ראש

ומה עם חסדי הים? איך הוא לא מגיב כאן?!

באמת שואל, הוא היחיד שייתן מקורות..

זה שכיסוי ראש חלקי אסור - זה לא מתיר פאה. זה דיון נפרד.

אשה לא צריכה להיות מוזנחת, והיא צריכה לטפח את עצמה. אבל רמות הטיפוח והגנדרנות המקובלות במגזר החרדי, רחוקות מאוד מגדרי הצניעות, בעיקר המהותית. אני ממליץ לך לעיין פעם במגזינים חרדיים בענייני קולינאריה או עיצוב הבית. אפשר להקיא מתרבות ה"להוציא לכולם את העיניים כמה שיותר" שפושה ומתנחלת בקרב חלקים נרחבים מהציבור החרדי.

זה באמת בכלל לא בר השוואה. ההשוואה הייתה בין פאה למטפחת. ושוב, כנראה שיש חילוקי דעות.

הראשונים . יש גם פסק עם חתימות של כל גדולי ת"ח החרדים נגד גרביים שקופות או בצבע הרגל.  

תלמד את הנושא ותראה שאני צודק .

ואם אפשר להעיר... מה זה אומר שהן נראות יפה? 

השאלה אם זה מכשיל או לא.

ואני אומר לך (אביאל) בתור גבר... להסתובב בבני ברק לאדם שומר עיניים זה סיוט

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

ויצא לך להיות במיזם שלא נולד איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי? איך התרשמת ממנו?

שאני בורחת מהם

אני עדיין חושבת שלא עלו על השיטה ..

שבתות איכותיות בלי חפירות . בלי יותר מידי מאמץ

במינימום עלות וסבסוד .. לא צריך חפירות הקסם יקרה לבד ..

סדנאות / בתי קפה או אפילו פשוט להשכיר מקום יפה כזה כמו איפה שסטונטים לומדים אז לרווקים רווקות או לדייטים אבל ליום יום

די עם הכנסים האלה אותם בנים נו.. אותם מרצים..

צריך פשוט להגיע ליותר קהל יעד ולא רק נואשים נואשות

את חושבת שלמיזמים האחרים יגיע קהל מגוון יותר? (תכלס אולי זה שהכל באזור ירושלים משמר את אותו הקהל)

נראה לי שיש הרבה רווקים-רווקות טובים שפשוט המיזמים האלה לא מדברים אליהם..

להסתובב גם בחינם

או לרכוש המון בירות ולשתות לשכרה

לא הייתי מגדיר את עצמי כדוס במיוחד נכון לעכשיו אבל מעולם לא חשבתי ששיעורים משותפים זה מופרך

ספידייטים ודברים יותר מבולגנים / שוק בשר כן, לא יודע אם מבחינה דתית או שמרנית אבל זה נשמע מוזר ולא מתאים קצת קלות ראש כזה

להגיע לשיעורים כשהמטרה היא לא השיעור עצמו

יכול להיות שסתם אני מרגיש דוס מידי בשביל להסתכל על בחורה זרה ולפתוח איתה בשיחה

מעניין אם להיות רווק אחרי גיל השידוכים בין חברים בהכרח דורש להיות פחות דוס או לפחות לפעול בצורה פחות שמרנית.

(באמת קצת נמאס משידוכים-בירורים-כרטיסים)

תראה, זה כמו לשאול בחורה אם יש לה תפילין - בעצם דוגמה לא טובה, אם יש לה זה כבר מתחיל להחשיד...

זה כמו שנתקעת בליל פסח בלי מצות. והדרך היחידה שלך לקיים את מצוות החג היא לבקש מבחורות צעירות ונחמדות שתחלוקנה איתך מצה.

אז אפשר לומר שזה לא ממש שמרני.

אבל ברמה הדתית נטו, כל יום שעובר לא חוזר.

וחוץ מזה, לדבר על ליבה זה לא כמו לדבר איתה על שיר חדש של נועם בתן

זה מרגיש לי לא ראוי

מישהו מבין אותי

שבמקום כזה יהיה מישהו בסגנון התורני שאני מחפשת

אין עוד חתולים יהודיים חוץ ממני.

אני הנצר האחרון מהשושלת המכובדת.

והיות וחתוליות נקבעת לפי האם... לא יעזור כלום.

היום בכמה שעות אתה יכול להפוך מאבא לאמא.

יכול להיות שאצל חתולים זה תופס. אמא זאת אמא.

זה מזכיר לי שפעם אחת הלכתי עם חברה והיא החליקה וכמעט נפלה והיה מישהו ממול שבא לתפוס אותה שלא תיפול והיא התייצבה פתאום ואז היא אמרה לי שכבר הייתה מעדיפה ליפול מאשר שיתפוס אותה  

אין בעיה לבקש, השאלה מה המטרה המצות או הבחור? אם הבחור אז.. זה יותר עובר בגרון אבל לא מתאים.. במיוחד אם זאת אישה מבקשת, אם זה גבר אז זה סבבה יותר.

הכוונה היא שאיכשהו צריך לקיים את המצווה של נישואין גם אם זה מצריך להתגבר על "לא נעים" (בגבולות הסביר... נראה לי...)

אם נראה לי שאני האחרון שאמור להטיף לגבי זה...

כן, השאלה- מה זה גבולות הסביר?

ואיפה זה עובר את גבולות הצניעות?, והאם הגיוני שצריך להוריד בזה כדי להתחתן?....

מצד שני קראתי באיזה ספר שבאפגניסטן המשפחה סוגרת הכל ומקסימום מציצים אחד על השני פעם אחת מבעד לפרגוד.

בקיצור המנעד רחב.

הלכתית הגדר הוא שאסור להקל ראש נגד הערווה, להסתכל לצורך הנאה כו' הדברים ידועים.

מעבר לכך, לדעתי זה עניין של השקופה וטעם אישי.

וחינוך

בירושלים,

מיד התעשתתי, התרחקתי משם, וביקשתי מנערה אחת שתשב לידה

גם חשבתי שזה פחות מתאים לי, וגם היא היתה נראית מסוג הבנות שהזכרת חחח

אני מקווה שהיא השתקמה מאז🥲

וואי וואי אם זאת הייתה חברה שלי טוב מאוד שלא ניגשת אליה, זה עזרה לה ולך ביחד

זה מרגיש לי כמו שוק בשר ללכת לצפות בעשרות בחורים, להתביית על המרשימים מבינהם, ולנסות ליצור אינטרקציה משמעותית, בהנחה שגם אני מרשימה מספיק.

אבל אנשים נואשים עושים מעשים נואשים💁‍♀️

זה לאו דווקא רע

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

גם שלך, בדרכים שונות אמנם.

כבר עבר, אבל תודה על הרגישות, חתול זמני נאמן.

וכחתול זמני, זה היה מקסים. אבל גם קצת עצוב, בשביל הדגים. אבל גם טעים.

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

אולי גם זה  יסורים...

בע"ה שלא נבוא לידי נסיון..

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

עוד לפני פגישה מקצועית?

יכול להיות גם שאתה מאוד מוצלח .. וזה מרתיע אנשים

זה במידה ובאמת אתה מראה רצינות ובשלות רגשית בדייטים

אם מדובר במשהו עקבי שווה לנסות לבחון את זה בצורה מקצועית

לא מנסיון😬

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הגמרא אומרת שגוץ לא יישא גוצה וגבוה לא יישא גבוהה

לגבר יפה להיות גבוהה

לעומת זאת אם היית אישה 1.9 סביר להניח שלא רק לא היית מקבל מחמאות היית מרגיש חוסר ביטחון על הגובה הזה

בוא נגיד שאני לא מאחלת לבנות שלך להיות 1.9

ההגובה הממוצע לאישה הוא 1.6

אני 1.60 וסבא שלי כמעט 2 מטר וגם השני ויש לנו מלא גבוהים במשפחה

די עם הבולשיט .

דבר שני תגיד תודה רבה ,בחורה גבוהה מאוד מעל 1.80 זה לא הדבר הכי נשי שקיים אלא אם כן היא מיוחדת 

ולא הייתי חושבת שאגב 1.90 זה יפה לגבר

לא ראיתי בחורה אחת שרוצה 1.90

תגיד תודה שהיא רוצה אותך..

סורי אבל אתה חי בסרט רע

ועוד חושב שהיא הבעיה נו

אתה צריך השתלת מוח

אין תגובה

לא מרגישים צורך להקים בית.

סליחה. במחשבה שניה, הייתי צריכה להגיב אז, כשאחת המגיבות אמר שאין לה

רצון מיוחד להינשא. זוכרים?

אז תחת הכותרת הזו שהבאתי, מביאה יועצת נישואין מקרה מסויים דומה

עם ניתוח המקרה והסבר. 

בודאי שמעודדת הקמת בית.