מהי ההגדרה המצמצמת, ומהי ההגדרה המרחיבה?

זה תלוי אם אתה מחשיב חברה שלא גרים בגבעה אבל הם כן סוג של גבעונים. האם אתה מחשיב חברה שבאים לבקר מידי פעם בתור נערי גבעות.. האם אתה מחשיב כל מי שגר במאחז בתור נער גבעות וכו.. לא חסר דברים נזילים כדי להגדיר,

והתושבים שם, מבחינת הסגנון, הם משהו ביניים בין המתנחלים הרגילים לנוער הגבעות?

יש כאלה שממשיכים להיות גבעה פשוט ממוסדת ובורגנית יותר... אבל שוב זה מלא הגדרות נזילות שכל אחד מגדיר אותם אחרת

בגבעות בפועל-יש פחות מ-20.

חבר'ה שבאים מדי פעם, חבר'ה בהרחקות, מעצרי-בית (כמוני למשל...)-יש 100+.בשום צורה לא אלפים.

"בין אלפי היהודים שמתגוררים בגבעות ישנן מדרגות שונות. קשה להעריך את המספרים, אבל אולי כמאה עד מאתיים מהם יכולים להתנהג ממש...

ויש עוד כמה מאות ש..."?

וגם זה כולל אנשים נשים וילדים.

תושבי הגבעות- ישנם ישובים קטנים המונים עד חמישים משפחות. הישובים הוקמו/היו בעבר/כיום אנשים בעלי אופי כפרי..

בניהם: גבעת רונן, חוות גלעד, הגבעות של איתמר, סקאלי, הגבעות של יצהר, עדי עד, אחיה, אש קודש, חוות מעון, גבעת גל, ועוד..

נוער הגבעות- בגדול מדובר על גבעות לא מבוססות, לפעמים בלי מים וחשמל.

מורכב מהמון קבוצות, אלו הנוכחים כרגע בגבעות, אלו שמגיעים לבקר, שבתות, פינויים וסתם ימי עבודה או לימוד.

אלו שהיו גרים בגבעות והועזבו בעל כורחם ע"י חוקי 'המדינה', כלא, מעצרי בית, הרחקות, ומנהלי.

אלו שעזבו ונשארו בעניין. קבוצות אנ"ש, גינזבורג, נחלה, וכו'.

יש בניהם קשת דעות אידיאלים והלכי רוח בערך כמספר האנשים.

ישנם עוד אנשים התומכים במפעל, מבוגרים, ת"חים, מישובים וערים נורמטיביים.  

בגדול מה שאני הבנתי מהרב של הר ברכה שהו כתב "בין אלפי היהודים שמתגוררים בגבעות" הוא התכוון לתושבי הגבעות.

וב "אולי כמאה עד מאתיים מהם " הוא מתכוון לנוער הגבעות. כך שאין הרבה בהסתייגות שלו...

כמה מבין הגבעות שייכות לתכנית המתאר של הישובים, [ורק חסר אישורים כאלה ואחרים], וכמה לא?

ומבין התומכים, מי התומכים של התיישבות על כל גבעה, בלי לעשות חשבונות של המצב המשפטי שלה, ומי המתנגדים?

נראה משום מה שאתה מתעניין בפרטים יותר מדי..

בלי קשר התשובות לשאלה הזו לא מדידות.

אין אפשרות למפות את התומכים כי מדובר על אלפים שפועלים שונה וממנעים שונים.

א. האם הביקורת של הרב מלמד על שיטת ההתיישבות [לא על האופי, יחס למדינה, לרבנים וכו'], רלוונטית רק לגבי נוער הגבעות, או גם לגופים ואנשים אחרים שפועלים בשטח, כולל כאלה עם קבלות על עשייה התיישבותית מהסוג שהרב מלמד מעריך.

ב. האם שיטת ההתיישבות של נוער הגבעות הובילה לגבעות מבוססות.

[זה לא שאני מתעניין בפרטים כדי לעתור לבג"ץ או משהו כזה..].

ואת זה שיש מניעים שונים, ואידיאולוגיות שונות [מהמשך העשייה הציונית עד הפלת המדינה, ומברסלברים עד דרדעים] דווקא הבנתי.

אם אין מה להשוות, אז צריך לבחון כל תקופה למה מה שהיא, ולהחליט מה דרכי הפעולה הנכונות בה.

גבעות מהסוג הזה שהצליחו להתפתח יותר?

אני לא עושה תחרות של מה השיטה הטובה להקמת יישובים חדשים.

השאלה היא, מה התועלת של הגבעות, ומה המחיר שלהם.

טוען הרב מלמד, שהגבעות לא מובילות להישגים התיישבותיים [ולזה אני מבין שאתה מסכים שכרגע זה נכון], ומנגד שהם גורמות נזקים לאפשרות להגביר את הבנייה ביישובים הקיימים, ולנזקים נוספים. [אם כי, אני לא בטוח שכל מה שבעיניו נזקים גם בעיניך הם נזקים, ואולי חלקם אפילו להיפך].

וממה שאפשר לטעון כלפיו. מעניין אותי גוף העניין.

אז אשאל שוב  - 

השאלה היא, מה התועלת של הגבעות, ומה המחיר שלהם.

ראיתי מישהו שטען, שהגבעות לא מובילות להישגים התיישבותיים [ולזה אני מבין שאתה מסכים שכרגע זה נכון], ומנגד שהם גורמות נזקים לאפשרות להגביר את הבנייה ביישובים הקיימים, ולנזקים נוספים. [אם כי, אני לא בטוח שכל מה שבעיניו נזקים גם בעיניך הם נזקים, ואולי חלקם אפילו להיפך].

אתה מסכים לטענה על נזקים? מהי ההצדקה לגבעות בעיניך?

במקום שעכשיו יהרסו לך בית בגבעת אסף המדינה מעדיפה להרוס בעוז ציון הסמוך זה הרבה יותר פשוט להם... במקום שידפקו משפחה עם 6 ילדים שקנו קראוון בהרבה כסף. הורסים לך בית מעץ ב1500...  

מה התועלת של שמירת שבת, ומה המחיר שלה.

נגיד שראיתי מישהו שטען, ששמירת שבת וכו' שאלה לגיטימית בעיניך? במילים אחרות הסיבה או "ההצדקה" ללכת להיות בגבעות הוא הציווי האלוקי "שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן לנו הא-ל יתעלה לאבותינו לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה" 

השאלה, קודם כל, האם בחשבון הכולל הבנייה הזו מקדמת את ירושת הארץ, או מזיקה לה.

אם היא מזיקה, זו לא המצווה.

נניח, הייתי פותח דיון על האם טוב שהמורים ילמדו את התלמידים תורה גם בזמן שמיועד להפסקות, מבחינת תועלת ונזק. ואז היו עונים לי, שיש מצווה ללמוד וללמד תורה, וזה כמו לשאול על התועלת והנזק של שמירת שבת.

אבל אם זה מזיק, ובחשבון הכולל הלימוד רק ייפגע מזה, זו לא המצוה.

פשוט כי אין שום התקדמות בירושת הארץ.

כל מועצת יש"ו האלה סתם מדברים.

אין שום משמעות לזה שבעשור האחרון התווספו יותר ממאה אלף תושבים ליש"ע?

שנבנו עוד בתים ושכונות לישובים?

משפחות גדלות, נולדים ילדים.

חוצמזה, לפני 5\6 שמים -+ עוד היתה התקדמות ובניה, היום אין.

לא היה משפיע עד כדי כך. [מלבד ביחס ליישובים מאוד צעירים].

כי מצד אחד נולדים ילדים, אבל מהצד השני ילדים גדלים ומתחתנים. ואם לא ייבנו עבורם דירות, הם יעזבו ויקטינו את המספר.

ונתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על דירות חדשות שנמכרו, לפי מחוז -- http://www.cbs.gov.il/publications16/build_survey2015_3/pdf/tab1_01.pdf

מאחר שמסתבר שהדירות האלה לא עמדו ריקות חמש שנים, כנראה הם נבנו בשנים האחרונות.

אתה יכול לומר שזה לא הרבה, אבל זה בכל אופן הרבה יותר ממה שנבנה בגבעות החדשות.

דירות חדשות זה כולל הרחבה של מבנים קיימים, וזה כולל, בעיקר, מקומות כמו תל-ציון, ביתר, מודיעין עילית.. שזה עיקר הדירות האלה. וזה גם כולל דירות שנבנו במקום מבנים שנהרסו, כמו הבתים בבית-אל ליד הכיכר שנבנו במקום גבעת האולפנה.

וחוצמזה, אתה כמה בניה "לא-חוקית" יש ברוך-ה'? יש ביו"ש יותר מ-2000 דירות שנמצאות על אדמות פרטיות, וחוץ מהן יש עוד המון דירות על אדמות מדינה וקו כחול שנבנות בלי אישור (כמו רוב מוחלט של הבתים בכוכב-השחר, ובכוכב-השחר יש 500~ משפחות [עם הגבעות]).

ש"מ שבניה לא חוקית היא הרבה, ומשמעותית.

וזה חוץ ממה שאמרו פה בשאר התגובות על חשיבות הגבעות.

הרב עזריאל אריאל אמר פעם שעדיף שהבן יהיה בגבעות מאשר שיהיה באיזה זולה אי-שם.

'נוער הגבעות' זה בחורים מדהימים, מלאים אנרגיות, שרק מחפשים לעשות רצון ה' ולהאדיר את שמו בעולם.

אפשר אולי להתווכח על הדרך הזאת ועל האם היא מובילה לאנשהו, אבל אי-אפשר להתעלם מההבדל הבוטה שבין הנוער שבגבעות לבן שאר כל הנוער שמסתובב בישובים וכולו ריק מתוכן אמיתי של חיפוש קרבת ה' ועשיית רצונו. מקום של צניעות, של קדושה.

נחלק את הבנייה לשלושה סוגים-

1. בניה חוקית.

2. בנייה לא חוקית, אבל על אדמות מדינה בתוך תכנית המתאר.

3. בנייה לא חוקית, לא בהתאם לתכנית המתאר.

הביקורת של הרב מלמד [בנושא הזה], הייתה על סוג 3.

שמפריעה לטענתו לבנייה מסוג 1, ולהסדרת הבנייה מסוג 2.

אני מבין, שאף אחד לא טוען שהבנייה מסוג 3 הקימה יישובים ממש בעשור האחרון, אבל-

טוענים כאן.

1. שגם צריפון על גבעה הוא יישוב הארץ.

2. שהיא מגינה על הקיים, בכך שהורסים אותה במקום דברים אחרים.

3. שהיא לא מזיקה.

ואני מעדיף להשאר בדיון על שיטת ההתיישבות, ולא לדון כאן האם נוער הגבעות הם נוער פראי ואלים, סכנה לחברה הדתית ומדינת ישראל כולה, או נוער אידיאליסטי וגיבור, בעל מסירות והקרבה, יפי גוזמבאות ותואר, בעלי שאיפות גדולות שאינם מוכנים להסתפק בקיים, תקוות העתיד של עם ישראל.

נכון ששאלתי את הדברים בעקבות מאמר שתקף את נוער הגבעות במגוון היבטים, אבל אני מבודד כרגע רק את השאלה הזו.

כל עשרות הבתים שנבנו בעשור האחרון ביצהר, באיתמר, בגבעות שילה, במעלה שלמה, בעמונה, ועוד הרבה ישובים שלא עולים לי כרגע (שנייה לפני שבת...) נבנו בבנייה מסוג ג'.

ואע"פ, הם עומדים על תילם.

והם רבים, רבים.

‏‏‏‏‏‏‏‏‏

שבת שלום!

אני לא מבין לא בנהלים של האישור, ולא בפוליטיקות שמלוות אותם, ולא יכול לומר האם הדברים נכונים ולמה.

"החבורה.. הזאת מקפידה לבנות על שטחים לא מוסדרים, ובכך תוקעת את המשך תכנון הבנייה ביישוב הסמוך אליהם למשך שנים רבות. לא זו בלבד, כל עוד אין אישור תב"ע, הממשלה אינה רשאית לבנות מעונות, גנים, בתי ספר וכל מבנה ציבורי שבני היישוב זכאים לו." 

המדינה בונה מוסדות גם איפה שיש בעיות עם התב"ע.

עיין ערך כוכב-השחר.

ויודע שזה לא קשור?

או רק לא מוצא בדברים של הרב מלמד סיבה למה שזה יהיה קשור?

אני בעד.

[טוב בעיני שהרב מלמד יראה שיש בחוגי נוער הגבעות אנשים שמוכנים להתייחס ברצינות לביקורת, בתנאי שהיא תהיה מנומקת ומבוססת].

מתקימת באותם מקומות מצוות ישוב א"י משום שבאותו הזמן אנחנו לא עוזבים אותם ביד זולתינו מן האומות או לשממה

ברור שיש עדיין מקום לשיקולים של תועלת ונזק [וכפי הדוגמא מלימוד תורה לתלמידים].

למשל, האם יתכן שיהיה מצווה להקים צריף בנקודה מסויימת, למרות שזה חוסם את הדרך להקמת כביש שיאפשר הקמתה של עיר גדולה בארץ ישראל?

ובעיני ההצדקה היא ציווי התורה כלומר מצווות ישוב הארץ שאני לא רואה איך אפשר לקיים אותו בהרבה מקומות חוץ מלהקים שם גבעה אתה חושב שיש בגבעות יותר נזק מתועלת ליישוב הארץ? אני ישמח שתגיד לי איזה ואיך 

גורמות יותר תועלת, או יותר נזק.

נטענה טענה שהם גורמות נזק גדול לאישורי הבנייה בהתיישבויות הסמוכות.

ולכן שאלתי, קודם לגבי הטענה עצמה, וכן, על רקע הטענה הזו, מה ההצדקה לגבעות? [שכן, יכול להיות שמישהו יסכים לטענה על נזקים, ואעפ"כ יסבור שיש תועלת מאוד גדולה שמצדיקה אותם].

אדרבה אני רואה בזה קיום מצוות יישוב הארץ (שזה לא עניין של תועלת או נזק) ועוד הרבה תועלת לעמ"י ולאחיזה בארץ שאת רובה כבר כתבו 

הרב מלמד לא העביר ביקורת עניינית.

כך שאיני רואה צורך להתמודד עם הטענות.

הוא כתב את השקפתו לכאורה, וגם זאת לא בצורת ביקורת.

באמת קשה לכאורה מה שהוא כותב, אישת עליו קשה, לכן אני מבין את הניסיון להבין.

אבל.

אם באמת הוא רוצה לחנך. במידה ודרכו האידואולוגית היא הנכונה. צריך להיות איש אמת!

צריך להתייחס לדברים כמו שהם, יש פה דרך אידיאולוגית השואפת לקרבת ה' ולא לרשע. גם אם אנו מסכים עם הדרך.

לא הגיוני לבזות בעל במה ציבורית רחבה ולצפות שא"כ מישהו יקבל ממך ביקורת.

עוד צריך לפני ההבדלה בין טוב לרע, להבין בכלל מי הוא העומד לפניך.

מעולם הוא לא בדק וניסה לברר את הדברים פנים מול פנים אלא מגורמים אינטרסנטים למיניהם.

כן, הוא לא הזמין לבירור ולא הגיע לביקור.
לא שייך להעביר ביקורת אישית או ממקרים ספציפיים, על ציבור.

עוד בכלל נראה שלא אכפת לו מ'אותם נערים פראיים' שהוא טוען שהוא רוצה לחנך.

הם לא תלמידיו הוא לא אביהם. מדוע איפה הוא רואה צורך לחנכם?

וגם הם אינם סבורים כי הוא דמות מופת שיש ללמוד ממנה הליכות.

אז מה הוא ניסה להסיג במאמריו? לא יודע.

אולי אני אצטט  "להשקיע משאבים ולהוציא אישורי בנייה חדשים לצורך הורדת התסכול, כדי שיחזרו בתשובה וימצאו אפיקים חיוביים להוצאת כוחותיהם אל הפועל בבניית בתים, בפיתוח החקלאות ובגיוס לצה"ל."

אולי בסך הכול הוא מונע משיקולי רווחים פוליטיים כאלה ואחרים.

של הרב מלמד, וגם לא בשאלת ההגינות שלהם.

באתי לשאול שאלות, שהתעוררתי להם בעקבות אותו מאמר, ומעניינות אותי.

עבור מי שעוסק מבחינה מעשית בשיטת ההתיישבות הזו, חלק מהדברים אמורים להיות לא רק שאלות מעניינות, אלא גם שאלות חשובות ומעשיות.

תשאל את הרב מלמד.

ב. לכל הגבעות היו תקופות טובות ותקופות רעות, ולכולם היו גם רגעי שיא (במעוז אסתר היה 10 בתים ו-5 משפחות).

גבעות יצהר, הן גבעות יציבות וגדולות, וכולן (כמעט) מלאות ב"נוער הגבעות".

והסיבה היחידה שהגבעות לא מובילות לדברים גדולים יותר זה חוסר באנשים.

פשוט בואו בהמוניכם!

מלבד זאת, הגבעות משמרות את האמירה שיש את סוג האנשים הזה שפועלים עם אל ומוכנים למסור את הנפש על התורה ועל הארץ הקדושה הזאת. שנוקמים-קצת-את נקמת דם עבדיו השפוך.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...