קח בחשבון שהיא תכעס, תפגע ותעלב.

תתחיל מהכרת הבעיה ואז תוכל לטפל בה

אנשים חיים בסרט.

זמינות מיידית של פריצות זה מציאות של "מה יעשה הבן ולא יחטא". אמנם אצל נשואים פחות, אבל עדיין. אין פה שום קשר להתמכרות.

גם נשואים וגם לא נופלים באותן מידות, וזו אכן התמכרות ואפילו אחת מוכרת.

וכתוב גם בחז"ל.

יש מציאות של התמכרות. אבל זה לא מה שהוא מתאר.

אם כל אחד שמדי פעם נופל באינטרנט נחשב ל"מכור" אז רוב הגברים גדול של הגברים נחשבים למכורים. ואם כך - המושג איבד את משמעותו.

"לפעמים אישתי מורידה את החסימה לזמן מועט, או שאני משתמש בוואייפיי של הסמארטפון  שלה, ואוופס נפלתי."

"פשוט כשאני במרחק לחיצת כפתור מהטינוף, ממש קשה לי להימנע"

אבל מה שאתם עושים פה זה לטעון שכל מי שמדי פעם לוקח ג'וינט הוא נרקומן.

אישתו נפגעת.

ומהר מאוד גם מי שלוקח גוינט וגם מי שעושה את זה עלולים להתמכר, הרבה לפני ששמים לב.

זה שהיצר קצת מתוחכם ומנצל פרצות (קלות! לא מדובר על פרצות שמצריכות לילות שלמים של נבירות בפורומים של טכנולוגיה. דברים באמת פשוטים וקלים) - זה עוד לא הופך את האדם למכור.

לראות את זה.

והשאלה שהוא צריך לענות עליה זה האם זה חסר לו בזמן שהוא לא יכול, האם  הוא מחפש פרצות וכאלה.

שהוא לא חש שהוא מכור, ושהאינטואיציה שלו היא שאם הפרצות הללו היו חסומות הוא לא היה נופל.

וב. איך הוא יודע שכששבעמים היחידות שכן היו פרצות הוא נפל?

אבל חבל על הוויכוח. לדעתי פתרון הבעיה מתחיל בהכרה בה, ואתה לא חושב שיש בעיה. סבבה שימשיך  ואני מקווה בשביל אשתו שימנע  ככל האפשר מ"פרצות"

אבל אתם מנסים לנפח אותה מעבר למה שהיא.

וראי מה שכתבתי כאן:
אתה צודק לגמרי. אנשים כאן איבדו פרופורציות. - נשואים טריים

אותך שבעלך יכול להגיע לכלמיני מקומות??

והיא טוענת שזה תמיד איתה וכו...

אז אולי מישהו צריך לעורר את הנשים....

במקביל לעבודה עצמית שלך כמובן..

באומץ, ולהסביר שזה לא בגלל שאתה לא אוהב אותה וכד'. אתה צריך אותה כדי שביחד תעשו מה שצריך ע"מ לעזור לך. אולי לבטל אינטרנט בנייד, אולי רעיון אחר.

פעם משהי רשמה פה שבעלה נגמל עי ארגון שמור עיניך..תקיש בגוגל אולי יש מה לעזור לך..

לגבי לשתף לדעתי זה תלוי באשה ..

האם באופי שלה לוקחת דברים מאד קשה?

כמה היא בקטע לתמוך?

כמו שאמרה פה משהי לדבר מעומק הלב ולהראות כמה אתה זקוק לעזרתה וכו..זה אופציה..

תאמר לאשתך את הבעייה.

לא צריך להסביר לפרוטרוט,

אך שתהיה מודעת בהחלט לבקשתך/כם ודרישתך/כם לעזרה בסינון

זה עלול להיות פדיחה,

ואפשר ששיחה שלה עם רבנית/ מדריכת כלות תעזור לה להבין שמדובר במצב נורמאלי של יצר שיש לכל איש.

יש לתת את הדעת ליום שאחרי-

האם באמת זה ייפסק עם הסינון, או שעליך - בד בבד עם הסינון הספציפי הזה- לעבוד על עצמך בראש.

בהצלחה

***אל תדבר עם אשתך לפני שאתה מתייעץ איך ומה- זה נושא רגיש מאוד, "אין אישה מתקנאה אלא בירך חברתה". זה ממש
לבקש ממנה להיות מודעת לעובדה שאתה בגדת בה, ושאתה חושש להמשיך לבגוד... לא תמיד הדבר הנכון הוא לספר את הכל מהכל.

***תוך כדי - פנייה למי שעוזרים בדברים האלו- אין חיה כזו "לא מכור" שנכנס. זה כמו בחור שרק מדי פעם מעשן ירוק, ממש

בטעות יוצא לו, צריך עזרה והמון מלחמה בדבר. יש את האתר "שמור עיניך", תתחיל שם.

***תעלה את הסינון ותגדיר מראש שאין דבר כזה בבית שהסינון יורד- אתה יכול לעלות על הגל היום של התעוררות ולהגיד שאתה רואה כמה זה מזיק וכמה "לפתח חטאת רובץ", שאתה רוצה להשתפר.

***יש תוכנה שאמורה לשבת על המחשב ולנטר את פעילות הרשת שלך ולשלוח למישהו שאתה בוחראת כל רשימת האתרים מדורגים על פי רמת הטומאה שלהם- זה יכול לעזור לך מאוד לשים אותה על המחשב והפלאפון ולבקש מחבר טוב\אבא להיות
השומר שלך- התחושה שיש מישהו שרואה את כל מעלליך, זה מאוד עוזר("יהי מורא שמיים עליכם כמורא בשר ודם")
***תוספת למה שכתוב למעלה- קנוס את עצמך- כלומר, על כל כניסה לאתרים כאלו שהחבר שלך יקנוס אותך ב100 ש"ח, כשזה כואב בכיס זה קל יותר להפסיק, היצר מבין טיעונים של יצר יותר מטיעונים של קדושה.

***תפנה עכשיו לייעוץ והתחלת טיפול.

כמה מכם כתבתם על הצורך שלי לטפל בבעיה כהסתמכות.

אבל אני לא כל כך מסכים עם ההגדרה הזאת, כלומר יש סבירות שאני אכן סובל מהתמכרות לאינטרנט\סקס. אבל כל עוד שאני ממש חשוף לטינופת באינטרנט ואין חסימה שמונעת ממני להגיע למקומות הללו, אין לי דרך לקבוע האם מדובר ביצרא דעריות גרידא או שמא בהתמכרות פרופר(עם כל ההשלכות..).

וכי זה לא נורמלי שגבר בריא יתקשה לעצור את עצמו מול פיתוי כל כך זמין ונגיש? אם כן, לא סביר להניח שהתנהגות נורמלית נחשבת כהתמכרות.

תובנות?

ותסלח לי שאני בוטה קצת

\אם אשתך הייתה מתגרה מגבר אחר תנסה לחשוב איך הייתה מרגיש, באמת. 

לא היית מרגיש שזה פוגע לך בגבריות? שזה מכניס עוד גורם לקשר הכי אינטימי שלכם? שהיא כביכול לא צריכה אותך כדי להגיע להנאה מינית? 

אני ממש מקווה שהתשובות הם כן כי אם לא אז לדעתי יש בעיה יותר חמורה מהתמכרות.

ואז תחשוב שזה הפוך ואשתך מרגישה ככה. ולאשתך יותר קשה כי אין לה את היצר ברמה שיש לך והיא לא יכולה לדעת כמה זה קשה, אז היא מרגישה את כל זה בלי שיש לה אפשרות לתרץ לעצה ש"ככה זה גברים" או שזה "נורמלי" או משהו. 

בקיצור לפחות לטובת אישתך שאני מקווה שאתה אוהב אותה, תפסיק את זה. לך לגמילה. כנס לאתר של שמור עיניך. תעשה משהו.

אני יכולה לתאר לעצמי כמה יהיה קשה לאשתך לגלות על זה בלי שאתה תספר לה (אני לא רוצה לתת רעיונות אבל היו לא מעט סיפורים על נשים שמצאו דברים), אז עשה לה טובה (וגם לעצמך), תתייעץ עם מישהו חכם איך לעשות את זה ותשתף אותה. ותשתדל באמת תעשה הכל כדי להפסיק עם זה, כי מבחינת אישתך, זו הרגשה של בגידה ממש.

נ.ב. אז מה עם זה טבעי ונורמלי, טבעי ונורמלי גם לאכול בלי ברכה כשממש רעבים או לדבר מה שרוצים מתי שרוצים ובכל זאת אנחנו משתדלים לעצור, לברך, ולא לשקר או לדבר לשון הרע.

טבעי ונורמלי ללכת לשירותים אבל כשזה לא המקום או הזמן, אנחנו מתאפקים ומתפנים כשיכולים

בקיצור אז מה עם זה טבעי ונורמלי, אתה יכול ואתה אמור להתגבר על זה לבד או עדיף בעזרת מישהו כי כמעט בלתי אפשרי לבד

רק להוסיף שתקח בחשבון שאחרי שתספר לאשתך (אחרי יעוץ שתקבל!!!!!!! חשוב!!!!) היא תכעס ואפילו תגעל ממך, אולי תתיעץ גם מה לעשות במצב כזה 

זה קורה הרבה לצערנו, אבל זה לא טבעי שאדם שחי חיים עם אישה יצטרך למצוא את עצמו מספק לעצמו הנאה שכזו
מחוץ לחייו אם אישתו.

אין שום דבר טבעי בלבגוד באישה שאיתה התחתנת.
תוציא את זה מהראש - כי זה שקר. זה טבעי שגבר מחפש את זה, זה טבעי שיש לו צורך, זה לא טבעי שהוא נכנס לזה,

זה לא טבעי שלראות דבר כזה לא מגעיל ומזעזע אותו עד עמקי נשמתו. זה לא טבעי שהוא לא מרגיש שהוא בוגד באישתו

כשהוא רואה את הדברים הללו.
ואם יוצא שהוא כן עושה את זה- זה אומר שהוא התמכר לדבר עד כדי כך שהטבעיות כבר מזמן לא קשורה אליו.

אתה צריך לחסום כל פירצה שקיימת.

זה אומר שאתה חייב לדבר עם אשתך. אל תספר לה שאתה נופל! אבל כן תספר לה שלפעמים אתה צריך משהו שהרימון חוסם, ואז אתה מתחבר דרך הויי-פיי שלה, ואז אתה נחשף לדברים שקופצים וכו', ואתה רוצה לשמור על עצמך יותר וכו'.

זה אכן נורמלי וטבעי, במציאות המטורפת של היום, שהפריצות זמינה כל כך. אבל זה לא אמור להרגיע אותך. זה בהחלט חטאים חמורים שגם שורטים את הנפש, וחובה לסגור את הפרצות.

לאחר שתסגור את הפרצות, אתה חייב להישאר עם יד על הדופק. אם הבעיה נעלמת לגמרי - אשריך וטוב לך. אבל אם אתה ממשיך לחפש פרצות באובססיביות, (וכל חסימה היא לא 100% למי שיחפש איך לפרוץ אותה באובססיביות) או לא מצליח לשמור על העיניים ברחוב וכדו' - אז אתה צריך לעשות עבודה יותר פנימית של התבוננות, בעזרת ספרים, רבנים או יועץ תורני.

אבל במידה מסוימת זה נראה כאילו מדובר כאן בכלב שקולט כלבה מיוחמת והוא חייב לקפוץ עליה.

חפש לך תעסוקה אחרת לזמנים כאלה.

אתה בהחלט חייב להתמודד עם זה לטפל בזה ולצאת מזה. 

גם עם חסימות מתאימות (אם תרצה תפנה אלי באישי אסביר לך איך לחסום גם בסלולרי גם כשיש ווי פי, לא מסובך)

וגם עם למלאת את החיים שלך ביתר קדושה

בלימוד תורה וכו'

וגם בעבודה על הקשר הזוגי שלך עם אשתך, לשפר אותו וכו

היא תיפגע מאוווד ויהיה קשה להחזיר את האמון בך אח''כ

תדבר עם רב או מישו אחר כדי שתבין שמה שאתה עושה הוא נורא

במיוחד שיש לך אישה בעייני זה ממש בגידה

האם חסר לך משהו ביחסי האישות או לחילופין במשיכה שלך לרעייתך?

אם כן אתה בבעיה! לכאורה פיתו בסלו אך לא!

אם לא לך לטיפול בהתמכרות ממין

הפיתוי קיים בכל מקרה, וצריך שלא תהיה נגישות כל כך קרובה.

גם לאישה יש בעיה הלכתית אבל לתת לגיטימציה לגבר שזה נורמלי?!

זה שזה לא טבעי ולא רגיל שגבר יראה דברים כאלו בכל פעם שקצת מזדמן לו.
זה שגבר רואה את הדברים הללו זה מעיד על בעיה מסויימת, והוא לא אדם שאין לו חסימות כלל,
אבל ברגע הכי קטן שהן יורדות -"לפעמים אישתי מורידה את החסימה לזמן מועט, או שאני משתמש בוואייפיי של הסמארטפון  שלה, ואוופס נפלתי." זה לא סביר ונורמלי.
קורה שאנשים בטעות מגיעים לדברים, קורה שגבר נופל, אבל לא ככה, ב"ה יש גברים שחיים בלי סינון ולא נכנסים לטינופת הזו, פשוט כי הם יודעים יותר טוב מה טוב להם. ויש הרבה מאוד גברים שפוגשים אינטרנט לא מסונן מדי פעם ולא נופלים.
אם כל פירצה קוראת לו- כנראה שיש משהו יותר מורכב.
 

כתוב בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין וכתוב כאשר פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש.

דברים אלו צריכים ברור עמוק אחי זה הוא מצב לא פשוט ואני מכיר אותו מקרוב מאוד אפילו...

אחי הדברים הללו הם לא סתם, כאשר הייתי בכיתה י"ב היה לי מאוד קשה עד שלקחתי את עצמי בידיים הלכתי לבית המדרש ולא סתם ישבתי שם אלא בררתי מהוא היצה"ר ומה מטרתו העולם למה אנו נופלים כל הזמן ולמה זהו יצר כ"כ חזה שווה מאוד לברר וב"ה יצאו מלא ספרים בנוגע לזה ולי אישית יצאה תועלת גדולה של חיים של טהרה וקדושה.

אתה חייב לברר לעצמך את הנושא הזה ורק כך אתה תצליח התורה היא התבלין לחיים אם אתה רוצה לחיות חייים תקניים ולדעת איך לנתב את חייך לדבר יותר גדול ויפה זה בידיים שלך אצלך המושכות אז אל ייאוש, היו שנפלו יותר עמוק, אך גם הצליחו לצאת ולא סתם לצאת כיום הם אנשים גדולים ואני גם מכיר כמה כאלה...

בנוגע לאשתך צריך להיות מאוד רגיש עם זה זה נקודה רגישה מאוד אצל נשים צריך רכות ועדינות והסבר אמיתי ובלי להסתיר כך אולי תוכל להחזיר אליך את הקדושה והטהרה לך ולמשפחתך.. כדאי גם לקרוא בגן השלום של הרב הרוש זה על שלום בית אתה יכול לקחת משם כמה עניינים יפים לשלום בית וליצר הרע הזה..

אחי אתה במקום מדהים של רצון עז לגודל המשך זה אפשרי!!

וכדאי מאוד ללמוד על איזונים בחיים כדי שלא כל פעם שיש לך מחשב מול הפנים שהוא עם אינטרנט פתוח ישר תקפוץ לשם כתוב אל תהיי צדיק הרבה כאשר אדם מותח את הקשת שלו מתישהו החץ יעוף רחוק אז צריך להיזהר לא למתוח את גבול החומרות שלנו יותר מידי ולעשות דברים שאנחנו לא במדרגה שלהם שגורמים לנו להתשה נפשית דיכאון עצבות ונפילות כי עבודת ה' כזאת היא כפירה ויהוגדי צריך לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב כל הימים!!

תבינו נות אני לא בא להצדיק אף אחד, אך אתם לא יודעות מה זה יצר של גבר, כמו שלכם יש יצר שאתם רוצות שכולם יחשבו שאתם יפות ואתם רוצות לשמוע כמה שיותר מחמאות זה אפילו לא מתקרב למה שגבר יעשה כאשר הוא שקוע בתוך תאוות המין אתם צריכות להבין שאתם לא מבינות את זה...!!!!!

תבינו אתם לא גברים וגברים הם לא נשים גברים מנגה ונשים ממאדים זה אמיתי יש לנו יצר שונה תבינו ולכן אתם גם צריכות להבין את הגברים... לא להסכים עם המציאות אך להבין שזה דבר גדול ואיסור אך באפשרותכם לעזור לגבר שלכם בקדושה אתם אחראיות על הקדושה של הבית ואלוואי שאתם תבינו את זה ככה אתם עמוד התווך של כל עולם הקדושה והטהרה בישראל זה מפני שהנפש שלכם היא עצמה יתר מישבת פחות פזיזה אתם יודעות לנתב את עצמכם כמו שצריך... פעם אמרו שמאחורי כל מלך יש מלכה ות'כלס המלכה היא השולטת בממלכה הזאת וכך גם בבית ע"י שליטה סמויה ובעזרת יצרו של הגבר אתם שולטות בבית ובקדושה ובטהרה של כל העולם כולו!!!

אהבתי מאוד את דברייך הם נשמעים ממש טוב חוץ מזה שצריך להבין שכך קוראים לזה כיום "מכור" כמו שאמרת "מוכר את נשמתו לשטן" ואני רוצה לומר שזה לא הכי נכון כי כתוב שהטומאה מלפפת את לב האדם עד שהיא מטמטמת אותו והוא כבר לא מבחין בין רע לטוב וכך זוהי התאווה הזאת ועם כל הדברים שכתבת עדיין קשה להבין מה היא התאווה הזאת ...!! 

יש אנשים מסכנים שמדברים לשון הרע ויש אנשים מסכנים שמחללים שבת או לא שומרים כשרות ויש אנשים מסכנים שנופלים באינטרנט אפשר לומר שכולם הם בגדר תינוקות שנישבו אולי אני לא יודע... אך זה בטוח שזה דבר לא פשוט ובטח שאסור לקחת את הנפילות כמובן מאיליו אך זאת משימה גדולה ויש גם אפשרות לצאת מהגלגל הזה של החטא הזה.. וזה לא קל לצאת ממנו אך זה ממש אפשרי כי אם נסתכל על היצר ממקום אחר שיצר הוא מלשון יצירה הוא בא ליצור כאן חיים בין יצר המין ובין יצר הממון ויצר האכילה לכולם מכנה משותף גדול אך יש יצר אחד שהוא יותר גדול מכולם והוא המין ויש גם סיפורים על תנאים ואמוראים שנאמר עליהם שהם יכלו לחיות מתים שהיצר היה תוקף אותם אז צריך לדעת שהיצר הזה הוא בא ליצור כאן חיים כמו נהר והוא גם סוחף כמו נהר של מים אך אנו יכולים להחליט לאן לכוון את הנהר הגדול והמלא עוצמות הזה!!

וד"א הדור הזה אכן הוא מנשמות העקב הוא מן הנשמות האחרונות אך גם הוא חלק מעקבתא דמשיחא הוא דור גדול בעל תהפוכות ונסיותות גדולים ומי שמצליח לעמוד בנסיונות האלה זה מצריך ממנו הרבה מסירות נפש וזה גם הרבה בעקבות המתירנות שנהייתה בעולם שהכול פרוץ וכן זה כן משנה שהכול פרוץ וקשה ללכת לעשות קניות אפילו אך המשימה שלנו לחיות חיים מלאי חיים חיים רגילים ונורמאלים של עובדי ה' אמיתיים שיודעים לאזן את העולם הפנימי והחיצוני ויודעים לקפוץ מעל כל מכשול ואם נהרס איזה בניין להמשיך ולהתחיל מחדש ומהתחלה ולבנות יותר עמוק ועם יותר גדלות..!

שיהיה מלא בהצלחה אני מקווה שעזרתי במעט לילה טוב..

כן אבל רבי יוסי שהיה עיוור השתוקק ורצה מאוד להיות בדור שכזה כי זהו דור ענק ומלא בכוחות יצירה כוחות חיים שאכן נדרשת עבודה לנתב אותם למקום הנכון...

ובתאווה הזאת אני מדגיש זאת אתה מגיע מהר מאוד גם בלי לשים לב לשאול תחתיות... וזה כמו שכתבתי כבר שהעברה מעוורת את עיני האדם ומטמטמת אותו עד כדי עיוורון של אי הבחנה בין רע וטוב..

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)