שו"ע אורח חיים יד א.

ציצית שעשאן אינו יהודי פסול, דכתיב: "דבר אל בני ישראל", לאפוקי אינו יהודי. והאשה כשרה לעשותן.
הגה: ויש מחמירים להצריך אנשים שיעשו אותן, וטוב לעשות כן לכתחלה (מרדכי הלכות קטנות והגהות מיימון מהלכות ציצית ותוספות דף מ"ב):

כמו אמונה בה' וידיעה בו זה נעשה רק בידיעה תיאורטית בלבד וזה קיום המצווה.

את הדוגמא של הקרבנות כתבתי כדי לומר שאם יש מצוות שלא חייבים בהן אפשר לקיימן בידיעה. 

ברור שקיום המצווה היא במעשה בפועל, אבל ידיעה של מצווה היא ענין בפני עצמו לדעת את המעשה ואת אופן קיום המצווה. ומבחינתי קרבנות - שאנחנו לא יכולות לקיים - וציצית או שאר מצוות - שלא חייבות לקיים - זה אותו דבר.

ישיבה בסוכה אני מקיימת כשאפשרי, אם לא ניתן אז לא. אין חיוב ישיבה בסוכה לנשים.

אבל כשאין חובה לקיים מצווה לדעתי אין שום הידור לקיים אותה.

אז לפחות יהיה לי יותר חשוב לדעת את הפרטים שלה.

למשל..

שגם אינה מקובלת על כל הפוסקים

מי שתרצה להניח תוכל. ומכיר לפחות אחת כזו יראת שמים בתכלית

כי חציצה זה יחסי, לפי המקובל. אצלן מקובל ללכת ארוך.

אבל - כתוב בשולחן-ערוך (לח, ג): "נשים ועבדים פטורים מתפילין מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא".

והרמ"א מוסיף, בשם ה"כלבו": "ואם הנשים רוצין להחמיר על עצמן - מוחים בידן".

כאן, זה לא בגלל "יוהרא" (אם כי מובן שמי שאחרי שכתב "מוחין" תנהג כך, זה גם יהיה יוהרא..), אלא מסיבות אחרות.

ואת זה מביא הרמ"א - על אף שאצל האשכנזים בכללי, נשים נוהגות בכמה וכמה דברים לקיים, ולברך, גם בדברים שאינן מחוייבות מטעם "מצוות עשה שהזמן גרמא", ומעודדים את זה, ויש להן שכר בכך כ"אינן מצוות ועושות" (למשל, תקיעת שופר, לולב, ספירת העומר, ועוד).

[אלא אם כן יש לך איזה "מגמות פסיכולוגיות" נסתרות בסקר הזה, שאינני יודען]

אתה כותב: "אפשר לעשות את זה ל10 שניות".. כשברור שמה שאתה כותב, הוא נגד דעת כל הפוסקים המובהקים בעם ישראל כיום; כשהובהר בשרשור הקודם, שיש דעות שה"יוהרה" שבגללה אמר הרמ"א והסבירוֹ המשנה ברורה, לא לעשות - קיים גם "בבית". אז זה נסיון "לפסוק" פה כנגדם?... באמת שאני לא מבין..

מה גם שסתם בחורה נורמלית - זה בדיוק מה שחסר לה? "10 שניות בבית בגד עם ציצית"?... מי שתעשה כך - זה נראה יותר אובססיה מאשר משהו נורמלי. כבר גמרה לדאוג לכל מה שהיא מחוייבת..

זה שלא הסכמת (על אף שלא ראיתי שהעלית טיעון-הלכתי מול מה שהזכרתי גם כעת), זה ענין אחד.

אבל כעת, לא דיברתי על מה שאני או אתה אומרים - אלא על המקובל אצל הפוסקים בזמננו.

ועל זה הקושיא: איך אפשר להציע, "אפשר לעשות" - על דבר שלמעשה הוא נגד הפוסקים, בין אם אתה "מסכים" איתם ובין אם לא (קל וחומר, שאני מניח שגם אתה אינך שם עצמם באותה שורה עימם, מבחינת פסיקת הלכה).

אין מה לחלוק. כי שתי הדעות לגבי במה שייך, בכללי, "יוהרה" שעליה מנדים, מובאות ב"ים של שלמה": דעה אחת שזה בפרהסיא, דעה אחת שזה גם בצינעא. אז אין פה מקום ל"הבנות".

מה שאתה טענת שם, היה שדברי הרמ"א, והמשנה-ברורה - שהסבירו למה דווקא בציצית יש יותר "יוהרא" מסתם מצוות עשה שהזמ"ג, שנשים יכולות להכניס עצמן לקיומן - הם דווקא כשאר זה נעשה בפומבי, כי יוהרא זה רק בפומבי לדעתך.

אז מלבד שלא ראיתי בשרשור הקודם תשובה לגבי מה שמשתמע מההשוואה של המ"ב שם בין ציצית ללולב,

אבל מעבר לכך - יש שתי השיטות הנ"ל, בהבנת חומרת ה"יוהרה", עקרונית: בפרהסיא, או גם ביחיד.

ובזה אין מקום ל"הבנות", כי שתיהן כתובות מאד בהיר (ולא שייך "אשכנזים-ספרדים", כל זמן שלא מצאנו פוסקים ספרדים שמפורש חולקים).

מעבר לכל זה - הרי לא זה מה שטענתי בהודעה שעליה הגבת כעת..  מה שטענתי היה, שלמעשה על הפוסקים-המובהקים היום (לא דיברתי דווקא על המ"ב, אלא בימינו ממש. אדרבה, תַראה פוסקים ספרדים מובהקים שסוברים אחרת..), לא משנה מאיזה סיבות, דומני שלא מקובל שבנות תעשינה כך. אז איך אפשר "להציע" למעשה, מה שלא מקובל עליהם.

אתה תחזור בך מהאמירה "אפשר לעשות זאת ב10 שניות".. באופן מעשי?

כי אם לא, חבל לטרוח לחפש ולהעלות מקורות - אם ממילא זה רק בשביל ה"ויכוח"; ואם מתברר  מהמקורות שאכן-כך, אז מחליטים להתעלם מזה...

[בד"כ פוסקי זמננו כשמדברים הלכה-למעשה, אומרים די ברור..]

בלנ"ד אשתדל למצוא זמן ולעיין. בהתחשב בעוד כמה עיסוקים חוץ מהמקום הנחמד והמכובד הזה...

תוכל להודות שמי ש"קים לה" כפוסק מסויים תוכל מעתה להתעטף בלי רגשות אשמה?

כתבה בערוץ.....7 :

/News/News.aspx/254086

ל"סדר הדברים":

אמרתי שדומני שגדולי הפוסקים למעשה פוסקים משהו מסוים הלכה למעשה. ביקש מקור. שאלתי האם זה ישפיע על דעתו.

אתה שואל לגבי "אם פוסק מסויים".. יש הירארכיה בהלכה. אם יש מחלוקת בין גדולי-הפוסקים במשהו מסויים, אז בוודאי שמי שנוהג כשיטה מסויימת, ואלו רבותיו - מה הבעיה.

אבל אם כלל הפוסקים המובהקים אומרים משהו מסויים, ו"מישהו" יגיד אחרת - אז זה לא על אותו מישור.

ב.גם לא דובר על "מישהי ספציפית" שיש לה רב ספציפי. כל הנושא היה כתיבה ל"ציבור", בדבר שיש בו פסיקה ברורה מקובלת (ועי' במה שהובא לעיל מהרמ"א, המ"ב, והדעות לגבי גדר "יוהרא". אלו דברים די ברורים כבר בפני עצמם. אלא כאן הועלתה נקודה נוספת, לגבי "אמירה למעשה" ברבים, אם יש פסיקה ברורה כיום של הפוסקים המובהקים).

הכתבה שהבאתי מדברת בעד עצמה ואינה פונה רק לתלמידי הרב פיינשטיין זצ"ל או יבלח"א הרב אריאל שליט"א

אני סמוך ובטוח שאם מאן דהו יכתת רגליו ויציע את הסוגיה בפני כל אחד מגדולי הפוסקים בדורינו, הוא יופתע מכמות ההיתרים שימצא

[שזו גם קושיא, למה נדרשים "היתרים" לנושא שלמעשה מותר במקורו]

ב. מה שאני  מבין בפשטות בנושא זה (כבר הובא בשרשור הקודם), הוא: 1. שיש בעיה של "מחזי כיוהרא" בגלל שמדובר במצות עשה שהזמ"ג, ושגם לגברים אינה "חובת גברא", אלא אם לובשים בגד כזה (דברי הרמ"א והסבר המ"ב).  2. ש"יוהרא" לפחות לדעה אחת משתיים, זה גם ב"רשות היחיד" - ולכן, מה הענין "לסכן" לדבר שממילא לא חייבים.  3. שהיום עוד יותר יש ענין להיזהר מדברים כאלה, עכ"פ בפומבי - במעשה או "דיון-מעשי", בגלל אלו הרוצים לערער כל יסוד היהדות המקובלת, ולא מטעמים של חיבת-המצוות באמת. 4. שבכללי, בלי קשר דווקא לנושא זה, מי שבאמת מוחזק-בחסידות, אכן יכול בעניינים שהם "מחזי כיוהרא", לנהוג אחרת, כי אצלו זה לא יוהרא. אבל זה לא ענין לרבים/ות.

/News/News.aspx/254086

אני כשלעצמי סבור, וכאן הביקורת הגלויה כלפי ההסתכלות שאתה מציג, שהגישה הבוטחת והבריאה בנושא כולו אמורה היתה להיות פחות חששנית (טענות כלליות כמו "מחזי כיוהרא" או "רפורמיות") אלא יותר השתאות מאלה שעל אף שאינן מחויבות במצווה - מעוניינות לטעום ממנה ולהתעלות בעזרתה.

הואיל והמצווה הזו לא נחשבת להן כעבירה חלילה - הרעיון יפה בעיניי.

וזה מה שהרב אריאל כתב שם.

מוטעה לחלוטין (בבחינת "מהרהורי ליבו"..):

א. אין כאן כל גישה "חששנית". מה שהבאתי, היו דברים שכתובים מפורש ברמ"א, במשנה-ברורה. לכן הובאו. אדרבה, הגישה הבוטחת והבריאה, אינה מפחדת מללמוד את הפסיקה המקובלת, אינה מחפשת "נישות", אינה חושבת כאלו כל הפוסקים המקובלים עד היום "לא הבינו", או כל האנשים/נשים עד היום לא היו צדיקים כמונו..

ולכן, גם אין לה בעיה לקרוא דברים של פוסקים מובהקים שיכתבו בהתאם לנסיבות הזמן.

ב. "מחזי כיוהרא", אינה טענה "כללית". היא מושג ידוע בהלכה, גם לגבי גברים; והניתוח שלה במקרה זה הוא מאד דקדקני, שהרי היא מבדילה בין מצוה זו לבין שופר, לולב וכו', שאין כל "חששנות" לגבי קיומם ע"י נשם, על אף שאינן "מצוות ועושות", וגם לגבי הברכה עליהם.

וההערה לגבי ה"זהירות היתרה" כיום מדברים כאלה, גם היא אינה "חששנות" אלא הסתכלות ריאלית על המציאות, שגם האי מובאת בפוסקים כשיקול, ולא רק בימינו - דור-דור עם ענייניו.

הסתכלות פסיקתית אינה רק על נקודה, אלא גם על השלכות. לכן, טבעי שבזמן שמצוי לא-מעט, בכללי, שמעלים עניינים כאלו לא בגלל (כפי שהדגשתי) "ענין להתעלות", אלא המצאה של "דת חדשה" עם סדרי עדיפויות שונים, הקלה במה שרוצים ו"החמרה" במה שרוצים - יודגשו גם השלכות כאלה. כמו זהירות מכל ענין שמתחדש ("סייבר", שאינו סותר את התועלת המחשבים וכד'..)

ג. אין צורך "לייחס" כוונות... אני עצמי כתבתי, באחת ההודעות הראשונות, את התפעלותי מעצם הרצון שהובע בצורה טהורה ויפה אצל "מוטיווציה".

ד. אבל לומר, "אם אינו נחשב לעבירה" - אינו נכון. מה שמביא הרמ"א, והמשנה-ברורה, זה לא דבר "בטל". והתעלמות מהם, ומהבנה-ענוותנית, שיש יסודות עמוקים מאחרי הפרטים שמרכיבים הלכה, אינה שווה את ה"החמרה".

כמובן, פוסקים מובהקים, שמכירים את כל שדה-ההלכה ונאמנים לשיקוליו, רשאים לדון, ןדנים, בכל שאלה, כולל שאלות כאלה שעולות.

ובלנ"ד, אקרא את הכתבה שהבאת. אם אראה צורך להתייחס, בלנ"ד אעשה זאת.

טוב אחרי מחיקות ועריכות,

החלטתי שכל קורא (וקוראת) תוכל להתרשם לבד ואין צורך שאתקוטט עימך על דקדוקי דינים וגישות רעיוניות  כלפי הלכה זו.

"להתקוטט" אף פעם אין צורך..

גם אני התלבטתי אם להוסיף בזה (וגם עיינתי במקור של התשובה - וגם השאלה - שהובאה ב"כתבה", ועוד תשובה), ובגישות הרעיוניות שמעבר להלכה פרטית זו, ואני חושב שמעבר למה שכבר נכתב, זו יכולה להיות "אריכות דברים", אם באמת רוצים למצות את הענין. מה גם שכל המדובר הוא על "בצינעא"..

לא בטוח שאכן בדיון מפורט בע"פ, היו נשארות מחלוקות גדולות.

ומסכים עם מסקנתך. כל קורא/ת יתרשם מהנכתב, מן הסתם גם יחשוב בעצמו.

א.עד שרשור ספציפי בפורום משנה את הדעות של המשתתפים בו

ב.עד שרשורים באופן כללי בפורומים משנים את הדעות של המשתתפים/צופים/משתתות/צופות בהם

כבר מזמן נתקלתי בשאלה הזו.

אני לא מרגישה שזה חסר לי (לא בטוחה שזה אומר עלי משהו חיובי בהכרח)

אז טרם למדתי את הסוגיה הזו לעומק, וטרם הגעתי למסקנה סופית.

כרגע בגלל שיש בזה מחלוקת שהיא לא פשוטה- אני מעדיפה שב ואל תעשה כשבטוח אני לא מבטלת עשה, מאשר לקיים עשה ולחשוש לדברי חכמים.

לא סותר את זה שאני יודעת שיש כאלו שכן למדו והגיעו למסקנה שיש מקום גם להתיר.

כרגע יש לי כמה דברים שיותר משמעותיים לי ללמוד ולבדוק ולעשות.

(טכנית, אני יכולה לקחת את הטלית של הבעל, להתעטף בה ולהתפלל איתה. זאת אפילו טלית שנקנתה מכספי שלי )

|מפנטז על סטארטאפ של טליתות בוורוד|

|הולך לברר אם כבר חשבו על זה לפניי|

פתגם חסידי - ופתגם "היום יום" היומי

חובת נשי ובנות החסידים יחיו לעמוד בשורה ראשונה בכל מפעל של חיזוק הדת והיהדות בכלל, ובפרט בענין טהרת המשפחה. ועליהם לארגן חברת בנות החסידים לחזק כל דרכי החסידים בעניני הדרכה וחינוך כמו שהיה בבתי החסידים מאז ומקדם.

ולא רק החסידים..

יש תפקיד לכל אחד ואחת בעולם.

תפקידן הנשי הייחודי 

אם גרמה לפתיחת שרשורפלצת כזה

שכדאי שאתרכז בהן במקום לחפש במקומות לא לי

מה שכן- כן הירהרתי בעניין, בבחינת הבנה של הסוגיה

דע מה שתשיב, וכו'..

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה