בגמרא יש קריטריון אחד לפגישות עד החתונה,

והוא לא כימיה, תקשורת, דרך חיים משותפת,

אלא "עד שיראנה... והתורה אמרה ואהבת לרעך כמוך".

[לא באתי לזלזל כאן בכימיה וכו', לא תשמעו ממני דבר כזה,

וכידוע משרשורים הקודמים - מימי לא ביקשתי תמונה, ולא רואה סיבה שאבקש...

אבל] מראה חיצוני הוא לא שטחי, הוא חשוב, והוא בסיס לכלל הגדול שבתורה,

"ואהבת לרעך כמוך".

מנסה לחשוב על עצמי... [לא קרה, ולא רואה סיבה שיקרה, אבל מי יודע...]

נגיד ראיתי תמונה של קרובת משפחה של חבר, ונראית לי טוב.

משהו בחיוך, בחיוניות, בצניעות המשתקפת ממנה...

אם אין לי דרך לברר עליה - יכול להיות שזה יספיק כדי להסכים לצאת איתה.

אף אחד נורמלי לא מתחתן עם תמונה, אבל זה בהחלט לא רק 'היא יפה'

ה"עד שיראנה", הוא כדי לשלול שמא אח"כ תתגנה בעיניו - והרי התורה אמרה "ואהבת לרעך כמוך", אז  מדין אהבת-הרֵע, הוא צריך לדאוג שלא מראש יהיה כך יחסו אליה.

[הרצי"ה היה אומר: עד שיראנה - גם "ראיה רוחנית"..]

זה כדי לשלול מחסום בסיסי, שלא יפגע בה כך.

אבל הגמרא הרי מביאה גם דברים אחרים. "לעולם ישא אדם..", שזה קריטריון למישהי שיש סיכוי שיש לה מעלות המידות. ולאידך "ואל ישא בת עם-הארץ" (והכוונה למובן החריף של ביטוי זה - יש כמה מדרגות בענין - והט"ז אומר שאם העלתה את עצמה מבחינה רוחנית, אז אינה תלויה בכך), מה שהיה חשש להתנהלות גסה, כמבואר שם.

וגם מי ששאלה, לא זלזלה במראה החיצוני, כפי הנראה, אלא שאלה על מישהו שזה הדבר היחידי ש"יודע" עליה, ואינו מבקש נתון נוסף...

אמנם, לפעמים יתכן אדם עם כזו טביעת-עין, שהוא מיד מבחין באופי דרך המראה. לא כל אחד. תלוי מה במראה "תפס" אותו.

אבל אם היה קורה להיפך (שהיו רואים תמונה שלי ומתעניינים), איכשהו (לא נראה לי שזה צפוי לקרות) - אני מאמין שאיעלב, וארגיש עלוב מכדי להסכים.

. צ .

למה שהיא תעלב אם מישהו יראה תמונה ויחליט להפגש איתה?..

יודע מאיפה היא בת כמה ..

ואין מצב שלא וגם אם יהל לא ציינה את זה במפורש זה פשוט שזה ככה (שהוא יודע פרטים לפחות בסיסיים עליה)

תנסי לחשוב על זה..זה אפילו לא נשמע הגיוני..

"היי דור רציתי להציע לך מישהי .."

"אמ כן שלחי לי תמונה שלה למייל אני כבר יראה אם מתאים לי"

נשמע לך הגיוני?

כל אחד יתעניין מי זאת מה מאיפה היא בת כמה מה עושה וכו'

שזה פרמטר מספיק משמעותי, לטוב או לרע, כשבוחנים אותי בחינה ראשונית.

אני אדם, לא אוסף של מראה חיצוני

זה לא משהו רע ולא פסול

ככה בורא עולם ברא אותנו להמשך בידיוק כמו שיש לך משיכה לבנות

אז גם יש לך משיכה ליופי שלהן . וגם הן נמשכים לבנים וליופי

מצטער אבל אין סיבה הגיונית למה שאתה אומר ..

אתה מחפש בכח למצוא איזה משהו לא תקין בזה

השלבים הם ברורים:

רואים - כי זה הדבר הראשון שעושים . למה? ככה כי לפני דיבור בא ראייה

ואז נמשכים . ואז מתחילים לדבר. ולהכיר . ולהבין מי עומד מולך גם באופי

אני לא קורא לזה אגו..

זה מעלה את רמה הביטחון ..

ככה זה בחיים , אם מישהי דוחה אותך (לא שהיא דוחה ..הבנת) אז אתה בקרקע

אם בנות מתחילות איתך אתה בשמיים , ככה זה עובד אחי

להימשך ליופי. בכלל, טבע האדם להימשך לעוה"ז. קוראים לטבע הזה יצר

שמע. אני הבנתי שמדובר כמו שדן (ד.) תיאר, משהו כמו שהחבר שהציע מספר - "ראתה תמונה שלך, אמרה - לא צריך לשמוע יותר פרטים!". במקרה כזה, זה מעליב. אז נכון שהיא תחתוך אם לא יתאים לה, אבל מאיפה זה מתחיל? משם זה מתחיל אצלה בנפש? זה המקום בנפש שלה שמניעה אותה, המראה שלי? זה עושה אותי עלוב.

זה שם את המראה שלי בכותרת, ואת האופי בשורה שמתחת.

בעוד שאני מסתכל על עצמי הפוך (כפי שאני גם מבין שהתורה מדריכה), שהאופי שלי הוא החלק העליון שבי, הכותרת שלי, מי שאני, והמראה הוא בשורה מתחת.

חלק בלתי נפרד. מושפע בהחלט מהאופי.

משמעותי, ויש לייחס לו חשיבות.

אבל במקומו.

ומקומו הוא, אחר כבוד, בשורה השנייה. לא כגורם מעורר ראשוני.

(ולכן, אגב, אפילו אם חבר יספר לי שהיתה צוננת ולא רצתה לשמוע, ואז הוא הראה תמונה - וביקשה להתחיל לשמוע - יפגע בי. במקרה כזה לא נראה לי שאפסול, כמו שפירטתי כאן, אבל לא יהיה לי נעים מזה)

בדוגמא שהבאת אתה בהחלט צודק ואני מסכים איתך

אם מישהי תרצה אותי נטו בגלל יופי אני לא ירצה אותה ואפסול

אבל ! , זה רק שהיא באה בגישה של ראיתי אותו בו נתחתן , אם היא אחת שמחפשת מידות ואופי טוב

זה סיפור אחר לגמרי , גם אם ההתרשמות שלה מתמונה שלי הדליקה אותה

וגם לפי הדוגמא שהבאת - לא כל כך בטוח שאותה אחת באמת החליטה לא לשמוע כלום כי אחרי הכל היא מתחתנת

היא לא תקח חתול בשק רק כי יש לו צבע של זהב

אז בוא נעשה חילוק בין שני הדברים שהם שונים בתכלית .

שהיא רוצה ישר להתחתן. אלא רק התרשמה באופן מוגזם (כמובן, כל זה תיאורטי לגמרי, כן? אני בסדר גמור, ב"ה, אבל זה לא שיש לי כזה יופי הורס).

אבל אני מאמין שזה היה מפריע לי אפילו להיפגש איתה ולהכיר.

היה מעיק עלי שזה כל מה שעניין אותה, אפילו בתור התחלה, כשהיא מעוניינת להכיר יותר, ורק אם יתאים ויהיה שייך אז להתחתן.

חח ועכשיו ברצינות , מה את מנסה להגיד ?

ש...בנות שרוצים אותן בגלל היופי זה דווקא לא מעליב אותן?..אני לא חושב שזה מעליב אף אחד

וגם זה מה שרוזן אמר ..פשוט הוא סייג את זה שזה צריך לבוא עם הכרות לעומק ולא בפן שטחי כל כך

שאלוקים יעזור לי

יש את זה בעברית ??.....

בואי תסבירי לנו מה ההבדל בין בנים לבנות בקטע של ההיעלבות ?

מה מה את מנסה להגיד למען ה'

למה צריך מילון בישביל לקרוא בפורום הזה ?!

אני לא עשיתי כלום.. אני רק היועץ  

ונכון אתה צודק לא צריך להאמין בקשר יותר מידי

במיוחד אם הוא לא נמשך הרבה זמן ..

כמה זמן יצאתם?..

איך נקרא לזה? שוב שרשור שלא צריך לפתור ?...

לא הפעם זה משהו טיפשי יותר.. (סליחה יהל)

עכשיו גם אי אפשר לראות תמונה של המשודכת ..חח לא זה לא יאומן מה שקורה בפורום הזה

כן את יפה ואני רוצה על סמך זה להכיר אותך , אם האופי לא יתאים לי אני ..סליחה על הביטוי ..בעצם יודעת מה? יחתוך

אז מה הבעיה אני לא מבין?? אז בורא עולם ברא לך יופי כדי שאנשים ימשכו לראות את היופי הפנימי שלך

הרי אף אחד לא יתחתן עם מישהי רק כי היא מלכת היופי ! זה לכל החיים וצריך למצוא חן גם באופי ! בעיקר באופי!

מי בכלל חושב על מראה כמשהו שבגללו מתחתנים? אולי להכיר זה הסיבה ההתחלתית?? יש מצב! אני אסביר גם למה

כי בד"כ אין לך יותר מידי פרטים על הבחורה וגם אין לך ממש יכולת להכיר את האופי שלה מכמה מילים אם זה מאתר הכרויות או סתם שדכנית שמציעה לך מישהי , די עם המחשבה המרובעת הזאת תצאו מזה

זה שמישהו החליט על סמך תמונה להפגש ולקדם פגישה עם מישהי

זה לא אומר שאחרי הנישואין הוא "יפזווולל" כמו שמישהי כתבה כאן למעלה ...

לא אל תדאגי יש המון בנים איכותיים בעולם שלא פוזלים לשום מקום !

כן? ומי אמר שהוא לא חיפש?...הוא ראה תמונה

בדק פרטים כלליים וגם מה שאפשר לדבר וללמוד על הבחורה וזהו ...

אההה שכחתי הוא צריך לעשות עליה תואר ראשון ושני

כן אולי אז יהיה מותר לו להחליט לפי תמונה ולצרף את זה לשקלול הכולל שלו ...כן הגיווני

הוא יודע מאיפה היא בת כמה פחות או יותר מה ההשקפה שלה וכו'

אז הוא ראה תמונה והחליט לנסות אוי ואבוי ! פשוט פושע ! הוא ראה שהיא יפה והיה בא לו לבדוק אם גם האופי יפה

אני מציע דבר אחר בכלל ..

בואו נלך לפגישות עם בד על הפנים שלא נראה אחד את השניה ואז אחרי הפגישה נוריד !

אסור למישהו לרצות מישהי בגלל מראה? אני מדבר על התרשמות ראשונית ! זה לא רדוד ולא נעליים

כי בטוח שאם האופי לא מתאים אני לא אתחתן איתה גם מצידי שתהיה מלכת היופי בעולם בכל הזמנים

אחרי זה נכיר נראה מי היא מה היא ונחליט  ..אבל מה רע שתהיה גם יפה וגם אופה? לא רע .

"דייט בחשכה.."

"להתחיל" עם בחורה נטו על סמך זה שמצאה חן בעיניהם שם...בלי שהם יודעים עליה כלום.

נכון, לרוב הם לא עושים את זה כדי לפתח קשר מעמיק, אבל עדיין - זה בהחלט מעיד על כך שאדם בהחלט מסוגל לנסות לפתח קשר כלשהו עם מישהי נטו על סמך המראה שלה בלי שהוא יודע שום דבר נוסף, או כמעט שום דבר.

תעשה טובה, אל תשחק אותה תמים, אתה יודע מה זה בנים...

ולעיתים הוא מקווה שהיא גם תהיה חברה שלו אם זה לחתונה ואם זה לא

הכוונה שלי היתה , שלא המראה זה הדבר שנטו חשוב וכל השאר לא ..

הרבה היום מחפשים שיהיה אופי טוב מתוך הבנה שזה לא יתרום להם כלום אם ההתנהגות לא תהיה ישרה ואמיתית

וזה לא סותר , יש בנות יפות עם אופי טוב וזה הכל תלוי בבנאדם כל אחת זה משהו שונה

יכול להיות שמרוב שיש את הפן של היופי זה יכפה על אופי בעיני כמה בנים

אבל זה לא נראה לי משהו שרוב הבנים יסכימו איתו ואני גם לא מסכים איתו

אני לא תמים

אני חושב שכל המחשבה הזאת שבנים חושבים רק בקטע של יופי הוא מוטעה ולא נכון

מצד שני אני לא מתכחש לרצון להיות עם מישהי יפה וכל אחד והטעם שלו

בד"כ מה שרוב הבנים יגידו שנחשב ליפה אני אגיד שלא..

אבל שאלה-

איך התמונה הגיעה לידיו?

אם את לא רוצה שתמונתך תחשף וע"ס זה יחליטו האם להפגש איתך או לא,

את לא חייבת לפרסם אותה,

ואם את כן מפרסמת- אין שום תואנה שאת יכולה להפנות, כלפי מי שראה והחליט על פי זה

אלא שאלה לגבי ההתייחסות למישהו שזה "הספיק" בשבילו.

לפעמים, תיאורטית, גם יכולה להיות מציאות ששדכנית/חברתה תַראה תמונה, ברשות, והוא יכריע מיידית שרוצה, רק ע"ס זה.

איך היא יודעת שהכריע ע"ס זה בלבד?

אם זו שדכנית או חברה, מן הסתם שמע עוד פרטים..

ואם זה איכשהו מהרשת,

אין שום עניין לבוא ולומר:

איך הוא מחליט על סמך תמונה בלבד.

אם לא רוצים שיחליטו על סמך תמונה

לא חייבים לפרסם אותה

זה לא הוגן לדרוש שיכריעו על פי קריטריונים אחרים,

בעוד שמציבים את התמונה כ"פתיח" להכרות , בגלל האופן שבו מפרסמים אותה

או השדכנית אמרה לה: תשמעי, רָאה את התמונה - אמר שלא צריך יותר פרטים...  יש דברים כאלה.

יש כאלה שתראינה בדבר כזה קומפלימנט, יש כאלה שההיפך..

אם מישהי לא רוצה להיפגש בלי תמונה, והתמונה שלי מקובלת עליה -

זה לא נעים לי ולא נוח לי מזה, אפילו בכלל לא,

אבל לא בגלל זה אפסול אותה.

אז אני מאפשר לראות תמונה, אבל מבחינתי זה לא המצב הרצוי.

ובטח שלא שעל סמך זה יחליטו, אלא יחליטו ע"ס אישיות, כשהתמונה גם בסדר / טובה.

"לא מצב אידיאלי"

"באופן כללי אני לא בעד תמונות לפי פגישה"

אבל ככה זה , רוב מי שמדבר נגד תמונות לפני פגישה לא ממש יודע למה הוא חושב ככה

"באופן כללי אני לא בעד תמונות לפי פגישה"

לא בעד זה אומר נגד , למה נגד? אין תשובה. כי היא נגד וזהו

חחחחח סתאם , לא לא זוכר אממ תזכירי לי מזה היה?...

דיברנו על התמונות כן אבל שכחתי

ואני יכולה להסביר גם למה.
זה מצב ממש מסובך..

אם אחרי שהוא ראה תמונה שלי הוא רוצה לצאת איתי- "מה?? רק בגלל איך שאני נראית הוא רוצה לצאת איתי?? לא רוצה!! אתה מתרכז רק בחיצוניות ולא בפנימיות!!"

אם אחרי שהוא ראה תמונה שלי הוא לא רוצה לצאת איתי- "מה?? הוא לא רוצה לצאת איתי כי הוא חושבת שאני מכוערת ( איזה בן אדם דפוק שמתרכז רק בחיצוניות"

השני הכי מעליב אבל גם הראשון מעליב טיפה.

קיצר אין לכם איך לצאת מזה. אז בגלל זה אני לא בעד תמונות לפני פגישה.

(נ.ב אף אחד מאלה בחיים לא קרה לי אבל ניסיתי לתאר)

אבל גורם לבן אדם להיראות מאוד שטחי ובגלל זה אני לא ארצה לצאת איתו

בגלל שהוא רוצה שאשתו תהיה גם יפה אז הוא שטחי?

אסור לחשוב ככה כי זה מכליל מידי , כל מקרה לגופו יש כאלה שרק רצו אישה יפה

אז עכשיו נגיד שהם שטחים ? איך אפשר להגיד דבר כזה? הרי יש אנשים מאוד חכמים ואיכותיים

שממש זה לא מה שיש להם במחשבה רק יופי

הוא רוצה מישהי יפה ואז הוא רוצה להכיר ..אם מתאים לו האופי הוא יתחתן איתה

זה הכל לא שטחי ולא נעליים

זה לא לנצל"ש ולא נעליים היא לומדת ממה שכותבים כאן ומחכימה מהדיונים שנוגעים לשאלה שלה

את רואה שגם ככה השרשור הזה הפך לדיון אחד ארוך וזה לא נצלו"ש

נצלו"ש זה שמנצלים את השרשור בלי קשר ישיר למה שפותח/ת השרשור שאלו

וכאן אנחנו מדברים באותו עניין ומחכימים את מי ששאלה את השאלה

אין לך תשובה הגיונית? אז זהו פשוט תגידי

הם יענו לך תשובות שאבותינו לא ראו תמונה..עזוב..לך תבין אותם

הייתי מוכנה,כי יש משהו שאפשר לראות בתמונה,

לא אופי ,אבל אפשר לראות אם הסגנון מתאים,הצניעות החיצונית (בעיקר אצל בחורה)

וגם אם יש מציאת חן ,אז מעולה..לא רואה בזה בעיה..

אבל במידה וכבר ראה תמונה והרגיש שיש מצב שיכול להתאים אז למה לא?

מה עובר עליכם תגידו??

מזה במידה וכבר ראה ..מה יקרה אם היא תשלח לו? או יראה אותה באיזה אתר הכרויות ...מה יקרה?

לא אני מנסה להבין אתכם ולא מצליח

ואת מדברת עם אחד שיודע מזה צניעות ...כןכן אני יודע לפעמיים אני כותב פה דברים שלא נראים ככה

אבל..זה סתם בישביל הצחוק ..ואני ממש משתדל שלא

אבל תעשו לי טובה , זכותו או זכותה של כל אחד ואחת לראות אם יש מציאת חן

זה לא עבירה , זה לא חטא , אם הכל נעשה לפי הכללים ולפי גדרי הצניעות .

אני בעצמי שולחת תמונה אם מבקשים אבל אם לא אז לא..

היא שאלה אם הוא ראה תמונה שלה ורוצה לצאת בגלל זה 

אז עניתי לה שאין עם זה בעיה וכתבתי למה..

וכל הכבוד לך ולפגי ...נקווה שאמרתי את הכינוי שלה נכון..

ולעוד כמה שמידי פעם מסכימים עם הדבר שהכי הגיוני לעשות

לדעתי אין מה כ"כ להיעלב או לפסול בגלל זה. כי:

גם אם הוא לא יראה תמונה ותצאו,

אז אולי חלק ממה שהוא ירצה להמשיך יהיה בגלל חיצוניות..

ואז מזה כבר משנה.

מקווה שהובנתי.

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

תראי אני מניח לעצמי שכל־אחד נמשך ומתחבר למשהו אחר.

לכן אין טעם להביא מישהי שהיא לא את.

אין טעם לזייף התלהבות אם את לא מתלהבת.

מה בכל זאת מדליק אותי, זה נחמד כשבחורה באה עם חיוך ומביאה הרבה מעצמה, מדברת מספרת אבל האמת גם זה לא חובה. אפשר גם לשתוק קצת בוייב רגוע ונחמד. להיות בתחושה של ביטחון, לא שבאנו להרשים או משהו. כמו חברים שנפגשים לדבר לשחנ"ש ולבלות.

לנתב את הפגישה למקום שטוב לך ונחמד לך נניח הוא בייניש שוקיסט ומזמין אותך לפלאפל סעדון ולא בא לך. תגידי האמת פחות זורם לי אוכל שומני וזה אולי נלך למקום אחר. לא להיגרר למצב שהאווירה נעשית מאולצת או משהו.

מה אוניברסלית גרוע לדעתי (האובייקטיבית): לשחק בטלפון בזמן הפגישה, לא "לנכוח" בפגישה (איך להסביר את זה... כאילו את מנותקת ומשדרת שהדבר שהיית הכי רוצה זה להתחפף... אבל אם זה באמת ככה, אז עדיף כבר לשדר את זה...),

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

גם קראתי פעם שעשיית חסד (התנדבויות וכד') מסייעים לזה. זה הצד השני של חסד = מים. אם אני לא טועה. כדאי ל ברר.

יש ספר שאולי יכול להועיל: על חטא ותשובה - מאיר גרוזמן.

מאמינה שהרב ארז דורון, הרב פנגר ורבנים ברסלבים 

ועוד, מדברים על כך. אתה לא היחיד.

ולבקש על זה מהשם. קודם כל. אלא מה?!

"כל עוד האדם חי, אפשר לתקן!"

הכלב שבך לא שב על קיאו. יש שם חוסר וזו הדרך למלא אותו. במקום מלחמה ריקה כדאי לחפש מה מביא אותך לשם.

מה הצורך שלא מתמלא?

איפה בלו''ז?

לך תעשה ספורט בגינת כושר, לך לעשות יוגה (יתן לך זמן גוף חיובי!). אל תתעסק בכלל בדבר הזה. גם לא כשאתה נחשף אליו. פשוט לעסוק בחיובי.

סליחה על הפלישה כאישה שאנוכי (שמן הסתם לא חוותה את האתגר הזה).

אם לא הייתה הלכה, נניח אם תקח גוי, האם מעשה כזה הופך אותו לאדם רע ומלוכלך? חלילה.

כמובן אנחנו כיהודים יש לנו הלכה ותורה, שאוסרת עלינו. ויש לשמור על המצוות וכו'. אבל אני מרגישה שבמצווה הזו, עושים לה יח"צ של גועל נפש ולכלוך, כשבפועל זה איסור. כמו שאסור להתניע את הרכב ולנסוע לים בשבת.

אסור? כן.

לא מוסרי ומלוכלך? לא. 

אני גם לפעמים מנסה להתבונן בזה כך. אובייקטיבית וגלובלית כל אדם רוחני מרגיש בבירור כמה הנפילה היא שפלה, גסה, מכוערת וחייתית. הרצון להשוות אותה לעבירה סתמית ושגרתית על רצון ה' היא מלאכותית. הכאב והבושה הם אינהרנטיים לנפילה ועצמיים לה, וכל אדם עדין מרגיש את זה.

זה מעשה לא מוסרי נקודה.
 

האדם שעושה אותו כמובן לא רע. זה לא כמו גנב או רוצח. אבל המעשה של צפיה בתכנים ברשת מאוד לא מוסרי ומלוכלך מאוד מוסרית.

הדור שלנו מושפע בטעות מהתרבות.החילונית בה "כל דבר שאני רוצה מותר כל עוד זה לא פוגע באחר" וזה לא נכון גם מוסרית לא רק הלכתית

מדובר בתעשייה נוראית.

אפשר מהדמיון והתחושה. מדברת על פיזית מה קורה.

בעבר אגב, התחתנו בערך כשהגיעו לבגרות מינית. וגם גברים נשאו יותר מאישה אחת אז אפילו נידה פחות השפיעה על הגבר.

המעשה הפיזי, אסור הלכתית כמובן. אבל אני לא רואה בו מלוכלך או לא מוסרי.

אגב, על נשים יש פסיקות שונות החל מאסור לגמרי ועד מותר לגמרי

רק הלכתית.

זה פוגם באהבה המוקדשת רק לאדם אחד.

ופגימה בערך האהבה היא מעשה לא מוסרי.

כשהוא במסגרת נישואין הוא קדוש וטהור כמובן.

כרגע.

האם זה פוגם?

גם האם זה אהבה כשזה עם עצמו? לא חושבת.

וכמובן שאם זה הופך למשהו שמנהל לאדם את החיים, ספק התמכרות, אז גם בעייתי.

אבל באמת לא חושבת שזה לא מוסרי. 

זה גורם לאדם להפנות את כוח האהבה שלו לעצמו במקום לזולת. גם לפני מתן תורה ער ואונן היו רעים בעיני ה'.

לעניין גישה חינוכית זו כבר שאלה אחרת

ממה שאת מניחה שהוא מדמיין, ולכן את חושבת שאין בזה בעיה מוסרית

(עקרונית אני חושב שבכל דמיון בעניינים האלו יש בעיה מוסרית ברמה מסויימת, זה מנעד)

בחידושי הרי"ם "אמר לחתן ביום חפתו כדברים האלה: אויב עס איז איידיל איז נישט דא קיין איידעלערס, און אויב עס איז גראב איז נישט דא קיין גרעבערס".

ובגרמנית מודרנית אם זה באופן אצילי אין אצילי מזה ואם זה באופן גס אין גס מזה.

איסורי עריות לא סתם נקראים תועבה, לא הקפיד על עבודה זרה והקפיד על גילוי עריות", "אלהיהם של אלה שונא זימה" כו'.

הסיבה לזה, למיטב הבנתי, היא ש"במקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע". העולם בנוי מניגודים ובמקום שבו נמצאים העניינים הכי גדולים (אהבה חברוּת הדדיוּת כו') נמצאים גם הניגודים הכי גדולים (תאווה אנוכיות זימה כו').

ההרגשה הפנימית שהעיוות הוא בזוי ומאוס מעיד על אנינות הדעת (במובן החיובי) ואצילות הנפש, זאת דעתי האובייקטיבית.

המחשבה שמעשה כזה מוסרי רק אסור הלכתית, נובעת מהשפעת הדור שלנו מהפוסטמודרניזם החילוני.

גם זימה לגויים נחשבת מעשה רע בתנך.

ואין הבדל בין גבר לאשה פה

אינו דומה x ל־y

יש כאלה שעושים את זה (לא ראיות אסורות) נטו בשביל לפרוק לחץ או להירדם מהר אפילו בלי התאווה שבדבר

ביסודו של דבר האיסור כשלעצמו בעיקר קשור לעניין של טומאה יש פשוט עניין מהתורה לא להיטמא בטומאה הספציפית הזאת כמו שלכהנים אסור להיכנס לבית קברות (וזה די מקביל כי את הכהנים זה מגביל ממחנה שכינה ואילו טומאת קרי מגבילה מכל הר הבית)

הצד המוסרי הוא קשור באופן הדוק אך לא לגמרי חופף

פגם הברית ובאיזה מצבים. ואין כאן המקום להאריך. לכן אמרתי שאני לא מדבר מהבחינה החינוכית פה.

אין קשר לטומאה. הרי טומאה הלכתית נוצרת גם אחרי קשר פיסי בין איש לאשה. ואין איסור להטמא לישראל למת וכדומה.   הצד המוסרי לא קשור כי ער ואונן היו לפני מתן תורה.  הבעיה המוסרית פה היא שאדם מפנה את כוח האהבה וכוחות החיים לעצמו במקום לזולתו, וזה יוצר פגם בנפש (שניתן לתקן כמובן) , כי יצר העיריות עומד בבסיס נפש האדם, לטוב ולמוטב 

יש מגנט שמושך אותך להרגיש אישה. בגלל שאין לך את זה באופן הנורמלי, זה מתבטא בצורה לא טובה. בפרט שהקושי הרגשי של הבדידות מתערבב עם זה.

כמו שצריך לדעת איך לקום, צריך גם לדעת איך ליפול.

כשאתה לא מצליח להתגבר, לפחות תיפול חכם. אל תיפול על מראות ודמיונות של יצר בלי אהבה כי זו נפילה שמעוותת את המוח ואת החשיבה, ויכולה לדרדר אותך למטה.

תיפול לדברים שמדמים את המציאות האמיתית.

אמרו חזל שאין אפוטרופוס לעריות.
 

וזה לא אומר שאתה אדם לא רגיש.

זה יצר חיובי מאוד שפשוט מופנה למקומות טמאים. אבל היצר הזה שלך חיובי מאוד ומעיד על אדם צדיק שרוצה אהבה אמיתית.

קשר כזה בין איש ואשתו נשואים, מאהבה, הוא קדוש וטהור.

פשוט כשהוא מופנה למקומות שהם לא כאלה זה הרס היצר הקדוש הזה ולכן טומאה.

אתה לא צריך להלקות את עצמך. נפילה באינטרנט היא תופעה מאוד נפוצה לצערינו גם אצל דתיים. 

זה סתם פחד לא מוצדק ,שזה יביא אותך למקומות יותר רחוקים מנפילה באינטרנט. באינטרנט היד קלה על המקלדת ומאוד קל להגחע למקומות כאלו ודו התמודדות לא פשוטה.

צריך אינטרנט מסונן וייעוץ אצל איש מקצוע במקרה של התמכרות קשה.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

ויופי יכול להיות סימן לטיפוח גם קומה זקופה סימן לביטחון

גוף מחוטב סימן לאחריות והערכת הגוף שהקב"ה נתן לנו

ולבוש נאה סימן לנימוס ואצילות אם נובע ממקורות טהורים

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

יש למעלה שרשור נעוץ בשם "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו", תפתחי אותי ותלחצי על "רשימת שדכנים מתעדכנת"

קישור לשרשור עליה דיברה הרמוניה:

מדריך עדכני לפורום שלנ"ו - לקראת נישואין וזוגיות

אקרא, תודה !