אין לי מושג לגבי האדם והמקרה, אבל ה'מסמך' המצורף נראה חיקוי מאוד לא מוצלח של מסמך רשמי, מה שלא מוסיף לאמינות שזה באמת ציטוטים מהחלטה של בית דין.

שלחתי עכשיו דוא"ל ללשכת הרב הראשי, בשאלה האם זה נכון.

וחשבתי גם על הכובע...

עדיין, זה לא נראה כמו מסמך רציני של בית דין,

וראיתי בחיי מסמכים של בית הדין...

ובאון כללי - זכור לי ששאלו פעם את אחד הרבנים

(נראה לי באתר כיפה, זה היה לפני ההרבה שנים),

לגבי הודעת שרשרת שבחורה העבירה,

עם תמונה של הבחור שהטריד אותה, לטענתה.

הרב אמר שאולי למוטרדת עצמה מותר להעביר את התמונה,

אך לא לכל השאר, כי מותר להם רק לחשוש ולא להאמין.

וזה נראה ממש חאפר...

המסמכים שאני מכיר מבית הדין

(ובדקתי שוב לפני כתיבת ההודעה)

לא נראים כך!

אחרי שזה פורסם בתקשורת - אין לי מה לפנות לרבנים.

מסתמא הוא יעשה את זה בעצמו...

הסבירות שזה מסמך אמיתי נראית לי נמוכה מאוד.

השאלה האם זה ציטוט מתוך החלטה אמיתית של בית הדין, שמישהו החליט לעצב כמסמך רשמי מתוך מטרה ליצור להם אמינות [ועשה את זה גרוע], או שזה שקר.

פניתי בדוא"ל ללשכת הרב הראשי, בינתיים לא התקבלה תגובה. [מן הסתם הלשכה לא פתוחה לא בשעות האלה בכלל, ום כשהיא תפתח, סביר שיהיו להם עיסוקים קודמים].

הרי גם בנוסח המסמך שצולם בערוץ, כתוב שנתנו לה רשות "לפרסם.. ולהביאו לידיעת גבאי בתיהכ"נ בכל העיר, ולידיעת יחידי בתיהכ"נ כדי שיעמדו על המשמר בביצוע פסה"ד". כלומר, הפרסום הוא לאלו שאחראים על ה"הרחקות" שמנו שם. לא בתור איזה "עונש" בפני עצמו, בכל פורום אי שם בארץ..

זה לא יותר ממה שהם פסקו (במידה וזה נכון)

אני בעד שאנשים יקשיבו לעצמם, יפנו לרשויות / רבנים.

אני נגד שכל מיני אנשים פועלים בצורה פיראטית ולא רצינית.

אנחנו לא מגנים על אף רשע,

אנחנו בסך הכל מגנים על יהודי, שעדיין לא הוכח שהוא רשע...

אם הרב לאו, דיין, פרסם את הפסק הזה - זה אמין ולא צריך להגן עליו.

רק יש דרך לעשות דברים, ולא כל האמצעים כשרים.

אנחנו בני תורה, וכפופים להלכה לפני הכל.

חבל ששכחנו את זה...

תיאורטית, ביה"ד היה יכול לעשות כדבריך, ולהחליט שהם פוסקים על "ביושו" בכל הארץ, ובכל הפורומים.. כדי שבגלל זה ייכנע. 

אבל לא זו החלטתם.

הם הטילו "חרם דרבנו תם", פירטו את מרכיביו (בהנחה שהצילום מהציטוט אמיתי) - אי מו"מ, אי צירוף למנין, אירוח וכד' - ונתנו רשות לפרסם למי שאמור ליישם (ופירטו, גבאי בתיהכ"נ באותה העיר, "יחידי בתיהכ"נ" וכד', אלו שיכולים לפרסם במקומות הרלוונטיים).

ה"הידור" לכתוב בכל מקום בארץ, שאין לא קשר ליישום - נראה שאינו קשור לכך.

אבל השאלה, האם המפרסמים כותבים כדי להגיע לכך - כלומר, שאם הוא במקרה ישנה מיקום, אז ידעו ש"לא לצרפו למנין", או שמפרסמים כדי "להפעיל לחץ" מעצם זה שבכל מקום כתבו עליו... שזו לא "ענישה, שביה"ד החליט עליה. 

כלומר, גם כדי "לשבור" דבר כזה, יש איזה מידרג עליו הם מחליטים. יש לכך, מלבד השיקול העצמי לנסות "ללחוץ" קודם בדבר שאולי יספיק, גם שיקול הלכתי, בגלל החשש מ"גט מעושה", כלומר, שניתן בעצם נגד-רצונו. אז הסתמכות על הרחקות-דרבנו-תם, היא מדודה, בתור לחץ, אבל לא כזה שיגרום שהדבר ייעשה על-ידו רק למראית עין.

לא נורא....

[אבל אולי, אם שווה לך, תנסה לקרוא שוב את שתי ההודעות ביחד - שמא תהיה "הארה"...]

הנחת את המבוקש ועל סמך זה העברת ביקורת.

לעצרי, יצא לי לפגוש מקרוב כל מיני אנשים ורבנים שלא משתיקים,

על דברים שהם שקר וכזב...

יש כ"כ הרבה נשים סחטניות, וכ"כ הרבה בעלי אינטרסים,

אז אם לא ידועה לי האמת בבירור - אסור להאמין. נקודה.

לולא הפרסום בחדשות (ואולי גם אחריו, צריך לי עיון עדיין)

המקסימום שביכלתי לעשות זה לא לתת לו עליה,

כי ודאי יש 8 אנשים אחרים במנין חוץ ממני וממנו...

-דף זה מופעל ע"י קבוצה מתומכיו ומוקיריו של הרב בעיר מודיעין -

זה לא נראה דף שהרב לאו מפרסם בו.

מה שיש שם במקרה הזה הוא ציטוט של כתבה מוואלה.

מה שכן, נראה מהכתבה שהכתב מסתמך על מקורות יותר אמינים מאשר משהו שמופץ במייל/פורומים.

לא יודע האם זה מספיק ודאי כדי לפרסם או לא [קיימת גם אפשרות שהבסיס אמיתי, אבל הפרטים לא מדוייקים], אבל לא נראה לי שיזיק לחכות יום יומיים, ולראות.

אם זה לא אמיתי כנראה תתפרסם הכחשה, אחרי שהסיפור קיבל כותרות בתקשורת, ואם זה אמיתי, יש סיכוי שתהיה הודעה יותר ישירה.

זה נראה נטו דברים שלקוחים מהתקשורת/אתרים אחרים.

אז כנראה שבמקום "דף זה מופעל ע"י קבוצה מתומכיו ומוקיריו של הרב בעיר מודיעין" היה מופיע "דף זה מופעל ע"י לשכת הרב הראשי" או משהו אחר.

ואם זה היה כך, היה שם סטטוסים שנכתבים ע"י עוזר/דובר, ולא רק העתקות מדברים שהתפרסמו במקומות אחרים.[כל ההודעות שראיתי שם הם העתקות, בציון המקור ממנו הדברים לקוחים].

כשאין אפשרות לבית דין בשל מוגבלות וידים כבולות (הם לא יכולים להכות עד שיסכים או למנוע מהעבודה)

הם מחליטים על חרם. וחרם זה אומר שאף שומר תורה ומצוות לא ידבר עם האדם מטוב ועד רע עד שהוא יחזור בתשובה

לכן חובה לפרסם, כי לא פשוט בכלל לעבור על תקנה כזאת של בית דין (שנאמרת רק במקרים מאד מועטים ולא בכל מקום!!)

לא כל אחד קור עיתון

כמובן שמותר לפרסם רק אחרי שזה בטוח נכון, אבל אז זו אכן מצווה של שמיעה לבית דין

יש עוד דרכים לבית הדין כיצד לפעול,

ואם הדיינים ראו כך לנכון - נעשה ככל אשר יורונו.

רק שהדברים צריכים להיות מהימנים,

ולא מבוססים ע"י תקציר חאפרי כמו שמופיע בתמונה שם...

['מתוך ההחלטה', כלשונם]

מה אם הוא עשיר ובעל עורך דין מוצלח שבגללו האישה סובלת? כבר היו מקרים כאלה בהסטוריה, לא מעט לצערי, שבהם החזק גם הצליח למרות שלא הגיע לו.

בכל מקרה בית דין לא כותב על חרם סתם

ודאי וודאי שצריך לברר ולא לפרסם סתם משהו ששמעו כי אולי זה סתם מישהו מרושע שרצה להתנקם בו!

אבל אם זה כן אמיתי אז כן, יש מצווה לפרסם כי זו הדרך היחידה שיש סיכוי להצליח

(אם כל הסטודנטים פונים למכללה שהם לא יכולים ללמוד אצלו ולא נכנסים לשיעור שלו, בסוף זה יכול לעבוד)

יהודי דתי לא יכול לחיות לבד, ולכן מי שמוחרם באמת וידוע ומפורסם שהוא מוחרם (וכולם מקיימים את הפסק של בית דין) בסוף סובל מזה וזו דרך לגרום לו לעשות את מה שהוא אמור לעשות

(יש בעיה חמורה בלא להקשיב לבית דין)

אם זה לא וודאי- אסור לפרסם ולהרוס חיי יהודי!

אם זה וודאי, הרי שלא משנה כמה אנחנו מושחתים, צריך לעשות הכל כדי שהעיגון ייגמר.

יש גם דיני נפשות.

אם אני יודעת במאה אחוז שאדם הולך להרוג מישהו אחר / לשדוד לו 5 מיליון שקל / לגרום לו לאבד את פרנסתו לכל החיים וכדומה

בכל המקרים אם כוונתי לא זכה לגמרי אז אסור לי לדבר???

אני לא מגיעה ממקום של זלזול בלשון הרע או בהלכות או בחפץ חיים ח"ו.

אני פשוט חושבת שקצת איבדנו את העיקר והטפל גם מבחינה הלכתית.

ושוב, מי שלא ווידא ב100 אחוז שזה נכון- אסור להעביר!!!!!

אבל אם זה נכון ב100 אחוז ויש תועלת בהעברה, אז האפשרות של אותה אישה לחיות חיי משפחה אי פעם גוברת לדעתי על שמירת טוהר מידותי וליבי.

הלוואי שלאף יהודי לא יהיה רע, לא גבר ולא אשה.

כמו שאני רוצה להטיב לעגונה המסכנה,

אני רוצה לא לפגוע בשמו הטוב של יהודי,

ולא להרוס את חייו על לא עוול בכפו.

אנחנו אומרים אותו דבר.

לא צריך כוונות הרש"ש...

צריך לכוון לתועלת ולא מתוך שנאה,

כפי שכתב החפץ חיים, בספרו הנפלא - חפץ חיים,

כלל י של הלכות לה"ר וכלל ט של הלכות רכילות (נראה לי....)

אבל במקרה וב100 אחוז אכן עוול בכפו, אז כן, פחות חשוב לי שמו הטוב של המתעלל מאשר חייה של האישה שעוברת את התעללות.

וגם אם יש איזו סיבה או סתם אהבת פרסום והנאה מרכילות שמצטרפת לזה..

זה אמנם ממש לא בסדר. אבל זה לא מה שאמור למנוע פרסום שיכול להציל חיי יהודיה.

ואני גבר, אגב...

ותסלח לי אם אשכח עד הפעם הבאה..

בעל מעגן הגיע למצב שהוא קיבל צו הרחקה מהילדים. לא מחשש שיזיק להם אלא כלחץ.

הוא הפר את זה.

בית הדין אישר מעצר עד הדיון הבא.

זה היה ביום חמישי. הדיון היה צריך להיות בראשון.

הגיע שכן עם לב זהב ושחרר אותו בערבות.

במקום להגיע עם הראש באדמה (ויתכן לתת גט), הוא הגיע כמנצח. והתוצאה ידועה.

עכשיו ..

אם המעצר מהווה אמצעי לחץ למה שיהיה אפשר לשחרר בערבות? זה לא קטע של חשש מבריחה..!

לדעתי, זו סתם התנהלות מוזרה של בתי הדין והמשטרה.

או שאפשר לעצור עד הדיון, או שלא..

לא יודע באיזה שכיחות.

פסק כזה לא מחייב שידעו עליו בכל הארץ, יכול להיות שהוא מפורסם בקהילה הרלוונטית.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

תודה

האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

אולי, זה הטוב.

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.

מרגיש לי קצת שטחי, אבל אולי זה מועיל כנקודת פתיחה כלשהי.