אין לי מושג לגבי האדם והמקרה, אבל ה'מסמך' המצורף נראה חיקוי מאוד לא מוצלח של מסמך רשמי, מה שלא מוסיף לאמינות שזה באמת ציטוטים מהחלטה של בית דין.

שלחתי עכשיו דוא"ל ללשכת הרב הראשי, בשאלה האם זה נכון.

וחשבתי גם על הכובע...

עדיין, זה לא נראה כמו מסמך רציני של בית דין,

וראיתי בחיי מסמכים של בית הדין...

ובאון כללי - זכור לי ששאלו פעם את אחד הרבנים

(נראה לי באתר כיפה, זה היה לפני ההרבה שנים),

לגבי הודעת שרשרת שבחורה העבירה,

עם תמונה של הבחור שהטריד אותה, לטענתה.

הרב אמר שאולי למוטרדת עצמה מותר להעביר את התמונה,

אך לא לכל השאר, כי מותר להם רק לחשוש ולא להאמין.

וזה נראה ממש חאפר...

המסמכים שאני מכיר מבית הדין

(ובדקתי שוב לפני כתיבת ההודעה)

לא נראים כך!

אחרי שזה פורסם בתקשורת - אין לי מה לפנות לרבנים.

מסתמא הוא יעשה את זה בעצמו...

הסבירות שזה מסמך אמיתי נראית לי נמוכה מאוד.

השאלה האם זה ציטוט מתוך החלטה אמיתית של בית הדין, שמישהו החליט לעצב כמסמך רשמי מתוך מטרה ליצור להם אמינות [ועשה את זה גרוע], או שזה שקר.

פניתי בדוא"ל ללשכת הרב הראשי, בינתיים לא התקבלה תגובה. [מן הסתם הלשכה לא פתוחה לא בשעות האלה בכלל, ום כשהיא תפתח, סביר שיהיו להם עיסוקים קודמים].

הרי גם בנוסח המסמך שצולם בערוץ, כתוב שנתנו לה רשות "לפרסם.. ולהביאו לידיעת גבאי בתיהכ"נ בכל העיר, ולידיעת יחידי בתיהכ"נ כדי שיעמדו על המשמר בביצוע פסה"ד". כלומר, הפרסום הוא לאלו שאחראים על ה"הרחקות" שמנו שם. לא בתור איזה "עונש" בפני עצמו, בכל פורום אי שם בארץ..

זה לא יותר ממה שהם פסקו (במידה וזה נכון)

אני בעד שאנשים יקשיבו לעצמם, יפנו לרשויות / רבנים.

אני נגד שכל מיני אנשים פועלים בצורה פיראטית ולא רצינית.

אנחנו לא מגנים על אף רשע,

אנחנו בסך הכל מגנים על יהודי, שעדיין לא הוכח שהוא רשע...

אם הרב לאו, דיין, פרסם את הפסק הזה - זה אמין ולא צריך להגן עליו.

רק יש דרך לעשות דברים, ולא כל האמצעים כשרים.

אנחנו בני תורה, וכפופים להלכה לפני הכל.

חבל ששכחנו את זה...

תיאורטית, ביה"ד היה יכול לעשות כדבריך, ולהחליט שהם פוסקים על "ביושו" בכל הארץ, ובכל הפורומים.. כדי שבגלל זה ייכנע. 

אבל לא זו החלטתם.

הם הטילו "חרם דרבנו תם", פירטו את מרכיביו (בהנחה שהצילום מהציטוט אמיתי) - אי מו"מ, אי צירוף למנין, אירוח וכד' - ונתנו רשות לפרסם למי שאמור ליישם (ופירטו, גבאי בתיהכ"נ באותה העיר, "יחידי בתיהכ"נ" וכד', אלו שיכולים לפרסם במקומות הרלוונטיים).

ה"הידור" לכתוב בכל מקום בארץ, שאין לא קשר ליישום - נראה שאינו קשור לכך.

אבל השאלה, האם המפרסמים כותבים כדי להגיע לכך - כלומר, שאם הוא במקרה ישנה מיקום, אז ידעו ש"לא לצרפו למנין", או שמפרסמים כדי "להפעיל לחץ" מעצם זה שבכל מקום כתבו עליו... שזו לא "ענישה, שביה"ד החליט עליה. 

כלומר, גם כדי "לשבור" דבר כזה, יש איזה מידרג עליו הם מחליטים. יש לכך, מלבד השיקול העצמי לנסות "ללחוץ" קודם בדבר שאולי יספיק, גם שיקול הלכתי, בגלל החשש מ"גט מעושה", כלומר, שניתן בעצם נגד-רצונו. אז הסתמכות על הרחקות-דרבנו-תם, היא מדודה, בתור לחץ, אבל לא כזה שיגרום שהדבר ייעשה על-ידו רק למראית עין.

לא נורא....

[אבל אולי, אם שווה לך, תנסה לקרוא שוב את שתי ההודעות ביחד - שמא תהיה "הארה"...]

הנחת את המבוקש ועל סמך זה העברת ביקורת.

לעצרי, יצא לי לפגוש מקרוב כל מיני אנשים ורבנים שלא משתיקים,

על דברים שהם שקר וכזב...

יש כ"כ הרבה נשים סחטניות, וכ"כ הרבה בעלי אינטרסים,

אז אם לא ידועה לי האמת בבירור - אסור להאמין. נקודה.

לולא הפרסום בחדשות (ואולי גם אחריו, צריך לי עיון עדיין)

המקסימום שביכלתי לעשות זה לא לתת לו עליה,

כי ודאי יש 8 אנשים אחרים במנין חוץ ממני וממנו...

-דף זה מופעל ע"י קבוצה מתומכיו ומוקיריו של הרב בעיר מודיעין -

זה לא נראה דף שהרב לאו מפרסם בו.

מה שיש שם במקרה הזה הוא ציטוט של כתבה מוואלה.

מה שכן, נראה מהכתבה שהכתב מסתמך על מקורות יותר אמינים מאשר משהו שמופץ במייל/פורומים.

לא יודע האם זה מספיק ודאי כדי לפרסם או לא [קיימת גם אפשרות שהבסיס אמיתי, אבל הפרטים לא מדוייקים], אבל לא נראה לי שיזיק לחכות יום יומיים, ולראות.

אם זה לא אמיתי כנראה תתפרסם הכחשה, אחרי שהסיפור קיבל כותרות בתקשורת, ואם זה אמיתי, יש סיכוי שתהיה הודעה יותר ישירה.

זה נראה נטו דברים שלקוחים מהתקשורת/אתרים אחרים.

אז כנראה שבמקום "דף זה מופעל ע"י קבוצה מתומכיו ומוקיריו של הרב בעיר מודיעין" היה מופיע "דף זה מופעל ע"י לשכת הרב הראשי" או משהו אחר.

ואם זה היה כך, היה שם סטטוסים שנכתבים ע"י עוזר/דובר, ולא רק העתקות מדברים שהתפרסמו במקומות אחרים.[כל ההודעות שראיתי שם הם העתקות, בציון המקור ממנו הדברים לקוחים].

כשאין אפשרות לבית דין בשל מוגבלות וידים כבולות (הם לא יכולים להכות עד שיסכים או למנוע מהעבודה)

הם מחליטים על חרם. וחרם זה אומר שאף שומר תורה ומצוות לא ידבר עם האדם מטוב ועד רע עד שהוא יחזור בתשובה

לכן חובה לפרסם, כי לא פשוט בכלל לעבור על תקנה כזאת של בית דין (שנאמרת רק במקרים מאד מועטים ולא בכל מקום!!)

לא כל אחד קור עיתון

כמובן שמותר לפרסם רק אחרי שזה בטוח נכון, אבל אז זו אכן מצווה של שמיעה לבית דין

יש עוד דרכים לבית הדין כיצד לפעול,

ואם הדיינים ראו כך לנכון - נעשה ככל אשר יורונו.

רק שהדברים צריכים להיות מהימנים,

ולא מבוססים ע"י תקציר חאפרי כמו שמופיע בתמונה שם...

['מתוך ההחלטה', כלשונם]

מה אם הוא עשיר ובעל עורך דין מוצלח שבגללו האישה סובלת? כבר היו מקרים כאלה בהסטוריה, לא מעט לצערי, שבהם החזק גם הצליח למרות שלא הגיע לו.

בכל מקרה בית דין לא כותב על חרם סתם

ודאי וודאי שצריך לברר ולא לפרסם סתם משהו ששמעו כי אולי זה סתם מישהו מרושע שרצה להתנקם בו!

אבל אם זה כן אמיתי אז כן, יש מצווה לפרסם כי זו הדרך היחידה שיש סיכוי להצליח

(אם כל הסטודנטים פונים למכללה שהם לא יכולים ללמוד אצלו ולא נכנסים לשיעור שלו, בסוף זה יכול לעבוד)

יהודי דתי לא יכול לחיות לבד, ולכן מי שמוחרם באמת וידוע ומפורסם שהוא מוחרם (וכולם מקיימים את הפסק של בית דין) בסוף סובל מזה וזו דרך לגרום לו לעשות את מה שהוא אמור לעשות

(יש בעיה חמורה בלא להקשיב לבית דין)

אם זה לא וודאי- אסור לפרסם ולהרוס חיי יהודי!

אם זה וודאי, הרי שלא משנה כמה אנחנו מושחתים, צריך לעשות הכל כדי שהעיגון ייגמר.

יש גם דיני נפשות.

אם אני יודעת במאה אחוז שאדם הולך להרוג מישהו אחר / לשדוד לו 5 מיליון שקל / לגרום לו לאבד את פרנסתו לכל החיים וכדומה

בכל המקרים אם כוונתי לא זכה לגמרי אז אסור לי לדבר???

אני לא מגיעה ממקום של זלזול בלשון הרע או בהלכות או בחפץ חיים ח"ו.

אני פשוט חושבת שקצת איבדנו את העיקר והטפל גם מבחינה הלכתית.

ושוב, מי שלא ווידא ב100 אחוז שזה נכון- אסור להעביר!!!!!

אבל אם זה נכון ב100 אחוז ויש תועלת בהעברה, אז האפשרות של אותה אישה לחיות חיי משפחה אי פעם גוברת לדעתי על שמירת טוהר מידותי וליבי.

הלוואי שלאף יהודי לא יהיה רע, לא גבר ולא אשה.

כמו שאני רוצה להטיב לעגונה המסכנה,

אני רוצה לא לפגוע בשמו הטוב של יהודי,

ולא להרוס את חייו על לא עוול בכפו.

אנחנו אומרים אותו דבר.

לא צריך כוונות הרש"ש...

צריך לכוון לתועלת ולא מתוך שנאה,

כפי שכתב החפץ חיים, בספרו הנפלא - חפץ חיים,

כלל י של הלכות לה"ר וכלל ט של הלכות רכילות (נראה לי....)

אבל במקרה וב100 אחוז אכן עוול בכפו, אז כן, פחות חשוב לי שמו הטוב של המתעלל מאשר חייה של האישה שעוברת את התעללות.

וגם אם יש איזו סיבה או סתם אהבת פרסום והנאה מרכילות שמצטרפת לזה..

זה אמנם ממש לא בסדר. אבל זה לא מה שאמור למנוע פרסום שיכול להציל חיי יהודיה.

ואני גבר, אגב...

ותסלח לי אם אשכח עד הפעם הבאה..

בעל מעגן הגיע למצב שהוא קיבל צו הרחקה מהילדים. לא מחשש שיזיק להם אלא כלחץ.

הוא הפר את זה.

בית הדין אישר מעצר עד הדיון הבא.

זה היה ביום חמישי. הדיון היה צריך להיות בראשון.

הגיע שכן עם לב זהב ושחרר אותו בערבות.

במקום להגיע עם הראש באדמה (ויתכן לתת גט), הוא הגיע כמנצח. והתוצאה ידועה.

עכשיו ..

אם המעצר מהווה אמצעי לחץ למה שיהיה אפשר לשחרר בערבות? זה לא קטע של חשש מבריחה..!

לדעתי, זו סתם התנהלות מוזרה של בתי הדין והמשטרה.

או שאפשר לעצור עד הדיון, או שלא..

לא יודע באיזה שכיחות.

פסק כזה לא מחייב שידעו עליו בכל הארץ, יכול להיות שהוא מפורסם בקהילה הרלוונטית.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.