אמרו חכמים (ברכות ס, ב): "הנכנס לישן על מיטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ואומר ברוך המפיל חבלי שינה וכו'". וכן אמר רבי יהושע בן לוי: "אע"פ שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצווה לקרותו על מטתו". וסמכו דבריהם על הפסוק (תהלים ד, ה): "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה" (ברכות ד, ב).

רבי יהושע בן לוי היה נוהג להוסיף לומר לפני שנתו גם מזמור "יושב בסתר עליון" (תהלים צא), "וה' מה רבו צרי" (תהלים ג) שהם מועילים כנגד המזיקים (שבועות טו, ב). ורבים נוהגים כמותו. עוד נהגו במשך הדורות להוסיף מזמורים ופסוקים ותפילות, וכיוון שמדובר בתוספות מאוחרות, יש במנהגים אלו הבדלים בין נוסחי העדות. ויש אומרים שטוב לומר גם את פרשת "והיה אם שמוע", ויש אומרים שטוב לומר את שלוש הפרשות^[1].

לסיכום, על פי תקנת חכמים צריך לומר לפני השינה את פרשת "שמע" וברכת "המפיל", אבל את שאר המזמורים אין חובה לומר, אלא שנתפשט המנהג לאומרם על פי מנהגו של רבי יהושע בן לוי, שהיה מוסיף מזמורים כדי להגן מפני המזיקים (ע' מ"א רלט, ב)^[2].

יש מדקדקים לומר את ברכת "המפיל" סמוך לשינה, אחר "שמע" וכל שאר הפסוקים. ולמנהג המקובלים מקדימים ברכת "המפיל" ל"שמע" ושאר הפסוקים. ומי שחושש שירדם, יתחיל ב"שמע" ו"המפיל", וכך יהיה בטוח שיספיק לומר לפני שירדם את מה שתיקנו חז"ל (ע' מ"ב רלט, ב).

[1]. תקנת חכמים לומר לפני השינה פרשת "שמע" בלבד, וכ"כ הרי"ף (ג, א), הרמב"ם והרא"ש פ"א ו'. אמנם הרא"ש בפ"ט כ"ג מביא את דעת ר"ח שקוראים גם את פרשת "והיה אם שמוע", ואולי הבין את הגמ' שעד "והיה אם שמוע" כולל אותה. ובדברי חמודות ס"ז פירש שהתכוון למקום שמתפללים ערבית לפני צאת הכוכבים שכדי לקיים את מצוות ק"ש צריכים לומר את שתי הפרשות. ורבנו ירוחם (נתיב ג' ח"ב), ורבנו יונה בספר היראה, כתבו לומר את שלוש הפרשות, שיש בהן רמ"ח תיבות ויש בזה סגולה כנגד המזיקין.

[2]. בברכות ה, א: "אמר רב נחמן: אם תלמיד חכם הוא, אין צריך (כי לימודו משמרו). אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון: בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' א-ל אמת". הרי"ף והרא"ש הזכירו שת"ח אינו חייב. אבל הרמב"ם ושו"ע לא הזכירו זאת, ומשמע שלדעתם גם ת"ח חייב. ואולי מקורם מהירושלמי (פ"א ה"א) שמספר על תלמידי חכמים שהיו רגילים לקרוא ק"ש כמה פעמים כדי להירדם מתוך ק"ש. ומ"מ לגבי הפסוקים הנוספים, שאין חובה לאומרם, נראה שת"ח יכול להעדיף ללמוד לפני שנתו בספר או במחשבה, ומתוך כך להירדם. אמנם בכה"ח רלט, א, כתב שבסדר ק"ש עפ"י האר"י נעשה תיקון, וגם ת"ח צריך לאומרו.

אני גם אבל יותר מחפשת את הפן הרוחני- רעיוני....יש כזה דבר?נפש חיה.

כזה שרק החשיבות שלו תעורר את ההבנה ואת הרצון

יש מאמר כללי יותר שנוגע גם בזהיוני

של אדמו"ר הריי"צ, ד"ה נעשה נא עליית קיר קטנה.

מופיע בספר מאמרים מלוקטים כרך א' של אדמו"ר הריי"צ וזה מאמר קל ללימוד ולא צריך להיות מצוי ממש בלימוד חסידות בשביל להבין אותו.

אנינ... איפה מוצאים את זה??אין לי גישה לספר הזה....נפש חיה.אחרונה

@יוני
אשמח לכל עזרה.
תודה.

תשובה מכיפה ומקור נוסףאגוז מוסקט

בס"ד

קריאת שמע על המיטה !!??

תוכן השאלה:
שלום וברכה,
יש לי שאלה שמאוד מטרידה אותי בלילה כאשר אני הולכת לישון תמיד אין לי כוח להגיד קריאת שמע על המיטה אני יודעת שצריך להגיד אבל אני לא עושה את זה אני אוהבת יותר להגיד רק שמע ישראל ותפילה קצרה בעצמי שאני מצטערת שאני לא מתפללת אליו וכו´
אז קיצר מה אני עשה?
נ.ב: הייתי רוצה לדעת מה משמעות קריאת שמע על המיטה אול זה יגרום לי להתפלל.
תודה!!!

תוכן התשובה:
היי אחות!
שמחתי לפגוש דרישה לאמת פנימית גדולה כל כך! את בהחלט נשמעת לי אחת שלא כל כך מהר מוותרת לעצמה ושיותר מהכל רוצה לעשות מה שהקב"ה רוצה ממנה גם אם זה לא הכי נח לה בעולם.

קריאת שמע על המיטה
נתחיל בכך שאת לא עוברת על שום עבירה. מעיקר הדין, כפי הידוע לי, מספיקה האמירה של הפרשייה הראשונה של "שמע ישראל", גם אם היא בע"פ.
כל התוספות האחרות ראיות להיאמר וחשובות מאוד, אך אי אמירתן אינה מכשילה אותך.
כלומר יש לך פה עסק עם עצמך, ואנחנו הולכות לשבת על זה.

תני לי להיצמד לכמה ממילותייך; "אני הולכת לישון תמיד אין לי כוח להגיד קריאת שמע על המיטה אני יודעת שצריך להגיד אבל אני לא עושה את זה אני אוהבת יותר להגיד רק שמע ישראל ותפילה קצרה בעצמי "
אז יש לנו כאן שתי נקודות:
נקודה ראשונה- עד שמגיעים לרגע המיוחל שבו אנו הולכים לישון, אין ממש כח להתחיל לקרוא את כל העניינים והפסוקים האלה.
נקודה שנייה- יש בך משהו שמחפש את הפן היותר אישי בינך לבין הקב"ה, את אוהבת לדבר איתו במילים שלך.
ננסה להסביר קצת את משמעות "קריאת שמע" ותוך כדי להתייחס לשתי הנקודות שציינו למעלה.

קריאת שמע על המיטה היא מעין מכתב אהבה בינינו לבין הקב"ה, היא מהווה קריאה לדבקות ולקשר עם ריבונו של עולם.
אם יצא לך לכתוב מכתב אישי לחברה טובה או לקבל אחד כזה מחברה, את בוודאי מכירה את התחושה; יש מכתבים שאתה חוזר וקורא אותם שוב ושוב, מנסה להבין כל פעם מחדש את מה שכתוב גם בין השורות, את זוכרת את צורת האותיות שנכתבו ובאיזה שורה נמחקה אות, מתרגשת במילים מסוימות יותר מאחרות ויותר מכל בולעת בשקיקה את שורת החתימה שכוללת לא מעט אהבה.

זה הסיפור שלנו עם הקב"ה, "סיפור אהבה"!
לפני השינה, אנו רוצים להיזכר באהבה הזו, רוצים להזכיר לעצמינו למי אנו שייכים, בשביל מי עמלנו כל היום הזה, ולמי אנו רוצים שיהיה לנו כוחות מחר. ובעצם כמו בתפילה מחדדים את המטרות שלנו, את הרצונות שלנו.
לכן, לא מפתיע אותי ההרגשה שלך והרצון שלך לדיבור אישי יותר עם הקב"ה- אולי כך את מרגישה יותר את אהבה שלך אליו.
עם זאת, נראה לי שגם את, למרות שמכתב האהבה מריבונו של עולם נכתב עבורך אולי קצת ב"שפה זרה" היית רוצה ללמוד את השפה הזו ולתרגם כל מילה בצורה הכי מדויקת שאפשר.
אז אני שולחת אותך לפתוח בפרשיות קריאת שמע במקורן: "שמע ישראל"- בספר דברים פרק ו´,ד´. "והיה אם שמוע"- בספר דברים פרק י"א,י"ג. מצוות ציצית- בספר במדבר ט"ו,ל"ז.
תתחילי מפירוש רש"י ואם תרצי תוכלי להוסיף ולעיין בעוד פרשנים.
אחרי שתביני קצת את המשמעות של המילים אולי הם יקבלו גוון קצת יותר חי בעינייך ויהיו פחות אפורות.
הרב קוק זצ"ל מסביר ב´עין איה´, שכשאדם ישן, הכוחות החומריים שבו מתחזקים, מכיוון שהוא ישן ושכלו לא שולט עליהם. לכן תיקנו חכמים שאדם יגיד ק"ש על מטתו ובכך יחזק יותר את הקשר של נפשו וגופו לקדושה, וימנע את התחזקותם היתירה של הכוחות החומריים.

תוספת הפסוקים הנוספים שיש בנוסחים רבים של סידורים היא הידור, אינני יודעת את מקורן, חשבתי אולי (וזאת דעתי הענייה בלבד) שחכמים בוודאי יודעים ומכירים את טבעו של האדם, ומכירים את העייפות הנופלת על האדם ככל שהוא יותר מתקרב אל מיטתו, וחוץ מהסגולות המיוחדות שיש לפסוקים שנאמרים בלילה, העדיפו שהאדם יירדם מתוך קריאת דברי תורה מאשר שיהרהר חלילה בדברי עבירה. ולכן יש מעלה לקריאת הפסוקים על אף שלרוב אם נאמרים מתוך עייפות רבה וללא כוונה יתרה.

תכל´ס,
יש לך שיעורי בית בשני כיוונים:
1) ללמוד את פרשיות קריאת שמע מהמקור שלהם עם פרשנים, אפשר גם עם פירושים אחרונים (בטח יש הרבה באינטרנט).
2) הייתי ממליצה לך להתחיל לאט לאט לומר את הנוסח השלם. תחלקי את זה לקטעים.
בהתחלה תיקחי את כל הפרשיות עצמן. ותחליטי על יעד מסוים בו את מתחילה לומר אותן. וגם אז תחליטי רק על יומיים קבועים בשבוע שאת אומרת אותן, אחרי תקופה מסוימת תוסיפי עוד כמה ימים שבהם את אומרת את זה וכל כל פעם תוסיפי קצת. ההדרגתיות תיתן לך כח וגם אולי חשק.

אז בהצלחה רבה!
ולכל שאלה נוספת את מוזמנת!
תמר
Tomight100@gmail.com