שלום לכולם,
פעם ראשונה שאני כותב בפורום מאז 2005 בערך, אז תהיו סלחנים בבקשה. מקווה שצעירים מעל גיל עשרים עדיין תקף לבן 31...
אשתי ואני (ושלושת ילדינו) גרים כרגע באירופה, במסגרת פוסט-דוקטורט שלי (אנחנו ישראלים). לאחרונה התחלנו לתכנן ברצינות (ופיק ברכיים) את חזרתנו לארץ אשר עיני ה' בה, אחרי כמה שנים ארוכות של מגורים בכל מיני קצוות תבל. אנחנו בעלי-תשובה - אי-שם בסוף הדוקטורט התחלנו לחפש, ולקרוא, וללמוד... לקח כמה שנים להעיז ולהגיד "חזרה בתשובה"... ועוד כמה שנים להבין שאלה המילים הכי לא מדויקות שאפשר לתת לתהליך המטורף הזה. ניר מנוסי סיכם את זה יפה כאן.
הבעיה היא כזו: חלק הארי של התהליך שעברנו התרחש בחו"ל, לטוב ולרע. ככה שמעולם לא גרנו בארץ בקהילה דתית כלשהי. אין לנו מושג איך לחפש אחת. למדנו הרבה מכל הקהילות שפגשנו בחו"ל - מודרן אורתודוקס, חב"ד, ליטאים - וגם מאנשים נפרדים שונים. עם מי מהם אנחנו רוצים לגור? לשלוח את ילדינו לבתי-ספר? להתפלל? ללמוד תורה? לאו דווקא בסדר הזה של חשיבות...
זה מה שאנחנו כן יודעים, על קצה המזלג:
- אנחנו מאוד מסתדרים עם חבר'ה של כיפות סרוגות מבחינה חברתית. במדינות בהן גרנו לא היו קהילות כאלה (אם יש כאלה בכלל) אלא חבר'ה נפרדים, בכל מיני רילוקיישנים או שליחי בני-עקיבא וכד'. וגם כמובן חברים מהעבר. חבר'ה מעולים. מבחינת תיוגים חיצוניים, אנחנו מתלבשים כמו הזרם הזה (כיפה סרוגה, מטפחות וכו')
- מבחינת הגות ואמונה אני מאוד מתחבר לדרך העיונית של חב"ד, וגם מבחינה הלכתית זה הקו שלנו (בגדול). איך נוצר השילוב הזה? סיפור ארוך, אבל בתור בעלי תשובה יש לנו קצת פריווילגיה לקחת את המתאים לנו מכל העולמות, בלי להיות מחויבים להשקפה בכל פרט ופרט. מי הרב שלנו? הכי קרוב לזה מבחינתי, הוא הרב עדין אבן-ישראל, למרות שפגשתי אותו רק פעם אחת.
אנחנו מחפשים מקום באזור הצפון (רדיוס שעה נהיגה מחיפה), עם קהילה (או היצע של קהילות) של יהודים מאמינים ושומרי-מצוות, שיוכלו לקבל אנשים כמונו. אני חולם למצוא מקום, ומסגרות לילדים, עם אנשים שכל חייהם עבודת ה' - במה שהם לא יבחרו לעסוק בו, בין אם זה לימוד תורה או פרנסה או מחקר או התנדבות.
אשמח לרעיונות...
תודה רבה,
דוד
