ואני לא הולך לפתוח על זה דיון עכשיו. אתה תחשוב מה שאתה רוצה ואני אחשוב מה שאני רוצה.

יכול לחפף איפה שבא לו, אז בעצם הוא לא מרגיש עצמו מחויב לכלום, זה לא משמעותי בחייו, ואז בהחלט לא ברור כל כך שהוא "דתי". אם דתי זאת הגדרה חברתית - אז חלק ניכר מאוד מהחברה לא יקרא לו דתי, ואם דתי זאת הגדרה אובייקטיבית שלא תלויה בתחושות של אנשים, גם אז, אני בספק אם אדם כזה יכול להיכנס להגדרה. אלא אם כן זה דתי של רפורמים או משהו כזה, כמובן. 

אם אדם אוכל שרימפס ונוסע בשבת לים מעורב, ובכל זאת קורא לעצמו חרדי - זה לא כל כך מעניין אותי. הוא לא חרדי. המציאות לא קוראת לו חרדי, זה אפילו לא אני (בהמשך למה שכתבת לי למעלה). 

או, אם נשתמש בביטוי היותר טוב: אדם ששומר תורה ומצוות ומרגיש מחוייב אליהן גם כשהוא נופל, מול אדם ששומר/לא שומר מה שבא לו, ולא מרגיש מחוייב לחלוטין ובמילא אין לו בעיה "ליפול" איפה שבא לו, כי מבחינתו זה לא נפילה, כי הוא בוחר מה לשמור ומה לא (ואם הוא רוצה להיות עם אשתו כל החודש, אז הוא יהיה, כי מבחינתו הוא לא מחוייב לדיני נידה. פשוט מאוד). 

ואם אתה אומר שאין לי זכות הלגדיר מישהו אחר, אז באותה דמגוגיה אני יכול להגיד לך שאין לך זכות להגיד לי מה זכותי להגדיר ומה לא.

אדם מגדיר את עצמו כדתי ואוכל שרימפס ביום כיפור בים מעורב - ואז מגיע אדם ושואל אותי אם הוא דתי כי הוא רוצוה להציע לו מישהי - אני אגיד לאותו אדם שהבחור הזה לחלוטין לא דתי. אם אני לא אגיד לו ככה אני עובר על לפני עיוור לא תיתן מכשול, ואתה יודע את זה.

לא יודע מאיפה הגעת למסקנה המטופשת ה"פלורליסטית" לפיה אני אל יכול הלגדיר זהות דתית של אדם אחר וגם לא המציאות -

זאת הטענה הכי לא יהודית ששמעתי בעשור האחרון.

ובכל מקרה, זה לא משנה - אז ה"יצור שהגדיר את עצמו כדתי לייט" וה"יצור שהגדיר אתעצמו חילוני" וחיים ביחד - בסופו של דבר, לא שונים זה מזה, ולכן לא מייצגים בשביל 99.999 אחוז מהעולם, את ההגדרה האמיתית לכל אחד מהדברים האלו.

זה מטופש שאני צריך להסביר למישהו שהגדרה חברתית היא הגדרה חברתית, אבל שיהיה.

אני ציפור. מהיוםא תה וכל שאר האנשים צריכים להתייחס אלי כציפור, ואין לך זכות שלא להתייחס אליי כציפור <צ>

שוב, דיבורים דיבורים. בפועל אתה יודע שאתה טועה, אתה יודע שאין שום מקום לא הלכתי ולא "מוסרי" שמחייב אותי לא להגדיר אדם איך שבא לי. אבל שוין.

אם אתה רוצה לקרוא לאדם כושי "אדם בעל עור לבן" מי אני שאפריע לך. תהנה עם הלוגיקה המוזרה שלך.

וחולצת בטן "צנועה" כי היא מגדירה את עצמה ככה ומי אתה שתערער על הזהות הצניעותית של מישהו - שיהיה לך בהצלחה. אני יודע בוודאות שהעולם לא עובד ככה - לא העולם היהודי ולא העולם בכלל. אבל אני לא הולך לכלות את זמני בלהסביר את זה לאנשים שלא ממש מקשיבים וגם לא ממש מתנהלים במישור הלוגי העולמי והיהודי. אז אכן הדיון נגמר כאן גם מבחינתי ו(כנראה) גם מבחינתך.

ואני לעומתך לא משתמש בדמגוגיה (כי מה קשור עכשיו האורך, לרמת הטיעונים/נכונותם/קריאת מה שהשני כותב?)

אגב - אם לכותרת פלוס 4 שורות (ההודעה האחרונה שלי) אתה קורא ארוך - ובכן, גם במישור הזה כנראה יש הבדל ניכר בין ההגדרה שלי לארוך להגדרה שלך, אבל שוין.

אולי אתה קורא מה שאני כותב ואולי לא, בכל מקרה לא ענית למה שכתבתי אפילו לא פעם אחת אלא חזרת שוב ושוב על הטענה משוללת ההיגיון שלך לפיה "אסור לי" להגדיר אדם בצורה מסויימת שהגדיר את עצמו אחרת. הסברתי פעם פעמיים ושלוש למה הטענה הזאת שטותית וילדותית - זה מספיק.

אל תקרא דברים ארוכים, זכותך - ככה לפחות הקוראים ידעו שלא היית יכול בכלל להגיב לי.

תודה רבה  

(לגבי ה"מעליב" - זה בסדר, אתה העלבת הרבה קודם, אבל שוין).

ההבדל ביני לבינך שאני מתייחס ברצינות אפילו לשטויות שאתה כותב (וכמעט כל מה שכתבת כאן היה שטויות במיץ) ואילו אתה לא התייחסת במילימטר לדברים ההגיוניים שכתבתי.

ואם אתה קורא ללוגיקה ולבקשת מקורות "שטויות" - ובכן, עם רמה כזאת אני לא מתכוון להתווכח. לגמרי.

עכשיו אחרי שהעלבנו הדדית, אפשר בהחלט להפסיק.

פורים דמוקפין קטן שמח. 

 אביטל שרנסקי ואחרות שהיו או הינן בזוגיות כזאת. מי שכתב שלחיות כדתי זה משהו שמקיף את כל חיי היומיום גם במובן הפראקטי וגם במובן הרעיוני -- צדק. בכל מקרה, זה לא יהיה קל. אבל, אם הוא, בעצם, בדרך לחיים דתיים, והקשר איתך הוא חלק מהתהליך הזה שלו, אז זה משהו אחר. אם האישה הדתייה היא הדומיננטית בזוגיות, והוא יסכים, לפחות, לבצע את הטקסים הבסיסיים כמו הקידוש בעת הסעודה בשבת, ולהימנע מחילול שבת בנוכחותך ובנוכחות הילדים, יתכן שהדבר אפשרי. כמובן שהדבר הכי קשה מבחינתו יהיה ענין טהרת המשפחה. אם יהיו לכם ילדים ממין זכר, זה יפריע מאוד שהם אינם יכולים ללכת עם אבא לבית הכנסת בשבת. ככה הילדים מרגישים רע שחבריהם באים לשם עם אבא והם באים לבדם. בצד החיובי, ההליכה לביהכ"נ עם אבא מדגישה את הקשר המשפחתי בין האב וילדיו הרבה לפני שהם מסוגלים לקרוא בסידור. אם הם באים לשם לבדם, הם מרגישים שמץ של יתמות. בעצם, גם לילדות הקטנות זה יחסר כשהן תראינה את חברותיהן הולכות מעזרת הנשים לעזרת הגברים ובחזרה, אם כי, כמובן, הרבה פחות. אם בעלך יסכים ללכת ביהכ"נ, גם הוא יעבור תקופת הסתגלות לא קלה. תהיה לו בעיה של התמצאות. הוא יתקשה לעקוב אחרי התפילה והוא לא ירגיש חלק מהקהל. כמובן, הרבה תלוי בהתנהגותם של אנשי הקהילה. עדיין תלוי כמה הוא היה מנותק מכל זה בחייו שלפני הפגישה איתך. כל זה בצד הפראקטי. אם הוא גם ספג הרבה אתיאיזם בילדותו ובנערותו, ואתיאיזם נראה לו הדבר ההגיוני, והדת, או אפילו קיומו של בורא עולם נראים לו אמונות תפלות, יהיה מאוד קשה לקיים בית דתי.

אבל, למרות כל זה, הרי 40 יום לפני יצירת הוולד נקבע שבת פלוני לפלוני... אז, אם את מרגישה קשר חזק אליו, לא יהיה נכון לוותר עליו כי אז את עלולה להיות "גרושת לב" ביחסך אל מי שתתחתני איתו וזה רע מאוד. במקרה כזה, פשוט תצטרכי להתמודד, וכאמור -- זה לא יהיה פשוט.

אנשי "המזרחי" הם שמוסרים את הנפש ממש על קיום עם ישראל. אם אתה רוצה לדבר כך, אז לך לאתרים אחרים של צדיקים בעיני עצמם. ל"מזרחי" יש הרבה מאוד זכויות.

אנשי המפלגה שלך נאלצו לעזוב אותה ולהקים את "פועלי אגודת ישראל" בגלל שחברי אגודת ישראל אילצו יהודים שומרי מצוות לעבוד בשבת ע"י כך שפיטרו את מי שלא הסכים לעבוד בשבת. מסתבר שלא רק החילונים הרשעים בהסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל עשו מעשים כאלה אלא אנשי אגודת ישראל עוד בגולה הדוויה בפולין שלפני השואה.

אחד מהשנים יצטרך לווותר הרבה. או שהחילוני יתחזק או שהדתייה תיחלש...קשה מדי, מבוסך מדי, מבלבל מדי מבחינת הילדים.

וחוצמזה- מחילה אבל באמת שאני לא יכולה להבין איך קשר יכול להתפתח כשהדבר הכי עמוק שקיים - האמונה, ההליכה בדרך ה', ההתחזקות בעבודת ה' וכ' וכו'- איך אם אין את זה בכלל אפשר להגיע לקשר עמוק.

חלק מהעניין של בניית משפחה, זה חינוך, טהרה, קדושה וכו'.

כשמתחתנים עם אדם שהוא לא בדת שלך, כל סולם הערכים שלו בנוי על יסודות אחרים.

לענ"ד מדובר בפועל בדת אחרת.

אמנם מבחינה נשמתית הם מ'כנסת-ישראל', אבל בפועל אין לנו הרבה במשותף.

כל סולם הערכים שלהם מושתת על יסודות אחרים משלנו.

לגבי דתים-לייט, יכול להיות שאסכים איתך,

כי לרוב אצלם, דת זה לא דבר אמיתי, אלא פולקלור.

רק בשירות הצבאי שלי ביליתי לא מעט איתם..

(חצי שנה הייתי במחלקת בני"ש, ואח"כ הייתי די לבד.)

ורק בלימודים שלי, אני פוגש אותם יום-יום..

הם נחמדים, אפילו מאד נחמדים..

אין לי בעיה לדבר איתם, ואפילו להיות ממש חבר שלהם (בתנאי שנושאי השיחה צנועים).

אבל לבנות בית - זה כבר משהו אחר..

המניעים שלהם למלחמה שונים מהותית מהמניעים שלנו.

וראינו לא פעם, שהמניעים שלהם גורמים להם לקחת את אותם כוחות,

ולעשות מעשים הפוכים מהערכים שבהם אנו מאמינים.

אנו נלחמים יחד, כי רוב רובו של הזמן האוייב שלנו משותף,

אבל המטרות הסופיות שלנו כרגע שונות בתכלית.

בע"ה כשהם יחזרו בתשובה, אז גם המטרות שלנו יתאחדו.

יש כאלה שמחוברים מעט ליהדות כפולקלור ותרבות חברתית (ולא כאמונה אמיתית באלוקים עם השגחה פרטית),

אבל אני אפילו בזה לא בטוח שמדובר ברוב.

או שאתה מתכחש למציאות או שאתה לא מבין מה פירוש המילה חילוני.

בכ"מ, תאמין לי שאני לא צריך אותך כדי להאמין לעצמי..

המניעים רק בחלקם חופפים.

הם למשל לא מאמינים בגאולה יותר גדולה.

הם לא מאמינים בא"י השלמה.

גם הימניים כיום, לא מאמינים ששכם, חברון והר-הבית - אמורים להיות שלנו ורק שלנו!

דתי אמיתי לא הולך לצבא בגלל שהמדינה מחייבת אותו,

דתי אמיתי הולך לצבא כי הוא מחוייב לזה מבחינת התורה.

(מבחינה הלכתית, מכיוון שיש כאן צד של סכנת נפשות,

 אין אפשרות הלכתית לחייב אותך ללכת לצבא, אא"כ התורה היא זאת שמחייבת אותך.)

וזה הבדל של שמיים וארץ.

אמרתי שאני לא צריך לחזור בתשובה?

אני לא מבין מה הקשר,

אתה רוצה להגיד לי שאין לך שאיפה שכל עמ"י יחזור לעבוד את אבינו שבשמיים??

אתה בטוח שאתה דתי?

בהתחלה חשבתי שאתה לא מכיר חילונים,

עכשיו אני תוהה אם אתה מכיר בכלל את הדת שלנו ואת ערכיה?

לגבי החרדים, נכון, יש לא מעט מצוות שהם לא מקיימים..

והדרך שלהם להסתכל על התורה שונה בחלק מהדברים מההסתכלות שלנו.

אני לא אכנס איתך לדיון של ההגדרה המדוייקת מה הוא דתי,

באופן כללי מדובר על אדם שמאמין בעיקרי האמונה של הרמב"ם וספר העיקרים.

ובזה אנחנו והחרדים - בפנים!

החילוניים, המסורתיים והדתיים-לייט - בחוץ!

אין לי כבר שום סיבה להגיב.

דתייה לייט שומרת שבת? החילוני הזה ישמור איתה שבת?
דתייה לייט שומרת טהרת המשפחה? החילוני הזה ישמור איתה טהרת המשפחה?
דתייה לייט שומרת כשרות? החילוני הזה ישמור איתה כשרות?
דתייה לייט מלבישה את הבן שלה עם כיפה, ציצית, שולחת אותו לבית ספר דתי, וכו'? החילוני יעשה גם את כל זה?

הדתייה לייט תחנך את הבן שלה לשמור תורה ומצוות או לא? החילוני יחנך ככה את הבן שלו?
הדתייה לייט תצום ביום כיפור? החילוני יצום יחד איתה? ואם לא - מה הילדים שלהם יראו?
 

אני יכול להמשיך עוד ועוד, אבל נסתפק בנתיים בשאלות האלו. יש לך תשובות על כולן? האם אתה רואה בית מתנהל בצורה תקינה ובריאה כאשר התשובות לשני חלקי כל שורה הן לא זהות? ובמקרה והן זהות (או כן או לא) - אזי אתה מבין שאו שלא מדובר ב"דתייה" או שלא מדובר ב"חילוני"? 

וכן, אני מכיר לא מעט זוגות "דתי וחילוניה/חילוניה ודתי" - וזה ממש לא זה. זה או שהדתי יורד, או שהחילוני עולה - אין דבר כזה שכל אחד נשאר איפה שהוא. אם החילוני ישמור שבת, יאכל רק כשר, ישמור טהרת המשפחה, ישלח את הילד לכל מוסדות החינוך הדתיים, יצום ביום כיפור וכו' וכו' - אז אתה כבר לא יכול להגדיר אותו ממש חילוני.

אם הדתייה לא תשמור שבת, לא תשמור טהרת המשפחה, לא תשמור כשרות, וכו' וכו' - אז אתה לא יכול לקרוא לה דתייה.

אם כל אחד ינסה לעשות בדיוק מה שעשה עד היום - החילוני להישאר חילוני, והדתייה להישאר דתייה - ראשית, זה לא יעבוד, כי יש דברים שזה מתנגש (אי אפשר לנגוע ולא לנגוע בשבועיים של הרחקה בטהרת המשפחה. אי אפשר להטריף את כל המטבח ולשמור אותו כשר בו זמנית. וואלה, שיעשו חצי מטבח כשר וחצי טרף. מגניב...

אתה לא מוכן להקשיב, מדברים אליך בטיעונים לוגיים פשוטים וברורים שאם אתה חולק עליהם אתה או משקר לעצמך או בעל השכלה נמוכה. הויכוח איתך הפך לעקר וחסר פואנטה - עד לרגע זה לא השבת לטענה אחת לוגית ריאלית שהצבתי כאן, רק הצבת דרישה מוזרה משהו לפיה בגלל שאתה חושב ככה, אסור לי להגדיר אדם מסויים בדרך מסויימת. אכן, יום טוב.

כאשר תהיה מוכן להודות שזה שאדם מגדיר את עצמו דתי אבל אונס, גונב, מחלל שבת בפרהסיה, אוכל חזיר ביום כיפור ובועל את אחותו נידה - לא הופך אותו לדתי - אז אולי יהיה טעם לדיון הזה (וכן, הקצנתי).

עד אז כל בר דעת בשרשור הזה מבין מי כותב מילות טעם ומי סתם מציב דרישות פלורליסטיות בלי שום היגיון.

(והנה, הודעה שלמה בלי להשתמש במילה שכתבת בכותרת).

מגיע למקומות האלה.

ויותר מזה- המקומות האלה, של אמונה ועבודת ה', כשהם משותפים לשני בני הזוג, הם מובילים את הקשר למקום אחר. מחברים לתכלית גבוהה יותר.

לא נראה לי שיש עוד מה להרחיב בעניין. (יצא חרוז )

זה באמת עניין אותי..

חבל להוסיף עוד עניין מורכב שכזה

כרגע אין לי כ"כ זמן, אבל משאירה לעמוקים שבנינו להסביר יותר בפירוט

שהכל תלוי במידת ההכלה של שני הצדדים.

אם שני הצדדים מקבלים אחד את השני כמו שצריך ומגיעים להבנות ו"עמק השווה", אין שום סיבה שלא ילך.

ברור שהרבה יותר קל כששני הצדדים באותו ראש וכו'.

לא מכיר אישית...

בקשר עם בחור חילוני ושומרת נגיעה. אז כנראה שלכתחילה זה אפשרי במידה מסויימת. בדיעבד, אפעס....

גם אם בשינוי פרטים כאלו ואחרים.

אני אישית מכיר מישהי ששיחה שהוא פרסם (לא בעלון הזה, במקום אחר מעין זה...) מבוסס עליה - והיא אף אישרה את זה. רק הפרטים טושטשו למניעת זיהוי מוחלט... (ורק בגלל שהיא הסכימה להגיד לי שזה עליה, ידעתי בוודאות את זה. אחרת סתם הייתי חושב שזה פשוט מקרה שדומה לה, כי ידוע שהעולם שלנו מורכב מתבניות שחוזרות על עצמן המון פעמים...) 

עזוב שזה התייחסות נקודתית מאד צרה... יש עוד המווון בעיות בקשר הזה. 

אבל מה רע שאחת שלא שומרת נגיעה בכל זאת תשמור פעם ב... ? וזה רע מאד אם לא. כי על כל עבירה נענשים.

לעומת זאת, אם היא תתחתן עם אדם דתי, אפילו לא הכי... מן הסתם כל אחד מהם יש לו כמה מצוות שחשובות לו.

אז נניח שהיא באה עם חמש מצוות שחשובות לה והוא בא עם חמש.. כל אחד משפיע על השני

יוצא לנו זוג שמקיים עשר מצוות.  מצויין!!    

ממש ממש תלוי מי את ומי הוא ומה הציפיות.

יהיו - דתילונים..   

כמה כאלו,

רובם הצטערו שנכנסו לקשר הזה. 

מצד שני יש כמה שהתחזקו (לא היה קל בכלל אלא קשה מאוד.) 

וב"ה חיים..

 (: 

ולא על אישיותם המשוערת של גולשי ערוץ 7?

תודה.

אני חושב שזה עניין של מידות ויכולת לראות את האדם במהות הנפשית העמוקה שלו. 

במו עיני אני רואה שזה אפשרי כי במשפחה שלי יש זוג כזה שנשוי כבר 30+ שנים עם נכדים ב"ה. במעגל המשפחתי המורחב יש עוד ודווקא מבוגרים. אצל הצעירים יש שילובים אחרים. כל מי שנתקל בהם יכול להתרשם שהם כמעט הפכים מוחלטים עוד לפני ששמים לב שיש בניהם פער דתי. אבל הם ביחד ואוהבים. אני מביט בהם מאז שאני זוכר את עצמי וזה נראה שכשהאווירה ביניהם נעימה אז הדת היא 20% מהפער וכשח"ו האווירה פחות נעימה אז הדת היא 80% מהפער. הילדים שלהם בסוף בסוף יצאו תורניים מי יותר ומי עוד יותר אחרי שראו והכירו הכל. 

גם ביני לבין אשתי יש פער דתי ואמוני (כזה שרק דוסים מבחינים בו) אבל ביומיום, בזוגיות ובחינוך הילדים אין לו משמעות. זה כל אחד לעצמו עם עצמו ואלוקיו. 

 אביטל שרנסקי ואחרות שהיו או הינן בזוגיות כזאת. מי שכתב שלחיות כדתי זה משהו שמקיף את כל חיי היומיום גם במובן הפראקטי וגם במובן הרעיוני -- צדק. בכל מקרה, זה לא יהיה קל. אבל, אם הוא, בעצם, בדרך לחיים דתיים, והקשר איתך הוא חלק מהתהליך הזה שלו, אז זה משהו אחר. אם האישה הדתייה היא הדומיננטית בזוגיות, והוא יסכים, לפחות, לבצע את הטקסים הבסיסיים כמו הקידוש בעת הסעודה בשבת, ולהימנע מחילול שבת בנוכחותך ובנוכחות הילדים, יתכן שהדבר אפשרי. כמובן שהדבר הכי קשה מבחינתו יהיה ענין טהרת המשפחה. אם יהיו לכם ילדים ממין זכר, זה יפריע מאוד שהם אינם יכולים ללכת עם אבא לבית הכנסת בשבת. ככה הילדים מרגישים רע שחבריהם באים לשם עם אבא והם באים לבדם. בצד החיובי, ההליכה לביהכ"נ עם אבא מדגישה את הקשר המשפחתי בין האב וילדיו הרבה לפני שהם מסוגלים לקרוא בסידור. אם הם באים לשם לבדם, הם מרגישים שמץ של יתמות. בעצם, גם לילדות הקטנות זה יחסר כשהן תראינה את חברותיהן הולכות מעזרת הנשים לעזרת הגברים ובחזרה, אם כי, כמובן, הרבה פחות. אם בעלך יסכים ללכת ביהכ"נ, גם הוא יעבור תקופת הסתגלות לא קלה. תהיה לו בעיה של התמצאות. הוא יתקשה לעקוב אחרי התפילה והוא לא ירגיש חלק מהקהל. כמובן, הרבה תלוי בהתנהגותם של אנשי הקהילה. עדיין תלוי כמה הוא היה מנותק מכל זה בחייו שלפני הפגישה איתך. כל זה בצד הפראקטי. אם הוא גם ספג הרבה אתיאיזם בילדותו ובנערותו, ואתיאיזם נראה לו הדבר ההגיוני, והדת, או אפילו קיומו של בורא עולם נראים לו אמונות תפלות, יהיה מאוד קשה לקיים בית דתי.

אבל, למרות כל זה, הרי 40 יום לפני יצירת הוולד נקבע שבת פלוני לפלוני... אז, אם את מרגישה קשר חזק אליו, לא יהיה נכון לוותר עליו כי אז את עלולה להיות "גרושת לב" ביחסך אל מי שתתחתני איתו וזה רע מאוד. במקרה כזה, פשוט תצטרכי להתמודד, וכאמור -- זה לא יהיה פשוט.

שולי הייתה נשואה לסא"ל משה מועלם משנהרג באסון המסוקים, שהיה חילוני. היא כמובן לא מצטערת על נישואיה אליו,הייתה שם אהבה גדולה והרבה כבוד, אבל מתוך ניסיונה היא מאוד ממליצה לא להיכנס להתמודדות הזו, שבאה לידי ביטוי בכל תחומי החיים המשותפים כשכמובן,ההתמודדות המשמעותית היא בחינוך הילדים.

המטרה של קשר בין איש לאישה - להדבק בשכינה

אין סיכוי כשכך מתחילים קשר נישואין

גם ככה יש התמודדויות אז למה להוסיף להן עוד...

קשה להתחתן עם מי שהייתה אמור להוריד אותו לבור...

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: