סתם סתם... לא נדליק אותך עוד פעם...

"וכן היה ר"ש בן יוחאי אומר: אלימלך מחלון וכליון גדולי הדור היו ופרנסי הדור היו. ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ"

"כי הוו מיפטרי רבנן מהדדי - בני מדינת הים שהיו הולכין ללמוד תורה בארץ ישראל, כשחוזרים לבתיהם היו חבריהם בני ארץ ישראל מלווים אותן עד עכו, ומשם נפטרים מהם: שאסור לבני ארץ ישראל לצאת חוצה לארץ"

"אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחו"ל אסור, אלא אם כן חזק שם הרעב... ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כליה למקום".

http://beta.hebrewbooks.org/reader/pagepngs/22302_368_1332_1722.png

http://beta.hebrewbooks.org/reader/pagepngs/22302_369_1332_1722.png

במצבים של לפני קריסה. אחרת אי אפשר להבין מה זה הצורך הזה.

גם אני פעם חשבתי שלא נכון לצאת מהארץ לטיול.

היום אני חושבת שזה לא אבסולוטי בכלל.

להיות רחוק מכולם. אין טלפון. אין אפשרות לחזור כל זמן שרוצים. לא פוגשים על כל מטר מישהו שמכירים. זה אחרת. אווירה אחרת. מקום אחר. אוויר אחר.

לא יודעת להסביר.

זו יציאה ארעית, לא תמידית, בשביל לאגור כוחות לצמוח ולהתקדם.

כמו שענבל אמרה - הארץ וחו"ל זה לא אותו דבר מבחינת פרטיות.

לפעמים יש צורך פשוט להתנתק מהכל. בלי טלפונים. בלי לפגוש באנשים מוכרים. בלי אופציה לחזור כל רגע שרוצים.

לנקות את הראש.

פשוט לשכוח מהכל.

אצלי אישית אני מרגישה שזה ממש נצרך.

כדי לאגור כוחות גשמיים גם בשביל עבודת ה' הרוחנית.

מפלים, מוזיאונים...

אבל לי אישית לא מזיז לצאת מהארץ לטיול ארעי כל עוד אני שומרת על כל גבולות ההלכה כמו כשרות וכדו'.

אני אפילו אשמח.

זה לא שלא אכפת לי מההלכה בנושא. חלילה. אכפת לי מאוד מאוד מההלכה והתורה. שלא אובן לא נכון.

אם הייתי יודעת שהרב שלי שולל את זה מכל וכל אז הייתי מתייחסת לזה אחרת לגמרי.

אבל הוא לא

בס"ד

את יודעת, מסכת אבות זאת לא הלכה..

ואין אף הלכה שאומרת שאני מחויבת לרב אחד וזהו.

ואני מתנצלת שאני משתמשת גם בעוד דברים חוץ מללכת לרב על כל דבר...

בכל מקרה,

כבר שמעתי מר"מ במדרשה מסוימת שאמר את זה גם.

שאין בעיה ללכת בהלכה על פי כמה רבנים.

ואין בזה גם איסור.

בכל מקרה, זה מה שנקרא, ולמקלים יש על מי לסמוך.

וזהו.

בס"ד

ואוקיי. טוב לגלות שאנחנו אנשים שונים, פשוט עד עכשיו לא ידעתי מה לחשוב

[את עוד לא ניסית להכיר אותי אחרי שגילית את חיבתי לאמונה אלון.. אז את לא יודעת אם תצלחי את הגשר המאוד מפחיד הזה ]

בס"ד

אני מאמצת.

נרשם.

.

[אבל אם ככה אז את גם לא יכולה להגיד שצלחת את זה..

חוץ מזה שאת סתם מפסידה. אני מקסימה ]

לא רוצה לנשום אוויר טמא,

לא רוצה לאכול לחם טמא,

לא רוצה לצאת מהמקום שלי.

קדושה. קדושה אני מבקש.

אמרתי כל עוד זה בגדר ההלכה, כך שלחם טמא לא בקטגוריה

דבר נוסף, זו יציאה ארעית, לא תמידית, בשביל לאגור כוחות לצמוח ולהתקדם.

כמו שענבל אמרה - הארץ וחו"ל זה לא אותו דבר מבחינת פרטיות.

לפעמים יש צורך פשוט להתנתק מהכל. בלי טלפונים. בלי לפגוש באנשים מוכרים. 

פשוט לשכוח מהכל.

אצלי אישית אני מרגישה שזה ממש נצרך.

כדי לאגור כוחות גשמיים וכל שכן רוחניים.

(כנראה שהתיוג של ענבל לא נתן לי לשלוח בגלל שגיאה)

ו@Rty2 - מדובר שם על לחם כשר, כמובן.

זה הבדל בין פרטיות מצמצמת לכלליות,

בין אוסף איברים לא קשורים, לבין גוף אורגני חי ומגלה כבוד שמים בעולם.

כן?

@תרחיב לבי

@תרחיב לבי ?

עניתי לשניכם,

רק שאם הייתי עונה לכל אחד מכם בנפרד - הייתי חוסך הבהרות...

וזהו 

אבל הנושא בלחם הטמא בגויים הוא לא רק קדושת החיטה,

שודאי נכונה בכמפורסם בדברי הב"ח (או"ח רח על הטור),

אלא האכילה היא חלק מסדר החיים של האומה, ולא רק של הפרט.

כשאני בארץ אני חלק מהעם, חלק מהמהלך הכללי של גאולת עולם,

"ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" - בארץ הוא דאיקרון גוי אחד, ולאו אינון בלחודיהו (זוה"ק).

אז גם הפעולות הגשמיות מצטרפות (תרתי משמע) כחלק מהמהלך.

[ויותר ממה שאמרתי לפניך יש כאן...]

לי ספציפית התיר פעם אחד הרבנים המחמירים ביותר בתחום לצאת,

באופן אישי, מסיבות אישיות...

בעוונתיי הרבים לא יצאתי, ואני תוהה לעצמי אם אני מצטער...

הסיבה הייתה מן רגש דתי לא מוסבר [אחרי כל הנימוקים לעיל, ועוד]

זכותו של בנ"א לבזבז.

אני אישית לא רואה תענוג בלשלם עלפי שקלים בשביל טיול שהייתי יכולה לעשות בפחות.

רק הטיסה עצמה (בזמני חופש עמוסים) יכולה לכסות לילה או שניים במלון סביר.

וזה עוד מבלי לכלול את הקניות טרום הטיסה, במהלכה ואחריה.

(אגב, גם חתונה בארץ יכולה להיות יותר יקרה מבחו"ל למרות שזה בדר"כ הפוך. תלוי כמה מבזבזים)

אתה יודע, אותה איכות ירודה שמתגלה בארץ יש גם שם. (כן, גם שם יש מלונות סוג ב' וג'.)

יעדים באירופה יש הרבה.

No thank u.

לא ממש מתחשק לי לבלות חופש במחיצת שונאי ישראל ואנטישמיים מובהקים. (מניסיון, זה לא נחמד...)

היעדים הרגילים הם אנגליה, שוויץ, צרפת וניו יורק והריהם.

וכולם נפסלים, הן בשל האנטישמיות והן בשל המחיר היקר.

שוב. במקום כרטיס טיסה אפשר לשלם למלון בארץ. ואם ממש יודעים לחסוך אפשר להגיע למלונות בהסעה ומקסימום באוטובוס ציבורי.

כיף לצאת ולהינות. אבל אפשר וצריך לעשות את זה גם בשכל. לדעת היכן לחסוך.

כרטיס טיסה, מבחינתי, זה מקום לחסוך. (אא"כ הכרטיס על חשבון הברון ואז שיהיה לבריאות...)

מבחינתי הכרטיס עצמו זה כסף שיכול לעבור לתשלום למלון יותר יוקרתי בארץ. או סתם להיחסך מכל הטיול.

ברור שחופשה חסכונית בחו"ל יותר זולה מחופשה מופרזת בארץ. אבל אין בכך שום מקום להשווה.

במקום זאת תשווה תקציב של חופשה בחו"ל לעומת חופשה בארץ. באותם סוגי מלונות ואותם אטרקציות, פחות או יותר. אותה רמת איכות.

ואז תגיע למסקנות.

בס"ד

לא טחון,

אבל מינימום רופא

סתם. חלילה.

מקווה שלשנינו יהיו עבודות גם מספקות וגם מכניסות

וכמובן שלא בשנים הראשונות לנישואין.

בס"ד

בשלב מסוים יש להם כסף.

אני לא אומרת שהם לא עובדים מאוד קשה בשביל הכסף הזה, אבל יש להם כסף בשלב מסוים.

בכל אופן, כמובן שזה נאמר בבדיחות הדעת.

על ידי גילוי נשמות של רשב"י וכו

זה לא תאוריות של אקדמאים

כפי שמקובל. עי' ספר קדמות הזוהר לרד"ל, ועוד, גם אם יש בו הוספות מאוחרות יותר.

להגיד בפסקנות כך על התהילים, "לא כולו", גם זה דבר יומרני. אמנם המלבי"ם דומני, אומר שהיינו מסתדרים גם עם הסבר מאוחר על מה שנראה כך, אך שלמעשה כלל אין צורך בזה. מה שנכתב ברוה"ק, יכול לדבר מראש על על "בשוב ה' את שיבת ציון" וכד'.

והמשניות, ערך רבי יהודה הנשיא, רבנו הקדוש.

בהתייחס לחכם מחכמי תימן במחלוקת שנתגלעה שם,

שכעת שהתקבל בעם ישראל, הרי שהיחס הוא ככל חלק מהתורה - גם לענין "כפירה" בו ח"ו. כדאי לראות את האיגרת.

המקובל אצל הראשונים, למיטב ידיעתי, וכך פשט הגמרא ("דוד אמרו"), שזה לא כך.

אז בוודאי אי אפשר "לקבוע" כך

קרא רש"י שם, שמצטט מחז"ל:

רבותינו דרשו -

כלו תפילות, כל אלו תפילות דוד, לכלול כל הספר ע"ש דוד, ואף מ"ש בני קרח ועשרה זקנים..  ויש לפתור "כלו" - כמו "נסתיימו", ואם כן הוא לא נכתב המזמור במקומו (כלומר, בסוף הספר) ואין מוקדם ומאוחר בספר.

נו, אז אנחנו מאמינים בדברי רבותינו, והפרשן העצום רש"י ז"ל.

וגם פשט הדברים נותן - שהרי אחרי "כלו", כל הספר מלא "לדוִד"..

[ושוב, גם אם שמעת מישהו אומר משהו - כבר אמרתי שדומני שהמלבי"ם אומר שהיינו יכולים לומר גם שיש משהו מאוחר שם, אבל אין בכך צורך - אז עדיין זה לא "ככה זה" כשפשט הגמרא אחרת, והמקובל אחרת. וזה לא "לא הגיוני". אנחנו לא קראים. מאמינים בדברי חז"ל]

לא נשען רק על הקבלה.

זה לכל הפחות הבנה אפשרית בפשט הפסוקים, שמדברים על טומאה וטהרה.

נראה למשל שהכוזרי, שנכתב לפני פרסום הזוהר (כ200 שנה קודם, נדמה לי), מסביר אותה כמציאות, ולא רק כהגדרה הלכתית.

גם על גבי הפירוש שמתייחס לטומאה כמציאות רוחנית, יש לדון מה ההשלכות שלה, והאם ומתי יש תועלת להזהר ממנה. [יעויין בכוזרי במאמר שלישי איפה שהוא].

רוח רעה לפני נטילת ידיים בבוקר, זו גמרא בשבת קח ב-קט א. הזוהר והמקובלים החמירו בזה יותר מהמפורש בגמרא.

נראה לי שהרמב"ם באמת מסביר אחרת. אני אמנם לא זוכר כרגע מקור מפורש בדבריו לזה, אבל נדמה לי שזה מאוד משמע מהטעמים שהוא כותב במורה נבוכים לעניין הטומאה והטהרה.

הטענה שלי הייתה מול ההתייחסות שלך לזה כאל המצאה חדשה, בעוד שיש לזה ביסוס, ממשמעות הפסוקים [אף שאפשר להסביר אותם אחרת, ואני לא בא בטענות למי שעושה את זה].

ולגבי נטילת ידיים -

הגמרא אומרת שצריך נטילת ידיים לתפילה.

הגמרא אומרת שאסור לגעת בפה עיניים וכו' לפני נטילת ידיים.

שני הדברים האלה, נפסקו גם בשלחן ערוך (או"ח ד).

הגמרא לא אומרת שאסור לברך לפני נטילת ידיים [ואף משמע להפך]-

ובאמת פוסק השלחן ערוך -

לא תיקנו נטילת ידים אלא לקריאת שמע ולתפילה; אבל ברכות דשחרית יכול לברך קודם נטילה, אלא אם כן^ל הוא ישן על מטתו ערום, שאז אסור להזכיר את השם עד שינקה אותם.

כאן נכנסת הנקודה שמקורה בזוהר, וכפי שכתב המשנה ברורה -

"ובשערי תשובה בשם הזוהר כתב דלא יברך בלי נטילת ידיים, וראוי להחמיר ביש לו מים"

זה לא אותו דבר.

הנחת תפילין זו מצווה אבסולוטית.

יציאה מהארץ לא.

בס"ד

לעבור לגור בחו"ל מבטל אותה.

לגבי איסור יציאה מהארץ, והדעות השונות, כולל בשאלה האם ביציאה מהארץ יש ביטול מצוות ישוב הארץ - כאן

מאוד מאוד אכפת לי מהתורה ומההלכה!! הכי הכי שבעולם! והלוואי ואזכה לקיימה באופן הטוב ביותר.

זה שאמרתי שאין לי בעיה לצאת לטיול לחו"ל זה לא אומר שלא אכפת לי מההלכה. חלילה.

זה גם לא אומר שאני בגישה של לקיים רק מה שבא לי ומה שנוח לי. ממש לא!! אני הפך גישה זו.

אבל זה כיף. יש שם אוויר טוב.

בשוויץ למשל יש אוויר שעוזר לריפוי אסטמה וכו.

ובכללי זה טוב לבריאות...

ושוב, זה לא באופן גורף שמותר, אבל יש מקרים שזה מועיל, כן.

לאגירת כוחות פיזיים שעוזרים להתקדם ברוחניות ובגשמיות.

או פיזית אוויר שעוזר לריפוי כמו שציינתי מקודם, מנוחת הנפש וכו..

לא ככה?

@אמת המים

בס"ד

וחפש בנט.

יש כמה תשובות.

בס"ד

ואמרו שההלכה הזאת נכתבה על שהייה ממושכת שבאמת היה חשש שאנשים לא ישובו לארץ ישראל.

אבל היום מכיוון שהדרכים כל כך קלות אין את הבעיה הזאת.

במיוחד אם קונים כרטיס הלוחזור..

בס"ד

וגם בתקופת הרמבם לצאת היה ארוך ומפרך.

כך שזה מאוד סביר שגם הוא דיבר על העניין של השהייה הממושכת בחו"ל.

מזל שאין לי זמן או כסף מיותר וכרגע נשארת בארץ...

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.