סתם סתם... לא נדליק אותך עוד פעם...

"וכן היה ר"ש בן יוחאי אומר: אלימלך מחלון וכליון גדולי הדור היו ופרנסי הדור היו. ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ"

"כי הוו מיפטרי רבנן מהדדי - בני מדינת הים שהיו הולכין ללמוד תורה בארץ ישראל, כשחוזרים לבתיהם היו חבריהם בני ארץ ישראל מלווים אותן עד עכו, ומשם נפטרים מהם: שאסור לבני ארץ ישראל לצאת חוצה לארץ"

"אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחו"ל אסור, אלא אם כן חזק שם הרעב... ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כליה למקום".

http://beta.hebrewbooks.org/reader/pagepngs/22302_368_1332_1722.png

http://beta.hebrewbooks.org/reader/pagepngs/22302_369_1332_1722.png

במצבים של לפני קריסה. אחרת אי אפשר להבין מה זה הצורך הזה.

גם אני פעם חשבתי שלא נכון לצאת מהארץ לטיול.

היום אני חושבת שזה לא אבסולוטי בכלל.

להיות רחוק מכולם. אין טלפון. אין אפשרות לחזור כל זמן שרוצים. לא פוגשים על כל מטר מישהו שמכירים. זה אחרת. אווירה אחרת. מקום אחר. אוויר אחר.

לא יודעת להסביר.

זו יציאה ארעית, לא תמידית, בשביל לאגור כוחות לצמוח ולהתקדם.

כמו שענבל אמרה - הארץ וחו"ל זה לא אותו דבר מבחינת פרטיות.

לפעמים יש צורך פשוט להתנתק מהכל. בלי טלפונים. בלי לפגוש באנשים מוכרים. בלי אופציה לחזור כל רגע שרוצים.

לנקות את הראש.

פשוט לשכוח מהכל.

אצלי אישית אני מרגישה שזה ממש נצרך.

כדי לאגור כוחות גשמיים גם בשביל עבודת ה' הרוחנית.

מפלים, מוזיאונים...

אבל לי אישית לא מזיז לצאת מהארץ לטיול ארעי כל עוד אני שומרת על כל גבולות ההלכה כמו כשרות וכדו'.

אני אפילו אשמח.

זה לא שלא אכפת לי מההלכה בנושא. חלילה. אכפת לי מאוד מאוד מההלכה והתורה. שלא אובן לא נכון.

אם הייתי יודעת שהרב שלי שולל את זה מכל וכל אז הייתי מתייחסת לזה אחרת לגמרי.

אבל הוא לא

בס"ד

את יודעת, מסכת אבות זאת לא הלכה..

ואין אף הלכה שאומרת שאני מחויבת לרב אחד וזהו.

ואני מתנצלת שאני משתמשת גם בעוד דברים חוץ מללכת לרב על כל דבר...

בכל מקרה,

כבר שמעתי מר"מ במדרשה מסוימת שאמר את זה גם.

שאין בעיה ללכת בהלכה על פי כמה רבנים.

ואין בזה גם איסור.

בכל מקרה, זה מה שנקרא, ולמקלים יש על מי לסמוך.

וזהו.

בס"ד

ואוקיי. טוב לגלות שאנחנו אנשים שונים, פשוט עד עכשיו לא ידעתי מה לחשוב

[את עוד לא ניסית להכיר אותי אחרי שגילית את חיבתי לאמונה אלון.. אז את לא יודעת אם תצלחי את הגשר המאוד מפחיד הזה ]

בס"ד

אני מאמצת.

נרשם.

.

[אבל אם ככה אז את גם לא יכולה להגיד שצלחת את זה..

חוץ מזה שאת סתם מפסידה. אני מקסימה ]

לא רוצה לנשום אוויר טמא,

לא רוצה לאכול לחם טמא,

לא רוצה לצאת מהמקום שלי.

קדושה. קדושה אני מבקש.

אמרתי כל עוד זה בגדר ההלכה, כך שלחם טמא לא בקטגוריה

דבר נוסף, זו יציאה ארעית, לא תמידית, בשביל לאגור כוחות לצמוח ולהתקדם.

כמו שענבל אמרה - הארץ וחו"ל זה לא אותו דבר מבחינת פרטיות.

לפעמים יש צורך פשוט להתנתק מהכל. בלי טלפונים. בלי לפגוש באנשים מוכרים. 

פשוט לשכוח מהכל.

אצלי אישית אני מרגישה שזה ממש נצרך.

כדי לאגור כוחות גשמיים וכל שכן רוחניים.

(כנראה שהתיוג של ענבל לא נתן לי לשלוח בגלל שגיאה)

ו@Rty2 - מדובר שם על לחם כשר, כמובן.

זה הבדל בין פרטיות מצמצמת לכלליות,

בין אוסף איברים לא קשורים, לבין גוף אורגני חי ומגלה כבוד שמים בעולם.

כן?

@תרחיב לבי

@תרחיב לבי ?

עניתי לשניכם,

רק שאם הייתי עונה לכל אחד מכם בנפרד - הייתי חוסך הבהרות...

וזהו 

אבל הנושא בלחם הטמא בגויים הוא לא רק קדושת החיטה,

שודאי נכונה בכמפורסם בדברי הב"ח (או"ח רח על הטור),

אלא האכילה היא חלק מסדר החיים של האומה, ולא רק של הפרט.

כשאני בארץ אני חלק מהעם, חלק מהמהלך הכללי של גאולת עולם,

"ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" - בארץ הוא דאיקרון גוי אחד, ולאו אינון בלחודיהו (זוה"ק).

אז גם הפעולות הגשמיות מצטרפות (תרתי משמע) כחלק מהמהלך.

[ויותר ממה שאמרתי לפניך יש כאן...]

לי ספציפית התיר פעם אחד הרבנים המחמירים ביותר בתחום לצאת,

באופן אישי, מסיבות אישיות...

בעוונתיי הרבים לא יצאתי, ואני תוהה לעצמי אם אני מצטער...

הסיבה הייתה מן רגש דתי לא מוסבר [אחרי כל הנימוקים לעיל, ועוד]

זכותו של בנ"א לבזבז.

אני אישית לא רואה תענוג בלשלם עלפי שקלים בשביל טיול שהייתי יכולה לעשות בפחות.

רק הטיסה עצמה (בזמני חופש עמוסים) יכולה לכסות לילה או שניים במלון סביר.

וזה עוד מבלי לכלול את הקניות טרום הטיסה, במהלכה ואחריה.

(אגב, גם חתונה בארץ יכולה להיות יותר יקרה מבחו"ל למרות שזה בדר"כ הפוך. תלוי כמה מבזבזים)

אתה יודע, אותה איכות ירודה שמתגלה בארץ יש גם שם. (כן, גם שם יש מלונות סוג ב' וג'.)

יעדים באירופה יש הרבה.

No thank u.

לא ממש מתחשק לי לבלות חופש במחיצת שונאי ישראל ואנטישמיים מובהקים. (מניסיון, זה לא נחמד...)

היעדים הרגילים הם אנגליה, שוויץ, צרפת וניו יורק והריהם.

וכולם נפסלים, הן בשל האנטישמיות והן בשל המחיר היקר.

שוב. במקום כרטיס טיסה אפשר לשלם למלון בארץ. ואם ממש יודעים לחסוך אפשר להגיע למלונות בהסעה ומקסימום באוטובוס ציבורי.

כיף לצאת ולהינות. אבל אפשר וצריך לעשות את זה גם בשכל. לדעת היכן לחסוך.

כרטיס טיסה, מבחינתי, זה מקום לחסוך. (אא"כ הכרטיס על חשבון הברון ואז שיהיה לבריאות...)

מבחינתי הכרטיס עצמו זה כסף שיכול לעבור לתשלום למלון יותר יוקרתי בארץ. או סתם להיחסך מכל הטיול.

ברור שחופשה חסכונית בחו"ל יותר זולה מחופשה מופרזת בארץ. אבל אין בכך שום מקום להשווה.

במקום זאת תשווה תקציב של חופשה בחו"ל לעומת חופשה בארץ. באותם סוגי מלונות ואותם אטרקציות, פחות או יותר. אותה רמת איכות.

ואז תגיע למסקנות.

בס"ד

לא טחון,

אבל מינימום רופא

סתם. חלילה.

מקווה שלשנינו יהיו עבודות גם מספקות וגם מכניסות

וכמובן שלא בשנים הראשונות לנישואין.

בס"ד

בשלב מסוים יש להם כסף.

אני לא אומרת שהם לא עובדים מאוד קשה בשביל הכסף הזה, אבל יש להם כסף בשלב מסוים.

בכל אופן, כמובן שזה נאמר בבדיחות הדעת.

על ידי גילוי נשמות של רשב"י וכו

זה לא תאוריות של אקדמאים

כפי שמקובל. עי' ספר קדמות הזוהר לרד"ל, ועוד, גם אם יש בו הוספות מאוחרות יותר.

להגיד בפסקנות כך על התהילים, "לא כולו", גם זה דבר יומרני. אמנם המלבי"ם דומני, אומר שהיינו מסתדרים גם עם הסבר מאוחר על מה שנראה כך, אך שלמעשה כלל אין צורך בזה. מה שנכתב ברוה"ק, יכול לדבר מראש על על "בשוב ה' את שיבת ציון" וכד'.

והמשניות, ערך רבי יהודה הנשיא, רבנו הקדוש.

בהתייחס לחכם מחכמי תימן במחלוקת שנתגלעה שם,

שכעת שהתקבל בעם ישראל, הרי שהיחס הוא ככל חלק מהתורה - גם לענין "כפירה" בו ח"ו. כדאי לראות את האיגרת.

המקובל אצל הראשונים, למיטב ידיעתי, וכך פשט הגמרא ("דוד אמרו"), שזה לא כך.

אז בוודאי אי אפשר "לקבוע" כך

קרא רש"י שם, שמצטט מחז"ל:

רבותינו דרשו -

כלו תפילות, כל אלו תפילות דוד, לכלול כל הספר ע"ש דוד, ואף מ"ש בני קרח ועשרה זקנים..  ויש לפתור "כלו" - כמו "נסתיימו", ואם כן הוא לא נכתב המזמור במקומו (כלומר, בסוף הספר) ואין מוקדם ומאוחר בספר.

נו, אז אנחנו מאמינים בדברי רבותינו, והפרשן העצום רש"י ז"ל.

וגם פשט הדברים נותן - שהרי אחרי "כלו", כל הספר מלא "לדוִד"..

[ושוב, גם אם שמעת מישהו אומר משהו - כבר אמרתי שדומני שהמלבי"ם אומר שהיינו יכולים לומר גם שיש משהו מאוחר שם, אבל אין בכך צורך - אז עדיין זה לא "ככה זה" כשפשט הגמרא אחרת, והמקובל אחרת. וזה לא "לא הגיוני". אנחנו לא קראים. מאמינים בדברי חז"ל]

לא נשען רק על הקבלה.

זה לכל הפחות הבנה אפשרית בפשט הפסוקים, שמדברים על טומאה וטהרה.

נראה למשל שהכוזרי, שנכתב לפני פרסום הזוהר (כ200 שנה קודם, נדמה לי), מסביר אותה כמציאות, ולא רק כהגדרה הלכתית.

גם על גבי הפירוש שמתייחס לטומאה כמציאות רוחנית, יש לדון מה ההשלכות שלה, והאם ומתי יש תועלת להזהר ממנה. [יעויין בכוזרי במאמר שלישי איפה שהוא].

רוח רעה לפני נטילת ידיים בבוקר, זו גמרא בשבת קח ב-קט א. הזוהר והמקובלים החמירו בזה יותר מהמפורש בגמרא.

נראה לי שהרמב"ם באמת מסביר אחרת. אני אמנם לא זוכר כרגע מקור מפורש בדבריו לזה, אבל נדמה לי שזה מאוד משמע מהטעמים שהוא כותב במורה נבוכים לעניין הטומאה והטהרה.

הטענה שלי הייתה מול ההתייחסות שלך לזה כאל המצאה חדשה, בעוד שיש לזה ביסוס, ממשמעות הפסוקים [אף שאפשר להסביר אותם אחרת, ואני לא בא בטענות למי שעושה את זה].

ולגבי נטילת ידיים -

הגמרא אומרת שצריך נטילת ידיים לתפילה.

הגמרא אומרת שאסור לגעת בפה עיניים וכו' לפני נטילת ידיים.

שני הדברים האלה, נפסקו גם בשלחן ערוך (או"ח ד).

הגמרא לא אומרת שאסור לברך לפני נטילת ידיים [ואף משמע להפך]-

ובאמת פוסק השלחן ערוך -

לא תיקנו נטילת ידים אלא לקריאת שמע ולתפילה; אבל ברכות דשחרית יכול לברך קודם נטילה, אלא אם כן^ל הוא ישן על מטתו ערום, שאז אסור להזכיר את השם עד שינקה אותם.

כאן נכנסת הנקודה שמקורה בזוהר, וכפי שכתב המשנה ברורה -

"ובשערי תשובה בשם הזוהר כתב דלא יברך בלי נטילת ידיים, וראוי להחמיר ביש לו מים"

זה לא אותו דבר.

הנחת תפילין זו מצווה אבסולוטית.

יציאה מהארץ לא.

בס"ד

לעבור לגור בחו"ל מבטל אותה.

לגבי איסור יציאה מהארץ, והדעות השונות, כולל בשאלה האם ביציאה מהארץ יש ביטול מצוות ישוב הארץ - כאן

מאוד מאוד אכפת לי מהתורה ומההלכה!! הכי הכי שבעולם! והלוואי ואזכה לקיימה באופן הטוב ביותר.

זה שאמרתי שאין לי בעיה לצאת לטיול לחו"ל זה לא אומר שלא אכפת לי מההלכה. חלילה.

זה גם לא אומר שאני בגישה של לקיים רק מה שבא לי ומה שנוח לי. ממש לא!! אני הפך גישה זו.

אבל זה כיף. יש שם אוויר טוב.

בשוויץ למשל יש אוויר שעוזר לריפוי אסטמה וכו.

ובכללי זה טוב לבריאות...

ושוב, זה לא באופן גורף שמותר, אבל יש מקרים שזה מועיל, כן.

לאגירת כוחות פיזיים שעוזרים להתקדם ברוחניות ובגשמיות.

או פיזית אוויר שעוזר לריפוי כמו שציינתי מקודם, מנוחת הנפש וכו..

לא ככה?

@אמת המים

בס"ד

וחפש בנט.

יש כמה תשובות.

בס"ד

ואמרו שההלכה הזאת נכתבה על שהייה ממושכת שבאמת היה חשש שאנשים לא ישובו לארץ ישראל.

אבל היום מכיוון שהדרכים כל כך קלות אין את הבעיה הזאת.

במיוחד אם קונים כרטיס הלוחזור..

בס"ד

וגם בתקופת הרמבם לצאת היה ארוך ומפרך.

כך שזה מאוד סביר שגם הוא דיבר על העניין של השהייה הממושכת בחו"ל.

מזל שאין לי זמן או כסף מיותר וכרגע נשארת בארץ...

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.