הוא לא נחקר על עבירות מין. אני טועה?!

לדעתי זה לא שאתה לא מאמין, זה שאתה לא רוצה להאמין. כמוך כמוני.

וואלה לא שמעתי על זה משום מה. חידשת לי....

אני יודע שקשה להאמין למקרים כאלה, אבל זה מה יש.

על הרב עזרא מישהו האמין? 

הכל יכול להיות. רק צריך להיות מוכנים נפשית לזה שזה יכול לקרות גם אצל אנשים שהכי פחות היינו חושבים.

גם ברבנות הראשית הוכיחו אי אילו רבנים שהם פוליטיקאים מלוכלכים.

אף גוף לא חף מפוליטיקה ושחיתות. זה דרכו של עולם.

ואני לא מדבר במישור העובדתי, אלא במישור הרעיוני.

הוא נחקר על טיוח הטרדות שנעשו ע"י לירן חג'בי.

כמו למשל שמינויים בצבא מתנהלים בענייניות ובנקיון כפיים על פי קריטריונים של מקצועיות והתאמה בלבד.

ושלא קיימת תקרת זכוכית.

ורדיפה פוליטית.

והצרת צעדים.

ועוד ועוד כהנה אשליות ורודות.

אשליות אחרות.

אולי אלו לא אשליות, אלא פשוט "הרדמות" כזאת שהשכיחה מהראש שיש גם דברים כאלה (לכאורה).

מה שהופך את הסיפור לתמוה עוד יותר.

בדברים מעין אלו,

לפני "ניפוץ אשליות ורודות", להמתין ולראות אם בכלל יש בזה משהו.

הרי כל אדם עולם מלא. ומדובר פה במישהו שלכל הדעות הוא גיבור ישראל. ומה אם יתברר שזו עלילה בעלמא? מי יתקן את עגמת הנפש הנוראה?

וגם הודעות כאלה, שמסתובבות מן הסתם ברשת, על "שוק ובאסה" ו"ניפוץ אשליות", יכולות לחתוך את הלב במקרה של עלילת-שווא. מה יעשה האדם כנגד מי שרץ "להאמין" במה שלא הוכח כלל, וחזקתו ההיפך.

לכן, צריך להמתין, להתאפק.  אם חלילה מתברר שדבר מעין זה אכן קרה, אז באמת מצער מאד-מאד. ומצריך חיזוק הגדרים הנכונים וכד'. אבל אם מתברר שלהד"ם, אז שמחים למפרע שלא נגררו ל"דיון המענין"....

מסתבר שתוך כמה ימים, אם אכן תנהל חקירה הוגנת ואין כאן איזו "מזימה" מעבר לכך - יתבררו הדברים.

את הניסיון האחרון שלך, ושלנו כחברה להיתפס בקש האחרון בלב הסערה בדמות של חזקת החפות.

אבל הנזק נעשה. בין אם הוא יזוכה ובין אם לא. זה החיסרון הענק בפרסום שמות חשודים.

מה שכתבת בסוף דבריך, "הנזק נעשה". והנזק שנעשה - אם אכן "יזוכה" כדבריך, לגמרי - לא יהיה בגלל "ניפוץ אשליות ורודות", שאם יתברר כצח ונקי, גם לא תנופצנה, אלא בגלל הפגיעה בשמו הטוב; גם החשש שמא מישהו בכ"ז יחשוב "אולי היה משהו", הצער לו ולסביבותיו ולאוירה הציבורית, ועצם ההפקרות ביכולת לעשות בקלילות דברים כאלה ע"י הפרסום טרם בירור מובהק.

אבל הדברים שנכתבו כלל אינם בגדר "נסיון אחרון", וכאילו בגלל נימוק-פורמלי-משפטי של חזקת-חפות, וכאילו זה "קש אחרון"..

הם בגדר אמירה, של הדבר שאמור להיות ראשון, חזק כברזל, של אי ייצור כל שמץ "סערה", טרם בירור מובהק, שבכלל היה אמור להיעשות בדיסקרטיות מוחלטת, ובעימות מה שהוא אומר מול מה שאומרת מי שהתלוננה. "חזקת חפותו", אינה "תוספת", היא האמת של האדם, הנורמטיבית, הלכתחילאית, האמינה לגמרי - כל זמן שלא הוכח חלילה ההיפך, והלוואי שיתבר שאכן להד"ם.

זה לא מותרות. זה יסוד הכל. מעין מה שהשמירה על סטריליות של שטח-אש טרם ירי, אינה משהו צדדי, אלא מה שקובע האם זה יהיה אִימון בונה, או חלילה הפקרות בחיי אדם.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.