היו צדיקים שסברו שכבוד ה' מתגלה יותר דווקא על ידי

ניסים ומופתים ולכן הם הרבו לעשות 

והיו כאלה שעשו מופתים מדהימים וממש לא היה טבע אצלם

צדיקים כאלה היו סבורים מן הסתם שהסיפורים האלה

טובים ומחזקים בעבודת ה'.

אותי למשל הם מאוד מחזקים. 

והיו צדיקים שסברו שכבוד ה' הוא דווקא כיסוי הנס ודווקא שיהיה טבע

ולכן גם כשהם עשו מופתים הם היו מסתירים את זה ככה שלא ראו שזה מופת

והרואים סברו שזה דרך הטבע. 

צדיקים כאלה היו סבורים מן הסתם שהסיפורים על הניסים

לא תורמים לעבודת ה'. 

השאלה אם להאמין לסיפור ספיציפי כזה או אחר לא תלויה בבחירה שלנו

אלא בבדיקת הנתונים

אם זה סיפור שנאמר מפי אדם שמוחזק לתלמיד חכם וצדיק גדול 

והוא מספר שהוא ראה את זה במו עיניו או שהוא שמע את זה

מצדיק גדול אחר שראה את זה במו עיניו 

אז זו כפרנות ועקשנות שלא להאמין לו

ואם זה סתם שמועה אז אתה פשוט לא יכול לדעת מה האמת

גם אם זה נשמע מופרך וגם אם זה נשמע סביר

זה לא משנה, 

אם אין לך ראיות אז פשוט למד לשונך לומר "איני יודע"....

ולמה שיגרום לאדם להסתמך מידי על הנס? וכי בגלל שנעשו ניסים ע"י גדולי-גדולים, זה אומר שכך יקרה לכל אחד?..  וגם אצלם, הרוב היתה עבודה עצמית גדולה. ודווקא מכח הבחירה שלהם, ההשקעה, זכו לסייעתא דשמיא כזו.

ויש אנשים, גם היום, שיכולים לגמרי לספר על דברים שהם אכן ניסיים, שאי אפשר "להסביר", וקרו ע"י אנשים גדולים, כלומר, מכח קדושתם.

ובוודאי שלא ראוי להסתמך על איזה מישהו על סמך דברים שלא עשה...

הרי השאלה היתה האם אין חשש שהנס יגרום להסתמך יותר מידי על הנס, אז התשובה היתה ש"נס - זה טוב מאד" וזה לא צריך לגרום לבעיה וכו', כפי שנכתב. ה"ויאמינו בה' ובמשה עבדו" - לא היה לומר שבגלל זה האמינו במשה, אלא ב"השאלה" לגבי חיזוק אמונת-צדיקים שבכך. והודגש, אנשים קדושים, שקדושתם ועמלם קדמו לניסיהם.

וגם הרמב"ם המפורסם שציטטת, בוודא לא אמר שזה לא חיזק אצלם את מוחשיות האמונה, אלא שאינה נסמכת על כך ביסודה, ולא לשם זה עשאם.

ובכללות, דברי הרמב"ם הללו, באים לחזק את עניינו של מעמד הר סיני, כעמוד החזק של האמונה.

הנס יכול לגרום לתוספת יראת הרוממות

הרמב"ם לא מדבר נגד זה, אלא מציין שמציאותית אדם כזה עלול לחשוב שמא זה עי איזה כישוף וכד'.

וכבר ציין הרבי מלובאוויטש זצ"ל, באיגרת מפורסמת לחותנו, שלמרות האימרה על המופתים שהיו מתגלגלים מתחת לשולחן אצל אדמוה"ז (יש גירסה כזו גם על קוצק דומני) ואיש לא היה מתכופף להרימם.. הרי שכיום רואים בחוש שזה מחזק את האמונה, ולכן דעתו היתה לא להרחיקם, אלא להבליטם ולהרבות בהם. ורואים שגם נקט בדרך זו למעשה, לא מעט.

מפורסם בשם האדמו"ר מקוצק 

מוטב שאקרא שוטה כל ימי, ואל אהיה רשע שעה אחת לפני המקום" (עקביא בן מהללאל, משנה עדיות ה ו).

כמו שכותב ר' נחמן מברסלב בשיחות הרן קג

טוב יותר להיות פתי יאמין לכל דבר, דהיינו להאמין אפילו בשטותים ושקרים כדי להאמין גם בהאמת,

מלהיות חכם ולכפור בכל חס ושלום, דהיינו לכפור בשטותים ושקרים, ועל ידי זה נעשה הכל ליצנות אצלו וכופר גם בהאמת חס ושלום.

"ומוטב שאקרא שוטה כל ימי ואל אהיה רשע שעה אחת לפני המקום" (עדויות ה ו):

פתי זה אחד שהאמונה אצלו עברה את הגבול

ומי שחושב שהם לא יכולים לקרות הוא כופר

כופר זה אחד שיש לו פחות מידי אמונה 

צריך פשוט להשתמש בשכל הישר, אם יש ראיה או עדות אמינה אז צריך להאמין גם לגדול שבניסים ואם לא אז לדעת שזה אפשרי אבל אין סיבה סתם להאמין לשמועות

מי שמאמין- לא פתי.

מי שלא מאמין- לא אפיקורס.

וזה נאמר בשם החתם סופר.

ככה שמעתי את המשפט. "מי שמאמין לכל הסיפורים האלו הוא פתי, ומי שאומר שצדיק לא יכול לעשות כאלו נסים הוא כופר"

המסורת אצל הראשונים והאחרונים היא לרוב דווקא לגרוע מהם...

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D


וגם פה-
http://www.yeshiva.org.il/midrash/15278

וחלקיק מועט אכן קרה בפועל. אבל בשביל זה צריך הוכחות ועדויות.

לא מאמינים לכל שטות שמסתובבת. מצד שני א"א לזלזל בהם. (בחסידים/אדמורים, )

שאמר: "מי שמאמין לכל סיפורי החסידים הוא פתי, ומי שלא מאמין שהם יכולים להיות אמיתיים הוא כופר" (ציטוט מהזיכרון, דיוק בע"מ).

העיקרון הוא שחלקם (לדעתי רובם, לפחות של אלו שמספרים על מופתים שמעל הטבע) לא באמת קרו או שנופחו אבל הם לא לגמרי שקר ומטרתם היא לקרב את הלב ואת הרצון להתקרב לצדיקים.

בשורה התחתונה - צריך לקחת בערבון מוגבל מאד את נכונותם אבל זה לא סותר את השימוש בהם כאגדות לילדים (עדיף לספר על הבעש"ט והאחים הקדושים מאשר על כיפה אדומה ופינוקיו).

כלומר, בוודאי שבכללי, לא "המציאו" בכוונה סיפורים שקריים, ח"ו. אלא שיש דברים שמתגלגלים ומקבלים עם הזמן, "זקן" ונופך.

כמובן, יש סיפורים שהם מראש משָלים. זה לא "סיפורים חסידיים" במובן המקובל (למשל, מעשיות שסיפר רבי נחמן מברסלב, בכוונה מראש של דברים עמוקים שמסתתרים בהם, ולא כ"מעשה שהיה").

לגבי סיפורים על גדולי החסידות, בוודאי שרבים מהם לגמרי היו; כולל סיפורים מופלאים, שיוצאים מגדר הטבע.

אפשר להבחין ברמת הוודאות, ע"י שימת לב מי המספר, מה קרבתו אל מי שסיפר עליו, האם הוא כתב ישירות, או מפיו, וכד'.

כמו כן, יש מקורות כלליים שהם אמינים יותר.

יש סיפורים ממקורות חב"דיים, וכן מאדמו"רי קאמרנא, שנכתבו מאד מדוייק, ובבירור ממי שהיה שם. וכן כתב חוקר החסידות הנודע, הרב ד"ר יצחק אלפסי, על האמינות של מקורות אלו.

כמו כן, כתב גם להוכיח את אמינותו של הספר שבחי הבעש"ט. ואכן שם יש דברים שהמחבר, שהיה סמוך לתקופה, כותב בדיוק ממי שמע. לפעמים מדייק: שמעתיו מפיו, אבל לא מפיו ממש, אלא כשנסע בעגלה בחזרה מ.. סיפר ל.. וממנו שמעתי..

הקיצור: יש הרבה מאד סיפורים שקרו לגמרי, ממקורות אמינים, קרובים, מדוייקים. סיפורים מופלאים מצד המעשה, המידות, וכו'. ויש סיפורים שמקורותיהם פחות ברורים, או שקיבלו "נפח" עם הזמן, וגם מהם פעמים רבות ניתן ללמוד על הרוח, והיחס שחש הציבור אל הגדולים הללו.

קודם כל ד"ר אלפסי היה גם רב ? סתם שאלה.

הוא אמר שאין קשר  בין סיפורי חסידים לבין תפישות מחשבתיות בקרב חסידיות שונות.

כדאי גם לדעת שכל החסידיות  מאמינות לפי הרמבם שהתורה מסיני לא משתנית. ושא נוספים עליה דברים חדשים. ושחסידות זה לא חס וחלילה תוספת לתורה אלא בס"ה משהו לקרוב פשוטי עם שקשה להם ללמוד תורה, וכאשר יצליחו להעלות את הרמה של האנשים הפשוטים כל החסידות תהיה מיותרת.

חב"ד זה לגמרי אחרת. הם מאמינים שחסידות זה ברית מחודשת גבוהה מהתורה , ושזה כאילו מין יהלום שבכתר  הם מאמינים , כלומר רובם מאמינים במה שבדק ומצא הרב עובדיה יוסף  כאילו יש משהו אלוהי ברבי שלהם או שהוא ממש אלוה .

תראו כאן http://tinyurl.com/6tnrw7w

 וכאן שר על עצמו הוא ככה :

"לראות נפשי וכבודי " במקום "לראות עוזך וכבודך":

קודם כל צריך לדייק , לא  בכל חסידות המציאו סיפורי מופתים . הוזכר הרבי מקוצק, חסידים שלא לא בילפו , או כמעט לא בילפו , עם סיפורי מופתים עליו. לעומת זאת רואים המון כאלה , משום מה לא אצל אשכנזים , שעושים לעצמם יחצ"נות כדי לקדם את עצמם , ומפיצים סדרת סיפרי בלוף על נסים ומופתים שעשה האבא , וזה בימינו !

על ענק בתורה כמו הרב  עובדיה יוסף לא היה צריך להמציא סיפורי-בלוף כי הכירו בו כגדול בגלל עצמו!  ככה גם על צדיקים אציתיים כמו הרב אריה לוין או הרב קוק שאיו עליו תעשיית סיפורי-בלוף ומופתים.

נחשוב רגע על דמות דמיונית שנקרא לה למשל אבא של ישראל . מספרים המון סיפורים על אבא של ישראל הדמיוני כאילו ברגע ששאלו אותו איפה מישהו ששנעלם ואמר מיד " תסעו לשם ותמצאו אותו". איפה הילדת שנעלם בשבת בטבריה ? והוא אמר "טבע בים" וככה עוד ועוד.

 אז אם הוא באמת רואה הכל , למה הוא לא מקדיש שעה בחודש: חצי שעה למודיעין הצבאי ואומר כל מה שהם נורא רוצים לדעת, רבע שעה לשב"כ על שאלות כאלה, ועוד רבע שעה למשטרה איפה רוצחים שרצחו ורוצים לרצוח ואיפה בעלים שמעגנים את האשה.

 למה הם לא מקדישים את השעה הזו . כל מי שלא מרמה את עצמו או שיגיד שכל סיפורי המופתים הם קשקוש או שיגיד שהצדיק הוא בעצם ההפך וממש לא אכפת לו שהמודיעין הצבאי השב"כי והמשטרתי לא ידעו דברים שחשובים ממש לקיום עם ישראל.

בלי להכנס לסיפורים המשוכתבים שקרו עם מישהו אחד ומספרים אותם על מישהו אחר

בתורה כתוב "לא איש אל" ( במדבר כג יט )  וזה גם אומר ממילא שאיש לא יכול להיות אל . גם לא רבי זה או אחר.

 ללמוד את זה:

 וגם:                         

האמונה בסיפורי השטויות היא בכלל לא חלק מהאמונה היהודית בה' ובתורתו.

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל