בס"ד
זהו כל עניין "מגילת אסתר" - לגלות את ההסתרה, לכן נקראה דווקא "מגילת אסתר" ולא "מגילת מרדכי" או "מגילת שושן" וכדומה, מכיוון שהמילים "מגילת אסתר", הן מלשון שמגלה את ההסתרה, לגלות את אור ה', אור האמונה, ולהפנים ולהתבונן בנס באופן שמשפיע על כל אורח החיים, ועל ידי זה, למעשה, מגלים שכל החיים הם נס אחד גדול. לכן, את הנס הזה של פורים, המגלה לנו את הניסים הגדולים שיש בכל יום ויום, מצווים אנו לזכור יותר מכל הניסים, ומזה מובן גם חיוב גודל הזכירה שנצטווינו לזכור, ומה גודל הנס של פורים.
עתה מובן מדוע רבינו רבי נחמן מברסלב זיע"א אמר, שבכל עת שהוא עושה איזה דבר מופת יש לו ייסורים אחר כך, ובכל פעם שהוא עושה איזה מופת הוא מבקש אחר כך מהשם יתברך שישתכח הדבר. זאת, משום שזה לא העיקר אצל רבינו, אלא העיקר אצל רבינו הקדוש הוא לקרב את עם ישראל לאביהם שבשמים, לקיום התורה באמת, ורק זהו המופת והנס האמיתי הגדול ביותר.
.