השאלה שלך לא נכונה.

וכי איך תחלק דבר סופי ומדיד כמו זמן קצוב באין סוף?

בדיוק הסימסטר למדתי את זה.

ראה כאן

זמן הוא לא דבר תאורתי ואין לו משמעות בלי מדידה.

יש חלקי יסוד שאינם ניתנים לפירוק, כמו בחומר כך בכל דבר מדיד.

בכלל מונח האינסוף הוא מפוקפק בעיניי (ואני בכוונה כותב מונח ולא מושג).

לפי דבריך

אם אתמול היה ניתן למדוד עד מאית השניה והיום ניתן למדוד עד מליונית השניה

אז אתמול מליונית השניה לא הייתה קיימת והיום היא כן קיימת?! מה ההגיון בזה?

הזמן הוא דבר רציף - באופן טבעי אינו מחולק כלל. החלוקה של הזמן היא מלאכותית ולא עצמית לזמן - הפרקים (שעה, דקה, שנייה וכו') הם רק שמות שהוגדרו לפרק זמן מדיד, ממילא אין משמעות לפרק זמן לא מדיד.

קשה מאד להבין בלי להיכנס עמוק לסוגיות הגדרת האין סוף ויחסי מרחב-זמן.

מה שלא מוגדר---> לא מוגדר, אי אפשר להתייחס אליו.

לכן מתייחסים אליו כאל "לא קיים".

לבוס הזועם שיפסיק לבלבל לי את השכל עם המצאות כמו "שעה" 

כי הזמן הוא רציף והחלוקה הזאת היא בכלל מלאכותית?

אני חושב שליהפך

החלוקה הזאת היא עצמה הזמן

והיא דבר תיאורטתי

מצד האמת אין כזה דבר בכלל זמן

כל הדיון הזה הוא תיאורטי.

במציאות הבוס נותן לך כאפה ובפעם הבאה אתה בא בזמן ועומד בפקקים (יש פקקים בדרך לפדואל?) עם כל עם ישראל, עד שמגיעים הביתה.

יש תיאוריות שמדברות על הזמן כמושג תאורטי שקיים בפועל והוא בחזקת אשליה תודעתית.

לפי זה לזמן יש משמעות רק בהקשר של תנועה. אם לא תהיה תנועה במציאות---> אין משמעות לזמן.

הזמן רלוונטי רק כשמגדירים נקודת מוצא שרירותית ולכן הוא יחסי.

גם בתורת היחסות יש לזה הרבה השלכות מעניינות...

זה שהחלוקה מלאכותית לא הופכת אותה לבלבול שכל. גם השם שלך מלאכותי לא רק השם שאתה נותן לזמן.

השם הוא מלאכותי ובמקרה של הזמן גם החלוקה היא מלאכותית, אבל זה לא הופך אותה לדבר לא אמיתי. מלאכותי ואמיתי זה לא תרתי דסתרי (לזה רמזתי בבדיחותא לגבי העבודה), מלאכותי ועצמי זה תרתי דסתרי.

ואילו השם שלי מהווה התייחסות לדבר שקיים. 

הסברתי את ההבדל כמה פעמים, אם אתה חולק על ההבדל תסביר למה במקום סתם לחזור על זה שאין הבדל.

למשל, חבר חצי לרבע לשמינית לאחד חלקי שש-עשרה וכו' - ולא תקבל יותר מ-1.

(שאלה מעין זו אפשר למצוא בפרדוקסים של זנון ותשובה אפשר למצוא באינפי כפי שתיארתי.)

מה שרציתי לומר זה שהמחשבה שלא כנראה מגיעה מההנחה הסמויה הנ"ל (שסכום של אינסוף מחוברים חייב להיות אינסופי), אך ההנחה אינה נכונה.

תחשוב על זה שאתה לוקח מס' סופי ומחלק אותו לאינסוף חלקים. איך יהיה כל חלק? קטנטנטנטנטנטן, אפסי.

בערך כמו הסיכוי שאני יודעת איפה זה פדואל

במידה ותצליחי לעבור את אין סוף הצעדים עד לשם 

בספרו 'שתי עגלות וכדור פורח'. חידת אכילס והצב היא הפתיח של הספר. 

אני לא זוכר לגמרי את התשובה (נראה לי שהוא פשוט קושר את זה לויכוח האנליטי-סינתטי שהוא מציג לאורך כל הספר, כאשר השאלה נשאלת מנקודת מבט אנליטית ולכן גם חסרת משמעות מבחינת איך זה קורה בעולם). וזה ספר ארוך. אבל מאד מומלץ. 

עושה לה בעעע)

 מה זה "נחלק לאין סוף חלקים" - סתם קשקוש!

 ואם כעבר תמצא דרך להסביר מה זה כל חלק , אז כן היא תעבור את אין סוף החלקים ותגיע !

ענית תשובה יפה,

אבל עדיין אני לא מבין איך יכול להיות סוף לחלוקת הזמן?

שאין באמת מכונית 

או פתח תקווה או תל אביב

אני אסביר את כוונתי בכלים של מדע (בערך)

אני מניח שבפורום הזה אנחנו כבר יודעים מה זה "אטום" (ולא כמו הבן של השכנים שלי שענה לאלה הזו בתשובה "שם של פצצה") אבל בשביל מי שלא זוכר אז אטום הוא מונח טאורטי שמקורו ביוונית (א טומון) {מוכר לנו בכתבי דמוקריטסו} ומשמעותו היא 'בלתי ניתן לחילוק' הכחמים היוונים לא טענו כי "יש כזה חלק היות ולא הצלחנו לבקעה חלק מסויים" אלה שחייבים לומר שיש איזו שהיא יחידה בסיסית שהיא לא ניתנת לחלוקה - כדי לחייב את 'ישנות החומר' (בשורוק), שאם לא כן הרי שהעום בעצם מורכב מכלום וזה לא יתכן (בעברית - אל תתנו לחבדניקים ללמוד מדע    ) כמובן שטענה זו ניתנת לומר (ומחויב המציאות שיאמר כן) לגבי הזמן והמרחב - אומנם זנון (הפילוסוף שאחראי לשאלה הזו) לא קיבל את זה. אבל אם אני זוכר נכון אז הוא באמת לא ממש היה בטוח כי העולם קיים מחוץ לדמיונו הקודח

בקצרה התשובה היא שהיות וקיים עולם שבו ניתן (באופן מוכח) להגיע מפתח תקווה לתל אביב - אז באותו עולם לפחות - ברור שההנחה התאורטית כי אפשר לחלק את הזמן והמקום עד אין סוף - לא נכונה

בכול אופן מי שהתשובה הזו חופרת לו יותר מידי - תמיד יכול לאמץ את שיטת רס"ג שענה על כך (לצערי אני לא זוכר איפה) שפשוט אפשר להכות את השואל ואם המכה אכן תגיע אילו הרי שככול הנראה יש כשל בהנחות המובילות לשאלה (תשובה מאוד פרקטית)

נ.ב זה לפני שקראתי את שאר התשובות

אמנם כבר נאמרה פה ע"י כמה מגיבים אבל יפה לראות כל פעם עוד מישהו שמקיים "והוי שקוד ללמוד מה שתשיב".

לגבי הרס"ג:

הוא מביא את השאלה הזאת ועונה עליה בתחילת המאמר הראשון באמונות ודעות וז"ל:

"והגיעני על אחד מהמכחשים, ממי שפגע זולתי מהמאמינים שטען על הראיה הזאת, ואמר היתכן שיעבור האדם מה שאין לו תכלית לחלקיו בהליכה? כי כל מיל שילך אותו האדם או אמה, ויעלה אותו על מחשבתו, נמצאהו מתחלק לחלקים שאין להם תכלית. ומקצת המאמינים הוצרך להודות בחלק שאינו מתחלק. וקצתם הודה בטפר"ה; פירוש הוא הדלוג מלמטה למעלה. וקצתם הודה בנפילת חלקים רבים על חלקים. והשתכלתי בטענה הזאת ומצאתיה נבהלה, מפני שחלוק הדבר לאין תכלית אינו נופל כי אם במחשבה, ולא יתכן שיפול בפועל, מפני שהוא דק מנפול הפעל עליו או החלוק"

ההצעה להכות את העקשנים היא לגבי סוג אחר של אפיקורסים (אלו שכלל לא מקבלים את המדע והחושים) בסוף אותו מאמר וז"ל:

"אך הפנים, ירחמך האלהים! בזה, שירעבו עד שיתרעמו מהרעב, ויצמאו עד שיגיע מהם הצמא, ויוכו המכות המכאיבות עד שיבכו ויזעקו. וכאשר יבטאו להודאה בכאב, כבר הודו במוחש, וכאשר יבקשו המאכל והמשתה והמנוחה, כבר הודו בתחלת דבר שסמוך למוחש. ולא נסור מהם להעלותם מדבר אל דבר, עד שנעלם אל המדע השלם, ונורם בו שהדברים מחודשים".

אבל נדמה לי שזה כמו שכתבתי

הוא תולה את החומר והמרחב אחד בשני, לא?

הוא פשוט טוען שהשאלה לא מתחילה כי מושג האינסוף הוא תיאורתי ולא שייך לעולם החומר [בלשונו: "והשתכלתי בטענה הזאת ומצאתיה נבהלה, מפני שחלוק הדבר לאין תכלית אינו נופל כי אם במחשבה, ולא יתכן שיפול בפועל"]. מפנה לכאן - תשובה במקלדתי .

אין משמעותו שיש אינסוף חלקים. בכל דרך שתחליט לחלק מתוך האינסוף הזה - יהיו מספר סופי של חלקים (גם אם כל פעם תחתוך לחצי - אז יהיה פשוט פי 2 מהמספר הקודם. זה לא אינסוף). 

במלים אחרות: המספרים ויחידות המידה הם מוסכמה, הנפצה שלנו, לא 'יש' ממשי בעולם (אין דבר כזה 3 'מטר'. יש כמות מסוימת של חפץ מסוים שאנחנו החלטנו למדוד אותו על פי 'מטר', והגענו למסקנה שיש שלושה מיחידות המידה הללו בחפץ הזה). מה שממשי זה שהזמן עובר בפועל. והוא לא עובר דרך הדקות ש*אנחנו* הגדרנו, ולא צריך 'לחצות' את מחצית ה-25 דק' ואת מחציתה של מחצית ה-25 דק' וכו'. הוא פשוט עובר, ואתה מחליט איך למדוד איתו (באמצעות דקות / שניות / מאיות / אלפיות / וכו'). 

אבל אם צריך לחפש חשדות:

1. שקע טעינה נראה לי נפתח לא נכון

2. אקדח טעינה אמור להיראות אחרת (אלא אם כן הבעלים עשה שינויים)

3. האות e במילים model x וכן בtexas יכולה להיות טעות של ai אבל זה לא מובהק, וצריך להשוות מול תמונה אחרת.

בעוד שכתוב שסן אנטוניו למערב.

מה גם שסן אנטוניו לזכרוני נמצאת על שפת הים בחוף המערבי של ארהב ואי אפשר לסוע אליה ממערב למזרח, כי זה לסוע מתוך הים😅

אלמנטרי, ווטסון

אולי זה סתם בשביל הקטע.

וגם לא רואים את ההשתקפות שלו על הרכב

דורש יותר מדי השקעה ולכן לא עושה זאת, אולי ראוי אבל אין לי כח.

מה שכן, בקבוקי זכוכית ופלסטיק אני מפריד כי זה קל ועיתונים לרוב למחזור מאותה סיבה שזה קל.

וממחזרים כמעט הכל (כמעט - בקבוקי חלב לא מקפידים למחזר).

את בקבוקי הפלסטיק (30 אג') למחזור אוספים במהלך השבוע, ותורמים -  ביום שישי בבוקר לוקח את השקיות עם הבקבוקים אדם אחד שמחלק את "ישראל היום" בשישי מוקדם בבוקר בבתים.   

לפעמים אני אזרוק קרטון למחזור נייר כי הפח הירוק מלא.

הכל ביחד לאותו פח

אז החלטנו להפריד. אם לא היה קרוב לא היינו טורחים

שם הצמע של פעם, לפחות חצי ממנו.

בס"ד

גם "דוסים" גם שהם משווקים מוצר "נגד האנושות" - לא נשמע טוב!

ותפילה שה' יזמן לנו ויעזור לנו להתמקד בדברים הכי מרכזיים בשבילנו.

נקודה נוספת- לזכור שאם זה משהו תורני, לו משפט הבכורה, לפחות אצל מי שלא מצליח ללמוד הרבה תורה.

מצוין שיש הרבה תוכן

לפני 20+ שנים הייתי צמאה לחומר ובקושי היה זמין

לגבי זמנים

אני לא נשאבת לתוכן ע"ח עבודה/ החיים עצמם

זה שליטה עצמית בסיסית

(ואם אין אותה כדאי לתרגל אותה

היא חשובה יותר מרוב התכנים)

לגבי סוג התוכן

אני מעדיפה סרטונים

מסננת אנשים לפי שפת גוף

ורק אחרי זה ע"פ התוכן שלהם

גם אנשים שאני אוהבת ומאזינה להם

אני מסננת את התוכן שלהם

כי כולם יכולים לטעות/ להיות משעממים

(ספויילר לא נשאר הרבה תוכן לצפות בו

אבל מה שנשאר

מעניין איכותי ומלמד)

אם לוקחים את המידע

ומיישמים אותו בצורה עקבית

זה יופי של תוצאות

אם זה נשאר בגדר מידע

זה סתמי ולא באמת שווה משהו 

איך מתרגלים את המשמעת עצמית הנ"ל?

אני חסמתי לעצמי כמעט כל גישה לרשתות חברתיות

כי אין לי את המשמעת עצמית וזה מבזבז לי את החיים

עובדים במשרה שלא מאפשרת טכנית בזבוז זמן

בגלל עומס/ הצורך להוות דוגמא אישית לעובדים שלך

בבית

עוזבים פיזית את המכשיר

לא מסתובבים איתו בכיס

הוא בחדר

ואני בחדר אחר

עושה מה שאני רוצה/ צריכה

וגם (אולי זה הייתי צריכה לכתוב ראשון אבל אין לי כוח לערוך)

לכבות את כל סוגי ההתראות

הטלפון לא מנהל את החיים

אלא אם רוצים מסתכלים/ נגשים אליו

וכן

כולם התרגלו שאני לא תמיד רואה וואצפים בזמן

וגם לא תמיד זמינה בטלפון לשיחה

יש לי חיים מלאים

הטלפון הוא רק משנה אליהם

הבעיה אצלי

זה שאני לומדת

דרך המחשב

אז אין לי את המחויבות של עבודה

ואין לי איך לסגור את המחשב

(הפלאפון שלי כשר, הזמן אצלי מתבזבז במחשב)

איך לומדים בלי לגלוש לכל הכיוונים?

למשל לכאן 🙈

הפעם האחרונה שלמדתי משהו היתה לפני 13 שנים

וגם לא השקעתי בזה שעות למידה

אולי ללמוד דרך ספר/ חומר מודפס

הלמידה מלווה בהרבה שאלות לג'מיני

אז אני חייבת את המחשב

מתנחמת בזה שלימודים נגמרים מתישהו....

שיצלצל בסוף זמן סביר שהגדרת לעצמך. להתנתק בכוח, למרות הקושי.

ולהתפלל על זה. גם אני שותפה לבעיה זו. במיוחד בערב מאוחר, ואז

הבוקר למחרת, הופך לפעמים לצהריים....לצערי.

אם כן מומלץ להעלים דחוף מהשורת משימות,

ולהכנס רק דרך הווצאפ ווב שלוקח לו כמה דק להיפתח

לגבי כאן ועוד😂

יש ביוטיוב סרטונים של carrot 

( בשיטת פומודורו, אשלח לך קישור מחר)

שעושים חשק ללמידה.

ואז אפשר לפתוח:

החומר

ואת גימיני יקירתי

וכשאת לא שם את לומדת במקביל לסרטון..

טכניקת פומודורו היא שיטת ניהול זמן המגבירה ריכוז ופרודוקטיביות על ידי חלוקת העבודה למקצבים קבועים: 25 דקות של עבודה ממוקדת (המכונה "פומודורו"), שלאחריהן הפסקה קצרה של 5 דקות. לאחר ארבעה סבבים, נלקחת הפסקה ארוכה יותר. השיטה נועדה למנוע עייפות ולהתגבר על דחיינות. 

מה זה carrot?

אשמח לקישור

אבל גם יוטיוב אין לי כי חסמתי אותו מהסיבות הנ"ל 😅

האמת גם פה חסמתי בעיקרון

ותקופה זה עבד מצויין

אבל מתישהו פתחתי ומאז....

סרטונים של סטודנט חרוץ 

כייפי ללמוד במקביל..

Carrot TD

אבל כשאוהבים חכמה וידע, קל לא לגלוש.

צריך ללמוד להעריך ולאהוב חכמה וחשיבה. להבין שכמו שיש עולם חי מחוץ ללימודים, ככה יש עולם חי בתוך הלימודים. אז המוח יכול להיכנס למצב של גלי בטא גבוהים או גמא, והלימוד עף.

גם אם זה בנושא לא הכי מעניין מצליחים ללמוד לא רע אם יש את התכונה הזו.

אפשר לדוגמא לחשוב על הדברים הגדולים שאיינשטיין הגיע אליהם בזכות הרבה חשיבה ויצירתיות. נכון שהיו לו נתוני פתיחה כמו של כולנו יחד, אבל אפשר דרך זה להתחבר לאהבת החכמה.

תוך כדי שעושים דברים/ נהיגה.

אני לא עוצרת כדי לצפות בסרטון רק מעבירה זמן שבו האוזניים גם ככה פנויות.

מאד קשה לא ליפול לזה.

מה שחשוב זה גבולות ויעדים אישיים.

בהצלחה😀