השאלה שלך לא נכונה.

וכי איך תחלק דבר סופי ומדיד כמו זמן קצוב באין סוף?

בדיוק הסימסטר למדתי את זה.

ראה כאן

זמן הוא לא דבר תאורתי ואין לו משמעות בלי מדידה.

יש חלקי יסוד שאינם ניתנים לפירוק, כמו בחומר כך בכל דבר מדיד.

בכלל מונח האינסוף הוא מפוקפק בעיניי (ואני בכוונה כותב מונח ולא מושג).

לפי דבריך

אם אתמול היה ניתן למדוד עד מאית השניה והיום ניתן למדוד עד מליונית השניה

אז אתמול מליונית השניה לא הייתה קיימת והיום היא כן קיימת?! מה ההגיון בזה?

הזמן הוא דבר רציף - באופן טבעי אינו מחולק כלל. החלוקה של הזמן היא מלאכותית ולא עצמית לזמן - הפרקים (שעה, דקה, שנייה וכו') הם רק שמות שהוגדרו לפרק זמן מדיד, ממילא אין משמעות לפרק זמן לא מדיד.

קשה מאד להבין בלי להיכנס עמוק לסוגיות הגדרת האין סוף ויחסי מרחב-זמן.

מה שלא מוגדר---> לא מוגדר, אי אפשר להתייחס אליו.

לכן מתייחסים אליו כאל "לא קיים".

לבוס הזועם שיפסיק לבלבל לי את השכל עם המצאות כמו "שעה" 

כי הזמן הוא רציף והחלוקה הזאת היא בכלל מלאכותית?

אני חושב שליהפך

החלוקה הזאת היא עצמה הזמן

והיא דבר תיאורטתי

מצד האמת אין כזה דבר בכלל זמן

כל הדיון הזה הוא תיאורטי.

במציאות הבוס נותן לך כאפה ובפעם הבאה אתה בא בזמן ועומד בפקקים (יש פקקים בדרך לפדואל?) עם כל עם ישראל, עד שמגיעים הביתה.

יש תיאוריות שמדברות על הזמן כמושג תאורטי שקיים בפועל והוא בחזקת אשליה תודעתית.

לפי זה לזמן יש משמעות רק בהקשר של תנועה. אם לא תהיה תנועה במציאות---> אין משמעות לזמן.

הזמן רלוונטי רק כשמגדירים נקודת מוצא שרירותית ולכן הוא יחסי.

גם בתורת היחסות יש לזה הרבה השלכות מעניינות...

זה שהחלוקה מלאכותית לא הופכת אותה לבלבול שכל. גם השם שלך מלאכותי לא רק השם שאתה נותן לזמן.

השם הוא מלאכותי ובמקרה של הזמן גם החלוקה היא מלאכותית, אבל זה לא הופך אותה לדבר לא אמיתי. מלאכותי ואמיתי זה לא תרתי דסתרי (לזה רמזתי בבדיחותא לגבי העבודה), מלאכותי ועצמי זה תרתי דסתרי.

ואילו השם שלי מהווה התייחסות לדבר שקיים. 

הסברתי את ההבדל כמה פעמים, אם אתה חולק על ההבדל תסביר למה במקום סתם לחזור על זה שאין הבדל.

למשל, חבר חצי לרבע לשמינית לאחד חלקי שש-עשרה וכו' - ולא תקבל יותר מ-1.

(שאלה מעין זו אפשר למצוא בפרדוקסים של זנון ותשובה אפשר למצוא באינפי כפי שתיארתי.)

מה שרציתי לומר זה שהמחשבה שלא כנראה מגיעה מההנחה הסמויה הנ"ל (שסכום של אינסוף מחוברים חייב להיות אינסופי), אך ההנחה אינה נכונה.

תחשוב על זה שאתה לוקח מס' סופי ומחלק אותו לאינסוף חלקים. איך יהיה כל חלק? קטנטנטנטנטנטן, אפסי.

בערך כמו הסיכוי שאני יודעת איפה זה פדואל

במידה ותצליחי לעבור את אין סוף הצעדים עד לשם 

בספרו 'שתי עגלות וכדור פורח'. חידת אכילס והצב היא הפתיח של הספר. 

אני לא זוכר לגמרי את התשובה (נראה לי שהוא פשוט קושר את זה לויכוח האנליטי-סינתטי שהוא מציג לאורך כל הספר, כאשר השאלה נשאלת מנקודת מבט אנליטית ולכן גם חסרת משמעות מבחינת איך זה קורה בעולם). וזה ספר ארוך. אבל מאד מומלץ. 

עושה לה בעעע)

 מה זה "נחלק לאין סוף חלקים" - סתם קשקוש!

 ואם כעבר תמצא דרך להסביר מה זה כל חלק , אז כן היא תעבור את אין סוף החלקים ותגיע !

ענית תשובה יפה,

אבל עדיין אני לא מבין איך יכול להיות סוף לחלוקת הזמן?

שאין באמת מכונית 

או פתח תקווה או תל אביב

אני אסביר את כוונתי בכלים של מדע (בערך)

אני מניח שבפורום הזה אנחנו כבר יודעים מה זה "אטום" (ולא כמו הבן של השכנים שלי שענה לאלה הזו בתשובה "שם של פצצה") אבל בשביל מי שלא זוכר אז אטום הוא מונח טאורטי שמקורו ביוונית (א טומון) {מוכר לנו בכתבי דמוקריטסו} ומשמעותו היא 'בלתי ניתן לחילוק' הכחמים היוונים לא טענו כי "יש כזה חלק היות ולא הצלחנו לבקעה חלק מסויים" אלה שחייבים לומר שיש איזו שהיא יחידה בסיסית שהיא לא ניתנת לחלוקה - כדי לחייב את 'ישנות החומר' (בשורוק), שאם לא כן הרי שהעום בעצם מורכב מכלום וזה לא יתכן (בעברית - אל תתנו לחבדניקים ללמוד מדע    ) כמובן שטענה זו ניתנת לומר (ומחויב המציאות שיאמר כן) לגבי הזמן והמרחב - אומנם זנון (הפילוסוף שאחראי לשאלה הזו) לא קיבל את זה. אבל אם אני זוכר נכון אז הוא באמת לא ממש היה בטוח כי העולם קיים מחוץ לדמיונו הקודח

בקצרה התשובה היא שהיות וקיים עולם שבו ניתן (באופן מוכח) להגיע מפתח תקווה לתל אביב - אז באותו עולם לפחות - ברור שההנחה התאורטית כי אפשר לחלק את הזמן והמקום עד אין סוף - לא נכונה

בכול אופן מי שהתשובה הזו חופרת לו יותר מידי - תמיד יכול לאמץ את שיטת רס"ג שענה על כך (לצערי אני לא זוכר איפה) שפשוט אפשר להכות את השואל ואם המכה אכן תגיע אילו הרי שככול הנראה יש כשל בהנחות המובילות לשאלה (תשובה מאוד פרקטית)

נ.ב זה לפני שקראתי את שאר התשובות

אמנם כבר נאמרה פה ע"י כמה מגיבים אבל יפה לראות כל פעם עוד מישהו שמקיים "והוי שקוד ללמוד מה שתשיב".

לגבי הרס"ג:

הוא מביא את השאלה הזאת ועונה עליה בתחילת המאמר הראשון באמונות ודעות וז"ל:

"והגיעני על אחד מהמכחשים, ממי שפגע זולתי מהמאמינים שטען על הראיה הזאת, ואמר היתכן שיעבור האדם מה שאין לו תכלית לחלקיו בהליכה? כי כל מיל שילך אותו האדם או אמה, ויעלה אותו על מחשבתו, נמצאהו מתחלק לחלקים שאין להם תכלית. ומקצת המאמינים הוצרך להודות בחלק שאינו מתחלק. וקצתם הודה בטפר"ה; פירוש הוא הדלוג מלמטה למעלה. וקצתם הודה בנפילת חלקים רבים על חלקים. והשתכלתי בטענה הזאת ומצאתיה נבהלה, מפני שחלוק הדבר לאין תכלית אינו נופל כי אם במחשבה, ולא יתכן שיפול בפועל, מפני שהוא דק מנפול הפעל עליו או החלוק"

ההצעה להכות את העקשנים היא לגבי סוג אחר של אפיקורסים (אלו שכלל לא מקבלים את המדע והחושים) בסוף אותו מאמר וז"ל:

"אך הפנים, ירחמך האלהים! בזה, שירעבו עד שיתרעמו מהרעב, ויצמאו עד שיגיע מהם הצמא, ויוכו המכות המכאיבות עד שיבכו ויזעקו. וכאשר יבטאו להודאה בכאב, כבר הודו במוחש, וכאשר יבקשו המאכל והמשתה והמנוחה, כבר הודו בתחלת דבר שסמוך למוחש. ולא נסור מהם להעלותם מדבר אל דבר, עד שנעלם אל המדע השלם, ונורם בו שהדברים מחודשים".

אבל נדמה לי שזה כמו שכתבתי

הוא תולה את החומר והמרחב אחד בשני, לא?

הוא פשוט טוען שהשאלה לא מתחילה כי מושג האינסוף הוא תיאורתי ולא שייך לעולם החומר [בלשונו: "והשתכלתי בטענה הזאת ומצאתיה נבהלה, מפני שחלוק הדבר לאין תכלית אינו נופל כי אם במחשבה, ולא יתכן שיפול בפועל"]. מפנה לכאן - תשובה במקלדתי .

אין משמעותו שיש אינסוף חלקים. בכל דרך שתחליט לחלק מתוך האינסוף הזה - יהיו מספר סופי של חלקים (גם אם כל פעם תחתוך לחצי - אז יהיה פשוט פי 2 מהמספר הקודם. זה לא אינסוף). 

במלים אחרות: המספרים ויחידות המידה הם מוסכמה, הנפצה שלנו, לא 'יש' ממשי בעולם (אין דבר כזה 3 'מטר'. יש כמות מסוימת של חפץ מסוים שאנחנו החלטנו למדוד אותו על פי 'מטר', והגענו למסקנה שיש שלושה מיחידות המידה הללו בחפץ הזה). מה שממשי זה שהזמן עובר בפועל. והוא לא עובר דרך הדקות ש*אנחנו* הגדרנו, ולא צריך 'לחצות' את מחצית ה-25 דק' ואת מחציתה של מחצית ה-25 דק' וכו'. הוא פשוט עובר, ואתה מחליט איך למדוד איתו (באמצעות דקות / שניות / מאיות / אלפיות / וכו'). 

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים