הַצְלָחַת הַנֶּפֶשׁ לָנֶצַח
וְהָעִקָּר שֶׁלּא לַחֲשׁב הַרְבֵּה
עַל הֶעָבָר וְעַל לְהַבָּא,
רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה,
וְלַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁתּוּכַל
שֶׁיַּצְלִיחַ לְךָ לָנֶצַח,
כִּי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר
שֶׁל תּוֹרָה
וּתְפִלָּה
וְשִׂיחָה וְכוּ' -
הַכּל הוּא
הַצְלָחַת הַנֶּפֶשׁ לָנֶצַח,
הַצְלָחָה נִפְלָאָה שֶׁאֵין לָהּ שִׁעוּר -
עַיִן לא רָאֲתָה.
(עלים לתרופה, מכתב נ"ד)
מעומקא דלבא





















