הפסוקים שכתבתי , ויש עוד הרבה מקורות [יש בשיחות הרצי"ה כמדומני שיחה שמדברת על זה קצת..] מראים שיהיה מצב של עיוורון...  מצב שלא כולם יוכלו לראות את הגאולה. לא באתי חס ושלום לזלזל ברבנים וקשה לי לראות את דעותיהם שאותם אני [מרבותי] למדתי שטועות .. 

בנוסף כמו שכותב הרצי"ה , ההסתכלות שלנו היא הסתכלות עמוקה ורחבה שרואה תהליך שלם, הסתכלות חיובית וכללית שמתמקדת בטוב שהוא גם העיקר.

לעומת ההסתכלות שסוברת שאין המדינה אתחלתא , שהיא הסתכלות פרטית ועכשווית, רואה דברים שקורים עכשיו ושמה עליהם זום מרות שהם לא העיקר,ושהם דברים שליליים-לפי דעתי זה סוג של עיוורון ..  

צרם לי קצת גם הביטוי.... למרות שעם שאר התוכן של מי שפתח את השרשור אני מסכימה....

ובאמת הופתעתי מהכותרת שלך - @סתמישוו

לאור תגובותיך הקודמות בנושא...

תסביר איך אתה רואה את זה??  אם אתה לא רואה משמע יש לך עיורון מסוים ..

אינני בא לפגוע באף אחד אלא רק לברר עמדות ודעות , ראיתי ביומים האחרונים דברים שלי הכאיבו מאוד ..תסבירו את עצמכם.. וכמו שהנצי"ב בהקדמה לבראשית אומר שיש להדגיש את ההבדל בין חילוקי הדעות עצמן לבין האהבה והכבוד כלפי אנשים...   

מוזמן לקרוא אם לא קראת

www.inn.co.il/News/News.aspx/321457

www.inn.co.il/News/News.aspx/321567

אך קראתי את גם את דברי הרב קטן...

אם שניהם לא הסכמתי על הכל... 

והוא רואה גם את הטוב.

אותו דבר אני יכולה לומר עליך-

אתה עיוור כי אתה לא רואה מה שאני רואה..

אז להגיד עיוור זה לא נכון.

זהו.

@אל ההרים

נכנסתי אליו בפרשת העינויים וזה כבר יצא לי מהאוזניים.

אבל בכל זאת, במילה אחת.

אני לא עיוור, אני רואה את כל הטוב, באמת.

אני גם לא שוכח חס ושלום להגיד על כל הטוב העצום הזה תודה.

אבל צר לי, מי שלא רואה את הבעיות במדינה הרי שהוא עיוור.

ולכן, כאדם שעיניו פתוחות, והוא רואה את כל הטוב העצום, אבל גם את הרע,

אני בוחר להודות לה' ולחגוג על הטובה ביום אחר מהקמתה של המדינה, ביום ירושלים.

ובאותו יום אני יודה לה' על אינספור דברים המרכיבים את תהליך הגאולה.

שיבת ישראל לארצו, הקמת מדינה (עם חסרונותיה), פריחת עולם התורה, ריבוי בעלי התשובה, ניסי ה' במלחמות השונות ועוד רבים.

אבל ביום העצמאות אני לא מסוגל להודות, כי אני לא מסוגל להודות לאבא שלי ביום שהוא נתן לי מתנה, כי כרגע מרביצים לאבא שלי עם המתנה. לכבודו של אבא, אני לא יודה לו על המתנה, לפחות לא עליה בפני עצמה.

שיחרור ירושלים והניסים הכרוכים בזה?

הבהרה - אני באמת שואלת כדי להבין... לא משו אחר..

באמת באופן עקרוני זה לא משנה.

היה אפשר לבחור ביום עליית תלמידי הגר"א או הבעש"ט או כל יום אחר.

אבל, כיון שיום ירושלים כבר נקבע כיום הודאה - והוא אינו הודאה על המדינה אלא על ניסים - בחרנו ביום הזה.

"והוא אינו הודאה על המדינה אלא על ניסים"   האם הקמת המדינה איננה נס ???

אבל יש עוד הרבה ניסים.

והנס הזה הוא הנס היחיד שמעורבים בו המון המון סיגים.

ובשחרור ירושלים לא מעורבים סייגים?? . כולה נמצאת עכשיו בידנו???

וביישוב הארץ אין סייגים של פיגועים וכו??

בכל דבר תוכל למצוא סייגים

יש ניסים שהם "רק" 90%.

אבל כל ה90% טוב, אבל חסר 10.

במדינה, זה לא שקמה מדינה כמעט עד הסוף, אלא קמה לגמרי, וחלקה רע.

כל הבעיות, הגירושים, פיגועים, רדיפת לומדי תורה ומתנחלים-זה הממשל. 

ביוה"ע מודים (לענ"ד) על זה שיש לנו מדינה להבדיל מממשלה. יש לנו צבא, והרוב בו אוהבי ישראל כמוך וכמוני. ורוב השב"כ לא שונא יהודים, וכנ"ל המשטרה, מג"ב. וחוץ מזה, שמה שהשכיל לומר אחד: את כל אלה, סגן הרמטכ"ל, הסר ביטחון וכו', ארבעה אוטובוסים וגמרנו, הם מתים, אין להם לא ילדים ולא מורשת!!

ואם רק נחליף אותה הכל יסתדר?

אצטט ברשותך ממדורו הכלכלי של שלמה פיוטרקובסקי, בבשבע הטרי: "בישראל השרים הם בעצם לוביסטים ולא באמת קובעי מדיניות. מי שקובע את המדיניות הוא האוצר". תמונה דומה ואולי אף חמורה יותר ניתן לראות במדור השכן, של יאיר שפירא, על הדיקטטורה המשפטית במדינת ישראל. בשני המשרדים הפקידות הבכירה היא ששולטת בפועל במדינה ויושבת על השיברים, ולא משנה איזו ממשלה תשב כאן.

כל מה שירו"ל הסביר שהוא לא חוגג, לענ"ד, זה צריך להיות רק בממשלה, לא כתבתי שהיא 100% כזו. אני מתכוון, שאני חוגג על המדינה, לא על הממשלה. כי באמת בממשלה יש יותר מידי חסרונות, וחוץ מזה, שהיא זמנית (נקבע יום חג על משהו זמני?). 

בקיצור, לא התכוונתי להחליף ממשלה (למשרות שזה אחלה רעיון), התכוונתי שכל הבעיות כיום זה נובע מהממשלה, ולא הממשלה נובעת מהבעיות! לכן חוגגים על המדינה, צבא, חופש וכו'. הממשלה זמנית, עליה אני לעולם (זאת ספציפית) ב"נ לא אחגוג....

שזה לא נכון להגיד שכל הבעיות נובעות מהממשלה. ממש לא.

גם אם כרגע לא

שבעצם הקמת מדינה יהודית, למרות שמי שעומדים בראשה לא תמיד הולכים כמו שהיינו רוצים שילכו??

כאילו...על עצם הקמת מדינה אבל לא המדינה הנוכחית??

@ירא ורך לבב כתב שמודים על כל מיני דברים.. הוא כתב שם גם  הקמת מדינה (עם חסרונותיה).. אז אני מנסה להבין....

על כל השינוי שעם ישראל עבר ממצב של עם בגלות שאפשר לטבוח בו

למצב של היום.

או שהסתבכתי לגמרי.....

אלא כמצב יותר טוב.

אם המדינה היא חלק מתהליך הנס... אז...אז למה לא להודות עליה ביום שבו הוקמה? כי זה יום שכביכול מציין עוד מהלך ניסי שמתרחש כאן מול העניים שלנו...

אוף... אני הסתבכתי....

ולא הבנתי מה זה אומר מצב יותר טוב... כאילו.. למה התכוונת כאן  אבל לא כמדינה - נוער וגיל ההתבגרות

המדינה היא חלק מזה.

בלי המדינה היה הרבה יותר גרוע.

אבל אני לא מודה על המדינה כמדינה.

זה לא מעלה אבל שהאנשים, גם אם לא הולכלכים כל הזמן בדרך התורה, הם יהודים? יש להם הרבה יותר קשר וזיקה וקירבה ליהדות ממדינות כאלה שלא מסכימות בכלל לאפשר ליהודים משהו....

זה אחלה וזה מצויין - אבל זה לא מדינה יהודית.

ואתה מוזמן להיות זה שיפעל על מנת לנתב את מדינת ישראל לצד התורני-יהודי-לאומי שלה...

גליתי פה נביא!

וגם הרב קוק אינו נביא.

וגם לנביא יש דברים שנעלמים ממנו, כמו משה ואלישע.

(ירא ורך הלבב, לא צריך להיות נביא בשביל לראות את זה). המדינה היהודית תקום על גבי המדינה הנוכחית, על בתיה, משרדיה וכבישיה.

אבל מבחינה מהותית של השלטון - זה לא בסיס אלא מהפכה. שינוי מוחלט.

אתה מבין שאם עכשיו כל הדתיים לא יתגייסו לצבא באופן גורף עוד 20 שנה לא יהיה מה לשקם...

וחוץ מזה אם אפשר להקדים ב5 שנים למה לא??

זה מעצים אותם, כי החיבור הזה איתם, גורם לזה שיש מלא דתל"שים ודתיים לייט.

האמת שאני לא מבין את זה. החרדים לא מתגייסים, והם חלק מהקואליציה.

למה שזה יקדים בחמש שנים? הדבר שאולי יקדים בכמה שנים זה שנשריץ ילדים...

מה הקשר בין החיבור לממשלה ללייטים או דתל''שים?

לייטים תמיד היו כנ''ל דתל''שים

[אם זה בקשר לניגוד ערכים

יש כל כך הרבה ערכים מנוגדים לתורה מהרחוב ומהאינטרנט שהמדינה איננה באמת שיקול]

כי זו המדינה שלנו, והגיבורים שלה הם הגיבורים שלנו, וממילא גם התרבות והכל. וגם אם מנסים לחלק ולדקדק - זה לא מחזיק מעמד בפן החינוכי.

אם הדתיים לא יתגייסו לצבא באופן גורף, במשך שנה-שנתיים, ראשי הצבא ירדו על הברכיים ויהיו מוכנים לכל תנאי, העיקר שיתגייסו. זה יהיה מצויין.

בטווח הראות של שלטון הערב רב.

הם יודעים בדיוק כמוך מה המצב הדמוגרפי.

לכן הם דואגים לשמר את זרימת הגויים לכאן, מרוסיה, אריתראה ואפילו מאתיופיה.

לכן הם דואגים להחליש ולבלבל את הציבור הדתי מתוכו. לצערנו כיום הרבה המוגדרים "דתיים" הם נלחמים בה' ובתורתו יותר מחילונים. יש גורמים מתוחכמים וממונים היטב, שדואגים לשמר ולחזק את המגמות הללו. והם לא פראיירים בכלל.

ואין אפשרות חוץ מדרך הממשלה עצמה...

ולכן כדאי להיות שם (אם כי ברור שלא בכל מחיר), אבל ברור שזו לא הדרך העיקרית, כפי שהסברתי לעיל: אי אפשר לנצח אותם בכללי המשחק שלהם. זה כשל מובנה. ברגע שהמערכת תהיה קצת מאויימת על ידך - הם יעיפו אותך לעזאזל, כפי שעשו לרב כהנא, ליעקב נאמן ועוד.

מן הסתם יש להם הרבה יותר זיקה ליהדות מאשר לאומות העולם ולגויים....

זה שונה מאומה כזאת או מאומה אחרת שאצלם טוב יותר ואצלם פחות.. זה עם ישראל.. הם רחוקים וגם המדינה לא מאה אבל זה יהודים מי שמנהלים אותה.. זה הרבה יותר טוב מאשר להיות תחת שילטון של ל איודעת איזה אומה עכשיו...

אומה.. לא יודעת אם זה המילה הנכונה.. העיקר שהבנתם כעל מה אני מדברת....

@יזהר

@ירא ורך לבב

אולי זה דוקא יותר גרוע כמו "הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ" שכשזה מבפנים זה עוד יותר גרוע?

וגם אם זה יותר טוב, לא חוגגים על יותר טוב, אלא על שינוי מהותי.

ושינוי מהותי אין פה כל עוד אין מלכות ה'.

אם היא חלק מתהליך הגאולה , מדוע לא להודות???   זה שה' הביא לך מתנה , עשה לך נס גלוי, מצריך הודאה ענקית!!!!!, והסייגים והבעיות שנוצרו צריכים בלי קשר להודאה  שאנו נפעל על מנת ל"סדר את המתנה" 

אהוד ברק שר"י הציע לעראפת כמעט את כל יו"ש, אבל התגלעו מחלוקות בענייני זכות השיבה וירושלים (למיטב זכרוני). הערבים לא הסכימו להתפשר, והמו"מ התפוצץ. מצד האמת הצעד הזה היה טמטום גדול מאוד, כי מה אכפת היה לו לקבל את מה שמציעים לו ואחר כך להפר את ההסכם, כמנהגם? אבל הקב"ה הקשיח את ליבו של עראפת. קיבלנו מתנה ענקים וצריך להודות עליה לה'.

אבל מה אתה אומר, צריך להודות עליה גם לעראפת? לשבח ולהלל אותו על שבטוב ליבו פוצץ את המשא ומתן?

כשאנחנו באים לבחון את היחס למדינה, אנחנו לא מסתכלים רק על כמות הטוב שצומח ממנה, מול כמות הרע, אלא על המגמות והשאיפות של האוחזים במושכות השלטון. וזה שבמסגרת האיצטלה הדמוקרטית הם צריכים לזרוק עצמות לעולם התורה ולשמור על כל מיני סטטוס קוואים - זה מצויין, אבל אין מה להודות להם על כך, אלא רק לה'.

וממילא - אין להיות שותפים לחגיגות שלהם, אלא לייחד יום אחר להודאה לה'.

ד"א, הפסוק לא מופיע כקללה אלא כציון עובדה, מה קורה באחרית ימים.

כמו שלא אומרים זצ"ל עלאדם חי [גם נראה לי שיש לזה סיבה - שכל עוד הוא חי לא קובעים מה יהיה בעתיד כי תמיד יכול לשנות דרכיו, ורק לאחר שמת אומרים כי כבר נקבע כן. לכן לומר שר"י כשהוא חי - הרי אולי יחזור בתשובה שעה אחת לפני מותו ואז ילך לג"ע וכו', כך נראה לי]

כי אני די בטוח שאמרו נר"ו או הי"ו וכדומה.

ואפילו אם כן אני עדיין שלא ראוי לומר כן על אדם חי. רשע? סבבה. אפיקורוס אנטישמי צבוע? בסדר.

ההקשר הוא שאין להוכיח מחתימת הרמב"ם "משה בר' מימון ז'צ'ל" שאביו כבר נפטר באותה עת.

לגבי הסברא שיחזור בתשובה - עובדה היא שלא חשו שלך בשאר דיני רשעים, ורק לילדיהם חשו. למעשה ראה יומא לח:, שנאמר על אנשי סדום עוד בחייהם.

ובדרש הרמז ניתן לומר ששמם כרשעים ירקב, אך אם יחזרו בתשובה - הרי כאילו נשתנה שמם.

אני אישית מעדיף לדבוק בכינויים המקובלים...

ובקשר לפורים

לא רק הגזירה נמנעה

אלא גם הרוח הלאומית גברה

חזרו וקבלו עליהם עול תורה ומצוות באהבה וכו'

 אפשר להביא דוגמאות אחרות.

כמו העובדה שהנצרות והאיסלם מיישרים את הדרך למלך המשיח, ע"י הפצת המשיחיות בעולם

הנצרות והאיסלם הם דברים רעים שעל הדרך יצא להם לעשות גם דברים טובים

וגדול קידוש השם מחילול השם וכו' וכו' - ומכאן שצריך לחגוג את הקריסמס ואת עיד אל פיטר.

אבל הם עושים טוב! אז בואו נחגוג איתם.

תמצא איך לצאת ממנו ותחזור אלינו.

המדינה היא דבר טוב ראשית היא צמיחת גאולתינו שעל ידה באו הרבה קלקולים

הטעות היא דבר רע שעל ידה באו הרבה תקונים

כשהרצל רצה להקים מדינה, הוא רצה להגן על יהודים שסובלים.

גם כשאהוד ברק שירת בסיירת מטכ"ל ונלחם, הוא מן הסתם רצה לדאוג לטובת עם ישראל.

להערכתי, לא מעט מהדברים שגורמים שלטוניים במדינה עושים הם ממטרות טובות, או שהם מזדהים במידה מסויימת עם המגמה החיובית שבמעשים. [גם כשהם פעלו בעיקר בגלל אינטרס פוליטי].

זה כמובן לא נכון לגבי ערפאת.

הוא רצה לטהר את העולם מגזעים נחותים.

אהוד ברק, אגב, זו דוגמא מצויינת. הוא בעצמו מעיד איך בצבא פעל בגבורה רק כדי שידברו עליו לטובה.

כמו היטלר.

כשהם עושים משהו טוב מכוונה טובה, הם כמו שניהם ביחד?

 זה מדינה של עם ישראל וממילא מכילה את כל עם ישראל גם כאלה שחושבים שהיא דבר נורא!

אבל אין מצווה לריב על זה!

יש מצווה לקבל את כולם ולעשות אחדות ממקומות שאנחנו מסכימים 

אחדות אין פירושה אחידות וטישטוש הבדלים

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...