ערבים עמלים.
לסול מסילות בשכונתנו .
וקריתי עליהם המעריב ערבים.
ובתוך עמלם הלך ונערם הר גדול של חול וחצץ.
ולפתע שב אני אל ביתי ורואה אני כי הר זה.
או יש יאמרו גבעה או תל.
לא נותר שומם כלל וכלל.
ילדים וילדות משחקים עליו בגיל ורנן
אולי תשאלו כמה היו שם.
נסיתי למנותם.
אך לא זכיתי לדעת.
כי אם אוכל לספור כוכבי שמיים
או גרגר חול אדמתי
אוכל גם לתת גבול ומדה לעלמי חמודות אלו.
ולחשתי באזני לחישה אחת שממנה יתפרדו שניים.
עוד ישחקו ילדים בחוצות עריך.
על הר ששועלים הלכו בו.
על הר שעמלו להסתירו.
ועוד אלמד מלחישה זו שביד הילדים נטע בוראנו.
את הכוח לראות בהר.
את חידושו.
