[העלייה למירון, אין לו מקור קדום, ועלייה להר-הבית בחג, הוא מצוות עשה.
עצוב שנתהפכו היוצרות.]
(אני יודע שזה במחלוקת והכל, אבל יש לא מעט דעות שאומרות שמותר לכבוש את הר הבית גם בלי להיטהר מטומאת מתים וזה המצב הנוכחי)
(הרי הלוחמים שטיהרו את המקדש - נטמאו תוך כדי)
השאלה היא האם זה מספיק נחשב כיבוש
חלק גדול ממה שמוגדר היום "הר הבית" אפילו לא צריך טבילה (אלא שמקפידים על כך בגלל סיבות פוליטיות).
יש בעיה עם הרמה המרכזית וכו'.
כלומר- יש מחלוקת בעניין. יש שסוברים כך ויש שסוברים אחרת.
אבל מכאן ועד לצאת בפסיקה ש-אין באמת בעיה??
אז זה שר' אברום זצ"ל פסק שאסור זה בגלל שהוא לא למד מספיק? לא מכיר מספיק?
(ויש כמובן עוד לא מעט רבנים, אבל אני מביאה מרבותיי)
|רק כדי לקחת חלק בשרשורפלצת הגדול
|
כן פסקו שאסור לעלות מכל מיני חששות (לא רחוקים בכלל) שאנשים אחרים יעלו בלי לשמור על קדושת המקום.
ההלכה הבסיסית לא השתנתה.
כשניסיתי להיכנס לפרטים ולברר (למשל לגבי המקומות שאין בהם מחלוקת בין השיטות במיקום העזרה) קיבלתי ממנו נזיפה, בסוף הוא אמר "אמרתי לך, זה ספק כורעס (כרת) ועם ספק כורעס לא מתעסקים" .
זה בדיוק הציטוט ששמעתי מפי הרב מגנס.
וסיפור נוסף שהרב מגנס סיפר- שמישהו בא פעם לרב אברום עם מפה ואמר לו משהו כמו- הרב, יש מקומות שבודאות מותר לעלות, אז אפשר לעלות?
ענה לו הרב- אם אתה יודע- בבקשה, תעלה. אני לא יודע, אז אני לא עולה.
ואולי היו עוד קרציות כמוני 
שרב אברום חזר ואמר לא מעט על כך שזה ספק כרת ועם ספק כרת לא מתעסקים..
אבל אני התעקשתי וזה לא היה מקובל אצלו ולכן הוא ענה בעוקצנות. הניסוח בציטוט זה מה שהוא ענה לי, אבל ייתכן שהיו עוד עקשנים שקיבלו עקיצה דומה.
הציטוט הזה לא היה הסוף התשובה, אמרתי לו שאני שואל את דעתו, לא אם אני יכול לסמוך על אחרים ואז הוא אמר מה שכתבתי בהתחלה.
מהציטוט של הרב מגנס נשמע כאילו הוא התיר אבל זה לא נכון...
כל מי שמכיר קצת את שיעוריו, ספריו ופסיקותיו בבי"ד הראשי יודע את זה.
מה שכן - צריך להבין למה הוא התכוון.
אז לגבי הסגנון שבו הוא התנסח כתבתי פעם פה - הממ.
לגבי הכוונה בתשובה הספציפית הזאת - אני מבין שכוונתו במשפט "עם ספק כרת לא מתעסקים" היא שנוהגים לחומרא כשיש ספק ע"פ הכלל של ספק דאורייתא לחומרא.
אני גם מניח שכוונתו הייתה שבוודאי שלא מתעסקים שלא לצורך הכרחי ופה אין צורך לדעתו.
(אגב, בכך גם אשמים כמעט כל שאר גדולי דורו והדורות הקודמים החתומים על הכרוז)
אין ספק שכרב ראשי היה מודע למחקר בעניין.
אני מניח שזה פשוט לא היה בירור מספיק מבחינתו.
בנוסף אשמח להתייחסות בנוגע לעניין המצווה,
בהקשר להשוואה עם מצה בפסח
מאוד ברור שהוא אוסר כניסה לכל שטח הר הבית, ולא רק בלי טבילה.
אולי הרב חיים דוד הלוי שינה את דעתו אח"כ, או שיש לזה הסבר אחר, אבל את לשונו של הכרוז אי אפשר להסביר אחרת.
יש פרשנות הלכתית, על פיה העלייה להר הבית היום אסורה גם לאחר טבילה. [בגלל ספק כניסה למקום המקדש].
כך באופן פשוט נוקט אותו כרוז.
לא רוצה להכנס כרגע מעבר לזה, לטענות האוסרים והמתירים. ולמה צריכה להיות הכרעת ההלכה.
באתי לשלול טענה לא נכונה לגבי הכרוז ההוא.
הוא היה מעורה מאד במחקרים הרלוונטיים לתחומים שהוא פסק בהם (נסי לפתוח את המנחת אברהם ותראי).
מה הכוונה "להתערות קצת יותר גם בתחומים שפחות נראים לו"? מה לא נראה לו? הוא הכיר את הסוגיה ופסק ע"פ דעתו. הוא ממש לא נרתע מ"דברים חדשניים" (לא ברור לי מה הכוונה, מדע? הלכות שלא היו בגולה כמו הלכות התלויות בארץ? בכל אלה הוא היה מעורה ופסק בהם תדיר).
למען האמת גם אני לא כ"כ מתחבר לשיטת הפסיקה שלו ולענ"ד היא מבוססת על כמה יסודות מוטעים, סביר שלו היה חי היום הוא לא היה רבי המובהק. אבל ברור לי שאין בשיטתו לא חוסר העמקה ולא התעלמות מודעת מתחומים הלכתיים או ראייתיים מסוימים ו"טמינת ראש בחול".
ואם חוקרים פרסמו מחקרים, הם עדיין טעונים בדיקה.
עצם זה שפורסם מחקר זה עדיין לא תורה מסיני
וגם אם סומכים, מילא אם היתה תמימות דעים בקרב החוקרים בעניין...
האיסור להיכנס למקומות האסורים הוא כמו איסור נידה... 
נשמע שהוא מנסה לומר לתלמיד שלו שלא יעלה והוא רומז לתלמיד שלו שאם הוא חושב שהוא יודע בוודאות אז כנראה שלא הקיף את הסוגיה מספיק ולא נחשף לכל הדעות ולכל ההיבטים בעניין.
ברור שכוונתו היתה מעין עקיצה, כמו שנהג להגיב לפעמים, במן אמירה של- אתה חושב שאתה יודע יותר ממני? אז תעשה מה שאתה חושב..

כי גם אם הציבור הרחב לא מבין בו באמת, לפחות הוא מכיר מושגים מה שמאפשר לשלוף סיסמאות במשך 40 תגובות
מה שאני כתבתי זה כמו ג'יבריש למרבית הציבור וזה נראה מתנשא, רק על זה מגיע לי מלחמה של 350 תגובות...
![]()
![]()
אבל אני רק זוכר את זה מהזמן שהייתי בישיבה ועוד יודע לפתוח ספר
ואני נמצא במקום חשוך ואפל שיש בו רק אינטרנט רימון אז אני גם לא יכול לחפש את זה ברשת..
עכשיו תכלס, על מי אתה עובד אתה והפנטזיות שלך?!
אומר את זה הכי חריף? אם מאות אלפי יהודים היו עולים לשערי הר הבית אנשי משטרת ישראל היו יורים לעברם כדורים חיים. אתה חי תחת שלטון שילחם בך אם תנסה לכבוש את הר הבית וגם אם תצליח אז הוא יעלה אליך ויפנה אותך מהמקום והמצב יחזור לקדמותו. כל עוד מוסדות המדינה שולטים פה אין לך מצב לשנות את המצב. תפסיק לעבוד על עצמך.
ומה, הדיבור הזה על 'הר הבית', על 'ההר', חוזרים להר וכדו' עם השמטה מכוונת של המילה 'מקדש' מכל הדיבורים בנושא רק מראה כמה הציבור שמתעסק בזה בעצם לא מוכן לזה בכלל. ונגיד והר הבית בשליטה יהודית בלבד, מה אז? כנראה שהמקום יהפוך למוזיאון. מקדש, עם כל הקשור לזה- עבודת הכהנים והלווים והקורבנות וכו', לא יבנה במצב הקיים. הר הבית בידינו! סיורים במקום, חפירות, כמרים ונזירים מכל העולם שבאים לבקר, חתונה חד מינית ע"י רב רפורמי באישור משרד הדתות וכו'... לא רוצה להאריך בדבר המצער.
תאמין לי, הציבור הזה זה לא הציבור שאתה צריך להילחם מולו, ברגע שיבנה המקדש הם ירוצו יותר מהר ממך..
אז אולי תצטרף אתה אליהם בקירוב השכינה לעם ישראל? מה שיוביל לאפשרות באמת לבנות בית מקדש?
עוגי פלצתהבעיה העיקרית היא שעוגי הצטרף לשרשור
ועם עוגי אני לא יכול להתווכח ככה, היינו חברותא פעם..!

מרחק של מכות בין קצינים משולהבים.
וכן כדורים חיים נורו מעל ראשי מפגינים בקרבת צומת יצהר.
ואלו אותם אנשי הגנה שרצחו אנשי אצל, לא מבין מה אתה מתפלא
מהומה כשהחיילים נכנסו לישיבה
שעוד לא אמרת שום דבר על החצ'קונים שלו.
1. יש מצוות שצריכות את הר הבית ולא צריכות מקדש (למשל קרבן פסח). את הללו אפשר לקיים אפילו אם לא הורסים את המבנים הקיימים בהר (המזבח יכול להיות נייד והמקום שלו פנוי מבניה ערבית).
2. לגבי ההר כמוזיאון - זה סיכון שקיים, למעט חריג אחד:
למחקר ארכיאולוגי בקדושה על ההר יש יכולת חשובה וברורה לנפץ את הספקות. מיכאל בן ארי למשל טוען שהוא מצא את החומות של עזרת נשים בצילומי אוויר ישנים. חפירה ארכיאולוגית קצרה יכולה לחפש את יסודות הבתים שהיו שם ולנפץ את כל הספקות והמחלוקות בנושא הזה.
1. אתה צודק אבל יש לנו מצב נתון. תשנה את המצב הנתון בשביל 'לא לבטל מצוות עשה' תמצא את עצמך 'עובר על מצוות עשה ולא תעשה ותמצא את עצמך בחילול השם וספקות כרת.
2. אני מסכים איתך למעט חריג אחד, מחקר*בקדושה* והתנהגות *בקדושה* לממצאים לא יהיה. וזה עיקר.
1. ספקות כרת יש בטהרת המשפחה ובמצות בפסח, ובכ"ז לא נמנעו מזה.
הסיבה היחידה שנמנעו מהסיפור של הר הבית זה בגלל שהשלטון לא הרשה, ואחר כך גם זה הפך לאיסור הלכתי ברמה כלשהי.
2. זה לא דבר בלתי פתיר, אבל בהחלט לא בקלות.
יוניבזה. לא בטוחה בזה. אתה מכיר את המקור?
משום מה נראה לי גם שהדיון היה דווקא סביב פסח שני.
אבל בשביל לומר שהוא בקצה של כיפת השלשלת, ולא במקום בנוי (נניח, לא בכיפת השלשלת עצמה), צריך רמת דיוק די גבוהה.
ואני לא רואה איך אפשר להגיע לרמת דיוק כזו.
אפילו אם מקבלים כוודאי את הזיהוי של אבן השתיה, ומחשבים משם.
עדיין -
איזה חלק מהאבן הגדולה הזו הוא החלק שבלט שלוש אצבעות מהקרקע בקודש הקודשים ועליו היה מונח הארון?
איפה בקודש הקודשים הוא היה ממוקם?
לפי איזה אמות מודדים ממקום קודש הקודשים למקום המזבח?
זה שהרב אליהו עלה בל"ג בעומר ואמר שזה יום ההילולא ושצריך ללמוד זוהר בפרט את ההדרא זוטא
זה לא מספיק?(לא חושב שיש מי שבקיא כיום בבן איש חי יותר מהרב אליהו)
ועוד מלא מגדולי ישראל
ויש עוד מקורות שכנראה על בסיסם הר אליהו אמר שזו ההילולא
אוהבים להראות נוכחות בולטת בכל מקום..
לי עלתה תהיה בנושא- כשנזכה בעז"ה לבניין בית המקדש- האם יהיה לבית המקדש כתובת? נגיד- הר הבית, 53?
ואם כן- האם כל החבדניקים יחליפו את מספרי הטלפון והמיילים בהתאם?
אם לא- אז יישארו עם 770 זכר לגלות?
חבדניק מזוייף
או לא מספיק מחובר לרבי
![]()
כדי לשלוט במחלקה שממספרת את הרחובות ונותנת להם שמות.
לא מסובך מדי, אבל נחוץ להם בשביל לשמר את החשיבות של המספר הזה....
1. כיוון שהרבי המשיח אז הכתובת של בית המקדש גם תהיה בסדר 
2. כיוון שכל בתי הכנסת יתחברו לבית המקדש ו770 יתחבר הכי צמוד ויהיה חלק ממנו, אז גם 770 יהיה חלק מהגאולה. ;)
3. ברור שביתהמקדש יקבל את המספר 770!! מה לא?
לעלות לעזרה, עם עולת ראייה.
לשם כך צריך אפר פרה אדומה, וצריך מזבח בנוי במקומו.
יש לך מקור לזה?
ככל הידוע לי, טומאה הותרה בציבור לקרבנות ציבור ולקרבן פסח.
בקרבנות אני חושבת שזה תלוי בקביעות הזמן של הקרבן.
בפועל, לא נראה לי שיש קרבן יחיד חוץ מפסח שדוחה את הטומאה.
ז [ט] כל קרבן שאין קבוע לו זמן--אינו דוחה לא את השבת, ולא את הטומאה: שאם לא יקרב היום, יקרב למחר ולמחר מחר. וכל קרבן שקבוע לו זמן, בין קרבן ציבור בין קרבן יחיד--דוחה את השבת, ודוחה את הטומאה: ולא כל הטמאות הוא דוחה, אלא טומאת המת לבדה.
ח [י] כל קרבנות הציבור, קבוע זמנם; לפיכך כולן דוחין את השבת, ואת טומאת המת. [יא] וכל קרבן מהן שקרב בטומאה, אינו נאכל; אלא מקטירין ממנו דברים הראויין להקטרה, והשאר הראוי לאכילה נשרף, כשאר קודשים שנטמאו. (רמב"ם ביאת מקדש פרק א).
ומה שנוגע לעלייה לרגל- "עולת ראייה ושלמי חגיגה, אינן דוחין לא את השבת ולא את הטומאה, לפי שאין להן זמן קבוע, כקרבנות הציבור: שאם אינו חוגג היום, חוגג למחר כמו שביארנו." (רמב"ם הלכות חגיגה פרק א).
חיה רוז
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
אתה צודק ואני טועה.
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים 
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!
ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.
מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...
היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.
אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.
צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה
מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?
מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..
איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!
אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.
שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.
4ne1אחרונהקניתי לאחרונה ג'יפון חמוד, שטח טוב, עשיתי ביטוח חובה סבבה.
אחרי כמה חודשים אני רוצה להוסיף צד ג' ואני מקבל הצעות מופקעות, בסדר גודל של 6500 אלף ל11 חודש.
מה הסיפור?
מישהו יודע על ביטוח זול לגי'פ?
כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.
יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...
אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.
מניסיון אישי:
תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.
לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...
תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר
ותעשה השוואת מחירים
מחפש לקרוא סיפורים אמיתיים אישיים שקשים להבנה, תחשבו על הדבר הכי הזוי/'על-טבעי' שקרה לכם אי פעם? מי שרוצה לשתף בסיפור ארוך או אישי מדי, מוזמן בשמחה לפרטי!
בניסוח אחר לשאלה, מה צירוף המקרים הכי הזוי שקרה לכם, או תחושת בטן שפשוט צדקה ב-100% והצילה אתכם? מקווה שהבנתם מה אני מחפש...
במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.
ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.
קוראים לזה נס.
טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬
ניסים.
פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.
לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.
1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.
בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.
ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!
2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...
3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...
4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)
סימנים מחפשים בשבת.
כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.
אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים
"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"
פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)
אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה
לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים
נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם
ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה
חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה
עוד אירוע ..
בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש
שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .
בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..
וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור
אבל ה' שומר
עוד סיפור אבל מטורף
ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום
וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת
לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.
חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.
בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.
כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏
ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...
כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...
שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני
מבחינת תוכן, איך אתם ממלאים את היום?
ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה
ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום
לפעמים שיעורים על אגדות החורבן
לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים
לפעמים שנ"צ ארוך
לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות
אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.
בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין
ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.
כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום
מגילת איכה, קינות.
קוראת ספרים על חורבן הבית
ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב
אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.
קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.
קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.
עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.
ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.
סליחה על הרוח הקודר של הדברים.
שבת מלאה בשמחה לכולם!
סיבוב שערים אחרי שחרית,
ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.
הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.
קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.
רשימת שינדלר
ספר ירמיהו
לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי
אנימהגמרת לבכות?
German concentration camps factual survey
חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.
ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.
אם כן, למה המזוכיזם הזה.
אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;
אין סרט שיכול לחקות את זה.
זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.
לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.
קצת לא נשמע טוב ליצור סרט כשהזוועות עדיין בשטח.... של מי הרעיון הזה?
לא זוכרת איזה מהם, יש צילומים שהנאצים עצמם צילמו. גם של באבי יאר. ומזעזע
אותנטי לחלוטין; כל כך עצוב ומזעזע. כל כך רוצים שהקב"ה יסלח, ישמור עלינו
יביא גאולה לכולנו, אין כבר כח. זה לא היה מזמן כל כך....
כנראה לא הבנתי מה הכוונה ב"סרט" שדיברת עליו.
ותחשבו על כך שהאומה הזו עשירה ומשגשגת כאילו לא קרה דבר.
הרי אפשר להשתגע אם חושבים על זה!
ועוד יש אנשים שנוסעים לשם ואפילו משתקעים שם.
האינטרסים וכבוד עצמי, כנראה לא הולכים ביחד...
יש הרבה סרטים אותנטיים על איך נראו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, ברגע כניסת הצבא האמריקאי למקום, עם כניעת הנאצים ושחרור המחנות.
זה סרט ערוך מאוסף צילומים של צלמים צבאיים בריטיים (בעיקר), אמריקאים וסובייטים, שצילמו את המצב מיד לאחר שנכנסו למחנות. כלומר צילומים אמיתיים.
הרעיון במקור היה להציג בפני האוכלוסיה הגרמנית כדי לעורר בהם אשמה ולהרחיק אותם מהנאציזם.
חוץ מזה רצו לתעד את הפשעים לטובת ראיות בבתי המשפט / טריבונלים.
בסופו־של־דבר הסרט הספציפי הזה נגנז כי לא הספיקו לערוך אותו עד ששינו את המדיניות והפסיקו להציג את הסרטים האלה.
עיקר הסרט עוסק בברגן־בלזן, במצב של המחנה עם השחרור, טיפול בניצולים, קבורת המתים כו',
אבל במידה כזאת או אחרת גם במחנות אחרים כמו דכאו אוושוויץ אבנזה. נראה לי שזה אחד המקיפים ביותר.
כולל כמה מהרגעים המפורסמים ביותר כמו הרב לזלי הרדמן קורא קדיש מעל הבורות.
לא ניתן לתיאור.

שהנאצים ימ"ש צילמו בעצמם; זוכרת אפילו קשיש אחד לפני מותו, הולם על לוח ליבו בשתי ידיו..
לא יכולה לחשוב על זה, הכל מאבד משמעות, הכל שחור ולא שווה,,,,זו ההרגשה שלי לחזות בזה.
או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)
באמת ככה מכנים את זה?
מילא אנשים רגילים ץאבל לראות דוסים נוהרים אחרי זה זה כזה רדוד בעיני וממש לא לעניין
ץ
לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.
מה אני אגיד לך:
מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.
לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.
ככה אני רואה את זה.
כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.
גם דוסים, תתפלא.
ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.
אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.
אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.
הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר 



אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?
ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע
בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות
ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?
פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.
לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות
מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.
וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?
אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה
אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.
תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.
לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.
קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.
ולא למדת.
אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.
עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?
למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?
כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?
ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.
הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.
ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).
או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...
ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".
וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.
אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.
לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.