[העלייה למירון, אין לו מקור קדום, ועלייה להר-הבית בחג, הוא מצוות עשה.
עצוב שנתהפכו היוצרות.]
(אני יודע שזה במחלוקת והכל, אבל יש לא מעט דעות שאומרות שמותר לכבוש את הר הבית גם בלי להיטהר מטומאת מתים וזה המצב הנוכחי)
(הרי הלוחמים שטיהרו את המקדש - נטמאו תוך כדי)
השאלה היא האם זה מספיק נחשב כיבוש
חלק גדול ממה שמוגדר היום "הר הבית" אפילו לא צריך טבילה (אלא שמקפידים על כך בגלל סיבות פוליטיות).
יש בעיה עם הרמה המרכזית וכו'.
כלומר- יש מחלוקת בעניין. יש שסוברים כך ויש שסוברים אחרת.
אבל מכאן ועד לצאת בפסיקה ש-אין באמת בעיה??
אז זה שר' אברום זצ"ל פסק שאסור זה בגלל שהוא לא למד מספיק? לא מכיר מספיק?
(ויש כמובן עוד לא מעט רבנים, אבל אני מביאה מרבותיי)
|רק כדי לקחת חלק בשרשורפלצת הגדול
|
כן פסקו שאסור לעלות מכל מיני חששות (לא רחוקים בכלל) שאנשים אחרים יעלו בלי לשמור על קדושת המקום.
ההלכה הבסיסית לא השתנתה.
כשניסיתי להיכנס לפרטים ולברר (למשל לגבי המקומות שאין בהם מחלוקת בין השיטות במיקום העזרה) קיבלתי ממנו נזיפה, בסוף הוא אמר "אמרתי לך, זה ספק כורעס (כרת) ועם ספק כורעס לא מתעסקים" .
זה בדיוק הציטוט ששמעתי מפי הרב מגנס.
וסיפור נוסף שהרב מגנס סיפר- שמישהו בא פעם לרב אברום עם מפה ואמר לו משהו כמו- הרב, יש מקומות שבודאות מותר לעלות, אז אפשר לעלות?
ענה לו הרב- אם אתה יודע- בבקשה, תעלה. אני לא יודע, אז אני לא עולה.
ואולי היו עוד קרציות כמוני 
שרב אברום חזר ואמר לא מעט על כך שזה ספק כרת ועם ספק כרת לא מתעסקים..
אבל אני התעקשתי וזה לא היה מקובל אצלו ולכן הוא ענה בעוקצנות. הניסוח בציטוט זה מה שהוא ענה לי, אבל ייתכן שהיו עוד עקשנים שקיבלו עקיצה דומה.
הציטוט הזה לא היה הסוף התשובה, אמרתי לו שאני שואל את דעתו, לא אם אני יכול לסמוך על אחרים ואז הוא אמר מה שכתבתי בהתחלה.
מהציטוט של הרב מגנס נשמע כאילו הוא התיר אבל זה לא נכון...
כל מי שמכיר קצת את שיעוריו, ספריו ופסיקותיו בבי"ד הראשי יודע את זה.
מה שכן - צריך להבין למה הוא התכוון.
אז לגבי הסגנון שבו הוא התנסח כתבתי פעם פה - הממ.
לגבי הכוונה בתשובה הספציפית הזאת - אני מבין שכוונתו במשפט "עם ספק כרת לא מתעסקים" היא שנוהגים לחומרא כשיש ספק ע"פ הכלל של ספק דאורייתא לחומרא.
אני גם מניח שכוונתו הייתה שבוודאי שלא מתעסקים שלא לצורך הכרחי ופה אין צורך לדעתו.
(אגב, בכך גם אשמים כמעט כל שאר גדולי דורו והדורות הקודמים החתומים על הכרוז)
אין ספק שכרב ראשי היה מודע למחקר בעניין.
אני מניח שזה פשוט לא היה בירור מספיק מבחינתו.
בנוסף אשמח להתייחסות בנוגע לעניין המצווה,
בהקשר להשוואה עם מצה בפסח
מאוד ברור שהוא אוסר כניסה לכל שטח הר הבית, ולא רק בלי טבילה.
אולי הרב חיים דוד הלוי שינה את דעתו אח"כ, או שיש לזה הסבר אחר, אבל את לשונו של הכרוז אי אפשר להסביר אחרת.
יש פרשנות הלכתית, על פיה העלייה להר הבית היום אסורה גם לאחר טבילה. [בגלל ספק כניסה למקום המקדש].
כך באופן פשוט נוקט אותו כרוז.
לא רוצה להכנס כרגע מעבר לזה, לטענות האוסרים והמתירים. ולמה צריכה להיות הכרעת ההלכה.
באתי לשלול טענה לא נכונה לגבי הכרוז ההוא.
הוא היה מעורה מאד במחקרים הרלוונטיים לתחומים שהוא פסק בהם (נסי לפתוח את המנחת אברהם ותראי).
מה הכוונה "להתערות קצת יותר גם בתחומים שפחות נראים לו"? מה לא נראה לו? הוא הכיר את הסוגיה ופסק ע"פ דעתו. הוא ממש לא נרתע מ"דברים חדשניים" (לא ברור לי מה הכוונה, מדע? הלכות שלא היו בגולה כמו הלכות התלויות בארץ? בכל אלה הוא היה מעורה ופסק בהם תדיר).
למען האמת גם אני לא כ"כ מתחבר לשיטת הפסיקה שלו ולענ"ד היא מבוססת על כמה יסודות מוטעים, סביר שלו היה חי היום הוא לא היה רבי המובהק. אבל ברור לי שאין בשיטתו לא חוסר העמקה ולא התעלמות מודעת מתחומים הלכתיים או ראייתיים מסוימים ו"טמינת ראש בחול".
ואם חוקרים פרסמו מחקרים, הם עדיין טעונים בדיקה.
עצם זה שפורסם מחקר זה עדיין לא תורה מסיני
וגם אם סומכים, מילא אם היתה תמימות דעים בקרב החוקרים בעניין...
האיסור להיכנס למקומות האסורים הוא כמו איסור נידה... 
נשמע שהוא מנסה לומר לתלמיד שלו שלא יעלה והוא רומז לתלמיד שלו שאם הוא חושב שהוא יודע בוודאות אז כנראה שלא הקיף את הסוגיה מספיק ולא נחשף לכל הדעות ולכל ההיבטים בעניין.
ברור שכוונתו היתה מעין עקיצה, כמו שנהג להגיב לפעמים, במן אמירה של- אתה חושב שאתה יודע יותר ממני? אז תעשה מה שאתה חושב..

כי גם אם הציבור הרחב לא מבין בו באמת, לפחות הוא מכיר מושגים מה שמאפשר לשלוף סיסמאות במשך 40 תגובות
מה שאני כתבתי זה כמו ג'יבריש למרבית הציבור וזה נראה מתנשא, רק על זה מגיע לי מלחמה של 350 תגובות...
![]()
![]()
אבל אני רק זוכר את זה מהזמן שהייתי בישיבה ועוד יודע לפתוח ספר
ואני נמצא במקום חשוך ואפל שיש בו רק אינטרנט רימון אז אני גם לא יכול לחפש את זה ברשת..
עכשיו תכלס, על מי אתה עובד אתה והפנטזיות שלך?!
אומר את זה הכי חריף? אם מאות אלפי יהודים היו עולים לשערי הר הבית אנשי משטרת ישראל היו יורים לעברם כדורים חיים. אתה חי תחת שלטון שילחם בך אם תנסה לכבוש את הר הבית וגם אם תצליח אז הוא יעלה אליך ויפנה אותך מהמקום והמצב יחזור לקדמותו. כל עוד מוסדות המדינה שולטים פה אין לך מצב לשנות את המצב. תפסיק לעבוד על עצמך.
ומה, הדיבור הזה על 'הר הבית', על 'ההר', חוזרים להר וכדו' עם השמטה מכוונת של המילה 'מקדש' מכל הדיבורים בנושא רק מראה כמה הציבור שמתעסק בזה בעצם לא מוכן לזה בכלל. ונגיד והר הבית בשליטה יהודית בלבד, מה אז? כנראה שהמקום יהפוך למוזיאון. מקדש, עם כל הקשור לזה- עבודת הכהנים והלווים והקורבנות וכו', לא יבנה במצב הקיים. הר הבית בידינו! סיורים במקום, חפירות, כמרים ונזירים מכל העולם שבאים לבקר, חתונה חד מינית ע"י רב רפורמי באישור משרד הדתות וכו'... לא רוצה להאריך בדבר המצער.
תאמין לי, הציבור הזה זה לא הציבור שאתה צריך להילחם מולו, ברגע שיבנה המקדש הם ירוצו יותר מהר ממך..
אז אולי תצטרף אתה אליהם בקירוב השכינה לעם ישראל? מה שיוביל לאפשרות באמת לבנות בית מקדש?
עוגי פלצתהבעיה העיקרית היא שעוגי הצטרף לשרשור
ועם עוגי אני לא יכול להתווכח ככה, היינו חברותא פעם..!

מרחק של מכות בין קצינים משולהבים.
וכן כדורים חיים נורו מעל ראשי מפגינים בקרבת צומת יצהר.
ואלו אותם אנשי הגנה שרצחו אנשי אצל, לא מבין מה אתה מתפלא
מהומה כשהחיילים נכנסו לישיבה
שעוד לא אמרת שום דבר על החצ'קונים שלו.
1. יש מצוות שצריכות את הר הבית ולא צריכות מקדש (למשל קרבן פסח). את הללו אפשר לקיים אפילו אם לא הורסים את המבנים הקיימים בהר (המזבח יכול להיות נייד והמקום שלו פנוי מבניה ערבית).
2. לגבי ההר כמוזיאון - זה סיכון שקיים, למעט חריג אחד:
למחקר ארכיאולוגי בקדושה על ההר יש יכולת חשובה וברורה לנפץ את הספקות. מיכאל בן ארי למשל טוען שהוא מצא את החומות של עזרת נשים בצילומי אוויר ישנים. חפירה ארכיאולוגית קצרה יכולה לחפש את יסודות הבתים שהיו שם ולנפץ את כל הספקות והמחלוקות בנושא הזה.
1. אתה צודק אבל יש לנו מצב נתון. תשנה את המצב הנתון בשביל 'לא לבטל מצוות עשה' תמצא את עצמך 'עובר על מצוות עשה ולא תעשה ותמצא את עצמך בחילול השם וספקות כרת.
2. אני מסכים איתך למעט חריג אחד, מחקר*בקדושה* והתנהגות *בקדושה* לממצאים לא יהיה. וזה עיקר.
1. ספקות כרת יש בטהרת המשפחה ובמצות בפסח, ובכ"ז לא נמנעו מזה.
הסיבה היחידה שנמנעו מהסיפור של הר הבית זה בגלל שהשלטון לא הרשה, ואחר כך גם זה הפך לאיסור הלכתי ברמה כלשהי.
2. זה לא דבר בלתי פתיר, אבל בהחלט לא בקלות.
יוניבזה. לא בטוחה בזה. אתה מכיר את המקור?
משום מה נראה לי גם שהדיון היה דווקא סביב פסח שני.
אבל בשביל לומר שהוא בקצה של כיפת השלשלת, ולא במקום בנוי (נניח, לא בכיפת השלשלת עצמה), צריך רמת דיוק די גבוהה.
ואני לא רואה איך אפשר להגיע לרמת דיוק כזו.
אפילו אם מקבלים כוודאי את הזיהוי של אבן השתיה, ומחשבים משם.
עדיין -
איזה חלק מהאבן הגדולה הזו הוא החלק שבלט שלוש אצבעות מהקרקע בקודש הקודשים ועליו היה מונח הארון?
איפה בקודש הקודשים הוא היה ממוקם?
לפי איזה אמות מודדים ממקום קודש הקודשים למקום המזבח?
זה שהרב אליהו עלה בל"ג בעומר ואמר שזה יום ההילולא ושצריך ללמוד זוהר בפרט את ההדרא זוטא
זה לא מספיק?(לא חושב שיש מי שבקיא כיום בבן איש חי יותר מהרב אליהו)
ועוד מלא מגדולי ישראל
ויש עוד מקורות שכנראה על בסיסם הר אליהו אמר שזו ההילולא
אוהבים להראות נוכחות בולטת בכל מקום..
לי עלתה תהיה בנושא- כשנזכה בעז"ה לבניין בית המקדש- האם יהיה לבית המקדש כתובת? נגיד- הר הבית, 53?
ואם כן- האם כל החבדניקים יחליפו את מספרי הטלפון והמיילים בהתאם?
אם לא- אז יישארו עם 770 זכר לגלות?
חבדניק מזוייף
או לא מספיק מחובר לרבי
![]()
כדי לשלוט במחלקה שממספרת את הרחובות ונותנת להם שמות.
לא מסובך מדי, אבל נחוץ להם בשביל לשמר את החשיבות של המספר הזה....
1. כיוון שהרבי המשיח אז הכתובת של בית המקדש גם תהיה בסדר 
2. כיוון שכל בתי הכנסת יתחברו לבית המקדש ו770 יתחבר הכי צמוד ויהיה חלק ממנו, אז גם 770 יהיה חלק מהגאולה. ;)
3. ברור שביתהמקדש יקבל את המספר 770!! מה לא?
לעלות לעזרה, עם עולת ראייה.
לשם כך צריך אפר פרה אדומה, וצריך מזבח בנוי במקומו.
יש לך מקור לזה?
ככל הידוע לי, טומאה הותרה בציבור לקרבנות ציבור ולקרבן פסח.
בקרבנות אני חושבת שזה תלוי בקביעות הזמן של הקרבן.
בפועל, לא נראה לי שיש קרבן יחיד חוץ מפסח שדוחה את הטומאה.
ז [ט] כל קרבן שאין קבוע לו זמן--אינו דוחה לא את השבת, ולא את הטומאה: שאם לא יקרב היום, יקרב למחר ולמחר מחר. וכל קרבן שקבוע לו זמן, בין קרבן ציבור בין קרבן יחיד--דוחה את השבת, ודוחה את הטומאה: ולא כל הטמאות הוא דוחה, אלא טומאת המת לבדה.
ח [י] כל קרבנות הציבור, קבוע זמנם; לפיכך כולן דוחין את השבת, ואת טומאת המת. [יא] וכל קרבן מהן שקרב בטומאה, אינו נאכל; אלא מקטירין ממנו דברים הראויין להקטרה, והשאר הראוי לאכילה נשרף, כשאר קודשים שנטמאו. (רמב"ם ביאת מקדש פרק א).
ומה שנוגע לעלייה לרגל- "עולת ראייה ושלמי חגיגה, אינן דוחין לא את השבת ולא את הטומאה, לפי שאין להן זמן קבוע, כקרבנות הציבור: שאם אינו חוגג היום, חוגג למחר כמו שביארנו." (רמב"ם הלכות חגיגה פרק א).
חיה רוז
כבר כמעט חודשיים שאני מחפש עבודה.
נראלי שיש מין תום כזה שבע"ה נמצא בקלות עבודה, ולכן זה בסדר לקבל דמי אבטלה נמוכים שנגזרים ממשרת סטודנט..
ואז מגיע הרגע הזה, שאתה מבין שאולי ח"ו זה יכול לקחת הרבה יותר זמן .. ויפה שעה אחת קודם גם לחשוב על הכנסה זמנית וגם על לוז או משהו כזה ..
אני מניח שלרבים מילואים זאת אופציה אבל אין לי כח ורצון לפרט למה, אבל ישמצב גדול שאני מנוע מלעשות מילואים..
(לא עשיתי במלחמה..)
האם יש רעיונות אחרים למקומות עבודה זמניים?
במהלך התואר לא קמתי בזמן אז קל וחומר עכשיו שאני ללא מסגרת.. ואני מניח שאולי עבודה תוכל לגרום לי לבריאות ויציבות .. וכמובן גם להכנסה..
רעיונות אחרים לסדר ויציבות עשיה לימוד והתקדמות בתקופה מאתגרת זו מלבד עבודה זמנית/או על הצד שאתקשה למצוא עבודה זמנית זה גם מבורך..
בתפילה לפרנסה בשפע ולמציאת מקום עבודה מתאים ומספק לכולם.. ואולי אפילו השבוע אעדכן שדברים יסתדרו והתקבלתי😃
תודה רבה..
או שנשארתם אותו הדבר?
ומה המשמעות למה שעברתם? או שלא עברתם..
יחד עם שאר פרוייקטי הווטסאפ של ערוץ 7, הנה עוד אחד: אייטמים מעניינים שאני (או הצוות) דגים מהפורום.
מוזמנים להצטרף. קבוצה שקטה של 2 אייטמים ביום בממוצע
.
אשמח לשמוע מנסיונכם כשילדה בת שנתיים ותשע עברה למיטת מעבר (כי למדה לצאת מהמיטת תינוק), מה הכי עזר לכן שתשאר במיטה שלה במהלך הלילה ולא תבוא אליכם חמש פעמים?
רוצים להתחיל איתה מהלך אבל מנסים להבין מה יגרום לה להישאר במיטה שלה ולא לבוא אלינו כי היא יכולה וזה מפתה לצאת ולהיות עצמאית.
מבחינת שפה היא מבינה אבל לא הכי מדברת עדיין.
הריון ולידה
פה זה פחות רלוונטי
מה שיעזור זה להחזיר כל פעם
כל פעם
אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון
עם הזמן זה עובר.
ואתם כהורים.
אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה
כיף להיות במיטה עם אבא ואמא! לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק
והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון
לילד. אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר 
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים
הרצון להשתנות תמיד מתבדה