[העלייה למירון, אין לו מקור קדום, ועלייה להר-הבית בחג, הוא מצוות עשה.
עצוב שנתהפכו היוצרות.]
(אני יודע שזה במחלוקת והכל, אבל יש לא מעט דעות שאומרות שמותר לכבוש את הר הבית גם בלי להיטהר מטומאת מתים וזה המצב הנוכחי)
(הרי הלוחמים שטיהרו את המקדש - נטמאו תוך כדי)
השאלה היא האם זה מספיק נחשב כיבוש
חלק גדול ממה שמוגדר היום "הר הבית" אפילו לא צריך טבילה (אלא שמקפידים על כך בגלל סיבות פוליטיות).
יש בעיה עם הרמה המרכזית וכו'.
כלומר- יש מחלוקת בעניין. יש שסוברים כך ויש שסוברים אחרת.
אבל מכאן ועד לצאת בפסיקה ש-אין באמת בעיה??
אז זה שר' אברום זצ"ל פסק שאסור זה בגלל שהוא לא למד מספיק? לא מכיר מספיק?
(ויש כמובן עוד לא מעט רבנים, אבל אני מביאה מרבותיי)
|רק כדי לקחת חלק בשרשורפלצת הגדול
|
כן פסקו שאסור לעלות מכל מיני חששות (לא רחוקים בכלל) שאנשים אחרים יעלו בלי לשמור על קדושת המקום.
ההלכה הבסיסית לא השתנתה.
כשניסיתי להיכנס לפרטים ולברר (למשל לגבי המקומות שאין בהם מחלוקת בין השיטות במיקום העזרה) קיבלתי ממנו נזיפה, בסוף הוא אמר "אמרתי לך, זה ספק כורעס (כרת) ועם ספק כורעס לא מתעסקים" .
זה בדיוק הציטוט ששמעתי מפי הרב מגנס.
וסיפור נוסף שהרב מגנס סיפר- שמישהו בא פעם לרב אברום עם מפה ואמר לו משהו כמו- הרב, יש מקומות שבודאות מותר לעלות, אז אפשר לעלות?
ענה לו הרב- אם אתה יודע- בבקשה, תעלה. אני לא יודע, אז אני לא עולה.
ואולי היו עוד קרציות כמוני 
שרב אברום חזר ואמר לא מעט על כך שזה ספק כרת ועם ספק כרת לא מתעסקים..
אבל אני התעקשתי וזה לא היה מקובל אצלו ולכן הוא ענה בעוקצנות. הניסוח בציטוט זה מה שהוא ענה לי, אבל ייתכן שהיו עוד עקשנים שקיבלו עקיצה דומה.
הציטוט הזה לא היה הסוף התשובה, אמרתי לו שאני שואל את דעתו, לא אם אני יכול לסמוך על אחרים ואז הוא אמר מה שכתבתי בהתחלה.
מהציטוט של הרב מגנס נשמע כאילו הוא התיר אבל זה לא נכון...
כל מי שמכיר קצת את שיעוריו, ספריו ופסיקותיו בבי"ד הראשי יודע את זה.
מה שכן - צריך להבין למה הוא התכוון.
אז לגבי הסגנון שבו הוא התנסח כתבתי פעם פה - הממ.
לגבי הכוונה בתשובה הספציפית הזאת - אני מבין שכוונתו במשפט "עם ספק כרת לא מתעסקים" היא שנוהגים לחומרא כשיש ספק ע"פ הכלל של ספק דאורייתא לחומרא.
אני גם מניח שכוונתו הייתה שבוודאי שלא מתעסקים שלא לצורך הכרחי ופה אין צורך לדעתו.
(אגב, בכך גם אשמים כמעט כל שאר גדולי דורו והדורות הקודמים החתומים על הכרוז)
אין ספק שכרב ראשי היה מודע למחקר בעניין.
אני מניח שזה פשוט לא היה בירור מספיק מבחינתו.
בנוסף אשמח להתייחסות בנוגע לעניין המצווה,
בהקשר להשוואה עם מצה בפסח
מאוד ברור שהוא אוסר כניסה לכל שטח הר הבית, ולא רק בלי טבילה.
אולי הרב חיים דוד הלוי שינה את דעתו אח"כ, או שיש לזה הסבר אחר, אבל את לשונו של הכרוז אי אפשר להסביר אחרת.
יש פרשנות הלכתית, על פיה העלייה להר הבית היום אסורה גם לאחר טבילה. [בגלל ספק כניסה למקום המקדש].
כך באופן פשוט נוקט אותו כרוז.
לא רוצה להכנס כרגע מעבר לזה, לטענות האוסרים והמתירים. ולמה צריכה להיות הכרעת ההלכה.
באתי לשלול טענה לא נכונה לגבי הכרוז ההוא.
הוא היה מעורה מאד במחקרים הרלוונטיים לתחומים שהוא פסק בהם (נסי לפתוח את המנחת אברהם ותראי).
מה הכוונה "להתערות קצת יותר גם בתחומים שפחות נראים לו"? מה לא נראה לו? הוא הכיר את הסוגיה ופסק ע"פ דעתו. הוא ממש לא נרתע מ"דברים חדשניים" (לא ברור לי מה הכוונה, מדע? הלכות שלא היו בגולה כמו הלכות התלויות בארץ? בכל אלה הוא היה מעורה ופסק בהם תדיר).
למען האמת גם אני לא כ"כ מתחבר לשיטת הפסיקה שלו ולענ"ד היא מבוססת על כמה יסודות מוטעים, סביר שלו היה חי היום הוא לא היה רבי המובהק. אבל ברור לי שאין בשיטתו לא חוסר העמקה ולא התעלמות מודעת מתחומים הלכתיים או ראייתיים מסוימים ו"טמינת ראש בחול".
ואם חוקרים פרסמו מחקרים, הם עדיין טעונים בדיקה.
עצם זה שפורסם מחקר זה עדיין לא תורה מסיני
וגם אם סומכים, מילא אם היתה תמימות דעים בקרב החוקרים בעניין...
האיסור להיכנס למקומות האסורים הוא כמו איסור נידה... 
נשמע שהוא מנסה לומר לתלמיד שלו שלא יעלה והוא רומז לתלמיד שלו שאם הוא חושב שהוא יודע בוודאות אז כנראה שלא הקיף את הסוגיה מספיק ולא נחשף לכל הדעות ולכל ההיבטים בעניין.
ברור שכוונתו היתה מעין עקיצה, כמו שנהג להגיב לפעמים, במן אמירה של- אתה חושב שאתה יודע יותר ממני? אז תעשה מה שאתה חושב..

כי גם אם הציבור הרחב לא מבין בו באמת, לפחות הוא מכיר מושגים מה שמאפשר לשלוף סיסמאות במשך 40 תגובות
מה שאני כתבתי זה כמו ג'יבריש למרבית הציבור וזה נראה מתנשא, רק על זה מגיע לי מלחמה של 350 תגובות...
![]()
![]()
אבל אני רק זוכר את זה מהזמן שהייתי בישיבה ועוד יודע לפתוח ספר
ואני נמצא במקום חשוך ואפל שיש בו רק אינטרנט רימון אז אני גם לא יכול לחפש את זה ברשת..
עכשיו תכלס, על מי אתה עובד אתה והפנטזיות שלך?!
אומר את זה הכי חריף? אם מאות אלפי יהודים היו עולים לשערי הר הבית אנשי משטרת ישראל היו יורים לעברם כדורים חיים. אתה חי תחת שלטון שילחם בך אם תנסה לכבוש את הר הבית וגם אם תצליח אז הוא יעלה אליך ויפנה אותך מהמקום והמצב יחזור לקדמותו. כל עוד מוסדות המדינה שולטים פה אין לך מצב לשנות את המצב. תפסיק לעבוד על עצמך.
ומה, הדיבור הזה על 'הר הבית', על 'ההר', חוזרים להר וכדו' עם השמטה מכוונת של המילה 'מקדש' מכל הדיבורים בנושא רק מראה כמה הציבור שמתעסק בזה בעצם לא מוכן לזה בכלל. ונגיד והר הבית בשליטה יהודית בלבד, מה אז? כנראה שהמקום יהפוך למוזיאון. מקדש, עם כל הקשור לזה- עבודת הכהנים והלווים והקורבנות וכו', לא יבנה במצב הקיים. הר הבית בידינו! סיורים במקום, חפירות, כמרים ונזירים מכל העולם שבאים לבקר, חתונה חד מינית ע"י רב רפורמי באישור משרד הדתות וכו'... לא רוצה להאריך בדבר המצער.
תאמין לי, הציבור הזה זה לא הציבור שאתה צריך להילחם מולו, ברגע שיבנה המקדש הם ירוצו יותר מהר ממך..
אז אולי תצטרף אתה אליהם בקירוב השכינה לעם ישראל? מה שיוביל לאפשרות באמת לבנות בית מקדש?
עוגי פלצתהבעיה העיקרית היא שעוגי הצטרף לשרשור
ועם עוגי אני לא יכול להתווכח ככה, היינו חברותא פעם..!

מרחק של מכות בין קצינים משולהבים.
וכן כדורים חיים נורו מעל ראשי מפגינים בקרבת צומת יצהר.
ואלו אותם אנשי הגנה שרצחו אנשי אצל, לא מבין מה אתה מתפלא
מהומה כשהחיילים נכנסו לישיבה
שעוד לא אמרת שום דבר על החצ'קונים שלו.
1. יש מצוות שצריכות את הר הבית ולא צריכות מקדש (למשל קרבן פסח). את הללו אפשר לקיים אפילו אם לא הורסים את המבנים הקיימים בהר (המזבח יכול להיות נייד והמקום שלו פנוי מבניה ערבית).
2. לגבי ההר כמוזיאון - זה סיכון שקיים, למעט חריג אחד:
למחקר ארכיאולוגי בקדושה על ההר יש יכולת חשובה וברורה לנפץ את הספקות. מיכאל בן ארי למשל טוען שהוא מצא את החומות של עזרת נשים בצילומי אוויר ישנים. חפירה ארכיאולוגית קצרה יכולה לחפש את יסודות הבתים שהיו שם ולנפץ את כל הספקות והמחלוקות בנושא הזה.
1. אתה צודק אבל יש לנו מצב נתון. תשנה את המצב הנתון בשביל 'לא לבטל מצוות עשה' תמצא את עצמך 'עובר על מצוות עשה ולא תעשה ותמצא את עצמך בחילול השם וספקות כרת.
2. אני מסכים איתך למעט חריג אחד, מחקר*בקדושה* והתנהגות *בקדושה* לממצאים לא יהיה. וזה עיקר.
1. ספקות כרת יש בטהרת המשפחה ובמצות בפסח, ובכ"ז לא נמנעו מזה.
הסיבה היחידה שנמנעו מהסיפור של הר הבית זה בגלל שהשלטון לא הרשה, ואחר כך גם זה הפך לאיסור הלכתי ברמה כלשהי.
2. זה לא דבר בלתי פתיר, אבל בהחלט לא בקלות.
יוניבזה. לא בטוחה בזה. אתה מכיר את המקור?
משום מה נראה לי גם שהדיון היה דווקא סביב פסח שני.
אבל בשביל לומר שהוא בקצה של כיפת השלשלת, ולא במקום בנוי (נניח, לא בכיפת השלשלת עצמה), צריך רמת דיוק די גבוהה.
ואני לא רואה איך אפשר להגיע לרמת דיוק כזו.
אפילו אם מקבלים כוודאי את הזיהוי של אבן השתיה, ומחשבים משם.
עדיין -
איזה חלק מהאבן הגדולה הזו הוא החלק שבלט שלוש אצבעות מהקרקע בקודש הקודשים ועליו היה מונח הארון?
איפה בקודש הקודשים הוא היה ממוקם?
לפי איזה אמות מודדים ממקום קודש הקודשים למקום המזבח?
זה שהרב אליהו עלה בל"ג בעומר ואמר שזה יום ההילולא ושצריך ללמוד זוהר בפרט את ההדרא זוטא
זה לא מספיק?(לא חושב שיש מי שבקיא כיום בבן איש חי יותר מהרב אליהו)
ועוד מלא מגדולי ישראל
ויש עוד מקורות שכנראה על בסיסם הר אליהו אמר שזו ההילולא
אוהבים להראות נוכחות בולטת בכל מקום..
לי עלתה תהיה בנושא- כשנזכה בעז"ה לבניין בית המקדש- האם יהיה לבית המקדש כתובת? נגיד- הר הבית, 53?
ואם כן- האם כל החבדניקים יחליפו את מספרי הטלפון והמיילים בהתאם?
אם לא- אז יישארו עם 770 זכר לגלות?
חבדניק מזוייף
או לא מספיק מחובר לרבי
![]()
כדי לשלוט במחלקה שממספרת את הרחובות ונותנת להם שמות.
לא מסובך מדי, אבל נחוץ להם בשביל לשמר את החשיבות של המספר הזה....
1. כיוון שהרבי המשיח אז הכתובת של בית המקדש גם תהיה בסדר 
2. כיוון שכל בתי הכנסת יתחברו לבית המקדש ו770 יתחבר הכי צמוד ויהיה חלק ממנו, אז גם 770 יהיה חלק מהגאולה. ;)
3. ברור שביתהמקדש יקבל את המספר 770!! מה לא?
לעלות לעזרה, עם עולת ראייה.
לשם כך צריך אפר פרה אדומה, וצריך מזבח בנוי במקומו.
יש לך מקור לזה?
ככל הידוע לי, טומאה הותרה בציבור לקרבנות ציבור ולקרבן פסח.
בקרבנות אני חושבת שזה תלוי בקביעות הזמן של הקרבן.
בפועל, לא נראה לי שיש קרבן יחיד חוץ מפסח שדוחה את הטומאה.
ז [ט] כל קרבן שאין קבוע לו זמן--אינו דוחה לא את השבת, ולא את הטומאה: שאם לא יקרב היום, יקרב למחר ולמחר מחר. וכל קרבן שקבוע לו זמן, בין קרבן ציבור בין קרבן יחיד--דוחה את השבת, ודוחה את הטומאה: ולא כל הטמאות הוא דוחה, אלא טומאת המת לבדה.
ח [י] כל קרבנות הציבור, קבוע זמנם; לפיכך כולן דוחין את השבת, ואת טומאת המת. [יא] וכל קרבן מהן שקרב בטומאה, אינו נאכל; אלא מקטירין ממנו דברים הראויין להקטרה, והשאר הראוי לאכילה נשרף, כשאר קודשים שנטמאו. (רמב"ם ביאת מקדש פרק א).
ומה שנוגע לעלייה לרגל- "עולת ראייה ושלמי חגיגה, אינן דוחין לא את השבת ולא את הטומאה, לפי שאין להן זמן קבוע, כקרבנות הציבור: שאם אינו חוגג היום, חוגג למחר כמו שביארנו." (רמב"ם הלכות חגיגה פרק א).
חיה רוז
קלאצ'ניקוב לכול דורש, מודעות לחולי דהומניזציה, בית מקדש, ולי כשי על כל פועלי עבורכם קנקן עם ג'יני...
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי 
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
תות?
אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא 
60 לשעה
80 לשעה
לא כולל הפסקות אוכל