ע"י ארץ ישראל, ורק ע"י ארץ ישראל, תהיה אחדות אמיתית של העם (הזוהר על "גוי אחד בארץ")
אבל לא בגלל זה אנחנו רוצים את א"י. א"י היא מטרה, לא יעד.
אם יהיה צורך, לי אישית אין שום בעיה להלחם במדינה. אין לי גם שום בעיה לתמוך בה אם היא תבין את חשיבות הכיבוש. כרגע אף אחת מהדרכים האלו לא מועילה למטרה שלי, ואפילו מזיקה.
יכול להיות שהגאולה תגיע דרך המדינה. יכול להיות שהיא תגיע בהפלתה. שוב, זה לא משנה, כרגע גם להפיל את המדינה וגם לתמוך בה לא יועילו לי.
וגם אם אישית הייתי רוצה להפיל את המדינה, אני שומרת את זה לעצמי, כי זה לא קשור לתנועה וכי זה רק ירחיק את העם.
איך הכנסת בימ"ק לפה? (ד"א, ביהמ"ק משקף את השלמות. א"י יוצרת אותה. ושלמות אמיתית תבוא רק בשלמות א"י.)
מה הקשר של אהבת ישראל? אני יכולה לאהוב כל אחד ואחד מישראל כגופי, ובו זמנית לשנוא את המדינה. אין בזה שום סתירה.
את יכולה להעיד על עצמך שאת באמת אוהבת כל יהודי? לכל אחד יש במה להתקדם. אנחנו לא מושלמים.
ובקשר לכחול לבן: יש עניין להפיץ כמה שיותר ולמשוך כמה שיותר את העם. היות ורוב העם אוהב את הצבעים האלו, והיות והתנועה אמורה לאחד את כל העם סביב א"י, ועל בסיס ההבנה ששאלת המדינה בכלל לא קריטית פה - אז אין לי שום בעיה להפיץ חומרים בכחול לבן/ חומרים שקוראים לציונות אמיתית, קרי: דרישת ציון. מי שזה לא מוצא חן בעיניו, יכול לקנות את הצבעים האחרים בשמחה.