חובת ההשתדלות- עד כמה?שמן פשתן

מחפשת תשובה או מקור בו נמצאת התשובה לשאלה:

איך נדע עד כמה עלינו לעשות 'השתדלות' וממתי צריך להניח לדברים לקב''ה לבדו.

 

מסבירה בדוגמא אחת: 

אדם קנה מוצר חשמלי יקר, לאחר זמן קצר המכשיר התקלקל.

הקונה ביקש להחליף את המוצר או לקבל החזר, אך ניתקל בסירוב. 

ביקש בעדינות, ביקש בתוקף, איים, התלונן. ובינתים לא הועיל.

יש באפשרותו להמשיך ל'הילחם' על הפסד כספו,

ויש באפשרותו לותר ולאמר: כפרה על הכסף.

בסופו של דבר, מה שקרה- קרה משמיים ולטובה, אבל איך ידע מתי הזמן לעצור?

 

דוגמא שניה:

אדם חלה במחלה ל''ע, הוא מאמין שזה מאת ה' ולטובה, והוא משתדל לפעול הרבה כדי להבריא.

אין גבול לדברים שיכול לעשות ולהוצאות הכספיות שיכול לקחת על עצמו כדי לעזור לעצמו.

איך ידע איפה עובר הקו שאומר: מכאן די. עשית את ההשתדלות שלך. עכשיו תנוח ותן להקב''ה להשלים ת'עבודה.

 

קראתי ושאלתי בענייני אמונה וביטחון השבת, אבל עדיין לא קיבלתי תשובה שתניח את דעתי.

ואולי בעצם אין ממש תשובה.

סיפור יפה שהזכיר לי אותך-נפש חיה.
הבעש״ט‼🔯

סיפור על הבעש'ט למוצ'ש❗

(סגולה לפרנסה)

פעם אחת ביקש הבעל שם טוב הקדוש להביא לפניו יין כשר ומהודר בכל ההידורים, ממדינת סרביה.

נטל רבי דוד על עצמו את התפקיד ונסע לעיר סרביה לקיים מצוות רבו.
רבי דוד ניגש למלאכה, הוא השגיח על כל פרט ופרט בייצור היין ובשמירתו, בעצמו קנה את הענבים, ליווה את הובלתם לגת, דריכת הענבים ושימורם בכלים, כדי שהיין יהיה ראוי לעלות על שולחנו של רבו

הסתיימה תסיסת היין, והנוזל הצלול והכשר הועבר לחבית.
הגיע היום והיין היה מוכן, התרגשות גדולה אחזה ברבי דוד והוא החל את הדרך חזרה לעיר של רבו - מז'יבוז'.

הימים ימי חורף, שלגים וגשמים משבשים את הדרך, רוחות סערה ופגעי מזג האויר מקשים את
הנסיעה..

סוף סוף הגיעה העגלה למז'יבוז', רבי דוד היה מאושר על שזכה לקיים מצוות רבו, לאחר שבועות ארוכים של קושי ודריכות וללא מכשולים..

לפתע, אל מול העגלה התקרב אדם גדול-מידות רכוב על סוס, הוא חסם את הדרך לפני העגלה ואמר: "אני ממשטר המושל, חייב אני לבדוק את תכולת החבית, מושל העיירה אינו מתיר להכניס לעיירה שיכר ממחוזות אחרים.."

רבי דוד החל לטעון לפניו: "בחבית זו אין שיכר כי אם יין, וכמו כל יהודי העיירה לא אסתכן בהפרת פקודת המושל."

השוטר לא האזין אליו כלל, נחוש היה בדעתו לבדוק בעצמו.
קפץ מסוסו, ופתח את מכסה החבית, וטבל בו אצבעו.

"נכון, יין הוא ולא שיכר!" קפץ על סוסו ורכב לדרכו.
אבל וחפוי ראש השתרך רבי דוד אל רבו, וכשהגיע פרץ בבכי מר ושאל בכאב: "כיצד ארע שאותו גוי טעם מהיין ובכך פסל אותו, הלא השתדלתי בכל יכולתי ובמסירות נפש להשגיח על כשרות היין והידורו, והנה דווקא ברגע האחרון איבדתי הכל..?"

השיב לו הבעל שם טוב: "כתוב 'אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר, שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר' (תהילים קכז',א'), יגעת, תלמידי היקר, בכל נפשך, טרחת מעבר לכוחותיך, אך את העיקר שכחת, והוא, להתפלל לקב"ה על הצלחת מעשיך, על שמירתו שתלווה אותך מראשית הדרך ועד סופה! כי 'אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר, שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר'"
סיפור יפה ומחזק.שמן פשתן

אבל שוב הוא מדבר מנקודה של 'לאחר מעשה'

ואני שואלת ממקום מוקדם יותר.

סיפור יפה.תודהציף
מממ... נתת 2 דוגמאות כל כך שונותחיה רוז

כי בנוגע לבריאות יש מצווה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". 

וחי בהם

פיקוח נפש דוחה הכל

וכו וכו

 

החיים יקרים על פי תורה הרבה יותר מחישובים של האם עשיתי כפי חובת ההשתדלות או יותר.

כמובן שהכל צריך להיות מתוך אמונה ברופא כל בשר וכו.... אבל כל עוד אדם מצליח לנסות עוד בגשמיות, שינסה עוד.

 

 

בנוגע לדברים אחרים כמו פרנסה וכדומה, יש לדעתי יותר מקום לדיון.

רק שבדוגמה השנייה יש גם עניין של איך...ארוון
ואם למות בבית חולים מחובר לאלף צינורות אחרי חצי שנה, או למות בבית, בלי להגיע למצב כמו מקודם אחרי חודש נגיד..

ולכן זאת דוגמה ממש ממש גרועה בכל צורה(כמובן אלא אם כן מדברים על מחלה קלה וברת טיפול)
אוקיי. אם יש לך מה להרחיב בעניין הדוגמא הראשונה, אשמח.שמן פשתן


וואו שאלה עמוקה..dora
הדוג' שהבאת,
הראשונה- הייתי אומרת מתישהו לעצור..
בשניה- לא להרים ידיים.
הם שונות. כל אחת על הפסד אחר. כסף לעומת חיים.

אני חושבת שכל עוד האדם חש שהוא יכול עוד להועיל לעצמו, אז להמשיך ולהשתדל. כשמרגישים שזהו, ניסנו הכל וכבר אין כוחות אז כנראה שהגיע הזמן לעצור. לאו דווקא כי כבר ניסנו ה-כ-ל, יותר בגלל שאם כבר נכנסנו ליאוש מזה אז כנראה שכבר לא בדיוק נצליח אלא אם נאסוף שנית כוחות ונרצה..
זה בגדול.. מקורות אשאיר לחכמים כאן..לילט'.
** משפט שראיתי אבל נראה לי לא נכוןdora
'המרבה בהשתדלות דומה לדוחף את ספסל הרכבת כדי למהר בנסיעתה'
שמן מצאתי לך פה מאמרנפש חיה.
תודה נפש.שמן פשתן

המאמר הזה מדבר בדיוק על הנקודה, והוא העלה לי שאלות נוספות,

את השניים האחרים הארוכים כבר אקרא מחר.

ועוד משהו שנראה מסכם את כל השיטות השונות בזה-נפש חיה.
ממש תלוי במהאוריה,
בדברים שתלויים בבשתדלות שלנו עושים כמה שיןתר.. כמובן עם שיקול דעת אם שווה מבחינה פרקטית להמשיך.
בבריאות, תמיד שווה.
בממון, להפעיל שיקול דעת. לפעמים ההתעסקות בכך גוזלת יותר אנרגיות וזמן משווי המוצר עצמו.

תלוי סיטואציה...ענבל
בס"ד

בחיפוש בן/בת זוג אני מאמינה שאין גבול להשתדלות שצריך לעשות. לשבת בבית לא יעזור.

בדוגמה שהבאת על אדם חולה הדברים מורכבים יותר...
אמא של חברי לשעבר היא רופאה שמתעסקת בדבר שנקרא טיפול תומך. היא בעצם מקבלת חולי סרטן סופניים וגורמת להם לסיים את חייהם בכמה שפחות סבל ובכמה שיותר נוחות. החולים האלה אולי יכולים לנסות כל מיני דברים ניסיוניים או תרופות או עוד כימותרפיה או עוד הקרנות, אבל תכלס אין להם הרבה תקווה. אני לא אשפוט אדם שהולך לטיפול התומך במקום להמשיך לנסות (אני כמובן אדגיש שמדובר בחולים שמבחינת הרופאים עומדים למות.). אני כן חושבת שאדם שחולה במשהו כרוני לא צריך לוותר על התרופות...

בקיצור זה תלוי סיטואציה ומקרה.
בכל מקרה לא חושבת שיש תשובה אחידה לכולם
מקסימום השתדלותקוד אבל פתוח
ובמקביל סומכים על הקבה שיעשה את הדבר הכי טוב שיכול להיות
בדוגמה של המכשיר החשמלי הגבול עד כמה זה שווה, אם זה שווה 500 שח אז להילחם על זה (במידה וזה יעזור הרבה פעמים אנשים מתווכחים רק בגלל הכעס למרות שיודעים שלא יקבלו את מה שהם רוצים) עד כמה ש500 שח שווים להילחם עליהם.
כשסבא שלי ז"ל היה חולהצריך עיון
הוא אמר לנו שצריך להתפלל כאילו אין רופאים וללכת לרופאים כאילו אין תפילה
(מניח שיש לזה מקור כלשהו..)
משפט חזק!טבעות בצל
אני מכירה משפט דומה בהקשר אחר לגמרייש אמונה
בימים שלפני קום המדינה היה דיון אם לעזור לבריטים כי הם נלחמים נגד הנאצים או להילחם נגדם בגלל הספר הלבן.
בן גוריון אמר : "נלחם עם הבריטים כנגד היטלר כאילו אין ספר לבן ונלחם בספר הלבן כאילו אין היטלר "
עד שמצליחים.אריק מהדרום
חשבתי לתייג אותך באמת...צריך עיון
יש בזה דרגות. וכל אחד צריך לבחון את עצמו.arixon
היצר אורב משני הצדדים
מצד אחד השתדלות מוגזמת יכולה לנבוע מחוסר ביטחון בה'.
ומצד שני שאננות יכולה להגיע מעצלנות/צדיקות יתר/חוסר הבנה של מה הקב"ה רוצה ממך.

הדעה הרווחת שהרבה אמרו פה היא שצריך לעשות הכל ואז כשלא מצליחים, זה אומר שזה מה שהקב"ה רצה.
וזה ממש הרבה יותר מורכב ויש בזה הרבה מחלוקות ודעות בראשונים ואחרונים.

נ.ב. משהו שאני ממש לא אוהב זה שאנשים נזכרים בקב"ה רק כשהם לא מצליחים בעצמם.
למה זה לא מגיע לפני?!
יש מדרגות שונותיש אמונה
אצל יוסף הצדיק, אפילו אמירה לשר המשקים נתפסה כהשתדלות מיותרת וכחוסר ביטחון בה'
כמה דברים:עוד סתם אחד

א. אני לא מסכים עם הנחת היסוד ש"מה שקרה - קרה משמיים ולטובה".

למען הגילוי הנאות: אני הולך היום בצהריים לאזכרה של חבר שנרצח בפיגוע, והדברים נכתבים מתוך התחושות שמלוות אותי היום ספציפית (אם כי אני באמת סבור כך). איני מאמין שזה קרה משמיים (לא חושב שאפשר להאשים את הקב"ה באיוולת המדינית של מנהיגינו!), ובטח שאיני מאמין שזה לטובה. מוות זה דבר רע, והנביא ישעיהו מבטיח "ובלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים". גם אם נקבל את שיטת הרמב"ם שגם באחרית הימים אנשים ימותו, אבל בגיל הרבה יותר מבוגר - כי עולם כמנהגו נוהג - זה לא יהפוך את המוות למשהו נעים ואידיאלי, ובטח שמוות של בחור בפיגוע (כמו הדוגמה שאני הבאתי) או במחלה (כמו הדוגמה שאת הבאת) הם זוועות שמעטות הקרובות להן. 

 

ב. הדוגמאות שהבאת אינן שקולות זו לזו. אני חושב שאין מקום להשוות בין טוסטר שהתקלקל ואני מעוניין לקבל את הכסף בחזרה (יכול להיות שזה מפני שב"ה אני חי ברווחה כלכלית ויכול להרשות לעצמי; ועדיין נראה לי שהרוב יסכימו שזה 'בסה"כ כסף') לבין מחלה שחטפתי ואני מעוניין להבריא ממנה.

 

 

ג. אני חולק גם על הנחת היסוד ש"תנוח וה' ישלים את העבודה": באופן כללי בסוגיה של השתדלות וביטחון אני נוטה לכיוון הרמב"מיסטי - שה' מסייע למי שמאפשר לו לסייע לו. אם עשיתי את כל הטיפולים שהציעו הרופאים ולקחתי את כל התרופות וכו' ונרפאתי - זה לא אומר ש'המדע' ריפא אותי, או שריפאתי את עצמי. זה אומר שה' ריפא אותי, כי הוא ברא את העולם כך שאם אקח את כל התרופות לפי המלצת הרופאים - אבריא. אין דבר כזה "תנוח וה' ישלים את העבודה", כי הוא לא "ישלים את העבודה", הוא ישחק אך ורק עם הקלפים שאתה תחלק לו. 

עצם הביטוי "חובת ההשתדלות" מוזר בעיניטהר ליבנו
עבר עריכה על ידי טהר ליבנו בתאריך י"ג בסיון תשע"ו 10:16

את רוצה לקדם משהו, תפעלי לקדם אותו וזהו. אין כאן "חיוב", יש כאן את האופן שבו דברים עובדים...

אני אצטט את הרמב"ם ביחס לשתי הדוגמאות הספציפיות

ראשית הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ה ה"א-ב

"רשות כל אדם נתונה לו:  אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו...אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי האומות ורוב גולמי בני ישראל, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע.  אין הדבר כן, אלא כל אדם ואדם ראוי להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירובעם"

וכמו שלך יש חופש בחירה מוחלט, כך גם למוכר. המוכר יכול להיות צדיק או רשע, ומה שהוא יעשה תלוי בו, ובמה שתעשי בעניין כדי לשכנע/לגרום לו להחזיר את הכסף. הוא לקח את הכסף מדעתו, והוא יחזיר אותו מדעתו בלבד, אין צורך להאשים את הקב"ה בזה. (השאלה במקרה הזה בעיני היא כמה להשקיע בשכנוע וכדו' ביחס לשווי של הכסף ולהערכת היכולת להשיב אותו)

 

וביחס לרפואה, הרמב"ם בפיה"מ פסחים פ"ד מ"ט

"ולא הארכתי לדבר בענין זה (ספר רפואות ט.ל) אלא מפני ששמעתי וגם פירשו לי ששלמה חבר ספר רפואות שאם חלה אדם באיזו מחלה שהיא פנה אליו ועשה כמו שהוא אומר ומתרפא, וראה חזקיה שלא היו בני אדם בוטחים בה' במחלותיהם אלא על ספר הרפואות, עמד וגנזו. ומלבד אפסות דבר זה ומה שיש בו מן ההזיות, הנה ייחסו לחזקיה ולסיעתו שהודו לו סכלות שאין ליחס דוגמתה אלא לגרועים שבהמון. ולפי דמיונם המשובש והמטופש אם רעב אדם ופנה אל הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מה', והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה. ולא הייתי צריך לסתור פירוש זה הגרוע לולי פרסומו..." וד"ל

הרב שלי מהמכללה אמר לי פעםשוברת גלים
שאדם צריך לעשות השתדלות כאילו אין אמונה ובטחון ותפילה
ולבטוח להאמין ולהתפלל כאילו אין השתדלות בכלל

לא מצטטת מדוייק אבל הוא כתב לי דף שלם של חיזוק בנושא ומקורות..
הלוואי והייתי חיה ככה באמת
יכולה להעלות פה/לצטט/באישי?מעניין לדעתנפש חיה.
ו המשפט מזכיר
לעניין אמונה.
בערך ככה:
אדם צריך להתפלל/להאמין כאילו אין השתדלות
ולהשתדל כאילו אין אמונה.
בדיוק. על זה זה מבוססשוברת גלים
בערב אוכל לבדוק ולשלוח לך בעזרת השם ובלי נדר
אני אשמח מאד! תודה רבהנפש חיה.
מאמרים שמציגים דרך אחרת בעניין זהמי יודע

http://www.otniel.org/show.asp?id=24711

http://www.otniel.org/show.asp?id=25961

 

על פי הדרך שמוצגת במאמרים אלה (שכוללים הרבה מקורות), ההשתדלות אינה "חובת השתדלות", אלא היא באמת פועלת. וממילא צריך להשתדל באופן מלא, ואין בזה פגיעה באמונה.

(התייחסות ספציפית לעניין ההשתדלות מופיעה במאמר השני, סעיף ב'. אבל כל המאמרים רלוונטיים.)

 

לעשות מה שצריךה-מיוחד
במסגרת האפשרות שלך. וכמובן במסגרת ההלכה.
בעבודה לדוגמא. אם את עובדת ביושר, לא משקרת ולא גונבת וזה לא בא על חשבון המשפחה שלך אז השתדלות שלך היא בגדר החובה
נדמה לי שזה תלוי תפיסה סבירהארץ השוקולד
כלומר, השקעת זמן ויכולת בצורה סבירה למה שאדם ממוצע היה מוכן כדי להשקיע, מעבר לכך זה בידי הקב"ה

אין גדרים קבועים, כפי שנאמר במסכת אבות:
"לא עליל המלאכה לגמור ואי אתה אתה בן חורין ליבטל ממנה"
ובתרגום לעברית עכשווית, לא בכל דבר נצליח ונסיים אבל אנחנו מחוייבים לנסות
מתוך ספר מצות הבטחון של הרב שמואל הומינר.גליתאחרונה

בפרק בטחון והשתדלות. http://www.hebrewbooks.org/49110

האדם צריך לעשות בדרך הטבע מה שבכחו,

למי שרוצה ללכת במלחמה על אויביו שראוי שיכין לו כלײ זין וסוסים ומרכבות ליום מלחמה שאם אינו מכין ויסמוך על הנס ימסר בידי אויביו או כמי שיש לו חולה שהוא ראוי לתקן לו מסעדים וסמים למאכלו ....

ואחר שעשה לו כל יכלתו והשתדל בכל כוחו ועשה בדרך הטבע כל הכנותיו אין ראוי לו לבטוח שיגיע אל רצונו ,

אלא רק בשם יתעלה  לא בהכנות האלה.

 

הנושא הזה תמיד מדליק לי אורות בנושא עבודה אני עובדת ב"ה משרה מלאה וזה דורש לבא הביתה לילדים קטנים עיפה לדאוג ליחס ארוחות מקלחות בית נקי ..

כשאני רואה שמסביבי חברות שלא עובדות ולא מצליחות לסגור חודש ..או מספרות כמה הם רוצות כל מיני דברים ובחיים הם לא ירשו לעצמם ..ומתרצות את זה שפרנסה משמים וצריך לעשות השתדלות והשתדלותן מספיקה בזה שהבעל עובד...ואז תמיד מתחילים הוכוח בנושא ההשתדלות מי אמר שההשתלות זה לא ששתיכם תעבדו..

מי אמר שבדרך הטבע שהמחיה היום כל כך יקרה אין חובת השתדלות שגם הן תצאנה לעבוד?

ואז אני אומרת שכל באמונתו יחיה..

 

 

ולמה התמונה הזאת בפרשה?קעלעברימבאר

אתה ממש פנסיונר שגילה את נפלאות הAI.אריק מהדרום
לא יודע. משום מה עד היום ציור באיי.איי לאקעלעברימבאראחרונה
משך אותי
למה התמונה רומזת בחוקת?קעלעברימבאר

ואני לתומי חשבתישלג דאשתקד
שתיצור הפגנה של קוניקים במצעד, עם שלט "לא תעבור b"
חחחחחח. אבל זה היה על "במסילה נעלה"קעלעברימבאר
יפה, לא חשבתי על הפרט הזהשלג דאשתקד
תמונה בפרשת שלחקעלעברימבאר

תמונה 9 בפרשהקעלעברימבאר

תמונה בפרשה 10קעלעברימבאר

למה התמונה רומזת בפרשה?קעלעברימבאר

למה תמונה זו רומזת בפרשת קורח?קעלעברימבאר

ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש... 250 מחתותפ.א.
מחתה לפי דעתי זו מחבת... 🥘 לא חבית...🛢️פ.א.
ריקועי פחים ציפוי למזבח!קעלעברימבאר
קרח בן יצהרקעלעברימבאר
למה תמונה זו רומזת?קעלעברימבאר
יותר טוב:קעלעברימבאר

ועוד יותר טובקעלעברימבאר
איזה רמז זה הציור רומז לפרשה?קעלעברימבאר

ועוד אחד?קעלעברימבאר

ומהפרשה שעברה?קעלעברימבאר

י - יהושע בן נון, לידו כלב בן יפונהפ.א.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

הענק "ארבע"קעלעברימבאר

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

אתה מערבב פרשות אחרות … שאלת על פרשה מסוימתפ.א.
בבראשית - ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.
אם הם ראו אתקעלעברימבאר

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מזה שאין פאנצ עם אחימן ששי ותלמיקעלעברימבאר

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

ואת ששי 6קעלעברימבאר
הבאת לי רעיוןקעלעברימבאר
און בן פלת - אבל מה עושה כאן הכפייה האדומה?פ.א.
ביקשתי שיצייר מתג עם כפיה, מהקעלעברימבאר

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

אתה צודק שהלכו עם כובעים ולא כאפיותקעלעברימבאר

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

 

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

אממממקעלעברימבאר

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

ולמה רומז בהציור:קעלעברימבאר

מרגיש שאין עם מי לדברכתום כואב

ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt

זה פשוט מצב ח^א

איש מקצוע?זיויק
❤️❤️אריק מהדרוםאחרונה
הילד/ה שבתוככםזיויק

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?

אתם בדיאלוג?

הרמוניה?

מתח?

תהליך?

מה תדעו לספר עליו/עליה?


בהנחה שהתבגרתם כבר 😆

הילדה שבתוכי באה לעיתים רחוקותLavender

לכל מיני שטויות מצחיקות

 

דוגמא?זיויק
יאווו כתבתי שיר על זה...אברהם יאיר שטרן

רוצה לקרוא?

ברורזיויק
ילדה קטנהאברהם יאיר שטרן

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

 

 

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

 

בתוכי? הוא כוליכְּקֶדֶם
גם נכון, אבל לי יש פיצול אישיות...אברהם יאיר שטרן

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

ברוך תהיהכְּקֶדֶם
וכן למר אחי! הגם כבודו בכותבים?אברהם יאיר שטרן
בוודאיכְּקֶדֶם
בבחינת מגילת ספר כתוב עלי
בטח קיימתoo

אם כי היא גדלה לאורך השנים


תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

מדהיםזיויקאחרונה

תודה

קחו כסף בכמות בלתי מוגבלתזיויק
עכשיו, מה 4 הדברים המרכזיים שאתם מקדמים?
אתה צריך להפסיק לקרוא בויקיפדיהנקדימון

רק כדי שתוכל להתווכח אד-הוק עם אנשים. השטחיות שלך מעייפת אותי. וחוסר המודעות העצמית, או הגאווה, לא הופכות אותך לחכם יותר אלא רק לטיפש יותר. הבעיה היא שכולם רואים.

משה: "סלע, תן מים!". סלע:קעלעברימבאר

"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"

 

הסרוג המגזריקעלעברימבאר
@חגי הוברמן, נצפה בקבוצת וואטסאפ של עיתונאי הסרוגים המגזריים.

בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"

So what?זמירות
בוואט אחתקעלעברימבאר
עדיין לא הבנתי מה הפואנטה בפוסט…זמירות
אשמח לרעיונות לקניית מתנה לאחי ליום ההולדת🙏Lavender

בגיל 20+

הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.

 

מה שהוא אוהב כמובן. אפשרנחלת

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

תודה, נתת לי כיוון!Lavender

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

אחלה מתנהנעמי28
לדעתי במחיר כזה (וגם לא) חוויה משותפת שווה הרבה יותר ממוצר דומם
משהו שנוגע לתחומי עניין שלו. את יודעת הכי טובפתית שלג
זאת הבעיה, שלא עולה לי משהו שקשור לתחומיLavender

העניין שלו

סוללה ניידת? שטויות של USB? הוא בקטע?משה
אהממ לא נראה לי שהוא בקטעLavender

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

אז איפה התחביבים שלו?משה

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

יש לו תחביבים, אבל לא עולה לי משהו שאפשרLavender

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מוסיף לרשימהפתית שלג

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

חחחחLavender

אני עדיין לא אחות של @משה 

קפיץאחרונה
חולצה, מגבת, ספר (עכשיו שבוע הספר), סידור עם הקדשהפ.א.
שנה שעברה קניתי לו חולצותLavender

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

פק"ל מתקפל, מטען נייד, פנס איכותיל המשוגע היחידי

ספר עם פתק החלפה.

רעיונות חמודים!Lavender
תודה, זה מה שעלה לי לראש שאני הייתי שמחל המשוגע היחידי

אבל זה באמת לפי האדם...

בנות שעשו ש''ל-עוד מעט פסח

מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?

מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.


וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?

(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).

עדיין הולכים עם תיקי ענקחושבת בקופסא
לכבוד תחילת השרות ההורים שלי באו עם הרכב לדירה ועזרו לי לסחוב חפצים ולפרוק אותם בדירה. (הדירה בקומה 4 בלי מעלית) מתנה מעולה, מרוצה ממנה מאוד.
מתכננת גם את זהעוד מעט פסח

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

ישי ויש. תלוי בסגנון של הבת ושל אופי השירות, גםזמירות

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

לדעתי הבסיס לוודא שיש תנאים פיזים בדירהנפשי תערוג

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?


ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

אני קניתי לאחותי הקטנה (אם רלוונטי)המקורית
סט למקלחת+ חלוק (כאילו סבונים, ספוג רחצה,מסרק, מברשת שיניים עם כיסוי ומשחה) והןספתי לה גם שקית טבליות לכביסה

כשהבת שלי יצאה לשירות5+אחרונה
לפני שנתיים, הלכתי לאיזשהו סטוק, קניתי לה כל מיני שטויות לדירה ולה עצמה. אח"כ עשינו לה ערב משפחתי שבו כתבנו לה על המתנות הקטנות האלה כל מיני דברים מצחיקים כאלו למה הם ישמשו אותה. היא אהבה את זה. גם כשהבן שלי התגייס עשינו משהו דומה והיה נחמד. חוץ מזה עשינו לה מסיבת סיום לימודים, הלכנו לכנרת אחה"צ אחד ונשארנו בערב למדורה וכו'. 

אולי יעניין אותך