מחפשת תשובה או מקור בו נמצאת התשובה לשאלה:
איך נדע עד כמה עלינו לעשות 'השתדלות' וממתי צריך להניח לדברים לקב''ה לבדו.
מסבירה בדוגמא אחת:
אדם קנה מוצר חשמלי יקר, לאחר זמן קצר המכשיר התקלקל.
הקונה ביקש להחליף את המוצר או לקבל החזר, אך ניתקל בסירוב.
ביקש בעדינות, ביקש בתוקף, איים, התלונן. ובינתים לא הועיל.
יש באפשרותו להמשיך ל'הילחם' על הפסד כספו,
ויש באפשרותו לותר ולאמר: כפרה על הכסף.
בסופו של דבר, מה שקרה- קרה משמיים ולטובה, אבל איך ידע מתי הזמן לעצור?
דוגמא שניה:
אדם חלה במחלה ל''ע, הוא מאמין שזה מאת ה' ולטובה, והוא משתדל לפעול הרבה כדי להבריא.
אין גבול לדברים שיכול לעשות ולהוצאות הכספיות שיכול לקחת על עצמו כדי לעזור לעצמו.
איך ידע איפה עובר הקו שאומר: מכאן די. עשית את ההשתדלות שלך. עכשיו תנוח ותן להקב''ה להשלים ת'עבודה.
קראתי ושאלתי בענייני אמונה וביטחון השבת, אבל עדיין לא קיבלתי תשובה שתניח את דעתי.
ואולי בעצם אין ממש תשובה. 
