א. זה שאדם לא עמד בנסיון, זה לא אומר שהוא לא יכל לעמוד, אלא שהוא בחר שלא לעמוד בנסיון. 

אם ככה, למה ה' מלכתחילה העמיד אותו בנסיון? הרי יצא מזה רק רע

ובכן, ה' רואה דברים אחרת מאיתנו, 

וכנראה בראיה שלו יש לזה תכלית טובה, 

הרי גם עצם זה שיש לנו בחירה חופשית זה מוביל לכך שיש עברות, אז אולי בחירה חופשית זה רע?

אבל במבט האלוקי של ה' זה טוב, גם אם אנחנו לא מבינים. 

ב. אדם שכן הצליח לעמוד בנסיון הרי שזכה להתקרב יותר אל ה'. 

ג. ה' לא נזקק להם כמובן, זה בשביל האדם.

א. אין הקב"ה מעמיד אדם בנסיון שאינו יכול לעמוד בו - הכוונה שהקב"ה לא מעמיד אדם בנסיון שאין לו את הכוחות הפיזיים/הנפשיים להתמודד איתו. לא תמיד האדם בוחר להשתמש בכוחות שלו או למצוא אותם כי  זה דורש ממנו מאמץ, התבוננות והתמודדות מול דברים שהוא מנסה לברוח מהם הרבה פעמים.. אבלהם תמיד שם. זה הבחירה שלו אם להשתמש בהם ואם לא.

לדוג': מישהו מכעיס אותך - נטייה ראשונית: להתעצבן עליו, לצעוק, להגיב בגסות רוח, עמידה בנסיון: לעשות עבודת המידות, לאגור את כל הכוחות שיש לך באותו הרגע ולענות לו בצורה נעימה ונכונה אפילו שלא מגיע לו ואתה ממש לא רוצה.

ב. אני חושבת שהקב"ה מעמיד אותנו בנסיונות כדי לעזור לנו להתבונן. אנחנו רצים את מרוץ החיים, עסוקים בכ"כ הרבה דברים והרבה פעמים פשוט לא רואים. כמה פעמים קרו לך דברים קשים ומשמעותיים שרק בגללם עצרת את הכל ופתאום הסתכלת על דברים בצורה אחרת?. הקב"ה לא צריך לנסות אותנו. זה אנחנו צריכים את הנסיונות כדי לשבור את כוח ההרגל, כדי לשבור את קיבעון הראייה שלנו, כדי לדעת לפכוח עיניים ולהסתכל על הדברים בצורות שונות. והרבה פעמים אפילו רק בשביל העצירה הרגעית שהנסיון מביא אותך לידיה וההחלטה לשנות, כי הנה.. יש הזדמנות

מקווה שהצלחתי

א. יש בו את הכוחות לעמוד בניסיון הספציפי שניתן לו. העבודה נשארת שלו והתוצאה תלויה בעבודתו.

ב. כדי להוציא ממנו את הכוחות, כדי להעצים ולחזק אותו, כדי לתת לו שכר.

ג. זוהי מטרת העולם הזה. לעמוד בניסיונות כדי לקדש שם ה' וכדי להגיע עם הזכויות לעולם הבא.

א. אף אחד לא אמר שתמיד עומדים בנסיונות. אבל אם יש נסיון - יכול לעמוד. אם לא עומדים, אז מן הסתם לפחות באופן מיידי, זה אכן לא משפר ומשכלל את האדם..

ב. התשובה נמצאת בשאלה הראשונה - הוא לא "ממילא יעמוד". הוא צריך להפעיל בחירה, להוציא לפעל כחות שיש בו, ואז יעמוד בנסיון.

ג.זה לא שהקב"ה "נזקק" לנסיון. בוודאי הוא יודע מה האדם יכול. אלא שכנ"ל, הנסיון שעומדים בו בבחירה-חופשית, מוציא לפעל כחות גנוזים באדם, וממילא מתרומם מתוך עמידתו בו. לפעמים הנסיון הזה נצרך לא בשביל האדם עצמו אלא למשהו אחר, סביבתו וכד', אבל האדם לא יהיה "שותף" במהלך הזה, אם אינו יכול לעמוד בכך.

יש דברים שנגרמים כתוצאה ממשהו שהאדם עשה, יש דברים שנגרמים כתוצאה מדור בעייתי, יש דברים שנגרמים כתוצאה ממעשים מגלגול קודם (ויש עוד סיבות לסבל שאנשים עוברים)

לא כל דבר אנחנו מבינים ממה הוא נגרם, אבל אי אפשר להגיד שכל דבר נועד לנסות את האדם ולכן לא בכל דבר עומדים

אני גם  חושבת שלא תמיד אדם מרגיש שהוא מסוגל לעמוד בנסיון.

וראינו אנשים טובים ורציניים שה' הביא להם נסיונות מאוד מאוד קשים והם התפרקו ולא כי לא התאמצו...

אבל, אני חושבת שכשאנו רואים סבל בעולם שאדם עובר ונסיון שמאוד מאוד קשה לראות את הטעם

צריך לזכור שבסוף זה יביא רק לטוב כי ה' הוא רחמן, ולמרות שאנו לא רואים והיינו מעדיפים לחלוטין אחרת -  ה' יוביל לטוב אם לא בעוה"ז אז בעוה"ב. ומי יודע כמה פיגועים נחסכו בעמ"י מאותו הסבל???

אלא נטו נסיון שה' הנחית עליו כי הוא החליט, והוא כואב והוא סבל שהיה העולם נעים ושמח יותר בלעדיו...

שהניסיון נועד לבדיקה עצמית איפה אתה נמצא.

בלי הניסיון לא היית יודעת מה מצבך.

ולא היית מתמודת עם עצמך.

אולי אפשר להגדיר ניסיון = מפגש שלך עם שליחותך.

וזה בידיך האם תפרש את זה כגורל עיוור או כמהלך לא מובן אבל חיוני בשבילך.

למה? כשנהיה שם נדע.

עובדה שהוא מגיע מיד אחרי שהחלטת לשנות משהו מההרגלים למשל.

לא הצלחת? בסדר אז אתה עוד לא שם. לך תתאמן.

לגבי א. - מהות העולם היא בחירה חופשית. ולכן אי-עמידה היא לגיטימית. אחרת היינו מלאכים.

למשל בנ"י במצרים שועבדו כדי שיזעקו ויוטבע בנו עניין  השעבוד לד'. אז מה הם הבינו למה הם צריכים לזרוק את הילדים וכו' ? לא. הם עמדו בזה? רבע מהם. מי שעמד בזה הקים את העם העם היהודי.

עוד שאלה האם הניסונות של אברהם ואיוב זה אותו עניין? לא יודע. צריך לחשוב.

זה בדיוק מה שהאימרה הזו באה לומר, שאין נסיון שאדם באמת לא יכול לעמוד בו (אלא אם כן, הקב"ה שלל ממנו את הבחירה אז, לצורך איזו "מטרה כללית" שזה לא דבר סטנדרטי).

ואם הוא לא עמד בו, אז זה לא שהוא באמת לא יכל. אולי היה לו מאד קשה. אולי לא כ"כ רצה. זה לא נקרא אנוס. אלא שלצורך הלימוד-זכות, אפשר להגיד אולי שלפעמים היה לו מצב קשה מאד, "קרוב לאנוס"..  אבל אם ירצה - יכול.

 ולא ינסה השי"ת את האדם בנסיון שאין יכול לעמוד בו. כיון שגלוי לפניו ית"ש אם הוי נגדוהו הוי פלחי לצלמא לכן לא ניסו בזה. רק בשריפות אש, כמו"כ בכל אדם שכל הנסיונות שעברו עליו. הם נסיונות כפי ערכו היכול לעמוד בהם. והבן:
(החי' הרי"ם) 

ולהרחבת הדעת במקור בכלל לאימרה זו, ומה שסביבה:

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?t=22363

זה כמו לעבוד. אם אני מסוגל זה לא מספיק בשביל לקבל משכורת, צריך את העבודה עצמה.
דוגמה טובה יותר זה אולי מוקדים שנמצאים בכוננות, צבא. החיילים מרגישים מבוזבזים ומשועממים עד כדי התאבדות, ובכל זאת לעשות את זה. לא מספיק נגיד להיות שם ולישון. כמה שה סיזיפי זה נצרך.
ולא, לא קל לי עם זה, למרות שקל לי יחסית לומר את זה.

אין לי  ממש תשובות ..

רק משו אישי,

היתה תקופה ששאלתי בדיוק את השאלות שלך (ניסיון ממש קשה שעברתי ..) ברוך ה' אני אחרי זה

ויכולה להגיד לך שבזמנו הכל היה רע וממש לא למדתי מזה כלום. ההיפך נהייתי יותר אנטי ויותר כופרת

אבל היום , במבט לאחור ..

אני יודעת שכן למדתי מזה הרבה מאוד!!

וצריך להתפלל תמיד "ואל תביאני לידי חטא.. ולא לידי נסיון" (ברכה"ש)

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.