וראה זה פלא, שתיקה תקשורתית מוחלטת.

היה וגם ספד לה

בטוח הם שמעו שמועות, אבל הכתיבה שלה היא מסוג הדברים שלא מגיעים לציבור החרדי

ולמה שהגרוש שלה יגיע? אם הם התגרשו אני לא רואה שום סיבה שהוא יגיע ללוות אותה..

ממה שפורסם היו לה חיים משותפים עם בן זוג ללא חופה וקידושין. לא ידוע כמה זמן נמשך הקשר ביניהם, אבל מעצם העובדה שלא נכח בהלוויה, ולא התראיין בכלי התקשורת, נלמד שככל הנראה הקשר הזה הסתיים בנסיבות שסביבתה החדשה לא רוצה לדבר עליה.

התאבדויות על רקע אהבה נכזבת אינה דבר חדש.

התקשורת הלא דתית ניפחה את הצד הלא דתי שלה ושיקרה לגבי כו"כ דברים והוציאה את זה מפופרוציות.

בשורה התחתונה משפחתה וחברותיה הגיעו להלוויה  - על עיכוב וצורת ההלויה הם לא פנו לבית המשפט בשום שלב..

ה"ספר" מתאר בתחילתו את חייה

וממשיך לתיאורים פורנוגרפיים ולשון הרע ברמות בלתי נסבלות.

גועל נפש מרוכז.

באמת!

ולא קראי הכל.

ריפרפתי וזה הספיק לי.

אז מי שמצליח להתגבר על יצר המציצנות ולא רוצה להיחשף לרוע ולסטיות שמתוארות שם- אשריו!

וחבל לי מאוד שאף אחד לא הזהיר אותי לפני כן...

לאנשים בעלי נפש נקייה!!!

הערה נוספת,

ואם הדברים נכונים, אז לא קשה למצוא את הגורם המרכזי למקרה זה...

ובאמת מוזר שה"הוא " נעלם  ולא מוציא הסבר למה שקרה שם

במידה וזה נכון, כמובן

ויש עורך דין שיצג אותה שיש לו עדויות מאוד קשות על מה שהיא עברה (הוא עורך דין אמין, מקובל על כל החוגים)

הוא דיבר על זה בתחקיר שהוצג בערוץ 10

בנוסף, בית דין ובית משפט לאחר שראו את כל ההוכחות שהיא הציגה (כולל אלבומי תמונות) פסקו לה דמי שתיקה של 1300000 ש"ח!!!

אז יכול להיות שהיא גרמה לפתיחות מסוימת בחייה ולא חייה בדיוק לפי התקנות , אבל מי פה ועד להגיע להתעללות... ולרמות קשה של סטייה הדרך ארוכה מאוד!

היא כן עברה התעללות , בעלה כן סחב אותה למקומות, כן ביקש ממנה לעשות מעשים אסורים שהיא לא חשבה לעשות וכפה עליה את עצמו

אם בית הדין ובית משפט היו חושבים שהיא אשמה הם לא היו פוסקים את מה שפסקו

בנוסף, העו"ד דיבר על עדויות שהיו על זמן הנישואין שלהם ולא על הזמן שהיא ברחה לת"א

בס"ד

היא הלכה למקומות האלה מרצונה החופשי, היא אפילו חיכתה לזה ובספר היא מספרת איך היא התכוננה לקראת ההגעה לשם, וכן, גם למפגש האחרון. כמו כן היא מתארת היטב עד כמה שהיא רוצה שאותו המטפל יגע בה, ואפילו יותר מזה. היא לא חוסכת מתיאורים בספר הזה (ואם לא הייתי מוחק את גועל הנפש הזה מהמחשב שלי ואם לא הייתי חושש שצעירים יחשפו לתוכן הזה הייתי מצטט אותה בעצמה).

עד הרגע אחד לפני אחרון הכל נעשה מרצונה ולהנהתה הגמורה, ואז לא רק שהיא לא התלוננה, אלא היא חיכתה לפעם הבאה. ואז בעלה הלך צעד אחד קדימה ומבחינתה חצה את הגבול, אבל מבחינת שכל אנושי שניהם עברו את הגבול כבר הרבה הרבה לפני כן.

לא יודעת למה החלטתם שבן זוגה החילוני לא נכח בהלוויה.

קוראים לו הראל והוא היה והספיד

רואים אותו בהסרטות

והוא התראיין וכו'

בן זוג הנוכחי היה בהלוויה. 

כפי שראיתי מכמה אנשים שהתקף של מצב נפשי קשה הרבה פעמים בא עם דמיונות בסגנון שהיא כתבה בספר.

היא גם דיברה פה ושם אבל בת שלה חשבה שזה לא רציני. אולי היא בעצם רצתה שימצאו אותה לפני שהיא תמות ויצילו. נראה שזה מה שבנות חרדיות שלה חשבו. מן סחטנות כזאת - " או שאתן אתי בקשר או שאני מתאבדת. לא מאמינות לי? תראו! " . 

היא מהספר שלה נשמעת אישה לא נעימה שזוכרת כל דבר קטן שאחות שלה עשתה לה בגיל שמונה ומפונקת ברמות מפחידות. אנשים מפונקים מסיימים רע בדרך כלל. בכל מגזר.

חוץ מזה אצל חרדים לשעבר מתאבדים די הרבה

בס"ד

אלא שאז הצליחו להציל.

היא גם הייתה מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי.

בקיצור ה' ירחם על נשמתה, ועל -יבדלו לחיים ארוכים- ילדיה.

החברים שלה, היוצאים בשאלה, ניסו לסגור חשבון ישן על גופתה (של אסתי), ולעשות קופה באמצעות מאבק משפטי. 

בצעד חכם במיוחד לא התייצבה בבית המשפט המשפחה החרדית שלה, ולא נפלה במלכודת שטמנו לה. סופו של יום שהקמפיין התייתר, והיוצאים בשאלה מצאו עצמם נלחמים נגד הרוח.

הפרחים שהובאו להלוויה כבר התייבשו מזמן, ובעוד יומיים היא תצטרף לרשימת המתאבדים שאף אחד לא זוכר אותם. 

יש כאן מכבש חברתי חזק מאד שדוחף אנשים למקומות אובדניים, לפעמים עד מוות. זה דפוס מוכר שחוזר על עצמו אחת לכמה זמן. 

היה לי שכן בילדות בן של רב חרדי חשוב בשכונה, שיצא בשאלה בתור בוגר והפך לפעיל בארגון "הלל". הוא נהג לומר שאין יוצא בשאלה חרדי שלא חושב על התאבדות באיזה שלב. הסיבה העיקרית לזה היא די ברורה: תחושה של סוף העולם. החיים החילוניים לא תמיד קורצים ומפתים. הבחירה בהם נעשית מתוך התלבטויות קשות מאד ועם ידיעה ברורה שברגע שמחליטים לעשות צעד בכיוון זה בבחינת "כל באיה לא ישובון". זה בלתי אפשרי שלא לשרוף גשרים מאחור. גם אם במקרה של תשובה, המשפחה מוכנה לקבל חזרה בזרועות פתוחות, זה לא כל "עולם הנעורים" שיש בו חברים, משפחה מורחבת, ישיבה, סמינר, כולל, קהילה, עבודה. ככל שזה נעשה בגיל מבוגר יותר, כך ה'עויילם' לא יקבל ברצינות חזרה בתשובה בדיעבד. כשיש תחושה של חרם ונידוי מצד הילדים, זה הכי נורא שיכול להיות. 

המקרה של אסתי ויינשטיין ז"ל הוא מקרה חברתי, כי אין ספק שהמיצר הנפשי שהיא הייתה נתונה בו נוצר ע"י הקהילה שלה. זאת קהילה שהייתה מעורבת בחיים שלה לפרטי פרטים וגם הפעילה עליה לחץ בהליך הגירושין שאילץ אותה לבחור בחירות קיצוניות. המצער הוא שזה לא מקרה יוצא מן הכלל. לא מעט מאבקי גירושין הפכו בקלות למאבקים של "ערקתא דמאסנא" על צדקת הדרך והבן או הבת הסוררים סומנו כמי שאין להם חלק בעולם הבא. 

ובחזרה לאותו מכר מהילדות. הוא וחבריו למדו והפנימו בדרך הקשה את מה שאסתי ויינשטיין לא הפנימה - שבמצבים כאלה החיים חשובים ויקרים פי כמה. דווקא כשיש אנשים שסבורים שאיבדת את העולם הבא שלך, חשוב מאד שתחייה עד 120 בשמחה ובאושר. אם בחרת בדרך אחרת, אל תתן להם את התענוג לומר אחריך "ברוך שפטרנו". 

ברור שהמתאבדים בכלל הם אנשים מעורערים בנפשם וכל מקרה הוא ייחודי, אבל במקרה של חרדים לשעבר זאת תופעה שחוזרת על עצמה. אין בעיה עם אלה ששמחים ומאושרים. הבעיה היא עם אלה שרוצים להיות שמחים ומאושרים באופן שונה, אבל מקשים עליהם. 

אפשר להמשיל את זה לבניין גבוה עם מעלית לכיוון אחד בלבד. מי שרוצה לרדת, צריך לקפוץ מהחלון או המרפסת על אחריותו האישית. לא לחינם הרבה חרדים לשעבר פעילים בארגונים שכל המטרה שלהם היא לפרוש רשת הצלה לקופצים. 

בציבור החרדי וגם הדתי יש אווירה של התבצרות ומלחמת שמד רוחנית. מי שיורד מקו הביצורים צריך להיות מוכן ליחס של עריק ובוגד. הרבה חרדים לשעבר שמעו מהמשפחות והרבנים שלהם איומים והפחדות שנועדו לזרוע בהם ייאוש ומורך לב מפני מה שמחכה להם בחוץ ובעולם הבא.

בחור כזה סיפר לי שבגיל 14 (!) ראש הישיבה שלו הושיב אותו במשרד מולו עם עוד שני משגיחים ושלושתם סיפרו לו סיפורי אימים על מה שצפוי לו בחיים אם לא יקשיב להם. הם לא חסכו מימנו  איומים על העונש שצפוי לו בעולם הבא. כל זה רק כי הוא רצה לעבור לישיבה תיכונית דוסית!

רב המוצרים באזורים חרדיים יותר זולים וגם כל מיני שירותים ואם עדיין לא מסתדרים אז יש גמ''חים לכל דבר.

וקהילה שדואגת ומשפחה גדולה. הורים מחתנים ומשלמים בשנים ראשונות על דירה. אם חרדי רוצה לרכוש מקצוע אז הרבה פעמים זה יותר זול ובהתחשבות למצבו האישי.

ובעולם חילוני בכללי אין מעטפת ואין לו גם מכרים ומשפחה והרבה פעמים אין מקצוע ולא עשה צבא. אז מה שנשאר זאת עבודה שחורה במשכורת מינימום כשכל המוצרים במחיר מלא. וחוץ מזה יש להם איזה ציפייה לחופש. אז נכון בעולם חילוני יש יותר חופש אבל עדיין יש נורמות ויש גבולות. ואחרי כמה שנים חופשיים אחרי צבא נגמר החופש ומתחיל עבודה, ילדים, משכנתא... 

אז לא פלא שהם מגיעים למצב נפשי קשה כי מה שהיה להם איבדו ומה שציפו לקבל לא קיים במציאות

אין להם מקצוע, אין להם בגרות, אין להם כלום. יכולים לעבוד בסופר עד צאת הנשמה...

אבל אט אט התברר לה ש... זה לא זה.

היא נקלעה לדילמה, לחזור אחורה היא לא רצתה מסיבות מובנות, ומצד שני, בחברה החילונית היא נתפסה יום יותר ויותר כנטע זר. נותר לה לצעוד עוד צעד אחד קדימה אל הגהינום.

וזה מה שעשתה.

אם אתה חי מספיק שנים בארץ, יהודי דובר עברית שמזדהה עם רוב העקרונות של המיינסטריים ולא שומר מצוות, אתה לא תהיה נטע זר בחברה החילונית. 

מה גם שהיא ממש לא הייתה בתחתית החבית מבחינה חומרית ולא מבחינות אחרות. מה שהפריע לה זה הנידוי כלפיה מצד הבנות שלה, בזמן שהן המשיכו לשמור על קשר עם האבא. 

אין שום סיבה שלא לספר לבנות הנשואות וגם להן לא סיפרה. ובכלל היא העבירה הרצאות שבהם הסבירה שאורך חיים של חסידות גור שזה בעצם חיים של ההבנות שלה וגם זוגיות שלהן זה טראומה וסיוט מתמשך. אז זה מאוד מעליב ומאוד לא נעים. 

אסור לשפוט הורים אבל גם בספר שלה היא חיה את החיים שלה איך שבא לה ורק כשהתגרשה פתאום נזכרה שהיא אימא והיא רוצה להיות בקשר אתן. היא כאילו כל כך אהבה אותן עד שמרב אהבה התאבדה והאשימה בהתאבדות שלה וגם ביקשה לפרסם ספר מביש על עצמה ועל בעלה לכל המדינה . כנראה שבנות שלה יתביישו גם מאבא וגם מאימא וכולם ידברו עליהן. ממש אימא אוהבת ודואגת. 

יכול להיות שמצוות כיבוד הורים כן כוללת קשר עם אימא כזאת אבל לא נראה לי שזה תענוג גדול. 

אתה כמו "עולה חדש" בחברה החילונית. זה בדוק.

לגבי הנידוי היא הרויחה את זה ביושר. איש או אישה שעושים מעשה פלילי מבחינה דתית, מצווה להתרחק מהם, ואין רלוונטיות לקשר הדם. 

לסיום התגובה, אני אומר שהגעגועים כביכול לבנות שלה היו סיפור כיסוי למשהו עמוק ומשמעותי שהיא לקחה איתה לקבר. 

ובפרפרזה על אמירתו של סטלין, אחד שמתאבד זו טרגדיה. מאות שמתאבדים מידי שנה זו סטטיסטיקה.

אבל אולי אני טועה.

מצד שני טוענים שבעלה שילם לה סכום מכובד "דמי שתיקה" בהסכם הגרושין, אז אולי הכסף נגמר...

עכשיו "מרכז צדק לנשים" מציג בפייסבוק את הבאה בתור:

"רחל נישאה לפני כ-30 שנה ליצחק, שניהם חסידי גור. זמן קצר לאחר החתונה הבינה רחל שחיי הנישואין עם יצחק קשים ובלתי נסבלים והיא שיתפה במצבה גורמים מטעם החסידות. מאותו רגע הופנתה רחל על ידי רבנים בקהילה לעשרות (!) מטפלים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים שונים. חלקם ניסו להביא את בני הזוג ל"שלום בית", וחלקם התבקשו לבחון האם רחל לוקה במחלות נפש שונות, רק משום שהיא ביקשה להתגרש.

זו הייתה הרוטינה במשך מעל לשני עשורים, עד שרחל אזרה אומץ והגישה תביעת גירושין בבית הדין הרבני לפני מספר שנים, דבר שככל הנראה לא ייעשה לטעמם של העומדים בראש החסידות. בשלב זה, "הטיפול" ברחל העלה הילוך. אנשים בכירים בחסידות (וככל הנראה גם העומד בראשה) הביאו לכך שכל הסובבים את רחל ינתקו את הקשר עמה, כולל ילדיה הבוגרים, אחיה וקרובים אחרים. רחל נשארה מבודדת. היא המשיכה לגור בבית אחד עם ילדיה ועם יצחק, כאשר הם מתעלמים מנוכחותה. רחל אכלה לבד ארוחות שבת כאשר בחדר השני יצחק סועד עם הילדים, וגם אחיה סירבו לארח אותה כתוצאה מההוראה מגבוה. לא הייתה לרחל יכולת כלכלית לעזוב את הבית, ולכן נשארה להתגורר במקום שאותו הגדירה כגיהנום. וצריך לזכור - כל עוונה הסתכם בכך שביקשה לעזוב את בעלה, שכן על אורח החיים החרדי היא המשיכה להקפיד.

במקביל, הופעלו עליה לחצים שונים ליטול כדורים פסיכיאטריים. וכדי להגביר את הלחץ המשפחתי עליה - אחד מקרובי משפחתה אוים על ידי גורמים בחסידות שיפוטר מעבודתו באחד ממוסדות גור בגלל אחותו הסוררת.

בינתיים, בבית הדין הרבני יצחק סירב לתת לרחל גט. בני הזוג לא חיו חיי אישות כבר מספר שנים ולא הייתה ביניהם תקשורת כבר כשנה וחצי. רחל הודיעה בפני כל יושבי בית הדין: "אני לא רוצה לחיות איתו. זה עינוי ושואה בשבילי. תרחמו עליי. הוא לא אוהב אותי. הוא שונא אותי" (ציטוט מהפרוטוקול). ועדיין הגט עוכב במשך כמה שנים. רק בחודשים האחרונים הצליחה רחל (שיוצגה על ידי עורכות הדין של מרכז צדק לנשים) לקבל את הגט, אחרי ששילמה עבורו ליצחק מאות אלפי שקלים.

וכיצד דייני בית הדין הגיבו לנוכח העדויות על הסבל של רחל, הריחוק הכפוי מבני משפחתה שהנהיגה החסידות, העדויות על הכדורים הפסיכיאטריים?

דייני בית הדין נתנו - וממשיכים לתת - רוח גבית להתנהלות החסידות. בתחילה לחצו על האישה לחזור בה מהתביעה רק משום שבני הזוג משתייכים לחסידות גור, או כפי שמצוין במפורש בפרוטוקול: "בית הדין מסביר את החומרה אם הזוג יתגרש במיוחד בחוג החרדי של חסידות גור". הדיינים שמעו את עדותו של נציג החסידות מטעם הבעל שטען שעל בני הזוג להגיע לשלום בית. למרות שהדיינים ראו במו עיניהם את הסבל שספגה רחל במהלך כמעט 30 שנות נישואין, הם לחצו על רחל להסכים ל"שלום בית", כמצוות החסידות. ואולם כאשר הבינו שההצעה לשלום בית היא לא ריאלית, הדיינים בחרו בטקטיקה שונה – הם לחצו על האישה להסכים להסדר שלפיו היא "תמשוך" את הנישואין הגרועים עד השידוך של אחרון הילדים. וכך מופיע בפרוטוקול דברי בית הדין: "תסיימו את השידוך של הילד ותבואו לכאן ונעשה לכם גט". הדיינים גם קיבלו "מסמכים" חסויים שונים מגורמים מטעם החסידות. שימו לב! בניגוד לדין ולכללים, המסמכים לא צורפו לתיק ולא נחשפו לאישה. רק הדיינים צפו בהם. כיצד יכולה רחל להגיב ולהתמודד עם מסמכים שלא גלויים לה?! סיפור קפקאי.

שיתוף הפעולה בין בית הדין לחסידות גור לא הסתיים לאחר הגט. כעת עומדת בפני בית הדין תביעת משמורת ומזונות. לאחר שהחסידות הצליחה לנתק את רחל מילדיה באופן מנטלי ולהביא את ילדיה הבוגרים שלא ליצור קשר עם אמם, כעת מבקש הבעל לקבל משמורת על הילדים הקטינים. גם כאן מקבל בית הדין מסמכים שונים מטעם גורמי החסידות. אחד המסמכים כולל חוות דעת מטעם גור שלפיה האם אינה כשירה לגדל את הילדים שכן האב נוהג כחסיד גור יותר מהאם.

כעת האם עומדת בפני מאבק חדש - אחד מילדיה עומד להינשא בקרוב. האם הקשורה אל בנה בכל נימי נפשה – לא הוזמנה לחתונה. האב הודיע במסגרת הדיון בבית הדין כי רבני גור הם שעומדים מאחורי ההחלטה שלא להזמין את האם. לדברי רחל היא עדיין מקווה שבנה יתעשת ויזמין אותה לחתונה. אלא שבינתיים, ככל הנראה גם בנה נתון ללחצים מטעם החסידות. אבל מה אפשר לומר כשבית הדין בכבודו ובעצמו הופך למריונטה של עסקני החסידות והאינטרסים שלהם?"

ולגבי אי הזמנה לחתונה, עד כמה שידוע לי לא צריכים להעביר כרטיס מגנטי כדי להכנס לאולם השמחות.

אבל הנושא שלנו הוא ויינשטיין. כשיצאה בשאלה היתה בת ארבעים ושתיים, ואם לשבע בנות. בהנחה שילדה את הראשונה בגיל 21, ובת הזקונים- 15 שנים מאוחר יותר, יוצא מזה שהקטנה היתה בת 6 כשהאמא יצאה בשאלה.

בגיל 6 היא בהגדרת הגיל הרך וככזו המשמורת עליה ניתנת לאמא שלה כברירת מחדל, וכל הבנות עד גיל 18 נגררות אחר הבת הקטנה. לא אני המצאתי את החוק הזה.

היוצא מזה שהאמא הפקירה את הבנות, ונזכרה בהן מאוחר, אחרי שגיבשו עמדה נחרצת נגדה.

למה הדבר דומה, לאשה שמסרה את בנה לאימוץ, וכעבור כמה שנים היא מנסה להוציא אותו מההורים המאמצים.

אף אחד בסיפור הזה הוא לא טלית שכולה תכלת, כולל המנוחה עצמה. הבעיה היא שאם הורה יוצא בשאלה ורוצה גם משמורת על הילדים, החסידות כולה תילחם בו ותתגייס למען הצד השני. המצב הנפשי של האימא והמסוגלות ההורית שלה רלוונטית רק אם היא בצד ה"רע" בסיפור. אם היא בצד ה"טוב" יחפו עליה ואם לא, אז יפעילו את זה נגדה. 

במקרה של ויינשטיין האשפוז שלה שיחק נגדה + הון תועפות שהגרוש הסכים לשלם לה רק כדי שבמשפט לא יחשפו כל הפרטים שנחשפו בספר. היא נאלצה בכוח לבחור בין הבנות שלה לבין שחרור מהנישואים והחסידות. בדיעבד, זה לא סיים את מסכת הצרות שלה.  אילו הגרוש היה זה שמחליט להתפקר, אני בטוח שהאשפוז שלה לא היה מפריע לאף אחד בגור להתגייס למענה. 

ולגבי החתונה, כנראה שהאימא ההיא לא מעוניינת לשבת בשולחן השנוררים. מבחינתה היא מחותנת והיא רוצה לשבת עם המחותנים ולהצטלם איתם כמו כל אימא אחרת. 

מקרה אישי ועצוב מאד שהפך לטרגדיה חברתית בגלל גורמים אינטרסנטיים כאלו ואחרים. וד"ל.

והפעם המפלגה תקבל יותר, כי וינטר, הנדל, מעוז ולייטנר כבר לא יוכלו לספר את הצ'יזבטים שלהם לאף אחד...

או הרבה (לפחות בימין).

רוב מי שהצביע וינטר והנדל לא יעבור לצה"ד אלא כנראה לבנט

מי שחשב להצביע להם והוא מהימין המובהק בדרך כלל כבר הצה"ד בגלל קמפיין הגוועלד שלא עוברים

מעוז אולי רבע יעברו לצה"ד

השאר ישארו אצלו

וממילא אין שום בסיס לקמפיין של וינטר. גם הטענה ש'העם' רוצה 'חדשים', התגלתה כקשקוש, העם, מכל הכיוונים הצביע לישנים.

כנ"ל הנדל שניכס לעצמו את המילואימניקים.

כנ"ל נעם שצ'יזבטו על המונים שתומכים בהם.

ההנחה הפשוטה שלי, שכל אלו לא יתמודדו שוב. וינטר ממש איבד את עולמו, בשעה. עכשיו אף אחד לא יתן לו פרומיל ממה שהיה יכול לקבל אם היה מתאחד. גם נעם - הפריכו לחלוטין את הטענה שמגיע להם אפילו מקום ריאלי אחד.

תתלונן על זה שסמוטריץ החוצפן ניכס לעצמו את הציונות הדתית בעוד שהוא הצליח להביא בין חצי לשליש מהם להצביע לו.

תמיד היו דתיים לאומיים שהצביעו לכל המפלגות האחרות וגם היו ח"כים בכמעט כולן. עדיין זו היתה המפלגה הדתית לאומית, וגם היום מאז שהמפד"ל/הבית היהודי סיימה את דרכה - זו מפלגת הציונות הדתית.

תשאל כל ראש אולפנה, מי הכתובת שלו. תשאל כל ראש ישיבת הסדר - גם אם יש לו ר"מים תומכי נעם, אל להפך - כותבים נגד סמוטריץ' בעלון ליצני הדור. תשאל את ארגוני השירות לאומי, את המכינות, אירגוני הזהות היהודית בגוש דן, מפעל ההתישבות ביש"ע והגרעינים בעוטף עזה ובגבול הצפון.

כשיהיו לך תשובות - כבר לא תערער על זה שזאת 'מפלגת הציונות הדתית'. אגב, גם המילואימניקים יחתמו על זה.

למי שחולם על בחירות חוזרות חי בסרט. מסתמן לפי משה גלסנר שהחרדים סגורים עם איזנקוט על חוק גיוס כלבבם תמורת הצטרפות לגוש השינוי.

קרא להנאתך את עמית סגל: "רחמיי על כל הדתיים לאומיים הפתאים ששלוש שנים סיפרו לנו כמה נוראה הכניעה לחרדים, הסכימו עם המודעות האנונימיות נגד החרדים בעיתוני המגזר שמומנו על ידי מחאת קפלן, והחל מעשר דקות אחרי המדגם שומעים מחברי מחנה השינוי ונציגיהם בתקשורת שהחרדים הם בעצם הפרטנר המושלם כדי להקים ממשלה".

בפעם האחרונה שבדקתי, עמית סגל אינו בוגר ישיבת פוניבז', ואינו חסיד גור.

החרדים שילמו ביוקר בגין נאמנותם לגוש. ש"ס איבדה מחצית מכוחה האלקטוראלי. יהדות התורה שמרה על כוחה, אך בפועל זו מפלה, בגלל הצפי שתקבל 8 -9 מנדטים בגלל הריבוי הטבעי.

סמוטריץ' עצמו שעמד בכנסת היוצאת בראש סיעת 7 חברי כנסת לאחר הפרדות מבן גביר, יאלץ להסתפק הפעם בחמישה בלבד.

הוא כמובן צודק לגבי אלו שסרבו להצביע לציונות הדתית, בגלל שלטעמם כשלה בגיוס החרדים.

חוק הגיוס היה צריך להיות מאחורנו לפני שלוש שנים, ועד לרגע האחרון זה לא נגמר.

הוא לא ריסן את סולומון וסופר, ועכשו הוא מיילל על שהחרדים החליטו לחשב מסלול מחדש.

נתניהו ניסה לייצר סדר יום בטחוני במקום התקפות עליו בסוגיית הגיוס, והעלה חרס בידו.

המפלגה אינה פיונים של היו"ר

ורק בגלל וינטר/לייטנר/מעוז לא הצביעו לכם. ייתכן שיש סיבה אחרת...

אולי אנשים פשוט לא רוצים את הסחורה שאתם מספקים.

מזכיר לך שהמפלגה התרסקה משבעה מנדטים לחמישה מה שלא מעיד על אטרקטיביות גבוהה.

אפילו למפדל חמש מנדטים היה נחשב שפל...

אם נניח שבבחירות הבאות לא יהיו איבוד קולות לימין ונקבל אפילו תוספת של 4 מנדטים.

ואם השבכ יפתור את בעיית גניבת הקולות הערביים ונרוויח עוד 3 מנדטים.

ונצליח לקבל 61 מנדטים, לא נפתור את בעיית השמאל והחרדים.

לכן הפיתרון היחיד שאני רואה באופק,

הבטחה של ביבי לקדנציה אחרונה לרצות את השמאל

ולצאת לממשלת אחדות ואין ברירה אחרת.

בס"ד

אבל במידה ואכן זה יקרה לבסוף - בוודאי שלא אשנה את הצבעתי.

הפעם ימינה?

בס"ד

ממשלה ללא יאיר גולן מצד אחד וללא בן גביר* מצד שני. כמובן ללא חרדים וללא ערבים.

*לגבי סמוטריץ' בצד השני יותר קל להכיל אותו. פייגלין לדעתי פחות. אבל גם אם מבחינת אייזנקוט סמוטריץ' הוא בסדר - אני לא יודע אם מבחינתו הוא ירצה להיכנס או לא.

הצעות כאלו נדחו על ידו בעבר, עוד לפני שהתגלה לעין כל, כמה עברינות נעשתה על ידי גורמי החקירה בדרך להעמדתו לדין.

לפי כל הסימנים שאני רואה - נתניהו מבין שזו הקדנציה האחרונה שלו ותאמינו לי, כי הייתי משוכנע בכך בשלוש המערכות הקודמות...

בס"ד

ודווקא לאור תוצאות מערכת הבחירות, אני חושב שהדיל הזה יותר קרוב מתמיד. במיוחד עם גם נושא הנשיאות נכנס אליו.

יש מצב גדול שהוא ילך על זה

זה מסדר אותו 9 שנים מהיום

הוא יהיה בן 87 בסוף הנשיאות

במיוחד שכרגע אין לו דרך ראלית להרכיב ממשלה שתחזיק 4 שנים

בס"ד

33-33

ולעשות שם הצבעה מחדש, כשהפעם מוודאים שהמצביעים לא מקבלים שוחד ומצביעים רק פעם אחת.

ומשם עוד כמה סבבים עד ליל גלנט.

איך המצב בבני ברק?

איך המצב בבית שמש?

איך במאה שערים?

האם בכל אלה מקפידים על חוקי התכנון והבניה?

במטרה לצמצם את השליטה היהודית ולתפוס עוד שטח לאויבי העם היהודי,

ובכמות ושטח שזה מגוחך אפילו להשוות למרפסות סגורות בבני ברק.

(וזה לפני השאלה אם בכלל הם צריכים להיות פה)

שהסעיף הראשון בהודעתו התייחס לסגירת מרפסות

ואם מדובר בשמירת חוק אז שמירת חוק לכל!

אני עדיין מסכים איתו שיש חוסר שוויון גדול.

נצרת עילית והם ערבים.

אין להם איפה לגור בישוביהם אז הם עוברים לישובים אחרים, נעימים יותר, נקיים יותר ומסודרים יותר.

או שתנתן להם אפשרות לבנות בישוביהם או שהם יעברו לאן שנוח להם.

זה לא מתיר לאף אחד לבנות איפה שבא לו.

במציאות אם יהודי יבנה לא חוקי סיכוי גדול מאוד שיהרסו לו, ערבי לא.

לגבי הבחירות אני לא מבין בזה, אבל מסתבר מאוד שגם שמה נתנו להם לרמות, (שזה אגב נמצא הרבה יותר אצל הערבים),

ועכשיו זה פשוט התפוצץ בפנים.

וזה לא בהכרח רע שהם לא מרוצים מתפקוד הממשלה..

אני מסכים כמובן שיש ל"גוש נתניהו" במה להשתפר, אבל עדיין רוב הציבור היהודי תומך בממשלה הזאת.

לא מרוצים מהממשלה?

איך אפשר לחיות במדינה שלמעלה ממחצית המצביעים אינם מרוצים?

אני מסכים שצריך להקים ממשלת אחדות ולא ללכת לעוד בחירות

גם למשה רבנו התנגדו המווווווווון. "עם נבל ולא חכם", אמרנו?

נוטל שוחד ומפר אמונים.

(ובוודאי שלא נואף שאוכל נבלות וטריפות)

נמצאים בצד של האויב ולא של עם ישראל, אחרי שלוש השנים הללו. מילא קאטר הוציאה את הערבים להצביע, נגד הממשלה שפגעה בנציגיה, אבל למה יהודים מתנדבים להצטרף לצד הזה?!

היו לי לא מעט שיחות עם חברים מהעבודה/ מילואים/

אנשים טובים, ציונים מאוד, אבל רואים את המציאות קצת שונה ממני וממך,

כמה דוגמאות

1. הליכוד והמפלגות החרדיות הפכו לתעשיית גובים פוליטים- להרבה מהציבור נמאס מזה. כולל לא מעט שרים שפשוט לא מתפקדים לדוג' התחבורה, החינוך, שר החוץ.

2. המדינה הולכת ונהיה דתית יותר, לי ולך זה אחלה. לאדם חילוני זה כבר מתחיל להיות יותר מדי ויש פחד גדול שזה עוד ילך ויחמיר

3. אנשים באמת ובתמים שבעו כבר ממלחמות, והם היו שמחים שיהיה כאן פתרון מדיני כלשהו למלחמות האינסופיות האלה. 30 שנות ימין (כמעט ברצף) והימין לא מנסה אפילו למצוא פתרון לבעיה הפלסטינית

   לדוגמה לפני 3 שנים, היתה לגיטמציה בין לאומית כמעט לכל פתרון, אפילו לגירוש. אבל הימין סירב למצוא פתרון לכך (או אפילו לנסות להעלות פתרונות או ליזום לאיזה כיוון)

ויש עוד הרבה סיבות

בעצם כשהוא פרש בכנסת הקודמת ופעל לבד ובהמשך אף פרש מהקואליציה, הצביע נגד תקציב המלחמה ועסק בהטרלת הממשלה - הוא 'גנב' למעלה מ30,000 קולות של מצביע הצה"ד/עוצמה שתמכו בממשלה.

לנפילת ממשלת הימין המלא.

מסתבר שפוליטיקה היא מקצוע, ולא עיסוק לחובבנים.

מעוז, ככלב השב אל קאו יתמודד שוב בבחירות הנוספות שמסתמנות בחודשים הקרובים.

וכמוהו וינטר ולייטנר, ועוד כהנה וכהנה ליצנים פוליטיים שישרפו במצטבר 8 מנדטים.

איך אפשר למנוע את האסון הזה.

בשולי הדברים, הדמוגרפיה של הציבור הדתי- מחד, והחרדי- מאידך, לא האירה לנו פנים ביום שלישי. אנשים נשארו בבית לא כי לא היה למי להצביע, אלא להיפך. מרוב מפלגות לא ראו יער.

ואם מעוז מביא לקלפי 8000 איש שאחרת היו יושבים בבית, אז מה אכפת לי. לגבי וינטר, מניחה שאם ירוץ שוב יעלם סופית. אלא אם יהיה לו שכל לעשות בלוק טכני עם לייטנר. לייטנר לא היה ב7.10 ואין לוינטר טענות כלפיו. השאלה אם לייטנר ירצה בכלל... לדעתי בציונות הדתית שתי המפלגות האלה יעלמו. אין לי מושג מה יעשו החרדים, ולא הבנתי למה לא יצאו להצביע. תמיד היו מצביעים 100%. נכון נתניהו לא הצליח למנוע מעצרים אבל הוא שילם בנדיבות. ולמה החליפו את הפוליטיקאים המשופשפים שלהם בטירונים... אבל זה לא העסק שלי. חבל שלא העיפו את דרעי, מאדריכלי אוסלו

אם הרב טאו היה אומר שמצווה להגיע לקלפיות, ולא להצביע למפלגת סרק, וכמוהו כשמיעת קול שופר וקריאת מגילה, הסיפור יהיה שונה בתכלית.

אבל מי אני שאבקר את שיקול דעתם של מנהיגים רוחניים.

הרב צבי יהודה זצ"ל ותלמידיו הצביעו כל השנים לפועל-המזרחי/מפד"ל בימי משה חיים שפירא, בורג, המר וכו' - כשהמפלגה היתה הרבה פחות תורנית.

אין שום סיבה (חוץ מהפלגנות ההולכת ומחמירה שלהם) שאנשי הר המור של היום, לא יצביעו למפלגת הציונות הדתית.

הטעות הפוליטית שעלולה לעלות לימין בשלטון

(אגב, הכותרת של הטור החשוב, ממש לא ממצה את הכתוב)

בכנסת הראשונה היתה חזית דתית, ואחר כך הפועל המזרחי והמזרחי, ובהמשך- המפד"ל. הוא חי עם כולם בשלום. לא היתה אידיאולוגיה פלגנית והרסנית "ולהכעיס", כמו בימינו.

זה היה אירוע אחר.

קטונתי מליישר את ההדורים בין מרכז להר המור, ולמרבה הצער ולבושתנו- זה הפוך, זה הולך ומחריף.

במחשבה פראית בא לי להציע שכל הפלגים יצטופפו במפלגה אחת גדולה ולאו דווקא דתית בהגדרתה. הליכוד למשל. אולי בהמשך תצטרף גם ש"ס, שככל הנראה סיימה את דרכה כתנועה פוליטית, ולא כאן המקום לפרט מדוע.

מתי כבר תבינו שזעקת נעם לישראל היא פיקוח נפש?

חוסר אחריות היה לפרוש ולהותיר את משרד החינוך במצבו המדרדר- כשמורות ערביות מלמדות את ילדנו להשתחוות למכה.

הזהות היהודית במדינת ישראל הולכת ונמחקת!!

והלא זה מה שקורה לעינינו בימים אלו. יש למפלגות הערביות יחד 19 מנדטים!!! וזה עם 80-90% אחוזי הצבעה

ומה יקרה בבחירות הבאות כשהם יהיו ב95-100% ויהיה להם 25 מנדטים????? הם יוכלו בלי בעיה להתאחד ולהקים ממשלה

מי צריך מדינה פלסטינית? אנחנו נהיה המדינה הפלסטינית!!!!!!

ונעם לישראל היחידה שצועקת על כך בכל הכוח.

עשינו קמפיין מטורף, וב"ה הצלחנו לחבר אנשים לאמת שלנו, ראינו את זה בסקרים (של סמית) וראינו את זה בעיניים בחודש שהיינו ברחובות

הצלחנו לייצר גל בעם. גל של קשר אל הקודש. לצערנו לא הצלחנו לתרגם זאת להצבעה בקלפי, אבל בנינו כאן משהו ענק שיישאר בנשמת האומה עד שיבוא לידי ביטוי מעשי.

אבל מה שבטוח- יש לנעם לישראל תמיכה אדירה של יותר מ-6% ועל סמך זה רצנו עד הסוף, מתוצאות הבחירות הבנו שיש עוד דרך מ"תומכים" ל"מצביעים",

אכן עבודתנו לא נשלמה.

תקראו את הספר המוות המוזר של אירופה ותבינו מה קורה גם פה

כל יום 2 מיליון ילדים הולכים למוסדות החינוך ושוטפים להם את המח שזאת מדינה רגילה, איך המדינה תיראה בעוד 20 30 שנה כשהילדים האלו יהיו המבוגרים?

ובינתיים הציונות הדתית מתהדרת בעוד כמה חוות שהיא בעוד שאת הזירה הזאת היא מפקירה לחלוטין

אני מנסה להבדיל בין הפרקטיקה של נעם שאכן כשלה לצערי, לבין האמירה, ומקווה שגם פה עם כל הכעס לנעם, ואני מבינה אותו, תרימו את הדיון ותדברו על עקרונות ועל הדרך הלאה ולא על אנשים

בתור דתלש - אקטואליה וחדשות

וואלה אני לא הצבעתי נעם ואף פעם לא הייתי מתומכי הר המור אבל מסכים איתך לגמרי שחובה לעשות משהו

וכל מי שלא עשה בשביל לשנות את המצב- שלא יבוא בטענות למי שכן

מפלגת הציונות הדתית עשתה בנושאים הללו ונעם רק הפריעו.

זעקתם נכונה וזו הסיבה שיש הרבה "תומכים" לרעיון, אבל מכאן ועד התרגום של הקמת מפלגה חדשה שמאוד מזוהה עם תת מגזר בציונות הדתית, וציפייה, סליחה לא ציפייה, אלא לטענתם ידיעה, שברור ופשוט שהמפלגה הזאת עוברת את אחוז החסימה פשוט מנותקת לחלוטין מהמציאות. הזעקה אמת אבל המעשה שטות. סליחה על החריפות, אבל פשוט ככה זה נראה ונשמע מתומכי נועם, (פה בפורום וגם כל מיני שדיברתי איתם, ואני מכירה כמה כאלה מאוד טוב מהמשפחה שלי) נשמע שהם עברו שטיפת מוח רצינית. מכפישים את סמוטריץ והציונות הדתית ואומרים שכל מה שאכפת להם זה יו"ש, מעלילים עליהם ש"הפקירו" את משרד החינוך לידי הליכוד למרות שהוצע להם תיק החינוך, אומרים שבגלל שהתאחדו עם פייגלין זה מראה שלא חשובה להם יהדות ועוד כהנה וכהנה הבלים. לגופו של עניין, מוזמנים לשוטט פה קצת בפורום ולהיווכח שהציונות הדתית בכלל ובצלאל סמוטריץ בפרט מאוד דואגים לזהות היהודית במדינה ולחינוך, וזעקתם של אבי מעוז וחביריו מצטיירת כמגלומניה בטהרתה. והטענה שמלפגת נועם עוררה את זה זה פשוט לרכוב על הגל של ההתעוררות בעם ישראל ולקחת עליו את כל הקרדיט. נכון, לאבי מעוז יש את הקרדיט על המושג "הנדסת תודעה" אולי ועל זה שטיפה העלה את נושא הזהות מעל פני השטח, אבל דעו את מקומכם.

ו סתם לגבי מה שהזכרתי, אחת המהפכות הגדולות והשמעותיות של הציונות הדתית בקדנציה הזאת היא אכן בנושא ההתיישבות, אבל למה לגזור מכאן שרק זה מעניין אותם? ביטחון והתיישבות אלו נושאים שבוערים מאוד בשטח ולכן הגיוני שהם יהיו בלב הקמפיין. ואמנם הוצע לציונות הדתית תיק החינוך, אבל סמוטריץ, בתור פוליטיקאי מנוסה וממולח, הבין שתהיה לו הרבה יותר השפעה במשרד האוצר, גם על תחום החינוך, מאשר היה רק שר חינוך. ולא זו בלבד, צבי סוכות היה שותף בכיר בוועדת החינוך ונכנס לסוגיות האלו ממש בעובי הקורה, אבל "בזכות" מפלגת נועם הוא נותר מחוץ לכנסת ה-26. והאיחוד עם פייגלין? קודם כל, מוזמנים לחפש בגוגל, נועם גם היו במגעים עם פייגלין לאיחוד בהתחלה. וחוץ מזה, זוהי בדיוק פוליטיקה, לדעת לעשות את החיבורים והויתורים שישרתו אותך בצורה הטובה ביותר עם מינימום פגיעה בערכים שלך. אז נכון, פייגלין רוצה להפריד דת ומדינה, אבל אם להכניס את פייגלין אומר להכניס עוד 5-6 סמוטריצים, שבלי פייגלין כנראה היו בחוץ, זה בהחלט שווה את זה. פוליטיקה זה לא בית מדרש. מי שמשמיץ את מי שפועל למען עם ישראל במשך שנים (בעוד שלנועם היה חבר כנסת 4 שנים שלא עשה הרבה חוץ מלדבר) ומצפה שכולם ירקדו לצלילי החליל שלו, יתרסק אל קרקע המציאות ויבין שפוליטיקה זה לא בית מדרש.

נועם היתה מקבלת בפתק השני 10 אחוז תמיכה, אבל אין פתק שני, ולכן מתבקש ממעוז לפרוש מהחיים הפוליטיים

אבי מעוז אפילו לא טרח להגיע?! למה ערוץ 14 היה יותר חשוב לו מחינוך?!

דחילאק, התאבדות פוליטית, שזה מה שנעם עשו - לא מועילה לחינוך ולזהות בשום דרך. להפך, רק הזקתם. אמנם שרפתם מעט קולות, אבל המעט הזה היה פחות ממה שחסר להכניס את סוכות לכנסת הבאה.

אנשי נעם צריכים עכשיו לשבת בשקט ולבדוק טוב טוב את בוחן המציאות שלהם, לפני שהם פותחים את הפה על משהו.

לו היה פורש, לפחות היה יכול לטעון שהוא שווה משהו.

איזו "אחריות" הוא גילה בריצה עד הסוף?

ואיזה "חוסר אחריות" היה לו היה פורש ביום האחרון?

למה זה היה מזיק בדיוק?

אחרי שהפכו את כל הבחורים שלהם לעריקים

כל תוצאה אחרת זה הישג מבחינתם

די מצחיק שעדיין סופרים אותם עם הגוש של ביבי

אם לטווח הקצר, כן, יהיה להם שקט, אם לטווח הארוך, אין סיכוי בעולם, שהשמאל שמפחד מהדמוגרפיה שלהם לא יזרוק אותם לאופוזיציה ויעביר חוקי גיוס ומעצרים שלא יביישו את רוסיה. והסבסוד? כנראה החרדים מתגעגעים לברית האחים של בנט ולפיד.

הסיבה שאני אדישה היא שברור לגמרי שזו תוכנית דו שלבית, לי אישית לא אכפת שהחרדים יהיו שלב בדרך להקמת ממשלת אחדות.

המכות שפוצצו את החאדים בהפגנה נועדו לשכנע אותם, הם ירוצו לזרועות השמאל ויחסכו לו את הצרות של להישען על המשותפת. ביבי הולך, 30 מנדטים יכנסו תחת גוש השינוי.

החרדים, הערבים, סמוטריץ ובן גביר באוזיציה.

אבל רוב הסיכויים, שזה לא יצליח, כי 41 )ליברמן לא מצטרף) עם חרדים וערבים לא ילך, אליסף פרץ ועוד יעזבו, אין הקמת ממשלה עם 41 אצבעות, גם לא עם 48, בתוספת יהדות התורה.

אין להם ברירה, הם חייבים את הליכוד, 30 מנדטים שלא צריך לסבסד, שמשרתים בצבא, ושיושבים תחתיהם...

בממשלה והציונות הדתית בחוץ? וגם בן גביר?

כמעט הכל בממשלה האחרונה

מעצרים לא תלויים בממשלה

אלא בלוגיסטיקה בלתי אפשרית

ובעלות תועלת

אין שום תועלת לעצור אותם

זה לא גורם להם להתגייס ובטח לא להיות לוחמים

סבסוד? מצחיק

גם לפיד נטש את איפה הכסף

אני חושבת שהפחד עכשיו שייך יותר לימין הדתי

שאולי החלום הרע שלו יתגשם

והשמאל והחרדים ילכו יד ביד וישארו אותם מאחור

הרי זו האפשרות הכי הגיונית להקמת ממשלה

אבל כמעט ולא מדברים עליה

כנראה השמאל צריך להתרגל לרעיון

והימין מחרדה גדולה

השמאל מתעב אותם והוא לא יכול לאורך זמן לשבת איתם בגלל הפער הענק באידאולוגיה. שבת, להטב, נישואים אזרחיים. לכן אין מה לעשות.

לגבי הימין, הם יפסיקו להתפצל לאלף מפלגות, ואז יהיו כוח משמעותי. ממשלת האחדות גם תתפרק, כל צד ירצה למשוך אידאולוגית לכיוון שלו. ואז יהיו שתי מפלגות גדולות, ימין ושמאל. גם לחרדים יהיה זמן לחשב מסלול מחדש אחרי ישיבה באופוזיציה.

אנחנו אפילו לא אופציה

לא יודעת מי יותר ומי פחות

לא רואה את ביבי/ בן גביר/ סמוטריץ

מסתדרים עם גוש השמאל

יהדות התורה כבר אמרו רשמית שהם יכולים להמליץ על איזנקוט

נדמה לי שהאידאולוגיה הגדולה של השמאל כרגע זה רק לא ביבי

ושל ג זה פתרון לעריקות

זה יכול ללכת ביחד

והיא תמליץ על איזנקוט.

אז מה?

המטרה של גוש השינוי היא לא הרכבת ממשלה עם החרדים. הם העדיפו את הערבים, למרבה הבושה.

המטרה שלהם להעיף את ביבי, ויהדות התורה מאפשרת, את רוצה להאמין שעכשיו יאהבו את ההשתמטות ויעריצו את הבטלנות אז תאמיני.

לגבי סמוטריץ ובן גביר, אכן, הם לא באים בחשבון אפילו בתור שלב ביניים. אבל הליכוד? כל המטרה היא שהליכוד ונתניהו יפרדו. ואז לשמאל נהיה ממש פשוט. הם יפסיקו את הסבסוד כי הם מפחדים מהדמוגרפיה, מה את לא מבינה? הם ישמרו על עולם התורה? את רוצה להאמין בזה - תאמיני.

בסוף, כל מי שבעד אלוקי ישראל יצטרך להיות בצד אחד, וכל מי שלא בצד השני. וזה לא קשור לנתניהו.

לגמרי מבינה את הרצון שלך לעצום עיניים ולהאמין שהשמאל יחזיק את עולם התורה.

אני חושבת שהם צריכים להתגייס

אבל לא ככה בכוח

אלא בתוכנית מקצועית

ואני לא טרודה במה יהיה

כל דבר שיהיה הוא בסדר

כבר היינו בדיוטא התחתונה לפני 3 שנים

כזו שלא היתה גם בימי רבין ואהוד ברק

רע"מ, זה בטוח...

אבל לא בטוחה שהמתמטיקה מסתדרת... 41, כי ליברמן לא ישב עם החרדים, צריכים 20 מנדטים, החרדים 20 מנדטים?

כדי לפרוץ את מחסום ה-61 ולהקים ממשלה בלי "ישראל ביתנו", גוש איזנקוט והחרדים חייבים להשיג עוד 7 מנדטים לפחות, והדרכים לעשות זאת כמעט בלתי אפשריות פוליטית:

1. קואליציה עם המפלגות הערביות (חד"ש-תע"ל או רע"ם): המפלגות הערביות מחזיקות יחד ב-19 מנדטים (הרשימה המשותפת עם 11 ורע"ם עם 8). תוספת של אחת מהן או שתיהן מעבירה את הממשלה בקלות מעל רף ה-61. הבעיה: החרדים (במיוחד ש"ס) וחברי הכנסת הימניים בגוש השינוי לא יסכימו לשבת בממשלה שנשענת אקטיבית על חברי כנסת ערבים.

2. עריקים מהליכוד: הליכוד מחזיק ב-26 או 27 מנדטים. אם איזנקוט והחרדים יצליחו לשכנע קבוצה של חברי כנסת מהליכוד "למרוד" בנתניהו, לעזוב את המפלגה ולהצטרף אליהם – יש להם ממשלה ציונית רחבה ויציבה של 61. הבעיה: קשה לראות קבוצה כה גדולה של חברי ליכוד מתפצלת יחד עוד לפני שנתניהו עצמו מפנה את מקומו.

השורה התחתונה

גם אם החרדים אכן רוצים להמליץ על גדי איזנקוט כדי לפתור את המשבר האישי והכלכלי שלהם – המספרים מראים שליברמן נשאר לשון המאזניים הבלתי ניתן לעקיפה של גוש השינוי. בלי 7 המנדטים שלו, או בלי כניסה אקטיבית של המפלגות הערביות/עריקים מהליכוד, המשוואה של איזנקוט והחרדים תקועה על 54, והמערכת חוזרת ישירות לתרחיש של בחירות חוזרות.

איזנקוט הפנים את תוצאות הבחירות : ממשלת אחדות

אופורטוניסט בשנקל שמשנה הבטחות ומחנות. תזכורת:

מוכן לפנות את ביתי בנוקדים אם יהיה הסכם

רוב עם ישראל הוא לאומי, ציוני, ערכי וימני

ודווקא משום כך הם חשובים מאד

ודווקא משום כך יש לשים אליהם לב טוב טוב ולאפשר להם את אותה רווחה שיש לכל אזרח אחר

ולדחוק אותם החוצה בהתמדה עקבית עד שיאבדו כל תקווה וחלום על ארץ ישראל. אני מוכן לתת להם את אותה הרווחה שהם מוכנים לתת ליהודים תחת מגף האיסלאם, וזה כולל לזחול על הארץ כדי לתת את מס הג'יזיה על כל ראש בכל בית אב.

הם מיעוט קטן ושולי בין אדרחי ישראל

ואגב, לא ידוע לי שיהודים בארצות מוסלמיות מקופחים בזכויותיהם

ספר לי על ההוה.

מעניין

או על המדינות בהן היהודים כלואים בלי יכולת לעזוב? או על המדינות בהן היהודים הם תושבים אך לא אזרחים?

או שאתה מעדיף שנדבר על היודריין שהערבים רוצים שיהיה במדינה הפלסטינית שהם יקימו? גזענית, פשיסטית ואכזרית שבה אסור ליהודי להיות אפעלו לא תושב מסכן.

שתענה על השאלה כפשוטה

הם מתכוננים ליום הדין ואתה בטוח שפניהם לשלום.

אצל המוסלמים המצווה היא לשקר.

ברגע שהוא משקר אתה מאבד את הראש,

וככה אתה הופך לפגיע.

השקר מתבטא בחנפנות מאוד גדולה -

והלב שלך נמס ואז הוא מוציא את הסכין ושוחט.

תלמד תכסיסי מלחמה בבקשה או שתאבד את הראש.

ולא מלחמת דת

רק חלק קטן מהציבור בישראל מעוניין במלחמות דת וחושב שזו מלחמת דת.

עופר וינטר שהגדיר פעולה בעזה כמלחמת דת נכשל כשלון קשה וכואב!

נתניהו הגוש היותר גדול. והמפלגה הגדולה ביותר בכנסת. האוייב הערבי לא נחשב. ונתניהו לא מה שחשוב. חשוב שהשמאל בכנסת רק שמונה מנדטים. זה מה שחשוב.

המספרים מדברים בעד עצמם, הם לא זקוקים לפרשנות.

אם אתה רוצה להתעלם מהמציאות

זו זכותך המלאה

53-48זה רוב וזה רצון העם לצערנו ובושתינו נותנים לגוים לבחור לשקר ןלתמוך בהשמדת ישראל.כדאי שנשאף לשנות זאת

1. זה לא כתוב בכותרת

2. לא כתבתי רוב עם ישראל אלא רוב המצביעים.

   אני מצפה להתנצלותך

רוב עם ישראל בחר בימין!

זה מה שמעניין

ואל תטמון את הראש בחול ותמציא כותרות

זו האמת, גם אם קשה לך לקבל אותה

נרצה או לא נרצה, זו העובדה ואי אפשר להתעלם ממנה בנפנופי ידיים