וראה זה פלא, שתיקה תקשורתית מוחלטת.

היה וגם ספד לה

בטוח הם שמעו שמועות, אבל הכתיבה שלה היא מסוג הדברים שלא מגיעים לציבור החרדי

ולמה שהגרוש שלה יגיע? אם הם התגרשו אני לא רואה שום סיבה שהוא יגיע ללוות אותה..

ממה שפורסם היו לה חיים משותפים עם בן זוג ללא חופה וקידושין. לא ידוע כמה זמן נמשך הקשר ביניהם, אבל מעצם העובדה שלא נכח בהלוויה, ולא התראיין בכלי התקשורת, נלמד שככל הנראה הקשר הזה הסתיים בנסיבות שסביבתה החדשה לא רוצה לדבר עליה.

התאבדויות על רקע אהבה נכזבת אינה דבר חדש.

התקשורת הלא דתית ניפחה את הצד הלא דתי שלה ושיקרה לגבי כו"כ דברים והוציאה את זה מפופרוציות.

בשורה התחתונה משפחתה וחברותיה הגיעו להלוויה  - על עיכוב וצורת ההלויה הם לא פנו לבית המשפט בשום שלב..

ה"ספר" מתאר בתחילתו את חייה

וממשיך לתיאורים פורנוגרפיים ולשון הרע ברמות בלתי נסבלות.

גועל נפש מרוכז.

באמת!

ולא קראי הכל.

ריפרפתי וזה הספיק לי.

אז מי שמצליח להתגבר על יצר המציצנות ולא רוצה להיחשף לרוע ולסטיות שמתוארות שם- אשריו!

וחבל לי מאוד שאף אחד לא הזהיר אותי לפני כן...

לאנשים בעלי נפש נקייה!!!

הערה נוספת,

ואם הדברים נכונים, אז לא קשה למצוא את הגורם המרכזי למקרה זה...

ובאמת מוזר שה"הוא " נעלם  ולא מוציא הסבר למה שקרה שם

במידה וזה נכון, כמובן

ויש עורך דין שיצג אותה שיש לו עדויות מאוד קשות על מה שהיא עברה (הוא עורך דין אמין, מקובל על כל החוגים)

הוא דיבר על זה בתחקיר שהוצג בערוץ 10

בנוסף, בית דין ובית משפט לאחר שראו את כל ההוכחות שהיא הציגה (כולל אלבומי תמונות) פסקו לה דמי שתיקה של 1300000 ש"ח!!!

אז יכול להיות שהיא גרמה לפתיחות מסוימת בחייה ולא חייה בדיוק לפי התקנות , אבל מי פה ועד להגיע להתעללות... ולרמות קשה של סטייה הדרך ארוכה מאוד!

היא כן עברה התעללות , בעלה כן סחב אותה למקומות, כן ביקש ממנה לעשות מעשים אסורים שהיא לא חשבה לעשות וכפה עליה את עצמו

אם בית הדין ובית משפט היו חושבים שהיא אשמה הם לא היו פוסקים את מה שפסקו

בנוסף, העו"ד דיבר על עדויות שהיו על זמן הנישואין שלהם ולא על הזמן שהיא ברחה לת"א

בס"ד

היא הלכה למקומות האלה מרצונה החופשי, היא אפילו חיכתה לזה ובספר היא מספרת איך היא התכוננה לקראת ההגעה לשם, וכן, גם למפגש האחרון. כמו כן היא מתארת היטב עד כמה שהיא רוצה שאותו המטפל יגע בה, ואפילו יותר מזה. היא לא חוסכת מתיאורים בספר הזה (ואם לא הייתי מוחק את גועל הנפש הזה מהמחשב שלי ואם לא הייתי חושש שצעירים יחשפו לתוכן הזה הייתי מצטט אותה בעצמה).

עד הרגע אחד לפני אחרון הכל נעשה מרצונה ולהנהתה הגמורה, ואז לא רק שהיא לא התלוננה, אלא היא חיכתה לפעם הבאה. ואז בעלה הלך צעד אחד קדימה ומבחינתה חצה את הגבול, אבל מבחינת שכל אנושי שניהם עברו את הגבול כבר הרבה הרבה לפני כן.

לא יודעת למה החלטתם שבן זוגה החילוני לא נכח בהלוויה.

קוראים לו הראל והוא היה והספיד

רואים אותו בהסרטות

והוא התראיין וכו'

בן זוג הנוכחי היה בהלוויה. 

כפי שראיתי מכמה אנשים שהתקף של מצב נפשי קשה הרבה פעמים בא עם דמיונות בסגנון שהיא כתבה בספר.

היא גם דיברה פה ושם אבל בת שלה חשבה שזה לא רציני. אולי היא בעצם רצתה שימצאו אותה לפני שהיא תמות ויצילו. נראה שזה מה שבנות חרדיות שלה חשבו. מן סחטנות כזאת - " או שאתן אתי בקשר או שאני מתאבדת. לא מאמינות לי? תראו! " . 

היא מהספר שלה נשמעת אישה לא נעימה שזוכרת כל דבר קטן שאחות שלה עשתה לה בגיל שמונה ומפונקת ברמות מפחידות. אנשים מפונקים מסיימים רע בדרך כלל. בכל מגזר.

חוץ מזה אצל חרדים לשעבר מתאבדים די הרבה

בס"ד

אלא שאז הצליחו להציל.

היא גם הייתה מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי.

בקיצור ה' ירחם על נשמתה, ועל -יבדלו לחיים ארוכים- ילדיה.

החברים שלה, היוצאים בשאלה, ניסו לסגור חשבון ישן על גופתה (של אסתי), ולעשות קופה באמצעות מאבק משפטי. 

בצעד חכם במיוחד לא התייצבה בבית המשפט המשפחה החרדית שלה, ולא נפלה במלכודת שטמנו לה. סופו של יום שהקמפיין התייתר, והיוצאים בשאלה מצאו עצמם נלחמים נגד הרוח.

הפרחים שהובאו להלוויה כבר התייבשו מזמן, ובעוד יומיים היא תצטרף לרשימת המתאבדים שאף אחד לא זוכר אותם. 

יש כאן מכבש חברתי חזק מאד שדוחף אנשים למקומות אובדניים, לפעמים עד מוות. זה דפוס מוכר שחוזר על עצמו אחת לכמה זמן. 

היה לי שכן בילדות בן של רב חרדי חשוב בשכונה, שיצא בשאלה בתור בוגר והפך לפעיל בארגון "הלל". הוא נהג לומר שאין יוצא בשאלה חרדי שלא חושב על התאבדות באיזה שלב. הסיבה העיקרית לזה היא די ברורה: תחושה של סוף העולם. החיים החילוניים לא תמיד קורצים ומפתים. הבחירה בהם נעשית מתוך התלבטויות קשות מאד ועם ידיעה ברורה שברגע שמחליטים לעשות צעד בכיוון זה בבחינת "כל באיה לא ישובון". זה בלתי אפשרי שלא לשרוף גשרים מאחור. גם אם במקרה של תשובה, המשפחה מוכנה לקבל חזרה בזרועות פתוחות, זה לא כל "עולם הנעורים" שיש בו חברים, משפחה מורחבת, ישיבה, סמינר, כולל, קהילה, עבודה. ככל שזה נעשה בגיל מבוגר יותר, כך ה'עויילם' לא יקבל ברצינות חזרה בתשובה בדיעבד. כשיש תחושה של חרם ונידוי מצד הילדים, זה הכי נורא שיכול להיות. 

המקרה של אסתי ויינשטיין ז"ל הוא מקרה חברתי, כי אין ספק שהמיצר הנפשי שהיא הייתה נתונה בו נוצר ע"י הקהילה שלה. זאת קהילה שהייתה מעורבת בחיים שלה לפרטי פרטים וגם הפעילה עליה לחץ בהליך הגירושין שאילץ אותה לבחור בחירות קיצוניות. המצער הוא שזה לא מקרה יוצא מן הכלל. לא מעט מאבקי גירושין הפכו בקלות למאבקים של "ערקתא דמאסנא" על צדקת הדרך והבן או הבת הסוררים סומנו כמי שאין להם חלק בעולם הבא. 

ובחזרה לאותו מכר מהילדות. הוא וחבריו למדו והפנימו בדרך הקשה את מה שאסתי ויינשטיין לא הפנימה - שבמצבים כאלה החיים חשובים ויקרים פי כמה. דווקא כשיש אנשים שסבורים שאיבדת את העולם הבא שלך, חשוב מאד שתחייה עד 120 בשמחה ובאושר. אם בחרת בדרך אחרת, אל תתן להם את התענוג לומר אחריך "ברוך שפטרנו". 

ברור שהמתאבדים בכלל הם אנשים מעורערים בנפשם וכל מקרה הוא ייחודי, אבל במקרה של חרדים לשעבר זאת תופעה שחוזרת על עצמה. אין בעיה עם אלה ששמחים ומאושרים. הבעיה היא עם אלה שרוצים להיות שמחים ומאושרים באופן שונה, אבל מקשים עליהם. 

אפשר להמשיל את זה לבניין גבוה עם מעלית לכיוון אחד בלבד. מי שרוצה לרדת, צריך לקפוץ מהחלון או המרפסת על אחריותו האישית. לא לחינם הרבה חרדים לשעבר פעילים בארגונים שכל המטרה שלהם היא לפרוש רשת הצלה לקופצים. 

בציבור החרדי וגם הדתי יש אווירה של התבצרות ומלחמת שמד רוחנית. מי שיורד מקו הביצורים צריך להיות מוכן ליחס של עריק ובוגד. הרבה חרדים לשעבר שמעו מהמשפחות והרבנים שלהם איומים והפחדות שנועדו לזרוע בהם ייאוש ומורך לב מפני מה שמחכה להם בחוץ ובעולם הבא.

בחור כזה סיפר לי שבגיל 14 (!) ראש הישיבה שלו הושיב אותו במשרד מולו עם עוד שני משגיחים ושלושתם סיפרו לו סיפורי אימים על מה שצפוי לו בחיים אם לא יקשיב להם. הם לא חסכו מימנו  איומים על העונש שצפוי לו בעולם הבא. כל זה רק כי הוא רצה לעבור לישיבה תיכונית דוסית!

רב המוצרים באזורים חרדיים יותר זולים וגם כל מיני שירותים ואם עדיין לא מסתדרים אז יש גמ''חים לכל דבר.

וקהילה שדואגת ומשפחה גדולה. הורים מחתנים ומשלמים בשנים ראשונות על דירה. אם חרדי רוצה לרכוש מקצוע אז הרבה פעמים זה יותר זול ובהתחשבות למצבו האישי.

ובעולם חילוני בכללי אין מעטפת ואין לו גם מכרים ומשפחה והרבה פעמים אין מקצוע ולא עשה צבא. אז מה שנשאר זאת עבודה שחורה במשכורת מינימום כשכל המוצרים במחיר מלא. וחוץ מזה יש להם איזה ציפייה לחופש. אז נכון בעולם חילוני יש יותר חופש אבל עדיין יש נורמות ויש גבולות. ואחרי כמה שנים חופשיים אחרי צבא נגמר החופש ומתחיל עבודה, ילדים, משכנתא... 

אז לא פלא שהם מגיעים למצב נפשי קשה כי מה שהיה להם איבדו ומה שציפו לקבל לא קיים במציאות

אין להם מקצוע, אין להם בגרות, אין להם כלום. יכולים לעבוד בסופר עד צאת הנשמה...

אבל אט אט התברר לה ש... זה לא זה.

היא נקלעה לדילמה, לחזור אחורה היא לא רצתה מסיבות מובנות, ומצד שני, בחברה החילונית היא נתפסה יום יותר ויותר כנטע זר. נותר לה לצעוד עוד צעד אחד קדימה אל הגהינום.

וזה מה שעשתה.

אם אתה חי מספיק שנים בארץ, יהודי דובר עברית שמזדהה עם רוב העקרונות של המיינסטריים ולא שומר מצוות, אתה לא תהיה נטע זר בחברה החילונית. 

מה גם שהיא ממש לא הייתה בתחתית החבית מבחינה חומרית ולא מבחינות אחרות. מה שהפריע לה זה הנידוי כלפיה מצד הבנות שלה, בזמן שהן המשיכו לשמור על קשר עם האבא. 

אין שום סיבה שלא לספר לבנות הנשואות וגם להן לא סיפרה. ובכלל היא העבירה הרצאות שבהם הסבירה שאורך חיים של חסידות גור שזה בעצם חיים של ההבנות שלה וגם זוגיות שלהן זה טראומה וסיוט מתמשך. אז זה מאוד מעליב ומאוד לא נעים. 

אסור לשפוט הורים אבל גם בספר שלה היא חיה את החיים שלה איך שבא לה ורק כשהתגרשה פתאום נזכרה שהיא אימא והיא רוצה להיות בקשר אתן. היא כאילו כל כך אהבה אותן עד שמרב אהבה התאבדה והאשימה בהתאבדות שלה וגם ביקשה לפרסם ספר מביש על עצמה ועל בעלה לכל המדינה . כנראה שבנות שלה יתביישו גם מאבא וגם מאימא וכולם ידברו עליהן. ממש אימא אוהבת ודואגת. 

יכול להיות שמצוות כיבוד הורים כן כוללת קשר עם אימא כזאת אבל לא נראה לי שזה תענוג גדול. 

אתה כמו "עולה חדש" בחברה החילונית. זה בדוק.

לגבי הנידוי היא הרויחה את זה ביושר. איש או אישה שעושים מעשה פלילי מבחינה דתית, מצווה להתרחק מהם, ואין רלוונטיות לקשר הדם. 

לסיום התגובה, אני אומר שהגעגועים כביכול לבנות שלה היו סיפור כיסוי למשהו עמוק ומשמעותי שהיא לקחה איתה לקבר. 

ובפרפרזה על אמירתו של סטלין, אחד שמתאבד זו טרגדיה. מאות שמתאבדים מידי שנה זו סטטיסטיקה.

אבל אולי אני טועה.

מצד שני טוענים שבעלה שילם לה סכום מכובד "דמי שתיקה" בהסכם הגרושין, אז אולי הכסף נגמר...

עכשיו "מרכז צדק לנשים" מציג בפייסבוק את הבאה בתור:

"רחל נישאה לפני כ-30 שנה ליצחק, שניהם חסידי גור. זמן קצר לאחר החתונה הבינה רחל שחיי הנישואין עם יצחק קשים ובלתי נסבלים והיא שיתפה במצבה גורמים מטעם החסידות. מאותו רגע הופנתה רחל על ידי רבנים בקהילה לעשרות (!) מטפלים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים שונים. חלקם ניסו להביא את בני הזוג ל"שלום בית", וחלקם התבקשו לבחון האם רחל לוקה במחלות נפש שונות, רק משום שהיא ביקשה להתגרש.

זו הייתה הרוטינה במשך מעל לשני עשורים, עד שרחל אזרה אומץ והגישה תביעת גירושין בבית הדין הרבני לפני מספר שנים, דבר שככל הנראה לא ייעשה לטעמם של העומדים בראש החסידות. בשלב זה, "הטיפול" ברחל העלה הילוך. אנשים בכירים בחסידות (וככל הנראה גם העומד בראשה) הביאו לכך שכל הסובבים את רחל ינתקו את הקשר עמה, כולל ילדיה הבוגרים, אחיה וקרובים אחרים. רחל נשארה מבודדת. היא המשיכה לגור בבית אחד עם ילדיה ועם יצחק, כאשר הם מתעלמים מנוכחותה. רחל אכלה לבד ארוחות שבת כאשר בחדר השני יצחק סועד עם הילדים, וגם אחיה סירבו לארח אותה כתוצאה מההוראה מגבוה. לא הייתה לרחל יכולת כלכלית לעזוב את הבית, ולכן נשארה להתגורר במקום שאותו הגדירה כגיהנום. וצריך לזכור - כל עוונה הסתכם בכך שביקשה לעזוב את בעלה, שכן על אורח החיים החרדי היא המשיכה להקפיד.

במקביל, הופעלו עליה לחצים שונים ליטול כדורים פסיכיאטריים. וכדי להגביר את הלחץ המשפחתי עליה - אחד מקרובי משפחתה אוים על ידי גורמים בחסידות שיפוטר מעבודתו באחד ממוסדות גור בגלל אחותו הסוררת.

בינתיים, בבית הדין הרבני יצחק סירב לתת לרחל גט. בני הזוג לא חיו חיי אישות כבר מספר שנים ולא הייתה ביניהם תקשורת כבר כשנה וחצי. רחל הודיעה בפני כל יושבי בית הדין: "אני לא רוצה לחיות איתו. זה עינוי ושואה בשבילי. תרחמו עליי. הוא לא אוהב אותי. הוא שונא אותי" (ציטוט מהפרוטוקול). ועדיין הגט עוכב במשך כמה שנים. רק בחודשים האחרונים הצליחה רחל (שיוצגה על ידי עורכות הדין של מרכז צדק לנשים) לקבל את הגט, אחרי ששילמה עבורו ליצחק מאות אלפי שקלים.

וכיצד דייני בית הדין הגיבו לנוכח העדויות על הסבל של רחל, הריחוק הכפוי מבני משפחתה שהנהיגה החסידות, העדויות על הכדורים הפסיכיאטריים?

דייני בית הדין נתנו - וממשיכים לתת - רוח גבית להתנהלות החסידות. בתחילה לחצו על האישה לחזור בה מהתביעה רק משום שבני הזוג משתייכים לחסידות גור, או כפי שמצוין במפורש בפרוטוקול: "בית הדין מסביר את החומרה אם הזוג יתגרש במיוחד בחוג החרדי של חסידות גור". הדיינים שמעו את עדותו של נציג החסידות מטעם הבעל שטען שעל בני הזוג להגיע לשלום בית. למרות שהדיינים ראו במו עיניהם את הסבל שספגה רחל במהלך כמעט 30 שנות נישואין, הם לחצו על רחל להסכים ל"שלום בית", כמצוות החסידות. ואולם כאשר הבינו שההצעה לשלום בית היא לא ריאלית, הדיינים בחרו בטקטיקה שונה – הם לחצו על האישה להסכים להסדר שלפיו היא "תמשוך" את הנישואין הגרועים עד השידוך של אחרון הילדים. וכך מופיע בפרוטוקול דברי בית הדין: "תסיימו את השידוך של הילד ותבואו לכאן ונעשה לכם גט". הדיינים גם קיבלו "מסמכים" חסויים שונים מגורמים מטעם החסידות. שימו לב! בניגוד לדין ולכללים, המסמכים לא צורפו לתיק ולא נחשפו לאישה. רק הדיינים צפו בהם. כיצד יכולה רחל להגיב ולהתמודד עם מסמכים שלא גלויים לה?! סיפור קפקאי.

שיתוף הפעולה בין בית הדין לחסידות גור לא הסתיים לאחר הגט. כעת עומדת בפני בית הדין תביעת משמורת ומזונות. לאחר שהחסידות הצליחה לנתק את רחל מילדיה באופן מנטלי ולהביא את ילדיה הבוגרים שלא ליצור קשר עם אמם, כעת מבקש הבעל לקבל משמורת על הילדים הקטינים. גם כאן מקבל בית הדין מסמכים שונים מטעם גורמי החסידות. אחד המסמכים כולל חוות דעת מטעם גור שלפיה האם אינה כשירה לגדל את הילדים שכן האב נוהג כחסיד גור יותר מהאם.

כעת האם עומדת בפני מאבק חדש - אחד מילדיה עומד להינשא בקרוב. האם הקשורה אל בנה בכל נימי נפשה – לא הוזמנה לחתונה. האב הודיע במסגרת הדיון בבית הדין כי רבני גור הם שעומדים מאחורי ההחלטה שלא להזמין את האם. לדברי רחל היא עדיין מקווה שבנה יתעשת ויזמין אותה לחתונה. אלא שבינתיים, ככל הנראה גם בנה נתון ללחצים מטעם החסידות. אבל מה אפשר לומר כשבית הדין בכבודו ובעצמו הופך למריונטה של עסקני החסידות והאינטרסים שלהם?"

ולגבי אי הזמנה לחתונה, עד כמה שידוע לי לא צריכים להעביר כרטיס מגנטי כדי להכנס לאולם השמחות.

אבל הנושא שלנו הוא ויינשטיין. כשיצאה בשאלה היתה בת ארבעים ושתיים, ואם לשבע בנות. בהנחה שילדה את הראשונה בגיל 21, ובת הזקונים- 15 שנים מאוחר יותר, יוצא מזה שהקטנה היתה בת 6 כשהאמא יצאה בשאלה.

בגיל 6 היא בהגדרת הגיל הרך וככזו המשמורת עליה ניתנת לאמא שלה כברירת מחדל, וכל הבנות עד גיל 18 נגררות אחר הבת הקטנה. לא אני המצאתי את החוק הזה.

היוצא מזה שהאמא הפקירה את הבנות, ונזכרה בהן מאוחר, אחרי שגיבשו עמדה נחרצת נגדה.

למה הדבר דומה, לאשה שמסרה את בנה לאימוץ, וכעבור כמה שנים היא מנסה להוציא אותו מההורים המאמצים.

אף אחד בסיפור הזה הוא לא טלית שכולה תכלת, כולל המנוחה עצמה. הבעיה היא שאם הורה יוצא בשאלה ורוצה גם משמורת על הילדים, החסידות כולה תילחם בו ותתגייס למען הצד השני. המצב הנפשי של האימא והמסוגלות ההורית שלה רלוונטית רק אם היא בצד ה"רע" בסיפור. אם היא בצד ה"טוב" יחפו עליה ואם לא, אז יפעילו את זה נגדה. 

במקרה של ויינשטיין האשפוז שלה שיחק נגדה + הון תועפות שהגרוש הסכים לשלם לה רק כדי שבמשפט לא יחשפו כל הפרטים שנחשפו בספר. היא נאלצה בכוח לבחור בין הבנות שלה לבין שחרור מהנישואים והחסידות. בדיעבד, זה לא סיים את מסכת הצרות שלה.  אילו הגרוש היה זה שמחליט להתפקר, אני בטוח שהאשפוז שלה לא היה מפריע לאף אחד בגור להתגייס למענה. 

ולגבי החתונה, כנראה שהאימא ההיא לא מעוניינת לשבת בשולחן השנוררים. מבחינתה היא מחותנת והיא רוצה לשבת עם המחותנים ולהצטלם איתם כמו כל אימא אחרת. 

מקרה אישי ועצוב מאד שהפך לטרגדיה חברתית בגלל גורמים אינטרסנטיים כאלו ואחרים. וד"ל.

בס"ד

אם כן, אז כבר הגבתי לך בטוויטר 😅

בלהוסיף מפלגות ששווה להצביע אליהן ולא חרא צרוף בלבד.

למה מפלגת משפט צדק לא ברשימת המפלגות?

מפלגת הפיראטים

מפלגת שרשר לאהבה ואחדות העם

לא מספיק טוב בכלל

לחבר הוא המליץ על ליברמן ורעמ...

הסקר הזה מוטה מאוד שמאלה,

יש אחד ימני יותר שדורש הבעת עמדה בשונה מזה שימליץ לך להצביע אייזנקוט אם אין לך דעה על כלום.

במי לבחור בבחירות 2026? מחשבון בחירות – ענו על 20 שאלות וגלו

הם אינם ביביסטים, אבל גם אינם שמאל... הלכו עם גוש השמאל אבל כמפלגות הם אינם שמאל...

ההטיה היא לא בגלל ההמלצה על ליברמן, אלא הניסוח של השאלות על מדינה פלסטינית לדוגמא

מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.

1. עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)

2. "משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.

הוא מזרחן, אבל לא איש משטרה, חוקר פורנזי וכיו"ב.

מה אכפת לך מי מציג אותן?

למשל, הסיפור על הכדור שכביכול חדר לחזה

החור בשיר לשלום – מיתוס מול מציאות | א.א. קונספירציות

הוא דיבר על החור הכניסה הקדמי בחולצתו של רבין, אל תזיז את השער אם אין לך מענה לטענה.

תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין – ויקיפדיה

לא אומר שיש חף מפשע שמבלה 31 שנה בכלא לשווא ולא אומר שסיימנו את העבודה.

אין כאן מענה רק סתימת אוזניים, לא השבת לטענותיו.

אתה פשוט לא חושב שזה נושא ששווה להטות אליו קשב אז נחמלך פשוט להתלונן שאנשים קשובים אליו בלי להתייחס בכלל לטענות בתלונה שהכל נלעס ונטחן.

תתחיל מכאן:

רצח רבין | א.א. קונספירציות

עם כל הכבוד לקידר, הוא ממחזר שמועות ולא עובדות.

רק מתלונן, אל תפנה אותי לקישורים, אם יש לך מה לענות תענה, אם לא אז לא.

אדוני מוזמן ללחוץ על הקישור שהבאתי ולוודא שהרשומה הראשונה בבלוג מתייחסת לקונספירציות שמהדהד קידר.

עם טקסט אתה עושה את זה כדי לסתום את הגולל על הדיון, אם השתכנעת מהטקסט תענה על הטענות של ד"ר קידר במילים שלך, זה שאתה מעלה קישורנעם טקסט לא מוסיף ולא גורע דבר אתה סתם מבקש לקבע את צידקתך ולסתום את הגולל על הדיון ואני לא רוצה לסתום את הגולל, אי לכך אם השתכנעת ממה שהעלת תכתוב את טענותיך במילים שלך.

הטענה: כדור חדר לחזה של רבין

המענה: אין שום הוכחה רפואית לכך

הטענה: כרמי גילון אמר שמתנקש יכול להיות תימני מהרצליה

המענה: הוא לא אמר זאת

יש חולצה של רבין עם חור כניסה מקדימה.

ואתה אומר שלא אמר זאת, יש עדות שכן אמר זאת.

אדוני מוזמן לקרוא:

החור בשיר לשלום – מיתוס מול מציאות | א.א. קונספירציות

ואני לא מתרגש מהקישורים שלך שנועדו לסתום את הגולל על הדיון.

אם יש לך טענה טען אותה במילים שלך, אל תביא קישורים.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.

מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.

חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.

לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.

היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.

להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.

לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.

כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.

הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.

ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.

אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.

ממילא, הוא לא ירצה להצביע לקואליציה הנוכחית.

השאלה היא מה גודל הציבור הזה והאם הציבור הזה יעדיף את וינטר או את אייזנקוט או בנט או גנץ.

לדעתי וינטר צודק והוא יעבור

ר הוא יביא עלינו בזבוז של אולי קרוב ל 4 מנדטים. ולא נראה לי שציבור האמצע שאתה מתאר יצביע לו, במיוחד כשיוסף חדד איתו.

ימני קיצוני מבחינתם

טרם שמעתי ממישהו טענה שיוסף חדאד קיצוני מדי, אני מכיר כאלה שלא אהבו שוינטר אמר שימליץ על נתניהו ולכן כנראה לא יצביעו לו.

אלא כדי להביע תמיכה.

אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה

וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

זה יתגשם אם הציבור הימני לא ישאר בבית ביום הבחירות

ומסכן את כל הגוש

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

בראיון על גדי טאוב הוא נשאל מה יקדם בכנסת הבאה. תשובתו היתה התיישבות...

לא שבת, לא כשרות, לא חינוך יהודי, לא מלחמה בהתבוללות.

רק התשייבות.

בהערת אגב, ישראל כץ עושה את זה טוב יותר.

גמר חתימה טובה

ראש אולפנה,מדרשה, מכללה וכו' - אם יש תועלת. פשוט יש דברים שהשתיקה יפה להם.

נ.ב.

כמובן, לא מקבל את תפיסתך הנוצרית, שמחלקת בין התיישבות ליהדות. התורה כולה היא חוקה לעם בארצו. חז"ל הורו שמצוות ישוב ארץ ישראל שקוחה כנגד כל המצוות.

הרב צבי יהודה מעולם לא דרש שיריון ו/או משרד ממשלתי.

מי שמבקש... והוא זקוק לאותו הדבר הוא נענה תחילה.

כל תפיסה פנאטית דתית ולא משנה מאיזו דת כולל היהדות, אם אתה מאמין שהאל עצמו שאתה מחוייב לעבוד אותו מצווה עליך לעשות משהו שום הגיון רציונאלי לא יעמוד כנגדו.

איפה כתוב באיסלאם שאי אפשר לחכות מספר שנים? להפך, הבנתי שבאיסלאם יש קטע של

סבלנות וכדומה

אתה לא חייב להיות צודק.

הכבוד המוסלמי הדתי לא יכול לתתל הם להגיד שמוחמד טעה והם הפסידו בפני ה"כופרים"

נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.

… לא מדברים?

אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו

אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.

כל תהליכי הגאולה, התחילו מ'משוגעים לדבר' שהלכו כחלוצים לפני המחנה, כשהרוב הדומם קצת העריך מרחוק ותמך וקצת שם להם ברקסים.

כמובן, הדבר הנכון זה שהממשלה תכריז על ריבונות מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. אבל יש מציאות, לא רק אצלינו גם אצל יהושע בן נון היו אילוצי מציאות. בתוך האילוצים - מה שמקדמים זה חיובי.

אחרי שרה"מ הצהיר על העתקת 'פרויקט החוות' לנגב ולגליל.

(על נקודה 1. בדבריו על הראיון דילגתי, כי אינה רלוונטית לנושא)

2. נתניהו לוקח קרדיט על החוות ביהודה ושומרון ומדבר על העתקתם לגליל ולנגב - גם כאן ניתן לראות עיקרון חשוב. נתניהו כלל לא היה מיוזמי פרוייקט ההתיישבות, ושינוי המרחב ביהודה ושומרון. להפך, במשך שנים הוא התנגד ומנע את פיתוח ההתיישבות. אחרי שנים ארוכות של מאבק של נוער הגבעות, מול הריסות חוזרות ונשנות והתעמרות של הממסד, בעקבות פרשת דומא נבקעה החומה והחל שינוי שהתעצב לאט לאט בדמות החוות החצי-מוסדרות גם אז נתניהו לא היה יוזם, אלא במקרה הטוב נגרר. ההישגים הגדולים של החוות והגבעות - בפירוק מאחזי ההשתלטות של הרשפ, שנתניהו העלים מהם עין במשך שנים, היו כרוכים במאבקים רבים וגינויים מול תפיסות ששלטו בצמרת פיקוד מרכז שנתניהו נתן להם גב. וגם זה היה לאט ומעט, עד שסמוטריץ נכנס לממשלה

למה האמירה הזו חשובה? לא כדי להתחשבן עם נתניהו על העבר, להפך, כדי ללמוד על העתיד. העובדה שנתניהו מנכס לעצמו את השינוי ומדבר על העתקתו לנגב ולגליל - מלמדת שיש שכר לפעולתך. גם דברים שנתניהו מתנגד אליהם, ותחת אחריותו הממסד מתנכל, כשמגיע היום והמציאות מוכיחה את עצמה - הוא יצטרף להצלחה.

וזה כמובן מלמד גם על המאבק על התיישבות בשטחי B. גם אם כיום נתניהו מדבר נגד, ובפיקוד מרכז שולחים מדי יום כוחות הרס לפינוי. יום יבוא והם יצטרפו ואז יקשרו לעצמם כתרים על התהילה.

3. וזו נקודה מאד חשובה: נתניהו מדבר על העתקת מודל החוות לנגב ולגליל. ראוי לשאול למה חוות? אם יש שם מדינה וריבונות, למה לא לעשות פרוייקט ייהוד מסודר מטעם המדינה ולא שישען על חלוצים בודדים?

התשובה היא שצריך להכיר במציאות. בניגוד לכפי שרגילים להגיד בראיונות בתקשורת, ש"היה עדיף שהמדינה תעשה אבל היא לא עושה" וכו'. העובדה שהשינוי ביהודה ושומרון קורה על ידי יחידים, חלוצים, והרבה מאד בשטח האפור, היא לא מצב של בדיעבד, או לפחות לא בדיעבד במובן המקובל.

למדינה יש גם חסרונות, היא דבר מאד מסורבל ומאד כבול. אם זה היה תלוי רק במדינה לא היתה התיישבות ביוש בכלל - לא משנה איזו ממשלת ימין היתה. אם זה היה תלוי במערכת מלמעלה - לא היה ניצחון בעזה אילולי שיטוח המבנים שהתחיל מלמטה. וגם ביהודה ושומרון הערבים היו מנצחים.

הטרור הערבי נשען תמיד על המרחב שיש לו (מעין דוד וגוליית הפוך, להבדיל וכו') מול המדינה. ותמיד הצליח להביך אותה ולהכריע (כאמור, זו היתה הסיבה שרבין התייאש ורצה שהרשפ תטפל בלי בגץ ובלי בצלם. הוא כמובן לא הבין את התכנית של ערפאת). ההצלחה של החוות והגבעות קשורה לזה שנוער הגבעות משוחרר יותר, זה לא באג זה פיצ'ר והפיצ'ר.

אי אפשר להכניע אויב שפועל בטרור בלי פעולות תגמול רק עם פעולות סיכול, וגם כשהצבא מותח את עצמו לפעולות שבעבר לא נעשו זה לא היה יכול להספיק לבד.

ההבנה הזו מחייבת חשיבה מעמיקה על הגבולות, על המשמעות ועל הסכנות ובעיקר מצריכה המון המון בהירות דרך ונחישות. אבל בלעדיה אי אפשר לנצח לא ביהודה ושומרון, ולא בגליל.

הצלחה הרבה פעמים היא ברגע שמישהו אחר לוקח אחריות על זה כי הוא מבין שכדאי.

לקח יפה לחיים שלמדתי לא מזמן

שמעתי מתלמיד חכם שהקים מיזם מסויים, שאחד הרבנים שהוא התייעץ איתו על ההקמה, התכנות וכו' אמר לו: "תדעו שהצלחתם, כשיקומו לכם מתחרים".

שנה אחרי שהם הקימו, ארגון רבנים נוסף הקים מיזם מקביל...

נתניהו וסער מפחדים מתגובת האמריקאים והארופים למהלך כזה,מרבית שרי הליכוד מפחדים בעיקר מהתגובה התקשורתית, מהלך כזה יוביל גם לעימות של בכירי הצבא מול הממשלה כמו גם חידוש הסרבנות. מנגד, צריך לזכור שכל מהלך ההתישבות ביו"ש, החזרה לצפון השומרון וכל מפעל החוות בשטחי C, התחיל מעשים "לא חוקיים" של בודדדים, תזכרו כמה פעמים צהל פינה את ישיבת חומש. הבעיה העיקרית היא הפרובקציות של אנרכיסטים שמאלנים ותקשורת עויינת. חבל שבלוט לא מוציא צווי הרחקה מנהליים לאנרכיסטים .

… פשוט רוצה להזכיר את אוסלו כל הזמן.

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...

זה לא בדיחה.