מטלות הבית לאישה שלא עובדת.bizko
שלום לכולם,
אני ואשתי נשואיים כבר שלוש שנים, יש לנו ילדה מקסימה בת 7 חודשים.
אשתי החליטה שהיא לא חוזרץ לעבודה ורוצה להשאר עם הילדה בבית, היות ואני מכניס יפה זה אפשרי במידה מסויימת, ואפשרתי לה זאת אך בגדול אני מעדיף שתעבוד.
הבעיה שלי היא שיש טענה מצידה שהיא לא מספיקה לטפל בבית ושהיא תמיד עם הילדה ומה שקורה לבסוף שבימי שישי בבוקר אני מוצא את עצמי מסדר את הבית יחד איתה אחרי שכל השבוע היא הייתה בבית. במהלך השבוע היא כן עושה דברים למען הבית אך אף פעם לא מסיימת הכל.
ואני שואל את עצמי האם זה הגיוני שאישה תשב בבית עם הילדה ועדיין הבית לא יהיה מצוחצח פיקס, ויותר מזה היא תחפש שאני אעזור לה בימיי שישי ובערבים אחרי עבודה?
תודה ויום טוב.
אני מבין את התסכולאלעד

אנחנו לא מכירים את גודל הבית, שעות העבודה שלך, האינטנסיביות סביב הילד ועוד,

אי אפשר לענות כך וגם אין בזה טעם

 

בכלל.

השאלה לא האם זה הגיוני שהיא לא עומדת במטלות הבית.

 

אם נגיד לך שזה לא הגיוני - זה רק יעורר בך זעם

אם נגיד לך שזה כן הגיוני - זה גם לא יעזור לבית להיות מסודר יותר

 

אבל מי אנחנו שנספר לך מה מתאים וטוב לכם?

 

עצלנית במידה מסויימתbizko
הבעיה שאני חושב שאשתי המקסימה עצלנית יחסית, אם נשווה לאמאות שלנו היא אפילו לא עושה חצי. אני עובד בערך 9 שעות ביום אני מצפה שבשעות האלו שאני עובד היא תעבוד בבית? בגדול הסדר והנקיון חשובים לה מאוד ולי פחות אבל הבעיה שבשביל להגיע לתוצאות היא מחפשת שאני אעזור לה תמיד, אני מרגיש שיש לה זמן לעשות זאת אבל היא תמיד תעדיף לדחות את זה עד שלבסוף מגיע סופ"ש.

אם אני אאמץ גישה של "לא עוזר" יותר במטלות היוםיומיות האם זה ישפיע עליה? אם אני אזכיר לה במהלך השבוע לסדר את הבית כשאני בעבודה זה יעזור? מה דעתכם?
דבר איתה על זהאלעד

לא ממקום של חובה, כתמורה לעובדה שהיא בבית ואתה עובד בחוץ.

הדחיפה שלך לנקנויות וסידורים רק תרתיע אותה, כנראה.

 

 

כל אישה והכוחות שלה. לעולם אל תשווה לאחרותמתואמת

ובטח שלא לאימהות שלכם.

חשבת על זה ששבעה חודשים הם פרק זמן לא מספיק גדול בשביל ללמוד את ההתמודדות של ניהול בית פלוס טיפול בילדה? חשבת על זה שאם היא הייתה יוצאת לעבוד - היא הייתה עלולה להתמוטט מרוב עומס?

כן, בית וילדים הם עבודה בפני עצמה, שדורשת לא פחות מעובדה במשרד כלשהו או כדומה, במיוחד כשה רק בתחילתו, ועדיין לא מתורגלים מספיק בניהול שני הדברים.

למה הבית צריך להיות מצוחצח במשך השבוע? למה לא מספיק שיהיה מסודר ונעים לשהות בו? יום שישי זה יום אידאלי להקדיש לצחצוח הבית, ומכיוון שגם אתה חי בו - הגיוני מאוד שתעזור.

אם אתה מרגיש שיש כאן משהו לא הוגן - אז אכן, תדבר איתה על זה, בנעימות ולא בהאשמה, ואל תאמץ שיטות לא יעילות שרק יגרמו לתסכול שלה ושלך גם יחד.

"האמהות שלנו" לא מטופלות בתינוקותמודדת כובעים


יש טווח ארוך של חיי הסתגלות וכו'..הכוח_לקבל

לפני שנכנס לשיקולים של 

כל דור הוא שונה 

ואופי וכו'...

 

שכבר מראה שהמשוואה כאן אינה ברת השוואה!

 

זה פשוט עם הבעל הוא הבן הבכור ולאמא שלו יש תינוק והוא רואה איך מתנהלת מקסים!

 

הוא יודע מה אמא שלו עברה איתו בתור ילד קטן? לא!  רק כשהוא היה היחיד...

יש לו איזה תיעוד כמה זמן לקח לאמא שלו להסתגל לחיים החדשים ולשילובם בבית

 

 

תמיד אומרים למי שרוצה זוגיות כמו של הוריו אם הייתה טובה ...

שלא יסתכל על עכשיו איך הם אחרי 25 שנה 

שהם כבר בנו ולמדו והבינו ועבדו מאוד קשה על הזוגיות

 

אלא  על קשי ההתחלה ההסתגלות הוויתור החשיבה למען השני והבניה של העקרונות 

ההשוואה לאימהות שלנו לא כל כך הוגנתנקודה

בס"ד

 

כי את האימהות שלנו אנו מכירים אחרי ניסיון של כמה וכמה שנים בניהול בית,

וגם כבכורה אני לא יכולה לזכור אם כשהייתי בת 3 הבית היה מסודר,

אלו זכרונות יותר מאוחרים כשלאימא עקרת הבית כבר יש ניסיון.

אני יודעת שאני הרבה יותר יעילה היום מאשר כשהייתי עם תינוק ראשון.

לומדים לנהל זמן, לבל, לנקות בצורה יעילה. (יחסית) זה לא משהו שנולדים איתו.

(אולי מלבד כמה יחידות סגולה)

 

דבר נוסף אם משווים ממש לפעם- זה לא שפעם כשהאימהות לא עבדו הבתים תמיד היו מבריקים...

תמיד היו נשים בלעבוסטיות ונשים פחות..

סבתי ז"ל למשל לא עבדה מחוץ לבית, ולא הייתה נקייה ומסודרת, ותמיד היה בביתה בלאגן,

גם כשכבר לא היו ילדים בבית. (ולא כשהיא הייתה זקנה או חולה, אלא בגיל 60 במלא כוחותיה)

 

 

היא כנראה עובדת יותר קשה ממך..יש בי אהבה ו..
להיות בבית על הילדים זן עבודה בפני עצמה, וזה יותר קשה מלעבוד בחוץ. מה גם שזה שהיא נשארת בבית חוסך לכם בסביבות 2500 ש״ח בחודש למסגרת אחרת עבור הילדה. תחשוב שהיא בעצם עובדת ומרוויחה עבורכם כסף. זה קשה לטפל בילדה וגם בבית, גם לנקות לסדר ולבשל.. ממש לא קל. באמת שזה רק נדמה לך.
במקום רעיונות של לעזור פחות יש לי רעיון בשבילך שיהיה מושלם ויפתור לך את הבעיה. קח יום חופש מהעבודה, ותן לאשתך יום חופש, שתלך עם חברות אחות או אמא או סתם לבד רק שלא תהיה בבית! יום שלם מ8 עד 4, ואחכ אולי תכתוב לנו מה הספקת לעשות באותו יום מבחינת בית
יש בי אהבה למה שכתבת... ו...כל הכבוד לך!חכמת ישישים


איומים לא יעזרו, זה בטוח.בתאל1

אני גם קצת כזאת.

מה שלי אישית עוזר זה פשוט לצאת מהבית לעבוד או ללמוד. ואז כשלא רואים את הבית כל היום יש אולי יותר חשק.

כשאתה בעבודה היא על תקן מטפלת לבת שלכם לכן קשה לסיים את המטלות בשעות האלה. יותר נוח להרבה נשים לסדר בסוף היום.

בכלל טיפ- סדרו את הבית (ואפשר גם ביחד...אם זה עושה לה טוב) בערב אחרי שהילדה ישנה, קצת כדי שיהיה מסודר ונעים.

כביסות וכלים - למצוא זמן קבוע לעשות אותם כך שיהיה פחות קשה להתחיל את זה.. (נגיד לשטוף כלים בזמן שמחכים שהקומקום ירתח כדי לשתות משהו.. או מקלחת לילדה ואז מכניסים כביסה או משהו בסגנון... )

אם יהיה לי עוד רעיונות ועצות אכתוב...

 

אתה העצל, לא היא... הסבר להלן:חכמת ישישים

היא נשארת בבית כדי לטפל בילדה, לא כדי לעבוד במשק בית. אתה יוצא לעבודה מחוץ לבית כדי לפרנס את המשפחה. יפה. אז יש פה שתי משרות מקבילות: משרה של טיפול בתינוקת ומשרה של עבודה במשרד [בהנחה שאתה עובד במשרד]. בסוף היום, יש עובד אחד שמשתדל להתגבר על עבודות משק הבית [אשתך], ועובד שני שמתעצל, מתלונן ומנסה להתחמק מהמטלות הללו [אתה]. מה שמפריע לך זה שהיא חושבת שאתה גם כן צריך להשתתף -- שווה בשווה -- במטלות הללו. אתה עצמך מודה שלה הסדר והניקיון חשובים יותר מאשר לך.

מכל מקום, יש אימרה באנגלית שקובעת שנישואים אינם מוסד שבו "מתקנים" את האופי של בני הזוג. היא התחתנה עם בן אדם שלא אוהב את עבודות הבית. אז עליה לקבל את זה. אתה, לעומת זה, התחתנת עם אישה שלפחות בשלב זה רואה את עיקר תפקידה בגידול התינוקת שלה. אז עליך לקבל את זה.  אם הבאלאגן והליכלוך מפריעים לכם, אז או שתפשילו שרוולים, או שתקחו עוזרת.

חשבת לדבר עם אישתך?binbin
אני יכולה להגיד שלהיות בבית כל היום ועוד עם ילדה זה לא פשוט, אפילו עבודה בפני עצמה
בעיניי זה משתלם כלכלית להשאיר קצת את הילד בבית כי בשביל מה שהיא תעבוד והכסף ילך למטפלת? תחשוב על הכיוון הזה. כמובן לא עד כיתה א' כן?
יש בעיה גם בגישה שלך-אז היא בבית, זה אומר שהבית צריך להיות 'מצוחצח פיקס'?'במהלך השבוע היא כן עושה דברים אבל לא הכל'??? היא אישה לא פיליפינית! תתחיל זו חשיבה לא נכונה כי יש לה ילדה לטפל בה, וזה גיל שזוחל לכל פינה וזה לא קל!! אני לא באה לפגוע, אבל רק על השלילי כתבת! למה להשוות? לא היית רוצה שהיא תשווה אותך עם הגברים של פעם....
ההסתכלות שלך היא לא נכונה~א.ל

זה לא שאתה עובד יותר ולכן אתה בעמדה אחרת, אלא ש:

היא עובדת בעבודה מסוימת (שאגב הרבה יותר דורשת מכל עבודה אחרת. מנסיון אישי בעבודה בבית וגם בחוץ)

ואתה עובד בעבודה אחרת

על מערך התפקידים הללו החלטתם במשותף

כך שהמבחינה הזו שניכם שווים: שניכם עובדים בעבודות לא פשוטות.

ברגע שמגיעה סיטואציה משותפת כמו ההכנות בימי שישי שבזמן זה אתה בבית,

וגם היא "לא בתפקיד"

אז בוודאי שיש עניין לקחת חלק.

מה רלוונטי זה שעבדת כל השבוע לזה?

אם לך יש פריביליגיה לומר שאתה פטור מלעזור, אז גם לה אמורה להיות פריבילגיה.

מה שלא קורה בפועל.. ולכן משהו פה לא מידיתי ולא נכון.

 

אתה בשלך,

היא בשלך,

ויש מתחמים משותפים שבהם שניכם צריכים לעבוד במשותף

 

 

זה לא מדויק, במחילהאלעד

הוא עובד מרצונה ורצונו.

היא נשארת בבית רק מרצונה ("החליטה"), והוא הסכים לזה כמעט בעל כורחו וכעת הוא מצטער על כך.

 

שוב, אני לא יודע מה האמת ומה המקום שלנו בתוך כל זה,

אבל נסיון להציג את העיסוקים שלהם כשווים מבחינת הרצונות (אתה בשלך והיא בשלה) איננו נכון.

לא מבחינת הרצונות, מבחינת התעסוקה בפועל~א.ל

ניסיתי לומר שהוא בעבודה מסוימת

היא בעבודה אחרת

ויש מתחמים משותפים. זה לא סותר את עזרתו

אומנם אני ממש לא נשוי, ולא מעיז לשפוט אף אחת ספציפית -ותן טל

אבל אם האישה באמת יושבת בבית, מרצונה שלה, והאיש עובד (קשה כנראה) ומביא את הכסף לבית - הגיוני לצפות שכאשר הוא מגיע לבית הבית יהיה מסודר, מטלות הבית כבר ייעשו - הרי קשה לי לכמת כמות עבודות בית של כל יום ספציפי (כולל הילדה) כך שתיקח יותר מ7-8 שעות ביום, כולל הפסקות מנוחה באמצע. את אמא, כנראה - האם באמת נראה לך שזמן העבודה של אישה בבית עובר את ה6-7 שעות ביום? 

והרי היא זאת שבחרה לשבת בבית ולא לצאת לעבוד. אז אם חזרו למבנה המשפחה הקדום שבו הגבר הוא שר החוץ ואחראי על הבאת הכסף - אז לא מופרך להניח שאם ככה אז האישה חוזרת לתפקיד שר הפנים ותפקידה הוא לעשות את כל מה שהבית צריך.

 

ואם הכל כבר היה עשוי, אז כנראה שביום שישי הם לא היו צריכים שניהם לעבוד (אצלנו בבית מנקים את הבית ביום חמישי...תאמינו לי זה לא יוצא יותר מלוכלך בשבת. וניתן לבשל גם בחמישי) ואז דווקא אם הבעל נניח לא עובד, או שיש זמן בצהריים - ניתן לצאת לטיול/בילוי/העמקת הקשר הזוגי וכו'...

 

אם מתוך 8 שעות ביום שהגבר עובד, האישה נניח "מתבטלת" 3-4 שעות מהם - זה קצת מוזר (ואני לא מדבר על מצב שבו התינוקת ממש ממש קטנה ולוקחת יותר מידי תשומת לב וכוחות ככה שעיקר ההשקעה והזמן צריך להיות מושקע בה.. בדרך כלל, ואת זה אפילו אני יודע, זה לא ככה... לא מדובר בחופשת הלידה של האישה לחודשי החיים הראשונים. ככה אני הבנתי לפחות. מעל גיל חציש נה כבר אפשר הן לעבוד בבית והן לשים את הילדה במקום שאפשר להשגיח עליה משם ולספק לה את צורכיה בלי להיות שקועה רק בזה.

 

 

ושוב, מחילה שאני, הרווק "הקטן" מביע דעתי בנושא זה...  

 

 

לא כל התינוקות זהים ולא כולם מאפשריםעדיין טרייה
לעבוד ולנקות את הבית בגיל חצי שנה לדעתי זה יותר נכון בגיל שנה לפחות שאז הילד באמת יותר עצמאי ומשחק עם עצמו. גיל 7 חודשיים זה לגמרי גיל שהגיוני שעוד קשה מאוד לעשות עוד דברים בבית חוץ מלטפל בילד כי הם לא מסכימים לשחק לבד (מקסימום כמה דקות בודדות) אלא רק אם משהו איתם יוצא שהזמן היחיד שאפשר לנקות זה כשהילד ישן (בגיל יותר קטן אפשר לשים במנשא ולעבוד תוך כדי אבל בגיל הזה הם פחות רוצים את זה) ילד בגיל הזה ישן שעתיים בערך מתוך כל היום במצב הטוב (במצב הרע שהוא עוד לא מורגל לישון טוב ואז זה פחות ולא רצוף) נניח שבאמת יש שעתיים שלמות רצופות זה שעתיים בשביל לשטוף כלים לנקות לשטוף לסדר את כל הבית לבשל להכניס/לתלות/להוריד כביסות ולדאוג לעצמך כלומר לאכול כמו בנאדם. איך הגעת ל3-4 שעות של התבטלות?
ממה שאני מכיר תינוקות בגיל הזה (ואני מכיר) זה לא מדויק.ותן טל

ואת ציירת פה דוגמא מאוד קיצונית של ילד שצריכים להיות מחוברים אליו באינפוזיה במשך כל היום. זה ממש לא הדבר הנפוץ. יש סקאלה - אז נכון שיש חלק בקיצוניות הזאת, וחלק בקיצוניות ההפוכה (מאוד מאוד נוחים) - אבל הרוב, כמו כמעט בכל דבר (גרף ה"פעמון" הידוע) - נמצאים סביבות האמצע. 

 

וביום עבודה של גבר ישראלי יש בין 7 ל9 שעות עבודה בממוצע (לא כולל זמן נסיעה הלוך וחזור...) ככה שסביר להניח שיש זמן שהיא יכולה להתבטל בו או לעבוד, והוא לא מועט במיוחד - וכמו שאמרתי, אם היא תעבוד בו ותנקה והכל, אז ממילא הכל יהיה מסודר כשהבעל יגיע ואין טענות... (בכלל, לשטוף את כל הבית אני כמעט ולא מאמין באסכולה שטוענת שצריך לעשות את זה כל יום ויום. בטח כשיש רק תינוקת אחת קטנה די פאסיבית ואין מלא ילדים שמלכלכים את הבית. ברגע שהבית בגדול מסודר ונקי, אין סיבה שיהיה צריך ניקיון וסידור יסודי כל יום ויום. גם כלים, צריך לזכור - מדובר כאן בזוג צעיר! לא במשפחה מרובת ילדים. כמה כבר כלים צריך להיות להם? וכנ"ל כביסות...כן, כולל התינוקת וכל הבגדים שלה..עדיין, אלו רק 3 נפשות...)

 

אני לא אומר שאין עבודה, אני רק אומר שהגיוני שאם האישה החליטה במקום לצאת לעבוד להישאר בבית עם התינוקת - שהמטלות בבית יהיו עליה. זה בסך הכל חזרה למודל העתיק. 

 

זה מה שאני מכירה מהבת שליעדיין טרייה
והיא ממש לא קיצונית בסקאלה ילד לומד לשחק לבד יותר קרוב לגיל שנה אתה מוזמן לעשות סקר אני בטוחה שהרוב יסכימו איתי ילד בגיל 7 חודשים יכול להנות לשחק עם עצמו מקסימום 10 דקות ברצף. אני לא נשארתי בבית עם הבת שלי אבל כשהייתי איתה לא יכלתי לסדר את הבית את הניקיונות והבישולים היינו עושים כששני ההורים בבית אחד עם הילדה והשני עושה את עבודות הבית.
בכמה סבבים של "10 דקות" אפשר להספיק הרבה, תתפלאי כמה..ותן טל

(חוץ מזה שעדיין אני מני שאת דיברת על דבר שבקצה הסקאלה. אם זה לא הקצה אז מה הקצה? ילד בן 7 חודשים שצריך שכל הזמן רק יחזיקו אותו על הידיים וכל הזמן יסתכלו לו בעיניים?). 

 

ב10 דקות ראשונות, ניתן לשטוף את הכלים.

 

ב10 דקות אחרות, ניתן להכניס כביסה.

 

ב10 דקות אחרות ניתן להתחיל להכין את האוכל (לא להעמיד על האש. למרות שגם ההעמדה על האש עצמה לא מצריכה התעסקות נונסטופ באוכל אלא אפשר במקביל להתעסקות עם הילד. ואת זה אני יודע גם מעצמי אישית

 

ב10 דקות אחרות, כבר לתלות כביסה (לזכור - מדובר על משפחה צעירה. לא על משפחה עם כמה וכמה ילדים והמוווון כביסה..)

 

ב5 דקות פה ו5 שם, ניתן לסדר פה ושם, וכו'...

 

 

ברור לי שיש מקרים ויש מקרים - אבל העובדה היא שבהחלט יש נשים עקרות בית שמצליחות הן לגדל ילדים והן כאשר הבעל חוזר מהעבודה, שיהיה להם בית מסודר, ושהם יאכלו לאכול יחד ארוחת ערב חמה/רגילה... 

מסכימה איתך וזה באמת מה שהייתיעדיין טרייה
עושה מנצלת כל רגע שהיא מעסיקה את עצמה אבל זה ממש לא 3-4 שעות של מנוחה כמו שתיארת את זה קודם.
וכן זה אפשרי להצליח לא אומרת שזה לא אפשריעדיין טרייה
אבל זה באמת קשה ודורש ולא ברור מאליו שכל אחת יכולה לעמוד בזה
ואני בטוחה שלך בעבודה יש 5-10 דקותעדיין טרייה
ריקות פה ושם בעבודה ואתה מנצל את זה לנוח לשתות תה לשוחח עם עמיתים וכ'ו למה מאישה מצופה לעבוד סביב השעון?
לא אמרתי שתעבוד מסביב לשעון. אני מאמין שלמשפחה צעירהותן טל

כזאת, כמות העבודה סביב הבית היא לא גדולה בטירוף ואפשר בהחלט להספיק את זה ביום אחד כולל מנוחה (כן, בהחלט, אפילו בפחות משעתיים. וכן, תהיה גם מנוחה...).

 

חוץ מזה שעקרונית מי שבאמת עובד רציני - עובד במשך שעות ברצף ומקבל/לוקח הפסקה כל כמה שעות, למשך כמה דקות... וזה אני מדבר נניח בעיקר על הגברים כי עליהם אנחנו מדברים כעת.

 

(אגב, אני לא בעבודה בנתיים, אבל בסדר )

לנצל כל 10 דקות שהילד מעסיק את עצמועדיין טרייה
זה לעבוד סביב השעון
כמו שאמרתי - יהיה גם זמן לנוח.ותן טל

אם עובדים נכון - אני מאמין שיהיו גם "10 דקות" כאלו לנוח - ואפילו, לא יהיה צורך לעבוד בזמן שהילד ישן ויהיה אפשר לנוח גם.

 

אגב - עד כמה זה מעייף לשמור על תינוק שבקושי יודע לזחול ג-ם אם זה אומר שאי אפשר לעבוד באותו זמן וצריך "לשהות" לידו. זה לא שכל הזמן הוא על הידיים וזה לא שאתה משק איתו כל רגע ורגע ומעסיק אותו כל שנייה. אני העסקתי תינוקות בגיל הזה. צריך "לרחף" מעליהם, בגדול - הרבה פעמים זה מה שמספיק להם, וזה מבחינתם כבר נקרא "לא להעסיק את עצמם לבד". וככה באותו זמ אפשר נניח לקרוא, או לחלום, או פשוט לנשום ולהירגע עם כוס קפה

 

ברור ליש אני לא "אמא" אבל עדיין אני יודע מעט דברים. וסליחה ממי שחושבת שאני חצוף ומה אני מדבר בכלל ושאני לא מבין כלום... 

אתה מפספס נקודה גם אם הגבר היה עובד12 שעותעדיין טרייה
לה עדיין היה רק את השעתיים של הצהריים כי בשאר הזמן היא צריכה להיות עם התינוק. ואני יודעת כמה קשה זה לעבוד אני יוצאת כל יום ב7 וחוזרת ב6 הבייתה ועדיין להיות יום שלם עם הבת שלי ברור לי שזה יותר קשה (אולי יותר מספק ומשמח אבל עדיין יותר קשה)
אז סליחה שאני אולי "ציני" מידי, אבל אם ככהותן טל

אז יש זכות לבעל גם להגיד שזה נראה לו שהחסרונות גוברים על היתרונות וכבר עדיף שהיא תעבוד, והתינוקת תהיה אצל מטפלת/מעון, והם אולי אפילו יוכלו ביתרת הכסף לשכור עוזרת בית שתעזור להם לעמוד במטלות הבית.

 

כי באמת אם הגבר חושב ש"רק לשמור על התינוקת כל הזמן ולעבוד שעה-שעתיים בעבודות הבית" זה לא מספיק - אז מותר לו לחשוב ככה ולהניח שבתור זוג, או שהיא גם תשתתף בעול הפרנסה, או שתעשה את זה בבית...

 

ונזכור - בעבר רוב הנשים היו ממילא נשארות בבית, והיו עושות הכל... ככה שזה כנראה אפשרי... גם עם ילדים.

נכון זה אפשרי אבל קשה מאודעדיין טרייה
לפחות בשנה הראשונה של הילד בהמשך זה באמת אפשרי לגמרי. כל זוג ומה שמתאים לו אין עיניין של לדרוש אחד מהשני מדברים ומחליטים מה מתאים לכם כזוג ובאמת שמה שיוחלט זה שהיא תצא לעבוד ויכול להיות שלא.
מה הקשר להשוות לפעם???זה לא אפשרי בקלות. השתנו הדורות..רק אמונה

תראה מה כתבנו בענין זה כבר..

מסכימה איתך.זה עבודה קשה ובמיוחד ילדים ראשונים...רק אמונה


היא נשארה בבית כדי לטפל בתינוקת,~א.ל

ולא כדי לדאוג לבית מצוחצח. היא על תקן אמא, במשרה מלאה.

אגב יש שמקבלות שכר על שמירה על תינוק,

ואם זה כולל עבודות בית- השכר עולה אף הוא..

 

בודאי שיש סנכרון בין השמירה על התינוקת, לעבודות הבית. יש צורך גם לשטוף לפעמים ולנקות.

אבל-- מבחינת הכותב- זה לא מספיק. הבית צריך להיות פיקס!

אם כך- תמיד אפשר להעזר במנקה.

או לתאם ציפיות, ולשוחח על העניין. 

 

לעניין יום השישי- אם תשים לב, הוא כתב שזה הזמן בו הוא עוזר,

ורק אז ניכר בעיניו שיש כל מיני עניינים לסדר בבית

אז הוא מניח שהיא משאירה הכל, לרגע שיגיע..

 

נו, באמת..

 

ההתקטנות הזו לא טובה לאף אחד.

 

כמו שאמרתי - אם היא כבר חזרה למודל הישן אז זה על כלותן טל

המשתמע מכך. אם היא בחרה שהבעל יהיה הגורם המפרנס הבלעדי אז לפי ההיגיון של "חלוקת התפקידים" בעבר, היא צריכה לעשות את מטלות הבית... "להיות אמא" - גם הוא "אבא" כשהוא מפרנס, אז מה?

 

זה נראה קצת כמו לנסות לרקוד על כל העולמות, במחילה - גם לא לעבוד ולעזור להביא פרנסה לבית, וגם להחליט שלא עושים בכלל מטלות הבית.

 

אם היא כבר "רק אמא" אז אולי, כמה שזה נשמע "נורא" - עדיך כבר שבאמת תיתן את התינוקת למטפלת/מעון, ותלך בעצמה גם לעבוד ובכסף שישאר בקיזוז מהעבודה שלה-התשלום על המעון/מטפלת - ישלמו לעוזרת שגם תסדר להם את הבית ותנקה וכו'... (כמובן שהקצנתי פה, מצד שני גם את הקצנת...)

 

סתם שאלה - אותה אימא הייתה מוכנה שהיא תהיה זאת שתלך לעבוד כל היום לפרנס, והבעל ישב בבית עם התינוקת ויהיה רק איתה ואחרי שהיא תחזור לבית שניהם יעשו את כל מטלות הבית ביחד כי "Vבעל הוא רק שומר על התינוקת ומתפקד בתור אב"? נראה לי שלא...

 

וכמו שאלעד כבר אמר למעלה - זה גם קשור הרבה לרצונות. היא בחרה בשביל עצמה וזה לא ממש הייתה בחירה משותפת של שניהם. אם הבעל יבחר פתאום שהוא רוצה גם להישאר עם הילדה בבית, מה הם יעשו אז? האישה תצא לעבוד כי הבעל החליט להישאר? 

לא חושבת שקראת את מה שכתבתי.~א.ל

היא כן עושה,

אבל מבחינתו זה לא מספיק.

לא הבנתי למה בית נעים לשהות, זה לא מספיק.

ואם לא- יש מנקות..

את אומרת ש"היא עושה ומבחינתו זה לא מספיק".ותן טל

הוא אמר: 

 

הבעיה שלי היא שיש טענה מצידה שהיא לא מספיקה לטפל בבית 

 

ככה שמזה נשמע שוא אומר "הבית לא מצוחצח פיקס" הוא מתכוון בזה למה שכתב לפני, שהאישה פשוט לא מסדרת את הבית/עושה את מטלות הבית, כי היא רק עם הילדה...

 

אם הבית היה נעים לשהות בו, ובגדול מלאכות הבית היו נעשות - אני מאמין שהוא היה לא מתלונן/פחות מתלונן ממה שעשה עכשיו...

תתפלא..~א.ל


את אומרת לי להתפלא? אני אמרתי מה הוא כתב.ותן טל

את לא התייחסת למה שהוא כתב אלא למה שנראה לך...

 

ככה שמה יש לי "להתפלא"? הסיטואציה שהוא תיאר דומה בהרבה למה שאני אמרתי מאשר למה שאת אמרת, במחילה... 

בבקשה- הדברים שלו לא בדיוק חד מימדים כמו שאתה מתאר~א.ל

וכמו שכתבתי בתגובה אחרת לא צריך להקצין לאף כיון:

היא בודאי יכולה להתעסק בענייני הבית

אבל פיקס, ומצוחצח- זה ממש לא בטוח שיהיה.

 

"בגדול הסדר והנקיון חשובים לה מאוד"

 

"האם זה הגיוני שאישה תשב בבית עם הילדה ועדיין הבית לא יהיה מצוחצח פיקס"

 

הבעיה היא שהוא לא מצפה שהבית יהיה מסודרלולית10

ונקי בסך הכל אלא 'מצוחצח'! וזה הבדל מהותי!

וואו אין לך מושגכוכבי בוקר
הילד שלי המתוק דורש תשומת לב כל שעות הערות שלו, וכל הרדמה שוברת גב ומתישה ומסתיימת בארבעים דקות שינה ואחריה סבב חדש של יחס בלתי פוסק עד שהוא מתעייף ושוב הרדמה. זה אחרי שקמתי אליו אי אלו פעמים בלילה ( לפעמים חמש פעמים, כשכל פעם זו הנקה והרדמה מחדש )
יש ימים שאני מתחילה מותשת ברמות שאתה לא מכיר עם ילד שקם ב6 פעיל ונמרץ, ובין בכי לבכי ( ולפעמים כשהוא מקטר ברקע ) אני מנסה לדחוף משהו לפה כי בכל זאת אני מניקה ורעבה.

בימים כאלו הארבעים דקות שהוא ישן זה הפסקה הכרחית. אתה יודע איך אני מסיימת את ימי חמישי שבהם אני מבשלת לשבת? על הקרשים. לגמרי. בלי דקה מנוחה כי בזמנים שבהם הילד לא תופס את כולי אני ממהרת למשימות שמחכות לי.

יש ימים שבהם אני נחה כי ב"ה בעלי מבין כמה מתישה יכולה להיות השהות עם תינוק והוא לא מצפה לחזור לבית מצוחצח. הוא מבין שכשהוא חוזר מהעבודה, גם אני אחרי יום עבודה ונותן את חלקו בנקיון הבית.
לא קלעתם לבעיהbizko
הבעיה שלי היא שאני באמת לא חושב שלטפל בילדה בבית זה "משרה מלאה" יש מספיק זמן חופשי שאני מצפה ממנה לעשות את מטלות הבית בו. האם זה יותר מידי? זו תינוקת אחת! ממש אין לי בעיה לעזור אבל אני מרגיש שהיא מנצלת את זה. ו"דוחה" דברים שאפשר לעשות בזמן הפנוי לזמן שאני בבית, פה הבעיה שלי.
נשאל אחרת- אז איפה אתה במערך התפקידים ביחס לילדה?~א.ל

לי ברור שאתה צריך לקחת חלק.

זו הילדה שלך, וזה הבית שלך, והזוגיות שלך.

כל אלה הם לא בבלעדיותה של האישה.

 

אם האישה לא עושה מספיק מבחינתך אתה מוזמן לשוחח איתה על זה.

אבל לטעון שאתה עובד יותר, זה לא נכון

בוקר אוראסטרו
אני חושב שצריך לנסות לבחון מה מניע אותה...
לפעמים למרות שהיא בחרה בכך, אולי היא מרגישה קצת פגיעה בערך העצמי מכך שהיא בבית ואתה "השיח". אני בטוח שלך אין כוונה כזאת. אבל אולי כדאי באמת לעזוק לה לשפר את הדימוי של עקרת בית אצלה. לכן אולי דווקא הפוך תתרשם מכמה היא כן מספיקה... וכשאתה עוזר תראה כמה זה לא פשוט ותעריך את הקושי שהיא חווה. אני חושב שדווקא גישה כזאת למרות שעל פניו היא מנוגדת מעט למה שאתה אולי מרגיש יכולה לעזור.
בהצלחה
אתה לא רואה דברים בצורה נכונה.בת 30

וההוכחה הכי גדולה היא שאתה קורא לזה "לשבת בבית". כמה מהזמן במשך היום היא יושבת????

אני הייתי ארבע פעמים עם ילדות בגיל הזה בבית. אמא זו התעסקות גדולה. אתה לא יודע בכלל מה אשתך עושה.

יכול להיות להיא יכולה להספיק יותר, אולי היא צריכה קצת דחיפה ועידוד ותמיכה שלך. אולי היא גם מאוד עייפה כי היא קמה להניק בלילות.

תראה, חז"ל אומרים שאישה צריכה שנתיים כדי להתאושש מהלידה.

אשתך לא בכוחות הרגילים שלה, במיוחד אם היא מניקה.

נראה לך שהכל בסדר, שיש לה כוח והכל כרגיל. אבל ממש לא.

 

דבר איתה, אבל לא ממקום של דרישה אלא ממקום שמנסה להבין אותה ולעזור לה.

אישה שעושה בכוונה - צריך לבדוק למההכוח_לקבל

זה אומר דרשני...

 

אני כמעט בטוחה שהיא לא מרגישה מספיק הערכה 

או משהוא אחר מפריע לה  גלוי או ניסתר

 

אתם צריכים לדבר על הדברים ולהגיע לעמק שווה שאתה לקוח משהוא במטלות והיא 

כמובן בהתאם לזמן וכו'.. אך ממקום של הבנה של השני 

ואל ממקום של שפיטת הזמן האופי וההתנהלות שלו 

 

מדברים עד שמוצאים!

 

אבל אם זה בכוונה זה כמעט זועק שמשהוא אחר מפריע לה!

יכול להיות שדווקא חוסר ההערכה שלך גורם לה לעשות פחותסדר נשים


אולי היא פשוט רוצה יותר זמן איתך?מאן דהו1
אז הבעיה היא אצלך לדעתי... לא אצלה.בתאל1

אם אתה חושב שלטפל בילדה ובבית זה לא משרה מלאה... אז תנסה לבד.

יום אחד תשמור על הילדה שלך מהבוקר עד הערב

ותגיד לנו מה היו התוצאות בבקשה.

 

 

גברים....

 

במילה אחת- כןשאולי18

בטח הגיוני שתצטרך לתרום לבית ביום שישי.

 

הטיפול בילדה דורש המון. סתם כמה שאלות למחשבה: מי קם בלילה עם הילדה?  מי מחליף לה? ניסית פעם להישאר עם הילדה ולו למשך ערב אחד (ולשלח את אשתך "להתאוורר")?

 

מלבד הטיפול אני מניח שמלאכות רבות האישה עושה ולא מחכה לך ליום שישי- בישולים, כלים, כביסות, ניקיון שוטף ועוד. 

 

אני מסכים שבוודאי שאי אפשר שכל מלאכות הבית "יחכו" כשתגיע ביום שישי, אני גם מסכים שבמציאות שתיארת עיקר מלאכות הבית מן הסתם יעשו ע"י האישה. אך מעורבות ו"עזרה" (כהגדרתך) ממך ביום שישי די מתבקשת.

ועוד הערהשאולי18

צריך לבדוק עד כמה היא "מנצלת" ומחכה ליום שישי, או עוברת קשיים של כל אימא טרייה- שינוי שעות השינה, הטרדות החדשות, השינוי במראה החיצוני, המחויבות החדשה ועוד.

 

ניחוש שלי- האמת היכן שהוא באמצע- ואתם צריכים לשוחח על כך בזמן בו אתם באווירה חיובית.

הייתי מציע לך דבר אחד...conet
קח אתה יומיים חופש שלח את אשתך עם חברה או משהי קרובה ליומיים מחוץ לבית ואתה תשאר עם הילדה.

תאמין לי שכשהיא תחזור אתה תהיה מוכן להוריד לה עוד כמה חלקים מהמטלות...

כשאתה לבד עם ילד בבית הזמן היחיד לעשות משהו זה הזמן שהילד ישן (בין שעתיים לארבע שעות תלוי גיל)
בזמן הזה היא צריכה לנוח לבשל לנקות לסדר לארגן ועוד. וכשהילד קם הוא חוזר לבלגן ואז נראה שלא עשיתי כלום...
קח את זה בחשבון ותראה ברכה...
אהבתי!שאולי18


תעשיר אותי כמה תינוק בן 7 חודשים כבר מבלגן?ותן טל

אני מכיר תינוקות בגיל הזה, היו לי אח ואחות בגיל הזה.. (יותר, אבל אח ואחות כשהייתי בגיל מספיק בשביל להבין). גיל 7 חודשים זה גיל שאומנם כבר זוחלים בו פחות או יותר, אבל עדיין כמות היכולת "לבלגן" בו היא מאוד קטנה. אתה לא מדבר על ילד בן שנה וחצי +, תזכור...

לא נכון הם מתחילים טעימות וזה לוקח זמן להכין להאכיל לכבס זהרק אמונה

מאוד מלכלך...

בן כמה היית אז?

והאם אתה יכול לשאול את אמא שלך לפני שאתה מדבר כאן?ומייעץ לו מה נורמלי.

גם אני זוכרת את אחים שלי המתוקים אבל לא את המחלות שלהם את הקושי האמא זוכרת

עכשיו אני בבית  מרצוני עם ילדה בת 9 חודש וזה עבודת פרך!

נשארת עם הבת שלך מתישהו יום שלם?עדיין טרייה
תינוקת בת 7 חודשים בהחלט דורשת התעסקות רוב היום וזה שאתה לא חושב את זה גורם לי לחשוב שלא כל כך יצא לך להשאר עם הבת שלך לבד (כי זה כל כך ברור שאי אפשר לעשות כלום עם ילדים ולהפך ילד אחד יותר מגביל מ2 כי 2 ילדים יכולים להעסיק אחד את השני). התפיסה הזוגית שלך לא נכונה אתה לא מאשר לאישתך להישאר בבית אתם מחליטים ביחד מה הכי טוב למשפחה ולה. בכלל כל היחס הזה של מה אני עושה ומה את עושה דרישות להספקים וכ'ו זה ממש לא בריא לזוגיות. לכל אחד יש את הכוחות שלו והמחשבה צריכה להיות שכל אחד עושה את המקסימום בשביל הבית בתוך גבול היכולת שלו. אני יכולה להגיד לך שעד עכשיו (4 וחצי שנות נישואין) כל פעם שאני מבשלת או מנקה אני עושה את זה מתוך הרגשה שאני עושה אקסטרה בשביל בעלי והמשפחה וממש לא מתוך הרגשת מחוייבות (למרות שאני עושה את זה כמעט כל יום). כל פעם שאתה חוזר לבית תחייך ואל תראה לה שאתה מאוכזב מאיך שנראה הבית אבל אם היא עושה ביום אחד אקסטרה תראה לה כמה אתה נהנה מזה. ולדעתי הסיבה שהיא מתלוננת שהיא לא מספיקה זה כי היא מרגישה צורך להצתדק לפניך למה היא לא עבדה בבית ברגע שהיא תרגיש שאתה מקבל את זה ושמח בה כמו שהיא היא כבר לא תרגיש צורך לספק הסברים ואולי תרצה מעצמה להספיק יותר.
יש גם גברים שחושבים על הסתדרות טכנית בלבד!הכוח_לקבל

והם לא מבינים שזה לא ביביסיטר ...

ושמים את הילד בלול, ופשוט מנסים להסתדר עד שיעבור הזמן!

 

(לא כולם כאלה ויש כל מיני מינונים אבל ייצא לי לפגוש זאת)

 

אלא שאמא זה הסדר הקבוע של התינוק  והיא גם צריכה 

לדבר איתו

לספר לו 

לפתח אותו

לחבק אותו

להרגיש אותו

להקשיב למילמוליו...

לצחוק איתו

לשיר איתו 

להאכיל וללמד אותו הרגלים נכונים...

וכו'.. וכו'...

 

צריך את הלב...

 

 

ואפילו גבר שהיה רק עם ההתעסקות הטכנית ליום אחד יבין את הקושי....

 

אבל תינוקת זה הרב יותר מלחתל להאכיל ולשים לישון... ונשיקה...

 

תינוק צריך הרבה יחס!

את צודקת אבל בגיל הזה גם התעסקות טכנית בלבד ממלאה את כל היוםעדיין טרייה

ולפותח השרשור אתה צריך לשמוח שברוך ה' לילדה שלך יש אמא שיכולה להשאר איתה כל היום ולהעניק לה את כל מה שהיא צריכה.  

פיתרון פשוט תביא עוזרת ותפסיק להתהלך כקרבן מנוצלישמח משה
עוזרת מאוד יכולה לסייע כי הבית יהיה נקי ויהיה לכם יותר נוח בו , 150 שח לשבוע והבית מבריק.

לגבי מהות התלונה ..נשמע שמה שמפריע לך זה שהיא מנצלת אותך..עובדת עליך... מזלזלת בך... משתמשת בילדה בשביל להימרח ואתה הגבר המסכן הצדיק שכל היום עובד ואז שאתה חוזר הבייתה אתה שוב עובד.

אז אתה מתחיל למדוד כמה זמן צריך בשביל להתעסק עם ילדה ומה עם הזמן שהיא נרדמת ואתה מתחיל לפתוח לה שעון....

זו גישה לא בריאה ולא נכונה , התסכול מובן אבל אתה יוצא מהנחה שאשתך היא פרטנר שלך לעסק וזה לא עובד ככה ואתם גם מתעלם ממהות הדבר שהיא עושה

אולי אשתך פשוט לא מהנשים התקתקניות? לא כולן כאלה.. יש כאלה שקשה להם להיות אחראיות על תינוקת וגם לתקתק בית , כמה זמן אתה היית מחזיק עם תינוקת יום יום שעה שעה... ועוד בגיל כזה קטן.

תפרגן לאשתך שהיא מטפלת בה ושבזכות זה הבת שלך מקבלת אמא אמיתית ולא מישהי זרה , אתה יכול להיות בטוח שהיא מקבלת טיפול אוהב ומסור , וזה יתרום לבריאות הנפש שלה ולהיתפתחות שלה. תשמח שאשתך בחרה לא לעבוד כרגע ולהיתמסר לילדה זה לא מובן מאליו.

ויחד עם זאת אתה יכול לבקש ממנה דברים מסויימים שאתה מציע שהיא תעשה בתיאום איתה אבל את תכביד עליה.
אשה איננה פועלת נקיון או עוזרת ביתרועה קטנה

והטענה שלך שהבית אינו "מצוחצח פיקס" היא מרגיזה ומקוממת

 

גם גבר אינו כספומט, את יודעת...ותן טל

אבל בעבר היה מודל מסויים, שבו הגבר הוא זה שדואג לפרנסה, והאישה היא זאת שמטפלת בבית ובילדים.

 

כיום עם התפתחות העולם ועליית רמת החיים והצורך גם ביותר כסף כדי "לשרוד" לכאורה, המודל השתנה מהותית וגם הגבר וגם האישה יוצאים בדרך כלל לעבוד, ואחרי זה הגיוני שכאשר הם בבית כולם נותנים יד לעבודות הבית.

 

אבל אם האישה מיוזמתה בחרה לחזור לסוג של המודל הישן - היא לא יכולה להתלונן שבעלה אם ככה מצפה שזה באמת יהיה כמו המודל הישן. אם הוא המפרנס, אז הגיוני שהיא תהיה שאר הדברים. וזה לא קשור ל "פועלת ניקיון" או "עוזרת בית" (בכלל - זה שטותי - מה זה עוזרת בית? היא לא עוזרת - היא בעלת הבית שמנקה...) - בדיוק כמו שזה שהגבר הוא העובד לא הופך אותו ל"כספומט" או ל"כרטיס אשראי מהלך".  

אישה אוהבת שבעלה עוזר להאוהבת ומתפללת
כי זה נותן הרגשה של שותפות, שהבית הוא של שתינו
זה הנקודה...רק אמונה


אתה קצת חצוףנשואה מאושרת.

אני אמורה לחזור לעבוד, אבל בינתיים אני בבית עם התינוק שלנו.

אתה ובעלי מוזמנים לבוא להחליף אותנו למשך יומיים. ר ק יומיים, זה מספיק, ויספיק גם לכם.

כי שאני הולכת לחדר כושר ובמהלך ה3 שעות היחידות ביום שבעלי איתו לבד אני מוצאת אותו לא עושה כלום ואיתו על הידיים.

קודם תהיה במקומה ואחר כך תבוא בדרישות. זאת אשתך והאמא של הילדים שלך.

למה את משליכה מהחיים שלך עליו?אלעד

הוא לא במקומה. הוא איננו אישה ואין לו הכישורים להיות אישה.

כל נסיון לומר "בוא תהיה במקומה" שנכתב בשרשור הזה כמה פעמים פשוט לא מתחיל.

בדיוק כשם שלא תצטרכי להתעמת עם הקושי של גבר שקופץ מהמיטה בשש וחצי לתפילה, מפזר ילדים למסגרות ורץ לעבודה, וחוזר סחוט מעייפות אחרי 9-10 שעות לביתו - כך לאישה באופן טבעי קל יותר עם ילדיה (אשתי קופצת בחדווה כשהפשוש עושה בטיטול או מתעורר באמצע בלילה לינוק. למה אני לא? ככה. עניין של כרומוזומים ומגדר כנראה)

 

תזכורת:

היא החליטה שהיא לא חוזרת לעבודה,

לא הוא החליט בשבילה.

אני מניח שסיכום מוקדם ביניהם בנושאי נקיון וכד' היה יכול לחסוך את אי הנעימות כעת, כשהוא מרגיש מנוצל והיא סחוטה מעייפות ואין לה ראש למטלות הבית כפי שהוא היה רוצה.

 

כשאשתי החליטה להשאר בבית כיבדתי את דעתה ותמכתי בהחלטתה, ורק ביקשתי שעל הדרך תשמור על עוד כמה ילדים ואז זה גם משתלם כלכלית ולא מטיל את כל העול הכלכלי עלי. כמובן שהגעתי כל יום וסידרתי ועזרתי אבל זה לא הדיון.

 

 

סליחה שהארכתי בדבריי,

המונח "חצוף" בו השתמשת הקפיץ אותי

נתת פה בשולי הדברים רעיון יפה: לשמור על עוד ילדיםמשה

לדעתי זה מועיל מעוד כיוון: לילד שיש בבית יש חברים.

אממאלא. אם הילד שלך קשה אז עוד ילדים???אין כמו אמא

כל הכבוד לנשים האלו שמוכנות לשמור על עוד ילדים. אני מצדיעה להן

זה יותר קשה אפילו לדעתי מלצאת מהבית ולשמור במעון

 

לפעמים זה הפוךמשה

תלוי באישה ובדינמיקה בין הילדים.

^^ עושה את זה בעצמי.בלדרית
מה שכן, אז לא יישאר סיכוי שהיא תעשה את כל מטלות הבית.
פשוט אז היא כבר יצאה מגדר "נשארת בבית" ועברה ל"עובדת מהבית"ותן טל


ברור, אבל אז היא תורמת מכיוון אחרמשהאחרונה


אם כבר נכנסנו לפרטים - לאלעד.נשואה מאושרת.

זאת לא הייתה החלטה שלי להשאר. אני מבחינתי לקפוץ מהמיטה בחמש וחצי בבוקר (וגם ללכת להתפלל, כן כן) לעבוד ולחזור למטלות הבית הרבות. אוהבת מאוד, בדיוק כמוכם.

ומתפקידנו כנשים ללדת עד ל"כישורינו כנשים"...נו באמת, כבר עברנו את השלב הזה. בעלי עושה כביסות ויודע לבשל אוכל בדיוק כמוני.

אגב גם שהייתי בחודש שמיני שהוא היה במילואים ובחודש תשיעי, עבדתי במשרה מלאה והייתי חוזרת ומנקה ומכינה כל היום אוכל. (אגב בעלי עובד עד 10 בלילה).
ב"ה בעלי מבין ועוזר, אם הוא לא היה מבין הייתי נפגעת מאוד.

לדוגמא היה לנו שבוע עמוס באורחים, והבית הפוך(יחסית לאידיאל שלי) ושהוא יחזור מהעבודה היום אני מתכננת לבשל ולנקות, אבל זה אפשרי רק בעזרתו. או שהוא ינקה ויבשל, או שהוא ישמור על הילד.

 

לענייננו, שים לב שהוא כתב שהיא כן עושה את הדברים האלה במהלך היום  אך היא לא תמיד מסיימת הכל ובגלל זה נשאר מה לעשות בשישי.
נורמטיבי ומקובל לגמרי - מה שקורה לרוב הנשים אם תשאל אותי, ואפילו אותי זה מטריף להתחיל דברים ולא לסיים, אבל מה לעשות, אני לא יודעת אם הוא ישן חצי שעה או שעה, ישחק לבד רבע שעה או שעה.
ולפעמים לא בא לי לישון באחת בלילה ובא לי לנצל את הזמן שבו הוא ישן ולישון גם כן או סתם לרבוץ.
וחוץ מזה שהניסוח שלו צרם לי, מאוד. "מצוחצח פיקס".
עצוב שהוא לא מעריך, בדיוק כמו שהוא יוצא לעבוד והוא מצפה להערכה, עצם זה שהיא הספיקה רבע מהמטלות - אשרייה!!

החיים שלך לא מעניינים, במחילה, וגם לא החיים שליאלעד

הדיון הוא על החיים שלהם.

ואשתו, בניגוד אלייך, בחרה להשאר עם הילדה מרצונה.

בעלה קיבל את החלטתה בניגוד לרצונו וכעת מתוסכל מהתוצאות.

 

זהו.

זה הסיפור.

וכל השאר תפאורה שאנחנו הוספנו

 

כפיים לך ולבעלך

זה לא הופך את פותח השרשור ליותר צודק או פחות צודק

ועדיין...נשואה מאושרת.

אני במצבה, ואני יכולה לספר איך זה להיות במקום הזה.

ושבעלה מאוכזב מזה שהבית לא מתוקתק ומבריק - מאכזב גם אותי שאלה ציפיות של בעל מאישתו.
צריך להעריך את היותה אמא מסורה ואוהבת, ושבזמנה הפנוי מטפלת ומחנכת, וגם כן בין לבין עושה מה שביכולתה.
 

זה הכל.

 

לבדוק אם אשתו עצלנית/לא בסדר מול אחרים לא מוסרי בעיני.
שיפתח את זה איתה.

בדיוק ^^^^binbin
אכןאלעד

ראי את שתי תגובותיי הראשונות להודעות שלו.

לא חושבת שאישה צריכה לוותר לבעלה בעניין.בלדרית
כמובן שהדבר על זה, אבל בשורה הסופית לאישה אמורה להיות בחירה אם להישאר בבית או לא. זה חלק מתהליך הלידה והיריון מבחינתי.
ברור שיהיו כאלה שיחלקו ויגידו ששני ההורים שותפים בילד ושהעול הכלכלי צריך להתחלק. אבל - הבעל מתחייב בכתובה לפרנס את משפחתו, האימא היא זאת שסחבה את הילד וילדה אותו ואם היא מרגישה שהיא לא מוכנה עדיין להיפרד ממנו. יש לכבד זאת. אם המצב הכלכלי דחוק אז נדחקים-חוסכים בהוצאות ומוצאים פתרונות כמו עבודה מהבית או שמירה על ילדים. העיקר שהילד יקבל את מה שהיום משום מה נחשב למותרות- טיפול מסור של אימא. ולא, שום מטפלת לא תצליח לספק זאת. בוודאי שלא מעון.
מצד שני אם האימא מתקשה להיות עם הילד בבית, אין צורך שתתענה. אם היא מרגישה שזה יעשה טוב לה ולילד. שתלך על זה- אבל, זה לא יכול לבוא מתוך כורח שיצר הבעל- כלומר, זה יכול אבל שני בני הזוג עלולים להצטער כל זה.
לא מסכימה איתך כללחכמת חיים
גם לא עובדת ולא מסוגלת לטפל בילדה אחת???
מה יש לה לעשות ? הם לא גרים בטירה אני מניחה, בית של 70-80 מטר, כמה זמן לטאטא ולשטוף ולסדר? כביסה פעם ביומיים? אוכל צהריים 30 דק הכנה על מה אנחנו מדברים? בטוח שהיא בפלאפון בערך שעה ביום? באינטרנט עוד 30 דק( ברחמנות) זה הזמן ואפילו פחות בשביל כל המטלות
אלא אם כן היא לא יודעת וצריך לעזור לה ללמוד מה עושים ואיך
לא צריך לרחם, והוא ממש לא מתנשא!
למה החלטת שהיא לא מטפלת בילדהסדר נשים

ולא מטאטאה ומכבסת?

זה לא מה שהוא אמר. מה שהוא אמר זה שהיא לא "מצחצחת פיקס"

על הדרך תשמור על עוד כמה ילדים?סדר נשים

על הדרך??????

זאת עבודה לכל דבר, זה כמו שהיא עובדת בחוץ

והוא באמת חצוף

^^^ גם אני הזדעזעתי..ירושלמית טרייה
להיות מטפלת זה אחד הדברים הכי קשים שיש.
אז "על הדרך"..
אם מבקשים משהו ממישהו, במיוחד אם זו האישה האהובה, לא מפחיתים בערכו. אלא מודים כמה שזאת עבודה קשה.
ממש לא אהבתי את התגובות של אלעד פה.
אני לא מכירה אישה אחת ש'קופצת בחדוה' באמצע הלילהDvorW

כשהפשוש שלה עושה בטיטול.

היא מקסימום עושה את זה בלי תלונה.

 

כמה נוח להאמין שלמגדר השני נורא כיף להחליף טיטולים (על הדרך גם לשכנים, למה לא.)

^^^ לגמרי. קוראת שוב ושוב את התגובות של אלעד, המומהירושלמית טרייה
כל מה שאישתו עושה הוא נורא קל.
ובטח גם נורא קל להתעורר כמה פעמים בלילה ואחר כך בשמונה בבוקר להיות מאורגנים לשמור על עוד כמה תינוקות אצלך בבית.

מצא אשת חיל נדירה ממש.
אכן אשת חיל אלעד

זו היתה טעות מצידי לציין מה מתרחש אצלינו בבית,

כנראה.

אתן אכולות קנאה!

 

אבקש לתת דגש לעיקרי טענותיי, שנפרסו לאורך השרשור -

1. שנושאים כאלה יש ללבן בין בני הזוג ולא בפני פורום רחב באינטרנט.

2. שהואיל והיא זו שהחליטה על דעת עצמה להשאר בבית ובכל רגע היא יכולה לחזור לעבודה, מוטל עליה להתאמץ מעט יותר מהרגיל.

3. שאם בעלה רואה שהיא לא עומדת בציפיות שלו, שישלים אותם בעצמו.

 

לא קנאה, להפך. מעריכה עוד יותר את בעלי.ירושלמית טרייה

מבינה כמה זה לא מובן מאליו שיש בעל עדין ומתחשב שלא בא עם ציפיות להספקים ויכולות.

וחשבתי שברור שכתבתי בציניות שהיא אשת חיל.. היא אכן אשת חיל אבל ההסתכלות שלך מזעזעת. אולי בזכות מה שכתבנו תודה לה שהיא קמה בלילה ועובדת קשה ותעריך יותר את המאמץ שלה במקום להמעיט בו.

אז את מוזמנת להכיר...נקודה

בס"ד

 

גם אני קמתי בשמחה כל פעם שהקטנטן שלי היה צריך אותי,

ביום או בלילה... 

וזה שזה בשמחה

לא אומר שלא הייתי עייפה בבוקר...

 

הייתה תקופה שעבדתי במשפחתון, וגם שם החלפתי טיטולים בשמחה ובאהבה.

יש כאלו שיש להן תענוג לטפל בתינוקות- כולל כל מה שזה אומר.

כמובן שזה לא הופך את זה לקל או ל לא מעייף, אבל כן בשמחה

 

התנגשות קלאסיתמשה

היא כנראה מרגישה שהיא עובדת קשה, ואתה מתוסכל שאתה עובד כל השבוע ושחררת אותה מלעבוד בחוץ והבית עדיין נראה כמו שהוא נראה.

 

איזה מקצוע יש לה? היא יכולה למצוא עבודה חלקית כלשהי? (וכמובן מסגרת חלקית)

זה יועיל להתאווררות שלה בעיקר, וגם יכול להכניס כמה שקלים שישמשו בתורם אפילו לעוזרת.

 

יכול להיות גם שהיא לא יודעת לנהל זמן או שהילדה מנצלת את זה (גם קורה).

מבחינתה הזמן עם הילדה זה עבודה קשה כשבעצם אולי אפשר היה לשים אותה במנשא על הגב ולעשות משהו בבית (ולפני שנשים קמות עליי: עשיתי את זה, הרבה פעמים, כמתכנת).

 

אתה אוהב לצאת להליכות? קח את הילדה איתך ותבקש ממנה לחסל מטלות בית בינתיים. לך תהיה חוויה (גם ככה הילדה שקטה כשמטיילים איתה) ולה יהיה כמה דקות שקט מהדבר הזה שמנהל לה את החיים.  אני הייתי לוקח את בן החודשים הספורים שלי לטיולים תוך כדי שיחות טלפון-עבודה מעיקות.

כמה עצבים..משוטט
אני לא יודע למה אבל כולם בטוחות שילדה בבית זה סוף העולם. נכון ההסתכלות שלו קצת שגויה. כי לעזור תמיד אפשר גם אם אתה עובד יומם ולילה.. יש זמן פנוי לעזור זה מעולה. קח מטלית ותנקה אבק אבל מצד שני האמהות שלנו גידלו ילדים בבית עשו עבודות אף אחד לא עזר להן ואפילו מכונת כביסה לא תמיד היתה אופציה ככה שלגדל ילדה אחת בבית ולעשות עוד דברים זאת דרישה הגיונית ביותר.
משום מה הגישה הנשית הרווחת היום זה שלגדל ילד זה משהו שדורש ממך את כל היום ואת על הכוחות. בעיקר בילד ראשון. זה נכון לכמה חודשים הראשונים אח"כ אפשר לשחק עם הילד ולשחרר.. ככה גם מגדלים ילד בריא יותר. ואפשר לנקות ולסדר..
אז תנשמו עמוק..
אי אפשר להחליט שאת בבית ומצד שני שלא יצפו ממך לתפקד בבית.. לא סתם קוראים לזה "עקרת בית" ולא "מגדלת את הילדים שלה"
אי אפשר להגיד בוא נעשה כמו פעם "הבעל מפרנס האישה בבית" ולצפות ל"בעל מפרנס אישה רואה סרטים"
החלטת להישאר בבית? אז כן בעלך מצפה לחזור לבית נקי לשחק קצת עם הילדה לקלח להרדים ולשבת ים כוס קפה ועוגיה..
יש לציין שהפתרון הוא לדבר איתה להבין אותה ולעשות תיאום ציפיות משותף.
ותרגעו.
את האפשרות לעשות משהועדיין טרייה
בזמן שהילדה משחקת קיבלתי רק כשהיא עקפה את גיל שנה גם לפני זה הייתי מאוד משתדלת אבל לרוב לא הייתי מצליחה. וגם אם יש אישה שמצליחה יכול מאוד להיות שאישה אחרת לא מסוגלת לעמוד בזה. כל עוד היום שלה באמת מסודר והיא לא שוקעת לאיזה בטלה שגם בשביל הנפש שלה זה לא טוב אני לא רואה בזה שום בעיה. לפותח השרשור אם אישתך קמה בשעה סבירה יש לה סדר יום קבוע ובכל זאת לא מצליחה להפוך את הבית למתוקתק אז כנראה שזה מעל ליכולות שלה מצד שני אם היא קמה מאוחר ורוב היום מבלה בבטלה אז אתה יכול לדבר איתה לנסות לסדר ביחד סדר יום להתקשר לשאול איך היא מסתדרת (כל זה כמובן אם זה עושה לה טוב והיא גם רוצה לצאת מהבטלה) וזה יתן לה מרץ.
שוב השוואה לאימהות של פעם? תבין שאנחנו בדור אחר.binbin
אפאחת לא אמרה שילד בבית זה סוף העולם, לא צריך להקצין כל דבר. ילד בבית זה לא לשבת רגל על רגל נקודה. אז יש שעתיים של שינה- שבשעתיים האלו כן הייתי מסדרת כמה שאני יכולה, מכניסה מכונה, מעמידה סיר על הגז, אבל זה מגביל.
דור אחר.. פקה פקה..משוטט
מצטער אבל זה תירוץ קלוש ביותר.. מה ההבדל? אתן מפונקות יותר. אם את בוחרת לא לעבוד כמו פעם. תהיי לא מפונקת כמו פעם.
חלישות הדורות מבאת בחשבון גם לעניינים שקשורים לגבריםנקודה

בס"ד

 

למשל בעל התניא כותב שהיום (זאת אומרת כבר בדורו לפני 200 שנים)

 אסור להתענות תעניות למירוק חטאים כי הדור חלש וזה גורם לחלישות בלימוד התורה וכ'

מה דור אחר? ההנקה הבישולים הנקיונות אותו דבראלעד

די לרכוב על התירוץ הזו שלא מחזיק מים

גברים עובדים כמו פעם 9-11 שעות בממוצע,

גם הנשים יכולות גם לטפל בילד שלהן וגם לדאוג לבית. לא ביקשנו לכבס בנהר או לחלוב את הפרה.

 

האישה שלו בחרה לחיות בדור הקודם ולגדל את הילדה בבית במקום לעבוד?

אין בעיה.

זו עסקת חבילה שכוללת גם נקיונות וכד'.

 

הבית לא צריך להבריק, ברור שפותח השרשור טועה,

אבל מכאן ועד לנפח את הילדה הקטנה כאילו היא שואבת 90% מהזמן זו כבר הגזמה פראית.

וכן, לכל גבר יצא להיות עם הילדים בבית כמה ימים מחייו ולפחות אלה שאני מכיר הסתדרו היטב

תפתחו ספרים הדורות השתנו.. זו עובדה .אנונימי (2)

 

 

עניתי על זהאלעד


אתה באמת חושב שאני קוראת תשובות של אחרים??אנונימי (2)

המצב שלך ממש גרוע.. לא מתפלאת על העיזים.

ילד לא שואב 90 אחוז. זה מליון אחוזאין כמו אמא

האישה עברה לידה. לא התאוששה נפשית ופיזית ולזה מתווסף גם טיפול בילד

הגבר כשהוא מטפל בילד , הגוף שלו לא עבר טראומה נפשית וגופנית. ממילא ברור שיותר קל לו זה רק פיזי

משוטט ואלעד.. אתם יכולים להמשיך לזלזל עד מחרbinbin
זה עובדה, פעם הגבר היה יושב בבית והאישה הייתה מנקה ומבשלת מסביבו, פעם האישה הייתה מכבסת ביד והולכת לשאוב מים.. היום זה ככה? לא!
היום מקובל שגבר ואישה עובדים, מפרנסים, אבל אני לא רואה בלגדל את הילד שלי בבית כמשהו לא תקין! אני מההתחלה חושבת שפותח השרשור יכול פשוט לפנות לאישתו ולהבהיר את הדברים וכן, היא יכולה גם לדאוג לבית נקי ואוכל חם, אבל לא לדרוש בכזאת נרחצות! בכזה שוביניזם כן אלעד לדעתי הייתה לנו שיחה על המילה שובניזם אבל זו המילה שלי כדי להסביר את המצב. תתמודדו.
לא מזלזל..משוטט
זה פשוט. אישה שהולכת לעבוד אף אחד לא מצפה ממנה לחיות כמו פעם עם בעל שייח.. אבל מי לא לעבוד זה סבבה לגמרי( לא אידיאלי לדעתי אבל סבבה) אבל שלא תצפה שיעריצו אותה על זה שהיא מנקה את הבית
לא צריך להגזים לשני הצדדים~א.ל
זה לא שהיא אמורה לקבל הערצה,
אבל גם הוא לא אמור לצפות שהיא כל הזמן תהיה סביב זה. גם בית נעים לשהות זה בסדר
שמח שהגענו להבנה..משוטט
מעולם לא אמרתי שצריך להגזים..~א.ל
רק התייחסות לחלק משפט אחדמודדת כובעים

גבר צריך וחייב להעריך את אשתו על זה שמנקה את הבית ומטפלת בילדים וכו.

כשם שהאישה צריכה להעריך את בעלה על תרומתו למשפחה והמאמצים להביא פרנסה.

 

 

לגמרי, על כך אין ויכוח.נשואה מאושרת.


מסכים.משוטט
שטויות והבלים...מה קרה לך? ההנקה אותו דבר?פעם נשיםרק אמונה

היו חזקות הרבה יותר...

שנתים הניקו בלי שום בלגנים כמו היום והמבין יבין...

איפה אתה חי...

זה באמת מעצבן שאשתו החליטה לבד.וענית לו טוב בהתחלה.

 

אבלהיא לא מכונת עבודה ומי אמר שהיא צריכה לפקסס את הבית?

עזרה זה צורך שלה ממנו ומתי שהוא נמצא הוא צריך לעזור  ולאורר אותה 

נשמע שהוא דורש ממנה שהיא תעשה הכל וכועס עליה שלא מפרנסת

ומרגיש שהיא לא שווה אם לא מכניסה כסף

ומשווה אותה לאמאהות שיראה אותה כמו שהיא

וזה כן מענין הסיפורים שלהן בשביל אינדקציה ואם כבר הוא משווה לאימהות שישווה לנשים כאן שחיות בדור הזה

שבו הכוחות ירדו מאוד...

ואיןאת הנשיםשל פעם 

אני בבית עם תינוקת ובזמני הפנוי מתאווררת..ולא מפקססת בית 

מה אני משרתת?ז

 

 

אם תשים לב הוא כתב שהיא כן עושה דברים~א.ל
אבל, בעיניו, זה אף פעם לא עד הסוף.
הוא מבחין בכך ביום שישי, ביום בו הוא "עוזר"
לכן הוא יוצא מנקודת הנחה שהיא אולי דוחה הכל לזמן הזה בו הוא נמצא...
הוא מגזים וחי קצת בסרט..משוטט
אבל הרעיון הבסיסי הגיוני..
כשגברים היו גברים .. נשים היו נשיםם..אנונימי (2)

הדורות השתנו..

 

ותתחילו להתרגל לעובדה הזו..!!!!!!!!!!!!!

 

נשים היום הן לא כמו "האמהות שלנו.." וגברים הם לא כמו "האבות שלנו.."

 

חוצ מזה ,

אולי היא קצת מפונקת אישתך.. קח בחשבון שעדיין לא התאפסה לגמרי . 7 חודשים אחרי לידה סה"כ.. וגם חוסר ביציאה ושגרת יום גורם לעייפות יתר... תגרום לה לצאת מהבית דחוףףף!!!

 

(תחשוב על הילדה שלא צריכה את אמא שלה כל היום על הראש ..)

 

 

אם אישה בוחרת לחיות כמו פעם..משוטט
היא צריכה להבין שזה דורש ממנה דברים אחרים..
לא מאמינה שיש היום גבר שמסוגל להיות גבר.. גם אם הוא ממשאנונימי (2)

יתאמץ

 

ולעניין עצמו. אשתו רוצה לחיות את היום .. זה הוא שרוצה לחיות כמו פעם.

אשה היום יוצאת לעבודמשוטט
בעולם המודרני שלנו, אישה לוקחת חופשת לידה שנה ..אנונימי (2)

לטיפול בילד/ה..

 

ואשתו בינתיים רק 7 חודשים בבית.

באיזה עולם מודרני?משוטט
נו באמתת.. לא חשבתי שאתם כאלו מיושנים!!!אנונימי (2)


למה? כנראה שהם מכירים את המציאות בימינועוגי פלצת
אומר עוגי פלצת שחי בכוכב לכת מרחיק....אנונימי (2)

אנחנו לא לוקחים דוגמא ... ממפלצות..

זה מדויק עוגי פלצת

בפלנטה שלנו אין בנות ובנים. רק מפלצות ועוגיות

נשמע טוב.. חבל שאתה קופץ לכאן מידי פעם??? תשאר שם ..אנונימי (2)

בפלנטה שלך.

שלחו אותי פה לעונשעוגי פלצת

ניצל"שתי יותר מדי

אני יכולה להבין למה..אנונימי (2)

ומבינה שאתה נהנה כאן..

 

שיהיה .לך תבין עונשים של מפלצות..

עכשיו אתה בעונש ממש . בקיצור סיימנו להשתרשר..אנונימי (2)

מתחיל לשעמם אותי אפאטי

נגמר העונש שלך עוגי פלצת


אני מכירה דווקאפאז
שחובת הבעל לפרנס את אשתו
אך לה אין חובה לנקות או לטפל בילדים....
דואגים לפעם?
אגב פעם לרוב הנשים שלא היו עניות היו משרתות.. אם כבר.
וחיו בחמולות כך שאשה צעירה לא הייתה צריכה לטפל לבד בתינוק ובעול הבית.

ולך הפותח-
האם אשתך כבר התאוששה מהלידה?
לי מה שהיא עושה ורוצה נשמע לגיטימי-
מטפלת בילדה ובבית, אך לא 'מצחצחת הכל'.

מה שלא נשמע לי מתאים-
זה ההחלטה שלה על דעת עצמה שהיא בבית ( אגב חופשת לידה חצי שנה כך שזה כולה חודש ...)
והגישה שלך לכל העניין (אני עובד שהיא תצחצח.. )
אתה שותף בגידול ובטיפול בילדה?

עצתי-
במקום לברר איזה מניפולציות יניעו אותה לצחצח את הבית יותר,
קח בייביסיטר באיזה ערב,
צא איתה לדייט
ספר לה מה אתה מרגיש
שאל אותה מה היא מרגישה לגבי יציאה לעבודה, איך היא רואה את הדברים

תחליטו יחד מה הכיוון של הבית שלכם
האם שתהיה בבית עם הילדים? עד איזה גיל?
אולי שתצא לעבוד במשרה חלקית?
קח בחשבון שיציאה לעבודה לרוב גוררת הוצאות כמו עזרה בבית
או לפחות יותר מזון מוכן
וכמובן מטפלת
וזה בסדר גמור-

פשוט תעשו לכם סדר עדיפויות משפחתי - מה נכון לכם בדיוק, ולכו על זה
השאלה אם יש משמעות לויכוח מי עושה יותרעוגי פלצת
או שכל אחד עסוק בלשכנע עצמו בצדקתו המוצדקת

(אני מדבר רק היפותטית. אין לי מושג אם קשור למקרה
הספציפי הזה)

זה מעגל קסמים טבעי של ויכוחים ותסכול

האם המשימה היא לשכנע את השני שאני עושה יותר
או לעורר אצל השני את החשק לשותפות?
מסכימה^^^עדיין טרייה
בתור אחת שחיה במציאות הזאת.כתר הרימון

דבר ראשון וחשוב - כל ההסתכלות כאן צריכה להיות שונה. זוג ומשפחה זה לא "דירת שותפים".

אין מקום ל"תחרות" מי עושה יותר, מי התאמץ ועבד יותר, ותור מי לבצע מטלה מסוימת.

צאו מזה! זה פשוט לא מקום טוב לזוג להיות בו!

 

בקשר לשאלה אם זה הגיוני שכך היא נוהגת:

אז הציגו לך את הצד שטיפול בתינוקת זה משרה מלאה, וזה נכון. אבל אם תעשה סקר תגלה שיש נשים "ג'בריות" שיכולות לעבוד בשלוש משרות מלאות והבית מתוקתק. הן גם מסתפקות במספר מועט של שעות שינה ולא מרגישות עייפות. הן גם לא צריכות זמן מנוחה ותעסוקה בשביל עצמן.

אבל אתה תגלה גם נשים חלשות יותר שזקוקות יותר למנוחה וטיפול בתינוק שואב מהן יותר כוחות. הן זקוקות למנוחה ולתעסוקה לעצמן ולא מסוגלות להסתובב כל הזמן רק סביב מטלות הבית.

(ואגב, זה גם תלוי תינוק - יש תינוקות נוחים יותר ויש פחות.)

 

כך שזה לא ממש מצביע על "מי היא אשתך". דבר איתה, תגיע להבנה, תסביר לה את המקום שלך והצורך שלך במנוחה. נסה גם להבין את המקום שלה, וזה שהיא בבית זה בעצם "מקום העבודה שלה" ולא רק "בית ומיטה".

 

אנחנו לא יכולים לדעת אם היא עצלנית או חלשה. נסה "לחוש" אותה ולפי זה למצוא פתרונות.

אולי היא עדיין צריכה להתאושש מהלידה וכדאי לעזור לה בזה? (וכן, לוקח לאישה כחצי שנה לחזור לעצמה.)

אולי היא צריכה מוטיבציה בצורה אחרת?

אולי פשוט לה לא מפריע שהבית נראה כך ולך כן, ואז צריך למצוא את דרך האמצע?

 

תהיו שותפים במטלות ביחד! תפנקו אחד את השני ועל תתחרו או תנסו להתחמק ממשימות.

 

(ואגב - אני חושבת שזה נפלא שהאם נמצאת עם התינוק/ת בשנתו הראשונה לפחות. כדאי להוציא מזה את המירב.)

 

בהצלחה!

 

^^^^^^^^^^^^^עוגי פלצת
^^^^^^^^צפורה


וזה מזכיר לי את הפזמון של השיר הזה:כתר הרימון

אתה תטאטא 
ציפי שביט 
מילים: יורם טהרלב
לחן: קובי אושרת



בבית שלנו הכל מסודר 
ישנה תורנות וכולם משתתפים 
כולם מבשלים וכולם מטגנים 
וכולם בוחשים ואופים. 

אחד מביא סוכר 
אחד מרתיח תה 
אבל תמיד רבים 
מי ייקח ת'מטאטא. 

אתה תטאטא 
אתה תטאטא 
אני טאטאתי 
אתה תטאטא 
תיקח ת'מטאטא ותתחיל לטאטא 
אני עשיתי תה 
אז אתה תטאטא. 

בבית שלנו כשיש מסיבה 
גם אבא ואמא תמיד משתתפים 
עושים את הכל בהרבה אהבה 
רוחצים מסדרים ושוטפים. 

אחד שוטף כלים 
אחד מוריד אשפה 
אבל תמיד רבים 
מי יטאטא את הרצפה. 

אתה תטאטא... 

בגן של ציפורה הכל נהדר 
גוזרים מדביקים מנורות שרשרות 
עושים חזרה למסיבת חנוכה 
הגננות עליזות ושרות. 

אבל כשגומרים 
וצריך לנקות 
אז כל הילדים 
כמעט כמעט הולכים מכות. 

אתה תטאטא... 

 

דקה 21:20

גדול!!!!!!!!!!אנונימי (2)


צודקת מאודה-מיוחד
כתבו פה דברים חכמים. לכולנו יש מה ללמוד מהם..שאולי18


זה אולי יישמע לך מוזרl666

אבל אני אישית עם שישה ילדים מתפקדת הרבה יותר ממה שהיה עם ילד אחד.

הוא לא ישן הרבה, היה לו משעמם לבד ובעצם היה צריך כל הזמן להיות אתו. חוץ מזה כשלא ישנים לילה הרבה זמן אז קמים בלי כוחות. הנקה גם מאוד מתישה פיזית. וחוץ מזה עוד מעט ילדה תגדל ויהיו עוד ילדים והם יתחילו לבלגן את הבית. לדעתי אי-אפשר להשתגע או לעשות לילד טראומות בגלל סדר. יש הבדל גדול בין ילד לילד באותו גיל וגם בבלגן שהוא יוצר. אם הבית לא מותאם מבחינה בטיחותית אז אימא תצטרך לשמור על הילד בלי הפסקה ובכלל לא תספיק לעשות כלום. יש גם שלב שלפעמים מתחיל בשמונה חודשים שילד מתחיל להיעמד ולטפס ואז חייבים להיות לצידו כי הוא יכול ליפול בצורה לא מוצלחת.

כפי שאני רואה מסביב אז הרבה בעלים באמת עוזרים או מתפשרים על בית פחות נקי ופחות מסודר.

 

שלום.גאולה אחת קטנה
חייבת לומר לך ולגברים שקוראים פה- שאישה אחרי לידה,( גם שבעה חודשים אחרי)עדיין לא חזרה לעצמה לגמרי! ואם היא מניקה אז בכלל, הנקה שווה לאימון כושר רציני. תוסיף לזה את ההרגשה הרעה שנוצרת שאתה לא מעריך את מה שהיא עושה (גם בלי לנקות את הבית זה די ביותר ) זה לא מוסיף לה הרבה כוחות. קח אותה לדייט במסעדה שווה ותגיד לה שאתה ממש מעריך אותה ואיך אפשר לחשוב לתקן את ארגון בבית ב י ח ד ! בהצלחה
משהו בטרמינלוגיההדסדס

מפריע לי. כמו לדוגמא:"אפשרתי לה זאת",במקום "סיכמנו שזה אפשרי" או "הבית לא יהיה מצוחצח פיקס".

זה נשמע קצת כאילו אתה יותר בוס ופחות בעל. בעל אמור לבוא ממקום חברי -היא לא עובדת אצלך.

 

לטפל בילד קטן היא משרה בפני עצמה- יש כאלו שמטפלות בילדים לפרנסתן. 

זה נשמע כאילו אתה מתחשבן איתה על זה שהיא לא עובדת או מנסה לראות היכן אתה תרוויח מזה במחשבה שאם לא אז אולי לא שווה לך ולכן קצת "מחפש אותה". רד מזה-לטובת שלום הבית שלך.

מותר לך לסדר קצת את הבית בימי שישי בבוקר. אני מבינה שהיא גם מגדלת את הבת שלכם וגם כן עושה את רוב עבודות הבית -מבשלת,מנקה.מותר לך לעזור לה לארגן קצת בסופי שבוע.גם אם היא לא עובדת בחוץ

קראתי חלק מהשירשור ובעיקר את תגובותיךדעה
מהודעה להודעה כאב לי הלב על אישתך.
היא נשואה לאדם אגואיסט הרואה בה איזה כוח עבודה.
מה אתה משלם לה בזה שאתה עובד?
התחתנתם כעסקה כלכלית?
וואלה יצא לך לא הכי משתלם....
תעשה שינוי בחשיבה לשם מה התחתנת.
זוגיות זו לא ספירת קלוריות.
וגם לא ספירת אנרגיה.
תשמח שהיא כרגע בבית ויש לה מרגוע עם הילדה.
היא לא בבית כדי למרק לך אותו.
איך עולה בדעתך לשבת ביום שישי ולבהות בה עובדת. במקומה הייתי יוצאת לים עם חברות ומשאירה אותך בבית עם הילדה שתלמד קצת מה זה לגדל ילד.
קראתי את תגובתךשלג בירושלים

ומהודעתך כאב לי על בעלך.

 

ונחשי מה?

כאב לי עליו בדיוק מהסיבות שאת הבאת בעצמך.

 

אמנם זוגיות זה לא חישובים מתמטיים כמו שכתבת,

אבל זוגיות זה הדדיות, ואם יש תחושה לאחד הצדדים שאין הדדיות - זה סימן שיש בעיה!

 

נכון, צריך מספר חודשים להתאוששות אחרי הלידה, שאז הגבר בהחלט צריך לתת יותר.

אבל אם ההישארות עם הילד מנטרלת את התפקוד של האשה לאורך זמן,

כנראה שהיא פשוט לא מתאימה לתפקיד הזה. (*)

 

אני שמח שיש לאשתי (וגם לי) מרגוע עם הילדים,

אבל זה לא דבר שצריך להיות כל הזמן.

מרגוע אמור להגיע מתוך עמל.

וברגע שזה לא מגיע מתוך עמל - זה לא מרגוע, זה בטלה!

(וכמו ששלמה המלך כתב: "אדם לעמל יולד" ו"ערבה שנת העמל")

 

ברור לי שפותח השרשור לא חשב שאשתו נשארת בבית כדי למרק אותו,

אבל כמו שכתבתי, זוגיות זה הדדיות.

אז אם היא החליטה להוריד את האיזון של הזוגיות בכיוון אחד,

אז כדי שהזוגיות תשאר תקינה, היא תצטרך להעלות אותו בכיוון אחר.

 

הוא (פותח השרשור) מרגיש שאין איזון בהדדיות - אז יש כאן בעיה!

וזה לא יעזור כמה תנסו לשכנע אותו שזה קשה להישאר עם הילד.

בסופו של דבר יש כאן בעיה, והם כזוג יצטרכו לשבת ולחשוב איך לפתור אותה!

 

 

(*)הערה:

    רוב הנשים שמחליטות להיות עקרות-בית,

    הן יודעות גם לטפל בילדים וגם לעשות את הטיפול השוטף בבית.

    כך שמי שלא מסוגלת לעשות עוד דברים חוץ מלטפל בילד,

    צריכה לחשוב טוב טוב אם מתאים לה להיות עקרת בית.

 

יש הבדיל בין הדדיות לבין התחשבנותהדסדס


אבל לכל אחד יש רף אחר של נקיון !!!כל זמן

מה שאדם אחד קורא לו "תיפקוד" אדם אחר יקרא לו "עצלנות". הרף כל כך משתנה מאדם לאדם.

 

יש פה עניין אחר.  תיאום ציפיות וצרכים שונים של אנשים שונים.

 

וכדאי לדעתי לצאת מ"מה העולם מגדיר כתיפקוד".

זה באמת לא רלוונטי מה אחרים עושים. השאלה היא איך מוצאים את עמק השווה בין שני בני הזוג בלבד.

 

כמו כן - אשמח שתיראו את תגובתי עוד כמה תגובות למטה. 

מצחיק אחד, וכאילו שאם האישה יוצאת לעבוד היא לא עקרת בית..ירושלמית טרייה

הרי עבודות הבית לא נעשות עי גמדים כשהאישה בעבודה.

הן פשוט מחכות לה לערב. עם הילד בבית, כמובן.

מצחיק. אם לא הייתי יודעת שבעלי לא נמצא בפורומיםmp3
הייתי חושבת שהוא כתב את זה.

אמנם בהתחלה הבית היה מתוקתק ואוכל היה מוכן והכל תיפקד מעולה עד שנמאס לי!!!פשוט נמאס לי!! הרגשתי שהבית חונק אותי התינוק מתסכל אותי הנקיונות בבית לא נגמרים ותמיד יש עוד מה לעשות. אז התחלתי להרפות בהתחלה לא היה אוכל בצהרים אז בישלתי בערב אחר כך הצטברו כביסות ובסוף הבית נהיה גונגל...
והתגובה של הבעל בהתאם (קצת כמוך) ובצדק!! כי הוא לא הבין מה עובר על אשתו.
עד שהגיעו מים עד נפש מבחינת שנינו וישבנו לשיחה והבנו את הסיבות פרקנו אחד בפני השני את התסכולים והסקנו מסקנות בהתאם.
אני חשבתי שיעזור לי לצאת לעבוד.עשיתי את זה וגיליתי שנהיה יותר גרוע.אז נמצא פתרון אחר.
שלב החזרה לעצמנו-בית נקי אוכל מוכן ובני זוג רגועים לוקח זמן.זה לא הוקוס פוקוס.
עצתי לך-שב איתה.דבר איתה.באהבה לא בביקורת.ונסה להבין מה עיקר הקושי שלה.ןקח בחשבון שזה תהליך עד שהבית חוזר לעצמו.
הכי חשוב אל תכעס אל תבקר יותר מידי ואל תתלונן ללא הפסקה.
שיהיה המון בהצלחה.
אהבתי את מה שכתבת..ה-מיוחד
קח בחשבוןסדר נשים

שלהיות בבית עם הילדה ועבודות הבית זה הרבה יותר קשה מלצאת לעבוד,

ובסה"כ נשמע שזה לא שהיא לא עושה כלום, רק לא מצחצחת פיקס

שזה דבר שמאוד קשה לעשות בין אם עובדים ובין אם לא, מה גם שאתה אומר שלך

זה פחות חשוב, זה מפריע לך רק על הפרנציפ

בקיצור- עזוב אותה בשקט ותתחיל להעריך אותה על מה שהיא כן עושה כי זה הרבה מאוד

כן זה הגיוני!c&d
אני נמצאת עם הבת שלי בת 8 חודשים בבית כל היום וכמה שאני משתדלת לסדר, לנקות פה לנקות שם, זה מאוד חשוב לי שהבית יהיה נקי ומסודר תמיד,אבל זה לא ממש הולך...
ההתעסקות עם תינוקת בגיל הזה היא רבה! אני מוצאת את עצמי בסוף יום גמורה מהטיפול בילדה, שהיא ב"ה שובבה ואני צריכה כל הזמן לעקוב ולשמור עליה שלא תעשה דברים מסוכנים,וגם משחקת איתה, מכינה לה אוכל..זה המון עבודה!! לא מזמן בעלי אמר לי משהו על זה בקשר לסדר של הבית והרגשתי ממש רע עם זה, כי אני *כל הזמן* פועלת עובדת ומשתדלת כמה שאפשר. אבל זה באמת קשה שכל הזמן הבית יהיה מתוקתק בזמן שצריך לטפל בתינוקת...

אגב,אם זה הזנחה בהגמה ואתה בוחר להעיר על העניין, בבקשה תעשה את זה הכי בעדינות והכי רגיש שאתה יכול.כי בטוחה שאישתך עובדת קשה וזה יכול לפגוע מאוד.
לא נעים לומר312214471

אבל לא הייתי שמחה להיות אישתך...!

אתה לא מנסה להבין אותה?? לדון אותה לכף זכות????!

מה נסגר איתך? איפה הכרת הטוב על זה שהיא מגדלת את הילדה שלך ושהיא סחבה אותה תשע חודש...??

ואמליץ לך המלצה מעומק הלב---

אל תחשבו אחד על השני שסגנון כזה, הוא לא עושה מספיק הוא לא ככה... חשבו טוב, ראו איך כל אחד מתאמץ שיהיה טוב בקן שאתם בונים ובכך תרבה אצליכם השלום והאהבה...

האמת שהגעיל אותי מה שהלך בשאלת פתיחה הזו..... הלך הרוח הזה לא עושה נעים

תשרשר נכוןבתאל1


יש נשיםאמא ל6 מקסימים
שפשוט "אין להן את זה", ונקיון וסידור הבית זו מטלה קשה עד בלתי אפשרית בשבילן. אני כזו, וזה מאד קשה לי, לסדר את הסלון יכול לקחת לי יום שלם, והמון אנרגיה, בעוד שבעלי יכול לעשות את זה בחצי שעה, וכמעט בלי מאמץ. ואין כל קשר אם האישה עובדת או לא, אדרבא: ייתכן שהפסיקה לעבוד כי הרגישה שעבודות הבית מאד קשות לה, ואין לה יכולת/ כוח גם לעבודה נוספת, אבל זה לא אומר שעבודות הבית הפכו להיות לה יותר קלות. ..
ואם יש לך את זה, ואתה יכול לעזור לה בשעה אחת בשישי בבוקר, ובכך להקל עליה שהיא תוכל לבשל קצת יותר בנחת לשבת, אז למה לא? !
נכון מאוד...רק אמונה


אל תשכח שאישתך מטופלת התינוקת קטנה..א..א..
והיא בסך הכל 7 חודשים אחרי לידה, זה לא הרבה, עדין יש תשישות ועייפות, היא קמה בלילה לתינוקת. קשה מאוד לתפקד ביום כשלא ישנים ברצף כמה שעות. לישון בהפסקות זה הכי מעיף. במקום להעביר עליה ביקורת תנסה להבין אותה, ואם זה כ"כ מפריע לך תעזור במה שאתה יכול, אבל מתוך הבנה לא ביקורתיות.
ומנסיון כשהייתי עובדת מחוץ לבית היה לי יותר חשק לתקתק את הבית.
וכשהפסקתי לעבוד שמתי לב שאין לי חשק לטפל בבית.
תדבר איתה עלזה.. אבל גם קח בחשבון שתינוקת דורשת...יהלת חן


אתה שוגה בהבנת המצב וזה נובע מרמת הצפיות שלך!!!יהודי וישראלי

בס"ד

היי,

1. יש לך הבנה שגוייה של מהות הזוגיות.

2. בכנות האם היית מתחלף? לעבוד 9 שעות ויותר במשהו שאתה אוהב או לפחות לא שונא ? האם זה  זהה לעבודות בית?

3. מה המטרה שלך? להראות לה שהיא לא שווה, עצלנית ואתה חרוץ, - מה שתרוויח מזה זה אישה ממורמרת, עצובה ויכול להיות שגם עכשיו זה קורה לך..

4. הרעיון בזוגיות הוא הדדיות ותמיכה שלמישהו קשה עוזרים או מוצאים פתרון לעזרה...

5. מכיר את הבדיחה על בעל שאמר בדיוק כמוך וכל יום קיטר שיש קצת כלים והמיטה לא מסודרת.  יום אחד אמר לאשתו מה את כבר עושה בבית. למחרת הוא בא הבייתה, התינוק עם קקי, הילד הגדול צובע את הקירות  הכיור מלא כולם רעבים. שואל את אשתו מה קרה ? ענתה לו היום לא עשיתי את הכלום שאני עושה כל יום...

בכנות אני חושב שזה שכתבת את השאלה היה דבר אמיץ והציל את הנישואין שלך...

בהצלחה

 

לא מסכימה איתך כללחכמת חיים
איזה שטיות
אישה שקשה לה לטפל בילדה אחת!!!! בת 7 חודש זה בעיה,
לא סתם היא לא עובדת בחוץ גם שם היא לא יודעת לתפקד!
אולי גם הוא יפסיק לעבוד ויעזור עם הילדה? אה?
אתה כנראה מנחם את עצמך... לעזור תמיד אפשר אבל הוא עובד קשה יותר נכון להיום
אם היה להם עוד ילדים זה עניין אחר.. וגם אז צריך לעבוד שני הצדדים...
איך את מסוגלת לכתוב בכזאת נחרצות שטויות חסרות בסיס ??.נקודה

בס"ד

 

אני באמת בשוק!

לא סתם לא עובדת בחוץ? גם שם היא לא יודעת לתפקד?

את מכירה אותה? את יודעת מה בכלל העבודה שלה?

מה הקשר בכלל בין כישורי עקרת בית לבין עבודה בחוץ????

אין שום חכמה בלקפוץ למסקנות לא קשורות בעליל!

בטח ובטח לא בהורדת ערך האישה בעיני בעלה.

 

 

לא הייתי קוראת לך חכמת חיים אחרי התגובה הזו...312214471


אומנם אני רווק וסליחה שאני מתערבקוד אבל פתוח
כל הכבוד לך ינון שתזכה להקים ביתדבורית
נאמן בישראל בקרוב
כפי שאני רואה את זהכל זמן

לעניות דעתי -

כדאי להגדיר בינכם, ולפני כן כל אחד בתוך עצמו, מהם הצרכים של כל אחד מכם.

יכול להיות שיתברר, נניח, שלאישתך יש צורך להתנהל בבית בניחותא כדי להרגיש שפויה ובריאה ואמא רגועה ולכן היא לא כ"כ מנקה במהלך השבוע. יחד עם זאת יש לה צורך שבכל זאת זה יהיה מסודר.

 

ונניח שלך יש צורך... אמממ אני לא בטוחה אבל אני אמציא שגם לך יש צורך שהבית יהיה מסודר לעיתים קרובות במהלך השבוע.

 

אז בעיניי השאלה האמיתית היא איך ב-י-ח-ד מתמודדים עם הצרכים שעולים לשני הצדדים. הרי אישתך אינה משרתת במהותה. היא פרטנרית שלך. השאלה הכי עמוקה בעיניי היא איך באים אחד לקראת השני?

 

במקרה שלכם הייתי אומרת - איך דואגים לכך שגם אישתך תמשיך להיות קשובה ליכולות ולכוחות שלה בתוך המצב העדיין חדש יחסית (והרגיש יחסית) של תינוק בבית, ובו בזמן גם מפענחים איך יהיה בית נקי? 

 

יכולים לעלות כל מיני פתרונות לנושא. אישתך יכולה לומר לך מה נראה לה שהיא מסוגלת לעשות לטובת העניין. אתה יכול לומר מה אתה יכול מצידך לעשות לטובת העניין.

 

 

ישנן כמה אופציות שיכולות לעלות מתוך שיחה כזו:

 

א) יכול להיות שתחליטו לוותר על רמת הנקיון שהייתה ממקום של מודעות של שיחרור.

ב) אולי תחליטו להשקיע קצת כסף ולהשתמש בשירותיה של מנקה.

ג) שמעתי פעם מאיזה רב שאמר שאם לאחד מבני הזוג מאוד עקרוני שיהיה משהו בבית - שיעשה את זה הוא בעצמו.

 

בהצלחה. אני מאחלת לכם שההתמודדות הזו תמנף את הקשר בינכם בעז"ה!

מסכימה לגמרי עם כל מי שהציע שתשאר בבית שלושהאורין

ימים עם הילדה ורק אז תשפוט מי עצלן ומי לא.. ונראה אם הבית יהיה פיקס

צריכה עזרה בארגון הזמן וללמוד להיות עקרת ביתחכמת חיים
סליחה כן, אבל עצלנית!
הבית, הכביסה, האוכל ,מישהו צריך לעשות
לדעתי זה תפקיד האשה, כמובן שהבעל יכול גם לעזור אבל האחריות היא על האשה
לא מספיק שלא עובדת... גם לא עושה כלום? ייתכן שיש לה בעיה בהתארגנות , או בחלוקת זמן או שבאמת לא יודעת לעבוד, זה כנראה הסיבה שגם לא עובדת בחוץ, יש אנשים שהם לא יעילים וזה בעיה, עדיף לפתור אותה על ידי זיהוי הבעיה ומתן עזרה לאישה.
נ.ב אני אישה ולא גבר, וכותבת כאילו זה בנותיי שלי
וכל זה בשביל שלום הית
ממש עושה שלום בית מה אני אגיד לךעדיין טרייה
להגיד לבעל שאישתו עצלנית איך זה יוסיף לשלום בית? מילא להגיד את זה לאישה (וגם עם זה אני לא מסכימה)
אז אם את סוברת שיש לה בעיה של התארגנותיהיה בסדר!
זה כבר לא מעצלות.
אז למה בהתחלה את כותבת עצלנית?
צריך למצוא פתרון שמקובל על שניהם זה בטוח.
ואני בטוחה שפותח השרשור כבר מבין שלהשגיח על תינוק בן 7 חודשים זה לא כ"כ פשוט.
תגובותייך מזעזעות. אין לך הבנה בסיסית בקשיים312214471

וביכולות של בנ"א??

וואי דוחה אותי חוסר רגש

מתכוונת לחכמת חיים312214471

מפחיד שיש גישות כאלה שכך רואות בני אדם

יש לך ילדים? את כותבת מניסיון?בתאל1

נשמע שלא כ"כ

הגיוני. קשה להבין מבחוץ כמהדבורית
תינוק דורש...
זה יילך וישתפר עם הזמן אל תדאג
בינתיים פרגנו אחד לשני זה מזרז את ההשתפרות
יש מחקר שבו חישבו לכמה משרות שווה עבודה של עקרת ביפלאפל

יצא שעקרת בית עושה עבודה ששווה ל 6 משרות מלאות.

אם היא הייתה מקבלת תשלום על עבודתה היא הייתה אמורה לקבל 134,121 דולר לשנה.

עבודה של עקרת בית לוקחת בממוצע 91.6 שעות עבודה בשבוע.

אלו נתוני מחקר אובייקטיביים.

אז בכנות, מי עובד יותר- אתה או היא?פלאפל

(זה כמובן בהמשך להודעה הקודמת)

אהבתי.mp3
סופסוף יש לי הצדקה לתחושה הזו שאני עןבדת ללא הפסקה
זו לא תחושה זו עובדהנקודה


זה לא מדוייקמשה

"עובדת בית מקצועית" (כלומר אחת עם משכורת) סביר להניח שהייתה מספיקה יותר בפחות זמן מאשר האישה המצויה שעושה את זה על הדרך של שאר הדברים שהיא עושה.

 

כמו בכל דבר בחיים, יש דרכים להתמקצע במטלות ולייעל אותן באמצעים שונים.

גם זה לא מדויק- כי אתה מדבר על עובדת ביתבתאל1

לא על אמא.

אמא גם מתייחסת לילדים שלה ומכינה איתם שיעורים 

ומקלחת אותם ומדברת איתם 

והכל זה חלק מהעבודה שלה כאמא.

(אם היא לא היתה בבית בזמן הזה למשל, אז מטפלת הייתה עושה את זה... אבל לא עובדת בית)

ותחומי העבודה של אמא הם די מתפרסים.

זה שבין לבין היא עושה מטלות נוספות לא אומר שהיא לא עובדתנקודה

בס"ד

 

ללא הפסקה...

עוזרת בית לא מכינה בין לבין ש"ב עם הילד,

לא קובעת תורים לרופאי שיניים, לא מבשלת מנקה ודואגת לאינסוף דברים נוספים.

אבל בין אם זה יעיל ובין אם לא זו עבודה...

 

איך בדיוק מכינה שיעורי בית עם הילדותן טל
במציאות בימינו של יום לימודים ארוך כשהילד גומר אחרי 3 את בית הספר ברוב הימים, ועד שהוא מגיע לבית זה כבר כמעט הזמן שבו גם חלק ניכר מהאבות כבר גומרים את העבודה? אז זה לא חייב להיות בלעדי לאם עקרת הבית...

ואם זאת עובדה - אז מה תגידי על פועל בניין שקורע את עצמו בעבודה פיזית מאומצת מאוד במשך 8-9 שעות ביום, בכל תנאי מזג אוויר? העבודה שלו שווה פחות מעבודה של עקרת בית? באמת?

אני מאוד מאוד מעריך עקרות בית ומאוד מאמין שקשר טוב בין ההורים לילד בגיל צעיר כזה הוא חיוני אבל אני גם לא אוהב שעושים סתם האדריזציה (מילה שהמצאתי כרגע) למקצוע יחיד, בלי שום פרופורציות בעולם. הופכים את זה כאילו עקרת בית קשה ו"רווחית" עקרונית כמו 6 עבודות אחרות... לא נשמע לכם מופרך? בטח לאור העובדה שיש לא מעט נשים שמתפקדות הן כמטםלות על כמה ילדים בביץן והן מנקות את הבית והכל ובכל זאת, הפלא ופלא - לא מקבלות משכורת כל כך מכובדת כמו שנטען באותו "מחקר אובייקטיבי"ש"שווה" עקרת בית?
שירשרת אליי?נקודה

בס"ד

 

לא אמרתי שזה כמו שש עבודות,

אלא שיש הבדל מהותי הין עקרת בית שמטפלת בביתה לבין עוזרת.

אני כשהיתי מזמינה עוזרת היה לה תפקיד מוגדר.

למשל להוריד ולקפל כביסה לשים במקום ולגהץ. שם זה מסתיים.

כל שאר מה שקורה בבית לא מעניין אותה ולכן רואים הייטב שהיא הייתה,

כי היא הייתה ממוקדת בעבודתה בלבד.

לעומת עקרת בית שמתפזרת לפי הצרכים של הבית,

ולא הכל מתוכנן לפי שעות,

ולה חשוב שהבית יהיה סביר קודם כל,

ושיהיה מה לאכול ומה ללבוש,

ואם פתאום התינוק בוכה-
או לחלופין זקוק ליותר צומי היא תעזוב את מה שעסקה בו ותפנה אליו,

ואחרי שהוא עשה בטיטול יותר חשוב לה לזרוק זבל מאשר לנקות אבק-

גם אם זה מה שתוכנן...

בקיצור זה יותר דינמי ונתון לשינויים,

לעומת עוזרת שבאה עושה את שלה והולכת.

 

לגבי שיעורי הבית- כן הזכרתי את זה כאגב, כצורך שפתאום עולה-

שהריי לפעמים ילדים עושים ש"ב בעצמם...
ומסיח את דעת האישה מעבודת הניקיון שעסקה בה.

(ושכחתי שבבית של הורים נשואים יכול להיות שאבא עושה את זה)

סלחי לי אבל זה שטויות. "נתוני מחקר אובייקטיבים"ותן טל
תראי לי בבקשה את המחקר הזה,את שאלת המחקר, את מה שבוצע בו, את התוצאות ואיך הם הגיעו למסקנה.
כי זה נשמע, במחילה, כחרטוטים (אולי של עורכי המחקר או לא יודע של מי. לא חסר לצערנו).
ולו מפני העובדה שיש מטפלות שמטפלות בבתיהן ב4-5 תינוקות ויחד עם זה,מצליחות לסדר את כ-ל הבית לבשל וכן הלאה... אז כמה הן "שוות"? 10 משרות מלאות? 15? אז איך זה שהן לא מרוויחות 180-200 אלף דולר בשנה? מוזר, מה?
בקיצור המחקר הזה נשמע הכי לא רציני שבעולם, והייתי רוצה לראות את המדדים שלו איך הם מחשבים "משרה מלאה" ואיך בדיוק הם מכמתים עבודה של עקרת בית.
נראה לי שלא הבנת את השורה התחתונהבתאל1

זה שווה ערך. אבל אף אחד לא מקבל משכורת כזאת.

ומטפלת לא מקבלת כסף על אמהות (בשורוק) אלא על העבודה הטכנית או הלא טכנית שהיא עושה בלבד.

היא לא מנהלת של משק הבית, לא מנהלת כלכלית של הבית, לא עורכת קניות, לא עושה ספירות מלאי, לא מחדשת קולקציות, לא מכינה ארוחות בד"כ וגם לא בונה תפריטים למשך השבוע ושבת, לא מעצבת את הבית על כל חדריו ופינותיו, לא מתייחסת לבעל כשהוא חוזר ולילדים ומקשיבה באמת לכל הסיפורים שלהם לא קובעת תורים לכל מיני, לא דואגת ומחפשת פתרונות לבעיות שלה/בעל/ילדים/בית וכו' וכו' וכו'

ואיך בדיוק אפשר למדוד את "שווי הערך"ותן טל
הזה? על כן ביקשתי הפניה למחקר הזה כי הוא נשמע כמו חרטוט אחד גדול. וזה עם כל כמה שאני מעריך אימהות.
אני אמא כזאת...שושנה בלוך
ולשמחתי יש לי בעל מפרגן ואוהב שעוזר לי כל ערב.
פעם היו לי תחושות אשם והיום אני מבינה שכל אחד ומה שהוא מסוגל. ושזה לא בסיס הזוגיות לשמחתנו.
אני גם בענייני הבית מתקשה לגמור דברים ובכלל חלשה...
אם יש דוגמא לכזאת אמא אני ה-דוגמא
ויש לנו זוגיות מהממת כך אני חושבת.
למה קשה לי?
מכל מיני סיבות
גם פיזית
גם נפשית- משעמם לי לסדר פעם ועוד פעם וכו
בישול מבלגן את הבית בעיני
אני טיפוס שמתקשה לבזר משימות כלומר לעשות כמה דברים בבת אחת וכו'
כן ברור. גם בלי ילדים קשה להספיק את הכל.בתאל1

ואם תשאל אמהות מנוסות הן יגידו לך שככל שיש יותר ילדים מספיקים יותר.

ככה זה .

וילדה אחת, למרות שהיא רק אחת- היא לוקחת הרבה כח וגם זמן וטיפול (ארוחות, החלפות, מקלחת וכו')

 

מכיוון אחררינה א
האמת לא הבנתי מה נפלתם עליו. אני נשואה קרוב לעשר שנים עם ילדים ואני אישה עובדת.
אני כן יכולה להבין אותו שהוא מצפה שאישתו פחות תדרוש ממנו כשהוא חוזר מהעבודה או בסופי שבוע.
יאללה צריך ללמוד קצת לשחרר, כולה ילדה אחת. אפשר להספיק לשטוף ולארגן את הבית.
כמובן שתמיד כדאי לדבר ולתאם ציפיות בניהם.
חושבת שטבעי שאישה תתפקד יותר בבית אם היא לא עובגת. ואם בכל זאת יש לאישה קושי מסויים העזרה יכולה להגיע ממקור אחר ולאו דווקא מהבעל.
אפשר להביא בחורה לקפל כביסה או לשמור על הילדה. יש הרבה פתרונות. וגם אפשר לחשוב נכון איך לארגן את הזמן.
בהצלחה רבה!
שכחת כנראה איך היה לך בהתחלה עם ילד אחדבתאל1

לא דומה  התארגנות והתעסקות עם ילד אחד לעשרה ילדים.

ולא דומה ניסיון ראשון לניסיון העשר

והרבה נשים שעובדות בחוץ לא היו מוכנותאורין

להיות כל היום בבית סביב התינוק ועבודות הבית. כך שלא בטוחה שזה שהיא רוצה להיות עם הילדה בבית זה חיסרון- דווקא נשמע לי כרצון להשקיע בילדה וזה ראוי להערכה.  ומניסיון זה יכול לגמור את כל הזמן- בדמיון נראה שקל לתקתק את הבית ובסוף האם מגלה שהיא כל הזמן סביב התינוק (שאין ספק שמרויח הרבה מכך, הרבה יותר ממטפלת או ממעון).

פליז תשרשרו נכון!בתאל1

אני מניחה שלא הגבת אלי אלא לזאת שמעלי

צודקת כ"כרק אמונה


את הורסת פה את ההגמוניהאלעד
אולי היא לא מבקשת עזרה אלא שותפותאיש מרגיש

אם תטה יותר אוזן למה שעובר עליה בבית

 

בגידול הילדה, בשינוי שהיא עברה בחיים וכו'

 

ייתכן שתחסוך לך הרבה עבודה...

צודק....רק אמונה


עקבתי אחרי התגובות פהmp3
וזה נראה שכל צד מגן על עצמו בכל מחיר.
אקדים ואומר שבמשך 4 שנים הייתי בבית כי היו לי תינוקות משלי ותמיד!! דאגתי מרצוני להביא עוד תינוק כדי שתהיה לילד שלי חברה וגם בשביל שתהיה הכנסה קטנה.זה לא כזה קשה כמו שנשים פה טוענות.להפך כשיש לקטן חברה יש לאמא זמן לעצמה ולבית.

לגבי הטענה של הגברים פה ש''את בהית אז שיהיה נקי/שלא תצפה שיעריכו כי זה ברור מאליו'' וכדו' אז רק אומר שכל משפט כזה שלכם גורם לאישה לדחות למחר עןד כמה דברים שהיא יכלה להספיק היום או להיכנס לנוח שעתיים במקום החצי שעה שהיא תכננה ולהכין לכם פסטה ושניצל תירס במקום הארוחה המפנקת שהיא תכננה להכין.
כמו שהגבר מצפה שאשתו תעריך את זה שהוא עובד 9 שעות מחוץ לבית ותחכה לו עם ארוחה מפנקת ותכרכר סביבו כשיגיע ותשמור על השקט כשהוא נח ככה האישה מצפה אחרי יום שלם שהיא בבית לבד עם הילדה תקועה בין טיטולים לסמרטוטים מחכה לרגע שתבוא תחייך אליה ותגיד מילה של הערכה אליה ותשמע קצת ממה שעבר עליה היום.
לגהי עזרה בסופ''ש תגיד לה שהיית שמח לנצל את היום הזה לצאת קצת מההית כי מגיע לה קצת פינוק אחרי שהיא מטפלת בילדה וכל היום נמצאת בבית ולא לנקיונות ובישולים ותציע כמה הצעות לבילויים שהיא אוהבת.תאמין לי שכשהיא תראה שזה כי אכפת לך ממנה ולא כי לא בא לך לעזור לך וכי בא לך לצאת ולא להיות תקןע איתה בבית היא תספיק הכל ביום חמישי וביום שישי תוכלו להנות מיום פנוי ורגוע.
בקיצור.תבינו שכמו שלא פשוט לצאת לעבוד בחוץ ועל זה אין עוררין ככה גם די מדכא להיות תקועים בבית אפילו שזה עם הילדה וזה מרצונה.תחשוב שיש ימים שהיא לא יוצאת מהבית לא פוגשת אנשים אין לה עם מי לשוחח על הא ועל דא זה מתסכל מדכא ולא נעים בכלל -תאמינו לי!!!אני הייתי שם.
לא הייתי רוצה לשלוח ילד למטפלתאין כמו אמא

כשהמטפלת אומרת. יש לי זמן לבית ולעצמי

אני רוצה שהמטפלת תהיה רק עם הילדים!!! שלא תעזוב את החדר לא לעצמה ולא לבית, כפי שקורה שבמעון

ואת רק מחזקת למה לא לשלוח למטפלת הביתה

מצחיקולהmp3
נראה לך שבמעון המטפלות רק עם הילדים?כשהילדים משחקים ביניהם אז היא אוכלת משהו מקפלת מצעים גוזרת עבודות ומכינה יצירות.
אז אני שמה אותם לשחק בסלון ויושבת לידם ותוך כדי מקפלת כביסה אוכלת משהו מזמינה תורים ואפילו עושה קצת כלים.לא מדברת על לשים את הילדים בלול כדי שאוכל לנקות או להשאיר אותם ח''ו לבד.גם כשזה רק ילד שלי אני בחיים לא אשאיר לבד ק''ו ילד שבאחריותי וההורים סומכים עלי.
במעון זה גם לא רק גננת אחת. באותה החדר יש עוד גננותאין כמו אמא

אם זה מסתכם באותו החדר בגזירה זה משהוא אחר

אני דיברתי על מטלות שאת יוצאת לתלות כביסה, לבשל, לסדר חדר אחר- שזה מזעזע לדעתי וגזל מההורים

מבחינתי מטפלת זה בדיוק כמו לצאת לעבוד במשרד, את אמורה להיכנס לחדר לנעול אותו ולהתעלם מיזה שזה ביתך. בפועל אני לא יודעת אם זה קורה.

כשאני עם הילד לבד בבית אני כן עושה הרבה מטלות, אני סוחבת את הסלקל למטבח ושוטפת כלים, סוחבת לחדר אמבטיה ועושה כביסה. אז זה לא נכון להגיד שאם ילד שלך את לא עושה דברים

כך שכל מה שאמרו פה שלשמור על ילדים זה מאוד נחמד וכיף וקל- אם את אכן נסגרת איתם בחדר כאילו את לא בבית זה ממש לא קל-זה כמו לצאת מהבית

עדיין את מספיקה דברים שהם לשבת עם הילדים באותו החדר.mp3
ובגלל זה לא לוקחים הרבה ילדים.
חוצמזה ש5 ילדים זה כבר נקרא משפחתון וממילא זו משרה מלאה.
התגובה הכי טובה פה^^^רק אמונה


מעניין מה שכותבים כאןפינגו0

א. רואים כאן הבדלים מגדריים מובהקים, וגם רואים לא פעם שזה ממש פוגע בשלום-בית,

    נראה לי שבמקום שכל מגדר יתבצר בדעתו ויבקש שהשני הוא זה שיבוא לקראתו,

    לחשוב פשוט איך להתגמש וללכת היכנשהו באמצע זה לקראת זה.

 

ב. לי יצא לראות אצל לא מעט משפחות הבדל משמעותי בתפקוד של האשה בבית,

   בין נשים שהרצון הכללי שלהן הוא לצאת לעבוד (וההחלטה להישאר בבית נבעה משיקולים משפחתיים),

   לעומת נשים שהרצון הכללי שלהן זה להיות עקרות-בית (ולרוב הן התחילו בזה לפני שהיה ממש צורך).

   יש פער מאד משמעותי ביכולת ניצול הזמן והתפקוד שלהן בבית, לענ"ד זה נובע בעיקר ממוסר עבודה.

ב. מעניין, וגם ידוע כהגיונימשה

אם המצב הוא המצב הראשון שתיארת, אולי עדיף שהאישה תלך לעבוד ולשלם למטפלת גם אם כלכלית זה על גבול האפסי.

מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
לשאול בחוות באיזור אולי5+אחרונה
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחהאחרונה
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך