מטלות הבית לאישה שלא עובדת.bizko
שלום לכולם,
אני ואשתי נשואיים כבר שלוש שנים, יש לנו ילדה מקסימה בת 7 חודשים.
אשתי החליטה שהיא לא חוזרץ לעבודה ורוצה להשאר עם הילדה בבית, היות ואני מכניס יפה זה אפשרי במידה מסויימת, ואפשרתי לה זאת אך בגדול אני מעדיף שתעבוד.
הבעיה שלי היא שיש טענה מצידה שהיא לא מספיקה לטפל בבית ושהיא תמיד עם הילדה ומה שקורה לבסוף שבימי שישי בבוקר אני מוצא את עצמי מסדר את הבית יחד איתה אחרי שכל השבוע היא הייתה בבית. במהלך השבוע היא כן עושה דברים למען הבית אך אף פעם לא מסיימת הכל.
ואני שואל את עצמי האם זה הגיוני שאישה תשב בבית עם הילדה ועדיין הבית לא יהיה מצוחצח פיקס, ויותר מזה היא תחפש שאני אעזור לה בימיי שישי ובערבים אחרי עבודה?
תודה ויום טוב.
אני מבין את התסכולאלעד

אנחנו לא מכירים את גודל הבית, שעות העבודה שלך, האינטנסיביות סביב הילד ועוד,

אי אפשר לענות כך וגם אין בזה טעם

 

בכלל.

השאלה לא האם זה הגיוני שהיא לא עומדת במטלות הבית.

 

אם נגיד לך שזה לא הגיוני - זה רק יעורר בך זעם

אם נגיד לך שזה כן הגיוני - זה גם לא יעזור לבית להיות מסודר יותר

 

אבל מי אנחנו שנספר לך מה מתאים וטוב לכם?

 

עצלנית במידה מסויימתbizko
הבעיה שאני חושב שאשתי המקסימה עצלנית יחסית, אם נשווה לאמאות שלנו היא אפילו לא עושה חצי. אני עובד בערך 9 שעות ביום אני מצפה שבשעות האלו שאני עובד היא תעבוד בבית? בגדול הסדר והנקיון חשובים לה מאוד ולי פחות אבל הבעיה שבשביל להגיע לתוצאות היא מחפשת שאני אעזור לה תמיד, אני מרגיש שיש לה זמן לעשות זאת אבל היא תמיד תעדיף לדחות את זה עד שלבסוף מגיע סופ"ש.

אם אני אאמץ גישה של "לא עוזר" יותר במטלות היוםיומיות האם זה ישפיע עליה? אם אני אזכיר לה במהלך השבוע לסדר את הבית כשאני בעבודה זה יעזור? מה דעתכם?
דבר איתה על זהאלעד

לא ממקום של חובה, כתמורה לעובדה שהיא בבית ואתה עובד בחוץ.

הדחיפה שלך לנקנויות וסידורים רק תרתיע אותה, כנראה.

 

 

כל אישה והכוחות שלה. לעולם אל תשווה לאחרותמתואמת

ובטח שלא לאימהות שלכם.

חשבת על זה ששבעה חודשים הם פרק זמן לא מספיק גדול בשביל ללמוד את ההתמודדות של ניהול בית פלוס טיפול בילדה? חשבת על זה שאם היא הייתה יוצאת לעבוד - היא הייתה עלולה להתמוטט מרוב עומס?

כן, בית וילדים הם עבודה בפני עצמה, שדורשת לא פחות מעובדה במשרד כלשהו או כדומה, במיוחד כשה רק בתחילתו, ועדיין לא מתורגלים מספיק בניהול שני הדברים.

למה הבית צריך להיות מצוחצח במשך השבוע? למה לא מספיק שיהיה מסודר ונעים לשהות בו? יום שישי זה יום אידאלי להקדיש לצחצוח הבית, ומכיוון שגם אתה חי בו - הגיוני מאוד שתעזור.

אם אתה מרגיש שיש כאן משהו לא הוגן - אז אכן, תדבר איתה על זה, בנעימות ולא בהאשמה, ואל תאמץ שיטות לא יעילות שרק יגרמו לתסכול שלה ושלך גם יחד.

"האמהות שלנו" לא מטופלות בתינוקותמודדת כובעים


יש טווח ארוך של חיי הסתגלות וכו'..הכוח_לקבל

לפני שנכנס לשיקולים של 

כל דור הוא שונה 

ואופי וכו'...

 

שכבר מראה שהמשוואה כאן אינה ברת השוואה!

 

זה פשוט עם הבעל הוא הבן הבכור ולאמא שלו יש תינוק והוא רואה איך מתנהלת מקסים!

 

הוא יודע מה אמא שלו עברה איתו בתור ילד קטן? לא!  רק כשהוא היה היחיד...

יש לו איזה תיעוד כמה זמן לקח לאמא שלו להסתגל לחיים החדשים ולשילובם בבית

 

 

תמיד אומרים למי שרוצה זוגיות כמו של הוריו אם הייתה טובה ...

שלא יסתכל על עכשיו איך הם אחרי 25 שנה 

שהם כבר בנו ולמדו והבינו ועבדו מאוד קשה על הזוגיות

 

אלא  על קשי ההתחלה ההסתגלות הוויתור החשיבה למען השני והבניה של העקרונות 

ההשוואה לאימהות שלנו לא כל כך הוגנתנקודה

בס"ד

 

כי את האימהות שלנו אנו מכירים אחרי ניסיון של כמה וכמה שנים בניהול בית,

וגם כבכורה אני לא יכולה לזכור אם כשהייתי בת 3 הבית היה מסודר,

אלו זכרונות יותר מאוחרים כשלאימא עקרת הבית כבר יש ניסיון.

אני יודעת שאני הרבה יותר יעילה היום מאשר כשהייתי עם תינוק ראשון.

לומדים לנהל זמן, לבל, לנקות בצורה יעילה. (יחסית) זה לא משהו שנולדים איתו.

(אולי מלבד כמה יחידות סגולה)

 

דבר נוסף אם משווים ממש לפעם- זה לא שפעם כשהאימהות לא עבדו הבתים תמיד היו מבריקים...

תמיד היו נשים בלעבוסטיות ונשים פחות..

סבתי ז"ל למשל לא עבדה מחוץ לבית, ולא הייתה נקייה ומסודרת, ותמיד היה בביתה בלאגן,

גם כשכבר לא היו ילדים בבית. (ולא כשהיא הייתה זקנה או חולה, אלא בגיל 60 במלא כוחותיה)

 

 

היא כנראה עובדת יותר קשה ממך..יש בי אהבה ו..
להיות בבית על הילדים זן עבודה בפני עצמה, וזה יותר קשה מלעבוד בחוץ. מה גם שזה שהיא נשארת בבית חוסך לכם בסביבות 2500 ש״ח בחודש למסגרת אחרת עבור הילדה. תחשוב שהיא בעצם עובדת ומרוויחה עבורכם כסף. זה קשה לטפל בילדה וגם בבית, גם לנקות לסדר ולבשל.. ממש לא קל. באמת שזה רק נדמה לך.
במקום רעיונות של לעזור פחות יש לי רעיון בשבילך שיהיה מושלם ויפתור לך את הבעיה. קח יום חופש מהעבודה, ותן לאשתך יום חופש, שתלך עם חברות אחות או אמא או סתם לבד רק שלא תהיה בבית! יום שלם מ8 עד 4, ואחכ אולי תכתוב לנו מה הספקת לעשות באותו יום מבחינת בית
יש בי אהבה למה שכתבת... ו...כל הכבוד לך!חכמת ישישים


איומים לא יעזרו, זה בטוח.בתאל1

אני גם קצת כזאת.

מה שלי אישית עוזר זה פשוט לצאת מהבית לעבוד או ללמוד. ואז כשלא רואים את הבית כל היום יש אולי יותר חשק.

כשאתה בעבודה היא על תקן מטפלת לבת שלכם לכן קשה לסיים את המטלות בשעות האלה. יותר נוח להרבה נשים לסדר בסוף היום.

בכלל טיפ- סדרו את הבית (ואפשר גם ביחד...אם זה עושה לה טוב) בערב אחרי שהילדה ישנה, קצת כדי שיהיה מסודר ונעים.

כביסות וכלים - למצוא זמן קבוע לעשות אותם כך שיהיה פחות קשה להתחיל את זה.. (נגיד לשטוף כלים בזמן שמחכים שהקומקום ירתח כדי לשתות משהו.. או מקלחת לילדה ואז מכניסים כביסה או משהו בסגנון... )

אם יהיה לי עוד רעיונות ועצות אכתוב...

 

אתה העצל, לא היא... הסבר להלן:חכמת ישישים

היא נשארת בבית כדי לטפל בילדה, לא כדי לעבוד במשק בית. אתה יוצא לעבודה מחוץ לבית כדי לפרנס את המשפחה. יפה. אז יש פה שתי משרות מקבילות: משרה של טיפול בתינוקת ומשרה של עבודה במשרד [בהנחה שאתה עובד במשרד]. בסוף היום, יש עובד אחד שמשתדל להתגבר על עבודות משק הבית [אשתך], ועובד שני שמתעצל, מתלונן ומנסה להתחמק מהמטלות הללו [אתה]. מה שמפריע לך זה שהיא חושבת שאתה גם כן צריך להשתתף -- שווה בשווה -- במטלות הללו. אתה עצמך מודה שלה הסדר והניקיון חשובים יותר מאשר לך.

מכל מקום, יש אימרה באנגלית שקובעת שנישואים אינם מוסד שבו "מתקנים" את האופי של בני הזוג. היא התחתנה עם בן אדם שלא אוהב את עבודות הבית. אז עליה לקבל את זה. אתה, לעומת זה, התחתנת עם אישה שלפחות בשלב זה רואה את עיקר תפקידה בגידול התינוקת שלה. אז עליך לקבל את זה.  אם הבאלאגן והליכלוך מפריעים לכם, אז או שתפשילו שרוולים, או שתקחו עוזרת.

חשבת לדבר עם אישתך?binbin
אני יכולה להגיד שלהיות בבית כל היום ועוד עם ילדה זה לא פשוט, אפילו עבודה בפני עצמה
בעיניי זה משתלם כלכלית להשאיר קצת את הילד בבית כי בשביל מה שהיא תעבוד והכסף ילך למטפלת? תחשוב על הכיוון הזה. כמובן לא עד כיתה א' כן?
יש בעיה גם בגישה שלך-אז היא בבית, זה אומר שהבית צריך להיות 'מצוחצח פיקס'?'במהלך השבוע היא כן עושה דברים אבל לא הכל'??? היא אישה לא פיליפינית! תתחיל זו חשיבה לא נכונה כי יש לה ילדה לטפל בה, וזה גיל שזוחל לכל פינה וזה לא קל!! אני לא באה לפגוע, אבל רק על השלילי כתבת! למה להשוות? לא היית רוצה שהיא תשווה אותך עם הגברים של פעם....
ההסתכלות שלך היא לא נכונה~א.ל

זה לא שאתה עובד יותר ולכן אתה בעמדה אחרת, אלא ש:

היא עובדת בעבודה מסוימת (שאגב הרבה יותר דורשת מכל עבודה אחרת. מנסיון אישי בעבודה בבית וגם בחוץ)

ואתה עובד בעבודה אחרת

על מערך התפקידים הללו החלטתם במשותף

כך שהמבחינה הזו שניכם שווים: שניכם עובדים בעבודות לא פשוטות.

ברגע שמגיעה סיטואציה משותפת כמו ההכנות בימי שישי שבזמן זה אתה בבית,

וגם היא "לא בתפקיד"

אז בוודאי שיש עניין לקחת חלק.

מה רלוונטי זה שעבדת כל השבוע לזה?

אם לך יש פריביליגיה לומר שאתה פטור מלעזור, אז גם לה אמורה להיות פריבילגיה.

מה שלא קורה בפועל.. ולכן משהו פה לא מידיתי ולא נכון.

 

אתה בשלך,

היא בשלך,

ויש מתחמים משותפים שבהם שניכם צריכים לעבוד במשותף

 

 

זה לא מדויק, במחילהאלעד

הוא עובד מרצונה ורצונו.

היא נשארת בבית רק מרצונה ("החליטה"), והוא הסכים לזה כמעט בעל כורחו וכעת הוא מצטער על כך.

 

שוב, אני לא יודע מה האמת ומה המקום שלנו בתוך כל זה,

אבל נסיון להציג את העיסוקים שלהם כשווים מבחינת הרצונות (אתה בשלך והיא בשלה) איננו נכון.

לא מבחינת הרצונות, מבחינת התעסוקה בפועל~א.ל

ניסיתי לומר שהוא בעבודה מסוימת

היא בעבודה אחרת

ויש מתחמים משותפים. זה לא סותר את עזרתו

אומנם אני ממש לא נשוי, ולא מעיז לשפוט אף אחת ספציפית -ותן טל

אבל אם האישה באמת יושבת בבית, מרצונה שלה, והאיש עובד (קשה כנראה) ומביא את הכסף לבית - הגיוני לצפות שכאשר הוא מגיע לבית הבית יהיה מסודר, מטלות הבית כבר ייעשו - הרי קשה לי לכמת כמות עבודות בית של כל יום ספציפי (כולל הילדה) כך שתיקח יותר מ7-8 שעות ביום, כולל הפסקות מנוחה באמצע. את אמא, כנראה - האם באמת נראה לך שזמן העבודה של אישה בבית עובר את ה6-7 שעות ביום? 

והרי היא זאת שבחרה לשבת בבית ולא לצאת לעבוד. אז אם חזרו למבנה המשפחה הקדום שבו הגבר הוא שר החוץ ואחראי על הבאת הכסף - אז לא מופרך להניח שאם ככה אז האישה חוזרת לתפקיד שר הפנים ותפקידה הוא לעשות את כל מה שהבית צריך.

 

ואם הכל כבר היה עשוי, אז כנראה שביום שישי הם לא היו צריכים שניהם לעבוד (אצלנו בבית מנקים את הבית ביום חמישי...תאמינו לי זה לא יוצא יותר מלוכלך בשבת. וניתן לבשל גם בחמישי) ואז דווקא אם הבעל נניח לא עובד, או שיש זמן בצהריים - ניתן לצאת לטיול/בילוי/העמקת הקשר הזוגי וכו'...

 

אם מתוך 8 שעות ביום שהגבר עובד, האישה נניח "מתבטלת" 3-4 שעות מהם - זה קצת מוזר (ואני לא מדבר על מצב שבו התינוקת ממש ממש קטנה ולוקחת יותר מידי תשומת לב וכוחות ככה שעיקר ההשקעה והזמן צריך להיות מושקע בה.. בדרך כלל, ואת זה אפילו אני יודע, זה לא ככה... לא מדובר בחופשת הלידה של האישה לחודשי החיים הראשונים. ככה אני הבנתי לפחות. מעל גיל חציש נה כבר אפשר הן לעבוד בבית והן לשים את הילדה במקום שאפשר להשגיח עליה משם ולספק לה את צורכיה בלי להיות שקועה רק בזה.

 

 

ושוב, מחילה שאני, הרווק "הקטן" מביע דעתי בנושא זה...  

 

 

לא כל התינוקות זהים ולא כולם מאפשריםעדיין טרייה
לעבוד ולנקות את הבית בגיל חצי שנה לדעתי זה יותר נכון בגיל שנה לפחות שאז הילד באמת יותר עצמאי ומשחק עם עצמו. גיל 7 חודשיים זה לגמרי גיל שהגיוני שעוד קשה מאוד לעשות עוד דברים בבית חוץ מלטפל בילד כי הם לא מסכימים לשחק לבד (מקסימום כמה דקות בודדות) אלא רק אם משהו איתם יוצא שהזמן היחיד שאפשר לנקות זה כשהילד ישן (בגיל יותר קטן אפשר לשים במנשא ולעבוד תוך כדי אבל בגיל הזה הם פחות רוצים את זה) ילד בגיל הזה ישן שעתיים בערך מתוך כל היום במצב הטוב (במצב הרע שהוא עוד לא מורגל לישון טוב ואז זה פחות ולא רצוף) נניח שבאמת יש שעתיים שלמות רצופות זה שעתיים בשביל לשטוף כלים לנקות לשטוף לסדר את כל הבית לבשל להכניס/לתלות/להוריד כביסות ולדאוג לעצמך כלומר לאכול כמו בנאדם. איך הגעת ל3-4 שעות של התבטלות?
ממה שאני מכיר תינוקות בגיל הזה (ואני מכיר) זה לא מדויק.ותן טל

ואת ציירת פה דוגמא מאוד קיצונית של ילד שצריכים להיות מחוברים אליו באינפוזיה במשך כל היום. זה ממש לא הדבר הנפוץ. יש סקאלה - אז נכון שיש חלק בקיצוניות הזאת, וחלק בקיצוניות ההפוכה (מאוד מאוד נוחים) - אבל הרוב, כמו כמעט בכל דבר (גרף ה"פעמון" הידוע) - נמצאים סביבות האמצע. 

 

וביום עבודה של גבר ישראלי יש בין 7 ל9 שעות עבודה בממוצע (לא כולל זמן נסיעה הלוך וחזור...) ככה שסביר להניח שיש זמן שהיא יכולה להתבטל בו או לעבוד, והוא לא מועט במיוחד - וכמו שאמרתי, אם היא תעבוד בו ותנקה והכל, אז ממילא הכל יהיה מסודר כשהבעל יגיע ואין טענות... (בכלל, לשטוף את כל הבית אני כמעט ולא מאמין באסכולה שטוענת שצריך לעשות את זה כל יום ויום. בטח כשיש רק תינוקת אחת קטנה די פאסיבית ואין מלא ילדים שמלכלכים את הבית. ברגע שהבית בגדול מסודר ונקי, אין סיבה שיהיה צריך ניקיון וסידור יסודי כל יום ויום. גם כלים, צריך לזכור - מדובר כאן בזוג צעיר! לא במשפחה מרובת ילדים. כמה כבר כלים צריך להיות להם? וכנ"ל כביסות...כן, כולל התינוקת וכל הבגדים שלה..עדיין, אלו רק 3 נפשות...)

 

אני לא אומר שאין עבודה, אני רק אומר שהגיוני שאם האישה החליטה במקום לצאת לעבוד להישאר בבית עם התינוקת - שהמטלות בבית יהיו עליה. זה בסך הכל חזרה למודל העתיק. 

 

זה מה שאני מכירה מהבת שליעדיין טרייה
והיא ממש לא קיצונית בסקאלה ילד לומד לשחק לבד יותר קרוב לגיל שנה אתה מוזמן לעשות סקר אני בטוחה שהרוב יסכימו איתי ילד בגיל 7 חודשים יכול להנות לשחק עם עצמו מקסימום 10 דקות ברצף. אני לא נשארתי בבית עם הבת שלי אבל כשהייתי איתה לא יכלתי לסדר את הבית את הניקיונות והבישולים היינו עושים כששני ההורים בבית אחד עם הילדה והשני עושה את עבודות הבית.
בכמה סבבים של "10 דקות" אפשר להספיק הרבה, תתפלאי כמה..ותן טל

(חוץ מזה שעדיין אני מני שאת דיברת על דבר שבקצה הסקאלה. אם זה לא הקצה אז מה הקצה? ילד בן 7 חודשים שצריך שכל הזמן רק יחזיקו אותו על הידיים וכל הזמן יסתכלו לו בעיניים?). 

 

ב10 דקות ראשונות, ניתן לשטוף את הכלים.

 

ב10 דקות אחרות, ניתן להכניס כביסה.

 

ב10 דקות אחרות ניתן להתחיל להכין את האוכל (לא להעמיד על האש. למרות שגם ההעמדה על האש עצמה לא מצריכה התעסקות נונסטופ באוכל אלא אפשר במקביל להתעסקות עם הילד. ואת זה אני יודע גם מעצמי אישית

 

ב10 דקות אחרות, כבר לתלות כביסה (לזכור - מדובר על משפחה צעירה. לא על משפחה עם כמה וכמה ילדים והמוווון כביסה..)

 

ב5 דקות פה ו5 שם, ניתן לסדר פה ושם, וכו'...

 

 

ברור לי שיש מקרים ויש מקרים - אבל העובדה היא שבהחלט יש נשים עקרות בית שמצליחות הן לגדל ילדים והן כאשר הבעל חוזר מהעבודה, שיהיה להם בית מסודר, ושהם יאכלו לאכול יחד ארוחת ערב חמה/רגילה... 

מסכימה איתך וזה באמת מה שהייתיעדיין טרייה
עושה מנצלת כל רגע שהיא מעסיקה את עצמה אבל זה ממש לא 3-4 שעות של מנוחה כמו שתיארת את זה קודם.
וכן זה אפשרי להצליח לא אומרת שזה לא אפשריעדיין טרייה
אבל זה באמת קשה ודורש ולא ברור מאליו שכל אחת יכולה לעמוד בזה
ואני בטוחה שלך בעבודה יש 5-10 דקותעדיין טרייה
ריקות פה ושם בעבודה ואתה מנצל את זה לנוח לשתות תה לשוחח עם עמיתים וכ'ו למה מאישה מצופה לעבוד סביב השעון?
לא אמרתי שתעבוד מסביב לשעון. אני מאמין שלמשפחה צעירהותן טל

כזאת, כמות העבודה סביב הבית היא לא גדולה בטירוף ואפשר בהחלט להספיק את זה ביום אחד כולל מנוחה (כן, בהחלט, אפילו בפחות משעתיים. וכן, תהיה גם מנוחה...).

 

חוץ מזה שעקרונית מי שבאמת עובד רציני - עובד במשך שעות ברצף ומקבל/לוקח הפסקה כל כמה שעות, למשך כמה דקות... וזה אני מדבר נניח בעיקר על הגברים כי עליהם אנחנו מדברים כעת.

 

(אגב, אני לא בעבודה בנתיים, אבל בסדר )

לנצל כל 10 דקות שהילד מעסיק את עצמועדיין טרייה
זה לעבוד סביב השעון
כמו שאמרתי - יהיה גם זמן לנוח.ותן טל

אם עובדים נכון - אני מאמין שיהיו גם "10 דקות" כאלו לנוח - ואפילו, לא יהיה צורך לעבוד בזמן שהילד ישן ויהיה אפשר לנוח גם.

 

אגב - עד כמה זה מעייף לשמור על תינוק שבקושי יודע לזחול ג-ם אם זה אומר שאי אפשר לעבוד באותו זמן וצריך "לשהות" לידו. זה לא שכל הזמן הוא על הידיים וזה לא שאתה משק איתו כל רגע ורגע ומעסיק אותו כל שנייה. אני העסקתי תינוקות בגיל הזה. צריך "לרחף" מעליהם, בגדול - הרבה פעמים זה מה שמספיק להם, וזה מבחינתם כבר נקרא "לא להעסיק את עצמם לבד". וככה באותו זמ אפשר נניח לקרוא, או לחלום, או פשוט לנשום ולהירגע עם כוס קפה

 

ברור ליש אני לא "אמא" אבל עדיין אני יודע מעט דברים. וסליחה ממי שחושבת שאני חצוף ומה אני מדבר בכלל ושאני לא מבין כלום... 

אתה מפספס נקודה גם אם הגבר היה עובד12 שעותעדיין טרייה
לה עדיין היה רק את השעתיים של הצהריים כי בשאר הזמן היא צריכה להיות עם התינוק. ואני יודעת כמה קשה זה לעבוד אני יוצאת כל יום ב7 וחוזרת ב6 הבייתה ועדיין להיות יום שלם עם הבת שלי ברור לי שזה יותר קשה (אולי יותר מספק ומשמח אבל עדיין יותר קשה)
אז סליחה שאני אולי "ציני" מידי, אבל אם ככהותן טל

אז יש זכות לבעל גם להגיד שזה נראה לו שהחסרונות גוברים על היתרונות וכבר עדיף שהיא תעבוד, והתינוקת תהיה אצל מטפלת/מעון, והם אולי אפילו יוכלו ביתרת הכסף לשכור עוזרת בית שתעזור להם לעמוד במטלות הבית.

 

כי באמת אם הגבר חושב ש"רק לשמור על התינוקת כל הזמן ולעבוד שעה-שעתיים בעבודות הבית" זה לא מספיק - אז מותר לו לחשוב ככה ולהניח שבתור זוג, או שהיא גם תשתתף בעול הפרנסה, או שתעשה את זה בבית...

 

ונזכור - בעבר רוב הנשים היו ממילא נשארות בבית, והיו עושות הכל... ככה שזה כנראה אפשרי... גם עם ילדים.

נכון זה אפשרי אבל קשה מאודעדיין טרייה
לפחות בשנה הראשונה של הילד בהמשך זה באמת אפשרי לגמרי. כל זוג ומה שמתאים לו אין עיניין של לדרוש אחד מהשני מדברים ומחליטים מה מתאים לכם כזוג ובאמת שמה שיוחלט זה שהיא תצא לעבוד ויכול להיות שלא.
מה הקשר להשוות לפעם???זה לא אפשרי בקלות. השתנו הדורות..רק אמונה

תראה מה כתבנו בענין זה כבר..

מסכימה איתך.זה עבודה קשה ובמיוחד ילדים ראשונים...רק אמונה


היא נשארה בבית כדי לטפל בתינוקת,~א.ל

ולא כדי לדאוג לבית מצוחצח. היא על תקן אמא, במשרה מלאה.

אגב יש שמקבלות שכר על שמירה על תינוק,

ואם זה כולל עבודות בית- השכר עולה אף הוא..

 

בודאי שיש סנכרון בין השמירה על התינוקת, לעבודות הבית. יש צורך גם לשטוף לפעמים ולנקות.

אבל-- מבחינת הכותב- זה לא מספיק. הבית צריך להיות פיקס!

אם כך- תמיד אפשר להעזר במנקה.

או לתאם ציפיות, ולשוחח על העניין. 

 

לעניין יום השישי- אם תשים לב, הוא כתב שזה הזמן בו הוא עוזר,

ורק אז ניכר בעיניו שיש כל מיני עניינים לסדר בבית

אז הוא מניח שהיא משאירה הכל, לרגע שיגיע..

 

נו, באמת..

 

ההתקטנות הזו לא טובה לאף אחד.

 

כמו שאמרתי - אם היא כבר חזרה למודל הישן אז זה על כלותן טל

המשתמע מכך. אם היא בחרה שהבעל יהיה הגורם המפרנס הבלעדי אז לפי ההיגיון של "חלוקת התפקידים" בעבר, היא צריכה לעשות את מטלות הבית... "להיות אמא" - גם הוא "אבא" כשהוא מפרנס, אז מה?

 

זה נראה קצת כמו לנסות לרקוד על כל העולמות, במחילה - גם לא לעבוד ולעזור להביא פרנסה לבית, וגם להחליט שלא עושים בכלל מטלות הבית.

 

אם היא כבר "רק אמא" אז אולי, כמה שזה נשמע "נורא" - עדיך כבר שבאמת תיתן את התינוקת למטפלת/מעון, ותלך בעצמה גם לעבוד ובכסף שישאר בקיזוז מהעבודה שלה-התשלום על המעון/מטפלת - ישלמו לעוזרת שגם תסדר להם את הבית ותנקה וכו'... (כמובן שהקצנתי פה, מצד שני גם את הקצנת...)

 

סתם שאלה - אותה אימא הייתה מוכנה שהיא תהיה זאת שתלך לעבוד כל היום לפרנס, והבעל ישב בבית עם התינוקת ויהיה רק איתה ואחרי שהיא תחזור לבית שניהם יעשו את כל מטלות הבית ביחד כי "Vבעל הוא רק שומר על התינוקת ומתפקד בתור אב"? נראה לי שלא...

 

וכמו שאלעד כבר אמר למעלה - זה גם קשור הרבה לרצונות. היא בחרה בשביל עצמה וזה לא ממש הייתה בחירה משותפת של שניהם. אם הבעל יבחר פתאום שהוא רוצה גם להישאר עם הילדה בבית, מה הם יעשו אז? האישה תצא לעבוד כי הבעל החליט להישאר? 

לא חושבת שקראת את מה שכתבתי.~א.ל

היא כן עושה,

אבל מבחינתו זה לא מספיק.

לא הבנתי למה בית נעים לשהות, זה לא מספיק.

ואם לא- יש מנקות..

את אומרת ש"היא עושה ומבחינתו זה לא מספיק".ותן טל

הוא אמר: 

 

הבעיה שלי היא שיש טענה מצידה שהיא לא מספיקה לטפל בבית 

 

ככה שמזה נשמע שוא אומר "הבית לא מצוחצח פיקס" הוא מתכוון בזה למה שכתב לפני, שהאישה פשוט לא מסדרת את הבית/עושה את מטלות הבית, כי היא רק עם הילדה...

 

אם הבית היה נעים לשהות בו, ובגדול מלאכות הבית היו נעשות - אני מאמין שהוא היה לא מתלונן/פחות מתלונן ממה שעשה עכשיו...

תתפלא..~א.ל


את אומרת לי להתפלא? אני אמרתי מה הוא כתב.ותן טל

את לא התייחסת למה שהוא כתב אלא למה שנראה לך...

 

ככה שמה יש לי "להתפלא"? הסיטואציה שהוא תיאר דומה בהרבה למה שאני אמרתי מאשר למה שאת אמרת, במחילה... 

בבקשה- הדברים שלו לא בדיוק חד מימדים כמו שאתה מתאר~א.ל

וכמו שכתבתי בתגובה אחרת לא צריך להקצין לאף כיון:

היא בודאי יכולה להתעסק בענייני הבית

אבל פיקס, ומצוחצח- זה ממש לא בטוח שיהיה.

 

"בגדול הסדר והנקיון חשובים לה מאוד"

 

"האם זה הגיוני שאישה תשב בבית עם הילדה ועדיין הבית לא יהיה מצוחצח פיקס"

 

הבעיה היא שהוא לא מצפה שהבית יהיה מסודרלולית10

ונקי בסך הכל אלא 'מצוחצח'! וזה הבדל מהותי!

וואו אין לך מושגכוכבי בוקר
הילד שלי המתוק דורש תשומת לב כל שעות הערות שלו, וכל הרדמה שוברת גב ומתישה ומסתיימת בארבעים דקות שינה ואחריה סבב חדש של יחס בלתי פוסק עד שהוא מתעייף ושוב הרדמה. זה אחרי שקמתי אליו אי אלו פעמים בלילה ( לפעמים חמש פעמים, כשכל פעם זו הנקה והרדמה מחדש )
יש ימים שאני מתחילה מותשת ברמות שאתה לא מכיר עם ילד שקם ב6 פעיל ונמרץ, ובין בכי לבכי ( ולפעמים כשהוא מקטר ברקע ) אני מנסה לדחוף משהו לפה כי בכל זאת אני מניקה ורעבה.

בימים כאלו הארבעים דקות שהוא ישן זה הפסקה הכרחית. אתה יודע איך אני מסיימת את ימי חמישי שבהם אני מבשלת לשבת? על הקרשים. לגמרי. בלי דקה מנוחה כי בזמנים שבהם הילד לא תופס את כולי אני ממהרת למשימות שמחכות לי.

יש ימים שבהם אני נחה כי ב"ה בעלי מבין כמה מתישה יכולה להיות השהות עם תינוק והוא לא מצפה לחזור לבית מצוחצח. הוא מבין שכשהוא חוזר מהעבודה, גם אני אחרי יום עבודה ונותן את חלקו בנקיון הבית.
לא קלעתם לבעיהbizko
הבעיה שלי היא שאני באמת לא חושב שלטפל בילדה בבית זה "משרה מלאה" יש מספיק זמן חופשי שאני מצפה ממנה לעשות את מטלות הבית בו. האם זה יותר מידי? זו תינוקת אחת! ממש אין לי בעיה לעזור אבל אני מרגיש שהיא מנצלת את זה. ו"דוחה" דברים שאפשר לעשות בזמן הפנוי לזמן שאני בבית, פה הבעיה שלי.
נשאל אחרת- אז איפה אתה במערך התפקידים ביחס לילדה?~א.ל

לי ברור שאתה צריך לקחת חלק.

זו הילדה שלך, וזה הבית שלך, והזוגיות שלך.

כל אלה הם לא בבלעדיותה של האישה.

 

אם האישה לא עושה מספיק מבחינתך אתה מוזמן לשוחח איתה על זה.

אבל לטעון שאתה עובד יותר, זה לא נכון

בוקר אוראסטרו
אני חושב שצריך לנסות לבחון מה מניע אותה...
לפעמים למרות שהיא בחרה בכך, אולי היא מרגישה קצת פגיעה בערך העצמי מכך שהיא בבית ואתה "השיח". אני בטוח שלך אין כוונה כזאת. אבל אולי כדאי באמת לעזוק לה לשפר את הדימוי של עקרת בית אצלה. לכן אולי דווקא הפוך תתרשם מכמה היא כן מספיקה... וכשאתה עוזר תראה כמה זה לא פשוט ותעריך את הקושי שהיא חווה. אני חושב שדווקא גישה כזאת למרות שעל פניו היא מנוגדת מעט למה שאתה אולי מרגיש יכולה לעזור.
בהצלחה
אתה לא רואה דברים בצורה נכונה.בת 30

וההוכחה הכי גדולה היא שאתה קורא לזה "לשבת בבית". כמה מהזמן במשך היום היא יושבת????

אני הייתי ארבע פעמים עם ילדות בגיל הזה בבית. אמא זו התעסקות גדולה. אתה לא יודע בכלל מה אשתך עושה.

יכול להיות להיא יכולה להספיק יותר, אולי היא צריכה קצת דחיפה ועידוד ותמיכה שלך. אולי היא גם מאוד עייפה כי היא קמה להניק בלילות.

תראה, חז"ל אומרים שאישה צריכה שנתיים כדי להתאושש מהלידה.

אשתך לא בכוחות הרגילים שלה, במיוחד אם היא מניקה.

נראה לך שהכל בסדר, שיש לה כוח והכל כרגיל. אבל ממש לא.

 

דבר איתה, אבל לא ממקום של דרישה אלא ממקום שמנסה להבין אותה ולעזור לה.

אישה שעושה בכוונה - צריך לבדוק למההכוח_לקבל

זה אומר דרשני...

 

אני כמעט בטוחה שהיא לא מרגישה מספיק הערכה 

או משהוא אחר מפריע לה  גלוי או ניסתר

 

אתם צריכים לדבר על הדברים ולהגיע לעמק שווה שאתה לקוח משהוא במטלות והיא 

כמובן בהתאם לזמן וכו'.. אך ממקום של הבנה של השני 

ואל ממקום של שפיטת הזמן האופי וההתנהלות שלו 

 

מדברים עד שמוצאים!

 

אבל אם זה בכוונה זה כמעט זועק שמשהוא אחר מפריע לה!

יכול להיות שדווקא חוסר ההערכה שלך גורם לה לעשות פחותסדר נשים


אולי היא פשוט רוצה יותר זמן איתך?מאן דהו1
אז הבעיה היא אצלך לדעתי... לא אצלה.בתאל1

אם אתה חושב שלטפל בילדה ובבית זה לא משרה מלאה... אז תנסה לבד.

יום אחד תשמור על הילדה שלך מהבוקר עד הערב

ותגיד לנו מה היו התוצאות בבקשה.

 

 

גברים....

 

במילה אחת- כןשאולי18

בטח הגיוני שתצטרך לתרום לבית ביום שישי.

 

הטיפול בילדה דורש המון. סתם כמה שאלות למחשבה: מי קם בלילה עם הילדה?  מי מחליף לה? ניסית פעם להישאר עם הילדה ולו למשך ערב אחד (ולשלח את אשתך "להתאוורר")?

 

מלבד הטיפול אני מניח שמלאכות רבות האישה עושה ולא מחכה לך ליום שישי- בישולים, כלים, כביסות, ניקיון שוטף ועוד. 

 

אני מסכים שבוודאי שאי אפשר שכל מלאכות הבית "יחכו" כשתגיע ביום שישי, אני גם מסכים שבמציאות שתיארת עיקר מלאכות הבית מן הסתם יעשו ע"י האישה. אך מעורבות ו"עזרה" (כהגדרתך) ממך ביום שישי די מתבקשת.

ועוד הערהשאולי18

צריך לבדוק עד כמה היא "מנצלת" ומחכה ליום שישי, או עוברת קשיים של כל אימא טרייה- שינוי שעות השינה, הטרדות החדשות, השינוי במראה החיצוני, המחויבות החדשה ועוד.

 

ניחוש שלי- האמת היכן שהוא באמצע- ואתם צריכים לשוחח על כך בזמן בו אתם באווירה חיובית.

הייתי מציע לך דבר אחד...conet
קח אתה יומיים חופש שלח את אשתך עם חברה או משהי קרובה ליומיים מחוץ לבית ואתה תשאר עם הילדה.

תאמין לי שכשהיא תחזור אתה תהיה מוכן להוריד לה עוד כמה חלקים מהמטלות...

כשאתה לבד עם ילד בבית הזמן היחיד לעשות משהו זה הזמן שהילד ישן (בין שעתיים לארבע שעות תלוי גיל)
בזמן הזה היא צריכה לנוח לבשל לנקות לסדר לארגן ועוד. וכשהילד קם הוא חוזר לבלגן ואז נראה שלא עשיתי כלום...
קח את זה בחשבון ותראה ברכה...
אהבתי!שאולי18


תעשיר אותי כמה תינוק בן 7 חודשים כבר מבלגן?ותן טל

אני מכיר תינוקות בגיל הזה, היו לי אח ואחות בגיל הזה.. (יותר, אבל אח ואחות כשהייתי בגיל מספיק בשביל להבין). גיל 7 חודשים זה גיל שאומנם כבר זוחלים בו פחות או יותר, אבל עדיין כמות היכולת "לבלגן" בו היא מאוד קטנה. אתה לא מדבר על ילד בן שנה וחצי +, תזכור...

לא נכון הם מתחילים טעימות וזה לוקח זמן להכין להאכיל לכבס זהרק אמונה

מאוד מלכלך...

בן כמה היית אז?

והאם אתה יכול לשאול את אמא שלך לפני שאתה מדבר כאן?ומייעץ לו מה נורמלי.

גם אני זוכרת את אחים שלי המתוקים אבל לא את המחלות שלהם את הקושי האמא זוכרת

עכשיו אני בבית  מרצוני עם ילדה בת 9 חודש וזה עבודת פרך!

נשארת עם הבת שלך מתישהו יום שלם?עדיין טרייה
תינוקת בת 7 חודשים בהחלט דורשת התעסקות רוב היום וזה שאתה לא חושב את זה גורם לי לחשוב שלא כל כך יצא לך להשאר עם הבת שלך לבד (כי זה כל כך ברור שאי אפשר לעשות כלום עם ילדים ולהפך ילד אחד יותר מגביל מ2 כי 2 ילדים יכולים להעסיק אחד את השני). התפיסה הזוגית שלך לא נכונה אתה לא מאשר לאישתך להישאר בבית אתם מחליטים ביחד מה הכי טוב למשפחה ולה. בכלל כל היחס הזה של מה אני עושה ומה את עושה דרישות להספקים וכ'ו זה ממש לא בריא לזוגיות. לכל אחד יש את הכוחות שלו והמחשבה צריכה להיות שכל אחד עושה את המקסימום בשביל הבית בתוך גבול היכולת שלו. אני יכולה להגיד לך שעד עכשיו (4 וחצי שנות נישואין) כל פעם שאני מבשלת או מנקה אני עושה את זה מתוך הרגשה שאני עושה אקסטרה בשביל בעלי והמשפחה וממש לא מתוך הרגשת מחוייבות (למרות שאני עושה את זה כמעט כל יום). כל פעם שאתה חוזר לבית תחייך ואל תראה לה שאתה מאוכזב מאיך שנראה הבית אבל אם היא עושה ביום אחד אקסטרה תראה לה כמה אתה נהנה מזה. ולדעתי הסיבה שהיא מתלוננת שהיא לא מספיקה זה כי היא מרגישה צורך להצתדק לפניך למה היא לא עבדה בבית ברגע שהיא תרגיש שאתה מקבל את זה ושמח בה כמו שהיא היא כבר לא תרגיש צורך לספק הסברים ואולי תרצה מעצמה להספיק יותר.
יש גם גברים שחושבים על הסתדרות טכנית בלבד!הכוח_לקבל

והם לא מבינים שזה לא ביביסיטר ...

ושמים את הילד בלול, ופשוט מנסים להסתדר עד שיעבור הזמן!

 

(לא כולם כאלה ויש כל מיני מינונים אבל ייצא לי לפגוש זאת)

 

אלא שאמא זה הסדר הקבוע של התינוק  והיא גם צריכה 

לדבר איתו

לספר לו 

לפתח אותו

לחבק אותו

להרגיש אותו

להקשיב למילמוליו...

לצחוק איתו

לשיר איתו 

להאכיל וללמד אותו הרגלים נכונים...

וכו'.. וכו'...

 

צריך את הלב...

 

 

ואפילו גבר שהיה רק עם ההתעסקות הטכנית ליום אחד יבין את הקושי....

 

אבל תינוקת זה הרב יותר מלחתל להאכיל ולשים לישון... ונשיקה...

 

תינוק צריך הרבה יחס!

את צודקת אבל בגיל הזה גם התעסקות טכנית בלבד ממלאה את כל היוםעדיין טרייה

ולפותח השרשור אתה צריך לשמוח שברוך ה' לילדה שלך יש אמא שיכולה להשאר איתה כל היום ולהעניק לה את כל מה שהיא צריכה.  

פיתרון פשוט תביא עוזרת ותפסיק להתהלך כקרבן מנוצלישמח משה
עוזרת מאוד יכולה לסייע כי הבית יהיה נקי ויהיה לכם יותר נוח בו , 150 שח לשבוע והבית מבריק.

לגבי מהות התלונה ..נשמע שמה שמפריע לך זה שהיא מנצלת אותך..עובדת עליך... מזלזלת בך... משתמשת בילדה בשביל להימרח ואתה הגבר המסכן הצדיק שכל היום עובד ואז שאתה חוזר הבייתה אתה שוב עובד.

אז אתה מתחיל למדוד כמה זמן צריך בשביל להתעסק עם ילדה ומה עם הזמן שהיא נרדמת ואתה מתחיל לפתוח לה שעון....

זו גישה לא בריאה ולא נכונה , התסכול מובן אבל אתה יוצא מהנחה שאשתך היא פרטנר שלך לעסק וזה לא עובד ככה ואתם גם מתעלם ממהות הדבר שהיא עושה

אולי אשתך פשוט לא מהנשים התקתקניות? לא כולן כאלה.. יש כאלה שקשה להם להיות אחראיות על תינוקת וגם לתקתק בית , כמה זמן אתה היית מחזיק עם תינוקת יום יום שעה שעה... ועוד בגיל כזה קטן.

תפרגן לאשתך שהיא מטפלת בה ושבזכות זה הבת שלך מקבלת אמא אמיתית ולא מישהי זרה , אתה יכול להיות בטוח שהיא מקבלת טיפול אוהב ומסור , וזה יתרום לבריאות הנפש שלה ולהיתפתחות שלה. תשמח שאשתך בחרה לא לעבוד כרגע ולהיתמסר לילדה זה לא מובן מאליו.

ויחד עם זאת אתה יכול לבקש ממנה דברים מסויימים שאתה מציע שהיא תעשה בתיאום איתה אבל את תכביד עליה.
אשה איננה פועלת נקיון או עוזרת ביתרועה קטנה

והטענה שלך שהבית אינו "מצוחצח פיקס" היא מרגיזה ומקוממת

 

גם גבר אינו כספומט, את יודעת...ותן טל

אבל בעבר היה מודל מסויים, שבו הגבר הוא זה שדואג לפרנסה, והאישה היא זאת שמטפלת בבית ובילדים.

 

כיום עם התפתחות העולם ועליית רמת החיים והצורך גם ביותר כסף כדי "לשרוד" לכאורה, המודל השתנה מהותית וגם הגבר וגם האישה יוצאים בדרך כלל לעבוד, ואחרי זה הגיוני שכאשר הם בבית כולם נותנים יד לעבודות הבית.

 

אבל אם האישה מיוזמתה בחרה לחזור לסוג של המודל הישן - היא לא יכולה להתלונן שבעלה אם ככה מצפה שזה באמת יהיה כמו המודל הישן. אם הוא המפרנס, אז הגיוני שהיא תהיה שאר הדברים. וזה לא קשור ל "פועלת ניקיון" או "עוזרת בית" (בכלל - זה שטותי - מה זה עוזרת בית? היא לא עוזרת - היא בעלת הבית שמנקה...) - בדיוק כמו שזה שהגבר הוא העובד לא הופך אותו ל"כספומט" או ל"כרטיס אשראי מהלך".  

אישה אוהבת שבעלה עוזר להאוהבת ומתפללת
כי זה נותן הרגשה של שותפות, שהבית הוא של שתינו
זה הנקודה...רק אמונה


אתה קצת חצוףנשואה מאושרת.

אני אמורה לחזור לעבוד, אבל בינתיים אני בבית עם התינוק שלנו.

אתה ובעלי מוזמנים לבוא להחליף אותנו למשך יומיים. ר ק יומיים, זה מספיק, ויספיק גם לכם.

כי שאני הולכת לחדר כושר ובמהלך ה3 שעות היחידות ביום שבעלי איתו לבד אני מוצאת אותו לא עושה כלום ואיתו על הידיים.

קודם תהיה במקומה ואחר כך תבוא בדרישות. זאת אשתך והאמא של הילדים שלך.

למה את משליכה מהחיים שלך עליו?אלעד

הוא לא במקומה. הוא איננו אישה ואין לו הכישורים להיות אישה.

כל נסיון לומר "בוא תהיה במקומה" שנכתב בשרשור הזה כמה פעמים פשוט לא מתחיל.

בדיוק כשם שלא תצטרכי להתעמת עם הקושי של גבר שקופץ מהמיטה בשש וחצי לתפילה, מפזר ילדים למסגרות ורץ לעבודה, וחוזר סחוט מעייפות אחרי 9-10 שעות לביתו - כך לאישה באופן טבעי קל יותר עם ילדיה (אשתי קופצת בחדווה כשהפשוש עושה בטיטול או מתעורר באמצע בלילה לינוק. למה אני לא? ככה. עניין של כרומוזומים ומגדר כנראה)

 

תזכורת:

היא החליטה שהיא לא חוזרת לעבודה,

לא הוא החליט בשבילה.

אני מניח שסיכום מוקדם ביניהם בנושאי נקיון וכד' היה יכול לחסוך את אי הנעימות כעת, כשהוא מרגיש מנוצל והיא סחוטה מעייפות ואין לה ראש למטלות הבית כפי שהוא היה רוצה.

 

כשאשתי החליטה להשאר בבית כיבדתי את דעתה ותמכתי בהחלטתה, ורק ביקשתי שעל הדרך תשמור על עוד כמה ילדים ואז זה גם משתלם כלכלית ולא מטיל את כל העול הכלכלי עלי. כמובן שהגעתי כל יום וסידרתי ועזרתי אבל זה לא הדיון.

 

 

סליחה שהארכתי בדבריי,

המונח "חצוף" בו השתמשת הקפיץ אותי

נתת פה בשולי הדברים רעיון יפה: לשמור על עוד ילדיםמשה

לדעתי זה מועיל מעוד כיוון: לילד שיש בבית יש חברים.

אממאלא. אם הילד שלך קשה אז עוד ילדים???אין כמו אמא

כל הכבוד לנשים האלו שמוכנות לשמור על עוד ילדים. אני מצדיעה להן

זה יותר קשה אפילו לדעתי מלצאת מהבית ולשמור במעון

 

לפעמים זה הפוךמשה

תלוי באישה ובדינמיקה בין הילדים.

^^ עושה את זה בעצמי.בלדרית
מה שכן, אז לא יישאר סיכוי שהיא תעשה את כל מטלות הבית.
פשוט אז היא כבר יצאה מגדר "נשארת בבית" ועברה ל"עובדת מהבית"ותן טל


ברור, אבל אז היא תורמת מכיוון אחרמשהאחרונה


אם כבר נכנסנו לפרטים - לאלעד.נשואה מאושרת.

זאת לא הייתה החלטה שלי להשאר. אני מבחינתי לקפוץ מהמיטה בחמש וחצי בבוקר (וגם ללכת להתפלל, כן כן) לעבוד ולחזור למטלות הבית הרבות. אוהבת מאוד, בדיוק כמוכם.

ומתפקידנו כנשים ללדת עד ל"כישורינו כנשים"...נו באמת, כבר עברנו את השלב הזה. בעלי עושה כביסות ויודע לבשל אוכל בדיוק כמוני.

אגב גם שהייתי בחודש שמיני שהוא היה במילואים ובחודש תשיעי, עבדתי במשרה מלאה והייתי חוזרת ומנקה ומכינה כל היום אוכל. (אגב בעלי עובד עד 10 בלילה).
ב"ה בעלי מבין ועוזר, אם הוא לא היה מבין הייתי נפגעת מאוד.

לדוגמא היה לנו שבוע עמוס באורחים, והבית הפוך(יחסית לאידיאל שלי) ושהוא יחזור מהעבודה היום אני מתכננת לבשל ולנקות, אבל זה אפשרי רק בעזרתו. או שהוא ינקה ויבשל, או שהוא ישמור על הילד.

 

לענייננו, שים לב שהוא כתב שהיא כן עושה את הדברים האלה במהלך היום  אך היא לא תמיד מסיימת הכל ובגלל זה נשאר מה לעשות בשישי.
נורמטיבי ומקובל לגמרי - מה שקורה לרוב הנשים אם תשאל אותי, ואפילו אותי זה מטריף להתחיל דברים ולא לסיים, אבל מה לעשות, אני לא יודעת אם הוא ישן חצי שעה או שעה, ישחק לבד רבע שעה או שעה.
ולפעמים לא בא לי לישון באחת בלילה ובא לי לנצל את הזמן שבו הוא ישן ולישון גם כן או סתם לרבוץ.
וחוץ מזה שהניסוח שלו צרם לי, מאוד. "מצוחצח פיקס".
עצוב שהוא לא מעריך, בדיוק כמו שהוא יוצא לעבוד והוא מצפה להערכה, עצם זה שהיא הספיקה רבע מהמטלות - אשרייה!!

החיים שלך לא מעניינים, במחילה, וגם לא החיים שליאלעד

הדיון הוא על החיים שלהם.

ואשתו, בניגוד אלייך, בחרה להשאר עם הילדה מרצונה.

בעלה קיבל את החלטתה בניגוד לרצונו וכעת מתוסכל מהתוצאות.

 

זהו.

זה הסיפור.

וכל השאר תפאורה שאנחנו הוספנו

 

כפיים לך ולבעלך

זה לא הופך את פותח השרשור ליותר צודק או פחות צודק

ועדיין...נשואה מאושרת.

אני במצבה, ואני יכולה לספר איך זה להיות במקום הזה.

ושבעלה מאוכזב מזה שהבית לא מתוקתק ומבריק - מאכזב גם אותי שאלה ציפיות של בעל מאישתו.
צריך להעריך את היותה אמא מסורה ואוהבת, ושבזמנה הפנוי מטפלת ומחנכת, וגם כן בין לבין עושה מה שביכולתה.
 

זה הכל.

 

לבדוק אם אשתו עצלנית/לא בסדר מול אחרים לא מוסרי בעיני.
שיפתח את זה איתה.

בדיוק ^^^^binbin
אכןאלעד

ראי את שתי תגובותיי הראשונות להודעות שלו.

לא חושבת שאישה צריכה לוותר לבעלה בעניין.בלדרית
כמובן שהדבר על זה, אבל בשורה הסופית לאישה אמורה להיות בחירה אם להישאר בבית או לא. זה חלק מתהליך הלידה והיריון מבחינתי.
ברור שיהיו כאלה שיחלקו ויגידו ששני ההורים שותפים בילד ושהעול הכלכלי צריך להתחלק. אבל - הבעל מתחייב בכתובה לפרנס את משפחתו, האימא היא זאת שסחבה את הילד וילדה אותו ואם היא מרגישה שהיא לא מוכנה עדיין להיפרד ממנו. יש לכבד זאת. אם המצב הכלכלי דחוק אז נדחקים-חוסכים בהוצאות ומוצאים פתרונות כמו עבודה מהבית או שמירה על ילדים. העיקר שהילד יקבל את מה שהיום משום מה נחשב למותרות- טיפול מסור של אימא. ולא, שום מטפלת לא תצליח לספק זאת. בוודאי שלא מעון.
מצד שני אם האימא מתקשה להיות עם הילד בבית, אין צורך שתתענה. אם היא מרגישה שזה יעשה טוב לה ולילד. שתלך על זה- אבל, זה לא יכול לבוא מתוך כורח שיצר הבעל- כלומר, זה יכול אבל שני בני הזוג עלולים להצטער כל זה.
לא מסכימה איתך כללחכמת חיים
גם לא עובדת ולא מסוגלת לטפל בילדה אחת???
מה יש לה לעשות ? הם לא גרים בטירה אני מניחה, בית של 70-80 מטר, כמה זמן לטאטא ולשטוף ולסדר? כביסה פעם ביומיים? אוכל צהריים 30 דק הכנה על מה אנחנו מדברים? בטוח שהיא בפלאפון בערך שעה ביום? באינטרנט עוד 30 דק( ברחמנות) זה הזמן ואפילו פחות בשביל כל המטלות
אלא אם כן היא לא יודעת וצריך לעזור לה ללמוד מה עושים ואיך
לא צריך לרחם, והוא ממש לא מתנשא!
למה החלטת שהיא לא מטפלת בילדהסדר נשים

ולא מטאטאה ומכבסת?

זה לא מה שהוא אמר. מה שהוא אמר זה שהיא לא "מצחצחת פיקס"

על הדרך תשמור על עוד כמה ילדים?סדר נשים

על הדרך??????

זאת עבודה לכל דבר, זה כמו שהיא עובדת בחוץ

והוא באמת חצוף

^^^ גם אני הזדעזעתי..ירושלמית טרייה
להיות מטפלת זה אחד הדברים הכי קשים שיש.
אז "על הדרך"..
אם מבקשים משהו ממישהו, במיוחד אם זו האישה האהובה, לא מפחיתים בערכו. אלא מודים כמה שזאת עבודה קשה.
ממש לא אהבתי את התגובות של אלעד פה.
אני לא מכירה אישה אחת ש'קופצת בחדוה' באמצע הלילהDvorW

כשהפשוש שלה עושה בטיטול.

היא מקסימום עושה את זה בלי תלונה.

 

כמה נוח להאמין שלמגדר השני נורא כיף להחליף טיטולים (על הדרך גם לשכנים, למה לא.)

^^^ לגמרי. קוראת שוב ושוב את התגובות של אלעד, המומהירושלמית טרייה
כל מה שאישתו עושה הוא נורא קל.
ובטח גם נורא קל להתעורר כמה פעמים בלילה ואחר כך בשמונה בבוקר להיות מאורגנים לשמור על עוד כמה תינוקות אצלך בבית.

מצא אשת חיל נדירה ממש.
אכן אשת חיל אלעד

זו היתה טעות מצידי לציין מה מתרחש אצלינו בבית,

כנראה.

אתן אכולות קנאה!

 

אבקש לתת דגש לעיקרי טענותיי, שנפרסו לאורך השרשור -

1. שנושאים כאלה יש ללבן בין בני הזוג ולא בפני פורום רחב באינטרנט.

2. שהואיל והיא זו שהחליטה על דעת עצמה להשאר בבית ובכל רגע היא יכולה לחזור לעבודה, מוטל עליה להתאמץ מעט יותר מהרגיל.

3. שאם בעלה רואה שהיא לא עומדת בציפיות שלו, שישלים אותם בעצמו.

 

לא קנאה, להפך. מעריכה עוד יותר את בעלי.ירושלמית טרייה

מבינה כמה זה לא מובן מאליו שיש בעל עדין ומתחשב שלא בא עם ציפיות להספקים ויכולות.

וחשבתי שברור שכתבתי בציניות שהיא אשת חיל.. היא אכן אשת חיל אבל ההסתכלות שלך מזעזעת. אולי בזכות מה שכתבנו תודה לה שהיא קמה בלילה ועובדת קשה ותעריך יותר את המאמץ שלה במקום להמעיט בו.

אז את מוזמנת להכיר...נקודה

בס"ד

 

גם אני קמתי בשמחה כל פעם שהקטנטן שלי היה צריך אותי,

ביום או בלילה... 

וזה שזה בשמחה

לא אומר שלא הייתי עייפה בבוקר...

 

הייתה תקופה שעבדתי במשפחתון, וגם שם החלפתי טיטולים בשמחה ובאהבה.

יש כאלו שיש להן תענוג לטפל בתינוקות- כולל כל מה שזה אומר.

כמובן שזה לא הופך את זה לקל או ל לא מעייף, אבל כן בשמחה

 

התנגשות קלאסיתמשה

היא כנראה מרגישה שהיא עובדת קשה, ואתה מתוסכל שאתה עובד כל השבוע ושחררת אותה מלעבוד בחוץ והבית עדיין נראה כמו שהוא נראה.

 

איזה מקצוע יש לה? היא יכולה למצוא עבודה חלקית כלשהי? (וכמובן מסגרת חלקית)

זה יועיל להתאווררות שלה בעיקר, וגם יכול להכניס כמה שקלים שישמשו בתורם אפילו לעוזרת.

 

יכול להיות גם שהיא לא יודעת לנהל זמן או שהילדה מנצלת את זה (גם קורה).

מבחינתה הזמן עם הילדה זה עבודה קשה כשבעצם אולי אפשר היה לשים אותה במנשא על הגב ולעשות משהו בבית (ולפני שנשים קמות עליי: עשיתי את זה, הרבה פעמים, כמתכנת).

 

אתה אוהב לצאת להליכות? קח את הילדה איתך ותבקש ממנה לחסל מטלות בית בינתיים. לך תהיה חוויה (גם ככה הילדה שקטה כשמטיילים איתה) ולה יהיה כמה דקות שקט מהדבר הזה שמנהל לה את החיים.  אני הייתי לוקח את בן החודשים הספורים שלי לטיולים תוך כדי שיחות טלפון-עבודה מעיקות.

כמה עצבים..משוטט
אני לא יודע למה אבל כולם בטוחות שילדה בבית זה סוף העולם. נכון ההסתכלות שלו קצת שגויה. כי לעזור תמיד אפשר גם אם אתה עובד יומם ולילה.. יש זמן פנוי לעזור זה מעולה. קח מטלית ותנקה אבק אבל מצד שני האמהות שלנו גידלו ילדים בבית עשו עבודות אף אחד לא עזר להן ואפילו מכונת כביסה לא תמיד היתה אופציה ככה שלגדל ילדה אחת בבית ולעשות עוד דברים זאת דרישה הגיונית ביותר.
משום מה הגישה הנשית הרווחת היום זה שלגדל ילד זה משהו שדורש ממך את כל היום ואת על הכוחות. בעיקר בילד ראשון. זה נכון לכמה חודשים הראשונים אח"כ אפשר לשחק עם הילד ולשחרר.. ככה גם מגדלים ילד בריא יותר. ואפשר לנקות ולסדר..
אז תנשמו עמוק..
אי אפשר להחליט שאת בבית ומצד שני שלא יצפו ממך לתפקד בבית.. לא סתם קוראים לזה "עקרת בית" ולא "מגדלת את הילדים שלה"
אי אפשר להגיד בוא נעשה כמו פעם "הבעל מפרנס האישה בבית" ולצפות ל"בעל מפרנס אישה רואה סרטים"
החלטת להישאר בבית? אז כן בעלך מצפה לחזור לבית נקי לשחק קצת עם הילדה לקלח להרדים ולשבת ים כוס קפה ועוגיה..
יש לציין שהפתרון הוא לדבר איתה להבין אותה ולעשות תיאום ציפיות משותף.
ותרגעו.
את האפשרות לעשות משהועדיין טרייה
בזמן שהילדה משחקת קיבלתי רק כשהיא עקפה את גיל שנה גם לפני זה הייתי מאוד משתדלת אבל לרוב לא הייתי מצליחה. וגם אם יש אישה שמצליחה יכול מאוד להיות שאישה אחרת לא מסוגלת לעמוד בזה. כל עוד היום שלה באמת מסודר והיא לא שוקעת לאיזה בטלה שגם בשביל הנפש שלה זה לא טוב אני לא רואה בזה שום בעיה. לפותח השרשור אם אישתך קמה בשעה סבירה יש לה סדר יום קבוע ובכל זאת לא מצליחה להפוך את הבית למתוקתק אז כנראה שזה מעל ליכולות שלה מצד שני אם היא קמה מאוחר ורוב היום מבלה בבטלה אז אתה יכול לדבר איתה לנסות לסדר ביחד סדר יום להתקשר לשאול איך היא מסתדרת (כל זה כמובן אם זה עושה לה טוב והיא גם רוצה לצאת מהבטלה) וזה יתן לה מרץ.
שוב השוואה לאימהות של פעם? תבין שאנחנו בדור אחר.binbin
אפאחת לא אמרה שילד בבית זה סוף העולם, לא צריך להקצין כל דבר. ילד בבית זה לא לשבת רגל על רגל נקודה. אז יש שעתיים של שינה- שבשעתיים האלו כן הייתי מסדרת כמה שאני יכולה, מכניסה מכונה, מעמידה סיר על הגז, אבל זה מגביל.
דור אחר.. פקה פקה..משוטט
מצטער אבל זה תירוץ קלוש ביותר.. מה ההבדל? אתן מפונקות יותר. אם את בוחרת לא לעבוד כמו פעם. תהיי לא מפונקת כמו פעם.
חלישות הדורות מבאת בחשבון גם לעניינים שקשורים לגבריםנקודה

בס"ד

 

למשל בעל התניא כותב שהיום (זאת אומרת כבר בדורו לפני 200 שנים)

 אסור להתענות תעניות למירוק חטאים כי הדור חלש וזה גורם לחלישות בלימוד התורה וכ'

מה דור אחר? ההנקה הבישולים הנקיונות אותו דבראלעד

די לרכוב על התירוץ הזו שלא מחזיק מים

גברים עובדים כמו פעם 9-11 שעות בממוצע,

גם הנשים יכולות גם לטפל בילד שלהן וגם לדאוג לבית. לא ביקשנו לכבס בנהר או לחלוב את הפרה.

 

האישה שלו בחרה לחיות בדור הקודם ולגדל את הילדה בבית במקום לעבוד?

אין בעיה.

זו עסקת חבילה שכוללת גם נקיונות וכד'.

 

הבית לא צריך להבריק, ברור שפותח השרשור טועה,

אבל מכאן ועד לנפח את הילדה הקטנה כאילו היא שואבת 90% מהזמן זו כבר הגזמה פראית.

וכן, לכל גבר יצא להיות עם הילדים בבית כמה ימים מחייו ולפחות אלה שאני מכיר הסתדרו היטב

תפתחו ספרים הדורות השתנו.. זו עובדה .אנונימי (2)

 

 

עניתי על זהאלעד


אתה באמת חושב שאני קוראת תשובות של אחרים??אנונימי (2)

המצב שלך ממש גרוע.. לא מתפלאת על העיזים.

ילד לא שואב 90 אחוז. זה מליון אחוזאין כמו אמא

האישה עברה לידה. לא התאוששה נפשית ופיזית ולזה מתווסף גם טיפול בילד

הגבר כשהוא מטפל בילד , הגוף שלו לא עבר טראומה נפשית וגופנית. ממילא ברור שיותר קל לו זה רק פיזי

משוטט ואלעד.. אתם יכולים להמשיך לזלזל עד מחרbinbin
זה עובדה, פעם הגבר היה יושב בבית והאישה הייתה מנקה ומבשלת מסביבו, פעם האישה הייתה מכבסת ביד והולכת לשאוב מים.. היום זה ככה? לא!
היום מקובל שגבר ואישה עובדים, מפרנסים, אבל אני לא רואה בלגדל את הילד שלי בבית כמשהו לא תקין! אני מההתחלה חושבת שפותח השרשור יכול פשוט לפנות לאישתו ולהבהיר את הדברים וכן, היא יכולה גם לדאוג לבית נקי ואוכל חם, אבל לא לדרוש בכזאת נרחצות! בכזה שוביניזם כן אלעד לדעתי הייתה לנו שיחה על המילה שובניזם אבל זו המילה שלי כדי להסביר את המצב. תתמודדו.
לא מזלזל..משוטט
זה פשוט. אישה שהולכת לעבוד אף אחד לא מצפה ממנה לחיות כמו פעם עם בעל שייח.. אבל מי לא לעבוד זה סבבה לגמרי( לא אידיאלי לדעתי אבל סבבה) אבל שלא תצפה שיעריצו אותה על זה שהיא מנקה את הבית
לא צריך להגזים לשני הצדדים~א.ל
זה לא שהיא אמורה לקבל הערצה,
אבל גם הוא לא אמור לצפות שהיא כל הזמן תהיה סביב זה. גם בית נעים לשהות זה בסדר
שמח שהגענו להבנה..משוטט
מעולם לא אמרתי שצריך להגזים..~א.ל
רק התייחסות לחלק משפט אחדמודדת כובעים

גבר צריך וחייב להעריך את אשתו על זה שמנקה את הבית ומטפלת בילדים וכו.

כשם שהאישה צריכה להעריך את בעלה על תרומתו למשפחה והמאמצים להביא פרנסה.

 

 

לגמרי, על כך אין ויכוח.נשואה מאושרת.


מסכים.משוטט
שטויות והבלים...מה קרה לך? ההנקה אותו דבר?פעם נשיםרק אמונה

היו חזקות הרבה יותר...

שנתים הניקו בלי שום בלגנים כמו היום והמבין יבין...

איפה אתה חי...

זה באמת מעצבן שאשתו החליטה לבד.וענית לו טוב בהתחלה.

 

אבלהיא לא מכונת עבודה ומי אמר שהיא צריכה לפקסס את הבית?

עזרה זה צורך שלה ממנו ומתי שהוא נמצא הוא צריך לעזור  ולאורר אותה 

נשמע שהוא דורש ממנה שהיא תעשה הכל וכועס עליה שלא מפרנסת

ומרגיש שהיא לא שווה אם לא מכניסה כסף

ומשווה אותה לאמאהות שיראה אותה כמו שהיא

וזה כן מענין הסיפורים שלהן בשביל אינדקציה ואם כבר הוא משווה לאימהות שישווה לנשים כאן שחיות בדור הזה

שבו הכוחות ירדו מאוד...

ואיןאת הנשיםשל פעם 

אני בבית עם תינוקת ובזמני הפנוי מתאווררת..ולא מפקססת בית 

מה אני משרתת?ז

 

 

אם תשים לב הוא כתב שהיא כן עושה דברים~א.ל
אבל, בעיניו, זה אף פעם לא עד הסוף.
הוא מבחין בכך ביום שישי, ביום בו הוא "עוזר"
לכן הוא יוצא מנקודת הנחה שהיא אולי דוחה הכל לזמן הזה בו הוא נמצא...
הוא מגזים וחי קצת בסרט..משוטט
אבל הרעיון הבסיסי הגיוני..
כשגברים היו גברים .. נשים היו נשיםם..אנונימי (2)

הדורות השתנו..

 

ותתחילו להתרגל לעובדה הזו..!!!!!!!!!!!!!

 

נשים היום הן לא כמו "האמהות שלנו.." וגברים הם לא כמו "האבות שלנו.."

 

חוצ מזה ,

אולי היא קצת מפונקת אישתך.. קח בחשבון שעדיין לא התאפסה לגמרי . 7 חודשים אחרי לידה סה"כ.. וגם חוסר ביציאה ושגרת יום גורם לעייפות יתר... תגרום לה לצאת מהבית דחוףףף!!!

 

(תחשוב על הילדה שלא צריכה את אמא שלה כל היום על הראש ..)

 

 

אם אישה בוחרת לחיות כמו פעם..משוטט
היא צריכה להבין שזה דורש ממנה דברים אחרים..
לא מאמינה שיש היום גבר שמסוגל להיות גבר.. גם אם הוא ממשאנונימי (2)

יתאמץ

 

ולעניין עצמו. אשתו רוצה לחיות את היום .. זה הוא שרוצה לחיות כמו פעם.

אשה היום יוצאת לעבודמשוטט
בעולם המודרני שלנו, אישה לוקחת חופשת לידה שנה ..אנונימי (2)

לטיפול בילד/ה..

 

ואשתו בינתיים רק 7 חודשים בבית.

באיזה עולם מודרני?משוטט
נו באמתת.. לא חשבתי שאתם כאלו מיושנים!!!אנונימי (2)


למה? כנראה שהם מכירים את המציאות בימינועוגי פלצת
אומר עוגי פלצת שחי בכוכב לכת מרחיק....אנונימי (2)

אנחנו לא לוקחים דוגמא ... ממפלצות..

זה מדויק עוגי פלצת

בפלנטה שלנו אין בנות ובנים. רק מפלצות ועוגיות

נשמע טוב.. חבל שאתה קופץ לכאן מידי פעם??? תשאר שם ..אנונימי (2)

בפלנטה שלך.

שלחו אותי פה לעונשעוגי פלצת

ניצל"שתי יותר מדי

אני יכולה להבין למה..אנונימי (2)

ומבינה שאתה נהנה כאן..

 

שיהיה .לך תבין עונשים של מפלצות..

עכשיו אתה בעונש ממש . בקיצור סיימנו להשתרשר..אנונימי (2)

מתחיל לשעמם אותי אפאטי

נגמר העונש שלך עוגי פלצת


אני מכירה דווקאפאז
שחובת הבעל לפרנס את אשתו
אך לה אין חובה לנקות או לטפל בילדים....
דואגים לפעם?
אגב פעם לרוב הנשים שלא היו עניות היו משרתות.. אם כבר.
וחיו בחמולות כך שאשה צעירה לא הייתה צריכה לטפל לבד בתינוק ובעול הבית.

ולך הפותח-
האם אשתך כבר התאוששה מהלידה?
לי מה שהיא עושה ורוצה נשמע לגיטימי-
מטפלת בילדה ובבית, אך לא 'מצחצחת הכל'.

מה שלא נשמע לי מתאים-
זה ההחלטה שלה על דעת עצמה שהיא בבית ( אגב חופשת לידה חצי שנה כך שזה כולה חודש ...)
והגישה שלך לכל העניין (אני עובד שהיא תצחצח.. )
אתה שותף בגידול ובטיפול בילדה?

עצתי-
במקום לברר איזה מניפולציות יניעו אותה לצחצח את הבית יותר,
קח בייביסיטר באיזה ערב,
צא איתה לדייט
ספר לה מה אתה מרגיש
שאל אותה מה היא מרגישה לגבי יציאה לעבודה, איך היא רואה את הדברים

תחליטו יחד מה הכיוון של הבית שלכם
האם שתהיה בבית עם הילדים? עד איזה גיל?
אולי שתצא לעבוד במשרה חלקית?
קח בחשבון שיציאה לעבודה לרוב גוררת הוצאות כמו עזרה בבית
או לפחות יותר מזון מוכן
וכמובן מטפלת
וזה בסדר גמור-

פשוט תעשו לכם סדר עדיפויות משפחתי - מה נכון לכם בדיוק, ולכו על זה
השאלה אם יש משמעות לויכוח מי עושה יותרעוגי פלצת
או שכל אחד עסוק בלשכנע עצמו בצדקתו המוצדקת

(אני מדבר רק היפותטית. אין לי מושג אם קשור למקרה
הספציפי הזה)

זה מעגל קסמים טבעי של ויכוחים ותסכול

האם המשימה היא לשכנע את השני שאני עושה יותר
או לעורר אצל השני את החשק לשותפות?
מסכימה^^^עדיין טרייה
בתור אחת שחיה במציאות הזאת.כתר הרימון

דבר ראשון וחשוב - כל ההסתכלות כאן צריכה להיות שונה. זוג ומשפחה זה לא "דירת שותפים".

אין מקום ל"תחרות" מי עושה יותר, מי התאמץ ועבד יותר, ותור מי לבצע מטלה מסוימת.

צאו מזה! זה פשוט לא מקום טוב לזוג להיות בו!

 

בקשר לשאלה אם זה הגיוני שכך היא נוהגת:

אז הציגו לך את הצד שטיפול בתינוקת זה משרה מלאה, וזה נכון. אבל אם תעשה סקר תגלה שיש נשים "ג'בריות" שיכולות לעבוד בשלוש משרות מלאות והבית מתוקתק. הן גם מסתפקות במספר מועט של שעות שינה ולא מרגישות עייפות. הן גם לא צריכות זמן מנוחה ותעסוקה בשביל עצמן.

אבל אתה תגלה גם נשים חלשות יותר שזקוקות יותר למנוחה וטיפול בתינוק שואב מהן יותר כוחות. הן זקוקות למנוחה ולתעסוקה לעצמן ולא מסוגלות להסתובב כל הזמן רק סביב מטלות הבית.

(ואגב, זה גם תלוי תינוק - יש תינוקות נוחים יותר ויש פחות.)

 

כך שזה לא ממש מצביע על "מי היא אשתך". דבר איתה, תגיע להבנה, תסביר לה את המקום שלך והצורך שלך במנוחה. נסה גם להבין את המקום שלה, וזה שהיא בבית זה בעצם "מקום העבודה שלה" ולא רק "בית ומיטה".

 

אנחנו לא יכולים לדעת אם היא עצלנית או חלשה. נסה "לחוש" אותה ולפי זה למצוא פתרונות.

אולי היא עדיין צריכה להתאושש מהלידה וכדאי לעזור לה בזה? (וכן, לוקח לאישה כחצי שנה לחזור לעצמה.)

אולי היא צריכה מוטיבציה בצורה אחרת?

אולי פשוט לה לא מפריע שהבית נראה כך ולך כן, ואז צריך למצוא את דרך האמצע?

 

תהיו שותפים במטלות ביחד! תפנקו אחד את השני ועל תתחרו או תנסו להתחמק ממשימות.

 

(ואגב - אני חושבת שזה נפלא שהאם נמצאת עם התינוק/ת בשנתו הראשונה לפחות. כדאי להוציא מזה את המירב.)

 

בהצלחה!

 

^^^^^^^^^^^^^עוגי פלצת
^^^^^^^^צפורה


וזה מזכיר לי את הפזמון של השיר הזה:כתר הרימון

אתה תטאטא 
ציפי שביט 
מילים: יורם טהרלב
לחן: קובי אושרת



בבית שלנו הכל מסודר 
ישנה תורנות וכולם משתתפים 
כולם מבשלים וכולם מטגנים 
וכולם בוחשים ואופים. 

אחד מביא סוכר 
אחד מרתיח תה 
אבל תמיד רבים 
מי ייקח ת'מטאטא. 

אתה תטאטא 
אתה תטאטא 
אני טאטאתי 
אתה תטאטא 
תיקח ת'מטאטא ותתחיל לטאטא 
אני עשיתי תה 
אז אתה תטאטא. 

בבית שלנו כשיש מסיבה 
גם אבא ואמא תמיד משתתפים 
עושים את הכל בהרבה אהבה 
רוחצים מסדרים ושוטפים. 

אחד שוטף כלים 
אחד מוריד אשפה 
אבל תמיד רבים 
מי יטאטא את הרצפה. 

אתה תטאטא... 

בגן של ציפורה הכל נהדר 
גוזרים מדביקים מנורות שרשרות 
עושים חזרה למסיבת חנוכה 
הגננות עליזות ושרות. 

אבל כשגומרים 
וצריך לנקות 
אז כל הילדים 
כמעט כמעט הולכים מכות. 

אתה תטאטא... 

 

דקה 21:20

גדול!!!!!!!!!!אנונימי (2)


צודקת מאודה-מיוחד
כתבו פה דברים חכמים. לכולנו יש מה ללמוד מהם..שאולי18


זה אולי יישמע לך מוזרl666

אבל אני אישית עם שישה ילדים מתפקדת הרבה יותר ממה שהיה עם ילד אחד.

הוא לא ישן הרבה, היה לו משעמם לבד ובעצם היה צריך כל הזמן להיות אתו. חוץ מזה כשלא ישנים לילה הרבה זמן אז קמים בלי כוחות. הנקה גם מאוד מתישה פיזית. וחוץ מזה עוד מעט ילדה תגדל ויהיו עוד ילדים והם יתחילו לבלגן את הבית. לדעתי אי-אפשר להשתגע או לעשות לילד טראומות בגלל סדר. יש הבדל גדול בין ילד לילד באותו גיל וגם בבלגן שהוא יוצר. אם הבית לא מותאם מבחינה בטיחותית אז אימא תצטרך לשמור על הילד בלי הפסקה ובכלל לא תספיק לעשות כלום. יש גם שלב שלפעמים מתחיל בשמונה חודשים שילד מתחיל להיעמד ולטפס ואז חייבים להיות לצידו כי הוא יכול ליפול בצורה לא מוצלחת.

כפי שאני רואה מסביב אז הרבה בעלים באמת עוזרים או מתפשרים על בית פחות נקי ופחות מסודר.

 

שלום.גאולה אחת קטנה
חייבת לומר לך ולגברים שקוראים פה- שאישה אחרי לידה,( גם שבעה חודשים אחרי)עדיין לא חזרה לעצמה לגמרי! ואם היא מניקה אז בכלל, הנקה שווה לאימון כושר רציני. תוסיף לזה את ההרגשה הרעה שנוצרת שאתה לא מעריך את מה שהיא עושה (גם בלי לנקות את הבית זה די ביותר ) זה לא מוסיף לה הרבה כוחות. קח אותה לדייט במסעדה שווה ותגיד לה שאתה ממש מעריך אותה ואיך אפשר לחשוב לתקן את ארגון בבית ב י ח ד ! בהצלחה
משהו בטרמינלוגיההדסדס

מפריע לי. כמו לדוגמא:"אפשרתי לה זאת",במקום "סיכמנו שזה אפשרי" או "הבית לא יהיה מצוחצח פיקס".

זה נשמע קצת כאילו אתה יותר בוס ופחות בעל. בעל אמור לבוא ממקום חברי -היא לא עובדת אצלך.

 

לטפל בילד קטן היא משרה בפני עצמה- יש כאלו שמטפלות בילדים לפרנסתן. 

זה נשמע כאילו אתה מתחשבן איתה על זה שהיא לא עובדת או מנסה לראות היכן אתה תרוויח מזה במחשבה שאם לא אז אולי לא שווה לך ולכן קצת "מחפש אותה". רד מזה-לטובת שלום הבית שלך.

מותר לך לסדר קצת את הבית בימי שישי בבוקר. אני מבינה שהיא גם מגדלת את הבת שלכם וגם כן עושה את רוב עבודות הבית -מבשלת,מנקה.מותר לך לעזור לה לארגן קצת בסופי שבוע.גם אם היא לא עובדת בחוץ

קראתי חלק מהשירשור ובעיקר את תגובותיךדעה
מהודעה להודעה כאב לי הלב על אישתך.
היא נשואה לאדם אגואיסט הרואה בה איזה כוח עבודה.
מה אתה משלם לה בזה שאתה עובד?
התחתנתם כעסקה כלכלית?
וואלה יצא לך לא הכי משתלם....
תעשה שינוי בחשיבה לשם מה התחתנת.
זוגיות זו לא ספירת קלוריות.
וגם לא ספירת אנרגיה.
תשמח שהיא כרגע בבית ויש לה מרגוע עם הילדה.
היא לא בבית כדי למרק לך אותו.
איך עולה בדעתך לשבת ביום שישי ולבהות בה עובדת. במקומה הייתי יוצאת לים עם חברות ומשאירה אותך בבית עם הילדה שתלמד קצת מה זה לגדל ילד.
קראתי את תגובתךשלג בירושלים

ומהודעתך כאב לי על בעלך.

 

ונחשי מה?

כאב לי עליו בדיוק מהסיבות שאת הבאת בעצמך.

 

אמנם זוגיות זה לא חישובים מתמטיים כמו שכתבת,

אבל זוגיות זה הדדיות, ואם יש תחושה לאחד הצדדים שאין הדדיות - זה סימן שיש בעיה!

 

נכון, צריך מספר חודשים להתאוששות אחרי הלידה, שאז הגבר בהחלט צריך לתת יותר.

אבל אם ההישארות עם הילד מנטרלת את התפקוד של האשה לאורך זמן,

כנראה שהיא פשוט לא מתאימה לתפקיד הזה. (*)

 

אני שמח שיש לאשתי (וגם לי) מרגוע עם הילדים,

אבל זה לא דבר שצריך להיות כל הזמן.

מרגוע אמור להגיע מתוך עמל.

וברגע שזה לא מגיע מתוך עמל - זה לא מרגוע, זה בטלה!

(וכמו ששלמה המלך כתב: "אדם לעמל יולד" ו"ערבה שנת העמל")

 

ברור לי שפותח השרשור לא חשב שאשתו נשארת בבית כדי למרק אותו,

אבל כמו שכתבתי, זוגיות זה הדדיות.

אז אם היא החליטה להוריד את האיזון של הזוגיות בכיוון אחד,

אז כדי שהזוגיות תשאר תקינה, היא תצטרך להעלות אותו בכיוון אחר.

 

הוא (פותח השרשור) מרגיש שאין איזון בהדדיות - אז יש כאן בעיה!

וזה לא יעזור כמה תנסו לשכנע אותו שזה קשה להישאר עם הילד.

בסופו של דבר יש כאן בעיה, והם כזוג יצטרכו לשבת ולחשוב איך לפתור אותה!

 

 

(*)הערה:

    רוב הנשים שמחליטות להיות עקרות-בית,

    הן יודעות גם לטפל בילדים וגם לעשות את הטיפול השוטף בבית.

    כך שמי שלא מסוגלת לעשות עוד דברים חוץ מלטפל בילד,

    צריכה לחשוב טוב טוב אם מתאים לה להיות עקרת בית.

 

יש הבדיל בין הדדיות לבין התחשבנותהדסדס


אבל לכל אחד יש רף אחר של נקיון !!!כל זמן

מה שאדם אחד קורא לו "תיפקוד" אדם אחר יקרא לו "עצלנות". הרף כל כך משתנה מאדם לאדם.

 

יש פה עניין אחר.  תיאום ציפיות וצרכים שונים של אנשים שונים.

 

וכדאי לדעתי לצאת מ"מה העולם מגדיר כתיפקוד".

זה באמת לא רלוונטי מה אחרים עושים. השאלה היא איך מוצאים את עמק השווה בין שני בני הזוג בלבד.

 

כמו כן - אשמח שתיראו את תגובתי עוד כמה תגובות למטה. 

מצחיק אחד, וכאילו שאם האישה יוצאת לעבוד היא לא עקרת בית..ירושלמית טרייה

הרי עבודות הבית לא נעשות עי גמדים כשהאישה בעבודה.

הן פשוט מחכות לה לערב. עם הילד בבית, כמובן.

מצחיק. אם לא הייתי יודעת שבעלי לא נמצא בפורומיםmp3
הייתי חושבת שהוא כתב את זה.

אמנם בהתחלה הבית היה מתוקתק ואוכל היה מוכן והכל תיפקד מעולה עד שנמאס לי!!!פשוט נמאס לי!! הרגשתי שהבית חונק אותי התינוק מתסכל אותי הנקיונות בבית לא נגמרים ותמיד יש עוד מה לעשות. אז התחלתי להרפות בהתחלה לא היה אוכל בצהרים אז בישלתי בערב אחר כך הצטברו כביסות ובסוף הבית נהיה גונגל...
והתגובה של הבעל בהתאם (קצת כמוך) ובצדק!! כי הוא לא הבין מה עובר על אשתו.
עד שהגיעו מים עד נפש מבחינת שנינו וישבנו לשיחה והבנו את הסיבות פרקנו אחד בפני השני את התסכולים והסקנו מסקנות בהתאם.
אני חשבתי שיעזור לי לצאת לעבוד.עשיתי את זה וגיליתי שנהיה יותר גרוע.אז נמצא פתרון אחר.
שלב החזרה לעצמנו-בית נקי אוכל מוכן ובני זוג רגועים לוקח זמן.זה לא הוקוס פוקוס.
עצתי לך-שב איתה.דבר איתה.באהבה לא בביקורת.ונסה להבין מה עיקר הקושי שלה.ןקח בחשבון שזה תהליך עד שהבית חוזר לעצמו.
הכי חשוב אל תכעס אל תבקר יותר מידי ואל תתלונן ללא הפסקה.
שיהיה המון בהצלחה.
אהבתי את מה שכתבת..ה-מיוחד
קח בחשבוןסדר נשים

שלהיות בבית עם הילדה ועבודות הבית זה הרבה יותר קשה מלצאת לעבוד,

ובסה"כ נשמע שזה לא שהיא לא עושה כלום, רק לא מצחצחת פיקס

שזה דבר שמאוד קשה לעשות בין אם עובדים ובין אם לא, מה גם שאתה אומר שלך

זה פחות חשוב, זה מפריע לך רק על הפרנציפ

בקיצור- עזוב אותה בשקט ותתחיל להעריך אותה על מה שהיא כן עושה כי זה הרבה מאוד

כן זה הגיוני!c&d
אני נמצאת עם הבת שלי בת 8 חודשים בבית כל היום וכמה שאני משתדלת לסדר, לנקות פה לנקות שם, זה מאוד חשוב לי שהבית יהיה נקי ומסודר תמיד,אבל זה לא ממש הולך...
ההתעסקות עם תינוקת בגיל הזה היא רבה! אני מוצאת את עצמי בסוף יום גמורה מהטיפול בילדה, שהיא ב"ה שובבה ואני צריכה כל הזמן לעקוב ולשמור עליה שלא תעשה דברים מסוכנים,וגם משחקת איתה, מכינה לה אוכל..זה המון עבודה!! לא מזמן בעלי אמר לי משהו על זה בקשר לסדר של הבית והרגשתי ממש רע עם זה, כי אני *כל הזמן* פועלת עובדת ומשתדלת כמה שאפשר. אבל זה באמת קשה שכל הזמן הבית יהיה מתוקתק בזמן שצריך לטפל בתינוקת...

אגב,אם זה הזנחה בהגמה ואתה בוחר להעיר על העניין, בבקשה תעשה את זה הכי בעדינות והכי רגיש שאתה יכול.כי בטוחה שאישתך עובדת קשה וזה יכול לפגוע מאוד.
לא נעים לומר312214471

אבל לא הייתי שמחה להיות אישתך...!

אתה לא מנסה להבין אותה?? לדון אותה לכף זכות????!

מה נסגר איתך? איפה הכרת הטוב על זה שהיא מגדלת את הילדה שלך ושהיא סחבה אותה תשע חודש...??

ואמליץ לך המלצה מעומק הלב---

אל תחשבו אחד על השני שסגנון כזה, הוא לא עושה מספיק הוא לא ככה... חשבו טוב, ראו איך כל אחד מתאמץ שיהיה טוב בקן שאתם בונים ובכך תרבה אצליכם השלום והאהבה...

האמת שהגעיל אותי מה שהלך בשאלת פתיחה הזו..... הלך הרוח הזה לא עושה נעים

תשרשר נכוןבתאל1


יש נשיםאמא ל6 מקסימים
שפשוט "אין להן את זה", ונקיון וסידור הבית זו מטלה קשה עד בלתי אפשרית בשבילן. אני כזו, וזה מאד קשה לי, לסדר את הסלון יכול לקחת לי יום שלם, והמון אנרגיה, בעוד שבעלי יכול לעשות את זה בחצי שעה, וכמעט בלי מאמץ. ואין כל קשר אם האישה עובדת או לא, אדרבא: ייתכן שהפסיקה לעבוד כי הרגישה שעבודות הבית מאד קשות לה, ואין לה יכולת/ כוח גם לעבודה נוספת, אבל זה לא אומר שעבודות הבית הפכו להיות לה יותר קלות. ..
ואם יש לך את זה, ואתה יכול לעזור לה בשעה אחת בשישי בבוקר, ובכך להקל עליה שהיא תוכל לבשל קצת יותר בנחת לשבת, אז למה לא? !
נכון מאוד...רק אמונה


אל תשכח שאישתך מטופלת התינוקת קטנה..א..א..
והיא בסך הכל 7 חודשים אחרי לידה, זה לא הרבה, עדין יש תשישות ועייפות, היא קמה בלילה לתינוקת. קשה מאוד לתפקד ביום כשלא ישנים ברצף כמה שעות. לישון בהפסקות זה הכי מעיף. במקום להעביר עליה ביקורת תנסה להבין אותה, ואם זה כ"כ מפריע לך תעזור במה שאתה יכול, אבל מתוך הבנה לא ביקורתיות.
ומנסיון כשהייתי עובדת מחוץ לבית היה לי יותר חשק לתקתק את הבית.
וכשהפסקתי לעבוד שמתי לב שאין לי חשק לטפל בבית.
תדבר איתה עלזה.. אבל גם קח בחשבון שתינוקת דורשת...יהלת חן


אתה שוגה בהבנת המצב וזה נובע מרמת הצפיות שלך!!!יהודי וישראלי

בס"ד

היי,

1. יש לך הבנה שגוייה של מהות הזוגיות.

2. בכנות האם היית מתחלף? לעבוד 9 שעות ויותר במשהו שאתה אוהב או לפחות לא שונא ? האם זה  זהה לעבודות בית?

3. מה המטרה שלך? להראות לה שהיא לא שווה, עצלנית ואתה חרוץ, - מה שתרוויח מזה זה אישה ממורמרת, עצובה ויכול להיות שגם עכשיו זה קורה לך..

4. הרעיון בזוגיות הוא הדדיות ותמיכה שלמישהו קשה עוזרים או מוצאים פתרון לעזרה...

5. מכיר את הבדיחה על בעל שאמר בדיוק כמוך וכל יום קיטר שיש קצת כלים והמיטה לא מסודרת.  יום אחד אמר לאשתו מה את כבר עושה בבית. למחרת הוא בא הבייתה, התינוק עם קקי, הילד הגדול צובע את הקירות  הכיור מלא כולם רעבים. שואל את אשתו מה קרה ? ענתה לו היום לא עשיתי את הכלום שאני עושה כל יום...

בכנות אני חושב שזה שכתבת את השאלה היה דבר אמיץ והציל את הנישואין שלך...

בהצלחה

 

לא מסכימה איתך כללחכמת חיים
איזה שטיות
אישה שקשה לה לטפל בילדה אחת!!!! בת 7 חודש זה בעיה,
לא סתם היא לא עובדת בחוץ גם שם היא לא יודעת לתפקד!
אולי גם הוא יפסיק לעבוד ויעזור עם הילדה? אה?
אתה כנראה מנחם את עצמך... לעזור תמיד אפשר אבל הוא עובד קשה יותר נכון להיום
אם היה להם עוד ילדים זה עניין אחר.. וגם אז צריך לעבוד שני הצדדים...
איך את מסוגלת לכתוב בכזאת נחרצות שטויות חסרות בסיס ??.נקודה

בס"ד

 

אני באמת בשוק!

לא סתם לא עובדת בחוץ? גם שם היא לא יודעת לתפקד?

את מכירה אותה? את יודעת מה בכלל העבודה שלה?

מה הקשר בכלל בין כישורי עקרת בית לבין עבודה בחוץ????

אין שום חכמה בלקפוץ למסקנות לא קשורות בעליל!

בטח ובטח לא בהורדת ערך האישה בעיני בעלה.

 

 

לא הייתי קוראת לך חכמת חיים אחרי התגובה הזו...312214471


אומנם אני רווק וסליחה שאני מתערבקוד אבל פתוח
כל הכבוד לך ינון שתזכה להקים ביתדבורית
נאמן בישראל בקרוב
כפי שאני רואה את זהכל זמן

לעניות דעתי -

כדאי להגדיר בינכם, ולפני כן כל אחד בתוך עצמו, מהם הצרכים של כל אחד מכם.

יכול להיות שיתברר, נניח, שלאישתך יש צורך להתנהל בבית בניחותא כדי להרגיש שפויה ובריאה ואמא רגועה ולכן היא לא כ"כ מנקה במהלך השבוע. יחד עם זאת יש לה צורך שבכל זאת זה יהיה מסודר.

 

ונניח שלך יש צורך... אמממ אני לא בטוחה אבל אני אמציא שגם לך יש צורך שהבית יהיה מסודר לעיתים קרובות במהלך השבוע.

 

אז בעיניי השאלה האמיתית היא איך ב-י-ח-ד מתמודדים עם הצרכים שעולים לשני הצדדים. הרי אישתך אינה משרתת במהותה. היא פרטנרית שלך. השאלה הכי עמוקה בעיניי היא איך באים אחד לקראת השני?

 

במקרה שלכם הייתי אומרת - איך דואגים לכך שגם אישתך תמשיך להיות קשובה ליכולות ולכוחות שלה בתוך המצב העדיין חדש יחסית (והרגיש יחסית) של תינוק בבית, ובו בזמן גם מפענחים איך יהיה בית נקי? 

 

יכולים לעלות כל מיני פתרונות לנושא. אישתך יכולה לומר לך מה נראה לה שהיא מסוגלת לעשות לטובת העניין. אתה יכול לומר מה אתה יכול מצידך לעשות לטובת העניין.

 

 

ישנן כמה אופציות שיכולות לעלות מתוך שיחה כזו:

 

א) יכול להיות שתחליטו לוותר על רמת הנקיון שהייתה ממקום של מודעות של שיחרור.

ב) אולי תחליטו להשקיע קצת כסף ולהשתמש בשירותיה של מנקה.

ג) שמעתי פעם מאיזה רב שאמר שאם לאחד מבני הזוג מאוד עקרוני שיהיה משהו בבית - שיעשה את זה הוא בעצמו.

 

בהצלחה. אני מאחלת לכם שההתמודדות הזו תמנף את הקשר בינכם בעז"ה!

מסכימה לגמרי עם כל מי שהציע שתשאר בבית שלושהאורין

ימים עם הילדה ורק אז תשפוט מי עצלן ומי לא.. ונראה אם הבית יהיה פיקס

צריכה עזרה בארגון הזמן וללמוד להיות עקרת ביתחכמת חיים
סליחה כן, אבל עצלנית!
הבית, הכביסה, האוכל ,מישהו צריך לעשות
לדעתי זה תפקיד האשה, כמובן שהבעל יכול גם לעזור אבל האחריות היא על האשה
לא מספיק שלא עובדת... גם לא עושה כלום? ייתכן שיש לה בעיה בהתארגנות , או בחלוקת זמן או שבאמת לא יודעת לעבוד, זה כנראה הסיבה שגם לא עובדת בחוץ, יש אנשים שהם לא יעילים וזה בעיה, עדיף לפתור אותה על ידי זיהוי הבעיה ומתן עזרה לאישה.
נ.ב אני אישה ולא גבר, וכותבת כאילו זה בנותיי שלי
וכל זה בשביל שלום הית
ממש עושה שלום בית מה אני אגיד לךעדיין טרייה
להגיד לבעל שאישתו עצלנית איך זה יוסיף לשלום בית? מילא להגיד את זה לאישה (וגם עם זה אני לא מסכימה)
אז אם את סוברת שיש לה בעיה של התארגנותיהיה בסדר!
זה כבר לא מעצלות.
אז למה בהתחלה את כותבת עצלנית?
צריך למצוא פתרון שמקובל על שניהם זה בטוח.
ואני בטוחה שפותח השרשור כבר מבין שלהשגיח על תינוק בן 7 חודשים זה לא כ"כ פשוט.
תגובותייך מזעזעות. אין לך הבנה בסיסית בקשיים312214471

וביכולות של בנ"א??

וואי דוחה אותי חוסר רגש

מתכוונת לחכמת חיים312214471

מפחיד שיש גישות כאלה שכך רואות בני אדם

יש לך ילדים? את כותבת מניסיון?בתאל1

נשמע שלא כ"כ

הגיוני. קשה להבין מבחוץ כמהדבורית
תינוק דורש...
זה יילך וישתפר עם הזמן אל תדאג
בינתיים פרגנו אחד לשני זה מזרז את ההשתפרות
יש מחקר שבו חישבו לכמה משרות שווה עבודה של עקרת ביפלאפל

יצא שעקרת בית עושה עבודה ששווה ל 6 משרות מלאות.

אם היא הייתה מקבלת תשלום על עבודתה היא הייתה אמורה לקבל 134,121 דולר לשנה.

עבודה של עקרת בית לוקחת בממוצע 91.6 שעות עבודה בשבוע.

אלו נתוני מחקר אובייקטיביים.

אז בכנות, מי עובד יותר- אתה או היא?פלאפל

(זה כמובן בהמשך להודעה הקודמת)

אהבתי.mp3
סופסוף יש לי הצדקה לתחושה הזו שאני עןבדת ללא הפסקה
זו לא תחושה זו עובדהנקודה


זה לא מדוייקמשה

"עובדת בית מקצועית" (כלומר אחת עם משכורת) סביר להניח שהייתה מספיקה יותר בפחות זמן מאשר האישה המצויה שעושה את זה על הדרך של שאר הדברים שהיא עושה.

 

כמו בכל דבר בחיים, יש דרכים להתמקצע במטלות ולייעל אותן באמצעים שונים.

גם זה לא מדויק- כי אתה מדבר על עובדת ביתבתאל1

לא על אמא.

אמא גם מתייחסת לילדים שלה ומכינה איתם שיעורים 

ומקלחת אותם ומדברת איתם 

והכל זה חלק מהעבודה שלה כאמא.

(אם היא לא היתה בבית בזמן הזה למשל, אז מטפלת הייתה עושה את זה... אבל לא עובדת בית)

ותחומי העבודה של אמא הם די מתפרסים.

זה שבין לבין היא עושה מטלות נוספות לא אומר שהיא לא עובדתנקודה

בס"ד

 

ללא הפסקה...

עוזרת בית לא מכינה בין לבין ש"ב עם הילד,

לא קובעת תורים לרופאי שיניים, לא מבשלת מנקה ודואגת לאינסוף דברים נוספים.

אבל בין אם זה יעיל ובין אם לא זו עבודה...

 

איך בדיוק מכינה שיעורי בית עם הילדותן טל
במציאות בימינו של יום לימודים ארוך כשהילד גומר אחרי 3 את בית הספר ברוב הימים, ועד שהוא מגיע לבית זה כבר כמעט הזמן שבו גם חלק ניכר מהאבות כבר גומרים את העבודה? אז זה לא חייב להיות בלעדי לאם עקרת הבית...

ואם זאת עובדה - אז מה תגידי על פועל בניין שקורע את עצמו בעבודה פיזית מאומצת מאוד במשך 8-9 שעות ביום, בכל תנאי מזג אוויר? העבודה שלו שווה פחות מעבודה של עקרת בית? באמת?

אני מאוד מאוד מעריך עקרות בית ומאוד מאמין שקשר טוב בין ההורים לילד בגיל צעיר כזה הוא חיוני אבל אני גם לא אוהב שעושים סתם האדריזציה (מילה שהמצאתי כרגע) למקצוע יחיד, בלי שום פרופורציות בעולם. הופכים את זה כאילו עקרת בית קשה ו"רווחית" עקרונית כמו 6 עבודות אחרות... לא נשמע לכם מופרך? בטח לאור העובדה שיש לא מעט נשים שמתפקדות הן כמטםלות על כמה ילדים בביץן והן מנקות את הבית והכל ובכל זאת, הפלא ופלא - לא מקבלות משכורת כל כך מכובדת כמו שנטען באותו "מחקר אובייקטיבי"ש"שווה" עקרת בית?
שירשרת אליי?נקודה

בס"ד

 

לא אמרתי שזה כמו שש עבודות,

אלא שיש הבדל מהותי הין עקרת בית שמטפלת בביתה לבין עוזרת.

אני כשהיתי מזמינה עוזרת היה לה תפקיד מוגדר.

למשל להוריד ולקפל כביסה לשים במקום ולגהץ. שם זה מסתיים.

כל שאר מה שקורה בבית לא מעניין אותה ולכן רואים הייטב שהיא הייתה,

כי היא הייתה ממוקדת בעבודתה בלבד.

לעומת עקרת בית שמתפזרת לפי הצרכים של הבית,

ולא הכל מתוכנן לפי שעות,

ולה חשוב שהבית יהיה סביר קודם כל,

ושיהיה מה לאכול ומה ללבוש,

ואם פתאום התינוק בוכה-
או לחלופין זקוק ליותר צומי היא תעזוב את מה שעסקה בו ותפנה אליו,

ואחרי שהוא עשה בטיטול יותר חשוב לה לזרוק זבל מאשר לנקות אבק-

גם אם זה מה שתוכנן...

בקיצור זה יותר דינמי ונתון לשינויים,

לעומת עוזרת שבאה עושה את שלה והולכת.

 

לגבי שיעורי הבית- כן הזכרתי את זה כאגב, כצורך שפתאום עולה-

שהריי לפעמים ילדים עושים ש"ב בעצמם...
ומסיח את דעת האישה מעבודת הניקיון שעסקה בה.

(ושכחתי שבבית של הורים נשואים יכול להיות שאבא עושה את זה)

סלחי לי אבל זה שטויות. "נתוני מחקר אובייקטיבים"ותן טל
תראי לי בבקשה את המחקר הזה,את שאלת המחקר, את מה שבוצע בו, את התוצאות ואיך הם הגיעו למסקנה.
כי זה נשמע, במחילה, כחרטוטים (אולי של עורכי המחקר או לא יודע של מי. לא חסר לצערנו).
ולו מפני העובדה שיש מטפלות שמטפלות בבתיהן ב4-5 תינוקות ויחד עם זה,מצליחות לסדר את כ-ל הבית לבשל וכן הלאה... אז כמה הן "שוות"? 10 משרות מלאות? 15? אז איך זה שהן לא מרוויחות 180-200 אלף דולר בשנה? מוזר, מה?
בקיצור המחקר הזה נשמע הכי לא רציני שבעולם, והייתי רוצה לראות את המדדים שלו איך הם מחשבים "משרה מלאה" ואיך בדיוק הם מכמתים עבודה של עקרת בית.
נראה לי שלא הבנת את השורה התחתונהבתאל1

זה שווה ערך. אבל אף אחד לא מקבל משכורת כזאת.

ומטפלת לא מקבלת כסף על אמהות (בשורוק) אלא על העבודה הטכנית או הלא טכנית שהיא עושה בלבד.

היא לא מנהלת של משק הבית, לא מנהלת כלכלית של הבית, לא עורכת קניות, לא עושה ספירות מלאי, לא מחדשת קולקציות, לא מכינה ארוחות בד"כ וגם לא בונה תפריטים למשך השבוע ושבת, לא מעצבת את הבית על כל חדריו ופינותיו, לא מתייחסת לבעל כשהוא חוזר ולילדים ומקשיבה באמת לכל הסיפורים שלהם לא קובעת תורים לכל מיני, לא דואגת ומחפשת פתרונות לבעיות שלה/בעל/ילדים/בית וכו' וכו' וכו'

ואיך בדיוק אפשר למדוד את "שווי הערך"ותן טל
הזה? על כן ביקשתי הפניה למחקר הזה כי הוא נשמע כמו חרטוט אחד גדול. וזה עם כל כמה שאני מעריך אימהות.
אני אמא כזאת...שושנה בלוך
ולשמחתי יש לי בעל מפרגן ואוהב שעוזר לי כל ערב.
פעם היו לי תחושות אשם והיום אני מבינה שכל אחד ומה שהוא מסוגל. ושזה לא בסיס הזוגיות לשמחתנו.
אני גם בענייני הבית מתקשה לגמור דברים ובכלל חלשה...
אם יש דוגמא לכזאת אמא אני ה-דוגמא
ויש לנו זוגיות מהממת כך אני חושבת.
למה קשה לי?
מכל מיני סיבות
גם פיזית
גם נפשית- משעמם לי לסדר פעם ועוד פעם וכו
בישול מבלגן את הבית בעיני
אני טיפוס שמתקשה לבזר משימות כלומר לעשות כמה דברים בבת אחת וכו'
כן ברור. גם בלי ילדים קשה להספיק את הכל.בתאל1

ואם תשאל אמהות מנוסות הן יגידו לך שככל שיש יותר ילדים מספיקים יותר.

ככה זה .

וילדה אחת, למרות שהיא רק אחת- היא לוקחת הרבה כח וגם זמן וטיפול (ארוחות, החלפות, מקלחת וכו')

 

מכיוון אחררינה א
האמת לא הבנתי מה נפלתם עליו. אני נשואה קרוב לעשר שנים עם ילדים ואני אישה עובדת.
אני כן יכולה להבין אותו שהוא מצפה שאישתו פחות תדרוש ממנו כשהוא חוזר מהעבודה או בסופי שבוע.
יאללה צריך ללמוד קצת לשחרר, כולה ילדה אחת. אפשר להספיק לשטוף ולארגן את הבית.
כמובן שתמיד כדאי לדבר ולתאם ציפיות בניהם.
חושבת שטבעי שאישה תתפקד יותר בבית אם היא לא עובגת. ואם בכל זאת יש לאישה קושי מסויים העזרה יכולה להגיע ממקור אחר ולאו דווקא מהבעל.
אפשר להביא בחורה לקפל כביסה או לשמור על הילדה. יש הרבה פתרונות. וגם אפשר לחשוב נכון איך לארגן את הזמן.
בהצלחה רבה!
שכחת כנראה איך היה לך בהתחלה עם ילד אחדבתאל1

לא דומה  התארגנות והתעסקות עם ילד אחד לעשרה ילדים.

ולא דומה ניסיון ראשון לניסיון העשר

והרבה נשים שעובדות בחוץ לא היו מוכנותאורין

להיות כל היום בבית סביב התינוק ועבודות הבית. כך שלא בטוחה שזה שהיא רוצה להיות עם הילדה בבית זה חיסרון- דווקא נשמע לי כרצון להשקיע בילדה וזה ראוי להערכה.  ומניסיון זה יכול לגמור את כל הזמן- בדמיון נראה שקל לתקתק את הבית ובסוף האם מגלה שהיא כל הזמן סביב התינוק (שאין ספק שמרויח הרבה מכך, הרבה יותר ממטפלת או ממעון).

פליז תשרשרו נכון!בתאל1

אני מניחה שלא הגבת אלי אלא לזאת שמעלי

צודקת כ"כרק אמונה


את הורסת פה את ההגמוניהאלעד
אולי היא לא מבקשת עזרה אלא שותפותאיש מרגיש

אם תטה יותר אוזן למה שעובר עליה בבית

 

בגידול הילדה, בשינוי שהיא עברה בחיים וכו'

 

ייתכן שתחסוך לך הרבה עבודה...

צודק....רק אמונה


עקבתי אחרי התגובות פהmp3
וזה נראה שכל צד מגן על עצמו בכל מחיר.
אקדים ואומר שבמשך 4 שנים הייתי בבית כי היו לי תינוקות משלי ותמיד!! דאגתי מרצוני להביא עוד תינוק כדי שתהיה לילד שלי חברה וגם בשביל שתהיה הכנסה קטנה.זה לא כזה קשה כמו שנשים פה טוענות.להפך כשיש לקטן חברה יש לאמא זמן לעצמה ולבית.

לגבי הטענה של הגברים פה ש''את בהית אז שיהיה נקי/שלא תצפה שיעריכו כי זה ברור מאליו'' וכדו' אז רק אומר שכל משפט כזה שלכם גורם לאישה לדחות למחר עןד כמה דברים שהיא יכלה להספיק היום או להיכנס לנוח שעתיים במקום החצי שעה שהיא תכננה ולהכין לכם פסטה ושניצל תירס במקום הארוחה המפנקת שהיא תכננה להכין.
כמו שהגבר מצפה שאשתו תעריך את זה שהוא עובד 9 שעות מחוץ לבית ותחכה לו עם ארוחה מפנקת ותכרכר סביבו כשיגיע ותשמור על השקט כשהוא נח ככה האישה מצפה אחרי יום שלם שהיא בבית לבד עם הילדה תקועה בין טיטולים לסמרטוטים מחכה לרגע שתבוא תחייך אליה ותגיד מילה של הערכה אליה ותשמע קצת ממה שעבר עליה היום.
לגהי עזרה בסופ''ש תגיד לה שהיית שמח לנצל את היום הזה לצאת קצת מההית כי מגיע לה קצת פינוק אחרי שהיא מטפלת בילדה וכל היום נמצאת בבית ולא לנקיונות ובישולים ותציע כמה הצעות לבילויים שהיא אוהבת.תאמין לי שכשהיא תראה שזה כי אכפת לך ממנה ולא כי לא בא לך לעזור לך וכי בא לך לצאת ולא להיות תקןע איתה בבית היא תספיק הכל ביום חמישי וביום שישי תוכלו להנות מיום פנוי ורגוע.
בקיצור.תבינו שכמו שלא פשוט לצאת לעבוד בחוץ ועל זה אין עוררין ככה גם די מדכא להיות תקועים בבית אפילו שזה עם הילדה וזה מרצונה.תחשוב שיש ימים שהיא לא יוצאת מהבית לא פוגשת אנשים אין לה עם מי לשוחח על הא ועל דא זה מתסכל מדכא ולא נעים בכלל -תאמינו לי!!!אני הייתי שם.
לא הייתי רוצה לשלוח ילד למטפלתאין כמו אמא

כשהמטפלת אומרת. יש לי זמן לבית ולעצמי

אני רוצה שהמטפלת תהיה רק עם הילדים!!! שלא תעזוב את החדר לא לעצמה ולא לבית, כפי שקורה שבמעון

ואת רק מחזקת למה לא לשלוח למטפלת הביתה

מצחיקולהmp3
נראה לך שבמעון המטפלות רק עם הילדים?כשהילדים משחקים ביניהם אז היא אוכלת משהו מקפלת מצעים גוזרת עבודות ומכינה יצירות.
אז אני שמה אותם לשחק בסלון ויושבת לידם ותוך כדי מקפלת כביסה אוכלת משהו מזמינה תורים ואפילו עושה קצת כלים.לא מדברת על לשים את הילדים בלול כדי שאוכל לנקות או להשאיר אותם ח''ו לבד.גם כשזה רק ילד שלי אני בחיים לא אשאיר לבד ק''ו ילד שבאחריותי וההורים סומכים עלי.
במעון זה גם לא רק גננת אחת. באותה החדר יש עוד גננותאין כמו אמא

אם זה מסתכם באותו החדר בגזירה זה משהוא אחר

אני דיברתי על מטלות שאת יוצאת לתלות כביסה, לבשל, לסדר חדר אחר- שזה מזעזע לדעתי וגזל מההורים

מבחינתי מטפלת זה בדיוק כמו לצאת לעבוד במשרד, את אמורה להיכנס לחדר לנעול אותו ולהתעלם מיזה שזה ביתך. בפועל אני לא יודעת אם זה קורה.

כשאני עם הילד לבד בבית אני כן עושה הרבה מטלות, אני סוחבת את הסלקל למטבח ושוטפת כלים, סוחבת לחדר אמבטיה ועושה כביסה. אז זה לא נכון להגיד שאם ילד שלך את לא עושה דברים

כך שכל מה שאמרו פה שלשמור על ילדים זה מאוד נחמד וכיף וקל- אם את אכן נסגרת איתם בחדר כאילו את לא בבית זה ממש לא קל-זה כמו לצאת מהבית

עדיין את מספיקה דברים שהם לשבת עם הילדים באותו החדר.mp3
ובגלל זה לא לוקחים הרבה ילדים.
חוצמזה ש5 ילדים זה כבר נקרא משפחתון וממילא זו משרה מלאה.
התגובה הכי טובה פה^^^רק אמונה


מעניין מה שכותבים כאןפינגו0

א. רואים כאן הבדלים מגדריים מובהקים, וגם רואים לא פעם שזה ממש פוגע בשלום-בית,

    נראה לי שבמקום שכל מגדר יתבצר בדעתו ויבקש שהשני הוא זה שיבוא לקראתו,

    לחשוב פשוט איך להתגמש וללכת היכנשהו באמצע זה לקראת זה.

 

ב. לי יצא לראות אצל לא מעט משפחות הבדל משמעותי בתפקוד של האשה בבית,

   בין נשים שהרצון הכללי שלהן הוא לצאת לעבוד (וההחלטה להישאר בבית נבעה משיקולים משפחתיים),

   לעומת נשים שהרצון הכללי שלהן זה להיות עקרות-בית (ולרוב הן התחילו בזה לפני שהיה ממש צורך).

   יש פער מאד משמעותי ביכולת ניצול הזמן והתפקוד שלהן בבית, לענ"ד זה נובע בעיקר ממוסר עבודה.

ב. מעניין, וגם ידוע כהגיונימשה

אם המצב הוא המצב הראשון שתיארת, אולי עדיף שהאישה תלך לעבוד ולשלם למטפלת גם אם כלכלית זה על גבול האפסי.

יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעתאחרונה
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

למה השרשור הכלכלי שלי נמחק?חוזר
דיברת בצורה לא מכובדת, פנית לנשים בפרטיפשוט אני..

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

 

 

זה סיבה למחוק שרשור?שלג דאשתקד
מה?!?!חוזראחרונה
ערב נשים - המלצותתתטליולה

מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️

לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.


תודה!!

אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרום
לק"י


מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.


הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

מה זה יקרה?לאחדשה

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

איזה איזור בארץ?סוף טובאחרונה

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה


יש לי המלצות..

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזראחרונה
מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגוע
אם את אוהבת את הקטעמשה

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

התכוונת שאין לך דרכון?פשוט אני..אחרונה

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

 

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

סליחה אבל זה שיח גרועדרור אל

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

ולגופו של ענייןדרור אל

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.


כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.


עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

הוא נמשך אליה, היא לא פגומהסיה

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

נשמע שאתה מאוד חכם, אקבל את עצותיךיהלום אובלי

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

קראתי חלק מהתגובותלאחדשהאחרונה

והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..

נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחחחחחחחחחלאחדשה
בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

רק מעודדת שאפשר לצאת מיזה.אונמר

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

 

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

 

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

חשוב לי להוסיף לפותחתדיאט ספרייט

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

👍.אונמראחרונה

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אולי יעניין אותך