לך פרצופים בעתיד. הוא לא מספיק רגיש. קטנוני והכי גרוע- לא יודע לקבל ביקורת. טוב שזה נגמר, תהיי רגועה. חוץ מזה, הוא זה שחתך, לא? אז את גם יכולה להיות בטוחה שלא את דחית את המזל והזיווג שלך

שמצחיק אותי שהוא גם נפגע... 

אם את מרגישה שהפגיעה הייתה ממש מיותרת ושכן יש סיכוי לקשר הזה את יכולה אולי לנסות דרך צד שלישי (שדכן כלשהוא שהכיר ביניכם) להבהיר את עצמך בצורה נעימה יותר ולבקש לנסות שוב.

מצד שני קחי בחשבון שאולי עצם זה שהוא לא הציע, וגם עצם זה שלאחר שהערת לו על זה (בהנחה שזה היה בצורה ראויה ולא צינית/פוגענית וכו') הוא החליט לחתוך וממש נפגע וכו' - יכול להיות שזה אומר שהוא באמת באמת לא "הטיפוס" שלך.

יש באמת בחורים שהם ממש "מעופפים" וממש לא בקיאים ב"הלכות דייטים". אני, הגם שלא "ייתי" את זה ולא הכרתי מקרים רבים לפני היציאות הראשונות שלי - בכל זאת את העניין הזה שהבחור צריך לדאוג או להגיע למקום שאפשר לשתות או להביא שתייה איתו, למדתי מראש ויישמתי  

בכל מקרה - בנות (לא מכוון דווקא אלייך) - מקסימום אם הבחור לא מציע כי הוא קצת מעופף, תתפסו יוזמה - תגידו לו משהו דוגמת "חם היום, אולי נלך לקנות משהו קר לשתות" או משהו בסגנון. אתן באמת לא צריכות להתפדח מזה או לחשוש שהבחור יקח את זה טרגי כל כך - הבחורים לא עובדים לפי השכל שלכן אלא לפי שכל של בנים, ולפחות על פי מה שאני יודע, בת שמבקשת/מציעה/יוזמת קניית שתייה/אוכל כזאת או אחרת - ממש לא תיתפס כ"בעייתית" מידי בעיני הגבר. אז די להתבייש - נכון, אתן הבנות - אבל גם אתן צריכות להרגיש נוח בפגישה, כולל עניין השתייה  

אם השתדלת ועשית את זה בעדינות, וזה נגמר מצד שניכם - אז אין מה להכנס יותר מידי לסרטים מזה.

זה כמובן מאוד בסיסי לעשות את זה - מצד שני, קחי בחשבון - את כנראה לוקחת בטבעיות שמי שצריך "לדאוג למי שנמצא.." - זה הבן. יש בזה היגיון "היסטורי חברתי" אבל בסופו של דבר, את יכולה לקחת יוזמה ולהיות "הצד שדואג". נכון, זה נתפס לפעמים "זילות" "אני הבת, מה, אני צריכה להוביל את הקשר?" אבל בינינו - זה עניין די זניח. וכולנו יודעים שכאשר גבר ואישה נשואים יש כל כך הרבה "Sברים קטנים" כאלו שהאישה היא זאת שתופסת את היוזמה בהם.

אז מצד אחד כאמור אני מבין אותך, ומצד שני, קורא לך ולכל הבנות - אם הבן "שוכח" או "לא חש מספיק" על עניין כזה או אחר - תתפסו אתן את המשבצת הספציפית ההיא. זה לא אומר שלנצח הוא יהיה הנגרר שלך, את יודעת.

כמובן, אם העניין הזה גם מעיד על דבר עמוק יותר בנוגע לאישיות של הבחור - זה כבר סיפור אחר - אבל את זה לדעתי את אמורה לראות כבר בעוד דברים כאלו ואחרים במהלך הדייטים (תלוי במספרם באמת) ואם זה רק בנקודה אחת ספציפית ייתכן שזה לא מעיד יותר מידי על דברים אחרים.

כל טוב, שיהיה ב"הצלחה! ושוב, לסיכום - אל תקחי ללב. את בסדר, הוא יהיה בסדר גם, כנראה - ואת? תמשיכי הלאה, כשמתאים לך.. (ותביאי בקבוק מים וכוסות בתיק קטן לכל דייט לכל מקרה שלא יבוא ) 

אם זה בסיסי לדאוג למי שנמצא איתך, למה את לא הצעת לו לשתות?

או לפחות דאגת לעצמך?

שימ לב למה שקרה פה-

את שתקת בפולניות,

לא אמרת לו כלום.

ואז התפלאת למה הוא לא קרא את מחשבותייך.

בנות- צאו מהסרט.

בנים לא יודעים לקרא מחשבות.

ואם אתן בונות הררי ציפיות ולא מתאמות ציפיות- בסוף הם יקרסו.

או שלא תצפו ותקבלו את הבחור כמו שהוא (עדיף)

ואם אתן כבר מצפות- לפחות תעשו תיאום ציפיות, תיידעו אתו לגבי הציפיות שלכן.

יבין אותך...

מה שמעניין ממה זה נובע שלא מספיק שלא שתו. 

גם להפגע? אז מזה 

תמימות? 

בורות? 

בחייאת, 4 דייטים ולא מציע?! אז נגיד שהוא מרחף...בסדר....ונגיד שהוא מציע לשתות כי הוא צמא... מבין... הוא לא מבין שאנשים צמאים גם אם הוא לא צמא...העירו לך...גם אם קצת בעצבים...

כנראה לא בשבילך

שלא נתן לי לצאת עם בחורות שיש להן את הנחת היסוד שהצגת כאן  

לדעתי מספיק שאני מביא את הרכב ומשלם על הדלק... 

בס"ד

להתייבש חמש שעות בחום אימים,

ולא לומר שאת מצאה- נראה לך מעשה חכם??

הוא לא היה צמא לא חשב על זה.

הגיוני.

ברגע שהוא עצמו חש צמא - מיד הציע גם לה.

אנושי.

ברגע שאמרה לו ביקורת- נפגע וחתך-

אוקיי, מוזר...

אבל מה החוכמה בלהתייבש??

בס"ד

בושה זה רגש.

מי שנמנעת לעשות משהו הגיוני ומתבקש,

בגלל רגש- באותו רגע לא משתמשת שכל אלא ברגש. זה הכל.

יכול להיות שהיא הכי חכמה בעולם, אבל באותו רגע לא החכמה מובילה אותה...

ז"א זה טבעי להתבייש, אבל אז לא הופכים את זה לאידיאל או לעיקרון-

שהבחורה צריכה לשתוק ולהמתין מתי יציעו לה...

לבין להתבייש ולהתלונן על זה שהוא לא חשב על זה לבד...

כן, אני יצור ביישן, לפחות פעם הייתי, ואני יודעת שאם אני סובלת בגלל זה זאת בעיה שלי. איך מישהו ידע את זה אם לא אומרים?

אני לא מאשימה בכלום את פותחת השרשור, כל אחד והסטנדרטים שלו, רק מוזר לי שזה כל כך ברור מאליו לכולם...

אני בת, גדלתי עם בנות, חיה עם בנות, ומרגישה הכי נקבה בעולם- אז איך פספסתי את זה שהוא אמור להציע בדייט לשתות?...

כאילו הגיוני שמתוך חוסר תשומת לב אנחנו לא שמים לב לצרכים של השני,

אבל כשמסבים את תשומת ליבנו אנחנו אמורים לשמוח מזה ולא להיפגע..

אבל מצד שני- תגידי בעצמך שאת צמאה, מה את, דג?

אנחנו לא צריכים לחיות בניחושים, תגידו לנו מה אתם רוצות! (לפחות ככה אני רוצה)

אם מישהי רוצה להיות האישה הקטנה שנשענת על הגבר החזק שדואג לכל מחסורהּ - שתיקח בחשבון שהוא גם ידרוש משהו (שתהיה קטנה ומוקטנת). 

תחשוב עליי מה שבא לך. מזלך שלא נצא לדייט אף פעם. 

"בתנאי שמותר לי גם להרביץ לאישה עם נבוט על הראש ולגרור אותה למערה."

מה זה הדבר הזה? ממתי יהודי מדבר ככה?

ממתי להשתמש בלשון של אלימות כלפי בנאדם זה לגיטימי? אם אתה חושב שלדבר ככה אפילו בצחוק זה בסדר אז יש כאן בעיה קשה.

ונגיד שיש כאן משהי שנוח לה להישען על הגבר שלה מה זה אומר? שזה המשך המשוואה?

או שזה אומר שהוא ידרוש ממנה להיות "מוקטנת וקטנה"?

האם זאת המשמעות של להיות משען לבנאדם אחר אהוב?

אם ככה נראה לך פספסת את העניין לחלוטין, וטוב להשלים פערים ומהר

הוא כתב את זה כי הוא ניסה להבהיר שהוא מתנגד לתפיסה הזאת.

זה בערך כמו שאני אגיד את המשפט הבא: מי שתומך במדינה פלסטינית - שיכיר בכך שהמדינה הזאת תומכת גם ברצח ילדות קטנות בשנתן, זריקת בקבוקי תבערה על נוסעים תמימים, ירי ללא הבחנה וטרור סכינים. 

אם את רואה משהו בעייתי במשפט הזה, או שמדובר בשימוש בלשון של אלימות כלפי בנאדם או בקריאה לאלימות נגד אנשים - אז אנחנו כנראה קוראים כאן שני משפטים שונים. זה אפילו לא לדבר בצחוק, זה להבהיר נקודה: אחיזה בתפיסה מסוימת - יש לה השלכות. והן אכן מזעזעות, ולכן אין שום סיבה לאחוז בה. 

אז, איך מישהי חכמה אמרה פה מקודם? כדי להשלים פערים, ומהר. 

כי א. המשפט שהבאת נכון באופן  עקיף, זאת עובדה

ב. המשפט שהוא הביא מזעזע בכל קנה מידה ומוטעה לחלוטין. אין לו שום קשר למציאות,
והוא  גורם עוול בניסיון לצייר מערכת יחסים עקומה.
יש כאן מספיק בנות שמעונינות שהגבר יחזר אחריהן, יקנה להן ידאג להן וכו, זה לא הופך אותך למושא לאלימות או שמושא לשליטה וגרירה איך שבא לגבר, כאן הטעות שלך.

מבחינתך זה או שיש "שוויון" או ש"אני אדאג לך- ואת תשבי בשקט ותשתקי\ אני אעשה איתך מה שבא לי

זה מעוות מאוד. פערים כאלו אני לא "צריכה" להשלים אלא לברוח מהם.

שיהיה לך כל טוב

אין טעם לענות לי, כי התפיסה שלי שונה משלך. סבבה. קיבלתי. 

אגב - גם אם את לא מסכימה עם התיאור שלו את המציאות, זה לא אומר שעצם התיאור פסול, ובטח לא קשור ל'עידוד אלימות נגד בני אדם' וכדו'. אבל באמת אין טעם לדון איתי, כי אני מבין אחרת ממך את המציאות. 

היא כתבה שהיא העירה לו אחרי הפגישה.

את אדם בוגר.

אינך תינוקת או ילד קטן שצריכים לדאוג לצרכיו.

אל תקטיני את עצמך בעינייך ולא בעיני אחרים.

זו את שצריכה לדאוג לעצמך.

אם היה מציע זה היה יפה מצידו, אך אינך צריכה לחכות שהוא ידאג לך וימלא את צרכייך.

בעיני התפיסה הזאת מראה על תפיסה שורשית ועמוקה בעולם שלנו, לפיה האישה היא סוג של חפץ, או ילד, שצריך לדאוג לו ולהאכיל ולהשקות אותו, ולשים לב לצרכיו, ולפנק אותו ולעשות בשבילו דברים,

והיא לא עושה לעצמה או לא מצפה מעצמה אפילו לומר מה מפריע לה, ומחכה שיבינו לבד מה היא צריכה... ממש כמו ילדה.

איני מסכימה עם הגישה הזו כלל,

אני חושבת שאישה היא אדם ויש לה רצונות, בקשות, תהיות, מחשבות וצרכים כמו לגבר ואין שום סיבה שהיא תחכה שיגיד או יציע.

(האם בצד ההפוך היית אומרת אותו הדבר? הגבר היה כועס שלא הצעת לו ולא חשבת עליו? לא נשמע לי הגיוני. כי הציפייה היא מהגבר לדאוג לאישה. ובעיני זה לא נכון ומקטין אותך כאישה.)

בהצלחה לך.

איך הערת לו?

את רוב הדברים אפשר להגיד בצורה פוגעת ובצורה לא פוגעת או לפחות רגישה ודורשת

אובר רגישות כדי להפגע ממנה.

בעיני זה היה מיותר.

א. יכול להיות שהוא לא חושב על זה שאת אולי צמאה כי הוא לא צמא.

ב. יכול להיות שהוא סומך עלייך כבגירה בחום אימים שאם תרצי לשתות תשתי, או תגידי משהו.

ג. מעולה שהוא הציע לך לשתות כשהוא שתה. אם לא היה מציע אולי הייתי מרימה גבה.

כרגע הרמת הגבה שלי היא פחות עליו....

יש לך הזדמנות קלאסית ללמוד איך להתנהל בזוגיות-

ציפית שהוא ידאג לך ויציע לך וזה לא קרה.

זה לא בהכרח אומר שהוא רע.

זה אומר שמבחינתו כנראה ברירת המחדל היא אחרת.

להעיר זה משהו שאבא עושה לילד, או מורה לתלמיד, לא איש לאשתו או הפוך,

וגם לא מי שיוצא לדייטים לבת זוגו הזמנית.

התאכזבת? ציפית? הרגשת שהוא לא דואג לך?

דברי על זה.

הוא לא מחוייב למוסכמות *שלך*.

אני לגמרי רואה בעלים טובים ודואגים שסיטואציה כזו יכולה לקרות להם.

בעיני יש פה פספסוס כפול:

חיתוך של קשר על סיבה שבעיני היא שטותית למדי

ופספוס הזדמנות להעלות דברים לשיחה בצורה בוגרת וזוגית...

בהצלחה שיהיה

חביבי אני צמאה ורוצה עכשיו לקנות משהו לשתות

או כמו שכתבו יפה גליה.. ומתחדשת ומלא אחרים

את לא ילדה קטנה ולא תלויה בו

פתחת שרשור כדי לתהות אם נהגת בסדר, ואז כשקיבלת תגובות אוהדות שמחת, וכשמישהו מציג דעה אחרת זה פתאום 'מזעזע'? 

פעם הבאה פשוט תכתבי 'פריקה', ואל תשאלי 'האם היה מתאים?'... גם בהודעה הראשונה כתבת שאת מודעת לכך שזה לא מרוע, ואילו פתאום זו ממש רשעות לשמהּ. אולי הקצנּו קצת? 

(אגב - כשלעצמי אני מבין את הביקורת שלך, וככה"נ לא הייתי מייבש מישהי 5 שעות בלי לשתות, ולוּ מפני שאני מאד רגיש לעניינים האלה בעצמי; אבל עובדה שיש גברים שאינם כאלו, ואת בעצמך מודעת לכך - אז אני לא מבין מה הזעזוע הגדול מזה שאומרים לך: רוצה? - אז תגידי משהו)

יש לך את זה ביותר נצלני?

אני מעולם לא ציפיתי מאף בחור שיביא לי\ידאג לי\יעשה בשבילי.

בטח שלא בפגישות ראשונות.

אפילו היום- אני לא מצפה מבעלי שיעשה בשבילי- אני מבקשת ממנו יפה. 

"אתה יכול בבקשה לסחוב במקומי?" "אתה יכול בבקשה לעשות XYZ?"

אני מודעת לעובדה שהוא לא קורא מחשבות, ולא תמיד מודע ורואה כי גם לו יש חיים וקשיים.

אם אין שיח, תקשורת ותיאום ציפיות- אז בסוף הזוגיות תתרסק.

ולא משנה אם זה זוגיות של נישואין או של דייט ראשון.

(הכותבת נשואה באושר ומדריכת כלות. כך שהיא יודעת קצת על מה היא מדברת..)

אולי הבחור חושב לתומו שאת בנ"א בוגר ואם תהיי צמאה תגידי או שפשוט תוציאי בקבוק מהתיק?

רגישות בסיסית- זה לא.

כשאני עם הילד שלי אני אדאג שהוא ישתה ואתן לו בקבוק מים.

כשאני יוצאת לטייל עם כיתת תלמידים אני אזכיר להם לשתות ואוודא שהם שתו.

כשאני עם חברה\אחות מעל גיל 12? (אפילו אחות קטנה שאני אחראית עליה..)

אני לא אגיד לה. אני לא אחראית עליה.

אז למה שהוא יחשוב להציע לך לשתות? זה דבר בסיסי שאדם בוגר צריך לדאוג לעצמו.

ויותר מזה- את לא יכולה לשנות את כל הבנים בעולם, רק את עצמך.

אז תפסיקי לצפות מהם להיות קוראי מחשבות ותעבדי על עצמך פשוט- לשתף.

לדבר. לדסקס, לפתוח, להעלות דברים.

וכן זה קשור לתקשורת.

תתפלאי עד כמה בזוגיות זה הכל הכל תקשורת.

בסופו של דבר את מחפשת בנ"א להתחתן איתו ולבנות איתו זוגיות.

ובזוגיות- מעבר לאהבה ולדאגה ולרגישות,

הכי חשוב זה תקשורת בריאה ופתוחה.

בלי לשתוק בפולנית.

אהבה לא פותרת בעיות, היא רק נמצאת שם בשביל הכיף והחיבור והרצון להיות ביחד.

אבל מה שישאיר שם את האהבה לאורך זמן- זה תקשורת.

מה חוסר רגישות בזה? ולמה זה שהיא לא הציעה לו לשתות זה לא נחשב לחוסר רגשיות?

ותקשורת צריכה להיות מהרגע הראשון. 

איך אפשר להכיר כשאין שיח פתוח? כשאין דיבור כן ופשוט? כשיש מבחנים וחוסר תקשורת?

הרבה יותר קל להכיר כשיש כנות ופתיחות, ואין מבט ביקורתי ומפרשן.

שאפשר לא להיות מודע להם

אבל זה דבר מינימאלי לחלוטין לדאוג לשתייה (וכן היא הייתה יכולה לבקש אבל כל הסיטואציה היא גם ככה מספיק מביכה)

ותקשורת זה דבר שנבנה

חשוב כנות ופתיחות אבל את מגזימה מהצפיה למקום שאנשים יגיעו ממנו

אני מאמינה שא.נשים בוגרים שרוצים לבנות בית עם בנ"א אחר - צריכים להיות עם יכולת של תקשורת בסיסית.

כשאני רוצה שהמוכרת במכולת תעזור לי- אני פונה אליה ומבקשת עזרה ולא עומדת כמו גולם ומחכה שהיא תקרא את מחשבותיי ותבין שאני רוצה לדעת כמה זה עולה.

כשאני הולכת ברחוב ומישהו חוסם לי את הדרך- אני מבקשת ממנו בנימוס לזוזולא עומדת ומחכה שהוא יבין לבד שאני רוצה לעבור.

וכשאני יוצאת לדייט- אני מביאה איתי בקבוק, או לפחות אומרת שאני צמאה והולכת לקנות לי שתיה.

תקשורת בסיסית שלא יוצאת מנק' הנחה אגואיסטית שהכל סובב סביבי.

ורצח האופי שעשו פה לבחור- בעיני עובר על ההלכה לחלוטין.

תתארו לכם שהוא גם קורא כאן, ומזהה את הסיטואציה ואת עצמו.

הלבנת פנים, אונאת דברים, לשון הרע ורכילות.

ואלו לא כללים שנכתבו ע"י גויים בימי הביניים אלא הלכות ממש.

להביא לעצמך מים זה לא מצריך שום פתיחות או אומץ.

להגיד "אני צמאה אני הולכת לקנות לעצמי שתיה" זה משהו שנראה לי בסיסי.

קשה לי להאמין שמישהי שעד כדי כך ביישנית תצליח להעביר 5 שעות עם בחור..

מעבר לזה- נניח והיא ביישנית עד כדי כך, אז זה לא הבחור שאשם.

זה השדכן שלא אמר לו מראש- היא סופר ביישנית אתה צריך לדאוג לה. 

וזה לא ביישנות נפוצה.

ולמען האמת הייתי אומרת למישהי כ,כ ביישנית עד שלא יכולה לומר לבחור בדייט "אני צמאה, בוא נקנה מים" שתלך קודם לטפל בבישנות שלה.

(יש לנו חבר- ביישן מאד. הוא א. עבד קשה על הבישנות וב. כששדיכנו לו בחורות אמרנו להן מראש- קשה לו בהתחלה להפתח. והוא בחור מקסים ומדהים ונשוי היום באושר..)

אבל מכאן ועד להגיד שהבחור חסר רגישות? גועל נפש? ועוד כהנה דברים שנאמרו פה?

היא בישנית יותר מהרגיל? יכול להיות.

אבל אז היא צריכה לודא שהבחור יודע את זה.

שידע להתנהל אחרת.

כי רוב רובו של העולם, גם אם הוא ביישן- זה לא עד כדי כך שלא יכול להגיד שהוא צמא.

(מה גם שהבחורה אמרה פה בפירוש- שהיא לא התבישה, אלא לא אמרה על הפרנציפ, כדי "לבחון" אותו. התנהגות שבעיני היא לא נכונה.)

יש לי כבר כמה רעיונות לפרסומות

ביום כזה חם, את לא מסתובבת עם בקבוק מים בתיק?

מעבר לזה שזה קצת מוזר שהוא נפגע, אבל מביחנתך- אם את צמאה אז תשתי וזהו.

שזה אומר להזמין אוכל ושתייה לבחורה, לשלם עליה, להביא לה מתנות וכיו"ב. אם הוא לא עושה את זה במסגרת הדייטים, התנהגותו בתור בעל תהיה מעצבנת עוד יותר. נקודה.

בעלי לא "ג'נטלמן" במובן הזה.

והוא הגבר הכי לא מעצבן בעולם.

והכי אכפתי שיש.

זה סה"כ גבר שנצמד לכללים.

ואי אפשר להצמד לכללים כל החיים.

ולכן- גבר רגיש ואכפתי לא נמדד באיך הוא נצמד לכללים,

אפשר לראות את זה באיך הוא מתנהג עם החברים שלו, איך הוא מדבר על החברים שלו, איך הוא מדבר על אחרים בכלל- רק ב"חייבים לי, אכלו לי, שתו לי" או בשיח שמבטא אכפתיות (לדוג'- מספר בכאב אמיתי על חבר עם קושי)

שמקורה בשכל הישר. אנחנו הרי לא מדברים על כל מיני כללי נימוסין, אלא על אכפתיות הכי ראשונית. אם החתן המיועד לא מכבד את כלתו המיועדת בשתייה ובאוכל, כיצד יתייחס אליה לאחר הלידה, למשל? זאת אינדיקציה מאוד, אבל מאוד ברורה.

כשאני יוצאת עם חברה אני לא מציעה לה לשתות.

הוא בחור שיוצא לדייט עם בחורה.

לא אבא שיוצא לזמן איכות עם הבת שלו וצריך לדאוג לה שתשתה..

היא בנ"א בוגר ויכולה לדאוג לעצמה.

ב"ה יש לה שכל ישר להביא איתה בקבוק מים.

וזה שגם לבחור יש שכל ישר והוא לא חשב שהיא מצפה ממנו לקחת עליה אחריות עוד בדייט הראשן- לא אומר כלום על הרגישות שלו על על היחס אחרי הלידה.

(ולגבי שאלתך- כל גבר יתיחב לאשתו אחרי הלידה לפי תיאום הציפיות שהם יעשו ולפי מה שהיא תבקש ממנו.

אשה שתצפה מהגבר שלה לקרא את מחשבותיה, לפני או אחרי הלידה- תהיה מסכנה מאד.

והפוך- גבר חולה שיצפה שאשתו תקרא את מחשבותיו- יהיה מסכן.)

ואני זוכרת טוב מאד מה זה דייט ראשון. ומה זה דייטים בכלל.

חוצמזה שאני עדיין בעולם הזה- אני מלוה לא מעט חברות רוקות במיוחד את אלו שאני משדכת וגם מדריכת כלות ולומדת את התחום הזה מכל הכיוונים.

ויותר מזה- אני גם יודעת מה זה להיות נשוי, ועד כמה דבר כזה לא אומר כלום לגבי היכולת שלו להיות בעל טוב או אבא טוב.
 

הבעיה היא פחות הציע-לא הציע. מעירים לך באיזה נושא, גם אם אתה צודק במאה אחוז תהיה נחמד תגיד סבבה, הכל טוב ותמשיך הלאה (לא מתכוון אם צועקים עליך או מעירים לא יפה) לא צריך עכשיו להתחיל להיפגע אמר-לא אמר

התוגבה שלו- שלפי הפותחת כעס והתעצבן למשמע ביקורת זה כבר עניין אחר.

בנ"א צריך לדעת לשמוע ביקורת, אני לא יודעת איך הביקורת נאמרה ויכול להיות הפותחת התכונה להיות עדינה- אבל יצא לה לא עדין בכלל.

ועדיין- כעס ועצבים לא נשמע לי תגובה לגיטימית.

אבל שוב- זה לא הנושא ולא העניין. 

דיברתי עם חברה שלי על השרשור הזה, והתגובה שלה היתה: "למה היא לא פשוט אמרה לו שהיא צמאה?". וחברה שלי כן בשלב הזה בחיים של הדייטים, כפי שאמור להיות מובן. אז... כנראה שזו אסכולה שקיימת גם בקרב בחורות רווקות שמדייטות. 

בקיצור - כנראה שלאותו בחור מתאימה מישהי בסגנון שונה. אז זה בכל מקרה לא רלוונטי. 

כל הכבוד לך שאמרת לו את זה בסוף!!

ןכללל הכבווודדד לבחורים פה שמבינים עד כמה זה מצב והתנהגות נוראית!! ושמש אא בראשם, ישר כח!!

אז ככה, גבר הוא ״מזמין את האשה״ לפגישה ואכן בתור המזמין עליו לדאוג למקום נינוח, נעים מבחינת מזג אוויר, עם שירותים זמינים ולהזמין שתיה.

בעיני, לא שייך שהבחורה תאכל בדייט הראשון אוכל ממש (פסטה וכו או סלט) וגם אם כן, היא אמורה לשלם על זה.

אך על שתייה ואולי מעט כיבוד , הגבר אחראי.

ולא מסכימה פה עם הרבה נשואות שאומרות שגברים לא שמים לב לזה. נשוי זה משהו אחר לגמרי מאשר מדוייט

הוא אמור לדאוג לה.

בהמשך החיים היא מספיק תדאג לו

בואו נעשה כזה דבר, הבחורה תגיד לבחור איפה נפגשים, היא תבשל בשבילו את האוכל, תביא את השתיה את החדפ, כל מה שצריך... הוא יבוא, היא תשדל אותו לדבר, הרי צריך לעזור לו, הוא מסכן וביישן

היא תספר את הבדיחות, היא תתקשר, היא תיזום, היא תציע נישואים וגם תקנה לו תכשיטים, כדי להשלים את החלום.

בבקשה בנות, אם זה מה שאתן רוצות, תהנו לכן עם הכבשים שתגדלו בציבור שלנו.

אני כבר התחתנתי עם הגבר שלי ברוך ה׳!

את טוענת שאם האשה היא זו שתיזום, תציע, תדאג, תקנה, תבשל ותדבר- הגברים יהפכו לכבשים.

אז בעצם את טוענת שהנשים צריכות להיות כבשים???

אני מעולם לא אמרתי שהאשה תעשה הכל.

אני אומרת- יש כללים שנוסחו בימי הביניים- בתקופה שבה אשה היתה רכוש של אביה, ואח"כ רכוש של בעלה.

שבה לא היה לאשה שום רכוש (אלא אם היתה אלמנה או רוקה זקנה)

שלא יכלה להסתובב לבד ברחוב בלי שיצא לה שם רע אלא רק עם ליווי.

ויש אנשים שמתעקשים להשאיר את הכללים האלו גם לתקופתנו.

(זה לא חוקות הגויים בכלל? )

למרות שכיום יש לאשה רכוש משלה, יכולת להסתובב לבד בלילה ואפילו שומו שמיים- השכלה ויכולת לחשוב מחשבות עצמאיות וחינוך לעצמאות ולא רק חינוך איך להיות רכוש ראוי.

אז למה להתעקש להישאר עם אותם כללים דביליים?!

למה להתעקש שהאשה תהיה כבשה והאיש יהיה זאב?

שכל אחד יעשה את ההשתדלות שלו ואת היכולת שלו.

שכל אחד ילך לקראת השני ויגדיל ראש.

ושכל אחד ידאג גם לעצמו ולא יצפה מהשני לקחת עליו אחריות.

הוא לא אבא שלה והיא לא ילדה קטנה.

היא יכולה לדאוג לעצמה לשתות ולא למות בצמא מתוך איזה אידיאולוגיה טפשית.

עלית על הנקודה

בנות נהנות לחוש תלותיות ומחוזרות

וזה בהכרח בא על חשבון היכולת להיות יוזמת ואקטיבית

לא שופט לכאן או לכאן,

אבל זה חומר נהדר לשרשורים בלנ"ו

אני חושבת שלנשים יש תפקיד משמעותי בעולם

ולגברים יש תפקיד משמעותי בעולם

ואני לא חושבת שאף אחד מהמינים צריך לקחת את התפקיד של השני.

עכשיו, גבר הוא המזמין לדייט ולכן עליו לדאוג לכל הדברים האלו- בעיני.

כשהוא לא עושה את זה, בעיני , הוא לא עושה את תפקידו כראוי.

עדיין, הבחורה יכולה לדאוג לעצמה להכל ויעידו פה המכירים אותי שאני אשה ממש לא חלשה או תלותית, ממש לא.

ואני בהכרח יוזמת, אקטיבית משכילה, עם משכורת וכו.--- זה לאלעד שהגיב פה גם.

והבחורה יכולה להביא איתה מים ולשתות ולהגיד שיש לה להתפנות וללכ לאן שבא לה ויכולה גם ללכת תוכדי הדייט אם לא נעים לה ולא היא לא צ ר י כה  שידאגו לה, אבל היופי בקשר, זה בדיוק זה שהיא ל א צריכה, אבל עדיין לגבר יש את תפקידו והוא עושה זאת מתוך היותו הגבר המזמין.

ולשאלתך, אם אבוא לחברה ולא תציע לי שתיה... זה לא נעים בכלל. ברור שאני יכולה לשתות לבד, עדיין, זה ממש לא נעים.

הבחורה לא צריכה להיות פסיבית וגם לא הגבר. קשר משמעו שת"פ בין הגבר והאישה. במקרה הנ"ל הבחורה יכולה לדבר ב"ה יש לה פה.

אפשר להציע מיוזמתך אם את צמאה, הבחור לא קורא מחשבות ולא אמור לקרוא מחשבות.

אם את שואלת אם זה אמור להפריע - התשובה היא שזה סובייקטיבי!

וכמו שברור מדברייך, שאת מאלה שזה מפריע להן.

(אם כי אני ממליץ תמיד לדון לכף זכות:

 למשל קרה לי כמה פעמים, שרציתי להוציא אוכל ושתיה,

 אבל אופן הזרימה של הדייט לא איפשר לי להוציא.)

אם בכ"ז זה מפריע לך כ"כ - אז תעשי מה שצריך לעשות כשמפריע דברים..

אם את רוצה מערכת יחסים שבה הגבר הוא המוביל והמחליט (כמו שכמה מהמגיבות פה כתבו שהן רוצות), אז היה כדאי לחתוך על זה.

אבל אם תרצי חיי נישואין עם אחריות משותפת - אז למה שתצפי שהוא ייקח אחריות על הצרכים שלך בלי שתביעי אותם? את אישה בוגרת, ויכולה לדאוג לעצמך.

אולי את חושבת ש"רגישות לזולת" זה לזהות מה מפריע לשני גם בלי שיאמר, אבל זה רק אחרי שאתה יודע שהדבר אכן מפריע לה (אחרי ששיתפה והביעה את דעתה, או אפילו רמזה על כך), ולא כאשר אתה צריך לנחש את זה ללא שום מידע מוקדם.

אני אישית ממש לא הייתי רוצה שבת הזוג שלי תנסה כל הזמן לנחש מה מפריע/חסר לי ותשאל "אולי אתה צריך לשירותים?", "אולי אתה רעב?", "אולי אתה צמא?", "אולי כואבות לך הרגליים ואתה רוצה לשבת?", "אולי אתה עייף ורוצה לישון?", "אולי חם לך ואתה רוצה להיכנס למקום ממוזג?" וכדומה (בכוונה הבאתי הרבה דוגמאות כדי שתראי שאין לדבר סוף).

אני מכיר זוגות כאלו, אך לדעתי זו "פולניות" לשמה, ואצלי זה מתפרש כשליטה בבן/בת הזוג או הקטנה שלו/שלה. לכן כמו שלא הייתי רוצה שיתייחסו אלי כך, אני גם לא אתייחס כך לבת זוג פוטנציאלית.

בנוסף, כמו שרבים מהמגיבים כתבו, עצם זה שלא הבעת את רצונך למרות שזה הפריע לך, מבטא "פולניות" גדולה עוד יותר (ממש כמו הקלישאה "אם אתה לא יודע מה מפריע לי, אני לא מתכוונת לומר לך").

אם זה מה שמתאים לך בחיי הנישואין - סבבה (ואני אומר באמת, לא בזלזול. יש אנשים שזה מתאים להם).

אבל אני אישית לא הייתי רוצה לחיות כך... אם מישהי הייתה מעירה לי על דבר כזה, ממש לא הייתי נעלב, אלא מבין שאנחנו מחפשים מודלים שונים של חיי נישואין, ונפרד בנימוס. 

גם אם היא רק היתה מעירה ולא חותכת, ייתכן שהייתי חותך על עצם זה ששתקה במשך 4(!) פגישות ארוכות למרות שהפריע לה. זה לא הקשר שאני מחפש. אני מצפה מבת הזוג שלי להיות כמו חברה טובה ולשתף אותי בכל דבר ולא "לשמור בבטן", בפרט אם זה דבר כל כך טריוויאלי ולא מביך כמו לומר שהיא צמאה.

לסיכום, יש כאן 2 נקודות בעייתיות בעיני:

1. עצם הרצון שלך שבן הזוג ינחש מה מפריע לך

2. זה שלא שיתפת ואמרת לו מה מפריע לך.

ושימי לב שכתבתי "בעיני", כי בך ובהתנהלות שלך אין כל פגם, אבל זה פשוט לא מה שאני מחפש (ומסתבר שגם רבים מהמגיבים האחרים הם/הן כמוני).

לילה טוב, ומאחל שבע"ה תמצאי את הזיווג הנכון והמתאים לך!

הגשמיים!!

שמישהו ילמד אותן באולפנות להיות אסרטיביות ושפויות, ולהגיד מה הן רוצות וצריכות, ולא לצפות שנחליף להן טיטול!!

שאני בררן מדי כשאני פוסל על סמך גיל... 

פשוט אתם הבנים צריכים להיות רגישים וערים לצרכים בסיסיים ולהפגין ג'נטלמניות בסיסית כחלק מהחיזור...!!!

אין לי שום בעיה לומר לו שאני צמאה, להיכנס לחנות לקנות מעצמי ולשתות. אבל זה לא אמור להיות כך.

בושה לבחור שאני צריכה לומר לו שאני צמאה אחרי ארבע שעות בדייט.

מי קבע שזה אמור להיות כך? מאיפה ההחלטה השרירותית הזו? וכן תתפלאי לשמוע לא כולם גדלו על אותם מוסכמות. ב"ה יש לך פה ואת יכולה להשתמש בו.

יש לי פה, די גדול, ואני משתמשת בו ועוד איך...יש לי גם כסף ואני יכולה לשלם על עצמי ועליו, העניין הוא שמטבע העולם הגבר הוא זה שצריך לדאוג לבחורה ולחזר אחריה. גם אם העולם נהיה משוגע ורוחות זרות מנסות לבלבל את התפקידים.

מי קבע שזה כך? כל השנים זה התנהל כך, שהגבר מבקש את יד הבחורה, שהוא מחזר, והוא דואג לה. הגבר הוא זה שמכניס את האשה לביתו!! וחלק מהדאגה והחיזור זה לספק צרכים בסיסיים.

ב. זו לא רשימת מכולת, זו רצון ובקשה פשוטים מאוד.

מילא לא להיות מודעים לזה, אבל אחרי שמעירים לך תקבל את הדברים ותחשוב איך יכולת להשתפר. אל תפגע מזה.

(בהנחה שההערה הייתה עדינה ומכבדת).

הפנטזיות שלך על איך "כל השנים זה התנהל" אינן מחייבות אף אחד, ויתר על כן: גם אם זה באמת התנהל כך כל השנים זה לא מחייב אף אחד. כשתתלבשי כמו שהתלבשו לפני 100 שנה ותדברי כמו שדיברו לפני 100 שנה - אז נדבר. כל עוד את מוכנה לגבי כל פן תרבותי אחר שלך להשתנות, אין שום סיבה בעולם שדווקא הכללים האידיוטיים הללו יישמרו בקפדנות. 

כמובן - אם זה מה שטוב בזוגיות שלכם - שיהיה לכם לבריאות. אני מקווה רק שהוא מרשה לך לשמור על חשבון בנק משלך (כי פעם פשוט לנשים לא היה. וגם לא היתה להן זכות בחירה). 

דעתי בעינה עומדת. אני חושבת שזה מה שנכון.

וכפי שראית כאן - הרבה בנים והרבה בנות שותפים לתפיסה שונה משלך. כך שלהגיד שזה 'לא בוגר' או 'לא בשל' לנישואין או 'לא מבין' מהי זוגיות - זה חרטא. זה אולי לא מתאים לך. כאמור - שיהיה לך לבריאות, אבל זה לא אומר דבר על מה הוא צריך לעשות או לחשוב, או על מה שצריך בישיבות ללמד או לחנך אליו. זה אומר בסך הכל שאת מחפשת מישהו שחושב אחרת. 

אגב - ממש תודה על האישור. עכשיו אני רגוע, כשאמרת שזו זכותי לחשוב שאלו כללים אידיוטיים. שנתי תערב עליי בשבת הקרובה בעז"ה. מקווה שגם לך. 

לא רשמתי שזה לא בוגר, לא רשמתי שזה לא בשל ולא רשמתי לא מבין.

(מדהים אותי איך אתה מתנגד מחריפות, אפשר לחשוב מה אמרתי, שזה דבר בסיסי שגבר ידאג לבחורה ויחשוב על צרכים בסיסיים??? לי בכ"א נמאס לדון בזה, הלכתי.)

בין מה שכתבת למה שאחרות פה כתבו, שזה פשוט שטויות במיץ. סליחה על הטעות. 

בכל מקרה - לא "גבר" צריך לדאוג ל"צרכים הבסיסיים" של בחורה, אלא בני זוג צריכים לדאוג לצרכים של הצד השני; ובכל מקרה כשאחד הצדדים לא עושה את זה - מותר להעיר לו, לא להתעצבן בפולניות בשקט ולצפות שרוח הא-ל תנחת עליו ותבשר לו את הצורך של הצד השני. 

נניח שזה נכון, לא כל מה שהיה אז תקף להיום. פעם גם ההורים שלך היו קובעים לך עם מי להתחתן וברוב המקרים לא היית נפגשת בכלל עם החתן לפני החתונה. 

הגבר והבחורה צריכים לחזר זה אחר זה, זה לפחות מה שאני חונכתי אליו. האישה לא צריכה להיות פסיבית. 

הרבה בנות יישארו רווקות, לא רק הגבר צריך להיות אקטיבי ואנחנו לא צריכות להיות פסיביות. אני רוצה להאמין שלא התכוונת לזה אבל כך זה משתמע. גבר ואישה צריכים לחזר אחד אחרי השני ולא רק הגבר. 

צאי מנקודת הנחה שהרבה בנות קוראות את מה שאת כותבת וחלק גם יפנימו את זה.

וטוב מאוד מאוד שהיא כותבת על זה והלוואי וזה ישפיע על עוד בנות

וגברים יבינו שאם הם רוצים להתחתן הם פשוט צריכים להיות.... איך קוראים לזה... נו.... לא משהו שמצוי היום.... אהה...

ג ב ר י ם 

אישה ממש לא צריכה לחזר אחרי הגבר!! ממש לא

היא יכולה להראות לו הערכה, להחמיא על יחס נעים מצידו אבל ממש לא לחזר

שיש קשר בין זוג זה קשר שצריך לבוא משניהם ואני כותבת את זה בתור נשואה. א"א שרק צד אחד יחזר ויהיה אקטיבי וצד שני יהיה פסיבי זה לא עובד. אתם מדברים על מציאות של עולם מושלם ותתעוררו כי אתם לא חיים בעולם מושלם. אם בנות ימשיכו להיות פסיביות ורק ינסו לגרום לגבר לחזר בעיית הרווקות אצלנו תגדל עוד יותר. בעלי ואני דיברנו על זה שאם הייתי פסיבית כנראה שלא היינו מתחתנים. 

את התכונות שלה: התחשבות, רגישות וכו'.. - ושהוא ציפה שבאיזה שהוא שלב היא תציע שאולי ישתו כי תראה דאגה לו, ושלאחר מכן כשהיא לא הציעה הוא למשל נפגע?

לא קשור דווקא להוצאה כמו שזה קשור (לפחות ממה שאני הבנתי שטענו כאן) לעניין שאם יש קטע של "דאגה" - אז אין סיבה שהוא יהיה חד צדדי... גם האישה יכולה לדאוג לאיש.

נכון, זאת ה"תפיסה המסורתית" אני לא מכחיש. ואפילו "מותר" לה להחזיק בתפיסה הזאת (Tבל אגב - הכי מצחיקות הנשים שמחזיקות בתפיסות המסורתיות איפה שמתאים להן אבל איפה שלא אפשר לראות פתאום את הפמיניזם שלהם פורץ..אז גבירותיי - אם אתן מאמינות ב"דרך המסורתית" אל תאמינו בה רק כאשר זה נוח לכן, ואיפה שלא נוח תשנה כאוות נפשכן זה קצת נותן טעם לפגם.

כי נראה לי שהיום השיח הפמיניסטי יותר מידי השתלט על חיינו אבל בצורה הכי מוזרה שלו - פמיניזם שיודע לגייס גם את "התפיסה המסורתית" לשירותו כאשר זה נוח לו (דוגמא קטנה - פמיניסטיות שמאמינות בכל לב בחזקת הגיל הרך ובכך שאמא היא יותר אמא לילד שלה מאשר האבא הוא אבא לילד שלו...)

ניקיונות הדדיים, פרנסה הדדית, גידול ילדים הדדי (לידה לא יכולה להיות הדדית כי בנתיים רק לאישה יש רחם )

המציאות שאת מתארת אולי מתאימה קצת יותר לדור הקודם (שאז יש גברים שבאמת הרגישו כמו "שייח טורקי" כמו שהגדירה לי לפני כמה שנים אישה אחת באמת "מהדור הקודם") - בדור הצעיר? אני רואה הרבה הרבה הרבה יותר שותפות והדדיות ופחות "קביעות" של הגבר מה האישה תעשה ומה לא. לפעמים באופן טבעי הדברים מתחלקים ככה שכל אחד עושה את מה שהוא מוצלח יותר בו, אבל לא מתוך תפיסה מסוימת פמיניסטית או שוביניסטית).

(ויש טוענים שאני אפילו אהיה מוצלח בזה, והמבין יבין. בדיחה פרטית) וכו' וכו' - ותאאמיני או לא, בכל זאת, בכל הדייטים שהיו לי עד היום או שקניתי מראש שתייה או ש(ופעמים גם וגם) הצעתי ללכת למקום לשתות/לאכול והבעתי נכונות במקרה של קנייה, לשלם - כן, אני מודה, גם ני עדיין חלק מכל משחק המינים הזה . 

אבל בין זה לבין זה שאני מאמין שדברים יכולים להתרחש גם אחרת, המרחק גדול  

להרגיש קצת טוב

ההיפך..דווקא בגלל שאני ממש מעריך אותן אני מאמין שהן הרבה יותר גדולות מה"מסכנות" הזה.

ולא יודע... אני לא מאמין ב"עזרה". אני מאמין בשותפות. וגם אם לא תמיד זה ככה אני שואף שבבית שלי זה יהיה ככל האפשר ככה. יש דברים שבאמת רק אישה יכולה לעשות אבל רק בגלל שזה פיזיולוגי - אני לא יכול להרות, אני לא יכול ללדת, ואני לא יכול להניק (אני כן יכול להכין בקבוק מתמ"ל ולהאכיל. אני אפילו יכול להאכיל את התינוק בלילה מבקבוק חלב אם אם הוא שאוב מראש במקרר וכו'...) - אבל בשאר הדברים? אני מכיר בתים שבהם בעיקר האיש הוא המבשל כי האישה לא אוהבת את זה/לא טובה בזה/אין לה זמן. אני מכיר בתים שבהם האישה ממש לא שוטפת ריצפה אלא בעיקר הבעל והילדים הגדולים. אז אולי בזמן הזה האישה תקפל כביסה אבל גם זה מלאכה שגם האחרים יכולים לעשות ועושים...

אני לא "בוכה" - אני בכיף אשמח לפנק הן את אישתי והן את מי שאני יוצא אותה (מודיע מראש - את אשתי יותר! כי מי שאני יוצא איתה לא בטוח שאני אתחתן איתה אבל גם לה אני "מוכן" להעניק ) . בעיקרון הצגתי כאן דרך התייחסות אפשרית. כמו שכתבתי כבר - אני עצמי אל פעם נוהג גם אחרת, כמו "פעם" או איך שלא נקרא לזה.

התרבות שלנו מאוד מאוד מחנכת ל"אם ותינוק" ולא- "הורים ותינוק" או אפילו- "משפחה שבה אבא שומר על התינוק ואמא לומדת/עובדת" למשל.

עד כמה סוגי משפחות אחרות לגיטימיות בחברה שלנו או בתרבות שלנו בכלל?

האם אנחנו פתוחים לראות שיש גם אפשרות אחרת? שאבא יהיה שותף מלא בגידול הילדים ושמירה עליהם?

שלא יהיה מוזר שהוא יושב בגן המשחקים יחד עם הילדים?

שלא יהיה מוערך שהוא "עוזר לאמא" אלא יהיה שותף מלא?

זה נמצא כבר, והרבה, וזה מדהים ומיוחד (לדעתי בציבור הדתי לאומי זה נמצא יותר מאשר בשאר הציבורים)

ועדיין- יש תרבות שבה אם ותינוק זה המסר העיקרי.

עוד רחוקה הדרך ל"אבא ואמא ותינוק" או סוגי משפחות אחרות.

זה נכנס למקומות הקטנים.

ויפה שהסבת את תשומת הלב לכך.

כי התפיסה שהוא צריך לחשוב על מה מפריע לך לבד בלי שתגידי לו לא יושבת לו טוב והוא לא רוצה להכנס לזה.

אלה גישות שונות לכאן ולכאן, מבחינתך זה חוסר בגרות לא להציע, מבחינתו זה חוסר בגרות לא לבקש.

אז שניכם בסדר גמור, ואף אחד לא "מזעזע", אלא פשוט הדרכים לא נפגשות..

(כמובן שאפשר ליישב פער כזה, אבל אם גם ככה אין יותר מדי מוטיבציה אז לפעמים עדיף לוותר)

המדהים הוא שהוא מדבר על זה כאילו זו סוגיה שרק בנים הביעו בה את דעתם, ושבכלל אין בנות שסבורות אחרת מפותחת השרשור... (כנראה חלק מהשובניזם המובנה שבעמדה שלו).

אבל יותר דחוף לי להתחתן - אז כנראה אני ימשיך לשלם בדייטים...

שכעדותך בעבר, אתה יוצא לדייטים בעיקר בפארקים, שדורשים ממך להביא עוגיות ושתיה. נראה לי שאפילו אני הייתי מתמודד עם ההוצאה הזאת באופן קבוע... אבל יש אנשים שיוצאים למקומות סגורים, שבהם אתה משלם על הזכות של המלצרים לירוק לך בכוס השוקו מאחורי הגב

אולי היא לא קלעה על הפעם הראשונה ואז יש הזדמנות נוספת (הביטוי לא שלי ).

כאילו שמחכים שהבעל יציע, והבעל יעשה... אני מבינה שזה נובע מצורך של הגבר, אבל לא כל הגברים כאלה ולדעתי זה לא אומר שהם לא טובים.

את צמאה? אוקיי, אז תגידי לו שאת הולכת לקנות שתיה, או שתביאי מראש בקבוק מים (תמיד מומלץ, במיוחד בחום הזה).

וחוצמזה, אני חושבת שכלל מאוד חשוב בזוגיות זה לא לצפות שהאחר יבין אותי כמו שאני רוצה. הגיוני שהוא בכלל לא שם לב שאת צמאה, והוא לא עשה את זה מרוע. לכן אני חושבת שהערה על זה לאחר מעשה היא לא נכונה, לדעתי היה כדאי אם היית פשוט יוזמת קניה של שתייה ואז הוא היה מבין את הרמז ואולי מציע לשלם עלייך.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.