בס"ד
אחרי אישורו של שר העבודה, חיים כ"ץ, חברת רכבת ישראל עבדה השבת במקום להשבית פעם נוספת את הקו בין תל אביב לחיפה. בתחילת השבוע הזהירו ברכבת ישראל שאם הם לא יקבלו אישורים לעבוד בשבת, התמונות מיום ראשון של עומס בתחנות ופקקים בכבישים, יחזרו על עצמם גם בשבוע הזה. אמרו וקיבלו. כך גם כולם יכלו לרדת מהעץ שלהם. בעצם, כמעט כולם, כי רכבת ישראל ממשיכה לטפס עליו ולעלות מעלה מעלה.
זה לא פעם ראשונה בתולדות הרכבת שקו רכבת נסגר לצורך תחזוקה. התחזוקה הזאת הכרחית על מנת שהרכבות יוכלו להסיע בבטחה את אלפי הנוסעים שנוסעים בה מידי יום. לכן, מידי כמה שבועות סוגרת רכבת ישראל קו אחד למשך הזמן הנצרך ומטפלת בו. לדוגמה בתאריך י' תמוז, השנה, (16/07) נסגר קו הרכבת בין חיפה לנהריה ממוצ"ש עד יום שישי (ט"ז/22) . בתאריך כ"ט תמוז (4/8) נסגר הקו מהוד השרון לתל אביב למשך ארבעה ימים. קו הרצליה – ירושלים נסגר ליום אחד בתאריך י"ט שבט (29/1), והדוגמאות לכך הן עוד רבות.
אין ספק שהקווים האלה לא ראשיים כמו קו הרכבת בין ת"א לחיפה, אבל גם הקו הזה נסגר במשך החודשים האלו לתנועת רכבות, ביום חול, ועד כמה שזה ישמע מפתיע, לא קרה כלום. לא היו פקקים בכבישי האורך, לא הייתה סערה תקשורתית ולא היו דיווחי תנועה ברדיו בכל עשר דקות.
הדבר קרה ביום חמישי, ו' ניסן (15/4) שקו הרכבת נסגר מליל יום חמישי בשעה 01:00 עד כניסת השבת. למרות שזה היה יום חמישי והחיילים חוזרים הביתה, העולם לא נחרב והתקשורת לא השתוללה. למעשה, באותו היום נסעתי ברכבת מתחנת קסם עד ת"א וכשעברנו את תחנת בני-ברק והכרוז הכריז אוטומטית על כך שמי שרוצה לנסוע צפונה צריך להחליף רכבת בתחנה הקרובה, הודיע אחד הסדרנים ברמקול שהקו סגור ולכן יש אוטובוסים שממתינים בתחנה לטובת ציבור הנוסעים, ובכך נגמר הסיפור.
אז מה קרה פתאום שזה כן נהיה דחוף לעבוד בשבת?
העבודות על תחנת רכבת 'השלום' בת"א הביאו את הפתח לתחילת העבודות בשבת שהוביל לכל הפולמוס הציבורי סביב הנושא של העבודות בשבת. על העבודה בתחנת השלום, אני עוד מבין למה הייתה בקשה לעשות את זה דווקא בשבת, אם כי אני בהחלט חושב שבמידה והיו רוצים להיערך לזה כמו שצריך, היה ניתן לעשות את זה ולא לעבוד דווקא בשבת. מה שאני לא מסוגל להבין איך עבודות שכבר בוצעו בעבר ועברו חלק, פתאום גם עליהם יש חובה לעבוד דווקא בשבת, אחרת מדינה שלמה תהיה תקועה.
וזאת לדעתי הסיבה לרוב הפקקים ולכל המהומה, המיותרת יש לומר, שהייתה ביום ראשון.
אם בפעמים הקודמות שהשביתו את קו ת"א-חיפה זה עבר בשלום, למה שעכשיו זה לא יהיה כך? אז נכון שיום ראשון הוא היום בשבוע שהוא הכי עמוס, אבל המקביל של יום ראשון זה יום חמישי, יום שבו כאמור, הרכבת כבר נגרה וזה עבר בשלום. אבל מכיוון שכל המדינה כבר כך עסקה בנושא העבודות של הרכבת בשבת, ומכיוון שהתקשורת עסקה באיומים על התרחיש הנורא שעומד להיות, אז זה באמת קרה. וזה כל הסיפור. אם לא היו את כל המהומות, וכמו תמיד רבת ישראל הייתה כותבת בדף הפייסבוק על סגירת קו הרכבת והדרכים החלופיות בהם ניתן להשתמש, אז הכל היה ממשיך להתנהל כרגיל וחוץ מהנוסעים שאליהם נוגע הדבר, יכול להיות שלא היינו שומעים על זה מילה או חצי מילה.
ועוד שני הערות לסיום –
1. לחיילים מגיע להגיע בנוחות לבסיסים שלהם. זה א' ב'. אבל זה כבר כמה שנים שבגלל העומס ברכבות ביום ראשון בבוקר, מציב צה"ל הסעות חלופיות בתחנות הרכבת על מנת להסיע את החיילים לבסיסים. כך שאולי היה צריך להוסיף עוד הסעות ביום ראשון שעבר, אבל המערך הזה כבר קיים כמה שנים.
2. ביום ראשון נסעתי על כביש 2 ממחלף קיסריה עד מחלף נתניה. לאורך כל הדרך שמענו כל עשר דקות מהרדיו הפתוח של הנהג על הפקק הנוראי שצפוי לנו החל ממחלף חבצלת. נכון, היה עמוס והתנועה הייתה איטית, אבל היא זרמה. זה לא שנעצרנו, נסענו, ושוב נעצרנו, אלא התנועה הזדחלה לה. קצת ניפחו את מה שהיה בכבישים יותר מידי, דבר שגרם ליותר מידי לחץ ואיבוד כל פרופורציה אפשרית.
(בתמונה: צילום מסך מדף הפייסבוק של רכבת ישראל כאשר הודיעה על סגירת הקו בין ת"א לחיפה בחודש ניסן האחרון)

. ביבי אפילו שילם לבית היהודי דאז בח"כ על חשבון הליכוד שהתמודד אצלו בגלל מצביעים שנרתעו מעוצמה יהודית.