נשמע שמשוטט מגדיר אדם טוב לפי ראות עיניו ולאו דווקא לפי תורת ישראל...

משוטט, אני לא יודעת כמה אתה מאמין או לא אבל אם אתה כן מאמין בה' אז אתה צריך להאמין שה' שהוא מקור הטוב הוא נתן לנו את התורה שהיא ספר הדרכה לאדם איך להתנהג ואיך להיות טוב לאחר.

ה' לא הסתמך על המוסר והמצפון האישי אלא נתן לנו ספר הדרכה ותורה שבע"פ שמפרטת אותו כדי שנדע איך באמת צריך להתנהג בלי לסמוך על עצמנו.

גם לגויים יש מוסר ומצפון ונכון שגוי טוב לא ירצח ולא יגנוב אבל כשזה בקטנה אולי לא להחזיר את ה5 שקל המיותרים שהמוכר בטעות נתן לו או לא לתרום כ"כ לאנשים נזקקים (אנו מחוייבים לתרום לפחות 10% מכלל ההכנסות והמהדרין נותנים עד 20%) אז זה הופך אותם אולי לגויים יחסית טובים אבל זה ממש באופן יחסי ולפעמים זה מגיע למקרים יותר קיצוניים כמו הגרמנים שהיו מאוד מענטש ובסך הכל רצו עולם נקי מכל מיני אנשים מלוכלכים... אבל הגיעו לדרגה של חלאת המין האנושי.... תראה לאן אפשר להדרדר בלי התורה...

ה' נתן לנו את התורה שאומרת לנו בצורה אבסולוטית מהו יהודי טוב ואיך צריך להתנהג אז אם לפי ההלכה מותר ללחוץ יד לזקנה שמושיטה לך את היד (אני באמת לא נכנסת פה לדיון אם זה מותר או אסור, תעשה מה שהרב שלך אומר לך ואל תיקח מכל רב את הדברים שהוא מתיר...) אז זה טוב שתעשה את זה אבל אם לא, אתה צריך להאמין שגם אם לך זה נראה שתהפוך ליהודי יותר טוב אם תעשה את זה אתה צריך להאמין שאם לפי התורה זה אסור אז זה לא יהפוך אותך לאדם יותר טוב גם אם אתה חושב כך!

ואני לא מדברת כרגע אם אתה לא  רוצה לדאוג לעולם הבא הנצחי שלך על חשבון 5 שניות של לחיצת יד, אני מדברת שאם אתה מאמין אתה צריך לחשוב בלי קשר לעניין שכר ועונש שההלכה שה' נתן לנו היא ההוראה שלו ל-איך אנחנו צריכים להתנהג כדי שנהיה אנשים טובים ומוסריים וזו הצורה הנכונה שאדם יהיה מענטש ולא לפי ראות עיניו, כשאדם פועל רק לפי שיקול דעתו ולא לפי ספר הנחייה ברורה זה לא בטוח יגמר טוב...

אז, אני לא מדברת להיות קיצוניים ושאם במטוס מתיישבת לידך אשה לומר לה שתחליף מקום (וכבר היו דברים מעולם) כי כבר הורו לנו שאין צורך לעשות זאת ואם כבר אתה רוצה, תנסה למצוא לעצמך מקום אחר ולא לנדב את האחרים... אלא באמת להתנהג בעדינות ולהיות מענטש ותאמין לי שעם מילה טובה שאתה דתי ולכן לא תוכל ללחוץ לה את היד אבל באמת אתה רוצה לברך אותה שיהיה לה יום טוב והמון בריאות עד 120 וכו'... אני מאמינה שזה ישמח אותה גם כן מאוד... זה גם להיות מענטש, לא?

אז זהו, בעיקרון אני די סיימתי לומר מה שהיה לי לומר לך...

בהצלחה!

הי משוטט,

קודם כל לא התכוונתי לרב מסוים. כתוב "עשה לך רב" אז אני משערת שיש לך איזשהוא רב מהישיבה או אני לא יודעת מאיפה שבטח אתה הולך לפיו...

בזכותך גרמת לי לקרוא קצת חומר על זה אז ככה (אם לא בא לך לקרוא את כל זה תדלג כמה פסקאות למטה...)

כתוב פעמיים בפרקי אבות "עשה לך רב" פעם אחת כתוב "עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות" שעל זה מסביר המאירי : "אפילו חכם שבחכמים, ראוי שישים לעצמו איזה רב, שיברור לאב ולראש- אף על פי שאינו מוצא כמוהו, יעשה לו אדון משלמטה הימנו, כי האדם - אפילו חכם שבחכמים - אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו".

מביא רבי עובדיה מברטנורא כותב בפירושו למשנה: "...ואני שמעתי: עשה לך רב - שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר".

באבות דרבי נתן מובא הסבר זה ביתר פירוט: "עשה לך רב כיצד? מלמד שיעשה לו את רבו קבע, וילמד ממנו מקרא, משנה, מדרש, הלכות ואגדות. טעם שהניח לו במדרש - סוף שיאמר לו בהלכות; טעם שהניח לו בהלכות - סוף שיאמר לו באגדה; נמצא האדם ההוא יושב לו במקומו ומלא וברכה.

היה רבי מאיר אומר: 'הלומד תורה מרב אחד, למה הוא דומה? לאחד שהייתה לו שדה אחת, וזרע מקצתה חִטים, ומקצתה שעורים, מקצתה זיתים ובמקצתה אילנות, ונמצא האדם ההוא מלא טובה וברכה. ובזמן שהוא לומד משניים או שלשה, דומה למי שיש לו שדות הרבה: אחד זרע חטין, אחד זרע שעורים, ואחד נטע זיתים, ואחד אילנות - ונמצא האדם ההוא מפוזר בין הארצות בלא טוב וברכה".

עד כאן לקחתי הכל מויקופדיה.

הרב משה צוריאל (לקחתי את זה מאתר ישיבה) מסביר כך:

הפירוש המיוחס לרש"י כותב:

"עשה לך רב. שלא תהא אתה למד לעצמך מסברא אלא מן הרב ומן השמועה" עכ"ל.

ובמשנה השניה הוא מעיר "פירשתי למעלה" (כלומר רבן גמליאל אמר אותו דבר כמו ר' יהושע בן פרחיה). זאת אומרת, אין כאן הנחייה שהאדם יקבע לו מי שהוא שיהיה לו "פוסק" קבוע. אלא יש כאן הדרכה שהאדם לא ילמד תורה בהיותו גלמוד, אלא יקבע לו אדם שילַמד אותו. כי אדם הלומד גלמוד אינו מבחין בשגגותיו, וטוב לו לשמוע ג"כ ממי שהוא אחר. 

בקיצור מה שאני מנסה לומר (מקווה שאני צודקת כי אני עדיין לא לומדת תורה וגמרא...) שאדם צריך ללמוד כדי לפתח את שרירי המחשבה שלו, ולכן לומדים גם בעיון ולא רק בבקיאות אבל בנוסף אדם צריך שיהיה לו רב ובעניינים של ספק או לאו דווקא ספק צריך שיהיה לו רב שאותו ישאל כדי שלא יפסוק לעצמו הלכות ויגיע לשגגות. שילמד ממנו את ההלכה ואיך צריך לנהוג.

ואתה מן הסתם גם לומד הלכה שכתבו אותה רבנים גם לא מהדור הזה, למה עליהם אתה לא חולק? הקיצוש"ע לדעתי די מחמיר....

אז משוטט עם כל הכבוד לך ולזה שאתה לומד תורה לא נראה לי שאתה הגעת לדרגת רב שיכול לחדש הלכה, אז אם זו דעה מקובלת אז סבבה אבל אם לא אז....  איכשהוא פחות נראה לי שה' התכוון לזה...

וזה שאתה חושב ש"יש מרחק רב בין מה שאלוקים רוצה לבין מה שקבעו לנו רבנים בדורנו" פה טמונה הבעיה, בשביל להאמין בתורת ישראל צריך להאמין גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבע"פ, תורה שבכתב-חמישה חומשי תורה אבל מה זה תורה שבע"פ? גמרא, משנה וכל הפירושים שהרבנים מפרשים וכל החידושים, אתה יודע שה' שם בכל דור רבנים שנוכל ללכת אחריהם שהם ינהיגו את הדור אז אם אתה אומר:לא, הם לא טובים לי בעצם אתה אומר לה': ה', סליחה אבל אתה מביא פה רבנים על הפנים.... ומה זה אם לא כפירה? אם ה' הביא אותם כנראה (ובטוח) שהם אלו שצריכים להנהיג פה את הדור ואנחנו צריכים ללכת אחריהם.

אז אם הרב שלך שאתה הולך אחריו בכל העניינים אמר לך שמותר לך ללחוץ יד לזקנה אז סבבה אבל אם הוא אומר שאסור ואתה מחליט שכנראה הרב הזה לא יודע לפרש את התורה ולא מורה הלכה נכונה ואתה מחליט לעצמך איך לנהוג אז סורי... זה ממש לא כוונת אלוקים בעניין...

וזה שאתה אומר ששווה לך גהינום מול חיוך של זקנה... קטונתי... אבל הסברתי לך שאתה יכול לשמח אותה גם בלי ללחוץ יד ובלי להעליב. הנה, את שרירי המחשבה תפתח איך לעשות את זה (וכבר כתבתי לך בתגובה הקודמת על זה...)

זה יצא ארוך ממש ואני יודעת שבטח אין לך כוח לקרוא את זה כי גם אני בד"כ שונא לקרוא פה דברים ארוכים אבל זה היה לי ממש חשוב לכתוב את זה אז תודה אם אתה קורא הכל...

וזה גם עלה לי עכשו שגם למשל גיס שלי כשיש שאלה נגיד בשבת אם מותר לעשות משהו, אז הוא בודק בספרים אבל לפעמים המקרה הספציפי הזה לא כתוב ואתה צריך להסיק ממקרים דומים מה ההלכה ופה מגיע לידי ביטוי הידע שלך והכלים שלמדת להשתמש בהם בלימוד תורה.

פשוט יש הבדל אם במקרה מסוים אתה עושה דבר שמגלה שהוא טעות ומודה בטעותך או מחליט שההלכה מידי מחמירה וזה מיותר ואתה מחליט לפסוק לבד אבל אם אתה כן הולך לפי הרבנים אשריך! ובאמת אולי נהגת בסדר ואני לא חולקת על איך שנהגת ואולי גם הרבה רבנים באמת יגידו לך שנהגת בסדר, אני באמת לא יודעת מה הדין במקרה הזה... מעניין לבדוק...

ותודה שקראת הכל כי באמת לקח לי די הרבה זמן לכתוב את זה...

על ספסל ברחוב ישבה לה זקנה עם פיליפינית, וכשעברתי היא חייכה וניסתה לנופף עם היד.

נופפתי לה חזרה וחייכתי. 

אני אוהבת סיפורי רחוב קטנים כאלה.

הם רק צריכים אוזן קשבת.. ויש להם המון מה לספר.

אחד שקמתי לו ברכבת הקלה סיפר לי שהוא בן 90 ועל שלושת גרושותיו.. ובסוף הוא לבד. ועל קום המדינה וכו.. אחת השיחות הכי מעניינות שיש!

קשישה אחרת שישבה לידי באוטובוס שפכה בפניי את קורות גירושיה במשך שעתיים וכנראה הייתי מאזינה טובה כי היא העניקה לי זוג סמרטוטים חדשים לדירה

ואחת עם סיפור ממש עצוב.. בעלה חולה ולא זז מהבית. המשפחה שלו לא עוזרת והיא תולה את זה בכך שהם תימנים קמצנים..... הייתה שיחה פסיכולוגית

בעקבות זה עלה לי רעיון, צריך לפתוח בתחנה מרכזית בירושלים תחנת קשב לקשיש. כל מי שצריך לחכות לאוטובוס והוא בעל נטיות פסיכולוגיסטיות יבוא למרכז ויהווה אוזן קשבת עד שיצטרך ללכת!

חפרתי.. אבל מה אומרים?

להנהן מידי פעם (לא עם פרצוף משועמם).

לא לדבר אליהם לאט כאילו הם מוגבלים.. וזהו, להיות נחמדה.

הקושי להיגמל בגיל הזה הוא גדול

הם רגילים ופעם לעשן זה לא היה רע..

העובדןת  התחילו להגיע רק לפני כמה שנים

סבתא שלי דתיה מאוד והיא מעשנת במרפסת בבית..

מאמינה שהיא לא תגיד לי להתחיל עם זה.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד