מזכירים בהקשר זה רבות את ההצלחה של לפיד,
וכדאי לציין כמה דברים שעזרו לו:
- דמות פופולארית בקנה מידה נדיר, מאמי לאומי
- סחבקיה רצינית בקרב אליטת התקשורת הישראלית.
כל החברים שלו במקומות בו עבד (טלויזיה, עיתון) ונשארו חברים.
כל אותם אלה שלא מסוגלים לכתוב דבר שלילי על אולמרט למשל.
- מהרגע הראשון היה ברור שהוא יכניס שמות בקנה מידה רציני.
אנשי תקשורת בכירים, ראשי ערים ומועצות, מחנכים, פעילים חברתיים.
לכל אחד מאלה יש קהל חסידים רחב מאוד.
- מסרים ברורים וקליטים שפונים למכנה המשותף הנמוך
- פחות שבוי בקונספציה, יותר נכונות לחקור לעומק היכן כואב למעמד הביניים
ומה יגרום להם להצביע לו
- ירושה "רוחנית" מאבא שלו שעשה כברת דרך בפוליטיקה
- מלא כסף ומקצוענים סביבו
מהבחינה הזו, פייגלין דומה יותר לאלדד יניב, הרב אמסלם, הרב אמנון יצחק ועוד
שפרצו בסערה ועשו קמפיינים והתראיינו וערכו אסיפות
אבל האישיות שלהם לבד פשוט לא הספיקה כדי להתקרב בכלל לאחוז החסימה מלמטה,
וזה כשהוא עוד היה קטן בחצי