יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמךְ
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין - כִּי עֲדַיִן רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלַי וְעָלֶיךָ וְעַל כֻּלָּנוּ, וּבְוַדַּאי לא יַעֲזב אוֹתְךָ לְעוֹלָם, וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, תִהְיֶה אַחֲרִיתְךָ לְטוֹב בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל כּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִקְּדוּשָׁה עַתִּיק דְּעַתִּיק סָבָא דְּסָבִין [ר' נחמן], וְעַתָּה בְּנִי שְׁמַע בְּקוֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אוֹתְךָ - וּתְשַׂמַּח עַצְמְךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר.
(עלים לתרופה, מכתב ק"ב)
