שמנהג ישראל תורה הוא בכל מקרה ו"הנח להם לישראל".

והשו"ע בשיטת הסוברים כמו רמב"ם ורשב"א שמנהג חייב לעמוד בתנאים מסוימים כדי להחשב ללגיטימי.

לא לעשות על תרנגול. הקמפיין הוא כן לעשות כפרות רק לא על תרנגול.

ורק דיוק - זה לא "לא מתאים לי תרנגול" זה לא מתאים לקב"ה ולתורה, צער בעלי חיים הוא איסור דאורייתא (לגבי האיסור של "דרכי האמורי" - במחילת הרמב"ן, מרן הבית יוסף הרשב"א ועוד שאסרו מטעם זה - לא ברור לי למה יש בזה איסור ולא הייתי חושש).

אם מרימים  קמפיין לעקור מנהג - מה ההבדל בין מנהג למנהג?

המנהג על תרנגולות בדווקא

ובאשמורת הבוקר בדווקא

וכו'

זה מנהג

הדבר היחיד שמוזכר שזה משום דרכי המאמורי זה לחפש בדווקא תרנגולולבן במקומות שאיינו מצוי

לחפש תרנגולים לבנים במקום שהם לא מצויים.

כל השאר - יסודתו בהררי קודש שאי אפשר לבטלם במחי יד.

ולכאורה מה שהביאו כאן שזה דרכי האמורי מובא על זה

אגב הסיבה היחידה ששו"ע הרב לא התקבל ברוב תפוצות ישראל כמו המשנה ברורה זה בגלל המרחקים דאז.

מצד שני יש את והב בסופה לראות איך כל אחד פירש ולהבין דבר מתוך דבר מהו הפירוש האמיתי

שבגלל הכפרות יוצאים לשוק המון עופות נגועים במחלות, חלקן מסכנות חיים, שאינם בפיקוח וטרינרי (הרבה מהם מ'הרשות הפלסטינית'...).

כי פיקוח מצריך גם תנאים מסוימים של תובלה ומעקב אחריה.

אתה יכול לטעון הכל.

אבל לומר "וגם לקיים מצוות צדקה על הדרך" זו טענה שנשמעת ברחוב בלי שבדקו אותה.

חלק ממנהג הכפרות על תרנגול זה שבשר התרנגול מגיע לנזקקים.

אם מישהו לוקח את העוף לעצמו הוא אכן לא מקיים את המנהג בשלמותו.

כך שמצוות צדקה על הדרך מתקיימת במנהג הכפרות בכל מצב. גם בכפרות על תרנגול.

במקורות בראשונים שבהם המנהג מופיע אין שום זכר לזה שנותנים לנזקקים, להיפך - זה נעשה גם לצורך סעודת ערב יום כיפור (שכידוע "כל האוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי"). לכן גם מי שלא נותן את התרנגול לנזקקים מקיים את המנהג בשלמותו.

אני לא יודע איך זה בדיוק עובד שמעבירים את התרנגולים לנזקקים - מי שוחט ובאיזו השגחה, אם ואיך מורידים את הנוצות ומי משגיח על המקורות של העופות ועל התהליך שלא יהיו נגועים במחלות ויישמרו בקירור וכו', ייתכן שה'צדקה' הזאת היא לא בדיוק מצווה... בכל אופן - גם אם הכל תקין מבחינת העופות שמגיעים לנזקקים - זה קורה רק בחלק מהתרנגולות בניגוד לכסף שכולו מופרש לצדקה וגם בצדקה של התרנגולות יש חשש של מצווה הבאה בעבירה.

המרדכי (סוף יומא) מביא תשובות הגאונים: 

וששאלתם שאנו נוחשים נחישות וכו' ואנו שוחטים תרנגולים בערב יום הכיפורים למספר בני הבית וכו'. כן מנהג כל חכמי ישראל שמחזירים אותן בחייהן סביב ראש כל אחד ואחד שבבית, ואומר זה תחת פלוני זה חלף פלוני זה נכנס לשחיטה ופלוני נכנס לחיים. ושוחטים ומחלקים בין עניים ויתומים ואלמנות כדי שיהא כפרה לנפשם.

מהרי"ל:

ולוקחין למעוברת ב' תרנגולים אולי תלד זכר ובוחרין בתרנגולים לבנים על דרך שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ונהגו ליתן הכפרות לעניים או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי"ל)

שו"ע הרב:

ד ונוהגין ליתן הכפרות לעניים ויותר טוב לפדות הכפרה בממון ולחלק הממון לעניים כדי שלא יתביישו העניים במה שנותנים להם התרנגולים שלקחו לכפרה.

הטור:

ורגילין לתיתו לעניים כדי שיהא כפרה לנפשו

השל"ה

ויתנו לעניים או ייתן פדיונו לעניים וזה טוב יותר לפי שמתביישין כשנותנים להם התרנגולים

אוצר הגאונים:

ובערב יוה"כ שוחטין תרנגולין כל אחד ואחד שבבית, ומחזירין אותן בחייהון על כל אחד ואחד מבני הבית, ואומר: זה תחת זה, זה חילופו של זה, זה תמורת זה, זה מחול על זה. זה יוצא למיתה, ותכנס אתה פלוני בר פלוני לחיים ולא למות.ושוחטין אותן ומחלקים אותן לעניים וליתומים. ואומר: יהא כופר זה כופר שלנו ויהיה עלינו כפרה. וחכמים ובעלי בתים אף בערב ר"ה עושין כך. 

ועוד...

ברור שיש עניין לתת לעניים וככה גם נהגו במשך הזמן אבל זה לא חלק מהעניין של הכפרה. במקורות שבראשנים (דהיינו מה שהם מביאים מרב אחאי ומרב ששנא גאון) אין את העניין הזה של נתינה לעניים, זה התווסף למנהג אחר כך. לכן אי אפשר לומר שמי שלא עושה את זה לא קיים את המנהג בשלמות (עכשיו אני רואה שיש תשובה של רב נטרונאי גאון שזה כן מופיע בה אבל לפי הנוסח שלה היא נראית לי לא מקורית, יש לי את הספר הזה בבית אז כשאגיע לשם אסתכל בע"ה).

עם הזמן זה כבר נהיה עיקר המנהג עד כדי כך שהרבה אומרם רק לתת כסף לצדקה בלי העניין של 'נפש תחת נפש' כמו שאומר האדמור הזקן בשו"ע הרב ועוד אבל זה לא היה ככה במקור.

הרחיבו מדוע שחיטת התרנגול ממתקת את הגבורות, וזה נצרך. אני יודע שהרשב"א התנגד למנהג, אבל להגיד מנהג מכוער שגדולים פי מליון ממך תמכו בו זה לא טוב.

שנה טובה לכ עם ישראל!

ויש הלכות שמבוססות על דברי קבלה

לעשות על תרנגול - זה ברור ופשוט.

אם לתת את התרנגול לעני או את הכסף לעני זה כבר ענין אחר

---------------------------------------------------------------------------------

-מובא כל הסימן להבנת הענין במלואו

----------------------------------------------------------

תרה מנהג כפרות בערב יום כיפור ובו ו' סעיפים:

א נוהגין באלו הארצות ליקח בערב יום הכיפורים תרנגול כפרהא לזכר ותרנגולת לנקבהב ואומרים עליו זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתיג וכו' (ראשי תיבות חת"ך) זה השם החותך חיים לכל חיד ומחזירו סביב ראשוה ויאמר בני אדםו כו' ועושין כן ג' פעמיםז.

וסומכין עליו ידיהם דוגמת סמיכה בקרבן ושוחטין אותו מיד דתיכף לסמיכה שחיטהח ויש נמנעין מלסמוך עליו ידיהם כדי שלא יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץט ואין לחוש לזה כיון שהתרנגול הוא דבר שאינו ראוי למזבחי אבל אם אין לו תרנגולים ולוקח שאר בעלי חיים לכפרה לא יקח תורים ובני יונה שהם ראוים למזבח ואם יסמוך ידיו עליהם יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץיא:

ב ובוחרין בתרנגולים לבניםיב על דרך שנאמריג אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו במה דברים אמורים כשהלבנים מזומנים לפניו אז יבחר בהם מבאחרים אבל אם אינם מזומנים לפניו לא יחזר אחריהם בדוקא משום שזהו כעין דרכי האמורייד שדרכם לחזר אחר תרנגולים לבנים להקריבן לעבודה זרהטו וכתיבטז ובחקותיהם לא תלכו:

ג יש נוהגין לפטור כמה זכרים בתרנגול אחד וכמה נקבות בתרנגולת אחתיז לפיכך אין לוקחין למעוברת אלא תרנגול אחד ותרנגולת אחתיח דאם העובר זכר הרי יש כאן תרנגול אחד ואם העובר נקבה די לה ולאמה בתרנגולת אחתיט ויש נוהגיןכ ליקח כפרה לכל אחד ואחד בפני עצמו לפיכך לוקחין למעוברת ג' שתי נקבות וזכר אחד:

ד ונוהגין ליתן הכפרות לענייםכא ויותר טוב לפדות הכפרה בממון ולחלק הממון לעניים כדי שלא יתביישו העניים במה שנותנים להם התרנגולים שלקחו לכפרהכב:

ה ויש מקומות שנהגו לילך על הקברותכג להרבות שם בצדקה ומנהג יפה הואכד והצדקה שנותנים שם הוא פדיון הכפרותכה ולכך ראוי לתת כפי ערך הכפרות שיש לו בביתוכו ולא יאמר שום תחינה רק מה שמיוסד מקדמונים שהרי אין אומרים תחנון ביום זהכז:

ו וזורקין הבני מעייםכח והכבד והכליותכט של הכפרות על הגגות או בחצר מקום שהעופות יכולים לקחת משם לפי שראוי לרחם על הבריות ביום זה כדי שירחמו עלינו מן השמיםל:

-----------------------------

מקורות:

א) רא"ש פ"ח סי' כג, וטור, בשם הגאונים. מרדכי רמז תשכג. תשב"ץ סי' קכה. רמ"א (שכן נוהגים בכל מדינות אלו). לבוש ס"א. שער הכוונות ריש דרושי יוה"כ. פע"ח שער כז פ"א. של"ה מסכת יומא ריש פרק תורה אור (רלו, ב). ובסידור: בערב יוה"כ מנהג לשחוט תרנגול לבן הנקרא גבר ושוחטים אותו באשמורת הבקר ... כי אז חוט של חסד גובר בעולם ואנו שוחטין אותו להכניע הגבורות ומוציאין ממנו דמו כדי להמתיקו ונקרא כפרה כמו שעיר המשתלח, וש"נ.
ב) תשב"ץ שם. רמ"א. ט"ז סק"ב. וכ"ה בסידור.
ג) וכ"ה בסידור.
ד) מנהגים (קלויזנר) סי' לב הג"ה א. הובא במהרי"ל הל' ערב יו"כ (ע' שיג). שו"ת מהר"י ווייל סי' קצא. דרכי משה ס"ק ג. ט"ז ס"ק ב. מ"א ס"ק ג.
ה) מרדכי שם. לבוש.
ו) רא"ש שם. מהרי"ל שם (ע' שיד). לבוש.
ז) רא"ש שם. טור. לבוש. ובסידור: ויאמר ג' פעמים בני אדם. ומנהג חב"ד לסובב התרנגול מעל הראש ג' פעמים בכל פעם ובסך הכל ט' פעמים (ספר המנהגים - חב"ד ע' 58. וראה שער הכולל פמ"ד אות ב).
ח) רא"ש שם. טור. רמ"א.
ט) ט"ז סק"ג. וכן השמיטו מסידורו. וראה שער הכולל שם ד"ה גם.
י) לבוש.
יא) מ"א סק"ג.
יב) מהרי"ל הל' ערב יו"כ (ע' שיד). רמ"א. שער הכוונות ופע"ח ושל"ה שם. וכ"ה בסידור: מנהג לשחוט תרנגול לבן.
יג) ישעיה א, יח.
יד) אחרונים. ב"ח סוד"ה ומ"ש ועושה. ט"ז סק"ב. מ"א סק"ג.
טו) ראה ע"ז יד, א.
טז) ויקרא יח, ג. וראה גם לעיל סי' ב מהדו"ב ס"ו. אבל ראה סי' שא סל"ג שהביא פסוק (ויקרא כ, כג): ולא תלכו בחקות הגוי.
יז) לבוש. הובא במ"א סק"ב.
יח) מהרי"ל הל' ערב יו"כ (ע' שיד). רמ"א. לבוש. מ"א שם.
יט) לבוש. ב"ח ד"ה ומ"ש ועושה. מ"א שם.
כ) שער הכוונות ופע"ח שם. של"ה שם. ב"ח שם בשם מרדכי קטן. מ"א סק"ב. אליה זוטא סק"ד. וכ"ה בסידור. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 59-60. שלחן המלך ח"ב ע' רז-ח.
כא) מהרי"ל שם. רמ"א.
כב) מהרי"ל שם. דרכי משה ס"ק ד. רמ"א (או לפדותן). של"ה ריש מסכת יומא (רכז, ב) ד"ה בערב. מ"א סק"ד.
כג) מהרי"ל שם (ע' שיג בשינויי נוסחאות). רמ"א.
כד) רמ"א. וראה אוצר מנהגי חב"ד יוה"כ ע' קפד.
כה) לבוש. מ"א ס"ק ה.
כו) מ"א שם.
כז) מהרי"ל שם. מ"א שם. וראה גם לעיל סי' תרד ס"ד.
כח) תשב"ץ סי' קכו. טור (ושו"ע). רמ"א.
כט) מ"א סק"ו. וראה תשב"ץ שם וטור, מגמרא חולין צה, ב.
ל) תשב"ץ שם. ב"ח ד"ה ומה. ט"ז סוף סק"ד.

לשונו "ויותר טוב לפדות הכפרה בממון ולחלק הממון לעניים" משמע מפשט הלשון שאת הכפרה עושים בממון (אפשר להסביר ש"כפרה" זה כינוי לתרנגול שעשו בו כפרות אבל הלשון דחוק, היה יותר פשוט לכתוב "ויותר טוב לפדות התרנגול בממון ולחלק הממון לעניים").

אבל אחרי שראיתי את מקורותיו של הרב במהרי"ל ובשל"ה באמת נראה לי שהכוונה היא לפדות את התרנגול (אם כי עדיין זה לא מוחלט. גם ראיתי הרבה שככה גם מבינים את כוונתם ולכן גם נוהגים לקרוא לעשיית הכפרות על כסף מלכתחילה בשם "פדיון כפרות").

בכל אופן - הבאתי את זה כדוגמה איך שיקול הלכתי גובר על מנהג כמו שכאן אמר הרב שעדיף לפדות בכסף ולא לתת את התרנגול עצמו כנהוג מהשיקול שלא לבייש את העניים. 

שבמקום לעשות את המנהג על תרנגול ממש עושים אותו על פדיונו = שווה כסף שלו, לכן זה נקרא פדיון כפרות (זה מה שבפועל הרבה אנשים עושים היום ואומרים "זה הכסף ילך לצדקה וכו'" וכך כתבו כמה פוסקים).

צודק "הבני מעיים והכבד והכליות של הכפרות" (ועדיין הלשון משתמעת לשני פנים, אם כי ע"פ המקורות נראה שהכוונה כדבריך כנ"ל. וגם - יש הבדל בין לשון 'כפרה' ביחיד ללשון 'כפרות' ברבים אבל אכמ"ל).

חבל שלא מבינים שזה מתחיל בפרטים הקטנים האלו של זלזול במנהגים אלו או אחרים

רק תוהה מה היתה תגובת הציבור אם היו יוצאים נגד מנהג הסליחות (משרד התמ"ת/הבריאות טוען שזה מזיק לעבודה/בריאות לקום מוקדם בתקופה ממושכת) או שר היה מרים קמפיין נגד מנהג אי אכילת הקטניות בפסח.

צריך לדעת לקדש את התורה יותר מהמדינה.

ולנסות להפיץ את דרכיה בכמה שיותר ציבורים ובכמה שיותר מקומות ששהם לא הגיעו אליהם

לא להוציא מאות אלפי שקלים להלחם נגד מנהג ישראל (שגם לדעת המתנגדים למנהג זה או אחר,הם עדיין מסכימים ש)תורה הוא

שנה שעברה זה לא היה

לא נראה לי ששנה שעברה הוציאו על זה 750000 ש"ח

והאמת שלא חשוב לי שיקיימו "ונשמרתם" בכפרים הערביים 

אני יודעת שזה קל לצעוק שכולם נגדנו ולפעמים זה נכון  אבל בקטע של הכפרות עם תרנגולים?נו באמת.
הרצון לשמירה על המנהג מאוד נחמד אבל בתכלס מי שלא מקיים אותו זה אנחנו. 
תרנגולות שחיות בכלובי סוללה, עוברות התעללות, נקנות ברחוב כשהן בארגזים כשבמשך שעות ארוכות הן לא מקבלות אוכל ושתיה, עוברות לאנשים שהפעם היחידה שטיפלו בחיה כזאת היתה כשהניפו אותה מעל הראש ובהרבה מקרים פוצעים אותה ואז היא לא מגיעה לשחיטה כשרה...
זה ממש לא כמו שהיה נהוג אז תוציאו את המילה "מנהג" מהדיון.
לפעמים צריך לעשות חושבים ולהגיד "וואלה טעינו." ולא להביא ציטוטים של אנשים שבתקופה שהם היו חיים צורת הגידול, האחזקה והטיפול בבעלי חיים היתה מאוד שונה משל היום.
כשהרמבם כתב על רפואה הוא אמר שזה רלוונטי לתקופה שלו. כשרבנים פוסקים כיום הלכות הם פוסקים לפי המציאות עכשיו ולא לפי מה שהיה לפני מאות שנים אז עם כל הכבוד אולי הגיע הזמן שנתחיל ללמוד מגדולים מאיתנו.
 

"לא יותר"? אז לא נמנע את זה? איך זה שיש כמה בעיות אומר שלא נפעל לתקן אף אחת מהן?
וכן, זה שיש קמפיין ממשלתי זה מזעזע אבל לא מהסיבה שמזדעזעים כאן אלא מזה שהוא לא התחיל ממנו.
 

שאותם תרנגולות לא יגיעו לכפרות, אלא ישחטו במשחטה, והם יסבלו שם לא פחות, ואולי אפילו יותר?

[אין לי מושג האם זה נכון או לא, שבכפרות יש פחות התעללות, ובכל מקרה, ברר שצריך להשגיח על תנאים סבירים לתרנגולות].

אבל זה בגלל שהם לא יטילו ביצים... הסברתי את התהליך שעוברות תרנגולות בכפרות מהרגע שהן נולדות. זה לא "מה יותר רע" זה "יש כאן 2 בעיות"
ואני מסכימה שהראיה של מה יותר גרוע משום מה גורמת לנו להרגיש יותר טוב אבל שוב- יש בעיה. כציבור מאמין אנחנו צריכים לטפל בה ולא להחליט שכל מי שמדבר על הבעיה הזאת מנסה לפגוע בדת.
 

יש בעיה בכפרות מבחינת איך שמהללים את הכפרות עם תרנגול ומתעלמים מהדברים שהופכים את זה למזעזע. 
שנה שעברה בת"א (אם אני זוכרת נכון) היה אפשר לשחוט רק במקום שהעיריה סידרה עם שוחט דתי ווטרינר. 
עד כמה שצעקו כנגד זה שהמדינה מתערבת בדת (ולמה זה רע? או שמפרידים דת ומדינה או שזה ביחד וזהו.) בתכלס זאת החלטה נכונה ובריאה שחבל לי שהציבור הדתי לא החליט את זה ראשון.

אני לא אעשה לך עכשיו הסברה של "אל תאכל בשר" בגלל שזה לא הנושא אבל בתור מישהי שהיתה במשחטות לייצור שניצלים וראתה מקומות שאליהם מגיעים תרנגולי כפרות אני אומרת שלפחות בנושא הזה- יש אפשרות שלדעתי טובה יותר ותורמת יותר לעולם.
 

גם שם מניפים חלק מהתרנגולות ברגליים וזורקים באויר וגם שם מעמידים שעות בשמש ובקור בכלובים ועוד שאר עינויים וזה לא תקין בעליל וגם מי שעושה את זה עובר בלאו של צער בעלי חיים וגם את זה צריך לבטל.

אבל ההבדל הגדול הוא שאת המחדלים שם לא עושים ממניע דתי (לא מדובר על השחיטה עצמה שהיא מיועדת למניעת צער כדברי הרמב"ם).

האם לא שמים לב שמודדים את הרגשות של עופות כרגשות של בני אדם?

בלי קשר למנהג הכפרות..

אם זה ממש אכפת אפשר ללכת לעשות כפרות או בכלל לאכול משחיטה מהודרת ששם נזהרים שהעופות לא יטרפו.

ובנוגע לכפרות רוב הטרפות לא מגיעות מההתנהגות לתרנגולות(תרנגול יכול להכיל אגרסיביות רבה בקלות)אלא ממומים שלא קשורים לכל החלק של החזקת העוף.

האם לא שמים לב שמודדים את הרגשות של עופות כרגשות של בני אדם?
אולי, אבל מה שעושים יותר נקרא לוודא שאין צער בעלי חיים. 
לגבי התעללות בבעלי חיים מבלי להתייחס בכלל לבעל חיים (באמת? הן לא מביעות רגשות? פחד? אהבה? כלום? אוקיי) בהרבה סיפורים על אנשים פסיכופתים או רוצחים או כל מיני אנשים מסוכנים לחברה מסופר שכשהיו קטנים התעללו בחיות אז כמו שנאמר בתגובה של @ש.א הלוי : ההבדל בין התעללות בבע"ח להתעללות בבני אדם מתקצר בין היתר.

אם זה ממש אכפת אפשר ללכת לעשות כפרות או בכלל לאכול משחיטה מהודרת ששם נזהרים שהעופות לא יטרפו.

אם זה ממש אכפת? כן, להזהר ולשמור על בעלי החיים צריך להיות ממש אכפת לנו. יש איזה קטע כזה שמי שברא כאן את הכל שם את האדם אחראי לשמור על העולם וגם על החי. 
 

ובנוגע לכפרות רוב הטרפות לא מגיעות מההתנהגות לתרנגולות(תרנגול יכול להכיל אגרסיביות רבה בקלות)אלא ממומים שלא קשורים לכל החלק של החזקת העוף.
זה נכון, תרנגול מכיל אגרסיביות רבה. זה מה שקורה כשהם בכלובים צפופים וניזונים מאוכל מפוצץ בדברים שנועדו לגרום להם להשמין כדי שלנו יהיה יותר מה לאכול. בגלל זה גם קוצצים להם את המקור ד"א. רמת האגרסיביות של התרנגולים עלתה בגלל איך שמטפלים בהם. תודה שהזכרת לנו עוד דבר שצריך להתנגד לו.

בין לגרום באופן ישיר להתעללות הזו , שזה נורא,

לבין לגרום באופן עקיף על ידי זה שאני קונה עוף ואין לי ברירה אחרת.

אני חושבת שראוי למחות וזה מזעזע, אבל כל עוד שזה לא תלוי בי , ולי יש אופציה אם לקנות עוף או לא לאכול  - אני לא רואה פסול בלקנות עוף ולאכול. (או כפרות במקרה שלנו)

גם כשאני קונה חבילת טישו אני מחזקת באופן עקיף חילול שבת של חברת הניילון, אז לכן לא אקנה טישו?

וכשאני קונה מוצרים שיוצרו בסין אני מחזקת ניצול הנורא,

וכשאני קונה כותנה אני מחזקת עבדות.

אם אין לי אופציה אחרת זמינה , אני לא חושבת שמחובתי המוסרית לא לקנות עוף וביצים כי אז תהיה הקטנה בצריכה של תבנית אחת ולכן יגדלו פחות תרנגולים והם יסבלו פחות.

אבל אולי אני לא מספיק מוסרית , מתנצלת.

אבל השאלה היא מהי חובתי המוסרית ועד איפה היא מגיעה.

באיזור מגורי אין את הדברים האלו , ובטח לא בהכשר שאנחנו אוכלים כך שזו לא אופציה.

וגם אם היה וזה היה יותר יקר - אני לא חושבת שלא מוסרי לקנות את הזול יותר והמתעלל יותר.

וכן, זה שאת לא תצרכי עוף כן יהיה משמעותי. 
דברים גדולים מתחילים מקטן. 
 

הכל שאלה אם תפקידי לתקן את העולם , או לעשות את מה שבתחום אחריותי הכי טוב,

ואז יש שאלה נוספת אם זה בתחום אחריותי או שלא (:

ועל זו הדרך

בתור יהודיה (למרות שהכינוי לא ממש אומר את זה אמר משערת שכן) את יודעת שהתפקיד שלו בעולם הוא להיות אור לגויים.
מה לעשות, אנחנו היהודים קוללנו באובר אכפתיות. ככה היה כשהיינו בתנועות שתמכו בשחורים בארצות הברית, כך זה עכשיו כשישראל שולחת משלחות סיוע לכל איזור מוכה אסון בעולם עם דברם שיחידות סיוע אחרות לא מביאות (מסנן למים, אפשרות לחפור בארות...) 
אם יש סבל בעולם- אנחנו נהיה באיזור כדי לתקן. 
כרגע הנושא הוא התעללות בבעלי חיים. אף אחד לא מקטין את הסבל בדברים שאמרת ובמרחק כמה שעות נסיעה מכאן יש טבח נוראי בבני אדם וגם בו אני לא מזלזלת-
אני רק אומרת שכרגע יש לך את היכולת לא לעשות דבר בעייתי. (לא אומרת אם זה טוב או רע, רק שהוא בעייתי.)

אין ברירה אחרת? לשלם בעקיפין זה בדיוק כמו לעשות בעצמך. כשמישהו רואה עבירה ולא אומר משהו גם הוא נשפט. 
מוסריות זה דבר שעובדים עליו אחרי שהוא נעלם לנו בילדות.

ממליצה לך, בלי קשר לנושא הסבל, ללכת לעשות בדיקות דם ולתזונאית כדי שתדעי מה את באמת צריכה לאכול ומה לא.
תמיד כואב לי לראות אנשים אחרי התקפי לב או מחלות קשות עם דף שכתוב להם מה לאכול בו ומשום מה רוב מוצרי הבשר (והחלב) הם ב"יש להימנע מ..."

מי קבע מה כרגע הנושא?

כדי להיות אור לגויים צריך לעצור גם את ההתעללות בסין,

ויש לך דבר פשוט וזמין לעשות - להפסיק לקנות מייד אין צינה.

ובאופן כללי - אני ממש לא חושבת שזו המשמעות של אור לגויים,

זה שאנחנו עם אכפתי - זה נכון, וכל אחד מוצא איפה להשקיע את האכפתיות שלו,

אם את מוצאת אותה ברחמים על בעלי החיים - מצוין,

אני משקיעה את האכפתיות שלי במקומות אחרים .

"אם יש סבל בעולם  אנחנו נהיה באיזור כדי לתקן" -

ובכן, זה יפה מאד, אבל עדיין לא הבנתי מה המקור לדברייך ואיפה את מוצאת שחובה לדאוג לסבל בעולם ולהפיץ את הבשורה לעולם, חוץ מהמילים שישראל אור לגויים, שאני בטוחה שלא נאמרו בהקשר זה.

כרגע יש לך היכולת לא לעשות דבר בעייתי - נכון, אבל מנין שיש לי החובה?

אני לגמרי לא חושבת שזה דבר בריא (תלוי מה , וכמה)

ולכן יש דברים כמו בשר ועוף שאני ממעיטה.

ממליצה לך גם לבדוק B 12 , יוד וברזל

כי אם את צורכת רק מזון טבעוני חסר לך, אז לא ברור לי לגמרי מה הגוף צריך ומה לא.

נתחיל מזה שאני מכבדת את הבחירה שלך של לא לקנות מסין ואת איך שאת רואה את תיקון העולם.
לגבי הבריאות- יש לי קצת ידע בנושא. B12 זה דבר ש"במחסור"לרוב האוכלוסייה בגלל הספיגה הבייתית שלו בגוף בלי קשר למי שאןכל בשר ומי שלא. ברוך ה', הB12 שלי, היוד, הברזל ותכלס כל דבר אפשר נמצע אצלי בממוצע ותקין לחלוטין.
ממליצה לך לעשות בדיקות דם וספורט ולהיפגש עם תזונאי.ת כדי לראות איך את יכולה להיות בריאה יותר.
(האמת שאני עוד לא נפגשתי עם תזונאית ממש, כל עוד הכל תקין, לא רואה סיבה)

[הבורות במיטבה..]

זה משל לכל כך הרבה דברים...

וגם הסליחות שביטלו כי אין זמרת..

אכן לא נגמר כאן

סתם ככה אין עניין לעשות בדווקא על תרנגול, ואם יש אופציה לעשות על כסף אז למה לא?? אמנם זה נשמע כאלו עד היום עמ"י היו רוצחים, אבל מכיוון שהיום תעשיית המזון מתנהגת אל בעלי החיים בברוטליות מזעזעת ובאין ברירה אנחנו נהנים מההתעללות הזאת, אז צריך להשתדל במקום אחר למנוע נזק והתעללות, הרי לא אוכלים את התרנגולות וזה בגדול השחטה. 

אבל בתגובה למשרד הממשלתי שמוביל את הקמפיין נגד הכפרות, אני הייתי מפרסמת ושולחת להם סרטונים ועובדות על מאות אפרוחים מהונדסים שנשלחים לגריסה בעודם בחיים בכל יום!!!!!  מכיוון שאין מה לעשות איתם והם ממילא ימותו מעצמם כי הם לא ממש טבעיים. אני באופן אישי, כשהיינו ילדים, אמא שלי הייתה מביאה לנו אפרוחים מהקיבוץ הסמוך שהיו מיועדים לגריסה ואחרי 2-3 ימים ההם מתו לבד. אז שלא יעשו פוזות שהם צדיקי העולם ומי שעד היום עשה כפרות על תרנגול הוא רוצח! 

פשוט לפי מה שזכור לי גם ספרדים עושים עם תרנגול

הרי בהכל הוא אמר לעשות כמו מרן

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.