סֻכּוֹת - הַחֶסֶד חִנָּם
בְּסֻכּוֹת עוֹסְקִין
לִגְמֹר אֶת הַתּוֹרָה
וְלַחֲזֹר וּלְהַתְחִילָהּ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת,
וְאֵין רוֹצִין לְהַפְסִיק כְּלָל בֵּין הַגְּמָר וְהַהַתְחָלָה -
לְהַרְאוֹת שֶׁצְּרִיכִין תָּמִיד לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה";
אֲבָל אִם כֵּן - מֵהֵיכָן יְקַבְּלוּ חִיּוּת כָּל הָרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה? מִכָּל שֶׁכֵּן אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁרְחוֹקִים בְּתַכְלִית?
וְגַם כִּי אִי אֶפְשָׁר לִבְלִי לְהִתְבַּטֵּל כְּלָל [מעסק התורה] -
עַל-כֵּן חָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,
וְנָתַן לָנוּ מִצְוַת סֻכָּה הַקְּדוֹשָׁה -
כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם -
כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם חִיּוּת בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ
[כשאינו עוסק בתורה],
שֶׁעַל-יְדֵי זֶה
מְחַיִּין כָּל הָרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה,
וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
(ליקוטי הלכות, בית הכנסת ה', אות י')
