חתונה

אחרת מגיעים לנסיונות וזה מתיש

אז הגיע הזמן להגיע לחלק הרגשי.

קודם כל- דייט לא חייב להיות לשבת בבית קפה\פארק, מותר לעשות משהו חוויתי ביחד,

כמובן אם מתאים לצד השני, וכן הייתי מציע שתעלה את העובדה שזה רציני בעיניך.

הדבר החשוב ביותר לעשות מבחינת התקדמות זה להיפתח לצד השני.

הרב שלי נוהג לתאר את זה בצורה הבאה- יש לכל אחד בנפש שלושה מקומות- חצר קדמית, סלון וחדר שינה.

השלב הראשוני של הדייטים מתמקד ב"חצר"- החלק של איך אני מציג את עצמי לעולם הכללי הסובב אותי.

השלב הבא הוא כמובן, במידה ומתאים, להכניס אותה ל"סלון" - זה עדיין מקום שאנחנו מקפדים להשאיר ייצוגי,

אבל כבר יותר קרוב וחברי.

השלב האחרון הוא חדר השינה- המקום הכי אינטימי, הפחות נקי ומסודר.

תחשוב עם עצמך- לאן הכנסת אותה כבר? הקשר שלכם מסתיים בחצר? בסלון? אולי הגיע הזמן להכניס פנימה.

תחשוב עליה- לאיפה היא הכניסה אותך בחיים שלה?

אם טוב לכם ואתם מרגישים כימיה טובה ושמחה- יש מקום לחשוב על חתונה

אפשר לדבר על איך מרגישים בקשר.

בקיצור- השלב הבא הוא להתקרב רגשית ולהתחיל להתקדם לכיוון הרצוי

הרב אבנר ששר

טיולים משותפים, באולינג, הליכה לסרט\הצגה... ועוד ועוד. דברים שהם לא רק ישיבה על ספסל ופטפוטים.

בהצלחה!!

לאט לאט מרגישים בנוח יותר ויותר אחד עם השני. מתחילים לפתח רגשות וכו..
וכמובן שחושבים האם הקשר הולך לחתונה או לא..

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=92272

הרמ"א (אבהע"ז סי' נה ס"א) כתב שארוס וארוסתו לא יגורו בבית אחד. 
מקור הדברים הוא בספר אגודה (מהראשונים, כתובות פ"א סי' ז) שגם מי שרק סיכמו להנשא ועשו שידוך ביניהם, גם ללא אירוסים, אין טוב להם להיות יחד בבית, והביאו הדרכי משה שם. 

גם הרב רצאבי אוסר ולא משום "מנהג" (כמו שלמשל ראיתי את הרב שרלו כותב), אבל כרגע לא יכול לצרף מקור (האתר גרוע).

http://www.kipa.co.il/ask/show/228447-שינה-בבית-ארוסתי

לא יודע אם לקרוא לדעת הרמ"א "מנהג". נראה לי קצת קשה.

זה אולי לא אסור משום ייחוד, אבל זה בטח גדר ברור למניעת עבירות

למאורסים מהתורה תאורטית אין בעיה, בטח בזמננו, כי זה הכל קורה בחופה

ככה שהם כבר מותרים וזה...

ולא הולכים לפי התורה... אבל אנחנו כבר לא מתפלאים

נ.ב - גם אהבתי את החלק של דייטים עם אנשים מהפורום.. חחחח סתם ;)

בלא אירוסין יש לחוש."

תקרא טוב במקום להגיד דברים שמקלים לחינם

מה שכתבת "למאורסים מהתורה תיאורטית אין בעיה", זה לא מדויק. כי הרמ"א אכן מדבר על מאורסים מהתורה. וחכמים גזרו. נכון מה שהוספת, שבזמננו זה הכל מתחת לחופה.

לגבי המשך דברי הרמ"א, "ואפילו בשדוכין בלא אירוסין יש לחוש", יש מקום לדון לכאורה, מה כוונתו. כי דבריו מוסבים על מה שנאמר קודם לכן לגבי ארוס עם ארוסתו - מדין תורה שזה כמו קידושין - ש"י"א דאין להם לדור ביחד (אפילו אם עשו 7 ברכות) שלא יקוצו זה בזה" - ועל כך כתב "ואפילו בשידוכין" וכו'. אז לכאורה לא נראה שביקור כזה הוא בגדר "לדור ביחד".

אלא שסביר, שיש מקום לגדור. 

שמעתי בזמנו מר' אברום שפירא זצ"ל בזו הלשון, ש"בני תורה נהגו" שלא לישון באותו בית אחרי האירוסין. משמע, שזו לא ממש "הלכה".

והחכם עיניו בראשו, גם להכיר את המציאות הספציפית לגביו, גם להיזהר מאד מכל התקרבות ליחוד, שזה יכול להיות גם בית, כשמדברים עד מאוחר, וגם לשאול שאלת חכם ספציפית אם זה נצרך.

לצאת?

אתה מבין כמה אבסודר *זה* נשמע??

מה היא משפחה שלך? שכנה? נזקקת..?

לישון אצל המשפחה שלו, כשהוא לא שם.

זה לא "מנהג" כמו לעשות כפרות בתרנגולת, זה מנהג שמבוסס על פוסקים

לא לומדים בדור שלנו מ"מעשה רב" גם מגדול הדור, אז את רוצה ללמוד מבית של דוסים?

את מתכוונת שזה לא דין (דינא דגמרא), אבל זאת הלכה

גם בגוגל

לגבי התשובה השניה הוא כותב במפורש "מעט בכל חברה שמדקדקת במצוות נהוג שלא לעשות זאת אלא הולכים לישון בבית אחר.
מי שגר הולך לישון אצל חברים או שכנים ובן הזוג המתארח ישן אצל קרובי משפחתו לעתיד."

זה שזה לא מעיקר הדין ולא דינא דגמרא לא אומר שלא צריך לעשות את זה.

כל המנהגים של כל העדות שהתקבלו והפכו להלכות הם כאלה, זה לא סופגניות בשמן.

חברה שמדקדקת במצוות = יהודי ירא שמים. ומסתמא צריך להיות אחד כזה.

וגם הרב שרלו כותב שראוי לעשות ככה.

כלומר זאת ההוראה.

לא למדים ממי שפוסקים לו מחוסר ברירה, ובטח לא ממשהו דחוק שלא שייך לדור שלנו.

מי שחושב שהוא חי בתקופת הגמרא עם אותם נסיונות, אשריו ואשרי חלקו, ואשרי מקומו בגיהנם.

בהצלחה

יש מנהג ויש מנהג.

"מנהג ישראל דין הוא" וזה מספיק לדיון הזה.

בהצלחה!

בס"ד

אני ישנה בבית של חברים שלי.

כשאתארס נחשוב על זה, בינתיים זה ככה ולא באמת שאלתי יותר מדי.

יש המתירים וזהו.

בכל התשובות שהבאת בעצמך כולם אמרו מה לעשות, רק לא רצו לחייב אף אחד כי אנשים לא מקשיבים.

יש דרכים לפסוק הלכה, לא כל אחד שקרא קצת קיצורים הוא פוסק

בס"ד

אני תמיד יכולה לפרש אחרת.

אם ככה אז איך אתה מחשיב את עצמך לאחד שיכול לפסוק או להחליט מי פוסק?

אני אומר את מה שאני אומר כי אני נמצא סביב רבנים ות"ח רוב היום שלי, ואני יודע את כללי הפסיקה (הבסיסיים לפחות) ויודע איך רבנים פוסקים, מהכרות אישית, קרובה, עם הרבה פוסקים.

אם את חושבת שאני יושב וקורא קיצוש"ע כלשהו מהבוקר עד הלילה, אז את טועה. ומצחיק שאת יוצאת מנקודת הנחה כזאת מזלזלת.

אסביר לך את זה בפשטות,

אם יש גדר שצריך להחמיר בו, וברור לכל שהדור כזה שצריך להחמיר (כי העבירות היום הן דבר של מה בכך) אף רב לא יתיר, הוא רק ישאיר פתח כדי שהאדם יתחייב רק בעבירה ולא גם בזה שעבר על "ככל אשר יורוך", עוד כששאל מפורשות.

זהו זה.

ככה זה. את רוצה להתווכח, תהני, את לא חייבת לסמוך עלי בזה, אבל זאת האמת.

בהצלחה בעבודת ה' בס"ד.

[מוצאים איפה לארח באיזור].

לא יודע מה ההלכה.

יש איסור... אתה רוצה מקורות? - לקראת נישואין וזוגיות

בלי, האיסור הוא באותה החומרה, כל דיבור על שידוך מכניס להגדרה של שידוך.

למי שלא יודע, אירוסין זה החלק הראשון של החופה, קידושין השני. בשני החלקים (שפעם היו נפרדים במשך שנה) האישה אסורה לכל אחד אחר רק שבאירוסין היא אסורה גם לו.

לגבי כל השאר אתה חוזר על מה שכתוב בתשובות הנ"ל.

עד שהההוא לא מקדש אותה בכסף בשטר או בביאה היא לא מאורסת ולא מקודשת ולא כלום, כשהוא "קונה" את זה קידושין\אירוסין, ואז החופה החלק השני, זה נישואין, עכשיו כשמשתדכים ויוצאים וזה הדין לא קל ובגלל שהיא נידה אז זה כמו ארוסה (שהיא אסורה גם על בעלה) שהיא אסורה על כולם.

עכשיו לא משנה מה אסור להם לישון באותו בית כל עוד הם לא נשואים (אסור להתייחד עם ארוסתו אם כי לא משורת הדין ממש שיש מקום להתיר אבל איני זוכר את הפרטים במדוייק והרי יש לך את בני יהודה שהתייחדו עם ארוסותיהם מפני ההגמון), עכשיו אני פשוט הבנתי מההתחלה ב' דברים: שאומרים שעצם ללכת לבית של אחד מהם לשבת זה אסור, ושברור שישנים בבתים נפרדים, אבל עכשיו שאומרים שהדיון הוא על לישון באותו בית אז הדברים יכולים להסתדר- שברור שצריכים ללכת כל אחד לבית של השני אבל גם בגלל שאסור לישון בואתו בית אז מה שעושים זה ישנים אצל שכן, האורח או אורחת ישן או ישנה אצל שכן וזהו, ככה פשוט וזה, אבל זה כן היה אולי מין ניצול"ש כי זה כבר סטייה מהנושא העיקרי...

נראה לי שזה משום דרך פריצים פשוט, מאותה סיבה שלא מקדשים בביאה. שהרי אם היא ארוסה לו, מה בכך? יקדש אותה בביאה... אלא שאסרו את הביאה מהטעם שאסרו (לא זוכר) ולכן הארוסה אסורה לו.

אני סתם מפלפל עכשיו, לא זוכר כמעט כלום מהסוגיה הזאת, 7 שנים אחורה בערך

נישואין, והנה כל עוד לא נשא אותה היא אסורה לו ולא כמו קודם שהייתה פנויה ומותרת לו (אם לא שהיא נידה...)

הרי יש איסור קדשה. ממתי שכחנו את האיסור הזה? לא מבין את הדבר הזה.

אין כרת, אבל לאו ודאי יש.

ואם תאמר שאינה בעילת --ות, אז ודאי שהיא פילגשו והיא מקודשת לו בביאה.

ומאורסת לו, לא אסורה לו מדאורייתא גמור, כי יש קידושין בביאה.

כי אפשר לקחת אותה שלא כמו ארוסה שרק בעלה יכול לקחת אותה אבל חייב לעשות נישואין

חז"ל לא אמרו נגד התורה כלום.

למד ברמב"ם הלכות איסורי ביאה.

היום לצערנו אנשים נופלים בשניה, זה לא מה שהיה לפני 10 שנים אפילו

אז תציע לה נישואין.

אני באופן אישי,במקומך הייתי מעדיף לחכות שהיא תעשה את זה...

תעשה את זה בדרך שאתה רוצה ואל תחשוש שהתגובה שלה תהיה שלילית.

אין דרך קלה לעשות את זה,אין קיצורי דרך הביתה.

הרב של השמיניסטים אצלנו אמר שאשתו הציעה לו נישואין

זה הגיוני שבחור יציע לבחורה נישואין?

ולא אכפת לי מה החברה עושה,אני לא חלק ממנה.

אין שום סיבה שבחורה לא תציע לבחור.

לפעמים זה מרסן התנהגויות לא רצויות. 
אם לכל אחד ישנם חוקים משלו אז נוצר כאוס. חייב שתהיה מסגרת כלשהי. 
אמנם בנושא הזה, באמת לא רואה שום בעיה שהחוקים ישתנו...

ואני לא מתכוון לכללים הלא כתובים שהחברה המציאה משום מקום,אני מדבר פגיעה שאפשר להרגיש.

לראות אם יגדירו אותך כשפוי..

באמת אין שום סיבה, אם זה מתאים לה ולבחור. למה לא? 

אבל אני בהחלט מצפה ומתפלל בעזרת השם יתברך להגדיר מילים אחרות מחדש.

וגם אני הצעתי לבעלי אבל אנחנו שומרים על זה בסוד. (שנינו דתיים)

לילדים שלי אני אומרת שלחכות שהבחור יציע זה שטות.

ושצריך לדבר על זה  שיחה הדדית ולהחליט ביחד.

בעלי ואני היינו נבוכים מכדי לדבר , אז אני פשוט קפצתי עם ההצעה הוא אמר בסדר וזהו.

אני מניח שהם היו בני 26 לפחות.

ומה ההבדל בין זוג שמיניסטים לזוג בני 20+?

יש עניין שנקרא בשלות לחתונה. לא כל בנאדם שרוצה להתחתן בכל מאודו באמת בשל לכך. אז יכול להיות שיש אנשים שבגיל 18 הם בשלים לחתונה, ויש כאלה שאולי גם לפני, אבל הם בודדים. וכל אדם צריך לבדוק עם עצמו טוב טוב אם הוא באמת בשל ובאמת מוכן למורכבות הזאת שנקראת חתונה.

לצערי אני מכירה הרבה מקרים שבהם התחתנו בגיל צעיר וזה הוביל לגירושין כואבים, כי אלו היו נישואי בוסר. כדאי באמת שכל אחד ינסה להיות הכי אמיתי עם עצמו ויבדוק מה ההשלכות של חתונה, לא רק מה ה"כיף" בזה.

בדרך כלל זה הדדי. שיחה כזאת של יחסינו לאן. יש כאלה שמציעים לבת. אבל מעולם לא שמעתי הפוך

החברה חינכה אותך שהגבר צריך לעשות הכל בשביל האשה,ואם הוא לא רודף אחריה כל היום ושולח לה לבבות בלי סוף ומוציא עליה כסף בלי סוף שהיא לא פותחת את הארנק אז היא צריכה להיפרד ממנו.

זה לא אשמתך שאת עוד קורבן של החברה.

שאת טועה.

אני אקח את זה כמחמאה,אין שום דבר רע בלהיות מוזר.

להיות נורמטיבי זה חסר טעם..אתה כמו כולם,גדל איתם,חי איתם,ולבסוף מת איתם..ההבדל בין מי שמתבודד מהחברה ובין מי שלא הוא הטעם לחיים הללו.''מה הטעם לחיות בעולם הזה אם כל מה שאתה עושה זה להיות טוב עם כולם ולהימנע מצרות?אני בעד לשבור את החוקים,לא להפר את הכללים אלא לשבור את החוקים''(ארנולד שוורצנגר).

לבדוק לי בכרטיס אישי כל מי שיש לו פה משתמש יכול לבדוק בן כמה אני..אל תחלקי לי פקודות,אני לא עובד אצלך,את לא הרס''ר שלי,את הכללים שלך תשמרי לבעלך ולילדים שלך,אל תוציאי אותם עליי,כמה אני שונא את זה ה' יתברך ישמור..

אלא אם הם לא תורניים

הזמן הנושא של החתונה שם מהפגישה הראשונה

בטח שזה משנה, יש כאלה שיוצאים שנה וחצי לפני חתונה כי לא מדבר אליהם הצד ההלכתי.

מה תעשי תגידי להם ש10 פגישות זה המון ושיתחתנו?

הוא לא כתב שום דבר ממה שתקפת אותו עליו. אולי יכולת להבין ככה מהדברים שלו, אבל ממש לא נראה לי שזו הייתה המגמה. ובכלל הצגת את זה באופן בוטה וגס.

הוא ציין שהם שומרים נגיעה, כנראה לא נראה לאו שזה מובן מאליו לכולם פה. איך החלטת לקפוץ מזה למסקנה שהוא שואל אם להתקדם לנגיעה?!

ומה בדיוק הבעיה שהוא סופר דייטים? דייט עשירי היה בערך איפה שאני וחברה שלי הפסקנו לעקוב...

וכן, יש שלבים בקשר, גם אם לא ברורים במיוחד. יש רמות שונות של היכרות, אינטימיות, קירבה ורגש. בהחלט ראוי שהם ישקיעו זמן ומחשבה על בניית הקשר, התקרבות ואהבה. הוא בסך הכל ביקש קצת הכוונה איך עושים את זה...

אז שן כחולה, לדעתי ומנסיון אישי זה הכל בא ביחד. ככל שתכירו יותר לעומק, בצורה יותר אינטימית, ככה גם הרגש יתפתח יותר ויותר, עם הזמן.

שאני זוכר שלימדו אותי בישיבה שאם אחרי עשר דייטים לא מרגישים שזה זה אז צריך לבדוק, או לדחוף את הקשר קדימה או לראות מה קורה ולא סתם להימרח, כי זה לא הקטע של שידוכים

בכותרת כתבת שהמספר הוא לא מדד, ובתוכן הזכרת אותו כמדד...

ותודה!

אבל לא נורא

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.