''גם מחיי הנישואים זה ככה''-זה ככה לאנשים ונשים נורמטיבים(על פי מה שהחברה מכנה אותם)...

אבל אנשים ונשים לא מבינים שלפעמים,מה שהחברה עושה...הוא טעות...הוא טמטום.אנחנו משועבדים לחברה ואנחנו צריכים לעשות מה שהיא אומרת לנו...העניין הוא...שאף אחד מאיתנו לא חייב לחיות לפי חוקי החברה.אנחנו יכולים לשבור את הכללים ולעשות מה שמתאים לנו...לא להפר את החוק,אלא לשבור את הכללים.

כתוב בתהילים שהשם אבי יתומים ודיין אלמנות.

אבי יתומים זה מובן כי ליתום חסר אב. אבל אלמנה, מה היא תעשה עם דיין? חסר לה בעל.

התשובה היא שבטבע אישה מחפשת אדם שיפסוק/יחליט לה מה לעשות, זה מבחינתה גבריות ולא איזה בקבוק וויסקי אתה שותה.

ממליץ לך לקחת את הדבר זה לכל חיי הזוגיות, שמתי שהאישה שואלת זה לא כי באמת אכפת לה מה אתה חושב היא פשוט רוצה שמישהו יחליט בישבילה.

ואני מדבר דווקא על הדברים האלו

בהתחלה זה היה נחמד אבל אח"כ זה העלה לי את הדם לראש. כאילו בן אדם, תיהיה מוביל!!!! 

ועכשיו ברצינות- 

אני חושבת שבחורים יראי שמיים במיוחד העדיני נפש מטבעם הם פשוט כל הזמן מנסים לרצות ולרצות ו"מה שאת רוצה" ו"איך שאת רוצה" ו"לי לא משנה כלום, תגידי את" ו"באמת לא אכפת לי"

ואני מבינה מאוד ש"באמת לא אכפת" להם אבל בבקשה תעשו שאכפת!!! קחו את המושכות תדריכו, תייעצו (כן בתחילת קשר אנחנו רוצות לשמוע עצות, אחרי החתונה נראה כבר, אבל בהתחלה תוכיחו שאתם עם ביטחון עצמי, עם עמוד שידרה וכו' וכו').

אני אישית מאוד מבינה את המקום של הבחורים שלא מובילים ולכן אני בכוונה מתייעצת איתם אפילו בדברים שאני כבר יודעת את התשובה עליהם, אני פשוט משחקת אותה קצת ראש קטן או לא הכי חכמה כמו "די! באמת ככה כתוב? לא ידעתי...פשש חידשת לי"

ותמיד היה לי חלום שבעלי יהיה באופי מנהיג כזה, אבל כנראה שזה יישאר בגדר חלום 

אני אוהבת את התגובות שלך את יודעת את זה 

וכן, נכון נכון... זה ממש קשור באופי...

יש שאומרים שלבחורה דומיננטית מתאים בחור עדין ושקט... אני מוחה בתוקף על המשוואה הזאת!!!

אהבתי את המשל עם הירח...  אני חושבת שעם בחורים מסויימים אני יכולה להיות ירח באופן טבעי חח

אבל כן כמו שכתבתי, אני ממש בעד לתת ולתת כמה שאפשר לגבר את המקום שלו! 

פה חשדתי 

תמיד כשתכננו לצאת לאנשהוא או לעשות משהו היא אף פעם לא היתה אומרת מה היא מעדיפה

תמיד "מה שאת רוצה"

"מה שטוב לך "

"מה שנראה לך"

אף פעם לא יוזמת

זה היה מחרפן אותי עד כדי כך שאיבדתי טעם בחברות הזאת

לאט לאט ציננתי את הקשר 

שמשתולל בחוץ.

הרבה גברים לא יודעים מה מצפים מהם אז הם פשוט נותנים לבחורה להוביל, כי הם מפחדים שיצאו עליהם.

אבל זה תלוי ברמת הביטחון של הבחור בגבריות שלו

אם הוא יודע שהוא גבר-גבר, זה יראה לו נחמד

אם הוא חושש שהוא לא מספיק גבר-גבר זה עלול לערער לו את הביטחון העצמי, וזה אף פעם לא נעים

אויה,אויה לנו...''יתומים היינו ואין אב אמתינו כאלמנות'' אויה לנו אויה לנו...

אויה לנו שהגבר לא החליט לאיפה הם יצאו לדייט..אויה לנו.

נו באמת,ה' יתברך ירחם...איזה בחור,לעזאזל,ירגיש לא גבר כי הבחורה בוחרת את המקום?

אני באופן אישי,שונא להוביל את הקשר.כשזה בא מהצד השני זה מושך יותר...מפני שזה מראה שהיא רוצה בזה,ואני לא מדבר על דברים מטומטמים כמו בחירת מקום לשבת...אלא דברים הרבה יותר עמוקים...זה מראה שהיא מעוניינת להתקדם ויש לה ביטחון...אנשים ונשים מתכוננים כיום לדייטים כאילו הם הולכים להיפגש עם ראש הממשלה,לא עוצרים לחשוב לרגע...שאותם אלו שהם הולכים לפגוש כרגע הם פשוט מישהו שנמצא במצב כמו שלך...למה זה צריך להיות ככה?אנשים ונשים פוחדים כל כך מכל צעד שהם עושים...כאילו...מה כבר יכול לקרות?תקבלו דחייה?להבטיח שזה תמיד יצליח?לא...את זה אני לא יכול להבטיח...אתה לא יכול לנצח תמיד אבל אל תפחד להיכשל,אתה לא יכול לדחוף את עצמך להצלחה כאשר אתה פוחד מהכישלון אלא אתה תדחוף את עצמך להצלחה מפני שאתה מאמין במה שאתה רוצה לעשות ואתה מאמין ושזה הדבר הנכון לעשות...ואני חושב,שאלו שמצליחים,הם אלו שבאמת לא אכפת להם מה תהיה התגובה מהצד השני...אני מתכוון,כמובן שזה ייתן ביאוס...אבל...פתאום ככה הם לא ירגישו ''לא גברים'' בגלל שלצד השני זה לא בא טוב...ואלו שכן מפחדים,הם אלו שאולי מצליחים לעשות משהו אחרי תקופה כל כך ארוכה,ואם וכאשר הם מקבלים ביאוס מהצד השני הם מרגישים פתטיים.

זה גם ההבדל בין המנצחים למפסידים.

המנצחים הם אלו שלא מפחדים להקריב את כל מה שיש להם...למען מה שהם יכולים להיות

המפסידים הם אלו שימצאו תירוצים ל''למה לא''...ל''בוא נוותר על זה''... והם אלו שישארו תמיד מאחור...

אז די כבר להתעסק בדברים כאלו טיפשיים...אתם רוצים משהו?לכו ותשיגו את זה.נקודה.

את באמת רוצה את זה?לא אכפת לי,ולא אכפת לאף אחד מפה כנראה.לכי דברי אתו ותאמרי לו שזה מה שאת מרגישה...

אפשר לעורר אותו גם עם אמירות כמו- לאן הולכים - "תפתיע אותי", "תחשוב על משהו מעניין, אני זורמת"

לאתגר אותו...

זה היה באמת מקסים שהיא אמרה לי "אתה הגבר, תחליט אתה". בחורה מקסימה ביותר.

אבל באמת שלא הבנתי אותה, כי הזמנו פיצה ושאלתי אותה מה היא אוהבת על הפיצה... ונראה לי לגיטימי לשאול אותה לפחות מה לא גורם לה בחילה ;)

בכל מקרה יש מקרים שזה כן רלוונטי לתת לבחורה לבחור...

ולא צריך לפחד להגיד לבחור את זה, לדעתי.

וזה בהחלט דבר שקל לשנות.

אבל יש כאלה שבאמת לא מעניינים אותם ענייני "עולם הזה", אז לא תצאי איתם ראש.

מבחינתם לשבת בתוך מכולה במחסן אחורי של סופר.

אי אפשר לפתור בעיה בשניה אחת, כלומר בד"כ (יש יוצאים מהכלל).

אפשר לתת לזה זמן להתבשל ולראות אם הוא מצליח לשחרר את ה"אי קביעתיות" הזאת שלו, או שמא טראומה מפמיניסטיות.

אחרי כמה זמן כבר תופסים אם זה מובנה באישיות או לא, קשה לי להאמין שכן, אין יותר מדי גברים כאלה בעולם.

מה זה יעזור שתגרמי לו להיות המוביל?

או שיש לו את התכונה הזאת או שלא.

שאת הצורך הנשי הזה, גברים לא מיד קולטים.

אני עצמי, היתה לי שיחה על הנושא עם אחותי בעקבות השרשור הזה, ואפילו שזה היה פנים-אל-פנים בצורה נורמלית, התקשיתי לקלוט את זה. אני חושב ומקווה שבסוף קלטתי משהו.

תמיד אומרים, שאם יש איזה משהו שמפריע - להציג את זה בתור "זה לא אתה שלא בסדר, זה הצורך שלי".

זה נשמע לי בדיוק העניין כאן, ושכאן באמת זה כך...

כי, אני חושב שגם את בעצמך כתבת פה - זה לא בהכרח משהו רע אצלו. אלא, יש אנשים כאלה ויש כאלה. וזה תכונה שלך היא חשובה.

וכדאי אולי להגיד עוד משהו - ברמות מסויימות, ייתכן שזה עלול להרגיז.

לאו דווקא בתור 'פגיעה בגבריות', אלא -

ניקח לדוגמה את מה שכתבת, לבחור מקום ישיבה. אם אתם רוצים לבחור מקום ישיבה, ולצורך העניין חשוב לו שזה יהיה מקום שנוח לך, ולו עצמו לא משנה בדיוק איזה מקום מלבד העובדה הזו, שיהיה לך נוח שם.

ובמקרה כזה, ברור שאת יכולה לבחור/להציע מקום ישיבה אם רק תרצי. זה לא משהו מסובך.

אבל את לא עושה את זה... למה - כי הוא צריך לעשות את זה.

למה? מה היא רוצה ממני? מה, עכשיו כל עניין בחירת המקומות האלה חייב ליפול עלי? ואם אני לא מבין במקומות נוחים ולא נוחים והיא בדיוק יודעת, אז ג"כ אני אהיה חייב לבחור? וכו'

כלומר, דברים שנראה שזה רק 'על העקרון', ש'דווקא הוא' - כי גם היא יכולה לעשות את זה באותה מידה, רק לא רוצה, כי רוצה להיות מובלת. יכול להיות שעצם הציפייה הזו ש'מפילה' הכל עליו, עלולה להרגיז...

לפחות כך לגבי עצמי.

כלומר, להשתדל שזה לא ירגיש שאת 'מפילה' את עצמך עליו.

(מקווה שהצלחתי להבהיר את הנקודה...)

לפעמים לא נעים לדבר על משהו כי חושבים אולי מישהו ייפגע. אבל זה לא נכון, כי דווקא ההימנעות משיח משותף עלולה ליצור קשיים, אי הבנות וכו'.

אסביר זאת בדוגמא שלך. אני מניח שלבחור שלך יש יכול להחליט כשהוא צריך לבחור בשביל עצמו. אז למה כשאתם ביחד הוא נמנע מזה? אולי הוא רוצה לעשות לך טוב ולא יודע מה הכי טוב בשבילך ולכן הוא רוצה שאת תבחרי? אולי הוא חושש שלא תרגישי שהוא 'משתלט'?

אם ממשיכים בלי לומר כלום, אז עלולים להפסיד. כי אף אחד לא יודע מדוע השני לא מספיק מרוצה. הוא מבחינתו מנסה לעשות כמה שיותר טוב, אבל מרגיש שהשני לא מספיק מרוצה. וזה מקשה כמובן...

לכן בכל התחום של חיי זוגיות חשוב מאוד לשתף וללבן את הדברים ביחד.

לענייננו, נראה לי שהכי טוב זה שתאמרי לו:

'קשה לי עם זה שאתה רוצה שאני אחליט, גם לי לא אכפת מה נעשה, אבל אני רוצה שאתה תחליט.' ואז אם הוא ישאל למה שהוא יחליט ולא את, תגידי לו שככה זה עושה לך טוב שהוא מחליט. העיקר שהוא יבין שדווקא זה שהוא יחליט זה מה שעושה לך טוב. הוא לא ייפגע מזה אלא להיפך. הוא ירגיש הקלה שהדברים שמרגישים בסתר הלב צפו על פני השטח ואז אפשר בקלות להבין מה לעשות. ואז ממילא בקלות הוא ישמח לתפוס את התפקיד של 'המוביל' כי הוא יבין שדווקא זה עושה לך הכי טוב ולא להיפך.

אני לא יודע אם זה הולך כל כך פשוט כפי שכתבתי (בעז"ה שכן!), אבל בכל מקרה העיקר זה להמשיך ולדבר ולדבר ולדבר ביחד. ככה בונים חיי זוגיות טובים.

פעם ראינו זאת כג'נטלמניות לתת לנו לבחור,

היום זה נהיה - לא מוביל...

בדיוק כמו שאת מתארת...

ואז הבנתי (לא זכור לי איך) שבנות לא מבינות את זה שיש כאלה וחייב להוביל ולהיות פעיל ואז עשיתי את זה.. אבל לקח לי זמן להבין את זה (אני נשוי ב"ה אבל באמת ראיתי שזה משנה את כל הקשר עם בנות).

המלצה שלי פשוט תסבירי לו את זה בצורה הכי פשוטה... אולי תראי לו את התגובה שלי

תגידי לו : אני מעדיפה /אוהבת /רוצה (איך שבה לך לנסח)

שאתה תהיה המחליט הכין נלך /הכין נולה ....

הוא לא אמור לנחש מה את רוצה /חושבת .

אם לא תגידי הוא לא ידע .

זה לא אומר שהוא לא יודע להחליט בשביל עצמו. בעיני נשים רבות התנהגות כמו שלו, דווקא היתה מוצאת חן. התנהגות כזאת מעידה על התחשבות בך. זה מראה שהוא לא שתלטן, והוא לא יפגע בעצמאות שלך [אם הוא באמת כזה, ולא רק מעמיד פני ג'נטלמן שאחרי החתונה יהפוך את עורו.] הצרה היא, שג'נטלמן כזה לא מתאים לכל אחת. יש מי שמעוניינת באלוף לראשה. מין "אבא" כזה. מי שיקח אחריות על חייהם המשותפים, שיהיה המוציא והמביא. היא רוצה להיות הנסיכה שלו. שיפנק אותה, יפרנס אותה ויחליט בשבילה. הצרה היא שמי שמתנהג ככה, בדרך כלל גם משתלט -- וזה בדרך כלל נובע מחוסר הבטחון שלו עצמו. במקרים קיצוניים, איש כזה הופך לבעל מכה, לא עלינו.

בכל אופן, אולי כדאי שתשוחחי איתו על הנושא הזה. תאמרי לו שאת לא רוצה להיות תמיד המחליטה. תאמרי לו שהיית רוצה שלפעמים הוא יחליט לאן הולכים ומה עושים. תראי מה תהיה התגובה שלו. בהצלחה.

זה לא סיטואציה חד פעמית אלא פותחת השרשור אמרה שזה דפוס קבוע שהבחור אומר לה להחליט למרות שהיא ביקשה ממנו שהוא יחליט ודיברה אתו על הנושא. בהתחלה אפשר בהחלט להבין ולומר שזה התחשבות אבל אם זה המשכי גם אחרי שאמרה לו שקשה לה עם זה אז קשה להגיד שזה נובע מהתחשבות.

ואיך הוא הגיב ? מה הוא אמר /עשה ?

אולי באמת הוא כזה וכך טוב לו , נח לו.

יוכל להיות שבאמת הוא לא מתאים לך, כי הוא לא משנה את ההתנהגות הזאת .

(ואם באמת זה ממש מפריע לך ההתנהגות שלו ).

בכל התחומים הוא כך ? או רק במקרים מסוימים ?

תבדקי את זה , אולי הוא  כך גם אם החברים שלו /משפחה ....

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש