בעקבות השירשור המוקדש מצמ"ע ז"לרב מג של מילים
|שם שלט|
שירשור מקודש!

זה הנסיו"פ הפרטי שלי, אתם יכולים להגיב,
אתם יכולים לשתוק
אבל מה שאתה לא עושים-אל תפריעו לי!!

ואוורב מג של מילים
תל אביב אומרת סתיו, הרחובות מראים שלכת
חבק אותי עכשיו, ונעצור עולם מלכת
מישהו פתאום מרפה, מישהו אומר שלא
כל הרעש מסביב לא יזיז אותי מפה

נגמר לנו הזמן, והשמש לא יוצא
רומזים לזוז מכאן, ומשהו בנו לא רוצה
תראה את כל היופי שמתנהג כלא קיים
אני כותב עוד שיר בראש, משמע – אני בים

אני נסחף לתוך עולם שלא ידעתי מימיי
תנסה ותגלה, זה לא קשה יותר מדי
זה אני שנאלץ שעה-שעה להתמודד
ואני מפחד

כשהעיר עושה לי רע, אתה עושה לי טוב
אנחנו באותה הסירה, נותנים לפחד לעזוב
תראה את כל החופש - הוא לא יודע מנוחה
אני כותב עוד שיר בראש, משמע – אני איתך

אני נסחף לתוך עולם שלא ידעתי מימיי
תנסה ותגלה, זה לא קשה יותר מדי
זה אני שנאלץ שעה-שעה להתמודד
ואני מפחד

להיות חזק, להישבר בשיא ממש כמו הגלים
בטוח זה יכאב, אבל אחר כך מתרגלים
תראה אותם עכשיו, הם מתנפצים אחד-אחד
אנחנו לא לבד
..רב מג של מילים
אני כותב - משמע אני בים.
@שדות של אירוסיםרב מג של מילים
זה הציטוט גם שלי מהשיר:
"אני כותב(ת) משמע אני בים"

מה לעשות, עם כשרון לא מתווכחים.

זהו, סליחה שהפרעתי.
לא שלי:רב מג של מילים



בחיים שלי לא שמעתי קול כזה
כל כך הרבה רגש וכאב
שמנוקזים בכישרון שאין שני לו
לתוך המילים המדהימות האלה
עם הלחן האינסופי שלוקח אותי
אל עולם אחר
על תוך עצמי.



[שירת נשים🙉🙉🙉]
@שדות של אירוסיםרב מג של מילים
תודה, תודה. לא הכרתי

זו אומנות.
אני יודע.רב מג של מילים
שמעתי אותה רק אתמול.
..רב מג של מילים


@רוש לילה.
..רב מג של מילים
במלחמות אל מול היצר- כמו מדבר צמא למים
האדם נכשל.
ושוב הנפש מבקשת
מסתור תחת לכנפי
השכינה.
..רב מג של מילים
החלק הקשה היותר בחיים
הוא חלק שבו
אתה משלים
עם עצמך.
..רב מג של מילים
להשלים עם עצמך
אין פירושו ויתור עצמי
אלא הבנת כליל גופך
עם נפשך
בתולדת האני.
@כוחות שמימיםרב מג של מילים
לא מסכימה
זה החלק היפה

(אם כבר, קשה להגיע לשלמות הזו,אבל זה כבר הפרעה לנסיו"פ שלך)
קושי ויופירב מג של מילים
הם שני צדדים
של אותו המטבע.












איש חכם אחד אמר פעם:
"אין קשיים יש אתגרים"







קראו לו
דרור וינברג הי"ד
..רב מג של מילים
השקר הכי גדול שפגשתי בחיי
"גברים לא בוכים"

























|בוכה|
..רב מג של מילים
ולפעמים,
לפעמים אני רוצה
רק
חיבוק.
..רב מג של מילים
אתם יודעים למה אני שונא כל כך את תל אביב?
כי היא: כל הרבה חומר וכל כך מעט רוח

בתל אביב כולם אבודים
מחפשים את עצמם
מפחדים להסתכל לאמת בעיינים
בתל אביב כולם עירומים
חושפים את עצמם לדעת
עוטים אלפי שכבות
הגנה, מגננות וציניות
רצים אחרי הזנב של עצמם
כמו אחוזי טירוף
כמו בתוך כישוף
רצים
רצים
רצים
ונופלים.
@כוחות שמימיםרב מג של מילים
לא מסמן הייתי בשנקין


ככה,בלי להתכוון. עברנו שם לקנות משהו למישהו,ממישהו, ואני הלכתי לחפש משהו לאכול. אז הלכתי והלכתי והלכתי והלכתי
צעדתי וצעדתי ושוב צעדתי.
חיפשתי..סה"כ סופר, משהו שיהיה כשר. אז הלכתי לאיפה שהיה נראה,
האמת, כל כך הרבה שנים לא הייתי בעיר הזאת, והעיר שלי זאת בכלל ירושלים. תל אביב זה היה רק משהו בדרך לים.
דווקא ראיתי עיר יפה, המון תריסים ישנים,עדינים ויפים.
אפילו חיפשתי אולי מישהו זרק איזה תריס..חיוך
המשכתי לצעוד, משתוממת.
מוזרה ושונה בנוף המשונה.
סה"כ מה אני מחפשת? סופר? שיהיה כשר. לא פתוח בשבת...והיו שם חנויות מיוחדות. של כל מיני דברים מיוחדים. סה"כ אנשים באמת נחמדים.
התחלתי לחזור, בדרך קניתי מתנה לחמותי לשנה החדשה,
ו...טוב, בכל זאת רעבים. נכנסתי לסופר קטנטן, ושאלתי אם הם פתוחים בשבת.
והנה, מולי איש,שערו מאפיר, עם משקפיים עבותות, שממלאות לו את כל הפנים. שאר הפנים היו חיוך, והאמת שגם הייתה לו כיפה. "חס ושלום!" ,"אנחנו סגורים בשבתות וימים טובים", הוסיף העובד השני.
וכששילמתי ויצאתי, הם אמרו לי "שנה טובה", והיה נראה שהם התרגשו מאוד.
גם אני שמחתי, וחזרתי את כל הדרך..
אח"כ,הסתכלתי בכרטיס ביקור של המתנה, וראיתי.. "...שנקין"

אז הייתי בשנקין, וזה בכלל לא היה נורא, זה היה אפילו מאוד נחמד.
אח"כ בשדרה גם ישבו שם אנשים נחמדים,אנשים פשוטים. וגם השדרה הייתה מאוד יפה.
אמנם רק חלק מתל אביב, ולא, לא מתכוונת לעשות שם את השופינג שלי, אבל היה מיוחד להפגש עם החלק הזה.
..רב מג של מילים
ובא תחבק אותי
עכשיו חזק חזק
תלחש שאתה אוהב
שאני כבר לא לבד

ובחוץ הגשם
עוד יורד בלי הפוגה
אתה נושם אותי לאט
מחפש קצת מנוחה

לפעמים צוחק
לפעמים בוכה בלי קול
שהעננים שבים (עכשיו?)
להיות או כבר לחדול

מישהו בוכה בלילה
מישהו רועד מקור
כשהפחד שוב דופק
נעלם גם הדמיון(החלום?)

מישהו חיכה לחושך
מישהו חיכה לאור
כשחיים בתוך החושך
אי אפשר כבר לחזור"

ואת אומרת-בוא נעיף מבט
בוא כבר נשתנה
שנינו יד ביד בחושך
אין בדידות גדולה מזה

על שני ואורה
על פרח וניצן
כשאבודים בתוך החושך
נכבה גם האיתן

ואיך אפשר לברוח
שהחושך כה בוער
והפיתוי עמוק בלילה
ובשקט שוב חוזר

על ימים ללא לילות
על שתיקות מלאות צרחה
עלי וגם עלייך
על כאב הנשמה

ובואי נלך (עכשיו?)
מהר שלא יברח
לא נעצור לרגע
לא נעיף מבט

ובדידות היא מחלה
שמכלה לה את הכל
ששנינו שוב ביחד
שעון החול כמו פיזמון

ואת אומרת-בוא אלי
תהיה קצת אמיתי
תעצור את המרדף (הזה?)
תדבר קצת גם איתי

ושבענינו נמוג האור
את צוחקת אל החושך
שני ילדים בתוך מדבר
מתים כבר מהצורך

אל הבדידות האפלה
אל הים והדמעות
שנינו שוב סוף סוף ביחד
מול הים והשתיקות.
@שנינהרב מג של מילים
כישרון!!
..רב מג של מילים
יש כביש אחד בארץ שאני פשוט שונא
וזה כביש 471 😡😡😡
ארורים תהיורב מג של מילים
אורי
ודודו כהן
ארורים תהיו לעד!
על הגיהנום שהעברתם אותי
ועודכם מעבירים
אין ולא תהיה מחילה.
הייתי רוצהרב מג של מילים
הייתי רוצה
שנדבר כמו פעם
דיבור פשוט
דיבור נוגע
שמעמיק
עמוק עמוק
אל תוך הנפש
מקלף ומגלה
רסיסי נשמה.

הייתי רוצה
שנוכל שוב
להביט זה בזו
בעיינים
לראות את הלבן
שנגלה רק בשניים
כמו מים שקטים
שחודרים עמוק
הייתי רוצה
שננשום עמוק.

הייתי רוצה
לגלות את מיסתורינו
ללבן את עצמינו שוב
חשופים לאור ירח
הייתי רוצה שתביטי בי
שוב, כמו פעם
ותראי הכל

סודות שלחשתי בעלטה
שברי חיים שנמוגו
באפלה
דמעות שלא בכיתי
צעקות שלא צעקתי
וכאבים שלא הכלתי

הייתי רוצה שתביטי בי
שוב,
כמו פעם...

אחרי 4 ימיםרב מג של מילים
שלא עשיתי כמעט כלום חוץ
מלעשות את שני הדברים הכי שנואים עלי:
לחייך
ולהיות נחמד
אינלי כוח להיות נחמד
לאף אחד!!!!!!!!!!
ושיתפלצחו כולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

😡😡😡
..רב מג של מילים
"על קיר אחד כתבה אחת:
אני שקופה אבל תראו אותי"
..רב מג של מילים
"וצחקתי עם כולם
דווקא כשהייתי עצוב"
..רב מג של מילים

יש בי יותר עומק

משתוכלו להכיל

אי פעם.

..רב מג של מילים

תדעו לכם

שבסופו של הגיהנום

נמצא השער

לגן עדן.

 

 

 

 

אפילו בזבל הזה

יש יותר עומק

ממה שאתם

חושבים.

..רב מג של מילים

למות
בעודך ממשיך
לחיות.

..רב מג של מילים

את עסוקה

ואת לא יכולה יותר

לעקוב אחריי

 

 

 

 

 

 

 

ואני מתגעגע.

..רב מג של מילים

מדהים כמה קל לי

לאתר עומק

וכמה קשה

לראות רדידות.

 

 

 

אולי אני נואש

אבל בעולם שלנו

את חייב להיות נואש

כדי למצוא

פנינים

בשלג.

 

"כמו שלג בשרב"

..רב מג של מילים

"אתה חייב להיות משוגע

כדי לשרוד

בעולם לא שפוי..."

עוד יבוא יומכםרב מג של מילים

יש לי סבלנות.

 

דודו כהן

ואורי

ומשה

וענבל

ויוני

וימ"ל

וכל האחרים

 

 

עוד יבוא יומכם,

יש לי

סבלנות.

אווץ' זה כאברב מג של מילים
ידעתי שזה יבוא וידעתי שזה יגיע אבל לא ציפיתי
לא ממך, ולא ככה
כזאת בגידה
כואבת
צורמת
חותכת
פעם אמרתי לך שאני שונא לסמוך על אנשים
שהם תמיד בוגדים
שהם תמיד ינטשו אותך ברגע שתהיה צריך
ואת הרגעת אותי ואמרת
שאת פה
ואת פה כדי להישאר
ואני האמנתי לך
אוי איך שהאמנתי לך
זרקתי את כל ההגנות והמגננות לפח
והאמנתי לך
והאמנתי בך
כי... היית כל קטנה
כל כך חלשה
וכל כך... כל כך...
מפוחדת
ידעת שאין לך שום סיכוי מולי
ותמיד אמרתי לך שלא באמת תוכלי לפגוע בי
כמו שאני אומר לכולם
ואת האמנת
למרות שידעת שאני מזוייף
שאם כולם גם אני
למרות שנאתי את המסכות המזוייפות
שכולם עוטים
עוטה בעצמי מסיכה
מסיכת הקשיחות
מסיכת האימה
אבל איתך
לאט לאט
עם הזמן הרוח והצלילים
קילפת ממני שכבות שכבות
של צלקות מדממות
של תשוקות נפילות
ודמעות
בעיקר דמעות
כל אותם דמעות שלא בכיתי
כי אסור היה לי לבכות
צעקות שנלחשו בלאט
תחת צל אפילות
ואת השכלת להבין
שעומק טוב נמצא
בעוצק רע
רק עמוק יותר
ושמתחת לאינספור שכבות ההגנה
שעטיתי על עצמי
מסתתר לו ילד
ילד עם עיינים כחולות וסקרניות
שרוצה לבלוע את כל העולם
שרוצה להרגיש קצת חום
ואהבה
ששכח כבר מהי
הבטחה
איך מרפים מהכאב
איך נותנים לצלקות להתרפאות
איך מפסיקים לבכות בלילה
לבד עם הכריות
וקילפת אותי
כמו שמקלפים בצל
הורדת ומירקת
בעדינות אין קץ
שכבה אחר שכבה
את מעטפת חיי
את הפציעות
הגניחות
הסיוטים בלילות
חיבקת את האושר
לחשת לשמחה
נשאת הבטחה
לעתיד טוב יותר
לעתיד שלי-
ושלה.

וברגע אחד
בין צלילות לבריחה
נטשת בחרון אף
את הספינה
השארת אותי מיותם
מחפשים רסיסים של אמת
שבבים של תקווה
ביום ים שחור-אפור
שנושא הר של עלטה
ובעתיד לא ידוע
והווה שמטלטל כאוקינוס בסערה
טלטלת את סירת חיי
ההפוכים בלאו הכי
עת למשפטו
נשאת עיניך בזעמה
מלאת בוז
מלאת תוכחה
מלאת-
רגשי אשמה

נטשת אותי
כשלח אדון את עבדו
כאחרון השברים
מרצפי הסמרטוטים
כאביון ללא מתת
כאיש ללא צליל
או טיפת נחת
נשאתי את רגלי
שבלו כבר מטווי הדרך
ארזתי את אחרוו
חורבת אנושיותיי
ניסיתי לשוועה
למילת הסבר
או נחמה
אך רק קיר ריק
בהה בי
בעת יום
חרון אף
וזעמה.

בגדת בי
כנתץ זאוס את אחרון
אליליו
משלח ברקי אש
מלא חימה
מלאי זימה
חרכת את ליבי
שחיפש מקלט
ונחמה
נדדתי באלם קול
זעקתי שמך בדומיה
נבוך חיפשתי במיסתורי ההריסות
משהו שישא שמך
שיזכיר לי קצת אותך
מפלט של אמת
בתוך ים של בדידות
החרבת את חיי
הפכת אותו לאי של עצבות

ולוואי ולא אדע
עוד זרועות אם מגוננות
לוחשות אהבה
ולוואי לא אשתה עוד לעולם
ולו טיפה מכוס התרעלה
לוואי לא היינו נפגשים
ולא היית מנפצת שמי לרסיסים
באחרון חורבות חיי
נשאת קולי
נשאתי פרי.
אני חייב למצוא עוגןרב מג של מילים
משהו לאחוז בו
מישהו לאחוז בו
ליתר דיוק מישהי
אני הולך ומעבד אתזה
וחייב להתייצב
לפני שזה יהיה נמוך מידי
לפני שזה יהיה חזק מידי
בום!!
ברגע אחד נקרעת מחיי
ואני לא מוצא את עצמי
לא מוצא התחלה
או סוף
או סוף של התחלה
למה נפתחתי בפנייך?!
היה עדיף בלי התקופה הנפלאה הזאת
ובלי הכאב והחסרון העצום הזה
שהיא נפרדה ממנה
לא תיפקדץי שלשה ימים
אצלך זה לא ככה
אבל זה יהיה יותר
אני מרגיש שבגדת בי
ומתפלל שאני טועה
את ברחת
נעלמת
נחבאת
ואיש לא יכול למצוא אותך
רק הוא
השטן בדמות אדם
המלאך בדמות אנוש
גבר חלומותיך
אני חושב שתמיד נמשכת לשטניים
אליו
אלי
אליו
שוב
ושוב
ושוב
תמיד אני
תמיד עני


אבל הלכת
ובלכתך השארת בור ענק
בחיי

ואני יתום
מחפשת את אחרית
אחרון צלילי
ואני כותב עצמי לדעתאינקרסרון

כותב, כותב, כותב

רחשי לב

סודות שנלחשו בעלטה

אצבעות תכלת חרישית

נוצרות מבט-

שתיקה

עיינים שנמוגות בערפל

ענן שחור

מהדהד במזרח

קרן אור ישנה

נוצרת מבט

מבטיחה, מזכירה

נשכחת.

 

לב מוקף תילים

שלהבות מרקדות

עיני אופל

דם זועק

ערפל חוויר

עיני נץ

שלהבת דמים

רעש גלים

שיגעון נופל

 

איש פורש זרועתיו

וצונח

אל המים

הצלולים

הנותנים מצג שווא

של הבטחה

מפתים פיתוי

של שכחה

בריחה

בריחה

בדיחה

מילת קסם

נעצרת

מסתתרת

מלבנת

חשיכה.

אתם יודעים מהי ההרגשהרב מג של מיליםאחרונה

להיות לבד?

שרק הד בדידותך מארח לך לחברה?

לברך "להדליק נר של חנוכה"

מבלי שאיש עונה לך אמן?

לשיר "מעוז צור" שרק ארבע קירות של אבן

מביטים בך דממה?

 

להיות לבד זה דבר אחד

ואם בשבת עוד אפשר לשרוד

בחגים הנפש נקרעת כל פעם מחדש

וזה כואב, וזה שורף... כמה שזה שורף!

ואת מוקף שלהבת של בדידות

נשרף בשלהבות של עצמך

רדוף בידי שדי העבר

צף- כאילו מנותק מעצמך

אני והלבד שלי

קופאים מקור.

 

 

 

 

 

 

 

 

מעל העיר שלי אני והמעיל שלי מתים מקור 
והשגרה הזאת כבדה כל כך 
מי יחזיק אותי כשאני נופל לבד 
על המיטה שלי אני והעולם שלי..."

הדבר הזה בעולםמשה

שאתה בעצם במקום שבו יש לך שני צדדים במערכת. צד אחד שרוצה שיהיה לך טוב ולעמוד על שלך מול מי שמפעיל עליך לחץ שפעם היית קורס ממנו.

וצד שני שרוצה שאנשים סביבך לא יפגעו מזה שבחרת לעמוד על שלך ולהיכנס לקונפליקט איתם.

אז אני מקשיב. ומסתכל על הסערה הפנימית שלהם מהצד.

ב"ה (חזרתי לעדכן)המפוזר מהכפר

ב"ה יותר טוב

לצערי הבעיות עדין לא נעלמו, אבל חלקן התמעטו.

אבל יותר מזה אני מרגיש יותר קרוב אליך, וזה נותן לי כוחות להתמודד

ב"ה היה ראש השנה מרומם.

תודה לך השם על הכל!!!

על כל הטוב בחיים שלי, וב"ה יש הרבה.

תודה על הקשיים ואתגרים

תודה על העומס המבורך

תודה על שלא תמיד הולך כמו שהייתי רוצה

אני מאמין באמונה שלמה שאתה עושה הכל בהשגחה פרטית ומדויקת

תודה על הכל אבא

אחות יקרההמפוזר מהכפר

שתיה לך ולכם שנה טובה ומוצלחת, כתיבה וחתימה טובה

כתיבה וחתימה טובהזית שמן ודבש

תודה רבההמפוזר מהכפראחרונה

כתיבה וחתימה גם לך

ראש השנה עברxmasterx

להתארח ולארח

לחייך

אפשר לסבול את זה רק עם ליטרים של אלכוהול שממסכים את המוח הסובל

כמה אנרגיות

השופר מנענע את המחשבות

מתי תגיע התשובה

אולי אעבור לחליפה שחורה אהיה חרדי אתבטל לרב ואלמד כל היום

אכפר על כל החטאים

איזה חיים של סיגוף קדוש הם חיים

יש במה לקנא

NAZAxmasterx

כנראה על משקל GAZA

לא מבין מה רוצים מהם

זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח

איזה ילדי כאפות

חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.

הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום

למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?

מדכא איפה האדום הצהוב

יש לה פוטנציאל חבל מאוד

ראיתי פאודהxmasterxאחרונה

הם היו עדינים שם ועדיין עלה לי הכל חזרה

איך מהר הכל חזר למסלול

מעניין איך קל להבין עכשיו את כל האמירות בשואה (מלא מעט בחינות ה-7 היה הרבה יותר גרוע)

איך השמש זורחת בכלל

איך העולם מתקיים

איפה אלוהים

ומה לא

הראש מתקומם נגד האדישות של הטבע

העולם חרא אין אפס חח

איזה ביוב מבעבע זה

והסדרה עצמה מחורבנת לא טלוויזיה איכותית בכלל והמסר בכלל בעייתי כאילו יש שני צדדים מורכבים לסכסוך

חחח

..דף תלוש

It's fucking embarrassing

God dammit

Giniאחרונה

מישהי לשלוח לה שירים של יונה וולךxmasterx

באמצע סתם יום מקרי

עצם הלוז היאxmasterx

דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.

בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.

העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה

שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.

מה הדבר האחרון

הפרט הכי קטן ואקראי

משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך

משהו שעליו הכל נשען

משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת

שלא משנה מה עוברים הוא נשאר

וישאר

תמיד

שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא

דבר שממנו תצמח מחדש

כולך תיוולד מחדש ממנו

מי שבורח היוםxmasterx

חי בשביל להילחם ביום אחר

כנראה

שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב

כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה

מפסיד בקרב

וחי

וחוזר להילחם ביום אחר

כנראה שאין ברירה.

די פחדני האמת

כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו

הוא יישאר באותה דעה בדיוק.

כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.

תפיליןשבורת,לב

את זה כולם כבר מכיריםxmasterxאחרונה

אולי יעניין אותך