מה עולה לכם לראש כשאתם שומעים את זה?
ואחרי חשיבה- מהי ההשפעה של זה?

ובגיל שבו הוא היה כשזה קרה.
ובקשר שהיה לו עם ההורה שנפטר.
ובעצם גם באופי שלו ולאיזה מקום הוא לקח את זה.
בקיצור - צריך להכיר את הבנאדם לפני שמחילים עליו סטיגמות.

משהו שלא קשור לגנטיקה
יותר מציקה.
יפה, יפה, העלית פה נקודה חשובה.
למי יש מה להוסיף?
כן, חשוב מאד, אך לא לזו היתה כוונתי.
עוד תשובות?
אני מאד מהאנשים שמתייחסים לכולם רגיל. לא משנה כמה הורים יש או איזה נעליים הם לובשים בחורף.
זה לא משמעותי כל כך וגם אי אפשר להכניס את כל היתומים לאותם הגדרות.
חלק מתבגרים מזה וחלק מתחילים להתנהג בצורה מאד ילדותית ותלותית. אי לכך ובהתאם לזאת, זה תלוי בבנאדם.
כמובן שיש השלכות נפשיות, כמו איך אדם שגדל ללא דמות אב למשל יחנך את הילדים שלו, או האם זה עדיין טראומטי כל כך שלדבר איתו על זה יגרום לו לבכות בלילות.
אבל שוב, תכלס, לכל אחד, לא רק ליתומים, יש צלקות כאלו ואחרות.
לעניות דעתי זה לא משנה (וזה גם לא יפה, בינינו) לומר שהם שונים במשהו מאנשים רגילים.
אז אתה מתכוון, כמה אם בכלל אני ארתע אם יציעו לי מישהו יתום, בגלל מצבו המשפחתי וההשלכות הנובעות מזה.
התשובה היא אפס.
אולי כי יש לי לצערי הרבה חברות טובות יתומות וכמה שהתייתמו לאחרונה.
זה לא מפריע לי ולא אמור להפריע וזה לא משנה.
ואני לא חושבת שיש אנשים שזה יפריע להם.
מה שכן משנה לי זה האופי, איך הבנאדם מתמודד עם זה, וכמובן איזה ספרים הוא אוהב לקרוא. זה מה שמשנה לי בכל אדם.
(השאלה קצת עצבנה אותי, במחילה. אל תיקח אישי)
מקווה שלא פגעתי.
ולפי שתגובות נראה שאין לך ממה לחשוש 
(בכללי אתה בנאדם סבבה. אני לא חושבת שאי מי תפסול אותך בגלל זה)
אבל אני לא חושש מזה. העניין הוא שבחורה יכולה לבוא בראש מסוים בגלל זה, וכך לפספס לגמרי. (כמו רגישות-היתר שציינו פה.)) היא באמת תפספס לגמרי,
ואתה לא צריך אחת כזו.
(יואו נראה לי אני אסתם בזה הרגע ודי.)
)בן-ציון

בן-ציון
ענבלכשמציעים להם בחור או בחורה יתומים מאב 
בן-ציון
- לקראת נישואין וזוגיות
יקראו לו פירוש סבי"ון. (סבינו בננו ורבנו)
ויוסיפו אותו למטה בצד בכל תגובה שאורכה עולה על 2 שורות.
נייס!בן-ציון

פסידוניתלגמרי בעד.
אני בעד..יוני
זה שמישהו יתום או יתומה מאב/אם זה לא הופך אותו לבנאדם סוג ב' חס וחלילה, זה לא שהוא ביקש/ה את מותו של אחד מהוריו
אבל יש דברים שצריך לקחת בחשבון
אנשים כאלו הרבה יותר רגישים (בעיקר בנות שאיבדו אב/אם) ולכן צריך להיות ממש ממש קשובים ועדינים
וזה לא קל, מניסיון - אני חשבתי רבות כיצד אני מכיל את האבל של בחורה שיצאתי איתה (איבדה את אמא שלה)
שוחחתי עם חברים קרובים ואפילו עם הראש ישיבה שלי, איך לעשות זאת בצורה הטובה ביותר
וצריך לקחת בחשבון שזה דורש יותר סבלנות מאשר בקשר עם בחור/ה שאינו/ה יתומ/ה ובעיקר לדעת להקשיב בצורה יותר טובה ובמיוחד מה להגיד
וגם סבלנות בהתנהגות - לדעת שאם הוא או היא מרגישים כבויים, אז צריך לדעת להבין את זה ולפעמים לתת לזה זמן
ובעיקר בפגישות - אם פתאום הגעגוע עולה ואין חשק לדייט, אז לגלות הבנה ולא ללחוץ להפגש
בגדול צריך לזה הרבה אופי וסבלנות והכלה וטקט
זה לא קל בכלל אבל גם לא בלתי אפשרי
הם אנשים מדהימים שהמציאות הראתה להם את הצד הבלתי נמנע והמכוער שבחיים
אז לפני שאתם מחזירים תשובה כן/לא על יתומ/ה אתם צריכים לחשוב עם עצמכם אם אתם בנויים לזה
זה אמנם אתגר אבל בסוף ייתכן ושניכם תמצאו בית
נ.ב. - זה על קצה המזלג
כשהציעו לי אותה, לא סופר שהיא יתומה
סיפרו לי על בחורה מקסימה וחמודה - שזה התברר כנכון
וכשסיפרתי לחבר ממש טוב, הוא אמר לי שהוא מכיר את המשפחה שלה ואמר לי שהיא יתומה מאם
ובתכלס בהתחלה חוץ מרחמים לא עלתה לי מחשבה מסויימת
עניין הסבלנות והרגישות זה קטעים של תוך כדי הקשר
לכן אני לא חושב שצריך לפסול את זה במבט ראשון >>> אבל רק אם חושבים שבאמת אפשר להכיל קשר כזה והאם אני מרגיש בנוי לזה מבחינת התחשבות ורגישות (כי זה שונה מכל מה שיודעים על קשר רגיל)
אם התשובה לכך היא 'לא' אז זה END GAME ולהתקדם להצעה הבאה
בן-ציוןכשאמרתי 'שהרגשתי רחמים' זאת תגובה לגיטימית שראויה שתהיה לכל בנאדם עם סף רגש מינימלי. -יש? יש!
דבר שני, בתחילת הקשר לא הרגשתי: אוי איו מסכנה וכ'ו וכ'ו - התנהגתי רגיל! וככה צריך להיות
היא לא צריכה שירחמו עליה אלא לתת לה להרגיש נורמלית!!
ולכן אמרתי גם שזה עניין של טקט, צריך לדעת מתי להזדהות ולמוך ומתי להתנהג כאילו הכל רגיל
כי הדבר שיתומ/ה הכי רוצה בעולם זה את ההורה שהם איבדו והדבר השני זה יחס חם ותחושת נורמליות שהייתה לפני האסון
רחמים זה לא שיקול, זאת תגובה (הגיונית ו-) ראשונית בלבד
וגם מצב נפשי - זה לא משהו שצריך לחשוב עליו כי כל אחד/ת לוקח את הדברים באופן אחר וזה עניין פרטני
Avia
אני חושבת שזה ממש תלוי בשני הצדדים.
אני יכולה להגיד מהניסיון שלי שיצאתי עם בחור שמי שהכיר ביננו לא ידע שהוא יתום והבחור עצמו סיפר לי בשיחת טלפון הראשונה..
חשבתי לעצמי שזה יכול להיות ממש טוב כי הוא מבין אותי באיזשהו מקום, אבל בתכלס זה הפריע לי מאוד.
אמא שלו נפטרה לפני 5 שנים כשהוא כבר היה גדול, בוגר, מבין מה הוא רוצה מהחיים שלו וכו' ויש לו זיכרונות וחוויות ממנה. ואבא שלי נפטר לפני יותר מעשור כשהייתי ילדה ולא ככ הבנתי משהו מהחיים שלי ואין לי ככ חוויות וזיכרונות מוחשיים. ובעקבות כל זה שנינו מתייחסים אחרת לסיפור. והרגשתי במהלך הדייטים שהוא חיי את החיים שלו כשאמא שלו היא חלק גדול מהם ולי אישית זה לא התאים פשוט כי אני במקום אחר ממנו וזה בסדר.
אני לא אפסול מישהו בגלל אובדן כלשהו כי זאת לא סיבה. בסופו של דבר חתכתי כי לי אישית זה לא היה נכון ומתאים אבל זה לא אומר שהבחור לא טוב או משהו כזה. וזה גם לא אומר שאני לא אצא עם יתום, כל אחד הוא שונה וכל אחד מתייחס לזה באופן שונה ולכן אני לא חושבת שזה נכון להכליל...
בן-ציון
יתומים לא אוהבים יחס קיצוני שמרחמים ונותנים יחס של שונה וחריג.
ברור שהנושא הזה הוא רגיש לאותם אנשים-
אבל מפה ועד ללהיות רגישים כל החיים.. נוו באמתתת..
זה בגדול עניין של עיבוד האבל והתהליך של השכול- שזה שונה בין כל אחד ואחד
בד"כ לומדים להתמודד עם זה.
נכון וזה לא מתאים לכל אחד.
עולה לי לראש בנאדם שעבר ניסיון גדול בחיים והתמודדות לא פשוטה.
לגבי השפעה- לנתון הנ"ל לא יהיה שום השפעה על הבחירה שלי( בעז"ה). מעדיפה לא להסיק מסקנות ולפתח ציפיות לגבי בחור יתום כל עוד אני לא נפגשת אתו פנים בפנים. יכול להיות ככ הרבה סיפורים..כל אחד מתמודד עם זה אחרת וזה דבר שאפשר לראות רק בפגישה.
בלי להיכנס לפרטים- אני חושבת שזה כ"כ משתנה ממשפחה למשפחה ומילד לילד שבכלל אי אפשר להכליל.
זה תלוי בנפש של הילד עצמו, תלוי איך הוא התייתם, תלוי בן כמה היה, תלוי איזה טיפול קיבל או לא, תלוי באווירה של המשפחה, ובכמה תמיכה קיבלו. בקיצור- תלוי במליון גורמים.
רק אומר דבר אחד כללי- ה' הוא אבי יתומים . ובעיני שלי אני רואה עשרות פעמים בצורה הכי ברורה איך ה' דואג למי שאין לו אבא.
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?