אומר כלום על לגונן...

יש אנשים מאוד נמוכים שמגוננים מאוד ואנשים גבוהים שמתים מהפחד מהצל של עצמם

אבל תביני שאין שייכות בין גודל לכח ובטח לא למיומנות...

לצורך העניין, קבוצות המשקל הבינוניות/קטנות הן המעניינות יותר בעולם התחרותי.

במשקל גבוה בד"כ יש הרבה שעמום.

מה הפלא?

לצאת מזה זה להבין פשוט איך זה עובד בעולם הלחימה.

רוצה דוגמא שאת כן יכולה לראות? תראי קרבות זירה של נשים ותראי שהגודל לא תמיד קובע.

הערכה מצד מידת חסידות: אני לא בטוח שלפחות מותר לראות בכלל אנשים לא צנועים (גבר לגבר או אישה לאישה). כמובן שחוסר צניעות במובן המזוויע אסור לכולם, כן? מוזכר להלכה ולא נכנס לזה.

אז לא לתפוס אותי במילה לעולם הבא או משהו... אני לא אחראי!

אפשר פשוט לקרוא קצת על הנושא או לראות הדגמות של אנשים כן צנועים של אומנויות לחימה ולראות שהגודל לא קובע.

יצאתי עם נשים גבוהות, קצת נמוכות ממני, וכן היה לי מוזר מאוד

אני לא נגד, אבל אם הכל מתאים אז לא ויתרתי

ישנן נעליים עם סוליה פנימית שמגביהה

אפשר לחפש פתרונות. הכי חשוב שהתכונות מתאימות, ואפשר ללכת לטיפול (את לבד בינתיים) כדי לברר אם תוכלי להתגבר על רגשותייך ולהשלים עם כך שהתכונות יהיהו בעינייך מעל לכל

ואל תחשבי שזה כלום תתמודדי מול זה לכאן או לכאן

ובכל אחד יש משהו שקשה איתו, לפעמים פחות לפעמים יותר.

תעשי רגע חושבים, אם זה מפריע *לך*, אז באמת זאת בעיה.

אם מפריע לך איך *אחרים* יסתכלו על זה, כנראה שזה דבר קטן מאוד ועדיף להמשיך בקשר.

צריך התבוננות כדי לדעת מה באמת המניע שלנו.

זה נכון לגבי כל החלטה בחיים, מובא מכמה גדולים.

אם לא, אז אין לך מה לחשוש... וגם לגבי האוכל, אולי הוא יהיה צדיק ללא תאוות אכילה 

לכי אחרי התורה והלב שלך בלבד.

אני אשאר בדרכי, ונשים רבות תתגברנה על הדברים הנ"ל שציטטת בעה"י. 

הוא ויתור, וזה גם כל תיקון המידות.

לענ"ד מי שלא לומד להתגבר נהיה רווק זקן ובררן שכל דבר קטן מבהיל אותו.

אגב, יש בזה עניין ליופי של הילדים אבל אכמ"ל

הרבה יותר ממה שהייתי רוצה לדעת.

אם לא הייתי יודע מה הולך לאנשים בזוגיות אני מניח שהייתי נשוי מזמן.

ומסיקים שהגדול הוא המכה, והקטן/ה הוא המוכה?

בסה"כ קיימת גם אפשרות ריאלית שהזוג חי בשלום..

ח"ח.

[לאו דווקא בשלב הזה, לא נראה שייך כרגע לבקש ממנו לקנות נעליים חדשות].

כמובן שלא נעלי עקב של בנות, אבל אפשר סוליה קצת עבה.

@כמעין הנובע רואה שצדקתי?

חחח יותר מאשר בשבילה

שהיא כזו קטנטנה בקושי רואה את הסוף שלך? שלא יכאב לה הצוואר...והגב..חחח

סתם סתם....

אין גבר ובעל כמוהו!

בכיף תשאלי ממה את חוששת...

בס"ד

לענ"ד העניין הוא שיש לנו תפיסות מוטעות לגבי דברים חיצוניים ואז יש לנו פער בין הרצון שלנו לבין משהו בלב/איזו תפיסה ישנה שנתקעה לי בלב ומפריעה לי.. מה הכוונה?

אני חושבת שהעולם הכניס לנו שהחיצוניות קובעת, כמו שאת יודעת בטח בהרבה דברים. בצורה הקיצונית של זה זה למשל: מי שיפה- הוא גם "המוצלח" בלימודים, בעבודה וכו' שהיום ב"ה אנחנו כבר ממש יודעים שזה פשוט לא נכון אבל אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו נקיים מהתפיסות הללו. למשל גם מי בכלל נחשב "יפה" היום? את יודעת, כל התפיסות הלא נכונות שאנחנו מנסים להתנקות מהם היום.. (מה שנקרא "גזענות"..) אז אני חושבת שפשוט גם בהקשר הזה הצליחו להחדיר לנו ללב שהגובה החיצוני הוא מדד לחוזק פנימי, וכאן מגיע הטעות.. לענ"ד יכול לעזור שתשאלי את עצמך 2 שאלות:

א) האם אני מאמינה שלפי הגובה החיצוני כך באת את היכולת הגנה שלו עליי/הבטחון שלו בחיים?

למקרה שהתשובה היא כן-

ב) האם אני חושבת שזה נכון? אלו 2 דברים שבאים בהכרח ביחד?

סליחה על האריכות ומקווה שהצלחתי להעביר/להבהיר ;) לך את העניין.. ואם יש שאלה- יותר מבשמחה בעזהי"ת!!

בהצלחה ממש!

שאפשר לנסות לעבוד עליו..

אבל אם אחרי כמה זמן כבר לא הולך, אז אין מה להתעקש לדעתי.

זו תחושה. זה לא משהו שכלי שאמורים להסביר..

לי נראה שבארץ יותר מפריע לעומת בארה"ב  כי יותר מכניסים לנו את זה מגיל נמוך

שהבת צריכה להיות נמוכה מהבן...

עניין של הסתכלות על זה גם לא רק פיזית (יופי) גם מנטלית (רגשית- כמו שאמרת הרגשת ביטחון, שווה וכו'). 

תנסי לעשות לך שטיפת מוח לצד השני אם את רוצה אותו. שככה ה' ברא אותו ואת מקבלת אותו ככה והוא כן מסוגל לגונן עליך והוא כן יפה ו"שווה" וכו'... 

הם נמוכים! 

את תכונת הגבריות את מחפשת, לא תמצאי אותה יותר אצל הגבוהים.

אם יפריע לך ללכת איתו ברחוב אחרי

תוך כדי 

וכו

היי גמדית לא גמדה,

לא נוהגת להיכנס לפורום הזה, ובכלל בקושי לפורומים, אבל במקרה ראיתי את השאלה שלך בעמוד הראשי לפני כמה ימים, ורק עכשיו התפניתי לענות.

יכולה לשתף אותך מהניסיון שלי...

אנחנו נשואים ב"ה כמעט 6 שנים. אני כמעט 1.70 ובעלי נמוך ממני ב5 ס"מ. 

זה הפריע לי בקשר לפני החתונה, אני גם לא הכי רזה בעולם, מבנה גוף ממוצע. כיום, לאחר הריונות, לצערי אני מעל הממוצע. וכן, אני מרגישה שאני גדולה ממנו.

אז אני זוכרת שבתקופת האירוסין שאלתי חברות אם זה בולט, הן אמרו שהן ממש לא שמו לב! זה היה בעיקר בהרגשה שלי.

אני מאוד מבינה מה את אומרת, תמיד היה לי ברור שאתחתן עם מישהו גבוה, וגם אחים שלי גבוהים מאוד, כך שהיתה לי שאיפה למישהו כמוהם.. גבוה, גברי, מישהו להישען עליו... ממש מבינה את הרצון שלך.

אבל אז כשפגשתי את בעלי הכל כל-כך התאים, חוץ מהגובה... 

זו כן נקודה שהפריעה לי, שאראה יותר גדולה ממנו, וכן גם בשבילי גובה מסמל גבריות.

ובכ"ז החלטנו להתחתן. למה? כי כל השאר היה פשוט מדהים, שהיה חבל לי לפספס. וכן, גם נמשכתי אליו למרות הגובה, כי כ"כ אהבתי אותו.

כיום, ב"ה יש לנו זוגיות מדהימה, ואהבה מופלאה, והוא החבר הכי טוב שלי.

והגובה? הרבה פחות מפריע כיום.. ובכל זאת- כן, עדיין מדי פעם יש לי צביטה בפנים, וזה יכול להפריע לי (רוב הזמן לא..) אבל- אז מה? אני שמחה מאוד להכיל ולחבק ולאהוב את כל החבילה של בעלי (יחד עם עוד חסרונות שהתגלו במהלך השנים, גם בי וגם בו..)

אגב, לו העניין ממש לא מפריע. רק לי..

אנחנו כבר צוחקים על העניין, (בתחילת הנישואין.. צחקנו שהיה לי נוח ללכת לצידו בשולי הכביש, הוא על המדרכה, ואני על הכביש... (: או כשהצטלמנו, הייתי מבקשת ממנו להזדקף.. ובחתונה- הוא נעל נעלי רדבק, ואני נעל שטוחה.. ועד היום הוא נועל רדבק בשבילי...) הוא יודע שזה טיפה מציק לי, וזה בסדר. שנינו מכילים באהבה את כל הנושא.

יש לי עוד כמה דברים להוסיף, מוזמנת לפרטי...

בעיניי לא נכון להדחיק או להכחיש את התחושות הטבעיות שלך, או כפי שמישהו כתב לך פה: "לעשות שטיפת מוח".. ממש לא.

לא נכון לשכנע את עצמך בכוח.

תהיי מודעת לתחושות שהעניין מעורר בך. זה בסדר גמור שזה מציק לך.

ואם תבחרי להתחתן איתו זה יהיה מתוך מודעות מלאה שאת מתחתנת איתו יחד עם החיסרון הזה. מתוך שלמות שאת אוהבת אותו ונמשכת אליו, למרות הקושי שלך עם עצמך ביחס לגובה שלו.

רק מתוך מקום שמכיל את כל התחושות והרגשות השונים, מתוך רצון לקבל את כל החבילה, מתוך רצון לחבק את הבחור עם כל צדדיו.

אגב, שמעתי פעם על חיבוק, שבחיבוק מחבקים גם את הגב, את המאחור, את כל צדדיו של האדם, כולל צדדיו החלשים והחשוכים יותר.. כולל החסרונות.

רק אם יהיה לך את הרצון הזה, אז נכון להתחתן מתוך מקום כזה.

ובינתיים כל עוד את לא בטוחה, בעיניי תמשיכי להיפגש איתו, לא מתוך שכנוע עצמי בכוח, אלא מתוך ניסיון לפתוח את הלב בנחת, בענווה ובעדינות, ולגלות ולראות את כל היופי שבבחור.

בהצלחה...

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה