א. 150000 זה לא מספר מאד גדול, מספיק שכל משפחה מביאה עוד 2 ילדים וכבר מגיעים למספר הזה.
אבל בוא נעזוב מספרים, כמות האנשים וגם כמות הבתים הם לא המדד להתקדמות. כמה יישובים הוקמו בשנה, שנתיים, 5, 10 שנים האחרונות? אפס. וכשלא מתקדמים, בהכרח נסוגים, ומכאן אנחנו מגיעים ל-
ב. זה לא משנה שהתושבים נשארו ביו'ש. הם כבר חתמו על זה שארץ ישראל לא שלנו, ולכן אין להם שום זכות מוסרית לשבת בשטחים הכבושים מ67 או 48, בטח שלא להיאבק אם יחליטו לפנות אותם.
המדינה לא מפחדת מכמות של אנשים, היא מפחדת ממאבק. אבל מי שכבר הוכיח שהוא לא יאבק - אין סיבה לפחד ממנו, אפשר לפנות אותו בקלות 'ברגישות ובנחישות'.
חוק ההסדרה אינו התקדמות, אלא בלימה חלקית של ההרס. זה לא משנה כי ההתיישבות הישנה רקובה וגוססת, אם היא לא תמות מבחוץ היא תמות מבפנים, כי היא לא מתקדמת. היא לא מקימה יישובים חדשים, ולכן נסוגה כל הזמן עם עוד ועוד הסכמים וקומבינות.
אז איפה אתה רואה התקדמות? איטית ככל שתהיה, איפה היא? אולי יש פה ושם התקדמות נקודתית, אבל המגמה הכללית היא של הרס וחורבן והסכמים.
אין הבדל בין הסכם שמעביר את התושבים 2 מטר לבין הסכם שמעביר אותם 20 קילומטר, שניהם מצהירים על כך שארץ ישראל לא שלנו, אז מה אתם עושים פה בכלל? לכו לאוגנדה וזהו...
הנוער שהתכונן למאבק בעמונה לא התכונן להיאבק בשביל קרוואנים אלא בשביל ארץ ישראל! אבל לצערנו תושבי עמונה לא מספיק האמינו בזכותם לשבת בנקודה המדויקת הנוכחית שבה הם יושבים, והחלישו את כל הכוחות שהיו מוכנים להיאבק על ארץ ישראל.
מי שחושב שהמדינה לא יכולה לפנות את כל יו"ש חי בסרט, וזה ששמאלנים אמרו את זה לא הופך את זה לנכון. ביבי הרבה יותר חכם ממנו; קודם הוא מסרס את המאבק ואחרי שלא יהיה פחד ממאבק הוא יוכל לפנות כאוות נפשו. בדיוק כמו שהוא זורק לנו עצמות של בניה בתוך יישובים, הוצאת קיטור מבוקרת, שנרגיש שאנחנו עושים משהו...
ג. מה לדעתך צריך לעשות? אני יודעת מה הדרך הנכונה בעיני, אבל זה לא חכמה לזרוק אחריות. מי שבאמת רוצה גאולה צריך לשבת ולחשוב מה זה גאולה, מה המצב כיום, איך מתקדמים ולאן... לא לומר שאין דרך ולהסיר אחריות.
לא חושבת שכוונת פותח השרשור היתה להפוך כיוון בכל המובנים, אבל בחלק מהם וודאי שצריך לעשות שינוי. לדוג' בגישת "בטח שא"י זה חשוב אבל לא נילחם עליה ולא ניישב אותה כי אסור לעבור על החוק של המדינה הקדושה", וכו'.